סימן מסחר 345678

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

התנגדות לרישום סימן מסחר

2 ,זא ישראל (מעוצב)

המתנגדים: 1 רטר - מכללה לדמיון מודרך ונל"פ בע"מ 2 רונית גולדברג 3 נ.ל.פ. תקשורת השפעה ושינוי בע "מ 4 מכללת קגן בע "מ 5 מיטל ויסמן 6. אמיל קפון 7 ליאור ברקן

כולם ע"י ב"כ בוסתנאי, עורכי-דין

המבקש: יובל שנפר

ע"י ב"כ דרורי-וירו'נסקי-אורלנד עו"ד

ה ח ל ט ה

1. בפני התנגדות לרישום סימן המסחר "1.2 ישראל" בגין העברת שיעורים, סמינרים, שירותי ייעוץ וסדנאות אישייס וקבוצתיים, באופן אישי ו/או מקוון, בתחוס ניתוב לשוני פיזיולוגי וכן פיתוח והפצה של חומר לימוד והדרכה בקשר לשירותים אלו, הנכללים כוללים בסוג 41 (להלן: "הבקשה" או "הסימן המבוקש"). הסימן המבוקש נראה כך:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

יובל שנפר (להלן: "המבקש") הגיש את הבקשה לרישום הסימן ביום 31.5.2011. הבקשה קובלה, לאחר בחינה, ביום 8.11.2011 ודבר קבלתה פורסם להתנגדויות הציבור ביומן סימני המסחר ביום 29.11.2012.

ביום 27.2.2013 הגישו המתנגדים התנגדות לרישום הסימן.

עיקר טענות המתנגדים

המתנגדים הינס מוריס ומדריכים, העוסקים, בנפרד, בהנחיה והכשרה בתחוס ה-.זא (פחוותות8זש סז ₪₪1506ה1.1 סזטסצ1- ניתוב לשוני פיויולוגי) (להלן: "ק.1א" או "השיטה"). ק.1א הינה שיטה הכוללת "טכניקות פסיכולוגיות לשיפור התקשורת עס המערכות הנוירולוגיות והלשוניות, למטרת שינוי ושיפור התקשורת הבין אישית והתוך אישית" (כמתואר בכתב טענות המתנגדים).

אין מחלוקת כי הסימן המבוקש מורכב מצירוף של אותיות ורכיבים מילוליים ("1.2אז", "ישראל", ".1 158", "שתוותותגזפסז 80156ה1.1 סעטסצז") ושל אלמנטיס גראפייס (3 מעגליס במרחקיס משתניס שבתוכס משולבים המושגיס המילוליים).

לטענת המתנגדים, הקיצור 1.2צ הינו מונח מקובל המשמש את העוסקים בתחוס לתיאור השירותים המוצעים בשיטת ה-שחוותות8זקסז2 1181506 | סעטסא1. לפיכך, לטענת המתנגדים, הסימן הינו גנרי או תיאורי, נעדר אופי מבחין ואינו כשיר לרישום לפי סעיף 8(א) לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972 (להלן: "הפקודה").

עוד טוענים המתנגדים כי הסימן משמש במסחר לתיאור וציון השירותים בגינס הוא מבוקש לרישום ולפיכך אינו כשיר לרישום אף לפי סעיף 10(11) לפקודה.

המתנגדים טוענים שמשמעותו הרגילה של הסימן המבוקש הינה גיאוגרפית ("ישראל", ",1 15") ומשאינו מוצג בדרך מיוחדת, אינו כשיר לרישום גם לפי סעיף 11(11) לפקודה.

לטענת המתנגדים, המבקש הינו עוסק חדש בתחוס המנסה לנכס לעצמו מוניטין לאו תוך שימוש בשם "1.2א1 ישראל", מוניטין אשר נבנה על ידי גופיס ותיקיס בתחום. כמו כן,

הבקשה נוגעת לשירותים הנחשבים לליבת העיסוק בשיטה, אשר מסופקים על ידי כל העוסקים בתחוס ה בישראל.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

המתנגדים טוענים כי הסימן אינו כשיררסס באתר רשות הפטנטים, 4.12.2005), שנקבע כי:

