⚖️ החלטה שיפוטית

סימן מסחר 345678

החלטות שיפוטיות

ערכאה: בית הדין של רשות הפטנטים

הצדדים

צד א'

מבקשי המחיקה

  • שם: 1. חוב1 זסתותובּנ 2. 1160וחזו. 1 (0113ם1) הזוחה 14
  • בא כח: ע"י ב"כ רמי ארטמן
צד ב'

בעלי הסימן הרשום

  • שם: 1. חנ13 )ההּחויות 2. (.10₪01) 0100511105ה1 סיזה שה 14
  • בא כח: ע"י ב"כ סורוקר-אגמון

ההחלטה:

בקשה למחיקת סימן מסחר

(בקשה לפסיקת הוצאות)

מבקשי המחיקה: 1. חוב1 זסתותובּנ

2. 1160וחזו. 1 (0113ם1) הזוחה 14 ע"י ב"כ רמי ארטמן

בעלי הסימן הרשום: 1. חנ13 )ההּחויות

2. (.10₪01) 0100511105ה1 סיזה שה 14 ע"י ב"כ סורוקר-אגמון

1. בפני בקשה לפסיקת הוצאות בעלי הסימן הרשום בגין ניהולו של הליך בקשה למחיקת סימן מסחר 110698 "400 א.א" (מעוצב) בסוג 16 (להלן: "הסימן הרשום"). הליך אשר נסגר בהחלטתי מיוס 20.11.2014, כמתואר להלן.

2. ביוס 27.2.1997 הגישו בעלי הסימן את הבקשה לרישום הסימן. הסימן קובל ונרשם ביוס 8. ביום 10.9.2002 הגישו מבקשי המחיקה בקשה למחיקת הסימן הרשום (להלן: "בקשת המחיקה").

3. הליך בקשת המחיקה היה תלוי ועומד מזה יותר מ-12 שנים וזאת, בין היתר, לאור בקשות השהיה וארכה חוזרות ונשנות של שני הצדדים אשר בעיקרו של דבר המתינו לסיוס בירור מחלוקות כאלה ואחרות בפני ערכאות בהודו, מקור מקוס מושבס של הצדדים. משהוריתי לצדדים על קידומו של ההליך הושלמה הגשת ראיות והתיק הבשיל לכלל שמיעה. לאור ריבוי בקשות הארכה ודחיות מרובות מטעס הצדדים הוריתי על קיומו של דיון מקדמי שנערך בפניי ביוס 9.7.2014 אשר בתומו הוריתי על שמיעת התיק על פי יומנו של הרשם. משנקבע מועד דיון אך ה נדחה לבקשת הצדדים, בהחלטתי מיוס 26.8.2014 הוריתי לצדדים להודיע על מועדיס מוסכמים. משעד אותו מועד לא הודיעו הצדדים על מועדיס מוסכמים, בהחלטתי מיוס 20.11.2014 הוריתי על סגירת הליך המחיקה.

4. ביוס 22.12.2014 דחיתי את בקשת מבקשי המחיקה לביטול החלטתי האמורה. לא ראיתי מקוס לעיין מחדש בהחלטה תוך כך שצויין שבאפשרות מבקשי המחיקה להגיש בקשתם מחדש לכשיהיו בשלים לכך.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

5. לאחר דברים אלה, כאמור, ביוס 21.1.2015 הגישה בעלת הסימן בקשתה לפסיקת הוצאות בגיו הגשת כתבי טענות, תצהירים, דיוניס וארכות. המבקשת צירפה לבקשתה זו חשבוניות לגבי חלק מהסכום המיוחס לשכר טרחה ששולם לבאי כוח בישראל. ואת בעוד שלגבי חלקו האחר של הסכום המבוקש, לגבי גם עבודה של בעלי הזכויות בהודו, מנהליס בעסק ועורכי דין שכן וגם העבודה של הזכיין בישראל של בעל הזכויות ומנהליו, לא צורף כל דבר לביסוסו והדברים מבוקשיס על דרך ההערכה באופן שאינו מנומק. בשלב ראשון לא נתמכה בקשת ההוצאות בתצהיר כלשהו אך לתגובה לתשובה צורף תצהירו של ב"כ בעלי הסימן בישראל שלמעשה מבסס אך ורק את חלק רכיב שכר הטרחה ששולם על פי החשבונות החלק ואת שתחילה צורפו לבקשה לפסיקת הוצאות ועתה לתצהיר. גם בתצהיר זה נעשתה הערכה בלתי מנומקת לגבי שווי הסכומים הנוספים ללא כל אסמכתא.

6. להשלמת התמונה יוער שביוס 5.2.2015 הגישו מבקשי המחיקה בקשה נוספת למחיקת סימן המסחר שלאור החלטתי מיוס 22.12.2014 כפי הנראה הנסיבות שהבשילו התנאיים להגשתה מחדש. הליך נוסף זה מצוי ביום אלה בשלב הגשת הראיות לאחר ששני הצדדים הגישו כתבי טענותיהם.

