סימן מסחר 345678

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בקשה לרישום סימן מסחר "חלית? נפצעת?"

המבקשת: המרכז למימוש זכויות רפואיות בע"מ ע"י ב"כ גלסברג, אפלבאוס ושות', עורכי דין ועורכי פטנטיס

ה ח ל ט ה

1. בפניי בקשה לרישום סימן המסחר "חלית? נפצעת?" (להלן: "הסימן/הצירוף המבוקש") בסוגים 36 ו-45. הבקשה הוגשה על ידי המרכז למימוש זכויות רפואיות בע"מ ביוס 702.

2. בהודעותיה למבקשת סירבה מחלקת סימני המסחר לרשום את הסימן המבוקש בשל היותו חסר אופי מבחין לגבי השירותים המבוקשים כנדרש בסעיף 8(א) לפקודת סימני מסחר [נוסת חדש], תשל"ב-1972 (להלן: "הפקודה"), וכן מהטעם שהסימן המבוקש נוגע במישרין אל מהות או איכות השירותים שלסימון זה הוא נועד, בהתאם לסעיף 10(1) לפקודה.

3 בתשובותיה להודעות אלה מיוס 22.04.2013 ומיוס 19.02.2014 טענה המבקשת כי סימנה רכש אופי מבחין. לתשובות אלה צורפו תצהיר של גב' גיתית שלומי, מנהלת קשרי חוצ ופיתוח מקצועי של המבקשת וחוות דעת מומחה. משלא עלה בידי המבקשת לשכנע את מחלקת סימני המסחר בטענותיה, סורב הסימן לרישום.

4. המבקשת ביקשה להשיג על החלטת בוחנת סימני המסחר ולהשמיע את טענותיה וכך עשתה בדיון שהתקיים בפניי ביוס 17.09.2014. לקראת הדיון הגישה המבקשת (ביוס 31.08.2014) תצהיר נוסף של גב' גיתית שלומי. בנוסף, המבקשת ביקשה כי חלק מהמסמכים שהוגשו בהליך זה יהיו חסויים מפני צדדים שלישיים.

5. אציין כי במהלך בחינת הבקשה, ביוס 07.03.2013, נתקבל במחלקת סימני המסחר מכתב מטעמ חברת זכותי - המומחים לזכויות רפואיות בע"מ. במכתב זה טוענת חברת זכותי כי הסימן המבוקש אינו כשיר לרישום כסימן מסחר בהיותו צירוף מיליס המתאר השגור בענף מימוש הזכויות הרפואיות. עוד טוענת זכותי במכתבה כי רישום הסימן יעניק למבקשת יתרון מסחרי בלתי הוגן ביחס למתחריה. לפניית וכותי צורפו ארבעה פרסומים אשר כוללים את הצירוף המבוקש ונועדו להמחיש את טענתה.

מכתב זה לא הועבר לידיעת המבקשת במהלך הבחינה אלא הוצג לה בדיון וניתנה לבא כוחה האפשרות לטעון לגביו כל טענה שימצא לנכון.

שלוש הן השאלות העומדות להכרעה בפניי: הראשונה, מה דינס של מסמכים או טענות המוגשים על ידי צדדים שלישיים במהלך בחינת בקשה לרישום סימן מסחר; השנייה, האס יש להורות על חסיון המסמכים והנתונים שהוגשו במסגרת ההליך; והשלישית, האס כשיר הסימן המבוקש לרישום ובפרט האס רכש הוא אופי מבחין כתוצאה משימוש. אדון בהן כסדרן.

מעמדו של צד שלישי בהליך בחינת בקשה לרישום סימן מסחר

8

המבקשת טענה בדיון בפניי כי אין לייחס לפנייתה של חברת זכותי כל משקל בהליך המינהלי ובהליך ההשגה בפניי. לטענתה, אין לצד שלישי כל מעמד במהלך הליך הבחינה והוא יקבל את יומו בהליך התנגדות, ככל שיבחר ליזום כזה. לגוף הטענות של וכותי טענה המבקשת כי בהעדר תצהיר התומך בטענותיה לא ניתן לקבלן.

