סימן מסחר 345678

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

התנגדות לבקשת פטנט מס' 142789

המתנגדת : מפעלי פ.מ. ס מיגון בע "מ ע"י ב"כ עו"ד ועו"פ מתי ברזס

המבקשת: ./\.5 455615 15 זאפכ ע"י ב"כ ריינהולד כהן ושות' עו"פ] גילת ברקת ושות' עו"ד

בפני מונחת בקשת פטנט מס' 142789 (להלן: "בקשת הפטנט") שכותרתה: "סיבי פוליאולפין בעלי כיוומיות גבוהה". בתמצית, בקשת הפטנט תובעת הגנה בגין סיב פוליאוליפין המוגדר באמצעות תכונות מסוימות (להלן: "הסיב הנתבע"), וכן גם חבלים ופריטי מיגון אנטי בליסטיס מעוצבים העשויים ממנו, אשר הם על פי הבקשה, בעלי איכויות משופרות.

בקשת הפטנט הוגשה על ידי חברת .0.7 45565 ;] 051 (להלן: "המבקשת") ביוס 25.4.2001 כבקשה לאומית של בקשה בינלאומית 99/00099 ,61/1 תוך דרישת דין קדימה מבקשת פטנט

אשר הוגשה בהולנד ביוס 28.10.1998 שמספרה 1010413 (להלן: "תאריך הבכורה" או "המועד הקובע"). בקשת הפטנט חולקה בהתאם להוראות סעיף 24(א) לחוק הפטנטים תשכ"ז 1967 (להלן: "חוק הפטנטים") ועל בקשת החלוקה ניתן פטנט בישראל 172893 לגבי "תהליך להכנת סיבי פוליאולפין בעלי כיוומיות גבוהה".

בקשת הפטנט קובלה לפי סעיף 17(ג) לחוק הפטנטים, על סמך פטנט מקביל מס' 6916533 15ז שניתן בארה"ב.

בקשת הפטנט פורסמה להתנגדויות ביוס 10.4.2006 וביוס 9.7.2006 הוגשה התנגדות לפטנט מטעם חברת מפעלי פ.מ.ס מיגון בע"מ (להלן: "המתנגדת"). הליך ההתנגדות הוקפא בהתאם להודעת הרשות מיוס 10.7.2006 עד לפרסוס בקשת החלוקה. לאחר שעתרה למספר הארכות מועד אשר ניתנו לה, הגישה המתנגדת את כתב טענותיה בהתנגדות ביוס 21.5.2009. כתב טענות שכנגד הוגש מטעס המבקשת ביוס 6.8.2009.

ראיות המתנגדת הוגשו ביוס 11.1.2010, ביוס 13.06.2010 הוגשו ראיות המבקשת וראיות המתנגדת בתשובה הוגשו ביוס 12.10.2010. ביוס 7.3.2011 ניתנה החלטת כב' סגן הרשם נ. שלומוביצ' (כתארו אז) ביחס לבקשה אשר הוגשה מטעס המבקשת למחיקת סעיפים מראיות בתשובה אשר הגישה המתנגדת (להלן: "החלטת כב' סגן הרשם") במסגרתה הוכרע כי ראיות המתנגדת בתשובה תיוותרנה בתיק ההליך בכפוף לתנאים אליהס אתייחס בהמשך.

לאחר הגשת ראיות הצדדים בהליך, התקיימו בפני שני דיוני הוכחות בימיס 28-29. שהוגש מטעס המתנגדת). לתצהיר סטימן צורפו הנספחים כדלקמן: 01 6% 4 3 1000 52668 ;() 1986 281852661 1000 םב 900 50668 ;(\) זהגו11 0 500008 ;(5) 2004 1281850001 900 506608 ;(כ) 2007 281852661 1000 50668 ;(6) 8 6 160 128180856 ;(נ)) 2002 ץזהטת 00 - 11010856 655עק ;() 2007 1850661 5 01 1.116016 6660 116 שַה6016זק ;([) 4,413110 125 ;(ד1) 2010 בסעגזא 3 - 900

.1

.2

.3

.4

.5

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

(() 1,453,995 ₪2 ;(1) תהרת05 .]/..1. \ ,בתס[1350/י .1 ,5תסנזה16!קקג/ 6ק0סגז שתוזססו/ת 6 16 נחסים זטסזתוזק ;(צ) 1,350,868 קם ;(\) 1,817,446 קם ;(.1) 1,3154,858 קם 1 ,10615 56008 01 1465151806 הסן85ץ0\/ :36 הסק6ת ;(0) "ץזזו!נסגתטכ" :16 ץזהתסטסוס ;(0) 2010 18:60 31 ?םק]/111 זס] 1ה6ש501 8 113 מססעת 15 :36 600 ;(ש) 2010 6תטנ ]םוק ;() 2010 ,1936 3 - 06260626 ק606ת2) 900 526008 :6 אסקסז 80856זה

(1) 140168505 27655 ;(5) "6151 תץ5" :16 12160081 65167 ל - 1/6118 116 בתסי

עיקר האמצאה הנתבעת

ביו הצדדיס נתגלעה מחלוקת באשר למהות עיקר האמצאה הנתבעת ואי לכך יש לשוב לבקשת הפטנט ולהכריע בעניין זה.

