סימן מסחר 345678

ההחלטה:

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

בקשת פטנט 254439 (השגה על החלטת בוחנת)

המבקשת: ריווליס פלסטרו בע "מ על ידי עו"ד ועו"פ מתי ברזם, ד"ר וב ושות'

ה ח ל ט ה

בקשת פטנט מספר 254439 שכותרתה "צינור השקיה בטפטוף דוחה מזיקים" (להלן: בקשת הפטנט), הוגשה על ידי חברת ריווליס פלסטרו בע"מ (להלן: המבקשת). בקשת הפטנט הוגשה בישראל ביוס 7.9.2017. יצוין כי המבקשת הגישה בקשה לפטנט מוסף שמספרה 271803 שעדיין בבחינה.

ביוס 5.2.2024 נשלחה למבקשת הודעת סירוב בהתאם לתקנה 45 לתקנות הפטנטים (נוהלי הרשות, סדרי דין, מסמכיס ואגרות), התשכ"ח - 1968 (להלן: התקנות). בהודעה נימקה בוחנת הפטנטים כי המצאה הנתבעת נעדרת התקדמות המצאתית כנדרש בחוק הפטנטים, התשכ"ז - 1967 (להלן : החוק).

בהתאם לסעיף 161 לחוק ולתקנה 46 עתרה המבקשת ביוס 4.3.2024 להשמעת טענותיה לעניין הסירוב יחד עס סיכוס טענותיה. בדיון שנערך לפני ביוס 15.7.2024 הופיעו, מר תומר קציר שהינו מהנדס כימיה בהשכלתו והוא הממציא הרשום בבקשת הפטנט (להלן: מר קציר) וכן, מר גיל ארד סגן נשיא לתפעול במבקשת (להלן: מר ארד). מר קציר ומר ארד הגישו את

תצהיריהם ביוס 31.3.2024.

לפני הדיון ולאחריו הודיעה המבקשת כי לאחרונה התקבלו שתי בקשות פטנט מקבילות אשר הוגשו באוסטרליה ובארה"ב (פטנט אוסטרלי מספר 11120183308042. וכן, פטנט אמריקאי

שמספרו 152020305364/.1]). וכן, בנוסף לפטנטים מקבילים של המבקשת במדינות נוספות, ביניהן סין ויפן.

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

האמצאה הנתבעת 5. בקשת הפטנט תובעת בתביעה עצמאית 1 :

זוז ]ווהסחז )זווחס6 זסוטשו 0 סחהזפוזקוהס6 [סז6ו10 הסווסףודזו קזיזם 4" קז |!סיזס6וח1 חם 15 [סיז6ום] 6 הוסיז6ו[ער הסזזו5סקחזס6 6ז'ז6הוץ]סק 0 ]ס חס 10 0106160 6יזם 01 5'זסזזוחז6 ]0 קז!םיזוווטן ם ה הזשסוז [סיז16ם! הסזוסףזזזי חס ,ק1ה5ח010!סיז 500660 ₪ חז ]601 16 ]0 66ח6יז6] תוסיו "הזז ,6055סיזקן הסז8ו'זוא6 ע סקוק "זם!ווסוו 5601055 0 ₪5 6 היזס] 15 ]60 ]זע 6161071200 15 [ס6זם! תסווסףדדזו קזזם 5010 חזשיזסתעו

".הזזזח1]6כ פהז5זקחזס6 600510 6ז'זסהוץוסק ובתרגום חופשי לעברית :

שלוחת השקיה בטפטוף הכוללת צינור מיס המיוצר מתרכובת פולימרית, כאשר השלוחה היא שלוחת השקיה בטפטוף אינטגרלית בעלת ריבוי של יחידות טפטוף (טפטפות -61111015) המוצמדות להיקף הפנימי של הצינור במרווחים זו מזו, והצינור מעוצב ללא תפריס בתהליך שיחול כאשר, שלוחת ההשקיה בטפטוף האמורה מאופיינת בתרכובת הפולימרית האמורה המכילה ביפנתרין

(תוזת1ת116ס).

