החלטות שיפוטיות | שילון צוקרשטיין ושות'

ההחלטה:

התנגדות לבקשת פטנט 2003

המתנגדת: [שם המתנגדת]

על ידי ליעד וטשטיין ושות'

המבקשת: [שם המבקשת]

על ידי גילת ברקת ושות'

בקשת פטנט מס' 204013 (להלן: "בקשת הפטנט") הוגשה בישראל ביוס 17.2.2010 על ידי [המבקשת] (להלן: "המבקשת") כבקשה בשלב הלאומי של בקשה בינלאומית מספר

7 (פרסום בינלאומי 0/2009/026558+) מיוס 22.8.2008 (להלן: "הבקשה הבינלאומית"). הבקשה תובעת דין קדימה מארבע בקשות פטנט בארה"ב שמספרן:

8 מיום 23.8.2007; 61/008965 מיוס 1.12.2007; 61/010630 מיוס 9.1.2008; ו-

3 מיום 7.8.2008 (להלן ביחד: "מסמכי הבכורה" ו-"תאריכי הבכורה", בהתאמה).

לאחר קיבול בקשת הפטנט ביוס 2.3.2017 ופרסומה להתנגדויות ביוס 24.7.2017, הגישה

1 (להלן: "המתנגדת") הודעת התנגדות לבקשה ביוס 29.10.2017 וכן בקשה להקפאת הליכים עד לסיוס בחינתה של בקשת חלוקה, היא בקשת פטנט 252616. בהחלטתי מיוס 8 קצבעתי כי ההליך יוקפא עד ליוס 29.10.2018 ולאחריו תגיש המתנגדת את כתב ההתנגדות המפורט מטעמה, כפי שאכן עשתה ביוס 28.1.2019. לאחר מכן הגישו הצדדים את ראיותיהם.

שמיעת ראיות הצדדים התקיימה בפני במהלך שישה ימי דיונים בין התאריכים 5-14.12.2022, והסיכמו בעל פה את טענותיהם בתוך שלושה ימי דיונים בתאריכים 6-8.6.2023 בליווי מצגות אשר הוגשו בתוספת ימי הדיון (להלן ובהתאמה: "מצגת סיכום המתנגדת", "מצגות סיכום המבקשת" ו- "מצגת סיכום המתנגדת בתשובה"). (סיכומי המתנגדת והסיכומים בתשובה הוגשו בגרסה שאינה מצונזרת (מושחרת) ועל כן, אינם מפורסמים בשלב זה לציבור).

4. בקשת הפטנט שכותרתה "חלבונים אנטיגניים לקונברטאז פרוחלבון סובטיליזין קקסין סוג 9 (059) (באנגלית: [מספר])", עוסקת בחלבונים קושרי אנטיגן (חסְסָחַחה - קה חו%6סזס) הכוללים נוגדנים חד-שבטיים (או מקטעיים שלהם) אשר נקשרים ל- 20:59 באתר ספציפי המעורב באינטראקציה של 205.9 עם ה- 1.1.8.

5 בתמצית, רצפטורי ה-,1.21.8(1.01) אחראים על ויסות (או רגולציה) של רמות ה-.1.01 (או ס.] הוסססזק סק 1 ו5ח6כ) בדס הידוע גם כ"כולסטרול הרע". ה- .1.01 נקשר אל הרצפטור (1.8כ.1) ובכך מתחיל הליך פירוק ה"כולסטרול הרע" כאשר בהמשך הוא מוכנס לתוך התא ומנוצל על ידי התאים. לאחר תהליך הפירוק ה- 1.1.8 ממוחזר לאיסוף נוסף של מולקולות .1 20589 הוא חלבון המצוי בדס שנקשר גם הוא ל- ,1.21 אולס, אז ה- 1.1.8 אינו ממוחזר ועל כן פוחתת כמותו בדס. עקב כך, נגרמת עלייה ברמות ה- .1.01 (כי קיימיס פחות רצפטורים (1.21.8 ) האמיניס לקישור עמו). לפיכך, המטרה היא לפתח נוגדן המונע או מעכב

את ה- 20:59 מלהיקשר ל- 1.1.8 כך שכמות ה- ,1.21 תעלה וכמות ה-.1כ.1 תרד.

6. האמצאה תובעת חלבוניס קושרי אנטיגן (חסְסָחַחה - 05 ב) הכוללים נוגדנים חד-שבטיים או מקטעיים שלהם אשר נקשרים ל- 20599 לשס נטרול או חסימת האינטראקציה בין 205149 ו- 1.3כ.1. אחד הנוגדניס מושא האמצאה משמש את המבקשת

לייצור תרופה ביולוגית המיועדת להשגת שליטה ברמות כולסטרול ה- .1.01 של המטופלים.

7 בקשת הפטנט כוללת 23 תביעות - תביעות מס' 1 ו- 2 הן תביעות בלתי תלויות המגדירות את

הנוגדנים או המקטעיים שלהם או את ה- 27'5/ ושאר 21 התביעות הן תביעות התלויות בהן. 8 להלן לשון תביעה עצמאית 1 :

[טקסט טכני]

ו[טקסט טכני]

6 ]0 ת6₪10ץ 6[סבּוצהע תובו[6 שְטה6[ ה שתופוזקותס6 ץסכוותהּ תג (8) 6 חזבּן6 זו[ 3 מה ;49 :כ)א 12 5500 תו 56666 3616 סחוחוזבּ

עס ;23 :00 12 5502 מו 66ח6נון56 610 סמוגתה 116 ]0 הסושסי

סהנווזהּ 1116 01 16010 6[כה1זה ה631 16[ ה שהו15נקותס6 עץס1וחבּ גה (פ) 1 610 016ב נה הובּו[6 זו[ 3 הה3ּ-;67 :א 1 50 הו 56666 חוסבּ ".12 :)א 10 ?50 הז 66מ6ן56 361 סהוותהּ 6[

בתרגום חופשי, תביעה זו תובעת נוגדנים או מקטעיים שלהם אשר נקשרים ל- 6:59 אנושי ומנטרליס אותו, במובן זה שעודף של נוגדנים אלה או מקטעיים שלהם יכול להוריד במבחן חיבור תחרותי בתנאי מעבדה (80/ש ח/) את כמות ה- 2059 הנקשר ל- 1.01,8, וכאשר

נוגדנים אלה או מקטעיים שלהם מתחריס בקישור ל- 20:59 עם

() נוגדו הכולל אזור וריאבילי של השרשרת הכבדה של רצף חומצות האמינו. כ! 550 9 ; ואזור וריאבילי של השרשרת הקלה של רצף חומצות האמינו :80 פ! 550

3 [רצפים של הנוגדן 21812]; או

(פ) נוגדו הכולל אזור וריאבילי של השרשרת הכבדה של רצף חומצות האמינו. כ! 550 7 :0א ; ואזור וריאבילי של השרשרת הקלה של רצף חומצות האמינו :0 פ! 550

2 [רצפים של הנוגדן 31114].

9. תביעה בלתי תלויה 2 תובעת קבוצת חלבונים קושרי אנטיגן (חסְסָחַחה - 075 ה חסססזס) אשר:

(1) נקשריס באופן ספציפי ל- 2059 אנושי ומנטרליס אותו, במובן וה שעודף של חלבוניס אלה יכול להוריד במבחן חיבור תחרותי בתנאי מעבדה (80/ע 8/) את כמות ה- 20659 הנקשר ל- 1.21.8, והס כולליס רצפי חומצות אמינו המראיס לפחות 90% זהות לרצפים המייצגיס את האזוריס המשתניס שבשתי שרשראות הנוגדן, הנבחריס מתוך רשימה המפורטת בתת סעיף () 4, או המכיליס את ששת רצפי 625 שבנוגדן

מתוך האפשרויות המפורטות בתת סעיפים (צו)-(וו) 4 של תביעה 2 (עמ' 506 - 643 בבקשת הפטנט - כתב טענות המבקשת, סעיף 66).

(8) מכילים אזור וריאבילי של השרשרת הקלה של רצף חומצות האמינו :80 | 550 3 ; ואזור וריאבילי של השרשרת הכבדה של רצף חומצות האמינו 49 :₪0 פ! 550 | או

(פ) מכילים אזור וריאבילי של השרשרת הקלה של רצף חומצות האמינו :0\ | 550 3 , כאשר בהס השייר הראשון הוא חומצה גלוטמית במקוס גלוטאמין; ואזור וריאבילי של השרשרת הכבדה של רצף חומצות האמינו49 :80 | 550, כאשר בהם השייר הראשון הוא חומצה גלוטמית במקוס גלוטאמין.

תביעות תלויות מס' 3-9 תובעות את קבוצת החלבונים קושרי אנטיגן (חסְסָחַחה חו%סזק) שבתביעה 2 כאשר רצפי חומצות האמינו הס בעלי זהות ומאפייניס מסוימים כמפורט בכל אחת מאותן התביעות התלויות.