מתוך בקשת הפטנט עולה כי עיקר האמצאה (הנתבעת בתביעה מס' 1) הוא סיב פוליאוליפין בעל צמיגות אינטרינזית של לפחות 61/6 5, אשר הינו בעל תכולת ממס שאריתי בטווח 0.05-5% ממשקל הסיב, ובו משתמרות התכונות המכניות הרצויות לסיב, היינו חוזק למתיחה של לפחות 26

%/6, מודולוס במתיחה של לפחות א61%/006 700 ושיעורי וחילה של עד 10%. הסבר למסקנה זו יובא להלן.

מו הפירוט ניתן ללמוד כי סיבי פוליאוליפין בעלי כיווניות גבוהה תוארו במועד הקובע. עס זאת, קיים היה צורך מתמשך בתחוס לשיפור נוסף באיכותס או לפחות למיטוב תכונותיהס וזאת על מנת לשפר את איכות המוצרים המיוצריס מהם, היינו חבלים ומוצרי מיגון אנטי בליסטיס (בקשת הפטנט, עמ' 1, שורות 25-30). עוד על פי הפירוט, השיפור מושג כשסיב הפוליאוליפין מכיל ממס בכמות 0.05-5% (שם, עמ' 1, שורות 34-36), בעוד שתכונות החוזק והמודולוס ושיעורי הוחילה נשתמרו בו (שסם, עמ' 2 שורות 12-18, עמ' 5 שורות 7-11).

ההדגמה אשר הוצגה בבקשת הפטנט תומכת במסקנה דלעיל. בניסוי השוואתי , יוצר מוצר העשוי סיביס מסוג 8ו66חץ2] 5.76 : דוגמת המקור ללא ממס "ת2819111 זטסםזג/\" (שם, עמ' 13 שורה 4) הושוותה למוצר דומה הכולל כ- 0.8% ממס מסוג שמן פאראפין (1 16קות8א6). תוצאות

הניסוי הראו כי התכונות המכניות של החוט - קרי החוזק א6ז0/צ61 36, מודולוס א066/א6 1180 ושיעורי הזחילה 4.1% - נשתמרו בנוכחות הממס (שם, עמ' 14 שורות 7.-6).

כלל הדברים לעיל תומכים במסקנה שצוינה בסעיף 32 לעיל. עיקר האמצאה נעוץ בשילוב תכונות סיב הפולאוליפין הנתבעות בתביעה מס' 1, המשתמרות בנוכחות הממס השאריתי. לפיכך, נדחית טענת המתנגדת כי עיקר האמצאה מתמצה אך ורק בטווח שיירי הממס בסיב הסופי.

רלוונטיות פרסום 311 19 (פרסום \/60151311 15)

קודם שאגיע לניתוח כשירות האמצאה לפטנט, אתייחס למחלוקת שנתגלעה בין הצדדים באשר לרלוונטיות של פרסוס 311 12 והיותו חלק מן הידע הקודם בתחום אשר לאורו יש לנתח דרישת

החידוש וההתקדמות ההמצאתית באמצאה הנתבעת. פרסוס 311 12, הינו בקשת פטנט אשר מועד פרסומה הוא 09.08.1985, היינו עובר לתאריך הבכורה. הדיון להלן יתייחס לתרגום הפרסוס לאנגלית אשר הוגש במסגרת ראיות המתנגדת ועל תקפותו או קבילותו אין חולק.

טוענת המבקשת כי פרסוס 311 12 אינו רלוונטי כלל לאמצאה הנתבעת. לגישתה, פרסוס 311 12 מתייחס לסיב אשר הינו שונה מן הסיב הנתבע בתביעה מס' 1 וכי לא די בוהות בסוג הממס בו

נעשה שימוש כדי לאיין את החידוש הגלוס בה. עוד טוענת המבקשת כי ייעודם העיקרי של הסיביס

בפרסוס 311 12 הוא תעשיית הטקסטיל בעוד שהסיביס נשוא בקשת הפטנט ייעודם הוא תעשיית החבלים ומוצרי המיגון האנטי בליסטיס.