6. בקצרה, תהליך השיחול (או אקסטורזיה - מס1פוא6) הוא תהליך ייצור שבו חומר(או תרכובת

חומרים) מותך בטמפרטורה מסוימת וההיתך נדחף בלח מצד אחד של "שבלונה" (616) אל צידה השני. ה"שבלונה" קובעת את צורת המוצר הסופי (או את הפרופיל המוצר - למשל צינור מים). ההיתך יוצא במהירות מסוימת מצידה השני של ה"שבלונה" ומתקרר לצורתו הסופית. הפרמטריס להגדרת תהליך השיחול (מהירות יציאה, טמפרטורה, לחף) הס תוצאה של איזון בין המאפיינים הפיזיקליים של החומר המעובד (כגון, נקודת התכה, נקודת רתיחה, צמיגות) לבין התכונות הפיוּיקליות הרצויות של המוצר הסופי (למשל, חוזק המוצר, גמישותו). במידה ומדובר בתרכובת של חומרים, מינונו של כל אחד מהחומריס בתרכובת יקבע את המאפייניס הפיזיקליים של התרכובת כולה ובכך את תכונותיו של המוצר הסופי (ראו גם הסבר על

התהליך- תסנפטם טס 6018 11 ם5://6כת וכן- 0מנמנ|/-||/ //-/// 9 "10 /קס. 6018 אע 5://6זר).

7 תביעות 2 עד 10 של בקשת הפטנט תובעות בין היתר, את שלוחת ההשקיה בטפטוף שבתביעה 1 עס מאפייניס נוספיס של החומר ביפנתרין כגון הרכבו הכימי והאחוז המשקלי שלו בתערובת,

את מאפייני החומר הפולימרי פוליאתילן (₪ק), 11078 6ה16ע61ע01ק) (עז51ת06 בשגם או

תכ (1606ע61ץ01ק 06518 צוס1) וכן, את פרמטריס המגדיריס את תהליך השיחול כגון, הטמפרטורה והלחצ של התהליך.

8 כפי שעולה מדוגמה 18 בעמוד 10 לפירוט הבקשה, שלוחת ההשקיה הנתבעת מיוצרת בשלב אחד בתהליך שיחול. כלומר, תערובת הכוללת אחוז מסויס של ביפנתרין וחומר פולימרי מוזנת יחד ל-ז11006א6 לשס יצירת צינור (6ק1 508111655 ז18טפ₪) בתהליך שיחול בו מצומדות לאורך הצינור טפטפות במרחק זו מזו:

פמ סזוווא]וחז 116 .זס0וו'יזואס חם סזחז 60] פסעו 1 10016 ]0 מסזוזפסקתס6 שד" הסח 16 .זס0ווזוא6 6 הז יז 300 00 240-606 01 61060 0 60601 6 6055600 "ז6 ינאש וז ][ס ח6 חחזזוא6 6וו ₪1 חב [6טויזואס פסטר סיזווזאוות יזסוסיזקו[60 ₪ חז 6קזק 56011655 זם!וופוח 0 ]ס הזזס] 6וז הז 5060 פסק [יז16טוח 0] 6ז6ע 5ז1))6וז6 הסופווזוא6 6ו]1 חהז'זגוכ .וחווווססש 1 וסט פחו!סס6 חס שק 6ו₪) 15106 68ח0!)ופס 6זסטו ₪0 67055000 ז06ורהואס 6 הףגוסיזוזז 6הסו!קקם 6וזז ]0 8'ז6ווחז6 ]0 6קץז 121000 סיזסטט 5יז16)זחז6 116 .הזזהז6ע הפגוסיזוז ז6ו6ז010 חז הזוח 16 פסטו סקז 60חזזס] 116 .יזה/|חז 1000 ]0 5סוסיז יס!] פחזטסו

" .1110101055 616 וזסיז וז 200

הפרסומים בידע הקודם

9 הבוחנת סברה כי המצאה הנתבעת נעדרת התקדמות המצאתית לאור שילוב הפרסומיס הבאיס:

7 - [[115] ק003) א=] 6002302542 :1

1 -[00 ,ההא סזאסד/נז5] 20111270188ק1 :2

1 -[[1] 60 .זה:6)האתה6 סזאס דא 5] 201114566781סצצ :3 7 - [[5] צ א 5אסזדג צסאאזז ה] 5201703504481 :4

- [כע17 60 אתהאזד אםדהצ\ טא תא 60 שטצהפ] 0105218971 :פס 6

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

7 - [[115] 60 ,[)ז]את) צוס] 1546803288 :6

8 - [[מכ] אמא אא 6 6 5:1 %5א] 085775081ק₪ :7

פרסוס 21 הוא פטנט אנגלי משנת 1997 המלמד על ייצור ציפויי כבליס מתערובת של החומר הוזו[1ח0116 עס הפולימר )שק (חלק ה- א117110 .50 של הפוי בערך טמפרטורת הפירוק).