הפקודה והתקנות מכוחה (תקנות סימני המסחר, 1940 (להלן: "התקנות")) אינו מסדירות את זכותו של צד שלישי להתערב בהליך בחינת הבקשה לרישום סימן מסחר. חיקוקיס אלה מסדיריס את זכותו של צד שלישי לפתוח בהליך התנגדות וליוּוס הליכי מחיקה וביטול של סימן רשום. עוד ניתנת לצד שלישי הטוען לזכות או לטובת הנאה בסימן רשום האפשרות לעתור להתערב בהליך מחיקת הסימן בהתאם לתקנה 72 לתקנות (ר' פסקה 10 בבקשה למחיקת סימן מסחר מס' 216916 "קול הגוף" (בקשה להתערבות צד שלישי ולחלופין ארכה לתשובת בעלת הסימן) (פורסמה באתר רשות הפטנטים, 11.11.12)).

למען הסר ספק אציין שברי כי בניגוד לטענתה של חברת "זכותי" מעמדו של צד שלישי בהליך הבחינה אינו חוסה תחת תקנה 73 לתקנות, הקובעת כדלקמן:

"בטרם השתמש הרשם בסמכות ההכרעה המסורה לו בפקודה או בתקנות אלו, לרעת כל אדם, חייב הוא, אם נדרש בכך, לשמוע את טענותיו של האיש שנפוע ע"י השימוש באותה סמכות."

.1

.2

.3

.4

.5

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

התקנה באה להבטיח הזדמנות למי שעלול להיפגע מהחלטה של הרשם, להבדיל מהחלטה מינהלית של הבוחן, להשמיע את טענותיו בפני הרשם. בענייננו מדובר בהתערבות של צד שלישי בהליך המינהלי בפני הבוחן באמצעות הגשת ראיות או טענות.

שונה המצב בחוק הפטנטים מסו המצב המתואר לעיל. סעיף 18(ב)(3) לחוק הפטנטים, התשכ"ז-1967 מאפשר לצד שלישי להגיש לפני תחילת הבחינה של בקשה לפטנט פרסומים קודמיים הרלוונטיים, לדעתו, לכשירות המצאה הנתבעת בבקשה לפטנט. סעיף 18(ב)(3) לחוק הפטנטים קובע כדלקמן:

"דשאי הבוחן להשתמש במסמכים המפורטים בסעיף קטן (א)/1) עד (4), אף אם הומצאו לו על ידי אדם אחר שאינו המבקש, ולעניין סעיף קטן (א)/2) אף אס לא היו ידועים למבקש; מסמכים כאמור:וגשו על:די אדם שאי המבקש אס טרם חלפו חודשיים מיום מענה המבקש לדרישה לפי פסקה

".)1(

מן האמור לעיל עולה כי בבואו לבחון בקשת פטנט, אין הבוחן מנוע מלהתייחס לפרסומים קודמיים שהומצאו לו בידי מי שאינו המבקש בהליך. הוראה זו בחוק הפטנטים התווספה לאחרונה, בחוק הפטנטים (תיקון מס' 10), התשע"ב - 2012 (ס"ח תשע"ב מס' 2367 מיוס 2 ע'מ' 483) ותוחמת את התקופה במהלכה רשאי הצד השלישי להגיש פרסומים כאמור.