תביעות מס' 10-11 תובעות נוגדנים או מקטעים שלהם או חלבוניס קושרי אנטיגן (22'5/) נשוא האמצאה אשר נתבעיס בכל אחת מהתביעות הקודמות, אשר מאופייניס בלפחות מאפיין אחד מאלה המפורטיס בתביעות 10-11. המאפיינים מתייחסים בין היתר, לאפיניות קישור

(8וחו371 טחו0חופ) מסוימת ל- 205149 בעל המוטנט 3741 0, לעוצמת האפיניות, לעיכוב האינטראקציה עם 20:59 ולנוגדנים (שהוגדרו בתביעות קודמות) ואשר מתחרים על קישור

ל- 20549 עס נוגדנים מוגדריס לפי רצפי האזוריס המשתניס בהס (ושגס הוגדרו בתביעות קודמות).

תביעות מס' 12-14 תובעות חומצות גרעין המקודדות (חו60600 86|0 6ו6|6ווח) את הנוגדנים או מקטעיים שלהם או את החלבונים קושרי אנטיגן (22'5/) נשוא האמצאה אשר נתבעיס בכל אחת מהתביעות הקודמות, וקטור ביטוי רקומביננטי (66%01/ ח6%7655|0 +חפח וס 660ז) המכיל את מולקולות חומצות הגרעין האמורות, וכן תא מאכסן (||66 05%ח) המכיל את וקטור הביטוי האמור.

תביעה מס' 15 תובעת היברידומה המסוגלת ליצור את הנוגדנים האמוריס בתביעות 10 או 11.

תביעה מס' 16 תובעת שיטה להכנת נוגדנים או מקטעיים שלהם או חלבוניס קושרי אנטיגן

(07'5/) נשוא האמצאה.

תביעה מס' 17 תובעת נוגדנים או מקטעיים שלהם או חלבוניס קושרי אנטיגן (22) נשוא האמצאה, אשר מיוצריס באמצעות ביטויו של אכ רקומביננטי בתא המאכסן כאמור בתביעה 14, או בהיברידומה האמורה בתביעה מס' 15.

תביעה מס' 18 תובעת את השיטה האמורה בתביעה מס' 16 או את הנוגדנים או המקטעים

שלהם או את החלבוניס קושרי אנטיגן (422) נשוא האמצאה כאמור בתביעה מס' 17, כשהתא המאכסן נבחר מתוך קבוצה הכוללת מגוון סוגי תאים.

תביעה מס' 19-23 תובעות תרכובות פרמצבטיות, +! א לטיפול וכן את השימוש בנוגדנים או במקטעיים שלהם או בחלבוניס קושרי אנטיגן (4225) נשוא האמצאה הנתבעים בתביעות קודמות, לשס טיפול או לצורך מניעת מצביס הקשוריס באי סדריס ברמות הכולסטרול.

ראיות הצדדים

הצדדים הגישו את ראיותיהם בצורת תצהירי עד וחוות דעת מומחים רחבות היקף הנתמכות בעשרות רבות של מאמרים מדעיים ופרסומים שונים. המומחים משני הצדדים נחקרו על חוות הדעת והתצהירים במהלך שישה ימי הדיון אשר נערכו בפני.

מטעם המתנגדת הוגשו שתי חוות דעת מומחה של פרופ' [שם] , פרופסור באוניברסיטת טקסס ברפואה פנימית וגנטיקה מולקולרית, המתמחה, בין היתר, בקשר של חלבון ה-20:5.9 לרמות הכולסטרול וה-.1.01 בדס (להלן: פרופ' הורטון). יצוין כי פרופ' הורטון הוא מדען מוביל אשר ביצע מחקרים רבים בתחומו המומחיותו והוא בעל שיווק עולמי בנושא זה. עוד הגישה המתנגדת את חוות הדעת של פרופ' [שם], פרופ' [שם] ופרופ' [שם] (להלן ובהתאמה: פרופ' אק, פרופ' ואן דר מרווה, פרופ'

בויד). גם מומחים אלה הם מהמובילים בתחומו והציגו ידע נרחב בנושאי עדות.

המבקשת הגישה את חוות הדעת של פרופ' [שם] , ד"ר [שם], פרופ' [שם] ושל פרופ' יורס רייטר (להלן ובהתאמה: פרופ' פישר, ד"ר פרקר, פרופ'

פטצקו, פרופ' רייטר). גם המומחים מטעמ המבקשת היו מהשורה הראשונה בתחומו המדעים והציגו ידע מרשים במענה לשאלות בחקירותיהם.

עילות ההתנגדות

עיקר הדיון בין הצדדים עסק בשלוש עילות ההתנגדות כמפורט להלן.

המתנגדת טוענת כי בקשת הפטנט משקפת את הידע שהיה קיים בתחומו בתאריך הקדימה ולפיכך היא נעדרת כל התקדמות המצאתית כפי שעולה מהוראת סעיף 5 לחוק הפטנטים, התשכ"ז - 1967 (להלן: "החוק").

3. עוד נטען כי תביעות בקשת הפטנט חמדניות ואינן עולות באופן סביר מהתיאור בפירוט הבקשה בהתאם לנדרש בסעיף 13 לחוק. בנוסף, התביעות מעורפלות ואינן מאפשרות לבצע את האמצאה כפי שנקבע בסעיף 12 לחוק.

4. עילות התנגדות נוספות שהעלתה המתנגדת בכתבי טענותיה הן העדר חידוש לפי סעיף 4 לחוק והעדר יעילות הקבועה בסעיף 3 לחוק. יחד זאת, עילות אלו נדונו בקצרה או שנזנחו בכתבי הסיכומים של המתנגדת.

5. כך גם ביחס לטענה באשר לדין הקדימה לו וקאית המבקשת. המתנגדת טוענת כי מסמכי הבכורה אינם תומכים בתאריך הקדימה של בקשת הפטנט שכן הס אינם מלמדים את הנתבע בתביעות ואף אינם תומכים בפירוט הבקשה. יחד זאת, בסיכומיה הסכימה המתנגדת שכל שהתווסף לאחר מועד דין הקדימה הראשון (בקשת הבכורה האמריקאית שמספרה

8 מיום 23.8.2007 ) הוא המבנה הגבישי של החלבון. מכל מקום, לאור התוצאה אליה הגיע הדיון בטענה מתייתר. לפיכך לצורך הדיון בטענות המתנגדת יהווה מועד וה דין הקדימה של הבקשה בענייננו (להלן: "המועד הקובע").

6. כל ההדגשות בהחלטה זו הוספו, אלא אם צוין אחרת.

דיון חידוש

7. המתנגדת טוענת שבפרסום 2:8 ([מספר]) נעשה שימוש בפפטיד שהוא חלק מהרכיב החוץ תאי של ה- 1.8כ.1. לטענתה, בשל ההגדרה בפירוט

של נוגדן "עְְספותגּ" ככולל פפטידים (עמ' 142 לסיכומי המתנגדת) ובשל התייחסותה של תביעה 1 לפראגמנט של נוגדן, הרי שהתביעה כוללת גם פפטיד כמו הפפטיד החוץ תאי של ה-

₪ שבו השתמש תפנכ).

8. ואולם אין מחלוקת ש-138) לא ייצר נוגדן ולא תיאר נוגדן כלל. תביעה 1 מתייחסת לנוגדנים מונוקלונליים וחלקיים שלהם שנקשרים ל-20:5149. הפירוט לא הגדיר את המונח [מספר] ואין מחלוקת שמונח זה לא יכול להתייחס אלא לנוגדנים וחלקיים בהם. מכאן ברור

שהפפטיד של ם18?) אינו רכיב של נוגדן מונוקלונלי ועל כן אינו שולל חידוש מהתביעה.

9. על מנת לענות על סוגיית ההתקדמות האמצאתית בענייננו יש לדון בשתי שאלות מרכזיות. תחילה, יש לבחון ולהכריע אם במועד הקובע לימד הידע הקודם את מיקוס מנגנון הפעולה העיקרי של חלבון ה- 6:59 להורדת רמות ה- 1.21.38 בבני אדם. בהתאם לכך, יש לקבוע אם היה ברור מאליו לבעל המקצוע בתחומו לפסוע בדרך שבה בחרה המבקשת על מנת לעכב את פעילותו של ה- 20:59 ובכך, להגיע אל האמצאה בבקשת הפטנט.

0. כאמור, נדון תחילה בשאלה אם בעל מקצוע בתחום היה סבור לאור הידע הקודם כי מובן מאליו לנסות לעכב את הקישור בין ה-1.8כ.1 לבין ה-26:51%9 ובכך להוריד את כמות

ה-.1.21 בדס באמצעות נוגדנים הנקשרים ל- 20:51%9. יש להבחין בין שאלה כללית לבין השאלה הספציפית אם נוגדן מסוים שנתבע הוא בעל התקדמות המצאתית.

1. התקדמות המצאתית מוגדרת בסעיף 5 לחוק:

"התקדמות המצאתית היא התקדמות שאינה נדאית כענין המובן מאליו לבעל המקצוע הממוצע על סמך הידיעות שכבר נתפרסמו, לפני תאריך הבקשה, בדרכים האמורות בסעיף 4."

