סימן מסחר 345678

ההחלטה:

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

בקשה לביטול לפטנט 207 (בקשה להפקדת ערובה)

מבקשי הביטול: אוריס חומרים מתקדמים בע"מ ד"ר יצחק יניב על ידי עדי לויט - עורכי דין עדי לויט - עורכי דין

בעלת הפטנט : בלוגרין ווטר טקנולוג'יס בע"מ

על ידי פרל כהן צדק לצר בר\

ה ח ל ט ה

1. לפניי בקשתה של בלוגרין ווטר טקנולוג'יס בע"מ (להלן: בעלת הפטנט) להורות על הפקדת ערובה לתשלוס ההוצאות שייגרמו לו כתוצאה מניהול הליך הביטול לבקשת פטנט מספר 7 אשר הוגש על ידי אוריס חומרים מתקדמים בע"מ וד"ר יצחק יניב (להלן: מבקשי הביטול).

1. בעלת הפטנט מבססת את בקשתה להפקדת ערובה על סעיף 353א לחוק החברות התשע"ט 1999 (להלן: חוק החברות). לשיטתה קיימת חזקה לפיה על חברה בע"מ להפקיד ערובה להוצאות בהליכי שזמה החברה. החריגים לפטור מהפקדת ערובה אינם מתקיימים בענייננו. לטענת המבקשת סיכויי בקשת הביטול קלושים ואף הוגשה בקשה לסילוק בקשת הביטול על הסף. לא ברור אם למבקשי הביטול יש יכולת כלכלית לעמוד בהוצאות המשפט שיפסקו לטובת בעלת הפטנט.

2 סכום הערבות המבוקש עומד על 150,000 ₪ ובעלת הפטנט אף עותרת לכך כי המשך הליך הביטול יותנה בהפקדת הערובה.

3 בתשובתם טוענים מבקשי הביטול כי בעלת הפטנט נוהגת בחוסר תום לב בכך מבקשת מחברת אוריס חומרים מתקדמים בע"מ (להלן: אוריס) להפקיד ערובה ולא מד"ר יניב. בבקשה מחילה

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

למעשה בעלת הפטנט את ההוראות המחמירות החלות על חברות על ד"ר יניב ומתנה את המשך ההליך כולו על בהפקדת הערובה. לבקשה אין למעשה משמעות אופרטיבית כי גם אם הערובה לא תופקד על ידי אוריס הליך הביטול ימשיך להתנהל.

מבקשי הביטול טוענים כי סיכויי בקשת הביטול גבוהים היות שהממצאים המשפטיים והעובדתיים נידונו בבית המשפט המחוזי ואושרו בבית המשפט העליון. עוד טוענים מבקשי הביטול כי בהינתן שבקשת הביטול הוגשה על ידי אוריס וד"ר יניב ביחד ולחוד, ומעמדם בבקשת הביטול והה יש לפטור את אוריס מהפקדת ערובה. בנוסף מצרפים מבקשי הביטול את תצהירו של ד"ר יניב בו הוא מתחייב בין היתר, לערוב לאוריס באופן אישי.

בתגובתה טוענת בעלת הפטנט כי מבקשי הביטול אף חלוקים על עיקרי הבקשה להפקדת ערובה. מבקשי הביטול לא צרפו מסמכים המעידים על איתנות כלכלית של אוריס. על פי הפסיקה צירופו של אדם בשר ודס לתביעה אינו פוטר מחיוב בערובה.

כל ההדגשות בהחלטה הוספו אלא אם צוין אחרת.

דיון והכרעה

הצדדים אף חלוקים בדבר סמכותו של רשם הפטנטים ועיצובים וסימני המסחר להורות על הפקדת ערובה על אף היעדר הסדר ספציפי בפקודת סימני מסחר לעניין זה. בהיעדר הסדר שלילי, נעזר הרשם בדין הכללי, בסמכותו לפי תקנה 157 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט ובהסדר הקבוע בסעיף 353א לחוק החברות שזה לשונו:

"353א. הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט שלו הסמכות לדון בתביעה, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן

הערובה , אלא אם כן סבר כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את

הוצאות הנתבע אם יזכה בדין "

סעיף זה קובע כי כאשר חברה בערובה מוגבלת מגישה תביעה לבית המשפט, רשאי בית המשפט לבקשת הנתבע להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין. הוראות הסעיף קובעות עוד כי בית המשפט רשאי לסרב לבקשה להפקיד ערובה אם הוא סבור כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין.