לבסוף וכנגזרת מהבחירות לעיל, יש לקבוע את הפרמטרים המתאימים עבור תהליך השיחול כגון, טווח טמפרטורות, הלח המופעל על התערובת, ומהירות הייצור. בבחירת הפרמטרים הללו יש לקחת בחשבון פעולות נחוצות נוספות בתהליך למשל, הצמדת יחידות טפטוף להיקף הפנימי של צינור השקיה.

1. מהדברים עולה כי תכונותיו של המוצר הסופי הן תוצאה של כל הגורמים לעיל, החל מבחירת החומרים, דרך מינון ועד לאופן בו מיוצר המוצר הסופי. כלומר, אפילו למשל, מדובר בשני צינורות השקיה אשר מיוצרים בתהליך של שיחול, הרי יש חשיבות רבה לתערובת ממנה מיוצר כל אחד מהצינורות, למינון החומרים המרכיבים את כל אחד מהם, ולפרמטרים שנקבעים בתהליך הייצור של כל צינור. כל אלו ישפיעו על תכונותיו הפיזיקליות של כל אחד מהצינורות.

2. כשנשאל אודות הקשיים שלוו את פיתוח המצאה, תיאר הממציא מר קציר את הדברים באופן דומה. לדבריו נדרשה מידה לא מבוטלת של ניסוי וטעייה על מנת להגדיר את הפרמטרים המתאימים לתהליך השיחול של תערובת החומרים שנבחרו, בכדי לייצר במהירות גבוהה מוצר

בעל תכונות רצויות (צינור מתיח, עמיד, בעל טפטפות) (פרוטוקול הדיון מיו15.7.2024 עמודים 12):

"כב' סגנית הרשם : מה, מה היה האתגר? אדוני אמר שזה היה אתגר, מה היה האתגר?

תומר קציר : האתגר הוא שמייצרים את זה בטמפרטורות גבוהות במהירויות גבוהות וצריך להכניס את הטפטפות, כמו שמתי הסביר, בקצה של אלפי טפטפות, מעל אלף טפטפות בדקה. אנחנו לא רוצים שייפגע תכונות הצינור, אנחנו עדיין רוצים שהוא יישאר צינור מתיח, צינור עמיד בשמש, צינור שמסוגל להחזיק לחץ מים, וברגע שמכניסים איזשהו חומר לתוך המטריצה הפולימרית, אנחנו משנים את תכונות הצינור. אמ, ברגע שאנחנו התחלנו למנן את החומר דוחה החרקים לתוך הפלסטיק, היינו חייבים לעשות המון המון בדיקות ולוודא שלא נפגע, ולכן גם שינינו את המינון בהתאם, בחרנו את התערובת הנכונה, עיצבנו את הפורמטים של המכונה וטמפרטורות ומהירות בדי שנוכל להגיע בסוף למוצר שמצד אחד עושה את העבודה הראשית שלו, שזה השקיה, ובמקביל הוא מטופל ומוגן בפני נזקים של חרקים."

3. לאור הדברים, יש לברר את שאלת ההתקדמות המצאתית על רקע הקשיים בפניהם ניצב בעל המקצוע במועד הקובע. במילים אחרות, יש לבחון את פרסומי הידע הקיים בהתאם לרמת הידע של בעל המקצוע עובר למועד הקובע ולהכריע אפילו אם מלמד את הנתיב בו בחרה המבקשת.

4. אבחן כעת את שילוב הפרסומים באופן שבו נבחנו על ידי הבוחנת.

