סימן מסחר 345678

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בקשות מתחרות 1 ,222 (בקשות ביניים) המבקשת 1: טמבור בע"מ

ע"י ב"כ גילת ברקת ושות'

המבקשת 2: נירלט בע"מ ע"י ב"כ סורוקר-אגמון, עו"ד

ה ח ל ט ה

1. ענייננו במחלוקת בין שתי חברות ותיקות לייצור ושיווק צבעי קיר, הלוא הן המבקשת 1 (להלן: "טמבור") והמבקשת 2 (להלן: "נירלט"), הנעוצה בטענותיהן לזכות ראשוניים בסוג "סהרה".

2. ביוס 11.2.2013 הוגשה מטעס טמבור בקשה לרישום סימן מסחר מס' 253301 "סהרה" בסוג 2 (צבעים ודומים). ביוס 3.3.2013 (לאור בקשת טמבור לבחינה על-אתר מיוס 28.2.2013) ולאחר שנערכה בחינה מהותית בגינו, הודיעה מחלקת סימני המסחר לטמבור כי בקשתה לרישום סימן מסחר מס' 253301 קובלה לרישום. וכך כתב הבוחן בהודעתו לטמבור:

"הנדון: בקשה לרישום סימן מסחר מס' 253301

הנני להודיעך(ם) כי החלטתי לקבל את הבקשה הנ"ל ולפיכך הבקשה תפורסם ביומן סימני המסחר הקוב. היומן יופיע באתר האינטרנט של מחלקת סימני המסחר בכתובת:

3. ביוס 3.3.2013, הוא מועד קיבול הבקשה לרישום סימנה של טמבור מס' 253301, הוגשו מטעס נירלט שתי בקשות לרישום סימניה המסחריים: האחד מס' 254151 "סהרה

1 ", והשני, מס' 254152 "סהרה בראש 201151 ג 5.18 סהרה 15זתם".

4. ביוס 14.3.2013 הוגשה למחלקת סימני מסחר בקשה מטעם נירלט, לביטול קיבולו לרישום של סימן מסחר מס' 253301, שנתבקש מטעם טמבור. בימים 19.3.2013 ו - 21.3.2013 הגישה נירלט לבוחן סימני המסחר הבהרות באשר לבקשתה לביטול קיבול סימן מסחר מס' 253301.

מוסכם כי נירלט בחרה שלא להעביר לטמבור עותק מבקשתה לביטול קיבול סימן מסחר מס' 253301, ואף לא מן ההבהרות שהוגשו על ידה לאחר מכן.

ביוס 24.3.2013 נעתר בוחן סימני המסחר לבקשת נירלט לביטול קיבול סימן מסחר מס' 1. בהתאם לכך, הופעל הליך בקשות מתחרות לפי סעיף 29(א) לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש] - התשל"ב 1972 (להלן: "הפקודה") בין סימן מסחר מס' 253301 המבוקש מטעם טמבור, לבין סימני מסחר מס' 254151 ו - 254152 המבוקשים מטעם נירלט. בהודעת בוחן סימני המסחר לטמבור מיום 24.3.2013 (להלן: "הודעת הבוחן מיום 24.3.2013") נכתב כדלקמן:

"הנדון: בקשה לרישום סימן מסחר מס' 253301

הנני להודיעכם כי ביום קיבולה של הבקשה הוגשו בפנינו בקשות מס' 254151, 254152, לפיכך אני סבור כי לא היה מקום לקבל את הבקשה הנוכחית. לאור האמור לעיל קיבול הבקשה הנוכחית מבוטל.

מכאן שהנני סבור כי הסימן המבוקש אינו ניתן לרישום לאור הוראות הסעיף 29 לפקודת סימני המסחר (נוסח חדש) תשל"ב - 1972 (נא ראה הוראות הפקודה) כיוון שבתאריך 3 הוגשה בקשה דומה/זהה מס' 254151, 254152 (רצ"ב העתקי הבקשות)"

ביוס 1.7.2013 הגישה נירלט בקשה לתיקון סימן מסחר מס' 254152 המבוקש על ידה, באופן שיוותרו בו המילים: "סהרה חַפוַתם". ביוס 22.7.2013 אושר התיקון על ידי מחלקת סימני המסחר.

בעקבות הודעת בוחן סימני המסחר מיוס 24.3.2013, ותיקון סימן מסחר מס' 254152, הגישה טמבור ביוס 4.8.2013 שתי בקשות ביניים לבית הדין ברשות הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר (להלן: "בית הדין"): האחת, לביטול הודעת הבוחן מיוס 24.3.2013 (חינו, להחזרת סימן המסחר המבוקש מס' 253301 למצב "קיבול" ולביטול הליכים לפי סעיף 29(א) לפקודה); והשנייה לביטול התיקון שבוצע בסימן המסחר מס' 254152. ביוס 25.8.2013 נתקבלה תגובת נירלט לבקשות הנ"ל, וביוס 15.9.2013 נתקבלה תשובת טמבור לתגובת נירלט.