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

9. הפסיקה פירשה את הסעיף כקובע חזקה לפיה חברה בערובה מוגבל חייבת להפקיד ערובה להוצאות לבקשת הנתבע, אם, המדובר בחזקה הניתנת לסתירה. כך מבהיר ואת בית המשפט העליון בעניין אואזיס [רע"א 10905/07 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' מרדבי (מוטי) זיסר (נבו 8))]]:

"חזקה זו ניתנת לסתירה כיום על פי שתי דרכים חלופיות המוצגות בסעיף 3 לחוק החברות .על פי החלופה האחת, החזקה תיסתר אם הוכיחה

החברה כי יהיה לאל ידה לשלם את הוצאות הנתבע, אם יזכה הוא בדין ... על פי החלופה השנייה, החזקה ניתנת לסתירה אם סבור בית המשפט בי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה בערובה. משמע, בהחליטו בבקשה להפקדת ערובה נתון לבית המשפט שיקול דעת .במסגרת הפעלת שיקול דעתו עליו ליתן דעתו לשיקולים שונים, ובכלל זה לשאלות האם הוגשה התובענה בתום לב ומה סיכוייה, האם הוגשה הבקשה לערובה רק כדי למנוע תביעה אמיתית של החברה וכן האם מצבה הכספי הרעוע של החברה התובעת נגרם על ידי התנהגות הנתבע, ועוד...".

0. בעניין רעייא 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת נ' בנק הפועלים (נבו, 11.2.2009) (להלו: עניין ל.נ. הנדסה) קבע כבוד השופט מלצר שלושה שלבים על פיהס על בית המשפט לנהוג בבואו להכריע בבקשה להורות לתובעת-חברה להפקיד ערובה לכיסוי הוצאות הנתבע. וכך נקבע:

'/13. מן האמור לעיל עד כה עולה כי על בית המשפט הבוחן בקשה להורות לתובע שהוא תאגיד להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבע, לשקול בראש ובראשונה את מצבה הכלכלי של החברה, בהתאם ללשון הסעיף. זהו שלב הבדיקה הראשון. ואולם בכך, לא נעצרת הבדיקה. משקבע בית המשפט כי החברה לא הראתה כי תוכל לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, על בית המשפט להמשיך ולבחון האם נסיבות העניין מצדיקות חיוב החברה בערובה, אם לאו... זהו שלב הבדיקה השני... אם, למשל, סיכויי ההליך גבוהים, ייתכן שיהיה בכך כדי להוות נסיבות שבגינן מוצדק שלא לחייב בהפקדת ערובה... משמסתיים שלב הבדיקה השני במסקנה שעל החברה להפקיד ערובה להוצאות הנתבע מגיע שלב הבדיקה השלישי, במסגרתו יש לבחון את גובה הערובה הנדרשת ולדאוג שתהיה מידתית ותאזן אל נכונה את שלל השיקולים הרלבנטיים'.

1. מעמדו של מבקש ביטול בהליך בפני הרשם מקביל למעמדו של תובע בהליך אזרחי מבחינת נטל השכנוע ולכן אני סבורה שניתן להחיל את השלבים אשר נקבעו בעניין ל.נ. הנדסה גם בבקשה לביטול פטנט. יחד עם זאת, היות שמבקש הביטול משרת גם את אינטרס הציבור

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

שלא יישארו בפנקס פטנטיס אף אם ראוייס להגנה יילקח הדבר בחשבון בעת קביעת גובה הערובה.

שלב הבדיקה הראשון מצבה הכלכלי של החברה ונסיבות מיוחדות -מבקשי הביטול לא הביאו כל ראיה היכולה ללמד כי לאוריס איתנות כלכלית וכי יהיה ביכולתה לשלם את ההוצאות שייפסקו לטובת בעלת הפטנט אם זו תזכה בדין. לפי עניין ל.נ הנדסה אף אם האיתנות הכלכלית של החברה לא הוכחה יש לבדוק גם אם יש נסיבות מיוחדות המצדיקות את חיוב החברה. בעניינו מתעוררת השאלה אם צירופו של ד"ר יניב כמבקש ביטול נוסף מצדיק לפטור את אוריס מהפקדת ערובה?

בעניין הטכניון [רע"א 7221/16 הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל נ' צ'רלסי מילגרום (נבו 7) (להלן: עניין הטכניון)] אשר צוטט על ידי הצדדים דן כבוד השופט הנדל בערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לפטור חברה בע"מ מהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע. בנסיבות המקרה שס הוגשה תביעה בבית המשפט המחוזי על ידי חברה בע"מ ("יציר החוק") ובעלי המניות שלה (תובעי בשר ודס - "יציר הטבע"). בית המשפט המחוזי פטר את החברה מהפקדת ערובה בנימוק היחיד כי פסיקת ההוצאות ככל שתהיה תחייב את כל התובעים ביחד או לחוד. על כך הגישו הנתבעים ערעור.