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

תביעות 1, 3, 13 ו- 16 של פרסום 224 מלמדות על שלוחת השקיה בטפטוף המיוצרת מהחומר פוליאתילן בתהליך של שיחול. בצינור הפוליאתילן מוטמעים חלקיקי סיליקה או תחמוצת ברזל (שיכול לכלול גם חומר בעל ריח דוחה). הפתרון המוצע בפרסום עבור התמודדות עם מזיקים-מכרסמים מבוסס על הקשחת פני השטח החיצוניים של שלוחת ההשקיה באמצעות חיזוק מכני שלהם. הקשחה זו מושגת על ידי אותם חלקיקי סיליקה או תחמוצת ברזל המוטמעים בשלוחה.

במילים אחרות, הפתרון להרתעת המזיקים בפרסום 24 שונה עקרונית מההמצאה בענייננו. בעוד שבפרסום 24 אפקט ההגנה על שלוחת ההשקיה מושג בעיקר באמצעות הקשחת פני השטח של שלוחת ההשקיה באמצעות חלקיקי סיליקה, בקשת הפטנט מציעה להגן על השלוחה מפני המזיקים באמצעות חומר הדברה כימי. לפיכך, אני סבורה כי לא זו בלבד שפרסום 24 אינו מסייע לבעל המקצוע בתחום או מלמד אותו להגיע אל הפתרון בבקשת הפטנט אלא אף מרחיק מההמצאה.

פרסום 5 תובע אמצעי השקיה המיוצר מהחומר /ק (או כ חס) ובהמשך מתווסף החומר כימי (חומר ממשפחת ה-) אליו

משתייך גם ה- (תביעה 1). פירוט הפטנט מבהיר כי אמצעי ההשקיה הנתבע מיוצר

בתהליך של שיחול דו-שכבתי (ראו דוגמאות 1 עד 5 בפירוט הפטנט).

על רקע הקשיים שפורטו לעיל, איני סבורה כי שילוב הפרסומים 24 ו- 25 מלמד את המצאה ואזאת מהטעמים הבאים.

ראשית, תהליך הייצור המתואר בפרסום 225 שונה מהותית מזה המפורט בבקשת הפטנט. בעוד שבבקשת הפטנט מוכנסים כל חומרי התערובת - החומר הפולימרי יחד עם החומר הכימי לתהליך שיחול אחד מ (דוגמה 18 בפירוט), בפרסום 25 החומר הפולימרי :ו מוכנס (יחד עם חומרים נוספים) אל ובהמשך מתווסף החומר כימי דרך :נוסף בתהליך מורכב יותר של שיחול רב-שכבתי (-

מסנפטיא) (דוגמה 2 של פרסום 5):

1. נראה כי הבחירה בתהליך מורכב יותר של הס הייתה נחוצה בכדי

להימנע מפירוקו של החומר הכימי מ(בעל טמפרטורת הרתיחה של 90-300)

בטמפרטורת ייצור גבוהה למשל, בטמפרטורה של - % בה מתבצע תהליך השיחול האחוד (המפורט בבקשת הפטנט דנן (ראו דוגמה 18)).

מקובל עלי הסברו של מר קציר בעניין אה לפיו לבחירה בחומר הפולימרי ובחומר הכימי יש השלכה ישירה על תהליך הייצור

(או או). לכל אחד מהחומרים מאפיינים פיזיקליים שונים כך שבסופו של דבר שילוב החומרים הוא שיקבע את שיטת הייצור (פרוטוקול הדיון מיוס 15.7.2024

עמודיס 11-12):

"כב' סגנית הרשם : כלומר אדוני פותר בבקשת פטנט את -, גם את

תומר קציר :

הטמפרטורה וגם את הלחצים וזה בעצם ההתאמה שאדוני מתכוון אליה?

ההתאמה היא גם, יש בעיה קשה של נידוף. בגלל שהחומריים האלה הם פלסטיק הם, בדרך כלל משתחררים ממנו החומרים שנמצאים בפנים, אני אסביר את זה אחרת. מטריצה פלסטית זה בעצם המון המון מולקולות שככל שתחממי, יש התרחבות. מולקולות יותר קטנות של איזשהו תוסף שנכנס למשוואה הזאת, יכול לברוח החוצה. זאת אחת הבעיות ב-, הנידוף החוצה, ולכן נדרש בפטנט, אותו פטנט סיני [פרסום 5פ], לעשות קו- אקסטרוזיה שזה תוספת של שכבה חיצונית

שתחזיק את זה בפנים.

כב' סגנית הרשם :כן.

