סימן מסחר 345678

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

התנגדות לרישום סימן מסחר "ד" (מעוצב)

המתנגדת: 41 63 7 [1311163 116 עס'] 6016

ע"י ב"כ דר' אייל ברסלר ושות'

המבקשת: אנה לוטן בע"מ

ע"י עו"ד עודד לוטן

ה ח ל ט ה

1. ביוס 4.9.2012 הגישה המבקשת בקשה לרישום סימן המסחר "ד" (מעוצב), הנראה כך:

2. הבקשה נבחנה, קובלה ופורסמה להתנגדויות הציבור ביוס 31.12.2013. ביוס 30.3.2014 נפתח הליך ההתנגדות שבפניי.

3 הצדדיס הגישו טענותיהם וראיותיהם בהליך ובמסגרת הסדר דיוני, שאושר בהחלטה, וויתרו על חקירות העדיס וסיכמו טענותיהם בכתב.

4. המתנגדת (להלן: "114ע") הינה חברה ללא מטרות רווח שנוסדה בארה"ב אשר מטרתה להגן על זכויות בעלי חיים. עוסקת בהסברה לאורח חיים שאינו מנצל בעלי חיים וכן בפיקוח אחר ניסוייס בבעלי חיים. וסיק [גותות\ הסקקט5 סז מסוזה0תטסע (להלן: "/5ת"), הינה חברה אמריקאית, אשר מעניקה שירותים שונים ל-₪14 ועוסקת, בין היתר, ברישום סימני המסחר של \/2₪1 ברחבי העולם, ביניהם גם סימן הדומה לסימן

שרישומו נתבקש. הסימן של ₪1 כולל בנוסף לסימן המבוקש את שמה המלא של

בארצות הברית. כעולה מן הראיות שצירפה המתנגדת, היא קיבלה בישראל סיקור תקשורתי מסויס.

המבקשת עוסקת ביצור ובשיווק מוצרי קוסמטיקה. למעט מספר אריזות הנושאות את הסימן המבוקש לא סופקו מעבר לכך נתונים על המבקשת ופעילותה העסקית.

המתנגדת נוהגת ליתן רשיונות לחברות להשתמש בסימניה על מנת לסמן כי המוצרים מתוצרתן לא נוסו על בעלי חיים.

אין מחלוקת בין הצדדיס כי לפני הגשת הבקשה לרישום הסימן ניסתה המבקשת לקבל רשיון לשימוש בסימני המתנגדת. עוד אין מחלוקת בין הצדדיס כי לא נחתס הסכס המאפשר למבקשת להשתמש בסימן המבוקש או בסימניס אחריס של המתנגדת וכי במועד הגשת הבקשה לרישום לא היה בידי המבקשת רשיון כאמור.

עיקר טענת המתנגדת הינה כי המבקשת אינה בעלת הסימן וכי הגישה את הסימן לרישום בחוסר תוס לב ובידיעה כי כלל אינה מורשית להשתמש בו.

לטענת המבקשת, הגישה את הבקשה לרישום הסימן לאחר שניסיונותיה להגיע להסכמה עם המתנגדת לא צלחו ומשכל רצונה הוא כי תוכל לשווק את המוצרים שסומנו בטעות, לטענתה, בסימן המבוקש.

הצדדים דנו בסיכומיהם בשאלת כשירות הרישום של הסימן לפי סעיף 6(11) לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב - 1972. המבקשת אינה חולקת על זכויות המתנגדת בסימן, אלא טוענת היא כי השימוש "נולד מטעות", כטענת המבקשת, ולא בשל חוסר תוס לב מצידה. בנסיבות אלה איני סבורה כי יש מקום לדון בעילת התנגדות זו אלא בקצרה.

א. הבעלות בסימן המבוקש

סעיף 17(א) לפקודה קובע כי סימן מסחר יוגש בידי מי שטוען לבעלות בסימן, כדלקמן:

"הטוען לבעלות על סימן מסחר שבשימושו או המיועד לשימושו ודוצה לרשום את הסימן, יגיש לרשם בקשה על כך בדרך שנקבעה."

