סימן מסחר 345678

ההחלטה:

בהזדמנות הראשונה בהליך זה. הבקשה לזימון הכנסת הוגשה כעשרה חודשים לאחר הגשת הבקשה דנן וכארבעה חודשים לאחר הגשת תשובת המשיבות עצמן לטענות מבקשת הביטול.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

מכאן, שאפילו ניתן היה להפעיל את הוראות סעיף 17(ג1) לחוק הכנסת אשר לשוןו מתייחסת להליך המתנהל בפני בית משפט, כחלה על דיונים בפני הרשם (סוגיה שאשאיר בצריך עיון), הרי שעל פניו ספק אם ישנו מקום להידרש לזימונה של הכנסת בענייננו בשיהוי הנוכחי.

מכל מקום, בענייננו בית המשפט העליון הסתפק בנציגה כלשהי של העותריס אשר נכחה בדיוני הכנסת על מנת להסיר טענה של פגם בהליך החקיקה שם (פסקא 21 בעניין בהט) אשר היה בו לעורר שאלת תוקפו של הפקודה שם. בענייננו, עיון בפרוטוקולי הדיונים שנערכו לקראת תיקון מס' 7 מעיד על דיונים נרחבים בהם נכחו מגוון נציגים. ספק אם העניינים אליהם מפנות המשיבות כפגמים בדיוני הכנסת והצגת העמדות המקצועיות, אכן פגמים. למעשה אין המשיבות טוענות כי ישנו דבר מה לא ברור בלשון החוק - כוונת המחוקק לתחולת תיקון מס' 7 על בקשות כגון הבקשה דנן ברורה. לפיכך, גם לגופן של הטענות איני סבור שהמשיבות הצביעו על פגמים מכוחן היה לעורר שאלה באשר לתוקפו של תיקון מס' 7 לצרכי סעיף 17(ג1) לחוק הכנסת.

בשולי הדברים אעיר כי אין בידי לקבל את טענת המשיבות באשר להעדר תקנות מפורשות המתייחסות לאופן ניהולו של הליך שינוי תקופתו של צו הארכה שניתן. לטעמן של המשיבות, משתקנות הפטנטים (הארכת תקופת הגנה- סדרי דין בבקשה לצו, בהתנגדות לצו ובבקשה לביטול), תשנ"ח-1998 (להלן: "התקנות") מתייחסות רק לטיפול בבקשה להארכה, בהתנגדות לצו הארכה או לבקשה לביטולו, אין באפשרותו של הרשם לנהל הליך של שינוי תקופת תקפו אשר אינו מנוון בהן במפורש. המשיבות סומכות טענתן על כך שסמוך לאחר חקיקתו של תיקון מס' 7 הונחה על שולחן ועדת הכנסת הצעת שר המשפטים לתיקון תקנות מתאימות אך אלה לא הותקנו עד היום גם לאחר תיקון מס' 11 לחוק. איני מוצא כי הוראות תיקון מס' 7 לעניין אפשרות הגשת בקשה לשינוי תקופת תוקף אינן ניתנות ליישום ללא תקנות. ראשית, הסמכות הקבועה בתקנות בהקשר זה היא סמכות משנית, שנועדה לסייע בביצוע הסמכות הראשית הקבועה בחוק (ר' י' ומיר, הסמכות המנהלית כרך א', מהדורה שנייה (התשע"א- 0) (להלן: "זמיר"), בעמוד 211). כן מוסבר כי הפעלת הסמכות, אף אם לא הותקנו תקנות לביצועה, תלויית נסיבות היא (שס, בעמ' 210). (והשוו בג"צ 939/05 ברבי נ' שר התמ"ת, פסקא 17 (דינים עליון 2007 (31) 1442) (להלן: "עניין ברבי")).

בענייננו עסקינן בשאלת ניהולו הטכני של ההליך בבקשה לביטול צו הארכה או שינוי תקופת תוקפו ולא בעצם מתן צו ההארכה (ר' עניין ברבי) וזאת בשונה מהסוגיות שנדונו למשל בעניין ברבי או בעניין בג"צ 28/94 צרפתי נ' שר הבריאות פ"ד מט(3) 904 (1995) שמהותן קביעת התנאים להענקת רישיון בנוגע לעיסוקו של הפרט. כן, השוו "חקיקת משנה: נוהל והנחיות" הנחיות היועץ המשפטי לממשלה (2.310 עמוד 14 (התשס"ד), שס נאמר כי "...במקרים רבים ניתן לבצע חוק אף שלא הותקנו תקנות לביצועו".