תומר קציר : אנחנו מצאנו בעצם דרך לייצר הכול בשכבה אחת, באקסטרודר אחד, לדאוג למינון אחיד בכל עובי דופן הצינור, גם בהתחלה וגם בסוף, זה לא משנה איפה החרק בעצם ינשוך, הוא יוכל, ירגיש את החומר שהוא לא אוהב ויידחה, וזה בעצם הקושי הייצור

פה, להכניס את זה בצורה כזאת."

בנוסף לאמור, המינון המפורט בפרסום 25 שונה משמעותית מאלו שנקבעו בהמצאה.

בפרסום 5 האחוז המשקלי של החומר ו בתערובת עומד על בין לבין % (המרה לאחוז משקלי של הנתונים חו המופיעיםם בחלק של -135). המינון של החומר בתערובת הנתבעת גדול בסדר גודל ועומד על בין 0.1% לבין 3% אחוז משקלי (כלומר, לפחות פי 10 של החומר הכימי בהמצאה).

מכאן, שאיו בתערובת המתוארת בפרסום 25 כדי ללמד את בקשת הפטנט בענייננו. כאמור,

בעל המקצוע לא היה יכול להסתייע בפרסום 24 בעניין זה.

מנימוקים דומים, איני מוצאת כיצד שילוב פרסומיסם 1-03 ו- 26-27 יחד עם 24 ו- 05 יכול היה לסייע למבקשת להגיע אל ההמצאה במועד הקובע.

פרסום 121 מלמד על ייצור ציפוי כבלים מתערובת של החומר ו הפולימר >ו)/יק מזסז'ז66 ]חסזם!ותדזס] מז מזזו!זה6]ז ]חס 6גו 116 065611065 מסו)מטחו ]הסיזק 76 ץז 58607 60016 )שק פהוזסק6זק זס] [56]0 5מסזזופסקמחסס סויזתזצוסק זס 56סו 006% 15601 10 1ה0ז6515סיזם זם ו הס ו5סקוחס6 שחזטוטסזק " (בחלק ה- אסזדק1 56

של הפטנט). כאמור, בקשת הפטנט תובעת את החומר הפולימרי ולא /פ. בנוסף, לא מוזכר בפרסום ייצור בתהליך השיחול תוך כדי הצמדת יחידות טפטוף.

פרסום 2 מלמד על שיטת ייצור ביציקה לתבנית ולא על תהליך של שיחול.

לפי תביעה 1 של פרסום 223 מדובר במינון של וסז6)1עץק היכול להיות בין היתר, גם וזו[1ח0116 (עמ' 5, שורות 11-13) בתערובת עם שרף (מ651:) היכול להיות גס 60171606ץ1סק (עמ' 4, שורות 22-23). אומנם, דוגמאות ו- 7 בפרסום מתארות תהליך שיחול (מסנפטיא) של

התערובת ו עם מ16ש61ץ1סכ.

יחד עם זאת המוצר בפרסום 23 שונה מאה שמפורט בבקשת הפטנט. בפרסום 23 מדובר בייצור סיבים דקים הנארגים לבסוף לרשת (₪1651) ללכידת מזיקים. הסיבים לאריגת הרשת בפרסום זה הם סיבים מלאים (לא חלולים) בעלי עובי של מילימטרים בודדים (ראו גודל מרווחי הרשת -הווו 4 10 2 ץ[616780 זכ ,בחגת 5 0ז 1 15 (5126 10[6[]) 3 65רת 116 01 5126 סג. - עמ' 14 שורות 1-2). לעומת זאת, בקשת הפטנט תובעת מוצר שונה - צינור השקיה חלול ( 508111655 ז8[טסנם) בקוטר של 16 מילימטר ובעובי דופן של 200 מיקרומטר אליו מוצמדות טפטפות. ברור כי המדובר בשני סוגי מוצרים שונים ומכאן נגזרת מורכבות טכנולוגית שונה לייצור. כך

או כך, לא מוזכר בפרסום 223 תהליך ייצור של שלוחת השקיה בטפטוף בתהליך שיחול תוך כדי הצמדת יחידות טפטוף.