סבורה אני כי העדר הוראה מקבילה בפקודה או בתקנות אינה שוללת את סמכות הבוחן להתייחס בהליך הבחינה למידע שהגיע אליו מידי צדדים שלישיים וזאת כל עוד מצא הלה במסגרת שיקול דעתו כרשות מינהלית כי המידע הינו רלוונטי, מהימן ומהותי. ראה לעניין זה: יצחק ומיר הסמכות המנהלית כרך ב' 737 (1996):

" ...שיקול הדעת בעניין זה מתייחס לשאלה אילו נתונים (לרבות חוות -דעת) הדשות תאסוף, באיזה פידוט ועומק תברר את הנתונים, כמה זמן תקדיש לתהליך זה, וכדומה. אלו הן שאלות שההחלטה בהן מסודה בידי הרשות המינהלית, ואין לקבוע מסמדות לרשות, אלא דק לדרוש ממנה שתפעל באופן סביר, ואין להתעדב בשיקול הדעת שלה, אלא דק אם עבדלה את מידת הסבירות."

מאידך לא ניתן להתחשב במידע שאין מקורו במבקש מבלי לאפשר לו להתייחס למידע וה וזאת על מנת לאפשר למבקש למצות את זכות הטיעון בהליך. זאת ועוד, אף אס אין בדעת הבוחן לקחת מידע זה בחשבון במסגרת החלטתו, יש ליידע את המבקש בדבר הגשת הפנייה.

.6

לפיכך ראוי כי בוחן המקבל מידע מצדדים שלישיים בהליך הבחינה יעבירו למבקש ויאפשר לו להתייחס למידע ככל שיתפו.

כעולה מספר של המלומדים 138166 ת0זםט10' 4516/ ,במססעס]/ ז1500006זה) (1999) 164 1305 177806 01 ש\1.8 10067 786, התעורר עניין זה במשרד

הקניין הרוחני של הממלכה המאוחדת (כ100 119) והוא נוהג בדרך המוצעת לעיל:

סו על 1ק6661י 6 15 יז 60 ח10וח6וחז 6 1][גוסו51 ה6זהשו ז6ווסחז סמ" 5 חסוז60ו!קקם 6וזז הזזס[חז סז 011060 עוסח 8 ס6זם 6 השועו חס [סזז)סחז 6 ]0 6זוז0156105 6ט][סטחז 10 5601 6 וז .5ח10ו0קז0050 6וז חחזוווחזפוו5 יחק שו ]0 קוח6ו 6 חס יז 10 יזסעוסקן 0 105 זסי5ו6יז 6 זוז 6!סווףיזם 15 1 510605וזווסיזו6 סז 1655 ][511 ,הז10ו60ו!קקם 16 ]ס 1ה6וח50ו06 16 0 זסזיזטן 5ה10וי טס 6ו[ז 10 הסווסחזזס][חז זמסט6]סיז 16 01561056/ 10 86וו]6יז 0 חב הזז חס 06% ]56 סיזם 00[66110₪5 ]1 56'זווס6 יזסקסיזק 6וזז זז 160ווחזפוו5 15 11 .זהססווקקם 6 זס] 15 ,06667160 ח066 ₪05 חסוזס6ו!קקם חם 6זס]6 זסיזו8וט6יז 6וזז סז וז ]ו 16051 1 ח0וו0יז5100 60 סוחז חחשו][ 006 0ז 686 0 םיו סז זז ותסט]סיז 6וז 0 הז 8וו] 10 66זם זסח 0005 ז0ו60[מס 5 ]0 זסו00[66ס 6הז הדזס]חז סז 0חם ש6חססו!קקם 6ו 0 15610560 פחזסם 5 חסזו0סו|!קק 116 ]ו 5ח0[66100 ח6))זזטר סו זס 56סקקס 0 זתףוד ג 8 הס)שהשטס 4516 ,בתס6זס]/ | ז6תק500ה-)) | ".0060260

איו בידי לקבל את טענת המבקשת לפיה אין מקום לקבל התערבות צדדים שלישיים בהליך הבחינה. בהליך המינהלי, בשונה מהליך שיפוטי-אדוורסרי, נתון לרשות המינהלית שיקול דעת רחב בביסוס התשתית העובדתית לקבלת החלטתה, כל עוד היא עומדת במבחניס שנקבעו לעניין וה, הלא איסוף הנתונים באופן סביר, שייכות העובדות לעניין, אמינות הנתונים וגיבוש תשתית עובדתית מוצקה. (ר' יצחק ומיר בספרו לעיל, בעמ' 734 - 735 וכן בג"צ 987/94 יורונט קווי זהב (1992) בע"מ נ' שרת התקשורת, פ"ד מח(5) 412, 423).