2. בעניין היוז (ע"א 345/87 עתהקוס-) )/0'8יז1\/ 110665 נ' מדינת ישראל, פ"ד מד/4) 45, 105- 2 (1990)) (להלן: "עניין היוז") נקבע כי ניתן לחבר מספר פרסומים קודמים כדי ליצור תמונה כוללת על מנת לבחון קיוס התקדמות המצאתית :

"כלל בסיסי בשאלת ההתקדמות ההמצאתית הוא, כי יש לבחון את הידע המקצועי הכולל בתחום הרלוואנטי, ולצורך כך מותר לצרף פרסומים קודמים *חדיו לתמונה כוללת (ע"א 314/77 [1] הנ"ל, בעמ' 209). אולם, יש לזכור תמיד, כי גם על פעולת הצירוף האמורה להיות מובנת מאליה לבעל המקצוע במועד הרלוואנטי; שאס נדרש צעד המצאתי לצודך כך - במיוחד מקום בו מדובר בליקוטם של פירורי מידע ממקודות שונים - אין התמונה הכוללת מובנת מאליה, ולא ניתן לומר, כי אין באמצאה שבפטנט משום התקדמות המצאתית." (עמוד 111 לפסק הדין)

3. אין מחלוקת בין הצדדים כי עובר למועד היה ידוע כי רמות גבוהות של .1.21 בדס קשורות למחלות לב וכלי דם ומכאן ההמלצה הרפואית להפחית את כמות "הכולסטרול הרע" בדס (מצגת סיכומי המבקשת "רקע מדעי כללי", עמ' 4-5, כתבי טענות המתנגדת סעיפים 51-58).

במועד הקובע היו ידועות שתי מוטציות גנטיות, האחת גורמת לפעילות יתר של חלבון ה- 39 וכתוצאה מכך ליתר כולסטרול והשנייה, גורמת לתת-פעילות או לאיבוד הפעילות של החלבון, וכתוצאה מכך לכולסטרול נמוך במיוחד בדס. קיומה של המוטציה השנייה לימד את החוקרים במועד הקובע שנטרול הפעילות של 26:59 עשוי לסייע בהפחתת הכולסטרול אצל מטופלים הזקוקים לכך.

כן היה ידוע אודות מבנה החלבון 20:5.9, מסלול יצירתו בתאי הכבד וכי קיים קשר בין עיכוב

הפעילות של 20:59 לבין הפחתה ברמת הכולסטרול סטטי (מצגת סיכומי המבקשת "רקע מדעי כללי", עמ' 23). לפיכך, אין מחלוקת כי הייתה מוטיבציה לפתח מעכבים שיעכבו את הפעילות הביולוגית של ה- 20519 במועד הקובע (מצגת סיכומי המבקשת "התקדמות המצאתית", עמ' 14).

לטענת המתנגדת מספר חודשים קודם למועד הקובע הראו מספר מחקרים מדעיים כי מנגנון הפעילות של ה- 20:59 להפחתת כמות ה-1.21.8 הינו חוץ תאי (כתב טענות המתנגדת, סעיף 9). לתמיכה בטענותיה אלו הפנתה המתנגדת בין היתר, בעיקר למאמרים אלו:

* [מאמר 2006] * [מאמר 2007] = -101 080 ]0 זסום!גוססת :0589 ]0 566 ]050 6 סקוק

7 ,506016 ,0016500701 (נספח 20 לחוות דעת הורטון) (להלן: מאמר מס6סוק 7);

> [מאמר 2006]

* [מאמר 2007]יותר ממיקוס פעולה אחד שבו עשויה הייתה להתרחש ההשפעה של 9 0:5 על 1.1.3. למעשה לטענתה, היו שני אתרי פעולה אפשרייס - פניס וחוצ תאי (מצגת סיכומי המבקשת "רקע כללי מדעי", עמ' 25). לפיכך, לא היה ידוע האם אתר הפעולה העיקרי של ה- 2059 היה בתוך התא ו/או מחוצ לו ומהו מסלול הפעולה בתנאים פינזיולוגייס בגוף האדס. לשאלה זו משמעות רבה באשר לאופן הפתרון האפשרי קרי, לשיטה בה יש לעכב את חלבון ה- 2059 מלהיקשר ל- .1.01 (מצגת סיכומי המבקשת "רקע כללי מדעי", עמ' 2-3, 25).

בנוסף טוענת המבקשת, כי גס תחת ההנחה כי במועד הקובע היה ידוע שמיקוס הפעולה של ה- 9 הוא חיצוני לתא (טענה שהמתנגדת לא הוכיחה), לא היה רואה בעל המקצוע את שיטת

העיכוב באמצעות נוגדניס אליה הגיעה המבקשת כברורה מאליה (מצגת סיכומי המבקשת "סיכומים כללי", עמ" 7).

מנגנון פעילות חלבון ה- 20:59 בידע הקודס

מאמר 2006, ...

1. מאמר 2006, (נספח 10 לחוות דעת פרופ' הורטון) מציג מחקר שהתבצע על מנת לקבוע

מהו מנגנון הפעילות של ה- 2059 בהפחתת רמות ה- .1.01 בבני אדס (ראו חלק התקציר של המאמר). החוקרים, בהם נמנה גם המומחה מטעס המתנגדת פרופ' הורטון, סקרו את הידע

בתחוס וציינו כי במועד ביצוע המחקר לא היה ברור אם מנגנון פעולתו של ה- 20:59 הוא בתוך התא או שהוא פועל לשס כך מחוץ לתא (עמ' 2995, עמודה ימנית למטה במאמר):

2. המחקר אשר כלל מספר ניסוי סווט-ם1 ו-סטוט-ת1 שנערכו בעכבריס מדווח בסיכומו כי ה-

9 המופרש מהתא מפחית את כמות ה- 1.21.4. החוקריס מציינים כי ריכוז ה- 206-519 הנדרש היה בטווח המתאיס לפעולתו בבני אדס (עמ' 3001, עמודה שמאלית במאמר):

3. מכך הסיקו החוקרים כי ה- 20:59 פועל במסלול חוץ תאי (סוף חלק התקציר במאמר):

(עמ' 2995, עמודה ימנית מטה במאמר)

המתנגדת ייחסה חשיבות רבה למאמר 2006, (נספח 10 לחוות דעת פרופ' הורטון) כפרסוס המבסס את מנגנון הפעילות של ה- 20:59 מחוץ לתא ועל כן, יחד עס מחקריס נוספים, מכוון את בעל המקצוע בתחוס

לפתח נוגדנים למניעת ההיקשרות אל ה- 2059 כפי שנתבע בבקשת הפטנט (סיכומי המתנגדת, עמ' 11, סיכומי המתנגדת בתשובה עמ' 5, 21-22).

כך גם מומחה המתנגדת, פרופ' הורטון שציין בחוות דעתו כי מחקר 2006, (נספח 10 לחוות דעת פרופ' הורטון) מהווה

"ראייה קונקלוסיבית" לפעילות ה- 205149 מחוץ לתא (חוות דעת פרופ' הורטון בתשובה, סעיף 2). המומחה אף העיד בחקירתו הנגדית כי המחקר המריץ את התעשייה לפיתוח נוגדנים לטיפול בבני אדס (פרוטוקול דיון מיוס 5.12.2022 עמ' 95 שורה 22, ועמ' 97 שורות 20-22):

" 361107 "זבּ[ו![366י6%)1

+ 06 0+ מע\50 266 135 1131 קהנו!)תהּ 066 6/6 66'5תיד" 660 חב 316301 6סו 10 116[0 1116 013160רת511 11 ה\/ .יזסקבּכן 11115 הג

.1105 1100ב

וכן, ראו פרוטוקול דיון מיוס 5.12.2022 עמ' 94 שורה 22-25

אולס, מעיון במאמר 2006, (נספח 10 לחוות דעת פרופ' הורטון) אני סבורה כי הוא מבסס מנגנון פעילות חוץ תאי של ה-

39 כמנגנון קיים, אך לא קובע שהוא המנגנון העיקרי להפחתת רמות ה- 1.1.8 בבני אדס.

