סימן מסחר 345678

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בקשה לצו הארכה לפטנט 15

המבקשת: דדת ה צסא ע"י ב"כ ליעד וטשטיין ושות'

ה ח ל ט ה

1. בקשה לצו הארכה לפטנט מס' 154465 הוגשה ביוס 29.5.2011 (להלן: "הבקשה" או "הבקשה לצו הארכה"). עניינה של האמצאה הנתבעת בפטנט 154465 (להלן: "הפטנט") הוא

"מולקולות קושרות ושימושן בהכנת תכשירים רוקחייס ותרופות". הבקשה לצו הארכה מתבססת על החומר הפעיל כהחשתואהת, הנתבע בפטנט, שנרשס בפנקס

התכשירים הרפואיים ביוס 27.10.2010 ונושא את השס המסחרי 15א\ג. ז1.

2 כיוון שבמועד שנקבע בסעיף 64טו לחוק הפטנטים, תשכ"ו-1967 (להלן: "החוק") להגשת בקשה לצו הארכה טרס הוענק הפטנט, הגישה המבקשת בקשה להארכת מועד להגשת בקשתה לצו הארכה. לאחר שניתן הפטנט ביוס 1.3.2011, הוגשה הבקשה לצו הארכה כמצוין לעיל.

3 במהלך בחינת הבקשה עלה כי בקשות לצווי הארכה הוגשו לגבי פטנטי ייחוס במרבית המדינות המוכרות באירופה (כהגדרתן בסעיף 64א לחוק וכפי שפורטו בחלק ב' לתוספת הראשונה לחוק) כמו גם בארה"ב. בעת הגשת הבקשה ציינה המבקשת כי הבקשה לצו הארכה שהוגשה בארה"ב עודנה תלויה ועומדת.

4. במהלך הליך הבחינה עלתה שאלת הארכתו של פטנט הייחוס בארה"ב - הארכה המכונה (27715). כפי שעולה ממכתב המבקשת מיום 27.4.2014, בשל כך שמשך תקופת ההגנה של הפטנט, שנקבעה באמצעות, עולה על תקופת הארכה שהיתה ניתנת לפטנט באמצעות ה- לה היה זכאי, תעודת לא תונפק. היינו, לגבי התכשיר הרפואי נושא הבקשה ניתן היתר שיווק בארה"ב אך לא ניתן בפועל צו הארכה - ע. לפיכך, מצא הבוחן כי יש לדחות את הבקשה לצו הארכה משוס

שלא נתמלא התנאי הקבוע בסעיף 64ד(5) לחוק הדורש מתן צו להארכת פטנט ייחוס בארצות הברית אם ניתן שס היתר שיווק.

5. משנדחתה הבקשה על ידי הבוחן במכתבו מיוס 17.2.2015 השיגה המבקשת על דחייה זו וביקשה להשמיע טענותיה בפני. בהמשך להגשת סיכוס טענותיה בכתב ביוס 22.6.2015 התקיים בפני דיון במעמד המבקשת ביוס 12.7.2015, לאחריו הגישה המבקשת תצהיר משלים של מיוס 22.7.2015 (שהוגש ביוס 11.8.2015). עיקר טענותיה של המבקשת שהובאו בפני וכן כפי שפורטו במכתביה לבוחן יפורטו להלן.

6. כאמור, ביוס 27.4.2014 ולאחר שהתקבל חוק הפטנטים (תיקון מס' 11), התשע"ד-2014, ס"ח 0, עמוד 274 (להלן: "תיקון 11"), הגישה המבקשת עדכון נתוניס באשר לצווי הארכה שניתנו במדינות המוכרות. להודעה זו צירפה העתק של "תסוְַהת"

שניתן על ידי משרד הפטנטיס בארה"ב (להלן: "ההודעה" או "ה- פעא") לגבי פטנט הייחוס בארה"ב, המתייחס לתקופת הארכה, בזו הלשון:

(תוכן הציטוט המקורי נקי ככל הניתן מסימני OCR)