מכאן שעל מידע שהגיע ממקור כלשהו לעמוד במבחניס האמור וכלל המידע שנאסף צריך להיות כזה שיאפשר לרשות המינהלית, דהיינו לבוחן, לגבש החלטה בהליך שבפניו. אין פירוש

הדבר כי ניתן מעמד לצד השלישי, מקור המידע, כצד בהליך אדוורסרי והמשקל שיינתן למידע מושפע, בין היתר, ממקור אותו מידע. על בוחן שקיבל מידע כאמור מצד שלישי לחשוף את המידע למבקש, שהרי אין זה סביר כי לא תינתן למבקש האפשרות להתמודד עם המידע. ואת ועוד, אף אס אין בדעת הבוחן להסתמך על המידע או לשקול אותו במסגרת שיקוליו, נראה כי זכותו של המבקש לדעת כי צד שלישי פנה בעניין בקשתו לרשות המינהלית.

9. לעניין טענת המבקשת כי לפניית וכותי לא צורף תצהיר, אבהיר כי בקביעת העובדות פטור הבוחן מדיני הראיות השיפוטיים. לעניין וה נקבע כלל הראיה המינהלית, כמובהר בספרו לעיל של י. ומיר בספרו, בעמ' 752, המסתמך על פסק דינו של השופט ברנזקון בעש"מ 1/66 פסקל נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד כ(3) 71, 79 ומפרט בה"ש 41 כך:

"השופט ברנזון מסתמך (בעמ' 77) על פסק דין אנגלי בו נאמר (בתרגומו של השופט ברנזון) כי אדם הממלא תפקיד מעין -שיפוטי "אינו צריך להטיל גורל (במקור לסובב מטבע חוסס ₪ חוק6 או לשאול בעצת חוזה בכוכבים, אבל מותר לו לקחת בחשבון כל חומד אשר הדעת נותנת שיש לו עדך הוכחתי כלשהו (אשר לפי ההגיון יש בו כדי להצביע על קיומן או אי קיומן של עובדות חשובות לענין הטעון החלטה.)".

0. נראה כי די בדברים אלה לעניין עצם קבילות הפנייה של זכותי. אתייחס לתוכן הפנייה בחלק הדן באופיו המבחין של הסימן המבוקש.

בקשת החסיון

1. המבקשת ביקשה כי חלק מן המסמכים שהוגשו יהיו חסויים מפאת היותו סוד מסחרי. לטענתה, מסמכים אלה כוללים פרטים אודות עובדי המבקשת ואודות השיטה העסקית בה היא נוקטת. המסמכים לגביהם נתבקש חסיון הינס סעיפים 8, 9, 27, 40 ו-41 למכתב התשובה, סעיפים 5, 6, 7, 8, 13, 25 ו-26 לתצהיר הראשון של גב' שלומי, חוות הדעת, סעיפים 5, 7, 8, 9 ו-10 לתצהיר השני של גב' שלומי וכן בפרוטוקול הדיון מיוס 17.09.2014.

2. החסיון נתבקש, בין היתר, בשל פרסומו של חוזר רשם 028/2014 - סימני מסחר, המאפשר עיון בתיקי בקשות לרישום סימן מסחר בידי צדדים שלישיים.