"השימוש בטיעון של תקנת הציבור, נועד הוא על מנת להביא בפנינו מקרים אשר יהיה בהם משוס פגיעה בציבור הרחב, שלא בדרך השיקול המסחרי הרגיל, אלא לעיתים דווקא בניגוד לו, פגיעה אשר לפי מוסכמות חברתיות הציבור לא יכול לעמוד בהן. כך למשל: סימניס המביעים אלימות קיצונית, או סימנים שעלולים לגרום לפגיעה בחלקים מסוימים בציבור. כך למשקע סימן המעודד שוביניזם, גזענות או פגיעה ברגשות דת עלול להיפסל לרישום מסיבות של "תקנת הציבור". תקנת הציבור תחול גם כאשר קיים חשש מוחשי, כי עקב טעות, הציבור ירכוש דבר מה אשר עלול לסכן את בריאותו."

נראה כי לפי מבחן זה סימן המטעה את הציבור לא יהא מנוגד לתקנת הציבור. זאת ועוד, הדין האנגלי מכיר בעילה נפרדת המונעת רישום סימניס מטעיס הקבועה בסעיף (פ)(3) ל- 4 )06 1/1885 1806 :

...(0) 6 10 05 66חם)5חז זס]) 6ו[פווק 16 0600106 10 05 6זוו סח ם הסוו5 ]0 (פ9)

".(106/יז56 יזס 0005 6 ]0 הוףז'זס |ס6וקסיזףס6ף זס עזזוסגוף 6'זוווסח

לעניין עילה זו מבהיר ע14611 (בעמ' 250) כי עסקינן בהטעיה שמקורה בסימן עצמו ולא בדמיון בינו לבין סימן אחר. עוד מבהיר הוא כי מדובר בהטעיה ממשית היוצרת צפייה סבירה אשר לא תמומש באשר לטיב הטובין או השירותים, איכותס ומקורס.

לטעמי, עיצובו של הסימן באופו המדמה אותו לחותמת רשמית, לא נכלל במסגרת אותם מקרי קיצוניים אשר לשמם נועדה הוראת סעיף 5(11) ומתאים יותר לדון בה במסגרת עילת ההטעיה הקבועה בסעיף 6(11) לפקודה.

סעיף 6(11) לפקודה קובע כי לא יירשם "סימן שיש בו כדי להטעות את הציבור, סימן המכיל ציון מקור כוזב". סעיף זה נועד להגן על הציבור מפני סימניס אשר עלולים לגרום להטעיה ביחס לטיב הטובין נושא הסימן ומקורס אך גם בשל דמיון לסימן אחר (ראה, למשל, סעיף

0 לפסק דינו של בית המשפט העליון בע"א 10959/05 0618ם1 ,20870 168 נ' )!6 מ63) 5./..02 1.1086716 (פורסס בנבו, 7.12.2006)). במילים אחרות, בשונה מהעילה

הקבועה בסעיף (3) ל- 1994 06 5אזה8ּ]/ 17806 ייפסלו על פי גסם סימניס מחמת דמיון לסימן אחר.

בבחינת הסימן המבוקש על רכיביו, ניתן לומר כי קיים חשש להטעיית הציבור בדבר טיב השירות הניתן על ידי המבקש. הסימן נחזה להיות חותס של גוף רשמי בשל השימוש בצירוף

"ק.א ישראל" במרכז הסימן יחד עם העיגולים המקיפים אותו. נראה כי הסימן בכללותו מאותת לצרכן כי השירותים הניתנים מקורס בגוף רשמי לתחוס ה- 1.2 בישראל. אציין כי

מספר דוגמאות לחותמות רשמיות שצורפו כנספח 17 לראיות בתשובה מטעס המתנגדיס תומכות במסקנה זו.

כפי שעלה מחקירתו של המבקש שבפניי הוא אמנס קיבל אישור מאחת משישה בעליס

העומדים בראש גוף הקרוי 1.2 01 506161 116 להשתמש בצירוף "1.2צ1 ישראל" אך אינו

מוסמך כ- 1181001 1185061 (עמ' 85 לפרוטוקול הדיון ונספח 15 לתצהיר המבקש). יתרה מכך,

המבקש אינו סבור כי הוא הגורם היחיד בישראל המוסמך להשתמש בצירוף "ק.א ישראל" ומכיר בכך שישנם בישראל גופים נוספים המוסמכים ללמד בישראל את השיטה האמורה (עמ' 86 לפרוטוקול הדיון).