.5 0 06 10 60חזזיז616 06חז ח066 05] מסז5ח6וא6 ]0 בסויזסק 16 .156

פוויזת הח 7000 6 ףחופגו 601610160 ]ו ממסופח6וא6 ]0 בסוזסק 6הד עוסזטסיז ז0ו0]ווט6יד 6 ]ס זחָח16 6וזז ]0 מסוזהוחזיז6ו6 הסזוםי15חזחו ג 5) 2010 ,9 ז00ו12660 ]0 "161516 [0ז1/600 6ו מז 560ז!פווק נסויזסק

.5 205 06 1]ווסטו , (76739 .67 .1760

.0 ]חק .0.5 10 060יזסום )ח6ו5וו[00 חחזזס זה6זק 6וזז 6001156 0 016 חסווטזוקא6 [סחזףוזס 6ה] 05ח6וא6 0075 1,131 ]7,446,175...0 5 ]0 חסו1ק66א6 זססץ 14 6וז המסקסם 15 ה6זהש ,2024 ,24 5060

"...00/5 0 15 מ160510א6 הזו שו (156)6()3 .5.6.ז

[ההדגשות אינן במקור- א.ק.]

7 מהאמור עולה שהרשויות בארה"ב מצאו שלאור ההשתהות שנגרמה כתוצאה מהליכי קבלת היתר השיווק שם, היה מקוס ליתן ארכה בת ימיס. ברס, לאור התאמת תקופת ההגנה

שניתנה לפטנט הייחוס שס תחת מנגנון ה- אשר הביאה להארכה של יותר מ-14 שנים,

נקבע שתקופת ההארכה שתינתן במסגרת מנגנון ה-. תעמוד על אפס ימים. בנסיבות אלה

בפועל לא ניתן צו הארכה בארה"ב מסוג מידק.

משלא ניתן בארה"ב צו מסוג ויתרה מזאת, משנקבע שצו ההארכה מסוג יעמוד על אפס ימים, הרי שההודעה שניתנה בארה"ב אינה עומדת בתנאי הגדרת "צו להארכת פטנט ייחוס" כפי שזו נקבעה בסעיף 64א לחוק :

"צו להארכת פטנט ייחוס" - צו או אישור המורה על הארכה, ביוס אחד או יותר, של תוקף פטנט ייחוס ביחס לתכשיר רפואי המכיל את החומר או ביחס לציוד רפואי, המוגן על ידי פטנט הייחוס, שמתקיים לגביו אחד מאלה:

(1) הוא ניתן באוצות הבוית של אמויקה ( )חסוהק

ת16510א), ותקופת תוקפו נקבעת על ידי הגורם המוסמך לכך לפי החלק של תקופת הבחינה לצורך מתן היתר השיווק הראשון בידי הרשות המוסמכת למתן היתרי שיווק, שחל לאחר מתן פטנט הייחוס, בניכוי תקופות שלגביהן נקבע כי מבקש צו ההארכה לא נהג בהן בדחיפות הראויה במהלך תקופת הבחינה האמורה, ובתוספת מחצית מתקופת הניסויים הקליניים בתכשיר הופואי או בציוד הרפואי המוגנים על ידי פטנט הייחוס;

(2) הוא ניתן במדינה אירופית מוכרת ( )תסו6!קקט5

0 0100), ותקופת תוקפו נקבעת בהתחשב בתקופה שחלפה מיום הגשת הבקשה לפטנט הייחוס ועד ליום קבלת היתר השיווק הראשון, בניכוי חמש שנים;

(3) הוא ניתן במדינה מוכרת, ונועד להאריך באופן זמני את תוקף פטנט הייחוס עד להכרעה בדבר מתן צו לפי פסקאות (1) או (2) או עד למועד מוקדם יותר שנקבע בו (להלן - צו זמני);

[ההדגשות אינן במקור- א.ק.]