ביוס 16.9.2013 נתבקשו הצדדים להודיע האס בכוונתם להשמיע טענות בפני, קודם מתן החלטה בעניינם. לאור הודעת הצדדים, נקבע ביוס 3.10.2013 כי הדיון בעניינם יערך ביוס 3, ביום 10.10.2013 נעתרתי לבקשת טמבור והוריתי על התייצבות הגב' שיר זכאי לדיון, נוכח התצהיר שהוגש מטעמה במסגרת תשובת נירלט לבקשות הביניים שהוגשו מטעם טמבור. ביוס 5.11.2013 התקיים בפני דיון, במהלכו ניסו הצדדים לנהל מו"מ לפתרון המחלוקת ביניהם. ביוס 3.4.2014 לאחר שנתבקשו ואף הוענקו לצדדים מספר הארכות מועד, הודיעו כי הליכי המו"מ לא נשאו פרי וכי לפיכך מתבקשת החלטה בבקשות המונחות בפני.

תמצית טענות הצדדים

לטענת טמבור, הודעת הבוחן מיוס 24.3.2013 מקורה בטעות. לגישתה, סימן מסחר מס' 1 אשר נתבקש מטעמה לרישום, נבחן כדין ובהתאם לכך קובל לרישום ביוס 3.3.2013.

לגישתה, הוראת סעיף 29(א) לפקודה מעניקה סמכות לרשם סימני המסחר להחיל הליך תחרות במקרה בו קיימות שתי בקשות לרישום סימני מסחר והם או דומים, רק מקוס בו הבקשה המוקדמת הוגשה לפני (ולא במועד) קיבול הבקשה המוקדמת. במקרה דנן, הבקשות לרישום סימני המסחר של נירלט הוגשו ביוס 3.3.2013 היינו כמועד קיבול סימן המסחר מס' 1 המבוקש לרישום על ידי טמבור, ולא לפני מועד קיבולו, כמתחייב מהוראת סעיף 9(א) לפקודה.

לגישת טמבור טעה הבוחן בהודעתו מיוס 24.3.2013 המבטלת את קיבול סימן מסחר מס' 1 המבוקש לרישום מטעם טמבור, ולפיכך שגה משהחיל הליך בקשות מתחרות לפי סעיף 29(א) לפקודה בין סימן מסחר מס' 253301 לבין סימני מסחר מס' 254151 ו - 254152.

עוד נטען כי להודעת הבוחן מיוס 24.3.2013 קדמה התנהלות חסרת תום לב מצד נירלט אשר כלל לא טרחה להודיע את טמבור באשר להליך ביטול הקיבול בו נקטה כנגד סימן מסחר מס' 1, ולא העבירה לתגובתה עותק מן הבקשה לביטול קיבול סימנה של טמבור.

מנגד טוענת נירלט כי הודעת הבוחן מיוס 24.3.2013 בדין הופקה. זאת מאחר שרשאי בוחן סימני המסחר להפעיל הליך תחרות לפי סעיף 29(א) לפקודה בין שתי בקשות לרישום סימני מסחר זהים או דומים, ביו שהבקשה המאוחרת הוגשה לפני קיבול הבקשה המאוחרת, ובין שהוגשה במועד קיבולה לרישום.

בנוסף, לגישת נירלט, נסיבות העניין המיוחדות מהוות צידוק להודעת הבוחן מיוס 24.3.2013. נסיבות אלו כוללות לטענתה, את מועד תשלומי אגרות הרישום עבור סימני המסחר המבוקשים מטעמה, כבר ביוס 28.2.2013; את ניסיונה לכאורה, שלא צלח, להגיש את בקשותיה לרישום הסימנים באותו המועד דלעיל; את העובדה כי בין מועד הגשת בקשת טמבור לרישום סימן מסחר מס' 253301, לבין מועד הגשת בקשת נירלט לרישום סימני מסחר מס' 254151 ו- 254152, חלפו רק שלושה שבועות. בנוסף לאלו טוענת נירלט כי בבקשתה על- אתר, פעלה טמבור בחוסר תום לב כשנמנעה מלגלות לבוחן עובדות מהותיות הנוגעות למחלוקת הקיימת לטענתה בינה ובין נירלט ביחס לשימוש בסוג "סהרה". די בנסיבות אלו, לגישת נירלט, כדי להצדיק את ביטול קיבולו של סימן מסחר מס' 253301 המבוקש מטעם טמבור, והפעלת הליך בקשות מתחרות לפי סעיף 29(א) לפקודה בינו לבין סימני מסחר מס' 1 ו- 254152 המבוקשים מטעם נירלט.

כמו כן טענה נירלט כי פטורה הייתה מכל חובה להעביר לטמבור עותק מבקשתה לביטול קיבול סימן המסחר של טמבור מס' 253301. ואת משום שהמדובר היה בהתכתבות במסגרת הליך חד צדדי לבחינת סימני נירלט, אשר טמבור אינה צד להס.

עוד טענה נירלט כי אין מקוס להתערבות טמבור בהליכי תיקון סימן מסחר מס' 254152 המבוקש לרישום מטעס נירלט, שכן אין לה כל מעמד בהס.

לבסוף טענה נירלט לשיהוי מצד טמבור בהגשת בקשותיה, ולפגם שנפל בהן נוכח אי צירוף תצהיר תומך.