3. סעיף 23 לחוק העוולות המסחריות, התשנ"ט-1999 קובע כדלקמן:

(א) | בית המשפט רשאי, מיוזמתו או על פי בקשה, לתת צו להבטיח כי סוד מסחרי של בעל דין או של אדם אחר שהתגלה בהליך משפטי לא יפורסם.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

(ב) | בית המשפט רשאי, לבקשת אדם, לתת צו בהליך משפטי, בדבר דרכי הגשת ראיות שיש בהן סוד מסחרי.

(ג) | בהליך משפטי בענין אזרחי, רשאי בית המשפט, לבקשת אדם, לתת צו בדבר אי גילוי ראיות שיש בהן סוד מסחרי, ובלבד שראה כי העניין שיש באי גילוי הראיה עדיף מן הצורך לגלות את הראיה לשם עשיית צדק, וכי במתן הצו לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב), אין כדי להגן על הסוד המסחרי.

(ד) = בסעיף זה, "בית משפט" - לרבות בית דין, רשות, גוף או אדם, בעלי סמכויות שיפוטיות או מעין שיפוטיות לפי בל דין.

4. לאחרונה נדרש בית המשפט העליון לפרשנותו של סעיף וה ברע"א 2376/13 רמי לוי שיווק השקמה תקשורת בע"מ נ' משה דהן (פורסם בנבו, 8.7.2013), שנדון האינטרסיס אותסם על בית המשפט לאזן בהכרעתו האס ליתן צו חסיון כאמור:

"ענייננו אפוא בחיסיון סטטוטורי-יחסי, שהוא ₪606715 506 לעומת החיסיונות האחוים. בעוד החיסיונות האחוים קיימים "ומרחפים" בחלל המשפט, הוי שהחיסיון בגין סוד מסחרי נוצר אד-הוק, כל פעם מחדש, בתיק ספציפי בו בית המשפט, כהגדרתו בס"ק 23(ד), מוצא כי יש להורות על חיסיון (לחיסיון בטענה לסוד מסחרי ראו לדוגמה, רע "א 918/02 ויטלזון נ' פנטאקום בע"מ [פורסם בנבו] (19.6.2002); 3638/03 ביטום תעשיות פטרוכימיות בע"מ נ' כמיפרן - ישראל בע "מ (16.9.2003)).

נקודה נוספת שעל בית המשפט לקחת בחשבון, עודנו בא לאזן בין האינטרסים הנוגדים, הוא החשש לפגיעה בצד שלישי שאינו צד לדיון (ראו: יצחק עמית "קבילות, סודיות, חיסיון ואינטרסים מוגנים בהליכי גילוי במשפט האזרחי - נסיון להשלטת סדר" ספר אורי קיטאי 247, 288 -289 (2007)).

1. במקרים רבים, כאשר על מבקש להוכיח את אופיו המבחין הנרכש של סימנו, נחשפים היקפי השימוש בסימן, ההשקעות בפרסום ונתונים נוספים הנוגעים לפעילות מבקש הסימן. נראה כי בהליך שאינו אדוורסרי ישנה פגיעה פחותה יותר לציבור מאי חשיפת נתוני מסחר הרלוונטיים לרישום הסימן. יחד עם זאת, יש לטעמי אינטרס לציבור לדעת מדוע נרשם הסימן וכיצד הוכח אופיו המבחין. במילים אחרות, הקו המבחין הינו בין המידע הנדרש לציבור על מנת להבין את רישום הסימן לבין המידע הנוגע לפעילות המסחרית של המבקשת שאינו רלוונטי לרישום הסימן.

2. אשר לחוות הדעת שחסיונה נתבקש, סבורה אני כי עצם הגשת חוות הדעת והמסקנות העולות ממנה אינו יכול לחסות תחת חסיון של סוד מסחרי. לפיכך איני מקבלת את בקשת המבקשת

3

לחסיון לגבי סעיף 40 לטענות המבקשת וסעיפים 25 ו-26 לתצהיר של גב' שלומי. חוות הדעת באמצעותה הוגש הסקר שנעשה תישאר חסויה.