בענייננו ברי כי אין המבקשת טוענת לבעלות בסימן והיא אף נעדרת זכות שימוש בסימן. כל מטרתה ברישום הסימן, כפי שהיא מצהירה בסיכומיה בגלוי, הינה שהמתנגדת לא תוכל למנוע ממנה להמשיך ולמכור מוצרים הנושאים את הסימן, בשל השקעתה באריזות.

המבקשת ממשיכה ומבהירה כי הגישה את הבקשה לרישום הסימן לאחר שהמתנגדת דרשה כי תסיר את הסימן מאריזות מוצריה (סעיף 5 לסיכומי המבקשת) ולאחר שהסכימה להסירו מאתר החברה.

המבקשת ממשיכה וטוענת כי זכותה לרשום את הסימן נובעת מסעיף 7 לפקודה. סעיף זה קובע כדלקמן:

"אדם המבקש לו זכות ייחודית להשתמש בסמן פלוני כסימן מסחר רשאי לבקש רישום הסימן על פי הודאות פקודה זו."

טענת המבקשת אינה ברורה לי עד תוס. אכן סעיף 7 לפקודה קובע כי אדם המבקש לרשום סימן מסחר רשאי להגיש בקשה על פי פקודה זו וכי הרישום יקנה לאותו אדם זכות ייחודית להשתמש בסימן שביקש. זאת, ברור כי אדם שאינו בעל הסימן אינו רשאי לבקש כי הסימן יירשם על שמו. זאת ועוד, המבקשת אף אינה מבקשת זכות ייחודית להשתמש בסימן, שהרי ברור לה כי הסימן לא נועד לסמן את מקור המוצרים מתוצרתה אלא לאשר כי לשלב פיתוח וייצור המוצרים לא נעשו ניסוייס בבעלי חיים. מכאן ברור כי אין המבקשת רשאית לרשום את הסימן על שמה.

מכל האמור עולה כי המבקשת אינה בעלת הסימן ועל כן אינה זכאית כי יירשם על שמה בפנקס. די בכך כדי לקבל את ההתנגדות.

במאמר מוסגר אציין כי טיב היחסים בין המתנגדת לבין 5412 על שמה רשומיס הסימניס ברחבי העולם לא הובהרו. זאת, לאור העובדה שהמבקשת אינה חולקת על זכויות המתנגדת בסימן, לא מצאתי להתעמק בסוגיה זו.

ב. כשירות הסימן לרישום בהתאם לסעיף 11 לפקודה

למעלה מן הצורך, אצייו כי הסימן אינו כשיר לרישום גם בהתאם לסעיפים 5(11) ו-6(11) לפקודה.

אמנם טענת אי הכשירות בהתאם לסעיף 5(11) לפקודה לא נטענה במפורש על ידי המתנגדת, ואולס התשתית העובדתית שבבסיס הטענה נטענה ואף אינו שנויה במחלוקת בין הצדדיס. לעניין עילת ההתנגדות השווה י. ווסמן "סדרי הדין האזרחי" (מהדורה שביעית - 1995), בעמ' 3 ו-136, המסביר עילת התביעה מהי כדלקמן:

"מכלול העובדות האלה, המולידות את זכות התובע לקבלת הסעד, נקרא עילת התביעה"

ובעמ' 136 :

"לא מסקנה משפטית זו משמשת עילת תביעה, אלא העובדות האמודות ה[ העילה המזכה את ראובן בפסק דין על הסכום המגיע לו."

הסימן עוצב בידי המתנגדת או מטעמה ואין למבקשת זכות יוצרים בעיצוב זה. כבר נקבע כי הרשם לא יאפשר רישום סימן ביודעו כי הסימן מפרכות יוצרים של צד שלישי שכן רישום

כאמור מנוגד לתקנת הציבור (ראה בקשה למחיקת סימן מסחר 102733 030808 0015 נ' תחקג 5061 וזג סואתזאסאת ,זאג (פורסמה באתר רשות הפטנטים, 5.9.1999), התנגדות לרישום סימן מסחר 233272 6טף11ט20 ה8ות06ת26) 00

(מעוצב) ההווזז26 ומהּץ5\/ ואח' נ' ג'י.בי. הלבשה חסידית בע"מ (פורסמה באתר רשות הפטנטים, 1.12.2013)).