בתגובה, טענה טמבור כי לא נפל כל פגם בבקשה על-אתר שהוגשה מטעמה בגין סימן מסחר מס' 253301 שנתבקש על ידה. בעניין זה נטען כי מקוס לדון בסכסוך בין הצדדים לגופו של עניין או בחלופת המכתבים ביניהם הוא במסגרת ההליך העיקרי ולא במסגרת בקשות ביניים. עוד טענה טמבור כי לא השתהתה בהגשת בקשות הביניים מטעמה, כי אס מצויה הייתה במו"מ לפשרה עם נירלט עד ליום 1.7.2013. לבסוף נטען כי בקשותיה אלה של טמבור הינן בעלות אופי משפטי והעובדות שפורטו בהן עולות מן החומר שבתיק ואינן דורשות צירוף תצהיר.

דיון והכרעה

ראשית דבר, כפי שכבר הכרעתי במהלך הדיון שהתקיים בפני, בקשות הביניים שהגישה טמבור לבית הדין הוגשו בהליך המתאים. ואת משום שהמדובר בבקשה לשנות או לבטל החלטה מנהלית, הלא היא הודעת הבוחן מיוס 24.3.2013, ולרשם נתונה הסמכות לעשות כן. אין בידי לקבל את טענת נירלט לפיה היה על טמבור לפעול בהתאם לסעיף 29(ב) לפקודה ולהשיג על הודעת הבוחן מיוס 24.3.2013 באמצעות פניה לבית המשפט המחוזי כערכאת ערעור. סעיף 29(ב) לפקודה עניינו ערעור על החלטת רשם סימני המסחר לגופו של עניין בהליך בקשות מתחרות לפי סעיף 29(א) - היינו ההכרעה מי מבין הבקשות לרישום סימני המסחר (אם בכלל) תמשיך להבחן. סעיף 29(ב) ודאי אינו מתווה את דרכו של מבקש רישום סימן מסחר התפעל לתקוף החלטה מנהלית של בוחן להחיל הליך בקשות מתחרות לפי סעיף 29(א) על בקשתו לרישום סימן מסחר.

עניינה של החלטה זו היא מעמד הודעת הבוחן מיוס 24.3.2013. במסגרתה כאמור בוטל קיבולו לרישום של סימן מסחר מס' 253301 שנתבקש מטעם טמבור, והופעל לגביו הליך

בקשות מתחרות לפי סעיף 29(א) לפקודה, בין סימני מסחר מס' 254151 ו - 254152 שנתבקשו לרישום מטעם נירלט.

כידוע, החלטה מנהלית אינה כפופה לעיקרון של גמר המלאכה או לעיקרון מעשה בית דין (ראו: י' זמיר הסמכות המנהלית (כרך ב, תשע"א), 1373-1402, פרק ד' (להלן: "י' זמיר"). כך, רשות מנהלית מוסמכת לתקן את החלטותיה אף ללא הסמכה מפורשת לכך בחוק שמכוחו נתקבלה ההחלטה המקורית. באין הוראה בחוק הקובעת אחרת, סמכותה של רשות מנהלית לבטל את החלטותיה ולשנותן, היא פועל יוצא מסמכות ההחלטה המוקנית לה (ראו: בג" 4492/92 שנקרנקו נ' מנכ"ל משרד הבריאות, פ"ד מז(4) 861, 864). דבריס דומיס נקבעו אף בע"א 2019/92 משרד הבינוי והשיכון נ' זיסר פ"ד נב(3) 208,220 ובשורה ארוכה של פסקי דין נוספים.

לרישום סימני המסחר הסמכות, לבחון את כשירותו של סימן מסחר המבוקש לרישום (ראו: סעיף 17 לפקודה). משנמצא כי נתמלאו הוראות הדין, בסמכות הרשם להורות על קיבול סימן המסחר לרישום (ראו: סעיף 18 לפקודה). רשם סימני המסחר רשאי אף לבטל את קיבול סימן המסחר במקרה של טעות בקיבולו (ראו: סעיף 26 לפקודה). כך נקבע, למשל, על ידי כבוד הפוסק בקניין רוחני (כתוארו אז) ישראל אקסלרד במסגרת הליך התנגדות לרישום סימני מסחר 113595 ו- 113596, תיק ותיק בע"מ נ' 5/ בּמסווַבּ11ז6זת1 02010 6זבּ]א, נבו, 3, בפסקאות 15 - 16 להחלטה:

"החלטות של לשכת סימני המסחר לקבל בקשה לרישום, להודעות על פדסומה ועדשום סימן מסחר, ה( התלטות של רשם סימני המסחר. אילו החלטות מנהליות, הנעשות מכוח הסמכויות שניתנו בפקודה. השאלה היא, האם רשאי רשם סימני המסחר לחזור בו מהחלטתו, דהיינו לבטל את החלטתו בדבר קיבול סימן, פרסומו ורישומו בפנקס?

התשובה לשאלה דלעיל הינה חיובית. רשם סימני המסחר, ככל רשות מינהלית אחדת, מוסמך ככלל לבטל החלטה שלו עצמו, אס כי לא בכל מקרה הוא יעשה כן...

סעיף 26 לפקודה מסמיך את הרשם שלא לדשום סימן מסחר אם הבקשה קובלה בטעות..."