ביתר הסעיפים שחסיונם נתבקש מוסרת המבקשת נתונים על אודות מספר העובדים בחברה והסכומים שהושקעו בפרסום. פרטים אלה אינם הכרחיים לרישום הסימן. די אס אציין כי ההשקעה בפרסום ניכרת וארוכת שנים.

לפיכך, מצאתי להיענות לבקשתה כי המידע בסעיפים האמורים לא ייחשף בהליך זה. אף תוגש התנגדות לרישום הסימן לאחר קבלו תישמע עמדת המתנגדת בעניין זה בטרס יוותר הצו על כנו.

אופיו המבחין של הסימן

5

סבורה אני כי עלה בידי המבקשת להוכיח כי הסימן רכש אופי מבחין כמשמעות מונחיס אלה בסעיף 8(ב) לפקודה וזאת במידה המספקת לקבלו הסימן ופרסומו להתנגדויות הציבור, הן באמצעות תצהיריה של גב' שלומי והן בחוות דעת המומחה של פרופ' כ" ממנה עלה כי הציבור מזהה בין הסימן המבוקש לבין המבקשת. פרופ' כ" אף התייצב לדיון בפניי והתרשמתי מן ההבהרות שנתן לחוות דעתו באופן בלתי אמצעי.

המבקשת טענה בדיון בפניי כי הסימן המבוקש הינו בעל אופי מבחין מולד. לדידה, הסימן הינו לכל הפחות סימן מסחר מרמז. מכיוון שתיאוריותו של צירוף נבחנת לפי ההקשר הרלוונטי, לטענתה אין במיליס "חלית, נפצעת" משום תיאור ואף התייחסות ישירה לתחום מימוש הזכויות הרפואיות או לשירותי סיוע בירוקרטי בהשגתן של אלה. המבקשת הוסיפה שלאור שימושה הנרחב בסימן והשקעתה במיתוגו, אפילו היה הסימן חסר אופי מבחין אינהרנטי, רכש הסימן אופי מבחין, הבא לידי ביטוי כיוון בזיהויו באופן מובהק עם המבקשת.

במענה לטענה שהובאה במכתב "זכותי", לפיה הסימן המבוקש מקובל לשימוש בתחום השירותים, השיבה המבקשת שהפרסומים שצורפו למכתב אינם תומכים בטענה זו. לטענתה, הפרסום היחיד שהוא אכן מטעמ צד העוסק בתחום מימוש הזכויות הרפואיות, הוא פרסום מטעמ "זכותי" עצמה. לדידה, מאחר ומודעת "זכותי" לשימוש שנעשה בסימן ולפרסומו על ידי המבקשת, אין בפרסום המצורף אלא כדי להמחיש את ניסיונה של זכותי להבנות מוניטין המבקשת. יש בהתנהלות כאמור כדי להעיד, לטעמה, על המוניטין של המבקשת בסימן המבוקש. בתמיכה לטענתה זו, הגישה המבקשת לאחר הדיון מכתב בא כוחה של זכותי מיוס 17.06.07 בו מביעה "זכותי" את עמדתה באשר לצירוף המבוקש לרישום. המכתב נשלח כמענה לטענת המבקשת כי וכותי מפרה את זכויותיה בשימוש סלוגן "זכותך לקבל את הכסף שמגיע לך".

8

אופי מבחין על פי סעיף 8(א) לפקודה הינו תכונה של הסימן המאפשרת לצרכן לקשר בין הסימן לבין מקור הטובין ולהבחין בין הסימן לבין סימניס של אחר בקשר לאותם טובין או שירותים. (ר' א. ח. זליגסון, בספרו דיני סימני מסחר ודינים הקרובים להם, תשל"ג-1973, בעמוד 20).