פרסום 1226 הוא פטנט אמריקאי העוסק במינון של החומר הכימי ובתערובת עם החומר הפולימרי (תביעה 1 של הפטנט). מהתערובת המתוארת ניתן לייצר בין היתר, גם צינורות השקיה בטפטוף בתהליך של שיחול (וכן מוצרים כגון, מעטפות כבלים, קופסאות פלסטיק) (ראו תביעה 1 וכן, עמודה 5 פסקה 2). בתביעות הפטנט מופיע מידע לגבי השפעה של מינון החומר הכימי בתערובת על התכונות הפיזיקליות שלה (למשל, צמיגות וערכי ורימה של התערובת ביחסים משקליים שונים).

יחד עם ואת, פרסום 126 אינו מדגיש ואינו תובע את יצור צינורות השקיה בתהליך של שיחול ואינו מפרט את הפרמטרים הנחוצים לתהליך מסוג זה עבור תערובת המכילה את החומר כימי או חומר מאותה משפחה. ככול שניתן ללמוד מפרסום 26 לגבי הפרמטרים הנדרשים לתהליך השיחול הרי שאלו יהיו רלוונטיים לתערובת המופיעה שם (וראו האזכור בפרסום לגבי האפשרות לפירוקו של החומר הכימי בתהליך הייצור - עמודה 4 שורה 57 עד עמודה 5 שורה 4). כאמור, ל"זהותו" של החומר הכימי (על מאפייניו הפיזיקליים) יש השפעה רבה על תכונות התערובת ומכך, על הפרמטרים השונים של תהליך השיחול. תהליך יכול להתבצע במגוון רחב של טמפרטורות, לחצים ומהירויות. מכאן, שאין בפרסום 126 כדי ללמד את ההמצאה ואולם יש בו הכוונה כללית לבעל המקצוע על כך שניתן לייצר צינורות השקיה עשויים פוליאתילן יחד עם חומר כימי.

יתרה מכך, פרסום 6 מלמד את הקשר שבין מינון החומר הכימי בתערובת עם ה- לבין יעילותו של המוצר הסופי (ראו הציטוט שהובא לעיל בסעיף 27). מינון גבוה מדי של החומר הכימי עלול לפגום בתכונות הפיזיקליות של המוצר, בעוד שמינון נמוך מדי מהחומר

עלול "לפספס" את המטרה - יצור צינור ההשקיה שאינו ממלא כראוי את תפקידו במניעת נשיכות מזיקים. במילים אחרות, כדי להצליח ולייצר צינור השקיה המכיל חומר כימי להרחקת

מזיקים, מציע הפרסום "להתפשר" ולקבוע מינון נמוך יותר של החומר מכפי שהיה רצוי. לפיכך, סבורה אני כי אף אס נניח שיש בפרסום 6 כדי לכוון את בעל המקצוע אל ההמצאה בענייננו, הרי שעל רקע הדברים ברור כי לא היה ניתן לצפות ליעילות הגבוהה של המוצר הנתבע בבקשת הפטנט (ראו הרחבה בעניין היתרון הטכנולוגי בהמשך).

תביעה 1 של פרסום 1227 תובעת מעטפת פלסטיק המיוצר מתערובת של

ןעוןץסק (תביעה 2) ושל חומר כימי ממשפחת (העשוי להיות חוזוזת- פסקה 0016). יחד עם ואת, לא מוזכר בפרסום תהליך ייצור של שלוחת השקיה בטפטוף בתהליך שיחול תוך כדי הצמדת יחידות טפטוף.

לאור כל האמור, אני סבורה שקיימת בפרסומיס הקודמים הכוונה כללית לבעל המקצוע להוסיף לצינורות השקיה עשויים פוליאתילן חומרים כימיים, וכן היה ידוע השימוש בחומריים

ממשפחת ה- להרחקת חרקים לשימושים שונים. עם זאת, לא הייתה הכוונה

ברורה לחבר בין צינורות ההשקיה לבין החומר הספציפי על מנת להגיע לפתרון שבהמצאה - שלוחת השקיה בטפטוף הכוללת חומר כימי לדחיית מזיקים בתהליך כזה. פתרון

כזה לא היה קיים בידע הקודם. יפים לענייננו הדברים שהובאו ב- ל.3.18, בפסקה 12-90 (הדגשה הוספה);

זאת ועוד, מן הנתונים שבבקשת הפטנט (שרטוטים 1 ו-2) עולה שיעילותו של המוצר הנתבע גבוהה ביותר ולפיכך הוא בעל יתרון בלתי צפוי. אמנם ההשוואה היא לצינור השקיה ללא כל חומר (ולא לצינור השקיה הכולל אמצעי הדברה אחרים) ואולם יש בכך ראשית ראיה ליתרון בלתי צפוי ולהתקדמות המצאתית.