על בסיס כלל האמור לעיל ניתן לקבוע כי לרשם סימני המסחר, בכובעו כרשות מנהלית, נתונה הסמכות לתקן החלטותיו בדבר ביטול קיבולו של סימן מסחר המבוקש לרישום, או בדבר הפעלת הליך בקשות מתחרות לפי סעיף 29(א) לפקודה.

ועתה לבחינת הודעת הבוחן מיוס 24.3.2013 - האם אכן נפלו בה פגמים, ואם כן, מהו הסעד הראוי בנסיבות העניין?

בהודעת הבוחן מיוס 24.3.2013 בוטל קיבול סימנה המסחרי של טמבור מס' 253301. כאמור לעיל, לרשם סימני המסחר הסמכות לבטל קיבול סימן מסחר. סמכות זו נובעת בראש ובראשונה מהוראת סעיף 26 לפקודה הקובעת כי לא יירשום סימן מסחר שקובל בטעות. לשון הסעיף היא כדלקמן:

"הוגשה בקשה וקובלה, ועבר זמנה של הודעת התנגדות ולא היתה התנגדות, או היתה התנגדות והוחלט בה לטובת המבקש, ירשום הרשם את סימן המסחר, זולת אם קובלה הבקשה בטעות או אם הורה בית המשפט הוראה אחרת (הדגשה אינה במקור י.ש.כ.)".

מבלי להידרש לדיון בשאלת סמכות בוחני מחלקת סימני המסחר להפעיל שיקול דעת באשר לביטול קיבול בקשה לרישום סימן מסחר, סבורה אני כי בנסיבות העניין שבפני, לא היה צידוק לבטל את קיבולו של סימן מסחר מס' 253301 שנתבקש לרישום מטעס טמבור. ואת מאחר שמלכתחילה לא הייתה כל טעות בקיבול הסימן, ומשכך לא מתקיימים התנאי הקבוע בסעיף 26 לפקודה. בהתאם לזאת, ומאחר שסימן מסחר מס' 253301 קובל לרישום כדין, אף לא היה מקוס להחיל הליך לפי סעיף 29(א) לפקודה בין סימן מסחר מס' 253301 שנתבקש לרישום מטעס טמבור, לבין סימני מסחר מס' 254151 ו - 254152 שנתבקשו מטעם נירלט. נימוקיס להחלטתי זו יובאו להלן:

ראשית, מן החומר שבפני עולה כי סימן מסחר מס' 253301 נבחן על ידי הבוחן על פי כלל הוראות הדין, נמצא כשיר, קובל לרישום והודעה על כך אף נמסרה לטמבור ביוס 3.3.2013. אין חולק כי בו ביוס שבו הוציאה מחלקת סימני מסחר הודעה לטמבור בדבר החלטתה לקבל לרישום את הבקשה (היינו 3.3.2013), הוגשו בקשות נירלט לרישום סימני מסחר מס' 254151 ו - 254152. בנסיבות אלו, ולאור לשון סעיף 29(א), איני סבורה כי יש בעצם הגשת הבקשות המאוחרות של נירלט כדי לשלול מבקשה מס' 253301 את מעמדה כבקשה שקובלה על פי דין. ודאי שאין בהגשתן כדי להביא למסקנה כי המדובר בבקשה שקובלה בטעות (כלשון סעיף 26 לפקודה).

מסקנתו של בוחן סימני המסחר לפיה נתגלעה טעות בקיבול סימן מסחר מס' 253301 שנתבקש לרישום מטעס טמבור, מבוססת ככל הנראה על פרשנות משפטית מוטעית להוראת סעיף 29(א) לפקודה. פרשנותו זו, הובילה בתורה להודעתו מיוס 24.3.2013 בדבר ביטול קיבול סימנה של טמבור מס' 253301 ולהפעלת הליכים לפי סעיף 29(א) לפקודה בין בקשת טמבור לרישום סימן מסחר מס' 253301 לבין בקשות נירלט לרישום סימני מסחר מס' 254151 ו - 2.

לשון סעיף 29(א) לפקודה, במתכונתו הנוכחית קובעת כדלקמן:

"הגישו אנשים שונים בקשות נפרדות להירשם כבעלי סימני מסחר זהים או דומים עד כדי להטעות, לגבי אותם טובין או הגדר טובין, והבקשה המאווחות הוגשה לפני שקובלה הבקשה המוקדמת, רשאי הרשם שלא לקבל את הבקשות עד שייקבעו זכויותיהם בהסכמה שבא עליה אישור הרשם, ובאין הסכמה או אישור כאמור יחליט הרשם, מנימוקים שיירשמו, לגבי איזו בקשה יימשכו ההליכים לפי פקודה זו. " (הדגשה אינה במקור י.ש.כ.).

יוזכר כי הליך בקשות מתחרות לפי סעיף 29(א) לפקודה מופעל על פי שיקול דעת בוחן סימני המסחר וביוזמתו, ביחס לבקשות לרישום סימני מסחר אשר הינם זהים או דומים. הרציונל העומד בבסיס הוראת הסעיף הוא מניעת מצב בו ירשמו בפנקס סימנים זהים או דומים עד כדי להטעות. בכך, ביקש המחוקק להגן הן על בעלי סימני מסחר המבקשים ליהנות מפרי המוניטין שרכש סימן המסחרי כתוצאה מהשקעתם בו, והן על ציבור הצרכנים, במטרה למנוע סכנה להטעיה ובלבול בין סימני המסחר.