אין חולק שלא ניתן בענייננו צו מסוג ו ושככל שישנו אישור כלשהו - כגון אישור ה- - הרי הוא קובע מועד בן אפס ימיס שאינו יכול להיחשב הארכה בת 'יוס אחד או יותר'. למרות הדברים האמורים, המבקשת מנסה לשכנע שה- תאז מהווה אישור המקיים את התנאי הקבוע בסעיף 64ד(5) לחוק שלשונו:

4. לא יתן הרשם צו הארכה אלא אם כן התקיימו כל אלה:

(5) אם ניתן היתר שיווק בארצות הברית של אמריקה - ניתן גם צו להארכת פטנט הייחוס בארצות הברית של אמריקה, וטרם פקע;

המבקשת הסבירה שפטנט שלא היה עומד בתנאיס המהותייס שנקבעו בדין האמריקאי כלל לא היתה מחושבת לגביו תקופת הארכה מסוג הייחודית לפטנטים פרמצבטיים. לטעמה, משנעשה חישוב עליו דווח ב- א הרי שללא מגבלת 14 השנים ולולא היתה נעשית

התאמה מסוג , היתה המבקשת נהנית בארה"ב מצו הארכה מסוג דדק.

בהתייחס להסדר ההארכה בארה"ב הסבירה המבקשת כי בהתאס לדין האמריקאי, תקופת הארכה מסוג ותקופת הגנה הניתנת בשל עיכוב בבתינת הפטנט מסוג /27 אינן חופפות

והינן מצטברות. תקופת ה- נמנית החל מתוס תקופת ה-. הסדרי הארכה אלה, כך לטענתה, הס הסדרים עצמאיים ונפרדיס ה מזה. על הבדלים אלה עמדתי בהחלטה בעניין

בקשה לצו הארכה לפטנט מס' 181673 (השגה לפי סעיף 161 לחוק) .

(פורסמה באתר רשות הפטנטים, 28.6.2015) (להלן: "עניין ").

תחימת תקופת ההגנה של פטנט הייחוס בארה"ב בארבע עשרה שניס עשויה להביא לקיצור חלקי או מלא של תקופת הארכה מסוג כפי שאכן קרה בענייננו. לשיטת המבקשת, תוצאה זו של קיצור או ביטול תקופת נושאת משמעות טכנית בלבד ואין לפרש כי

תקופת הארכה מסוג נקבעת במקומה של תקופת הארכה מסוג.

יוער שמגבלה דומה של ארבע עשרה שניס ממועד מתן היתר השיווק הראשון באחת מהמדינות המוכרות, שוקף גס בהוראות החוק בישראל בדמות המגבלה המנויה בסעיף 64א) לחוק.

לשיטת המבקשת אין מקבילה בדין הישראלי להסדר הארכה מסוג /2717 הניתן לפטנטיס בארה"ב בשל עיכוביס בבחינת הבקשה לפטנט שם וכי תקופה זו זהה בהיקפה לתקופת תוקף הפטנט הבסיסי בישראל (כהגדרתו בסעיף 64א לחוק). כן הוסיפה כי אינה טוענת כי ההסדר

החוקי הקיים בישראל מאפשר להתייחס לתקופת ההארכה מסוג /27 שניתנה לפטנט הייחוס בארה"ב כבסיס להארכת הפטנט בישראל.

מסקנתה של המבקשת היא כי כאשר אין זכאות עקרונית ל- לא יכול להוות תחליף לו לשם עמידה בתנאי החוק בישראל. אולס, מקוס בו קיים אישור עקרוני למתן תוך

ציוו חישוב תקופתו, לא יכולה ההגנה מסוג לשלול את ההגנה בישראל. לשיטתה של המבקשת כל מסקנה אחרת מנוגדת לתכלית החקיקה ולכוונת המחוקק.

6. כן טענה המבקשת כי הסדר ה- ובפרט המצביס בהס מקוצרת או נשללת כליל הארכת

7

הפטנט באמצעות בגינו, לא הוצגו בפני המחוקק בישראל ולא נדונו בהליכי החקיקה. לשיטת המבקשת, תיקון סעיף 64ט(א) במסגרת תיקון 11 לחוק נועד אך להבהיר כי תקופת הגנה מסוג לא תהווה בסיס להארכה לצורך חישוב תקופתו של צו הארכה בישראל וכי לא ניתן לייחס למחוקק כוונה לשלול הגנה בישראל במקרה בו הוכרה זכאותה של המבקשת

להארכה מסוג בארה"ב ואף חושבה.