7. לעניינו בקשת פסיקת ההוצאות בעלי הסימן סבורים שמשמסגר הליך המחיקה מבלי שנמחק הסימן, הרי שיש לראות בהס כצד שזכה בדינו וככזה שזכאי להחזר הוצאות.

8. מאידך מבקשי המחיקה סבורים שיש לדחות את הבקשה לפסיקת הוצאות, שכן שני הצדדים נושאים באחריות זהה לגרירת ההליך שלטענתם נסגר על ידי רשם סימני המסחר מיזמתו ולא לבקשת מי מהצדדים. עוד טענו מבקשי המחיקה כי סגירת התיק ללא דיון אינה מקימה חזקת פסיקת הוצאות לטובת המבקשת באופן אוטומטי. עוד נטען כי יש לדחות את הבקשה לפסיקת הוצאות משום שלא נתמכה בתצהיר.

9. לרשם סימני המסחר נתונה סמכות לפסוק הוצאות מכוח סעיף 69 לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972 (להלן: "הפקודה"), כדלקמן:

"69. בכל דיון לפני הרשם רשאי הוא לפסוק לבעל דין הוצאות הנראות לו סבירות."

0. לצורך שומת הוצאות בעל דין יילקחו בחשבון הוצאותיו בפועל, אך ואת כאמת מידה בלבד (ר' התנגדות לרישום פטנט מס' 141703 (בקשה לפסיקת הוצאות) 526618 6\א0סע

6 נ' רפאל- רשות לפיתוח אמצעי לחימה (פורסם באתר רשות הפטנטים, 6). ואת ייעשה רק במידה ובעל הדין הוכיח ופירט כדבעי את ההוצאות להן הוא

.1

.12

.3

4

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

עותר. כמו כן, יש לבחון כי ההוצאות הינן סבירות, מידתיות והכרחיות לניהול ההליך תוך התחשבות בכלל נסיבות העניין. בבחינת נסיבות העניין, יילקחו בחשבון בין היתר, המורכבות המשפטית והעובדתית של ההליך, היקף העבודה שהושקעה בתיק ובהכנת כתבי בי-דין בפרט, השלב אליו הגיע ההליך, התנהלות הצדדים מול בעל הדין שכנגד ומול רשות הפטנטים, תוס לב, ועוד (ר' בג"צ 891/05 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע''מ ואח' נ' הרשות המוסמכת למתן רישיונות יבוא- משרד התמ'"'ת ואח', פד ס(1) 615 (פורסם בנבו, 5) (להלן: "עניין תנובה")).

כלל ידוע הוא כי צד הזונח את בקשתו במסגרת הליך, ראוי בו כמי שהפסיד בדינו וככזה, עליו לשאת בהוצאות הצד שכנגד (ר' החלטה בהתנגדות לרישום סימן מסחר (17116

("אזת" מעוצב) (בקשה לפסיקת הוצאות), תסוז8זסכןזס) :16166 נ' ס6הטסד [[גמהנו ו 1 ת1.0000 01 (פורסם באתר רשות הפטנטים, 20.3.2007); וגם החלטה בהתנגדות לרישום סימן מסחר מס' 156955 (בקשה לפסיקת הוצאות) 1001065 מסע\/ ואת'

נ' 11103065 ..1 263₪ (פורסם באתר רשות הפטנטים, 20.5.09)). אין וה המקרה בענייננו - מבקשי המחיקה לאו לזנוח את ההליך ולמעשה שני הצדדיםם נאחזו בקרנות ההליך.

בענייננו נסגר התיק מחמת שההליך נגרר במשך שנים רבות ולאחר שלא נעתרו הצדדים להחלטה להציע מועדים לקיומו של דיון. בדיוו שהתקיים כאמור ביוס 9.7.2014, הובהר לצדדים כי אין באפשרותם להמשיך ולהחיות את ההליך ללא תוחלת נראית לעין כבן ערובה להליך כוללני שכפי הנראה מתקייס בהודו. כפי שהובהר לצדדים בעת הדיון מיוס 9.7.2014, יש משנה תוקף לצורך שבקידומו של ההליך בפני רשם סימני המסחר לאור עקרונות טוהר וודאות הפנקס - לא היה בפי הצדדים מענה לקושי המתעורר מקיומו במשרד של סימן לגביו תלוי ועומד הליך למחיקתו למשך פרק זמן ארוך באופן בלתי סביר כוה. (והשוו בש"א 6 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' משה שנפ (פורסם בנבו, 15.1.2007) בפסקאות 5 - 7 לפסק הדין לגבי סמכותו הטבועה של בית המשפט ליתן סעד דיוני שבשיקול דעת).

ככל שניתן היה להבין את מאורעות ההליך בהודו, הרי שניכר ששני הצדדים לא טמנו ידם בצלחת - ואת זאת, לא ניתן להתעלס מאחריותו המיוחדת של יוזמת ההליך לקידומו. לפיכך, על פניו נראה בבעלי הסימן כמי שידם יצאה על העליונה ואת סגירת הליך המחיקה. ואת זאת, לא ניתן להתעלס מהתנהלותם של בעלי הסימן אשר על פי רוב עשו יד אחת עם מבקשי המחיקה לשס עיכובו והשהייתו של בירור ההליך בישראל.