נהוג לסווג את הסימניס בהתאם למידת התיאוריות שלהס ביחס לסחורות או לשירותים להן נועדו (ראה ע"א 5792/99 תקשורת וחינוך דתי-יהודי משפחה (1997) בע"מ - עיתון "משפחה" נ' אס.בי.סי. פרסום, שיווק וקידום מכירות בע"מ - עיתון "משפחה טובה", פ"ד נה(3) 933, (2001), בעמ' 943, 944 (להלן - "עניין משפחה")). בין סוגי הסימניס הללו נמתח ציר הנמשך מהסימנים הגנריים ועד הסימניס הדמיוניים - הוא ציר התיאוריות.

איני סבורה כי הצדק עם המבקשת בטענתה כי עסקינן בסימן מרמז. הסימן המעם סימן שאלה ביניהן אינו משנה את המשמעות הרגילה של המילים הללו כמתארות את מטרת השירותים תוך

יצירת משמעות חדשה (ראה ע"ר 21488-05-11 נ' רשם הפטנטים, המדגמים וסימני מסחר, [פורסם בנבו] ניתן ביוס 8.12.2011, בפסקא 28 (להלן - "עניין א5141 תנזסצ מתתת")).

זאת ועוד, אין בעובדה שיש לסימן משמעויות לשוניות אחרות או שניתן לקשרו גס לסחורות או שירותים נוספים כדי להשליך על אופיו וטיבו ביחס לשירותים אשר לסימנים הוא נועד (ראה עניין 51 חזסצ ₪5 לעיל, פסקה 27). על כן, האפשרות לקשר את הסימן גם לשירותים רפואיים אינה שוללת את העובדה כי הוא מתאר ביחס לשירותים המבוקשים, דהיינו מימוש זכויות רפואיות.

יתרה מכך, אפילו לא עולה מהסימן המבוקש מה סוג השירותים בגין התבקש הרישום, עובדה זו כשלעצמה אינה מספקת לשס סיווגו כסימן מרמז או כסימן שאינו מתאר (ראה לעניין ּה: ענייען משפחה לעיל, פסקה 17).

בסימן המבוקש אין מקוריות או תחכוס אשר מאפיין סימן מרמז, ואף אין הצרכן נאל להפעיל מאמץ אינטלקטואלי בכדי לקשר בין ההיגד לבין תכונות המוצר או השירותים דנן.

(אז5 תש צמטחץ לעיל, פסקה 28). לפיכך ניתן לקבוע כי עסקין בסימן מתאר, אשר לצורך רישומו נדרשת המבקשת להוכיח כי רכש אופי מבחין.

כאמור, סבורה אני כי היה בחוות הדעת ובתצהירים שהוגשו כדי להוכיח את אופיו המבחין של הסימן. כמו-כן היה בתוצאות החיפוש שהוגשו מתוך מנוע החיפוש 0300616 כדי לשכנע כי הצירוף המבוקש מקושר למבקשת ולשירותים שהיא מספקת, אף ללא הצירוף "לבנת פורן" לידו. מודעת אני למגבלות תוצאות החיפוש ולכך שאין מדובר בחיפוש שאינו תלוי במבצע החיפוש. עם זאת, מרבית תוצאות החיפוש של הצירוף המבוקש היו קשורות למבקשת או לפארודיה על המבקשת ויש בכך כדי להצביע על אופיו המבחין של הסימן.

5. איני סבורה כי יש בפרסומים שהוגשו מטעם זכותי כדי להטות את הכף לכיוון השני במסגרת ההליך החד-צדדי. יתרה מכך, נראה כי יש במכתב מיוס 17.6.2007 כדי להצביע על הודאת זכותי בכך שהצירוף המבוקש נמצא בשימוש המבקשת ומאפיין את פרסומיה.

6. סוף דבר, אני מורה על קיבול הסימן לרישום ופרסומו להתנגדויות הציבור.

ז'קלין ברכה

פוסקת בקניין רוחני סגנית רשם הפטנטים

ניתן בירושלים ביוס ט' כסלו תשע"ה 1 דצמבר 2014