כפי שעמדתי על כך בעניין [166ח1006), בדברי ההסבר להצעת חוק הפטנטים (תיקון מס' 13) (הארכת תקופת הגנה), התשע"ב-2012 ה"ח 682, 792 (להלן: "הצעת החוק") (שלימיס תוקן כתיקון 11) פורט הרקע לתוספת ההגדרה לסעיף 64א אשר, בין היתר, נדרשה לצרכי סעיף 4 לחוק, כדלהלן:

"...כמו כן, מוצע להוסיף הגדרה למונח "צו להארכת פטנט ייחוס", הנחוצה לצורך התיקונים המוצעים בסעיפים 64ד, 64ט ו- 64 לחוק.

ההנדרה "צו להארכת פטנט ייחוס" כוללת שלושה סוגים של צווים או אישורים:

"1. אישוד להארכת תוקף פטנט ייחוס ביחס לתכשיר דפואי או לציוד רפואי, מהסוג המוענק באדה"ב : לפי סעיף 156 של

הכרך ה-35 2- 5.00.. אישור כאמוד מאליך את תוקפו של פטנט אמדיקני בשל עיכוב במתן היתר שיווק לתכשירים דפואיים ולציוד דפואי, ותקופתו מחושבת על פי נוסחה הכוללת את פרק הזמן שנדרש לקבלת היתר שיווק לגבי אותו תכשיר או ציוד רפואי, שחל לאחר מועד קבלת הפטנט, וכן מחצית מתקופת הניסויים הקליניים באותו תכשיר או ציוד דפואי, ומנוכים מהתקופה האמורה פרקי הזמן שבהם מי שביקש את האישוד לא נהג בדחיפות הראויה במהלך בחינת הבקשה לקבלת היתר השיווק. תקופת תוקפו של אישוד הניתן בארה"ב כאמוד, לפי החוק באדה"ב, אינה עולה על חמש שנים, והיא מסתיימת לא יאוחל מ- 14 שמיס ממועד קבלת היתר הש:ווק הדאשון לגבי אותו תכשיר או ציוד

[ההדגשות אינן במקור-א.ק.]

8. בהמשך דברי ההסבר, בסעיף 8 שבעמוד 796 להצעת החוק הוסבר:

"מוצע לקבוע כי תקופת תוקפו של צו הארכה תיקבע לפי תקופת ההארכה הקצרה ביותר שניתנה לפטנט ייחוס במדינות המוכדות מכוח צו להארכת פטנט ייחוס, על פי הצווים שכבר מיתנו במועד שבו פרסם הרשס את הודעתו הרלוונטית

על מתן צו ההארכה, בהתאם לתנאים הקבועים בסעיף 64ד לחוק ולהוראות סעיף 4 המוצע. תקופה זו, בהתאם להודאות סעיפים 64ט ו- 64י לחוק, עשויה להשתנות במקרה שצו הארכה זמני הוחלף בצו הארכה סופי, או אם במועד מאוחד כלשהו ניתן צו הארכה במדינה מוכרת הנוקב בתקופה קצרה וטר.

הנוסח המוצע קובע כי לעניין חישוב תקופת צו הארכה בישראל, לא יילקחו בחשבון תקופות הארכה מסוגים אחרים, כגון: תקופות הגנה המתווספות בארה"ב לתקופת הפטנט בשל עיכובים בטיפול במשרד הפטנטים האמריקאי

בבקשת הפטנט ( או זח6תזפוגו[40/ חזז16 זח0016), והאלכת תקופת הגנה שמוענקת לתכשירים רפואיים באיחוד האירופי מטעמים אחרים... הודאה זו תואמת את סעיף 3.4.0 ו- 4.0.₪ למסמך ההבנות".

9. לעניין וה מפורט במסמך ההבנות שנחתם בין ממשלת ישראל לנציג הסחר של ארה"ב מיוס (18.2.201, לגביו התייחסות בדברי ההסבר להצעת החוק (ניתן לעיוו ב-

[ב 1 ]), בסעיף 3.4.0 כי:

(תוכן הציטוט המקורי נקי ככל הניתן מסימני OCR)

בהקשר זה אוסיף כי טענת המבקשת היתה כי מגבלת ההארכה במילים "יוס אחד או יותר" שבסעיף 64א לחוק לא נועדה לפסול אישורי הארכה מסוג תאז אלא דווקא אישורים מסוג

(0111110800) 27016610 שותקקט5 - כאמור בסעיף 64א לחוק) הניתנים באירופה שיכול ויחושבו לתקופה של אפס ימיס או אפילו לתקופה שלילית (שגס הס אינס מקיימים, לטענתה, את דרישות הסעיף).