ראשית, מחברי המאמר וביניהס כאמור גס פרופ' הורטון ציינו כי על בסיס המחקר שביצעו והידע בתחוס בזאמן השלמת המחקר, הס אינם יכולים לקבוע בוודאות מה הוא מנגנון הפעולה

העיקרי של ה- 205149 להפחתת רמות ה- 21.8 בבני אדם (עמ' 3002, עמודה שמאלית למטה במאמר):

6 "י"ס0/0חבּ [הותזסת ז06תט 808165ו6008:ק עְהּשטווהּק השוחת

ובהמשך מודגש הצורך בניסוייס נוספיס לבדיקת הנתיב החוצ-תאי:

| 160615 הוסזסיזכ 4 121 1 01 6130 116 תג 205189 צבּ[ט ]613661 6 סזתו 20:59 ]0 תסופט/ת1 116 ע6ה61תע\ שהותות0606 6ענט6ע 1 ונת 1[16 166176356 [[1\ 1166 9-6106001 051% 01 תסוזה[6ו6

".160615 [6110165160 ה הז5ה]כן 13156 [)הּ עסטו] םחו 35 זכ ז

8. בנוסף, נראה כי מחברי המאמר מכיריס באפשרות שה- 205589 פועל במנגנון חוץ תאי בבני אדס בדומה לאו שנצפתה בעכברי המחקר. החוקריס מצייניס שאם אכן מתקיימת פעילות כזו בבני אדסם אזי מוצע להמשיך ולחקור בעתיד פיתוח נוגדנים שיחסמו או יעכבו את

האינטראקציה בין ה- 205149 לבין ה- 1.21.8 לטיפול בבני אדס (עמ' 3002, עמודה שמאלית למטה במאמר). לצד אפשרות זו מתוארות גם אפשרויות נוספות, לרבות עיכוב ה-20509 בתוך התא.

9. בעדותו הביע המומחה פרופ' הורטון את עמדתו הנחרצת כנגד הפעילות בתוך התא. עס ואת במאמר 2006, (נספח 10 לחוות דעת פרופ' הורטון) שהוא אחד ממחבריו, לא היה המומחה כה נחרצ בעניין אה. בעוד שהמאמר אינו קובע באופן מובהק כי מנגנון הפעילות העיקרי של ה- 26:59 להורדת רמות

ה- 1.01.83 בדס אצל בני אדס הינו חוצ תאי, פרופ' הורטוןו מעיד כמומחה המתנגדת שכך הוא.

0. כפי שיפורט להלן, לאור מאמר 2006, (נספח 10 לחוות דעת פרופ' הורטון) ובעיקר על רקע שורה ארוכה של מאמרים אחרים נוספים אשר פורסמו קודס למועד הקובע ואף לאחריו (מאמריסם אשר לחלקסם היה שותף גס פרופ' הורטון), עולה כי תמונת הידע הקודס אינה מלמדת את מנגנון הפעילות העיקרי

של ה- 26:59 להורדת רמות ה- 1.8כ.1 בבני אדס. מאמר 2007, ...

1. מאמר 2007 (נספח 11 לחוות דעת פרופ' הורטון) פורסם על ידי פרופ' הורטון לאחר מאמר 2006, (נספח 10 לחוות דעת פרופ' הורטון) ומספר חודשיסם קודס למועד הקובע. במאמר סוקר פרופ' הורטון את

הידע הקודס ביחס למנגנון הפעילות של ה-20:549 להורדת רמות ה- 1.1.8 בדס.

2. באיור 2 (נספח 11 לחוות דעת פרופ' הורטון) המובא בעמוד 120 של המאמר (להלן), מתאר פרופ' הורטון שני אתרי פעולה אפשרייס של ה- 05149 ומציין כי הוא עשוי לפעול בשניהם (נספח 11 לחוות דעת פרופ' הורטון). באפשרות הראשונה החלבון פועל בתוך התא כדי להוריד את רמות ה- 1.1.8 ( הם-51סק ₪ מז 15 מסז60ס! [סמ6וסקן זיז 6תיד" 6 06 זז 05169 ישש ,5וחסיזסקקם 1ף01) 6 05 יש 0616760 זה6 חק ס6 %5)))). האפשרות השנייה מלמדת על פעילות של החלבון מחוץ לתא לביצוע מטרה זו( מ]" [[60 6 הס 1.21.75 סז 05חז 56010160 15 01 05169 6 , עסשתזסק 0551216 560080 6זז

ו ").

3. בחקירתו הנגדית טען פרופ' הורטון שכמחבר המאמר הוא יכול להעיד כי לעומת מנגנון הפעולה החוצ תאי אשר לגביו הייתה וודאות מוחלטת, המנגנון התוך תאי לא היה מתוקף, ופעולתו הייתה מוטלת בספק. על כן סומן המנגנון בתוך התא בסימן שאלה (פרוטוקול דיון מיוס 2 עמ' 61 שורות 14-16, שורות 22-24 ועמ' 65 שורות 1-3):

3. מכך הסיקו החוקרים כי ה- 20:59 פועל במסלול חוץ תאי (סוף חלק התקציר במאמר):

(עמ' 1556, פסקה שלישית מימין)

כך גם מומחה המתנגדת, פרופ' הורטון שציין בחוות דעתו כי מחקר 2006, (נספח 10 לחוות דעת פרופ' הורטון) מהווה

" 361107 "זבּ[ו![366י6%)1

+ 06 0+ מע\50 266 135 1131 קהנו!)תהּ 066 6/6 66'5תיד" 660 חב 316301 6סו 10 116[0 1116 013160רת511 11 ה\/ .יזסקבּכן 11115 הג

.1105 1100ב

וכן, ראו פרוטוקול דיון מיוס 5.12.2022 עמ' 94 שורה 22-25

אולס, מעיון במאמר 2006, (נספח 10 לחוות דעת פרופ' הורטון) אני סבורה כי הוא מבסס מנגנון פעילות חוץ תאי של ה-

39 כמנגנון קיים, אך לא קובע שהוא המנגנון העיקרי להפחתת רמות ה- 1.1.8 בבני אדס.

העיקרי של ה- 205149 להפחתת רמות ה- 21.8 בבני אדם (עמ' 3002, עמודה שמאלית למטה במאמר):

6 "י"ס0/0חבּ [הותזסת ז06תט 808165ו6008:ק עְהּשטווהּק השוחת

... (text continues) ...

לפיכך, מקובלת עלי בעניין אה גרסתו של מומחה המבקשת של פרופ' פישר - עליה לא נחקר בחקירתו הנגדית - ולפיה בעל המקצוע בתחוס היה מבין כי סימן השאלה שהוצב באיור 2

מתייחס לאופן שבו מתקיים מסלול הפעולה התוך תאי של ה- 0:5%9ע. כלומר, האס מנגנון

פעולה כזה מתבצע באופן ישיר או שהוא כולל מספר שלבים, ולא ביחס לשאלת קיומו של מסלול פעולה כזה (חוות דעת פרופ' פישר, סעיף 58).

משכך, המסקנה היא שמאמר 2007 ב60ע110 מלמד על שני מסלולי פעולה אפשרייס להיקשרות

של ה- 20:59 אל ה- 1.8כ.1: מסלול תוך תאי ומסלול חוץ תאי. זאת, מבלי לקבוע מי מהמסלוליס האלו הוא העיקרי.

מאמריס נוספים

לתמיכה בטענה כי הידע הקודם מלמד על מנגנון פעולה עיקרי חוצ תאי של ה- 6:549, מפנה המתנגדת אל קובצ מחקריס שפורסמו לפני המועד הקובע (סיכמי המתנגדת, עמ' 14-21). חלק מהמחקרים בקובצ זה בוצעו על ידי קבוצת חוקריס במעבדתו של פרופ' הורטון במטרה ללמוד

את מנגנון פעולתו של ה- 20:59 בהפחתת רמות ה- 1.1.3 בבני אדס.

אקדים ואציין כי לאחר עיון מעמיק בקובץ המחקריס לא מצאתי יסוד לטענה כי הידע הקודס אכן מלמד מנגנון פעילות חוץ תאי עיקרי של ה- 20:59 וכי המנגנון בתוך התא הוא זניח. אתייחס להלן למאמריס אשר לגביהס הועלו עיקר טענות הצדדים.

(נספח 16 לחוות דעת פרופ' הורטון) - מחקר שעסק בהשפעת מוטציות על פעילות ה- 20.59 ועל רמות ה- 1.1.8 שעל פני התא (ראו חלק התקציר של המאמר - 7/6" (נספח 16 לחוות דעת פרופ' הורטון).

בחלק המסכס של המאמר מציינים החוקרים כי ייתכן שהפירוק של ה- 1.1.3 עשוי להתבצע בתוך התא או על פניו (כלומר, מחוץ לתא) וזאת, כפי שהציע מחקר קודם בתחום (עמ' 1556 במאמר, פסקה ראשונה מימין):

(text continues) ...

5. בהמשך, החוקרים מציינים כי הצליחו להראות הפחתה ברמות ה- 1.21.8. תצפית זו יוחסה

למנגנון פעילות עיקרי מחוץ לתא של ה- 0:59 או גורס עליו הוא פועל:

(text continues) ...תא ונקשר ל- 1.01.8 ובכך מפחית את כמותו (סוף חלק התקציר של המאמר), לקראת סוף המאמר צוין כי נדרשיס מחקריס נוספים על מנת לתקף את התוצאות באשר ליחס בין תפקידו בתוך התא ומחוץ לו בגוף האדם (עמ' 20511 במאמר, עמודה שמאלית למטה):

]117001 111611 [0רזהּ 566160661 11131 510% 65115 וס ו[שווסוז[ת " 0 ןי 06 ]וט 5100165 ש116ט) ,ת6)10תט1 1.21.54 ע6עוס! תב63 עס 061076 1 1.01 שתוז6עוס! מו 205169 01 0165 6131106 116 1655ב

".סע מו 56010010 "ווה

מכל מקום, החוקריס לא קיבלו תוצאות זהות לאלה שקיבלו החוקריס במאמר2007 ,מסזצסות אלא חלשות פי שלושה (ראו חלק הדיון במאמר 2007 1506ת).