לסיכום נקודה זו, אני קובעת כי הסימן אינו כשיר לרישום אף מחמת שיש בו כדי להטעות את הציבור כי השירות הניתן תחת הסימן הינו מאת הגוף הרשמי והמוסמך בישראל לתת.

ציון גיאוגרפי

בהתאם להוראת סעיף 11(11) לפקודה, סימן שמשמעותו הרגילה גיאוגרפית יהא כשיר לרישום רק אם רכש אופי מבחין או שמוצג הוא בדרך מיוחדת.

בענייננו, הסימן המבוקש כולל בחובו שם גיאוגרפי מובהק ("ישראל") כחלק ממרכיביו. שם זה משמש במשמעותו התיאורית ומצטרף הוא לראשי התיבות 1.5צ1 שהינס גנרייס ביחס

לשירות בגינס מתבקש רישום הסימן. טוען המבקש כי הסימן מוצג בדרך מיוחדת ולכן טענה זו דינה להידחות.

משקבעתי כי אין בעיצוב הסימן כדי להקנות לו אופי מבחין הרי שהסימן אינו כשיר לרישום גם לפי עילה זו.

סוף דבר והוצאות

סוף דבר, ההתנגדות מתקבלת.

בפסיקת ההוצאות ביקשו המתנגדיס כי יבחן בניסיונותיהם להגיע לפשרה עם המבקש, אשר לא צלחו, לטענתם, בשל דרישות לא ענייניות שהעלה המבקש. לצורך הוכחת טענה זו צירפו המתנגדיס לתצהיריהם את התכתובות בין באי הכוח.

המבקש עתר במהלך הדיון למחיקת נספח 14 לתצהיר בשל אי קבילותו. עסקינן במכתב ששלח ב"כ המבקש לב"כ המתנגדים. בעניין ע"א 172/89 סלע חברה לביטוח בע"מ נ' סולל בונה בע"מ, פ"ד מו(1) 311, 332 נקבע כי מטרת אי קבילות מסמכים שהוחלפו במהלך משא ומתן לפשרה הינה שלא לפגוע ב"סיכויים להשגת פשרה בין הצדדים". עס ואת, לעתים יקבל בית המשפט מסמכים אלה כראיה אף אם נעשו במהלך משא ומתן לפשרה:

"כך, למשל, כאשר גלומה במסמך האמור הצעה מחייבת, אשר בא עליה קיבול על ידי הצד השני, יכול המסמך לשמש כראיה להצעה המהווה יסוד לכריתתו של חוזה בין הצדדים (ראה ע"א 440/75 [5], בעמ' 274); ואולם, כאשר המשא ומתן בין הצדדים נכשל, לא ישמשו המסמכים וההצהרות, שהוחלפו ביניהם במהלך המשא ומתן, כהודאת בעל דין (כנגדם)."

אין מחלוקת כי עצם קיומו של משא ומתן לפשרה בין הצדדים אינו עובדה שלא ניתן לגלותה לערכאה השיפוטית, שהרי לצורך הוכחת אי קבילות המסמך יש להוכיח כי אכן התקיים בין הצדדים משא ומתן לפשרה. נראה כי די במסמכיהם שהוגשו ושלא נטענה טענה לגבי קבילותם כדי להראות כי המתנגדים ניסו לקיים עם המבקש משא ומתן בתוספת ואף הציעו לחזור מההתנגדות אם יסכים להסתלק מהצירוף 1.2א ישראל (נספחים 13, 15 ו-16 לתצהירי המתנגדים). על פי תקנה 46 לתקנות סימני המסחר, ניסיונו של המתנגד לייתר את הליך ההתנגדות בפנייה למבקש הינו שיקול רלוונטי בפסיקת ההוצאות בהליך כאשר המבקש לא חולק על ההתנגדות. לטעמי, יש לקחת התנהלות זו בחשבון גם כאשר נוהל ההליך במלואו והמתנגד זכה בו.

שים לב לאמור לעיל וכן להיקף כתבי הטענות ומורכבותם, היקף הראיות, חקירות העדים וסיכומי הצדדים אני פוסקת למתנגדיס את הוצאותיהם בהליך בסך 3,000 ₪ ושכר טרחת עורך דינם בסך 30,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין.

ז'קלין ברכה

פוסקת בקניין רוחני סגנית רשם הפטנטים

ניתן בירושלים ביום כ"ח תשרי תשע"ה 2 אוקטובר 2014