בהיות הסימן מעוצב, כולל גופו מיוחד ודמות של ארנב, איני סבורה כי יכולה להיות מחלוקת כי הוא וכאי להגנה כיצירה אמנותית כהגדרתה בסעיף 1 לחוק זכות יוצרים, התשס"ת -

מכאן שהסימן אינו כשיר לרישום אף בהתאם לסעיף 5(11) לפקודה.

נותר לדון בעיקר טענת המתנגדת, דהיינו כי הסימן אינו כשיר לרישום בהתאם לסעיף 6(11) לפקודה. סעיף גה קובע כדלקמן:

"סימן שיש בו כדי להטעות את הציבור, סימן המכיל ציון מקור כוזב וסימן המעודד תחרות בלתי הוגנת במסחר;"

המבקשת טוענת כי לא הגישה את הבקשה בחוסר תוס לב וכי לאור העובדה שאין היא מתחרה של המתנגדת, אין ברישום הסימן כדי לעודד תחרות בלתי הוגנת במסחר. על כן לא מתקיימים לדידה התנאיס לאי כשירות הסימן בהתאם לסעיף זה.

סעיף 6(11) לפקודה טומן בחובו שלוש חלופות, אשר הראשונה מביניהן היא כי יש בסימן כדי להטעות את הציבור.

סבורה אני כי עיקר הפגם ברישום הסימן אינו נובע מיחסי תחרות בין הצדדיס, אלא מהחשש להטעיה של הציבור. שימוש בסימן על ידי המבקשת וביתר שאת רישום הסימן על שס המבקשת מעידים כלפי הציבור כי מוצריה של המבקשת הינס תוצר של תהליך שעבר את

פיקוחה של 27/8 ואין מתבצעיס במהלך ייצורס או בפיתוחס ניסוייס בבעלי חיים. בפועל

לא כתה המבקשת באישורה של 23174 להשתמש בסימן המאשר את תהליך היצור. ראה לעניין זה א. ח. וליגסון בספרו "דיני סימני מסחר ודיני קרובים להם" (התשל"ג - 1973), עמ' 0;:

"סימנים המכוונים להטעיית הציבור: הסימן עצמו צריך שתהיה בו הטעיה, ודק במקרים מיוחדים אפשר להסיק "סגולה" זו של הסימן מתוך השימוש שעשה בו בעל הסימן.

לדוגמה: ציור של דבורה לסימון דבר מלאכותי. ציור חמש טבעות

משתלבות (הסימן למשחקים האולימפיים) בתוספת המילים [1600/ 62010 עודר את הרושם שבעל הסימן זכה בפרס ראשון עבור סחודות:ו, והיות ולא זכה, נחשב הסימן כמטעה.

על כל פנים, צריך להבחין בין סימנים מטעים לבין סימנים אשד משמעותם הרגילה מציינת בעיל, כי אין הסימן מצביע על סגולה מסויימת של הסחודה (שאינה קיימת בפועל),"

7. מן האמור עולה כי הסימן אינו כשיר לרישום על שס המבקשת שכן יש בו כדי להטעות את הציבור כי המוצרים הנושאים את הסימן זכו לאישורה של המתנגדת כי לא נוסו על בעלי חיים.

8. על מנת להוכיח כי יש ברישום הסימן כדי לעודד תחרות בלתי הוגנת במסחר על המתנגדת להראות כי הבחירה בסימן והבקשה לרישומו נגועות בחוסר תוס לב, כי יש בסימן מוניטין וכי קיימת דמיון מטעה בין סימנה של המתנגדת לסימנה של המבקשת. אין מחלוקת בין הצדדיס כי קיימת זהות כמעט מוחלטת בין הסימניס.

9. יודגש כי בכל הנוגע לדוקטרינת ה"דילול" אין הכרח כי תהיה תחרות בין המוצרים עד כי תיווצר הטעיה בציבור ביחס למקור הטובין ודי בכך שהמוניטין של בעלת הסימן המפורסם

ייוחס למבקש הרישום (ראה פסק דינו של כב' השופט (בדימ') אנגלרד בע"א 6181/96 יגאל קרדי נ' עתהקותס-) :8 1.11100 ץ286890, פ"ד נב(3), 276 (להלן: "עניין בקרדי"):

"אמנם בסעיף 11 לפקודה אין התייחסות ישירה לדוקטרינת 'המוניטין הבינלאומי' או לדוקטרינת 'הדילול', אך לדעתי ניתן לשלב את הרעיונות העומדים מאחורדי דוקטרינות אלה לתוך המושג של 'תחרות בלתי הוגנת'.