מומחה המבקשת פרופ' פישר ציין בחוות דעתו כי המאמר אינו פותר את הסוגייה בנוגע למנגנון פעילותו של ה- 00549ק. עוד מציין פרופ' פישר כי ככול שהמאמר אכן מכווין את בעל המקצוע הרי שההכוונה היא דווקא למנגנון פעילות תוך תאי (חוות דעת פרופ' פישר, סעיף 104).

המתנגדת בחרה שלא לחקור נגדית את פרופ' פישר בעניין וה ולא התייחסה בסיכומיה לעמדתו. לפיכך, מאמר 2007 ע1516/ אינו מכריע מהו מנגנון פעולה העיקרי של ה- 26:59 להפחתת ה-

בבני אדס, בתוך התא או מחוצ לו.

מאמר 2007 214806 ומאמר 2007 1)שא6]/ (נספח 12 ונספח 13 לחוות דעת פרופ' הורטון בהתאמה) - מחקריס אשר התפרסמו על ידי קבוצת חוקריס במעבדתו של פרופ' הורטון במטרה לזהות את מאפייני ההיקשרות של ה- 02549 עם ה- 1.1.8 בתנאי מעבדה (סש/ע חו) (סיכומי המתנגדת עמ' 16).

המתנגדת מפנה בסיכומיה (עמ' 16) למאמר 2007 שַח233 בעמ' 18609 טור ימני, מצטטת ממנו את הקטע הבא (ההדגשות במקור - בסיכומי המתנגדת) ומכך, היא מבקשת ללמוד כי

"...המחקר שוב הראה כי 00509 נקשר ל- 1.8כ/1 מחוץ לתא ומלווה אותו לליזוזוס שס הוא עובר דגרדציה ":

)וו הו [006ג ב ז1ע\ 605151601 6ה 0313 11656 ,10₪61[161 מ6בּיד* המה 51366 [661 116 זה 1 זכ 1 16 01 :1-63 116 וע 05חום 9 65

86 116 ת1 7660010 016 ווו 3550613160 ע[8ת5):0 5הוהות6ע

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר 616 6+ שתנקטע015 ,60050816 1816 01 זה6והתסתוטת6 5 נזסיז) 1155061816 0+ 5 121 1 1116 110% 11181 1365[ [31103ז 0 60 6 ,6005600000 3 5\/ .5071360 [[66 116 0+ 6676[6 תה התהקון

160621016 15 1611/6160 10 1116 17505016 10 60130310."

בתשובתה, מפנה המבקשת לחוות דעתו של פרופ' פישר בסעיפים 77-81 שס מתייחס המומחה לציטוט לעיל (סיכומי המבקשת מצגת "התקדמות המצאתית", עמ' 82). המומחה מסכים שחלק מהתהליך מתרחש על פני התא (כלומר מחוץ לתא) ואולס מדגיש שחלקו האחר מתרחש

בתוך התא. מוסכמת עליי עמדת פישר שאין באמור במאמר 2007 213806 כדי להצביע שהחלק

העיקרי בתהליך מתרחש על פני התא ואולסם, ברור מהמאמר שלפחות חלק מהפעילות מתרחשת מחוצ לתא.

כך גס באשר למאמר 2007 ש16%א. במאמר זה מציינס החוקריס כי התוצאות מצביעות על עקביות ("111ש\ 1ח51510ת60") עם מודל של 260-5149 מופרש (כלומר, פועל במנגנון חוצ תאי) כפי שמוזכר במאמריס 2006 ,1.38866 וב- 2006 חסז6ות8:) אשר פורטו לעיל (ראו עמוד 20799

במאמר 2007 אטצו16, טור שמאלי).

המבקשת מצביעה על כך שעל אף שהמאמר מסכים שהוכחה פעילות חוצ תאית, הוא כולל הסתייגות מסוימת בשאלת הפעילות התוך-תאית. בעמוד 20803 של המאמר (עמודה שמאלית פסקה שנייה), מסכמיס החוקרים ומצייניס כי התוצאות אינן שוללות מנגנון פעילות תוך תאי

של ה- 059 :

1 2055101111 1116 661006:כן ₪01 060 5010105 עטס 01 5[פסץ שגד" 68 )113% ע6תתהות 3 תו ץ[ה66[!₪1בּ11ת1 ת10ו6תט] 63 66569

681817116 361111 ."

יתרה מכך, החוקריס במאמר זה וביניהס נמנה גס פרופ' הורטון, אף מעליס את האפשרות

לעיכוב פעילות ה- 2059 בתוך התא, כבעלת פוטנציאל תרפויטי בבני אדס (במאמר עמ' 3 טור שמאלי למטה):

5 מ6010עט]-1055-01 1[ו1ש\ 5תהּוהנוו| נת0ע] 0313 266416 ,פטת'ד" 163 1116 07] 1161 [ה11ה6זסכן ה 35 05169 16ה)ו!בּע 05149 הג 6 1105 01 111110015 11131 51162051 וה 6161016516701611 קת

וס 0313 1ה6ט6 16 ,פש1[1 ... .26611 1107360116 01 6 6[טסע

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

0 6טהה [|ט ]3601 63116 26:569 ]0 >זסווסוהתו זב11 ]502005 0מהּ ת56010)10 20-51%9 0106 10 1305 116 הג ץ[זה66[[1הּידז1ח1 תסנו6מות ".160615 מ0161יכ 5 121 1 16010166 0+ 3011117 115 ,666

9. לסיכום, מאמר 2007 6טא16/ מאשר את מנגנון הפעולה החוץ תאי ואולס מציע להתמקד בהמשך הפיתוח דווקא בנתיב התוך-תאי לשס עיכוב הפעילות של 20:59 באופן שמחקה את המוטציה הקיימת בטבע שנחקרה שסם.

0. מאמר 2007 ם18() (נספח 22 לחוות דעת פרופ' הורטון) - גם מחקר ה שבוצע על עכבריס עסק במנגנון הפחתת רמות ה- 1.21.3 באמצעות 51%9-)ק.

1. מחקר 2007 ב18?) מלמד אף הוא על ממצאים לפיהס הורדת רמות ה- 1.1.8 אפשרית באמצעות מנגנון פעולה חוצ תאי של ה- 20:549 (עמ' 1488, בחלק התקציר של המאמר):

46 9 05% 5607060006 181] 01631600ת1 01313 11656 ע6ו61שסיד" 0 60160 ש[1₪[11 בע 6/1661 1115 11131 מה סטוט מו 1.01.35 6זהּקסת

1616850661 13513 1 121. 610165401701."

אולס, בדומה למחקריס אחריס שפורטו לעיל, החוקריס אינס שולליס את קיומו של מסלול פעולה של ה- 20:59 בתוך התא ומצייניס כי בהקשר זה, תוצאות המחקר שלהם עקביות

("6005151601 ע61ז1זת6 ") עס מחקריס קודמיס שנעשו בתחום (עמ' 1496 במאמר, טור ימני) :

-3 01 1 נ0₪ז] 1623106105 111 6655סיכ 1115 01 355655161 6ווצטריך" תס ד11\ עס 1 זכ 1 61116 0 1001010 1 "0 1066 6101611 1 שהו6קיזה) יזהּ[ט[[366 הו ה 1173110 1161 "66111 1131 5020654601 ות ]1 16 השטסזה) 166013160 6ע6טו 6569 8 ו[10\ 605150601 6117017 6יה 658115 111056 .קשוה 6006710515 3 חן 066175 601303110 5 זכ 9-160113166 051% 1131 1601 16601 ] 171-066 15 +13 1ת6ות קוו 60 נתנט[161160 6002135116-+05

)21(."

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר לפיכך, מקובלת עלי בעניין וה עמדתו של פרופ' פישר לפיה מאמר 2007 1:8() אינו שולל את

האפשרות לפעילות ה- 059 במנגנון פעולה תוך תאי המפחית את רמות ה- 1.21.8 (חוות דעת פרופ' פישר, סעיף 110) לצד הפעילות החוצ-תאית.

סיכום ביניים

תמונה שקולה ומאוזנת של הידע הקודס במועד הקובע מלמדת על קיומו של מנגנון חוץ תאי להיקשרותו של ה- 0:549 אל ה- 1.021.8 לצד מנגנון תוך תאי. שני המנגנוניס עוררו עניין רב בקרב קהילת החוקריס בתחום. לא ניתן להצביע על התמקדות באחד מהס ובוודאי שלא היו ממצאים כי התרומה העיקרית של המנגגנון החוץ תאי גבוהה מזו של התוך תאי. האפשרות לקיומו ולתרומתו של מנגנון בתוך התא תוארה בידע הקודס ברמת וודאות הדומה לזּו שבה

הוצג המנגנוו החוץ תאי, כאשר שתי האפשרויות הודגמו בתנאי סיטנט-ח1.