כבוד השופט הנדל קיבל את הערעור וקבע כך:

" יש לזכור כי התביעה הוגשה על ידי בעלי המניות והחברה. לאמור, הוחלט לא להסתפק בתובעים בשו ודם, אלא לצוף גם את החברה לרשימת התובעים. לבחירה זו יש השלכות. ההחלטה לצרף חברה בערובה מוגבל כתובעת מחזקת את הנטייה לדון בסוגיית הפקדת הערובה על ידי החברה לפי הכללים החלים על חברות בערובה מוגבל. לשון או, האישיות שמצטרפת לתביעה היא גם האישיות אשר, במובנים מסוימים, עומדת לבדה. כך ביחס ליחיד וכך ביחס לחברה, כך בסוגיית ההוצאות ונדמה כי כך גם ביחס לסוגיית הערובה. "

קושי נוסף בהחלטת בית המשפט המחוזי עליו הצביע כבוד השופט הנדל, ואשר חל גם בענייננו, הוא התשתית הראייתית :

"קושי נוסף בהחלטה לפטור את החברה מהפקדת ערובה נוגע לתשתית הראייתית שנפרשה לפני ערכאה קמא. הבסיס לפטור היה, כאמור, קיומם של יתר התובעים. ואולם, בית המשפט המחוזי לא התנה את פטור החברה מהפקדת ערובה בהפקדתה על ידי יתר התובעים, ואף לא דן כלל ביכולתם

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

הכלכלית. עולה אפוא כי גם לו יהיה חיוב המשיבים בהוצאות המבקשים ביחד ולחוד - לא סרה החשש לפגיעה כלכלית במבקשים."

בענייננו בחר ד"ר יניב משיקוליו לצרף אליו את אוריס כמבקשת ביטול ולדבר יש השלכות. אף מר ד"ר יניב מצהיר כי הוא מתחייב לשאת באופן אישי בהוצאות שייפסקו לטובת בעלת הפטנט וכי יכולותיו הכלכליות איתנות אך הצהרה זו אינה מלווה בכל ראיה. יתרה מכך ולאור מצבו הכלכלי האיתן של ד"ר יניב באפשרותו להפקיד את הערובה עבור אוריס או להפקיד את הערובה על שמו. וכל זאת כדי להבטיח שיהיה לבעלת הפטנט מי להיפרע אם בקשת הביטול תדחה.

שלב הבדיקה השני סיכויי הבקשה לביטול- מבקשת הביטול טוענת לסיכויים גבוהים בהליך אם, ההלכה היא כי ניתן להידרש לסיכויים אלו רק אם הס גבוהים במיוחד (עניין ל.נ הנדסה). מאחר ואיני סבורה כי בשלב אם יש למי מהצדדים סיכויים טובים יותר בהליך ברמת המובהקות הנדרשת, לא אוכל להידרש לנושא זה בעת הזו. משום שלא מצאתי טעמים אחריס המצדיקים לפטור, אני מורה לאוריס להפקיד הערובה.

שלב הבדיקה השלישי גובה הערובה- אני סבורה שסכומי הערובה המבוקש הינו סביר ואינו ברף הגבוה של פסיקות הוצאות בהליכי ביטול והתנגדות לפטנטים. סכומי הערובה הוא מידתי ומשקף לטעמי גם את תרומתו של מבקש הביטול לציבור. כל זאת בשיקול לעובדה שמבקשי הביטול לא חלקו על גובה הערובה המבוקשת.

סוף דבר אוריס תפקיד בידי מזכירות בית הדין עתק נאמן למקור של ערבות בנקאית, בסכומי של 150,000 ₪ לטובת בעלת הפטנט. הערבות תופקד תוך חודש ימים ממועד מתן החלטה זו. מקור הערבות הבנקאית יישמר בנאמנות בידי באי כוח מבקשי הביטול. מבקשי הביטול ישלחו לבעלת הפטנט הודעה בדבר הגשת הערובה.

מובהר בזאת, כי בניגוד לעמדת מבקשי הביטול אף הפקדת הערובה על ידי אוריס אין משמעותה המשך ההליך כאשר ד"ר יניב הוא מבקש הביטול יחיד. היה וה ד"ר יניב בסעיף 4 לתצהירו אשר הצהיר כי "לצרכי ההליך דנן, יש לראות את פעולותיה של אוריס כפעולותיי, ויש לראות בנו גוף אחד".

ד"ר רויה ישראלי פוסקת בקניין רוחני

ניתנה בירושלים ביוס | * סיון תשפ"ד

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

סימוכין: 1