יוזכר כי הצדדים חלוקי דעותיהם באשר לפרשנות המילה "לפני" אשר בסעיף 29(א) לפקודה. טוענת טמבור כי הפרשנות הנכונה למילה "לפני" היא זו לפיה הסמכות להי שהביאו בסופו של יוס לנוסחו הראוי של סעיף 29(א) במתכונתו דהיינו. וכך נוסח החוזר על ידי כב' רשם סימני המסחר (כתארו אז) מר משה גולדברג :

"עיכוב בקשה שקובלה בשל הליך לפי סע' 29 מול בקשה שזה עתה הוגשה, יוצר תחושת עוול בקרב בעל הבקשה שקובלה, וחמור מכך, הוא מאפשר עשיית שימוש לרעה בהגשת בקשות סימן מסחר לשם עיכוב וישומם של סימנים...

...בהעדר נסיבות יוצאות דופן, בקשה שקובלה לא תהא נתונה להליכי תחרות לפי סע' 29, מול בקשה שטרם החלה להיבחן (דהיינו, בקשה שלא נשלחה לגביה הודעה על השגות או בהעדר השגות, הודעת קיבול) במועד בו ניתנה הודעת הקיבול. "

6. במסגרת הצעת חוק לתיקון פקודת סימני המסחר משנת 2003 ((תיקון מס' 5) (פרוטוקול מדריד) התשס"ג 2003 הצעות חוק הממשלה 34, ט"ז בסיוון התשס"ג, 16 ביוני 2003) ביקש המחוקק ככל הנראה לעגן בחקיקה ראשית את תכלית חוזר רשם מ.ג. 11. על כך, ניתן ללמוד מסעיף 11 לדברי ההסבר להצעת החוק הנ"ל, שס נכתב:

"מוצע להבהיר כי במקרה שבו הגיש אדם בקשה לרישום סימן מסחר ולפני שקובלה הבקשה הגיש אדם אחר בקשה לרישום סימן מסחר זהה או דומה לגבי אותם טובין או הגדר טובין רשאי הרשם לסוב לרשום את הבקשות השונות. " (הדגשות אינן במקור י.ש.כ.).

מדברי ההסבר להצעת החוק אין אלא להסיק על כוונת המחוקק הברורה, לפיה רשאי רשם סימני המסחר להורות על פתיחת הליך תחרות לפי סעיף 29(א), מקרה בו הבקשה המאוחרת הוגשה לפני קיבול הבקשה המוקדמת. תיקון מס' 5 לפקודה התקבל בשנת 2003 והפך את הצעת החוק, לחקיקה ראשית ולפיכך מחייבת.

בהתאם לסעיף 29(א) לפקודה אשר תוקן גובשו הוראות העבודה של מחלקת סימני מסחר וכיוסו קובעות הן כדלקמן בסעיף 10.2 :

"השגה ע"פ סעיף 29

1 כאשר החיפוש העלה בקשה מקבילה הזהה או דומה עד כדי להטעות לסימן הנבחן לגבי אותם טובין או טובין מאותו הגדר, אשר טרם קובלה לרישום, יש לסרב לקבלו לרישוס על סמך סעיף 29 לפקודה. במקרה זה, הבוחן יבחן את הבקשה המקבילה ויפעיל גם לגביה אותה

השגה. וכן יש להכניס קשר מסוג "בקשה מקבילה" בתיקיית "תיקים קשורים".

2. כאשר החיפוש העלה סימן מסחר הדומה עד כדי להטעות עם הסימן הנבחן וסימן זה נמצא בסטטוס 'קובל' ולא הוגשה ביחס אליו התנגדות (נכון לאותו מועד) , הבוחן יודיע לבעלי הבקשה שאם לא תוגש ביחס לסימן הנ"ל התנגדות, והסימן יירשם, אזי תופעל השגה ע"פ סעיף 7 אך לא תופעל השגה לפי סעיף 29. " (הדגשות אינן במקור י.ש.כ.

כלומר, הוראות עבודת מחלקת סימני מסחר קובעות באופן חד משמעי, כי הפעלת סעיף 29(א) תתבצע ביחס לבקשה מוקדמת לרישום סימן מסחר שטרם קובלה לרישוס (ראו: הוראת עבודה 10.2.1). עוד קובעות הוראות העבודה כי כאשר בקשה לרישוס סימן מסחר הנמצאת

במערכת בסטאטוס "קובל", לא יופעלו לגביה הליכים לפי סעיף 29(א) (ראו: הוראת עבודה 2).

חוזר רשם 23/2013 מיוס 31.7.2013 שעניינו "מעמדן, נוסחן ואופן פרסומן של הוראות עבודה במחלקת סימני המסחר" קובע כי הוראות עבודת מחלקת סימני מסחר הן בבחינת הנחיות מנהליות אשר מיישמות את הוראות הפקודה, התקנות הפסיקה וחוזרי הרשם, המתייחסים לתהליכי עבודת המחלקה (ראו: סעיף 1 לחוזר). ברי כי הוראות העבודה משקפות ומיישמות, בין היתר, את הקבוע בסעיף 29(א) לפקודה המהווה, כאמור לעיל, חקיקה ראשית.

מן האמור לעיל ניתן להסיק כי כוונתו של המחוקק באמצעות סעיף 29(א) היה לוודא, כי סימן מסחר שקובל לרישום, יהא חשוף להליך תחרות רק עם סימן מסחר אשר רישומו נתבקש לפני מועד קיבולו של הסימן הנ"ל.

ומהי פרשנות המילה "לפני" בסעיף 29(א) לפקודה? סעיף 3 לחוק הפרשנות התשמ"א 1981, קובע כדלקמן: "יוס - תקופה מחצות הלילה עד חצות הלילה שלאחריו. " לאורה של הוראת הסעיף הנ"ל, אין אלא לפרש את המילה "לפני" שבסעיף 29(א) כמתייחסת ליום לפני. פרשנות זו מתיישבת עם העובדה כי אף לא אחד מסעיפי הפקודה מתייחס לשעות ביממה, אלא לתאריכי ימים. בהתאם לכך, מסמך המוגש למחלקת סימני המסחר או למזכירות בית הדין מקבל חותמת המתעדת את יום ההגשה ולא את השעה בה הוגש.

באשר עם פרשנות המילה "לפני" שבסעיף 29(א), נסמכה נירלט על פסק הדין בבש"א 1481/96 נחמני נ' נחמני פ"ד מ"ט(5) 598, 605 [1996] וטענה כי כאשר בפני בית המשפט מצויות שתי פרשנויות אפשריות להוראת חוק, עליו לבחור בפרשנות המגשימה את תכלית החקיקה ומטרותיה. אפילו הייתי מקבלת את הטענה כי בפני שתי פרשנויות אפשריות להוראת סעיף 29(א) (האחת - לפיה המילה "לפני" פירושה גם באותו היום, והשנייה, לפיה המדובר לכל הפחות ביום קודם לכן) שהרי גם אז, תכלית החקיקה ומטרותיה מחייבת את אִמּוֹה הפרשנות השנייה. פרשנות זו יש בה כדי לתת ביטוי לעקרונות מהותיים בדין, ובין אלה הצורך בוודאות מסחרית הן מצד מבקש הסימן, הן מצד מתחריו העקיסה של המבקש והן מצד הציבור בכללותו, ביחס למעמדם של סימני מסחר שנבחנו על ידי בוחן סימני המסחר בבחינה מהותית וקובלו לרישום.

כל פרשנות אחרת להוראת סעיף 29(א) לפקודה עלולה להביא לחוסר ודאות בקרב הציבור, באשר למועד המדויק בו סימן מסחר אשר קובל לרישום, חדל להיות חשוף להליך בקשות מתחרות מול סימני מסחר זהים או דומה לו אשר נתבקשו לרישום. ודאות זו לא תושג במידה שפרשנות המילים "לפני שקובלה הבקשה המוקדמת" שבסעיף 29(א) תתייחס להבדלי שעות, דקות או שניות באשר לפערי הזמנים בין מועד קיבול בקשה מוקדמת לבין מועד הגשת בקשה מאוחרת לרישום סימני מסחר.

סיכומו דברים. לא נמצא כל בסיס, הן לאור לשונו הברורה של הוראת סעיף 29(א) והן לאור תכליתה, לפרשנות שהציגה נירלט, לפיה המילים בהוראת סעיף 29(א) "לפני שקובלה הבקשה המוקדמת" מתייחסות אף לאירוע הגשת הבקשה המאוחרת כמעט בו קובלה הבקשה המוקדמת. נוכח לשון הוראת סעיף 29(א) לפקודה, כמו גם לאור ניתוח תכלית הוראת החוק בראי ההיסטוריה החקיקתית, איני סבורה כי יש להפעיל הליך לפי סעיף 29(א) על בקשות לרישום סימן מסחר כאשר האחת - היא המוקדמת - נבחנה וקובלה לרישום, והשנייה - היא המאוחרת - הוגשה ביום קיבול הבקשה המוקדמת.

אין מחלוקת בין הצדדים באשר לעובדה כי הבקשות לרישום סימני המסחר של נירלט הוגשו ביום 3.3.2013, היינו באותו המועד בו קובל לרישום סימן מסחר מס' 253301 של טמבור, ולא יום לפני כן. לאור המסקנות דלעיל בדבר הפרשנות המשפטית לסעיף 29(א) לפקודה, יש לקבוע כי בקשות נירלט לרישום סימניה המסחריים לא הוגשו לפני קיבול בקשת טמבור לרישום סימן מסחר מס' 253011. מכאן כי לא הייתה כל טעות בקיבולה של בקשה לרישום סימן מסחר מס' 233501. משכך, לאור לשון סעיף 26 לפקודה, לא היה מקרה לבטל את הודעת קיבול רישוס סימנה של טמבור, ודאי שלא להפעיל בגינה הליך בקשות מתחרות לפי סעיף 29(א) לפקודה.

אין בידי לקבל את טענת נירלט (שהועלתה בסעיף 3 לתגובתה מיוס 25.8.2013 כמו גם במסגרת הדיון שנערך בפני) לפיה בנסיבות העניין המיוחדות, היה מקרה לביטול קיבולו לרישום של סימן מסחר מס' 253301 וחשיפתו להליך בקשות מתחרות לפי סעיף 29 לפקודה עם סימני המסחר שנתבקשו מטעם נירלט. אין לדעתי מקרה להתחשב בניסיונות נירלט, אשר לא צלחו מטעמיסם טכניים (ושלא באשמת הרשות), להגיש את בקשותיה לרישום סימניה קודם למועד קיבול סימן מסחר מס' 233501, אף לא בעובדה כי שילמה את אגרות הרישוס הנחוצות קודם למועד זה. לא מצאתי בנסיבות אלה כל צידוק ראוי לביטול קיבול בקשה מס' 1, ודאי שלא להחלת הליך בקשות מתחרות לפי סעיף 29(א) לפקודה בינה לבין סימני המסחר המבוקשים לרישום מטעס נירלט.

בנוסף, מקבלת אני את טענת טמבור לפיה מן הראוי לדון בטענות לגופה של המחלוקת בינה לבין נירלט ביחס לשס "סהרה" כמו גם או בחלופת המכתבים ביניהם, במסגרת ההליך העיקרי, ולא במסגרת בקשות הבינייס המונחות בפני כעת.

סוף דבר, איו אלא לקבוע כי הודעת מחלקת סימני מסחר מיוס 24.3.2013 לבטל את קיבול בקשה מס' 253301 מקורה בפרשנות מוטעית לסעיף 29(א) לפקודה.

לצורך החלטה זו, יש לעמוד אף על הנסיבות בעתיין נגרמה טעות הבוחן. כידוע בקשה לרישוס סימן מסחר, הינה זכות מעין-קניינית כדברי כב' שופט ביהמ"ש העליון (כתארו אז) י' אלון בע"א 8987/05 יהודה מלכי נ' סבון של פעם (2000) בע "מ (בעמ' 8) (פורסם בנבו 9.10.2007). מקל וחומר, גובר מעמדו המעין-קנייני של סימן המסחר המבוקש, מקרה שהוצאה בגינו הודעה בדבר קיבולו לרישום.

מן החומר המצוי בפני עולה כי בקשת נירלט לביטול קיבול סימן מסחר מס' 253301 אשר נתבקש לרישום מטעס טמבור, הוגשה לעיני בוחן סימני המסחר בלבד והעתק ממנה, או מן ההבהרות שהגישה נירלט לבוחן לאחר מכן, לא נמסרו לטמבור. כלל המסמכים שהוגשו לבוחן סימני המסחר על ידי נירלט כוללים טענות משפטיות ואף טענות עובדתיות, מבלי שנתקבלה תגובת טמבור לנטען במסגרתם. נירלט הייתה מודעת היטב לכך כי החלטת הבוחן

לבטל את קיבול סימן מסחר מס' 253301 שנתבקש מטעס טמבור, ניתנה מבלי שטמבור תמצה את זכותה שבדין להגיב לכך קודם לכן.

זאת ועוד. טענת נירלט כאילו הוגשו מסמכים אלה במסגרת הליך בחינת סימניה בעקבות דוח השגות שקיבלת המצטט את סימן מסחר מס' 253301 של טמבור (ראו: פרוטוקול דיון עמ' 18 שורות 7-16) נמצאה בלתי מבוססת. דוח בחינה (ובו למעשה הודעה על הפעלת הליך לפי סעיף 29(א) עם בקשה מס' 253301) נשלח לנירלט רק ביום 24.3.2013, היינו היום בו הודיע בוחן סימני המסחר לטמבור על ביטול קיבול סימן מסחר מס' 253301.

סבורה אני כי יש בנסיבות דלעיל, כדי להצביע על התנהלות בלתי תקינה מצד נירלט, אשר קדמה להפקת הודעת הבוחן מיוס 24.3.13, אותה מבקשת עתה טמבור לבטל, ובצדק.

סיכומו של דבר, הודעת הבוחן מיוס 24.3.2013 מקורה בראש ובראשונה בפרשנות מוטעית להוראת סעיף 29(א) לפקודה. הפקת ההודעה, שפגעה הלכה למעשה בזכויותיה המעין קנייניות של טמבור, הינה תוצאה של הליך חד צדדי, שהתנהל בין בוחן סימני המסחר לבין נירלט, מבלי שטמבור יודעה באשר לקיומה של בקשה לביטול קיבול סימנה המסחרי, וממילא מבלי שמימשה את זכותה להגיב לה. מכאן כי המדובר אף בטעות בהפעלת שיקול דעת הבוחן. נסיבות המקרה, בהן נדרש בוחן סימני המסחר לפרשנות משפטית של הוראת סעיף בפקודה, חייבו לדעתי את העברת בקשת הביטול שהגישה נירלט לבית הדין לשס הכרעתו בעניין, וזאת לאחר מתן זכות התגובה והשימוע לטמבור. כזאת לא נעשה בעניין שבפני. מכאן כי קיים צורך בביטול או שינוי הודעת הבוחן מיוס 24.3.2013.

ההחלטה בדבר הצורך בשינוי או ביטול הודעת הבוחן מיוס 24.3.2013 עומדת אף בדרישות המשפט המנהלי המפורטות בהרחבה בעמ' 1393-1401 לספרו של י' זמיר. כמוסבר שם, הסמכות לשנות או לבטל החלטה מנהלית, יהא מקור הסמכות אשר יהא, כפופה לשיקוליס מסוימים כגון אלה: הפעלת סמכות ביטול החלטה קודמת במקרים מיוחדים; בחינה עניינית של המציאות שנות הדין. איני מוצאת כי עלי לדון בשאלה אם הודעת הבוחן מיוס 24.3.2013 הוצאה בחוסר סמכות, כטענת טמבור, לאו. מכל מקום, ברי כי הטעות גרמה לבוחן סימני המסחר לפעול שלא בקנה אחד עם הוראות הפקודה (לצורך העניין סעיפים 26 ו- 29(א) לפקודה), בכך שביטל את קיבולו לרישום של סימן מסחר על אף שלא הייתה כל טעות בקיבולו, ואת על סמך פרשנות מוטעית להוראת סעיף 29(א) לפקודה שאינו חל בנסיבות העניין.

במקרה שבפני אין רלוונטיות לשיקולים הנוספים אשר פורטו לעיל (שינוי נסיבות המצדיק את ביטול ההחלטה הקודמת וביטול החלטה לפי הוראת חוק מיוחדת).

שנמצא כי פגמים נפלו בהודעת הבוחן מיוס 24.3.2013, שהרי עתה יש לדון בסעד הראוי לאור תורת התוצאה (או הבטלות) היחסית לפיה יש להפריד בין מישור הפגם לבין מישור הסעד. לנגד עיני עומדת כל העת קביעת בתי המשפט, לפיה טעות בהחלטה או בפעולה מנהלית, אינה מחייבת בהכרח את בטלתו באופן רטרואקטיבי (ראו: ע"פ 866/95 סוסן נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(1) 793, 816). כמקובל, הסעד יינתן לאור כלל נסיבות המקרה: מהות הפגם וחומרתו, העוול שנגרם בעטיו, ומטרת מבקש הסעד, הסעד הנדרש, הפגיעה באינטרס

14

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

הפרטי כנגד הפגיעה באינטרס הציבורי, השאיפה לעשות צדק במסגרת הדין וכד' (ראו: ‏ זמיר, עמ' 20, 140, 1190-1195, 1402).

5. משדנתי ארוכות, כודם לכן במסגרת החלטה זו, בכלל נסיבות המקרה אשר פורטו בסעיף 64 לעיל, ובואי לשוב ולהתחשב בהן לצורך קביעת הסעד שיש להעניק לטמבור, סבורה אני כי יש להורות על בטלות הודעת הבוחן מיוס 24.3.2013 באופן רטרואקטיבי. למען לציין כי אילו הודעת הבוחן מיוס 24.3.2013 לא הייתה מבוטלת באופן רטרואקטיבי, שאו מועד קיבול בקשת טמבור לרישום סימן מסחר מס' 253301 היה מועד מתן החלטתי. בדחיית מועד קיבול רישום סימן מסחר מס' 253301, היה כדי להביא לתוצאה בלתי צודקת. ואת הסימן שעד למועד ההחלטה, היה מצוי הסימן המבוקש בסטאטוס בחינה, דבר אשר היה מכשיר את טענת נירלט שנדחתה במלואה במסגרת החלטה זו, לפיה בקשותיה לרישום סימניה המסחרייס הוגשו לפני מועד קיבול בקשתה של טמבור.

6. אשר על כן, הריני לקבוע כי הודעת מחלקת סימני מסחר מיוס 24.3.2013 מבוטלת באופן רטרואקטיבי. סימן מסחר מס' 253301 יוחזר לקיבול החל מיוס 3.3.2013 ולפיכך יפורסם ביומן. בהתאם לכך, יבוטל רטרואקטיבית הליך התחרות לפי סעיף 29(א) לפקודה בין בקשת טמבור מס' 253301 לבין בקשות נירלט מס' 254151 ו - 254152.

7. בקשת טמבור לבטל את תיקון בקשה מס' 254152 נדחית באות. המדובר בתיקון סימן מסחר שנתבקש במסגרת הליך בחינה. משעה שבוטל הליך התחרות לפי סעיף 29(א) כאמור לעיל, שוב אין לטמבור כל מעמד, פורמאלי או בלתי פורמאלי, בעניי בקשת נירלט לתקן את בקשותיה לרישום סימניה המסחרייס.

8. בהתחשב בהכרעותיי דלעיל, ומאחר שמחד נתקבלה עמדתה של נירלט לעניין תיקון סימן המסחר מס" 254152, ומאידך נתקבלה עמדת טמבור לעניין ביטול הודעת הבוחן סימני המסחר מיוס 24.3.2013, הריני לקבוע כי כל צד יישא בהוצאותיו.

יערה שושני בספי פוסקת בקניין רוחני

ניתן בירושלים ביום ג' בסיון תשע"ד 1 יוני 2014 סימוכין: 9-78