על רקע כל האמור לעיל, קשה לקבל את עמדתו הנוכחית של פרופ' הורטון לפיה מנגנון הפעולה החוץ תאי של ה- 20:549 להורדת רמות ה- 1.1.3 בבני אדס היה וודאי ומתוקף במועד הקובע

כמנגנון עיקרי, בעוד שהמנגנון התוך-תאי לא היה מתוקף כלל (פרוטוקול דיון מיוס 5.12.2022 עמ' 43 שורה 24, ועמ' 44 שורה 14):

זה[[[66ה11ה1 16[). . . 1306061101 א6 ,651812115060 העט ץז6111בּ 6ודד...*

". ...3110131601 266 6ש1\6 .1103160 266 01 1301 קת 60

הידע הקודס מלמד שהמנגנון התוך-תאי עורר עניין בקרב הקהילה המחקרית לצד המנגגנון החוץ-תאי. אולס אופן פעולתו של המנגנון התוך תאי לא היה ברור.

מסקנתי זו מתחזקת לאור מאמר | 9א205 210876 50זסת]16)) 2008 276)10750%) .6 1.1016 .1 ,66זוח חז זסוק666יז 1121 זשעז] 60665 ץ]01חסיזט]סיזק 2008, מב/9) אשר פורסם בחודש מר> 2008 - כחצי שנה לאחר המועד הקובע, על ידי חוקריס ממעבדתו של פרופ' הורטון. המאמר חוקר את מנגנון הפחתת רמות ה-1.21.8 באמצעות 20:59 בעכברים. החוקרים, ביניהם כאמור גס פרופ' הורטון עצמו, סוקריס את הידע בתחוס וקובעיס כי באשר לפעילותו

של ה- 20:59 ונכון למועד ביצוע המחקר לא הייתה ידועה התרומה היחסית של המסלול תוך תאי לעומת זו של המסלול החו תאי (עמ' 1303 של המאמר, טור ימין פסקה שניה):

קהּשווזהּכ זה[1113661!0 116 01 ה10וט1 ות 60 6130106 16 ,עה ה6ינט)" ₪4 )1606ו60וה- 20:51%9‏ +0 עהּטון1הק 005ת026א6 16 פטפע6ש

".30 101 15 ת01303110 6

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

(על האפשרות להסתמך על ידע שפורסס לאחר המועד הקובע במטרה לבחון את ההתקדמות ההמצאתית כדי להוכיח קשיים בגיבוש הפתרון ההמצאתי ראו עש"א 0'3-32365-05-20ח]

.16 111630105 626110131 נ' מדינת ישראל - רשות הפטנטים (פורסם בנבו, 12.4.2022), בפסקה 56)

הבחירה בשיטת עיכוב חלבון ה- 20659

7. טוענת המתנגדת, כי לא היה צריך לשלול או לכמת את פעילות המסלול התוך תאי על מנת שיהיה מובן מאליו לעכב את פעילות ה- 26:59 במסלול חוצץ תאי באמצעות נוגדניס כפי

שתובעת המבקשת בבקשת הפטנט דנן (סיכומי המתנגדת בתשובה, עמ' 22-26). לטענתה, משהיה ברור כי המסלול החוץ תאי הוא העיקרי, התקיים "מרוץ של התעשייה" לפיתות

נוגדניס במטרה לעכב את קישור ה- 2059 ל- 1.21.8. כפי שניסח מומחה המתנגדת פרופ' הורטון בדיון לפניי (פרוטוקול דיון מיוס 5.12.2022 עמ' 42-43, עמ' 165):

ו 1136 תה ,ש1זב631173661!01 ,65132[115160 הט 601010 6בד...* עפסס6ת3)|טות51 10 65ותהקות60 קטז 0‏ 7 ע0ס] )ת50//106

.. .ה6110נו1)סינק ץ1000ותהּ 116 הג פותבּיזפסיוק

,הוהק\, .צְ[ז13661!013א6 6110060 6-51%9 062916 0 5הּא 11676 ,50 6 ה ,111 קתנו[1 166 01[16 1116 .11131 נש\סו[5 36 5'ז6כְהכ 16כ1)!וורת בה ,חס ץ[ז68 115 תס 66קותט[ 65ומהקות60 לתהּות 50 1131 ת6850ע7 + 6 פהע\ ,05169 01061188 0+ ו[6הּסינקקהּ 00כ1זחבּ 1116 מס 60קותטן טס ...)360101 זה[₪|[6417866 5הע 11076 61688 פהט ]1 זהו1 + .[6טגת שוסם ע[וזהּוחוצזק שַתוע53 7680 טסץ ,3601107 זבּ[ט][1/366אסק דינו של בית המשפט העליון בארצות הברית בעניין הפטנט המקביל. בפטנט המקביל האמריקאי תבעה בעלת הפטנט (המבקשת דכאן) את כל הנוגדנים המנטרליס אשר מתחברים לאפיטופים של נוגדני הרפרנס (נוגדני הייחוס). בתּי המשפט הפדרלי' והעליון בארצות הברית קבעו שלא ניתן להקנות היקף כה רחב של הגנה משום שהוא לא נובע באופן סביר מהפירוט (עמ' 16 לפסק הדין של בית המשפט העליון האמריקאי):

"זפה/* ... [Skipping OCR noise] ... ". המתנגדת טוענת שהיקף תביעה 1 בבקשת הפטנט שלפניי אף רחב יותר מאה שעמד במוקד הדיון בבתי המשפט בארצות הברית. בעוד ששס הגבילה המבקשת את עצמה לאפיטופים מסויימים, הרי שבתביעה שלפניי היא אינה תובעת את איזורי הקישור בין הנוגדן לאנטיגן. במיליס אחרות, "התחרות" שבתביעה 1 יכולה לנבוע הן מכך שהנוגדן "יושב" באותו מקום כמו נוגדן הרפרנס ולכן מתחרה בו והן מכך שהוא יושב במקום קרוב וכתוצאה מכך מפריע לנוגדן הרפרנס להתחבר ומתחרה בו, תופעה הידועה כהפרעה סטריאית.

1. כפי שהסביר פרופ' אק בסעיף 134 לחוות דעתו הראשונה: [Skipping OCR noise]

2. פרופ' אק לא התייחס בחוות דעתו לשאלה אם התביעות הנדונות בישראל רחבות יותר מתביעות הפטנט האמריקאי שבוטל. מכל מקום אין מחלוקת שתחרות בין הנוגדניס יכולה לנבוע הן מהיקשרות לאפיטופ זהה והן מהפרעה סטריאית ביניהם. על כן תביעה 1 עשויה לכלול גם נוגדניס שאין להס אפיטופ משותף עם נוגדני הרפרנס והתחרות נובעת מהפרעה סטריאית. על

כן היקף תביעה 1 בבקשת הפטנט הישראלית עשויה להיות רחבה אף יותר מהתביעה שנדונה בפסק הדין בעניין הפטנט האמריקאי המקביל.

3. די בכך שהתביעה אינה מגדירה את האמצאה באופן שבעל מקצוע יכול לעמוד על היקפה המלא כדי לפגוס בכשירותה לפי סעיף 13 לחוק.

4. להשלמת התמונה אדון גם ביתר טענות הצדדים בעניין בהירות התביעות. גם אס היה בעל המקצוע יכול לערוך מבחן שאינו כרוך במחקר ופיתוח מרבית כדי להבין האם נוגדן שמצא נכלל בתביעה אם לאו, עולה השאלה האם התבחין שנקבעו בתביעה מביא לתוצאה חד משמעית וברורה.

תבחיני התחרות והניטרליוציה

5. לעניין התבחיניס שבתביעה 1 טוענת המתנגדת שהס אינס ברוריס ומוגדרים. לטענתה, בעניין הניטרול לא נקבע בתביעה באיזו מידת נטרול מדובר. המתנגדת מפנה בעניין זה לבקשת הפטנט בפסקה 229 שס מוגדר הניטרול החל מהאחוז הראשון: [Skipping OCR noise]

6. ביחס לתבחין הניטרול בתביעה 1 נטען עוד כי התבחין יכול להתקיים הן בגלל שהנוגדן המתחרה וה- נקשריס לאותו אפיטופ על ה- וגם כתוצאה מהפרעות סטריות.

7. המתנגדת סבורה גם שגבולות תביעה 1 מבוססיס על תבחין תחרות פגוס. לא רק שהתחרות יכולה לנבוע גם הפרעות סטריות אלא שלא קיימים טווחים (או ערכי סף, ) ברורים וכן ניתן לבצע את מבחני התחרות בכל פרוטוקול תחרות קייס.