צירוף האמור לאינדיקציות הנוספות העולות ממבחני העזר לבחינת התקדמות המצאתית הוא שמוביל אותי למסקנה שיש בהמצאה הנתבעת התקדמות המצאתית.

מבחני העזר לבחינת התקדמות המצאתית

על מנת לסייע בבחינת קיומה של ההתקדמות המצאתית פיתחה הפסיקה מספר מבתני עזר. ניתן למצוא במבחני העזר אינדיקציות וסיוע להכרעה בסוגיית ההתקדמות המצאתית, תוך יישום הזהיר בנסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה. בין יתר המבחנים: מבחן החסר

המתמשך ; מבחן ההצלחה המסחרית של המוצר נושא הפטנט; התגובה שעוררה ההמצאה בקרב קהילת אנשי המקצוע בתחום הרלוונטי (עניין חיוז, בעמוד 112 - 114).

מבחן ההצלחה המסחרית, הינו מבחן משלים למבחן החסר המתמשך, המתייחס לתקופה שלאחר הפטנט ובול המוצר נושא הפטנט, כמסייע לראיה להתקדמות ההמצאתית שבו. בית המשפט העליון בעניין חיוז המליץ להיעזר במבחן זה בצוותא עס מבחן החסר המתמשך על מנת להבחין היטב בין הצלחה מסחרית הנובעת מיתרונות האמצאה גופא, לביןו הצלחה מסחרית שמקורה בסיבות החיצוניות לאמצאה כגון פרסוס ושיווק.

אף גם הצעד האמצאתי בענייננו אינו גדול, הרי שבמסקנתי לעיל מצאתי תמיכה במבחני העזר אליהס הפנתה גס המבקשת.

כך למשל העיד מר ארד בדיון ביחס להצלחה המסחרית לה זוכה המוצר. מר ארד הציג קצב מכירות הולך וגובר שהתחיל כבר בשניס הראשונות (2020-2023) להשקת שלוחת ההשקיה בטפטוף שבאמצאה. מכירות אלו היו תחת מגבלות השיווק שהיו למבקשת בתקופת מגפת הקורונה בעולם (פרוטוקול הדיון מיוס 15.7.2024 עמ' 17).

באשר לתגובה שעוררה האמצאה בקרב קהילת אנשי המקצוע בתחום, מפרטת המבקשת בכתב טיעוניה מיוס 4.3.2024 (סעיף 21) לגבי פרס בו וכתה בתערוכה בינלאומית מוערכת באירופה

אשר הוענק לה ביחס למוצר נשוא בקשת הפטנט דנן. בתעודת הפרס מצוין כי הוא הוענק למבקשת בגין הפחתה אפשרית בנשיכות חרקים בשיעור של עד ל- 98% [לעניין משקלם של מבחני העזר לבחינת התקדמות המצאתית,

ראו עש"א [27846-11-2 טבע תעשליות פרמצבטיות בע "מ נ' סקס [116116608 זס עה ) (פורסם בנבו, 1.10.2023)].

1. הדברים מעידים על כך שהמוצר מילא חוסר מתמשך שנבע מפתרון טכנולוגי אשר לא היה קיים קדם לכן בתחום, וכי לא ניתן ליחס את ההצלחה המסחרית למאמצי שיווק או פרסוס אלא ליתרונות הטכנולוגיים של הפתרון עצמו.

2. לסיכום, ולאחר שעיינתי בכלל הטענות והראיות שהגישה המבקשת, הגעתי למסקנה כי יש התקדמות המצאתית באמצאה הנתבעת בבקשת הפטנט כנדרש בדין.

3. ההשגה מתקבלת. הבקשה תקובל.

ז'קלין ברכה סיגנית רשם הפטנטים

ניתנה בירושלים ביוס | כ"ג חשון תשפ"ה 4 נובמבר 2024