עס ואת, משנוסח הסעיף בלשון האמורה ללא סיוג לגבי :6 ובהסתמך על דברי ההסבר להצעת החוק כפי שהובאו לעיל, אין בטענת המבקשת כדי לשנות ממסקנתי.

אוסיף ואציין שקושי עולה גס לאור לשון סעיף 64ד(5) שתוקן גס הוא בתיקון 11 ובו תנאי כאמור: "מיתן גם צו להארכת פטנט הייחוס בארצות הברית של אמריקה, וטרם פקע ". ספק אס אישור ה- לתקופה בת אפס ימיס יכול להיחשב בגדר צו וכדבר אשר יכול 'לפקוע' בטרס כלל החל.

בהקשר וה הוסיפה המבקשת כי משלא נקט המחוקק במלה "מאריך" ביחס לצו או אישור המופיעיס בסעיף 64א ביחס להגדרתו של ""צו להארכת פטנט ייחוס", אלא ניסח הסעיף בלשון "המורה על הארכה", יש להתחשב באישור ה- כאישור הממלא אחר דרישות החוק בהסבירה כי להלכה נקבעה תקופת הארכה לפטנט אך בפועל לא מומשה.

איני מקבל קריאה זו. ניתן ללמוד על כוונת המחוקק לגבי הדרישה למתן הארכה בפועל כתנאי להתחשבות בצו הארכה שניתן לפטנט ייחוס גס מהתנאים המנוייס לחישוב תקופת תוקפו של הצו בישראל כמנוי בסעיף 64ט(א) בו מתייחס המחוקק ל'תקופות הארכה שניתנו' כדלקמן:

4. (א) צו הארכה יעמוד בתוקפו, בכפוף להוראות סעיף 64י, למשך תקופה השווה לתקופת ההארכה הקצרה מבין תקופות ההארכה שניתנו לפטנט ייחוס מכוח צו להארכת פטנט ייחוס, למעט צו זמני, במדינות המוכרות, ואולס בתקופות ההארכה האמורות לא ייכללו תקופות שאינן מנויות בפסקאות (1) ו-(2) להגדרה "צו להארכת פטנט ייחוס".

אין ספק שלא ניתנה תקופת הארכה כלשהי בארה"ב בעקבות ה- שאינו יכול להיחשב בגדר הצוים שיבואו בחשבון לצרכי סעיף 64ט(א) לחוק. גם מטעם וה לא יכול להיחשב ה- כא כצו או אישור המורה על הארכה.

4. טענה נוספת של המבקשת היתה כי דין בקשתה להתקבל מחמת קיומה של לאקונה בהסדר החוקי הנוגע לצווי הארכה לאור תכליתו של ההסדר. איני סבור כי ניתן לקבוע כי קיימת לאקונה בחוק בעניין וה. לאור הדבריס המובאים לעיל ניכר כי מכלול הסדרי הארכת תקופות ההגנה בארה"ב על אופני חישובן, לא נעלמו מעיני המחוקק בישראל. לטענה דומה אף

התייחסתי בהחלטתי בעניין בפסקאות 23-26 להחלטה. בהקשר זה ר' גס דברי בית המשפט המחוזי ב-ע"ש נ' רשם הפטנטים (פורסם בנבו,

ב) בסעיף 13 לפסק הדין וכן עש"א - :8 קזהו[5 616% ואח' נ' התאחדות התעשיינים בישראל, סעיף 43 (פורסם בנבו, 10.11.2015).

5. סוף דבר, הבקשה לצו הארכה לפטנט 154465 נדחית.

6. משהתייצבה המבקשת להשמעת טענותיה בפני ניתנת החלטה זו גם בהתאסם לתקנה 152 לתקנות הפטנטים (נוחלי הרשות, סדרי דין, מסמכים ואגרות), התשכ"ח-1968 בנוסחה במועד הדיון.

אסא קלינג

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

ניתן בירושליס ביוס י"ז שבט, תשע"ו 7 ינואר, 2016