8. על פי האמור בפסקה 231 לבקשת הפטנט תחרות תיחשב כאשר נוגדן מתחרה מעכב בהסתברות של לפחות 40% את נוגדן הייחוס מלהיקשר לאנטיגן: [Skipping OCR noise]

עס 75% ?0 70-75% ,-65-70% ,60-65% ,(55-60% ,5%פ-50 , 45-50% % 16955 [3 ל 181121160 15 שתו0ת1כ ,1513665 5016 1 .ססות ".וסונ 0 97% ?01 .,95-97% ,% 90-95 .ב85-90%

9. בחקירתו הנגדית תיאר מומחה המבקשת פרופ' רייטר את תכונות התחרות והניטרליזציה כתכונות משולבות של הנוגדניס הנתבעיס באמצאה. עמדת המבקשת היא שקיים קשר בין התוצאות (ערכי הסף, ) של תבחין הניטרליזציה לבין אלה של תבחין התחרות (פרוטוקול הדיון מיוס 13.12.2022 עמ' 196 שורות 7 - 22):

פרופ' *ודם דייטר : בגלל שה- ווגדרים ב- הראשון. אתה יכול דרך התחדות, אוקיי? להקיש שה- צריך להיות מאוד , כי ה ממנטללים בצורה מאוד , ושה- אתה צריך נוגדן בעל אפיניות מאוד טובה, כי ה יש להס אפיניות מאוד מאוד טובה. אז בעצם ה מגדירים את מה שקוראיס ה או זו !|63 6/ו זסעסזהת/ו, הם בעצם /חסיוסחו, דרך התכונות שלהם מגדירים את הטווח, הטווח הוא שאתה תקבל אינהיביציה של מעל 90 אחוז, ותקבל חסם וסט וחסס עס פהוסחוט שהוא בפיקומול, זה טווח.

כב' סגנית הרשם : כלומר, מה שאדוני אומר, שכל דבר שיתחרה ב- הווא בהכרח גם מנטרל ב-90 אחוז?

פרופ' ?ודם דייטר : בדיוק. עו"ד וטשטיין: עכשיו, האם זה נכון,

פלופ' *ורם רייטר : עוד פעם, זה יכול להיות 80 אחוז, אבל בטח לא אחוז אחד, וגם לא20 אחוז.

כב' סגנית הרשם : הבנת:."

0. גם פרופ' פטסקו הסביר בחוות דעתו שבעל המקצוע בתחום יבין שנוגדניס המתחריס עם נוגדני הייחוס הס גס מנטרליס במידה משמעותית את הקישור לחלבון ה- 20:59 בשל האפיניות הגבוהה בין הנוגדן לאנטיגן (סעיף 37 לחוות הדעת).

1. המתנגדת טוענת כי אין בסיס לדבריס אלו של פרופ' רייטר. לשס כך מפנה המתנגדת לפסקה 229 בעמ' 50 של פירוט הפטנט. לטענתה, הנתוניסם מראים כי אין מתאס (קורלציה) בין תוצאות תבחין התחרות לבין התוצאות של תבחין הניטרליוציה. בניגוד לדברי פרופ' רייטר נוגדניס 909 ו- 386 אשר התחרו מול נוגדן ייחוס 21812 מוגדרים כ- אפיטופ, כפי שמצוין בפסקה 229 בעמ' 50 של הפירוט (ראו גם טבלה 37.1 בעמוד 163 של הפירוט):

[Skipping OCR noise]

2. מצד אחד המבקשת עצמה טוענת שאין משמעות לתבחין הנטרול כי הוא נובע מתבחין התחרות. מצד שני היא מתעקשת שהוא מוגדר חיטב. המתנגדת מסכימה שאין משמעות לתבחין זה, אך משתי סיבות מנוגדות - האחת, משום שניטרול הוגדר בפירוט ככל ערך העולה על 1%; השנייה, שאם טענת המבקשת נכונה, הרי שתבחין הנטרול אינו מצמצס את תבחין התחרות.

3. במילים אחרות, מטענות הצדדים עולה שתבחין הניטרול אינו מצמצס את תבחין התחרות ועל כן מיותר בתביעה. איני נדרשת להכריע מהי הסיבה ליתירות זו - האם משום שכל נוגדן מתחרה גם מנטרל במידה רבה כעמדת המבקשת, או משום שכל נוגדן מתחרה כלול בתביעה גם אס הוא מנטרל במידה חלשה, כטענת המתנגדת.

4. טענה נוספת בפי המתנגדת היא שתבחין התחרות אינו חד משמעי הן משום שקיימים פרוטוקוליס שונים לבחינתה שעשוייס להוביל לתוצאות שונות.

5. כפי שהזכירו המומחים מטעם שני הצדדים, בעל המקצוע בתחום בקי בביצוע פרוטוקולי תחרות (חוות דעת מומחה המבקשת פרופ' רייטר וכן, עדותו של מומחה המתנגדת, פרופ' בויד, סעיפים 104-105, פרוטוקול הדיון 7.12.2022 עמ' 60 שורות 15-16, חוות דעת פרופ' פטצקו, סעיף 36).

הניסוי של פרופ' ואן דר מרווה

6. בניסויים שערך מומחה המתנגדת פרופ' ואן דר מרווה עבור ההליך הנוכחי, התבקש המומחה לקבוע האם הנוגדן 3015014 צ.1 אשר פורסס בבקשת פטנט 2013/0071405 נופל בגדר תביעות האמצאה דנן (להלן: "נוגדן לילי"). המומחה ביצע את תבחין התחרות עבור נוגדו לילי כמפורט בבקשת הפטנט. בניסוייס לא נבחן הניטרול משום שהיה ידוע קודם לניסוי

7. במסקנתו מציין המומחה כי הוכח בבירור (מטסצק /61681) שנוגדן לילי מתחרה בנוגדן הייחוס 21312 ועל כן, נופל בגדר תביעה 1 (חוות דעת בתשובה פרופ' ואן דר מרווה, סעיף 9, סיכומי המתנגדת, עמ' 79).

8. פרופ' ון דר מרווה הראה בניסוי כי כאשר מוסיפים את נוגדן לילי ואחר כך את נוגדן הייחוס 2 מתקבלת תחרות משמעותית ביניהם. לעומת זאת, כאשר סדר הפעולות הוא הפוך (קודם נוגדן הייחוס 21312 ואז נוגדן לילי) לא מתקבלת תחרות בין הנוגדנים. כלומר, תוצאת התחרות תלויה בסדר הכנסת הנוגדניס. מסקנת המומחה מן האמור היא שנוגדן לילי ונוגדן הייחוס 21812 אינם חולקיס אפיטופ והתחרות נובעת מהפרעה סטריאית (עמ' 200 לחוות הדעת, פרק סיכום הניסויים).

9. המבקשת מסכימה שתביעה 1 אינה מפרטת כיצד לבצע את מבחן התחרות. ואולם בפסקה 5 בעמוד 163-164 של בקשת הפטנט מובהר כי סדר הכנסת הנוגדנים עשוי להיות חשוב ודי בכך שיש תחרות באחד הכיוונים כדי שתבחין התחרות יתקיימו. המבקשת גם מסכימה שאם קיימת תחרות בשני האופנים הדבר מעיד על חפיפה באפיטופים. מכאן, יכול בעל המקצוע ללמוד כי הוא נדרש לבצע את התבחין בשני האופנים:

[Skipping OCR noise]

המסקנה מן האמור היא שהמבקשת תובעת לעצמה הן את הנוגדניס המתחרים עם נוגדני הייחוס (הרפרנס) על אפיטופים משותפים והן את אלו המתחריס עימס בשל הפרעה סטריאית. במיליס אחרות, הניסוי תומך בטענת המתנגדת שתביעה 1 מכסה היקף רחב של נוגדניס, לרבות כאלה שהשיטות שיישמה המבקשת לא הצליחו לייצר.

1. המבקשת טוענת שההצלחה של המתנגדת לבצע את הניסוי ולהגיע למסקנה האם נוגדן לילי נכלל בתביעות אם לאו, מעידה על כך שהתביעות ברורות ונובעת באופן סביר מן הפירוט (מצגת סיכומי המבקשת "תביעות הבקשה מוגדרות כדין", עמ' 15-20). אין בידי לקבל טענה זו.

2. אומנם, כפי שמציע הדין הזר, דרישת ה- המקבילה לדרישת דיות התיאור בדין הישראלי כרוכה הן בהיקף התביעות המותר כמו גם בפירוט דרכי ביצוע האמצאה. כך, על פי הפסיקה בארה"ב ביחס לסעיף העוסק בדרכי ביצוע האמצאה כפי שעולה מעניין [Skipping OCR noise]

3. אולם, יש להבחין בין השאלה אם גבולות התביעה משורטטיסם באופן ברור לבין השאלה אם כל מה שנכלל בתוך אותן גבולות הוא חלק מהאמצאה של המבקשת. התשובות לשאלות אלו אינן בהכרח שזורות זו בזו.