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

8. סדרי הדין בניהול הליך התנגדות לצו הארכה ובהליך בקשה לביטול צו הארכה לצווי הארכה נקבעו בתקנות 3, 4 ו- 6. לתקנות. גם בהעדר התייחסות ספציפית לבקשה לשינוי תקופת תוקפו של צו הארכה, החרגת הליך שינוי תקופת תוקף מהוראות אלה אינה נראית סבירה. הגם שהתקנות טרם תוקנו לאחר תיקון מס' 7 ותיקון מס' 11 לחוק, אין בכך כדי לגרוע מסמכות הרשם וחובתו לנהל את ההליך המתנהל בפניו כדרו, ובכלל וה את הליך שינוי תקופת התוקף. וכך הסביר השופט י' זמיר בעניין צרפתי (אמנס בדעת מיעוט):

"...במקרים אחרים התקופה [להתקנת התקנות- א.ק.] עשוייה להיות ארוכה יותר, לפעמים הרבה יותר. האם הלכה היא שבכל מקרה כזה אי אפשר לבצע את החוק עד שיותקנו התקנות לביצועו, אפילו נוכח צורכי ציבור דחופים וחיוניים, וכל החלטה מינהלית שנתקבלה עד אז מכוח החוק הינה בטלה ומבוטלת? לו היתה זו הלכה, אני חושש כי היתה זו גזירה שהמינהל הציבורי, ואף הציבור עצמו, לא היה עומד בה. אולם לא זו ההלכה. לפי ההלכה, השאלה אם ניתן לבצע חוק לפני שהותקנו תקנות לביצועו תלוייה בכל מקרה בלשון החוק, בתכלית החוק ובשיקולים נוספים השייכים לאותו מקרה. בהתאם לכך יש מקרים בהם התשובה שלילית, ולעומתם יש מקרים בהם התשובה חיובית. כך גם במקרה בו החוק קובע כי התקנות צריכות אישור ועדה של הכנסת. גם במקרה כזה אפשר שתכלית החוק תוביל למסקנה כי ניתן לבצע את החוק אף שעדיין לא הותקנו התקנות לביצועו. " [ההדגשה אינה במקור- א.ק.].

9. על כן, בשקילת כל השיקולים הנזכירים ובנסיבות העניין שבפני, איני רואה כי הקפאת ההליך או הימנעות מדיון בו בשלב ובהעדר הוראה ספציפית לעניין אופן הגשת המסמכים בהליך בקשה לשינוי תקופת תוקף של צו הארכה הינה אפשרות סבירה, במיוחד לאור הוראותיו של סעיף 64:א לחוק הקובעות את אפשרויות קיומו של ההליך.

0. לאור כל האמור איני מוצא להתערב באיזונים שקבע המחוקק בהוראות המעבר לתיקון מס' 7 לחוק הפטנטים ואיני רואה מנוס מחישוב תקופת תוקפו של צו ההארכה נשוא בקשה זו בהתאם לסעיפים 64ט ו- 64 בנוספים לאחר תיקון מס' 7 לחוק.

1. בסעיף 64ט(א) לפי תיקון מס' 7 לחוק, נקבע:

"64ט.(א) צו הארכה יעמוד בתוקפו, בכפוף להוראות סעיף 64י, למשך תקופה השווה לתקופת ההארכה הקצוה מבין תקופות ההארכה שניתנו לפטנט ייחוס במדינות המוכרות. "

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

ובסעיף 64י(3) לפי תיקון מס' 7 לחוק, נקבע:

4 על אף הוראות סעיף 64ט - (3) צו ההארכה יפוג לא יאוחר מן המועד הראשון שבו פגה, באחת מהמדינות המוכרות תקופת ההארכה של פטנט ייחוס."

2. בפי המשיבות טענה חלופית לפיה ככל שיש לקצר את תקופת הארכת ההגנה הרי שאוכלה להיעשות רק לאור תקופת ההגנה שהוארכה בגרמניה (שהיא ארוכה מזו שנקצבה בארה"ב ותקופתה היא במועד שבו תחלפנה 14 שנים מיום האישור). אך משבני צו הארכה לפטנט הייחוס שניתן בארה"ב (אשר לבקשה לגביו גם התייחסה בעלת הפטנט בהתכתבויותיה במסגרת הבקשה לצו הארכה בטרם נתינתו) ושהוארך בסך 497 ימים, הרי שבהתאם להוראות סעיפים 64ט ו- 64י לחוק הפטנטים, טרם תיקון במס' 11, ושהינס תנאים מצטברים התקופה הקצרה יותר שנקצבה בארה"ב גוברת על מניין 14 השנים שניתן היה למנות לפי התקופה שנקצבה בגרמניה.

3. על כן, יש לשנות את תקופת הארכת ההגנה לפטנט ל-956' ולקצרה כך שתפוג ביום 22.1.2016.

4. בהתחשב בכך שהצדדים ויתרו על קיומו של דיון והסתפקו בסיכומים בכתב ומאידך לאור היקף הנכבד של אלה, הריני מורה כי המשיבות תישאנה בהוצאות המבקשת ובשכר ט"ו עורך דין בסך כולל של 40,000 ₪. סכום זה ישולם תוך 30 יום, ואם לא כן יישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד החלטה זו ועד לתשלום בפועל.

אסא קלינג

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

ניתן בירושלים ביום | כ"ג אלול, תשע"ד 8 ספטמבר, 2014