לאור ואת, נבחן תחילה את טיבה של הבקשה לפסיקת הוצאות ולאחר מכן נבחן את מידת ההידרשות שצריכה להיעשות לה לאור התנהלות הצדדים.

בעת הגשת בקשה לפסיקת הוצאות, חובה על המבקש הוצאות לעמוד ברמת פירוט מסוימת כפי שנקבע בעניין תנובה, בסעיף 25 לפסק הדין:

"כך, למשל, על דרך של הגשת הסכם שכר הטרחה (ראו הנחיית נשיא בית המשפט העליון מיום 6.2.1998 הנ''ל); פירוט העבודה שהושקעה בתיק; בסיס החיוב בשכר הטרחה וראיות לביצוע התשלום בפועל או חיוב בתשלום מעין זה. משהוכחו ופורטו ההוצאות בפועל, עובר הנטל לצד שכנגד - שהפסיד במשפטו - להראות מדוע אין לפסוק הסכום המבוקש, שישים לב לסבירות ההוצאות, הכרחיותן ומידתיותן. "

הבקשה לפסיקת הוצאות עומדת על סך 349,844 ₪. סכום זה נחלק לארבעה רכיבים כדלהלן: 4 ₪ בגין תשלום שכ"ט עו"ד בגין טיפול בהליך המחיקה החל משנת 2011 ; 26,000 ₪ בגין תשלוס שכ"ט עו"ד בגין טיפול בהליך המחיקה עד לשנת 2011; 150,000 ₪ בגין ומן עבודה של המבקשת בהודו, מנהליס בעסקה ועורכי דינה; ו-60,000 ₪ בגין ומן עבודה של מנהלי חברת חאן מכשירי כתיבה בע"מ (הזכיינית בישראל).

ציינו מבקשי המחיקה שאין בעלי הסימן עומדים ברמת הפירוט הנדרשת לפסיקת הוצאות ריאליות בשל כך שהוגשו חשבוניות רק על חלק מהסכום המבוקש (ר' עניין תנובה; וגם עש"א (ת"א) 27992-08-14 מילניום מרקטינג -אינטרטרייד (1999) בע"מ נ' > [6118 ]אחז סד ז אא /א], (פורסם בנבו, 2015), בפסקא 13 לפסק הדין). בנוסף, בקשת פסיקת ההוצאות לא נתמכה בתצהיר. כאמור, תצהירו של ב"כ בעלי הסימן לתמיכה לבקשה לפסיקת ההוצאות צורף באיחור ואליו צורפו חשבוניות שכ"ט עו"ד שבפועל מסתכמות בסך של 98,005.56 ₪ בלבד בגין טיפול בהליך המחיקה מטעס בעלי הסימן. יפה היה שתצהיר זה היה מוגש לכתחילה אך משני מבקשי המחיקה לא העלו טענה כנגד מהימנותו ולא ביקשו לחקור לגביו, פגם זה ניתן לרפא באמצעות גריעת הוצאות בהתאם.

איני מוצא להידרש לרכיבי ההוצאות הנוספים שנדרשו ללא סימוכין או ביסוס. יתרה מזאת אעיר כי כבר נקבע שלעיתים נדירות יפסוק הרשם הוצאות בגין עבודתם של נושאי משרה אצל הצדדים אשר בלאו הכי מקבלים את שכרם החדשי אצל המבקשת או מי מטעמה (ר' למשל, התנגדות לבקשות לרישום סימני מסחר מספר 225122, 225129, 225124, 225123 (בקשה לפסיקת הוצאות) אחים סגל אופטו ליין בע"מ נ' 1.6 ₪שתו5ת1.166 [66תערנ6זה/\

(ץהה קנ 6-0 ע131111. 1 11111641 1 6יזה ו102618) (פורסם באתר רשות הפטנטים, 18.3.2013)).

מכאן שבכל מקרה יש מקובל להתייחס במקרה זה רק לרכיב החלקי של שכ"ט עו"ד בסך כ- 0 ₪. ואת זאת, כאמור, יש להביא בחשבון את תרומתם הלא מבוטלת של בעלי הסימן לבקשות הארכה ומאמצי ההשהייה לאורך השנים.

לפיכך, לאור החשבוניות שהוגשו בפניי ובהתחשב במכלול הנסיבות של המקרה ובעיקר התנהלות שני הצדדים יחדיו, איני מוצא לפסוק לבעלי הסימן הוצאות משפט ופוסק לטובתם הוצאות שכר טרחה בסכום כולל של 45,000 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מיוס מתן החלטה זו ועד ליוס התשלום בפועל.

אסא קלינג

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

ניתן בירושלין ביוס ג' אב, תשע"ה 9 יולי, 2015