4. למה הדבר דומה? בכל עת ניתן לבדוק ולקבוע האם אדם כלשהו נמצא בתוך גבולות מדינה מסוימת. ואולם באמצעות מידע זה לא ניתן לדעת מי הּם כל האנשים שנמצאים באותה מדינה. כך גם בענייננו, העובדה שניתן לקחת נוגדן ולבדוק האם הוא "מפר" את תביעות בקשת הפטנט אינה מעידה על היקף וזהות כל הנוגדניס שהס חלק מאותה אמצאה. ואת ועוד, לא די בכך שהנוגדן "מפר" את תביעות בקשת הפטנט כדי להוכיח שהוא גם הומצא על ידי המבקשת.

5. לאור האמור מקבלת אני את טענת המתנגדת כי תבחיה בטענתה, מפנה המבקשת למאמרו המשניים האחרונות של ד"ר טוני ריס (מב/11) ולפיו גס אס מדובר במאות בודדות עד אלפים של נוגדניס אפשרייס הרי שאין בסיס לטענה כי מדובר "במיליוניסם או במספר אין סופי של נוגדנים" כפי שטוענת המתנגדת (מצגת המבקשת "הבקשה עומדת בדרישות סעיף 12", עמודים 61-71). פרופ' אק כמומחה בתחוס התייחס להיקף הנוגדניס הנתבע כ"56ז6טותט 851" (סעיף 5 לחוות דעתו הראשונה).

9. מקובלת עליי עמדת המבקשת שהיקף תביעות רחב כשלעצמו אינו עילה לאי-כשירות לפטנט. היקף התביעות צריך להיות כזה הנובע מהתיאור וככל שהתיאור מקיף יותר כך ניתן יהיה לאשר תביעות רחבות יותר.

0. כפי שניתן ללמוד מ- 161611 בפסקאות 13-49/50 ההיקף הנתבע אינו כשלעצמו מהווה בהכרת גורס לאי כשירות פטנט ויש לבחון את התרומה המדעית של האמצאה:

וז 1[ ההסוז]]110 [יזס:1 160600 ץ מסחסזם חז סכה [סחזס!קא6 45" זזסקקוו5 זסח [[זעש ]1 הסוזווט 60 [160ח60[1 6 ההסק06 05ח6זא6 הזום!6 ם ]1 חח 15 הסוז66[פס 115 .זח6וסו]]נופחז 06 [[ועו חם חסוזח6טחז 6תז

.1 1115 זגו ע6ח6ז16]]וו5ח1 610551601 ]ס

חש 660 סז 15 120 6 ]0 66ת6סוזק5יזגון 1:6 פהזמחזקיו6טחש 5 החסקס [ח6זא6 זסח 1!ווסו!5 זח6וסק 0 ]0 ץ[]סקסחסוח [סהווםן6 6תז -706] 0 10 156 סקז "סטסקוסו! 01 0065 18 מסוווק ו מס [6זחוו ויז וחו6]0 6ש66551א6 101 עוס![0] 11 0065 זסח מ6600ן0 שחז תו סו 166ו6סיזכן מז .שץ6ח1616]]וופחז ]0 חחז0חו] 0 10 156 65טוך ץ]ז 660550 ]0 1.56ז ז06חוו ו[6001יזכ חזזם]6 6655106א6 ]0 60505 עתסחז 0661005 קנ

6,"

1. סבורה אני כי אין בצורך להכריע בשאלה מהו ההיקף המדויק של תביעה, מכיוון שהשאלה הנכונה בענייננו היא האם כל נוגדן שנכנס לגדר תביעה 1 הוא אכן חלק מהתרומה ההמצאתית של המבקשת.

2. המבקשת אמג'ן טוענת שתרומתה מתבטאת ב"גנוס צר של נוגדנים חד-שבטייס" שחוסמים את האינטרקציה בין ה- 20:59 לבין ה- 1.8כ.1. עוד היא טוענת שהיא זיהתה את המיקום של אותה אינטרקציה המכונה "5000 566" על גבי חלבון ה-205.9. אמג'ן הייתה גם הראשונה לפרסם ניסויים המוכיחים את האפשרות לנטרל את פעילות ה- 26:5149 בבעלי חיים באמצעות נוגדניסם.

3. בראשית, המבקשת לא זיהתה את כל הנוגדנים שנקשרים ל-5500 661שו5. היא גס לא מצאה דרך לייצר את כל הנוגדנים שנקשרים ל-5001 661שו5. למעשה, זיהוי ה-+500 566 נובע מיצירת מודל תלת-מימדי (גבישי) של האינטרקציה בין החלבון 20:59 לבין ה-3078 של ה-₪ (חוות דעת פרופ' אק, סעיף 22).

4. אין גס מחלוקת שנוגדני הייחוס לא נקשרים לכל המיקומים המרכיבים את ה-001ף5 ז661ַעצ5 (חוות דעת פרופ' אק, סעיפים 29 ואילך). על כן מבקשת הפטנט גם לא תובעת את ה- 566 % או את כל הנוגדנים הנקשרים למיקום גה בלבד, כעולה בבירור מנוסח התביעות וכן מסיכומיה (מצגת סיכומי המבקשת "תביעות הבקשה עולות באופן סביר מהפירוט", עמ' 10):

"בסופו של דבר, מניעת הגישה של קולטן ה-21 ]1 כרוכה ביצירת הפרעה סטרית. אם ההפרעה הסטרית הזו נסמכת על קשירה בסוויט ספוט או לא היא שאלה שלא רלוונטית להמצאה או לתביעה....התביעות בוחנות חסימה בדרך של יצירה של הפרעה סטרית בדרך לסוויט ספוט. זו הרי ההמצאה. לא צריך להיקשר בסוויט ספוט כדי ליצור את ההפרעה הסטרית הדרושה. זו כמובן דרך מובילה לעשות את זה, אבל זו לא הדרך היחידה, בהחלט אפשר להסתמך על קשירה מחוץ לסוויט ספוט - וכן, גם לגמרי מחוץ לסוויט ספוט - כדי ליצור את ההפרעה הנדרשת."

5. המבקשת היא גם לא זו שזיהתה את האנטיגן 2059 כמטרה לנטרול.

6. לפיכך, תרומתה של המבקשת מוגבלת לאותם 26 נוגדנים מסוימים אלו הצליחה לייצר ואשר מתוארים באופן מלא בבקשת הפטנט. והשוו לעניין צ 66₪116815הויזהון 6660 1 \;)\ [2018] א8ו6ץסצ1 סטסצ מה פבּנמץ באנגליה כפי שהובא ב-]161/:61 בפסקה 6

7. עס ואת, בתביעה 2:

* נתבעים נוגדנים הכוללים רצפי חומצות אמינו שלפחות 90% והות לרצפים המפורטים ברשימה בתת סעיף ()8 או הכוללים אחד מששת רצפי ה- 6085 המפורטים בתתי סעיף (טו)-(וו) 8. כלומר, המבקשת תובעת מספר רב של נוגדנים הנובעים מכל הצירופים וההסתברויות הנתבעות בתת סעיף \.

> לחלופין, נתבע נוגדן הייחוס 21812 (כולל חילוף ספציפי) כמתואר בתת סעיף 8.

8. לאחר שקבעתי שהתרומה ההמצאתית של המבקשת היא אתם 26 נוגדנים ספציפיים בלבד (ללא הומולוגיס), הרי שעל התביעות לשקוף ואת.

9. על כן על המבקשת להגיש מערכת תביעות מתוקנת עבור נוגדנים אלה.

0. הצדדים העלו טענות נוספות באשר לכשירות בקשת הפטנט על פי הדרישות המנויות בסעיפים 12 ו- 13 לחוק. בין הטענות נטען גס לעניין הניסיון המקצועי של חלק מהעדים המומחים בהליך ובאשר למהימנותם כפי שעלתה מהחקירות במהלך ימי הדיון. כמו כן, הועלו טענות והובאו ממצאיהם מהליך מקביל בין הצדדים אשר התקיים בארה"ב. עיון בכל הטענות לא אינו מוביל למסקנה שונה מזו אשר אליה הגעתי כאמור לעיל.

1. לאחר שדחיתי חלקית את טענת המתנגדת בדבר העדר התקדמות המצאתית וקיבלתי חלק מטענותיה בדבר בהירות התביעות, הרי שההתנגדות מתקבלת בחלקה. המבקשת תגיש מערכת תביעות מתוקנת כאמור בסעיף 168 - 169 להחלטה.

2. המתנגדת תגיש תוך 30 יום ממועד מתן ההחלטה גרסה מתאימה לפרסוס של סיכומיה והסיכומיס בתשובה.

3. משנתקבלו חלק מטענות המתנגדת זכאית היא לפסיקת חלק מהוצאותיה. בשים לב להיקף כתבי הטענות, התצהירים, חוות דעת המומחים, בקשות הביניים, ימי הדיונים והסיכומיס

בתיק זה הרלוונטיות לתוצאה הסופית, אני פוסקת למתנגדת את הוצאותיה ושכר טרחת עורכי דיניה בסך כולל של 200,000 ₪.

סימן מסחר 345678

הצדדים

מתנגדת

המבקשת

ההחלטה: