סימן מסחר 345678

ההחלטה:

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

בקשה לרישום סימן מסחר 221

"1163 אהו"

מבקש הסימן: ג'פרי א. תומפסון על ידי דרורי סתיו ושות', עורכי דין

ה ח ל ט ה

בפניי בקשה לרישום סימן המסחר "*1168110108%6 אתופ'י, ללא עיצוב (להלן: ייהסימן המבוקשיי), שהוגשה ביוס 29.05.2022 לגבי סחורות בסוג 31 עבור: '*צמחים, עצים, ייחורים, שתילים, פקעות, זרעים, פרחים."

הבוחנת סברה שהצירוף 67א11681710168 אחוק'י הינו שס של ון ועל כן הסימן המבוקש הוא חסר אופי מבחין ואינו כשיר לרישום על פי סעיפי 8(א) ו- 10(11) לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש] תשל"ג 1972 (להלן: 'יהפקודהיי).

עוד סברה הבוחנת כי המילה ''67א1168110768 א%מוק'יי הינו שס של זן שנרשם כ"פטנט צמחים" (7ה2816 זת213) בארצות ברית על שס בעליס אחר, ת! ץזספצטצ] ת0ז8 01 ם0ז9 8[0הס

,1,0050070. לפיכך סברה הבוחנת שהסימן עלול להטעות את הצרכן באשר למקור הטובין על כן אינו כשיר לרישום על פי סעיף 6(11) לפקודה.

ביוס 7.12.2022 אישרה המבקשת שצירוף המלליס :'1168110168%6 אתופ'י הוא אכן שס של זן שנרשם כפטנט צמחיס אמריקאי. עס ואת טענה, שוהו שם מקורי שאינו מתאר על כן בעל אופי מבחין אינהרנטי. עוד הוסיפה המבקשת כי היא שותפה עסקית של בעל הרישום האמריקאי ופועלת מטעמו בישראל ועל כן אין בסימן כדי להטעות.

הבוחנת קיבלה את תשובת המבקשת באשר לסעיף 6(11) לפקודה והסירה ליקוי וה, אך החליטה שהליקוייס על פי סעיפים 8(א) ו-10(11) לפקודה עומדים בעינס לאחר שמצאה דוגמאות לשימוש בשס הזן בידי צדדיס שלישיים.

דיו

.10

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

במענה לכך טענה המבקשת שהמגבלה עליה מתבססת הבוחנת, המצויה בסעיף 31(א) לחוק זכות מטפחים של זני צמחים, התשל"ג - 1973 (להלן: ''יחוק זכות מטפחים'י), לא חלה עליה מכיוון שהזן לא נרשם בישראל. עוד טענה ששם הזן אינו סימן מקובל במסחר כשמשמעותו בסעיף 10(11) לפקודה מאחר שכל השימושיס בשם הזן הס מטעס בעל הזן הרשום ובאישורו.

משלא היה באמור כדי לשכנע את הבוחנת, ביקשה המבקשת להשמיע את טענותיה בפניי וכך עשתה ביוס 29.2.2024.

במהלך הדיון טענה המבקשת שהסימן כשיר לרישום 07א1168110768% א%ת21'' בהיותו שס שרירותי שאינו מיוחס מלכתחילה לזן הצמח. לאור ואת אינו שייך לנחלת הכלל.

עוד הוסיפה המבקשת שהזן אינו רשום ואינו יכול להירשם בישראל. לפיכך מתחריה יוכלו

למכור את הצמח בישראל תחת סימן מסחר אחר. הצירוף ז6א1163710108 אתנק אינו השס המקובל במסחר לזן זה בישראל משוס שהזן לא מוכר בישראל כלל. ככל שיימכר הון בידי אחרים, הרי שכל עוסק יוכל לתת לאותו ון שס שונה.

השאלה שלפניי היא האם חלה הגבלה על רישום שס של ון כסימן מסחר גם כאשר הזן לא נרשם בישראל לפי חוק זכות מטפחים.

סעיף 31(א) לחוק זכות מטפחים

.1

.2

.3

כאמור, המבקשת טוענת שהפרשנות שניתנה לסעיף 31(א) לחוק זכות מטפחים על ידי הבוחנת שגויה, מאחר והזן אינו רשום בישראל. נבחן את הסעיף ותכליתו ואת הפרשנות שניתנה לאלה בפסיקה.

סעיף 31(א) לחוק זכות מטפחים קובע כי:

,לא יירשם שס של זן בספר הזכויות אם עדיין רשום לגבי גידולים חקלאיים מאותו מין שס או הגדר זהה או דומה לפי פקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשליש"ג-1972, ולא יירשם שם לפי הפקודה האמורה לגבי גידולים כאמור אם בזמן מן הזמנים נדשם שס זן זהה או דומה בספר הזכויות./

תכליתה של הענקת זכות מטפחים הובהרה בדברי ההסבר להצעת חוק זכות מטפחים, תשל"ג - 1971 (ה''ח תשל"ג מסי 925 עמי 114):

.4

.5

.6

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

+כשס שניתן פטנט לאדם על המצאה שהמציא, ראוי שתינתן זכות מטפחים לאדם שטיפח זן חדש של צמח,

הטיפוח של זני צמחים חדשים חשיבותו גדולה הן לשוק בישראל והן ליצוא תוצרת חקלאית לחוץ לארץ. הצורך להסתגל לתביעותיהם של הלקוחות מחייב פיתוח מתמיד ועקבי של זנים חדשים שיעמדו בהתחדות עס תוצרת ממקורות אחרים. פעילות הטיפוח של זנים חדשים מתרחבות בישראל, והמדינה מעונינת בעידודן.

לפיכך, מוצע כי למטפח שכ זן חדש תהיה זכות -מטפחים רשומה בו לתקופה ממושכת (15 שנה, 18 שנה או *ותד, לפי העניין) ולא <נוצל הז( אלא בידו או בהסכמתו./

מכאן שהתכלית שבבסיס מתן זכות מטפחים בון הינה עידוד הפיתוח של זניס חדשים (ראה עייא 10717/05 פלוריסט דה קוואקל נ.וו נ' ברוך חג'ג, פסקה 22 (3.9.2013 נבו)), תוך הענקת זכות לבעל הזכות הרשומה המונעת מאחריסם לנצלה שלא בהסכמתו (ראה סעיף 36 לחוק זכות מטפחים). עס ואת מצא המחוקק להגביל את משך הזכות כך שלאחר תקופה זו יהא הזן בנחלת הכלל וזאת על מנת להגן על חופש העיסוק והתחרות (ראו עניין פלוריסט).

באשר לסימני המסחר, נזכיר כי ישנן תכליות לדיני סימני המסחר: האחת, מניעת הטעיה של הצרכן באשר למקור הטובין או השירות אותו הוא רוכש. השניה, הגנה על היצרן או המשווק אשר רכש מוניטין מפני השגת גבול של מתחריהם [ראו א. ח. וליגסון דיני סימני מסחר ודיניס הקרובים להם 1 (1973) (להלן: ייזליגסוןיי)].

התכליות השונות של דיני זכות מטפחים ודיני סימני המסחר הובילה את המחוקק להבדילס בטיב הזכויות, משכן והיקפן. על הבדליס אלה עמדתי בהחלטתי בעניין חברה בע"מ נ', (28.12.2017 נבו) בפס' 2-8, ובו הרחבתי על סעיף 31(א) לחוק זכות מטפחים :

*סעיף זה מגביל רישום של שמות של זנים בספר הזכויות המתנהל על פי חוק זכות מטפחים אס אלה נרשמו כסימני מסחר, וכן מגביל את רישום שמות הזנים כסימני מסחר אם הס נדשמו כזנים בספר הזכויות. מטרת הסעיף האמור הינה שלא לאפשר הגנה מקבילה על שם הזן בשתי מעדניות דינים אלת.

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

7. כעולה מסעיף 31 לחוק זכות מטפחים, ההגבלה בחוק הזניס על רישום סימני מסחר על שס הזן חלה הן בתקופה בה זכות המטפחיס בתוקף והן בתקופה לאחר שפקעה זכות זו. הגבלה זו נובעת מלשון הסעיף הקובעת שדי בכך שהזן היה רשום בספר הזכויות לפי אותו חוק 'כזמן מן הזמנים ". מטרתה של ההגבלה זו היא להבטיח שבתוס תקופת זכות המטפחים יוכלו המגדליס לשווק את הזן שהיה מוגן תחת אותו שס, שהרי לאחר שימוש ממושך יש להניח שלפחות בחלק מהמקריס הופך השס מזוהה עס הזן בקרב הציבור.

8. מקובלת עליי טענת המבקשת שהזן הנושא את השס ז6א1168110768% א%מוע שנרשם בארצות הברית ביוס 18 בספטמבר 2012, לא נרשם בישראל. ואת ועוד, לא ניתן יהיה לרשום את הזן בישראל גם בעתיד מאחר ואינו נחשב כחדש משמעותו סעיף 7 לחוק זכות מטפחים, הקובע

כך:

" (א) זן חדש הוא זן השונה באופן ברור מכל זן אחר שהיה ידוע בעת שהוגשה הבקשה לרישום זכות מטפחים בו (להלן - היום הקובע).

(ב) בלי לפגוע בכלליות הוראות סעיף קטן (א), זן *יחשב כידוע אס הוגשה בקשה להענקת זכות מטפחים בזן או לרישום הזן במלשם רשמי של זנים במדינה כלשהי, ובלבד שהבקשה הסתיימה בהענקת הזכות או ברישומו במרשם, לפי העניין.

() :| '*יחשב כחדש אף אס קודם שהוגשה הבקשה לרישום זכות מטפחים בו, נמכר או הועבר בדרך אחרת, על ידי מטפח הזן או בהסכמתו, חומד הריבוי או החומד המאוסף של הזן במשך תקופה שאינה עולה על -

(ג) בישראל - שנה אחת מהיום הקובע;

(2) מחוץ לישראל - בגפנים, בעצי יער, בעצי פרי (בעצי נוי - שש שנים מהיום הקובע, ובצמחים אחדים - ארבע שנים מהיום הקובע,"

9. כמו כן תקופת דין הקדימה הקבועה בסעיף 72 לחוק זכות מטפחים חלפה זה מכבר, כפי שמאשר גם המבקש (ראו עמי4 - 5 לפרוטוקול הדיון).

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

0. לפיכך לא חלה על הבקשה לרישום הסימן המגבלה המעוגנת בסעיף 31 לחוק זכות מטפחים. מסקנתי זו מניחה שלא יכולה לקוס למטפח הזן זכות מטפחיס מכוח חוק עשיית עושר ולא במשפט שתעניק למטפח זכות שימוש ייחודית גם אם לא רשם את הזן בספר הזכויות. בית המשפט הותיר שאלה זו בצריך עיון בפסק הדין בעניין פלוריסט (פסקה 38 לפסק הדין):

"במאמר מוסגר ומבלי לקבוע מסמרות בדבר, אעיר כי בשאלה האס ניתן להעניק לבעל זכות מטפחים סעד של צווי גם בגין הפרה נטענת של זכות מטפחים בזנים

לא מוגנים (דהיינו: כאשר זכות המטפחים בזנים לא נדשמה), או שלא מכוח חוק זכות מטפחים (כגון: מכוח חוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט 1979) -

קיימיס פמים לכאן ולכאן,

...במצב דבריס זה וכאמור - מבלי לקבוע מסמרות בלבר, לכאודת יש קושי להיזקק כאן לתרופות מתחום דיני עשיית עושר ולא במשפט לצודך מתן ההגנה למטפח

שזכותו בזן לא נרשמה (השו: רע"א 6025/05 16 .6:0 6 166% נ' טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ (19.05,11); וכן: בראש, בעמ' 306 -385). למען הסר ספק *ובהר

כי אי( באמור כדי להביע דעה כלשהי ביחס לדעות הכלליות השונות שנשמעו ב- רע"א 5708/94 א,ש,*,ר. יבוא והפצה נ' פורוס אביזרים ומוצרי צריכה בע"מ, פ"ד

נב(4) 289 (1998) (להלן: עניין א.ש.:.7) בסוגיה קדובה ותחולתסם האפשרית על ענייננו. זאת ועוד מאחר שעניינה של התביעה, מושא עדעוד זה, הוא בזנים המוגנים

לפי חוק זכות מטפחים בלבד - איננו נדרשים להכריע בשאלה קשה זו וניתן להותירה לעת מצוא."

1. ואולס אין בקביעה כי הוראות סעיף 31 לחוק זכות מטפחים אינן חלות על ענייננו כדי להכריע את גורל הבקשה לרישום. על סימן המסחר המבוקש לעמוד בתנאי הקבועים בפקודה לרישום סימן מסחר בפנקס ובראשס קיומו של אופי מבחין.

אופיו המבחין של הסימן המבוקש - סעיפים 8(א) ו-10(11) לפקודת סימני המסחר

2. סעיף 8(א) לפקודה קובע כי תנאי מהותי לרישום סימן מסחר הוא היותו בעל אופי מבחיןו אינהרנטי:

/אין סימן כשר לרישום כסימן מסחר אלא אס יש בו כדי להבחין בין הטובין של בעל הסימן לבין הטובין של אחרי (להלן - בעל אופי מבחין)./

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

3. סעיף 10(11) לפקודה מוסיף וקובע כי מילים הנוהגות במסחר לתיאור המוצר או השירות אינן כשירות לרישום, אלא אם רכשו אופי מבחין כתוצאה משימוש:

*סימנים אלה אינם כשירים לרישום: (10) סימן המורכב מספרות, אותיות או מילים, הנוהגות במסחר לציונס או לתיאורם של טובין או סוגי טובין או הנוגעות במישרין למהותס או לאיכותם, זולת אס הוא בעל אופי מבחין כמשמעותו בסעיפים 8(ב) או9./

4. המלומד וליגסון מציין כי אופיו המבחין של סימן המסחר הינו ''יהסגולה היסודית'יי המאפשרת שייקהל הקונים (או מקבלי השירותים) יידע לזהות אותו ולאבחנו מסימניס אחרים שמתנוססיס על סחורות אחרותיי (זליגסון, עמי 20).

5. ניתן לאמוד את אופיו המבחין של סימן המסחר בהתאם למיקומו על ייציר התיאוריות'י, כאשר שמות ייגנריים'' מצידה האחד, ומיו הצד השני השמות היישרירותייםיי או דמיוניים (ראה עייא 9 תקשורת וחינוך דתי-יהודי משפחה (1997) בע"מ - עיתון ''משפחה' נ' אס.בי.סי פרסום שיווק וקידום מכירות בע"מ - עיתון ''משפחה טובהי, פייד נה(3) 933)). המידה בה הסימן מתאר תיבחן ביחס למוצריס ולשירותים בגינס נתבקש הרישום.

6. מקובלת עליי טענת המבקשת שלצמד המילים "ז1168110108%0 אמוס" (שובר לבבות ורוד) כפשוטן אין משמעות מתארת עבור צמחים, פרחיס ועציס ויתר הסחורות בגינן נתבקש

הרישום. עס זאת, והבוחנת עמדה על כך בדוחות הבחינה, אס השס ז6א1168110768% %ה1ק מזוהה

בקרב הצרכניס כמו של הזן המסויס של צמח ה-0ט0 60ז, לא ניתן לרשום אותו כסימן מסחר בישראל מאחר והוא איננו שרירותי עוד, אלא מקובל במסחר, לאחר שהפך לכינוי הסחורה עצמה.

7. מן התשתית הראייתית שלפניי נראה שהזן אינו מוכר בישראל. יתרה מכך, מן התצהיר של המבקש שהוגש בהליך הבחינה עולה שכל השימושיס בשס הזן אותס איתרה הבוחנת בחיפוש שערכה הס הצעות למכירות של הזן בארצות הברית אשר כולן מטעס בעלי רשיונות של בעל הזן הרשום בארצות הברית.

8. לפיכך אני סבורה שהסימן 67א1168110168 אח1ע מאפשר להבחין בין הטובין של בעל הסימן לבין הטוביו של אחריסיי. ואת ועוד משאינו השס המקובל של הצמח, איני סבורה שקיימת סיבה להותיר את הסימן פתוח למסחר.

9. לאחר שלא נרשם הזן בישראל, יכולים מגדליס או משווקיס למכור את אותו ון גם אם מקורו אינו במבקש. עס את הס לא יוכלו לכנות את הצמח או צמחיס אחריס בשםס גּה. ואולס רישום

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

סימן המסחר לא יגביל את האפשרות למכור אותו בישראל תחת סימן מסחר אחר, שהרי ממילא אין הציבור בישראל מקשר את הזן עס הסימן המבוקש.

0. ככל שיתברר שסימן המסחר הוא כינויו המקובל של הצמח גם בישראל, תהא פתוחה בפני המתחריסם הדרך להגיש בקשה למחיקתו לפי סעיפים 38 - 39 לפקודה תוך השבת שם הזן לנחלת הכלל.

1. לאור האמור שוכנעתי שדין הבקשה להתקבל.

הערות לסיום

2. למעלה מן הצורך ובשולי הדברים אתייחס לטענה נוספת של המבקשת שעניינה "תחולה רטרואקטיבית" של סעיף 14.10.4 להוראות העבודה של מחלקת סימני המסחר ברשות הפטנטים. סעיף זה קובע כך:

"אס נמצא כי מדובר בזן הרשום בחו"ל, על שס המבקשים, אך אינו רשום בארץ - יש להעלות ליקוי על פי סעיף 8(א) לפקודה, היות ולא ניתן לרשום שס של זן, גם

אס הוא רשום כזן רק בחו"ל, כסימן מסחר."

המבקשת טוענת כי הוספת הסעיף לאחר פתיחת ההליך הינה חריגה מסמכות והחלת הרטרואקטיבית של הוראות העבודה על עניינה. אני סבורה שהמבקשת נקלעה לכלל טעות. תכליתן של הוראות העבודה היא להתוות מסגרת ברורה ושקופה עבור הבוחנים והציבור באשר לאופן הפעלת הוראות הפקודה והתקנות ברשות. הוראות העבודה מתעדכנות מעת לעת, בין היתר, כתוצאה משינוייס במדיניות הרשות הנובעיס מחידושיס בפסיקה, וכן מבקשות לרישום בהן ניתנו החלטות בוחנים. הודעת הליקויים שנשלחה למבקשת מבוססת על סעיף 8(א) לפקודה שחל על עניינה. הרשות כללה את הנושא בהוראות העבודה בעקבות בקשות לרישום סימניס שהוגשו לה, לרבות בקשתה של המבקשת. בכך קידמה הרשות את תכלית ההוראות ליידע את ציבור המבקשים באשר לאופן בו מתפרש הדין בסוגיה זו. החובה של רשות מינהלית לפרסם את ההנחיות המינהליות על פיהן היא פועלת מעוגנת גם בסעיף 6 לחוק חופש המידע, התשנ"ח - 1998.

לאור האמור אני סבורה שלא נפל כל פגם בכך שהרשות כללה את הסוגייה בהוראות העבודה.

5. סוף דבר, אני מקבלת את הסימן לרישום.

ז'קלין ברכה

פוסקת בקניין רוחני סגנית רשם הפטנטים

ניתנה בירושלים ביום כ"ח אייר תשפ"ד 5 יוני 2024

סימוכין: 9