השימוש במוניטין של עסק מפורסם, שפרסומו חוצה גבולות, על ידי גודם זר לשס קידום עסקיו שלו הוא בבחינת תחרות בלתי הוגנת. סימני מסחר, אשר דכשו לעצמם הכרדה בינלאומית ומוניטין בעלי עצמה כה גדולה עד שהס חודגים מעבר למוצרים הספציפיים בהס עוסק בעל סימן המסחד, לאויים להונה בדין. החשימוש בסימן המפורסם אינו הוגן משני היבטים לפחות - ראשית, המשתמש בסימן המסחר קוצר פידות של מוניטין עליהס לא הוא טרח. הוא נהנה, ללא הצדקה, מהיתרון שמקנה לו השימוש בסימן המסחרי המפורסם. שנית, ניצול המוניטין טומן בחובו פגיעה אפשרית בבעליו החוקיים של סימן המסחר, בגלל פיחות ודילול המוניטין ושחיקת ה'ייחודיות של סימן המסחר. לאור דברים אלה ברי, כי אין לשים את הדש על מניעיו הסובייקטיביים של המשתמש בסימן המפודסם; די בהוכחה כי השימוש בסימן המסחד המפורסם עשוי לקדם את עסקיו של המשתמש בשל המוניטין של בעל הסימן המפורסם. ההנחה היא, כי בהגברת השימוש בסימן מסחר מפודסם וייחודי לצורכי עסקים אחלים :יש משום שחיקה ודילול בייחודיות העסק של בעל סימן המסחר."

המתנגדת הראתה כי צברה מוניטין בסימנה וכי עוסקת היא במסחור אותו סימן ומתן רשיונות בו לצדדיס שלישייס לקידום מטרותיה. מכאן ברור כי שימוש בלתי מורשה בסימנה, ללא פיקוח מטעמה, יגרום לדילול סימן המסחר ולאיבוד אמון הציבור בערכיס שמסמל הסימן אותס מקדמת המתנגדת. המבקשת אף לא הכחישה את קיומו של המוניטין, שהרי לולא המוניטין לא הייתה מבקשת לסמן את מוצריה באמצעות אותו סימן. זאת ועוד, ברור כי רישום הסימן על שס המבקשת יגרום לשיוך מוצרי המבקשת למתנגדת בעוד שלא קייס קשר עסקי או אחר בין שתי החברות.

לעניין תוס הלב הודגש בעניין בקרדי כי אין בודקים את תחושתה הסובייקטיבית של המבקשת ביחס להתנהגותה אלא בוחנים אותה התנהגות על פי אמות מידה אובייקטיביות לעניין אורחות המסחר ההוגן (ראה פסקה 13 לפסק הדין). אף אס סבורה המבקשת כי וכאית היא לרשום את הסימן משוס שלא הצליחה להגיע לכדי הסכס עס המתנגדת בתנאיס שיניחו את דעתה ביחס למלאי האריזות שהודפסו וטרס נמכרו, אין מדובר בהתנהגות ראויה שיש לעודד באמצעות רישום הסימן על שמה.

לפיכך סבורה אני כי גם עילה זו לאי כשירות הסימן מתקיימת בענייננו ויש לקבל את ההתנגדות מס מטעס זה.

סוף דבר והוצאות

3. ההתנגדות מתקבלת. המבקשת תישא בהוצאות המתנגדת בסך 5,000 ₪ ובשכר טרחת עורכי דין בסך 30,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין. בפסיקת הוצאות הצדדים נלקחו בחשבון, בין היתר, היקפי הראיות והסיכומים וההסדר הדיוני אשר ייתר את קיוס הדיון בפניי.

ניתן בירושלים ביוס

סימוכין:

ז'קלין ברכה

פוסקת בקניין רוחני סגנית רשם הפטנטים

כ"א שבט תשע"ו 1 ינואר 2016