מנגד טוענת המתנגדת כי פרסוס 311 12 ובקשת הפטנט נשוא ההליך עוסקות באותו סוג של סיב,

באותו סוג ממס שאריתי המצוי בו ובטווח הנתבע בבקשה, באותן תכונות המיוחסות לו וביישומים זהים.

ועתה לדיון בטענות הצדדים. על פי עמוד 3 שורות 1-9, מתייחס פרסוס 311 19 לסיב בעל מבנה

מסויס:

6ץ )וע תו!]הּזהק 6נט11 5ת131ת60 131 6פ1] 6ת6![ש61ץ!סן ה 15 מסהת6טתו ו" ץס 1.7 15 11216 116 01 566110 67055 116 01 קַתַוַת116ה11 01 316 16 +1[18 616115116בּי1ב ו[ 658 1111-50113626ורו [100101113 10 16כ[ה6ותנותת1 135[ 511366 6כ1] 1116 +18[ ,ססות 0010 1116 135[ 11 11181 ה ,011166010 [ה1אהּ 1065 116 מו [66שהבּידזה 66 סטב והז > 0.05 15 11016 1116 מו (1.2) 1ה16ת60 הו1בזהק 1110 1116 .6161615166 60ה10זח6ות 615116 [ה1ו1חו 1116 תה ,סו עס (6/₪) 30 15 507081 165116 116 ,(%)צו) 1.00 > קז

".1016 עס (0/₪) 800 15 ₪5[סות

כלומר, המדובר בסיב פוליאתילן (ממשפחת הפוליאוליפינים), המכיל ממס בטווח 0.05-1% ממשקל הסיב, כאשר הסיב הינו בעל מבנה מסויס כדלקמן: הסיב בעל חתך רוחבי שטוח

(1.7 < 7806 שת1ת1136) ובו חריציס אורכייס רבי פסים, המסודרים בכיוון הצירי של הסיב. בנוסף, הסיב הנתבע הינו בעל חוזק של מעל א61%/016 26.5 (0/₪ 30) ומודולוס מעל א6ז0/א6 706

(0/₪ 800). הסיב מיוצר מפוליאתילןו במשקל מולקולארי התחלתי אולטרה-גבוה, רצוי לפחות מיליון (שס, עמ' 6 שורות 6-10).

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

פרסוס 311 12 מלמד כי סיב הפוליאתילן הנתבע במסגרתו בא ליתן מענה לקושי בהתאמתו

לתעשיית הטקסטיל ולתעשיית ייצור החבלים (שם, עמ' 2 שורות 8-33). פרסוס 311 1 מלמד כי החבלים המיוצריס מן הסיב המתואר בו הינם איכותייס יותר מאלו הקיימים (ראו: שם, עמוד 7, שורות 1-8).

בקשת הפטנט שבפני, מתייחסת אף היא לסיב המיוצר מפוליאוליפיןו בעל משקל מולקולארי אולטרה-גבוה. כאמור לעיל ואליבא דבקשת הפטנט, קיים היה צורך בשיפור איכות הסיביס הנ"ל או לפחות למיטוב (אופטימיוציה) של תכונותיהם. זאת, על מנת להעלות את איכות החבלים והמוצריס האנטי בליסטיס העשוייס מהס (בקשת הפטנט, עמ' 1 לבקשה בשורות 25-34).

מטרה זו הושגה באמצעות פיתוח סיב פוליאוליפין אשר הינו בעל חוזק למתיחה של לפחות 26 06%/א6 ומודולוס למתיחה של לפחות א6ז61%/0 700, ממס שאריתי בטווח של %6 זאו 0.05-5, צמיגות אינטרינזית לפחות 01/6 5 ושיעורי וחילה של לא יותר מ - 10%. בהמשך בעמ' 2 לבקשת הפטנט, שורות 7-11 נכתב כי הסיב הנתבע מתאים לייצור חבלים, בין היתר משוס שהוא מאפשר

יצור חבליס קומפקטיים גמישים וחזקיס. בבקשה 3 תביעות בלתי תלויות ביחס לחבליס הכוללים את הסיב הנ"ל (שס, תביעות מס'י נתוני החוזק למתיחה והמודולוס שלו. מר סטימן, הפנה לשרטוט מס' 2 בסעיף 28 לתצהירו המהווה מודיפיקציה של שרטוט 19 בנספח 1 אשר צורף לתצהירו, מבלי שקבלה על כך המתנגדת. מן השרטוט ניכר בבירור כי בטמפרטורה 50 מעלות צלזיוס, בעומס 98]/ן 0, שני סיבים פוליאוליפין בעלי נתוני חואק למתיחה שונים, האחד א6ו6\/0 23.4 והשני - א6ז0 ניסוי בהנחה כי קיימת סבירות להצלחה בו. הוראות עבודת הרשות לעניין סעיף 5 (נספת ז', תאריך 09.12.2012) קובעות בעמ' 5 בסעיף 13.11 כדלקמן:

"שווה לנסות (צ1' 10 022/1005) - אם בעל מקצוע ממוצע היה סבור שקיימת סבירות להצלחה בניסוי, אין התקדמות המצאתית. "

מבחן ה- 10-005/02 יושם באופן דומה עוד קודם להוראות עבודת הרשות הנ"ל במספר החלטות אשר יצאו תחת היושבים בדין ברשות הפטנטים ובין היתר בהחלטת כב' רשם הפטנטים (כתארו אז) ד"ר מאיר נועסם, בהתנגדות לבקשת פטנט מס' 153109 טבע תעשיות פרמצבטיות

בע"מ ואוניפארם בע"מ נ' 6ח1 .6:0 :8 696% (פורסס באתר רשות הפטנטים 5.8.2010). בעניין זה ראו פס"ד ביהמ"ש העליון אשר ניתן אך לאחרונה ברע"א 6837/12 6מ1 .6-0 :8 166% נ' טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ ואוניפארם בע "מ (מיוס 28.4.13), המותיר על כנה את פסיקת ביהמ"ש המחוזי (עש"א 35096-09-10; ו"ע 41681-05-11; ע"ו 38663-06-11 (כב' השופטת מ' מזרת6) הדוחה את ערעור המבקשת על החלטת כב' רשם הפטנטים הנ"ל. בפסק דין זה, כב' שופט ביהמ"ש העליון, ניל הנדל, בעמ' 11-12 קיבל את יישום מבחן ה- 10-021/005 במסגרת הכרעה בשאלת קיומה של התקדמות המצאתית.

תמצית טענות הצדדים לעניין התקדמות המצאתית לטענת המתנגדת האמצאה הנתבעת הינה מובנת מאליה לאור הידע הכללי הקיום בתחום הרלוונטי נוכח השילוב בין פרסומי הידע הקודם 536 15, 296 135 ו- 960 ₪2 לבין פרסוס 12

1 (סיכומי המתנגדת סעיפים 88-92) כמו גם נוכח פרסום 12 לבדו (שם, סעיף 17 עמ' 5) אם כי טענתה אחרונה זו לא הוסברה ונומקה כדבעי.

לגישת המתנגדת, שיעורי זחילה נמוכים ציפויים להתקבל מסיבי פוליאוליפיו בעלי משקל מולקולארי אולטרה-גבוה, אשר נועדו להגדרת סיבים שהם בעלי כיווניות גבוהה, כפי שניתן

ללמוד מפרסומי 536 15", 296 5 ו - 960 ש₪.

עוד לטענת המתנגדת, סביר כי בסיבים המתוארים בפרסומי 536 15", 296 15 ו - 960 קם יותר ממס בסוף תהליך הייצור. זאת משום שפרסומי הידע הקודם הנ"ל אינם מתארים ייבוש מוחלט של הסיב כצעד הכרחי. בנוסף, פרסוס 311 12 מכוון את בעל המקצוע לסיב שכזה אשר בו נותרת תכולת ממס בשיעורים שבין 0.05%-1%.

לגישת המתנגדת, לא הוצג על ידי המבקשת כל מסמך אשר קרא לייבוש הסיב מתחת ל-0.05%, אף

לא מסמך אשר מרחיק את בעל המקצוע בתחום מאימוץ הסיב המתואר בפרסוס 311 1 לתהליכים וליישומים המתוארים בפרסומי הידע הקודם שהוצגו על ידה.

המסקנה כי המצאה נעדרת התקדמות המצאתית נובעת לטענת המתנגדת אף לאור יישום מבחני העזר אשר אומצו בארה"ב במסגרת פסק הדין 398 .12.5 550 ,.6ח1 ,א1616016 .צ .0 [')חז 145 (2007) (להלן: "פס"ד 58א") ובין אלה, מבחן ה - 7 0ז פטסוצפכ0). בהקשר זה, טוענת המתנגדת כי תהליך ייצור הסיב ממילא כולל בתוכו שלב של הוספת ממס וסילוקו לאחר מכן. אי לכך, לבעל המקצוע בתחום הייתה מוטיבציה לשלב את הנלמד מפרסוס 311 12 אל שנלמד מפרסומים 115 6, 296 115 ו- 960 ₪2 על מנת לנסות ולייצר סיב אשר מחד יהא בעל תכולת ממס גבוהה יחסית, ומאידך ישמר את שיעורי הזחילה הנמוכים.

בפי המתנגדת טענות אף ביחס ליתר תביעות בקשת הפטנט, אך מאחר שכולן נסמכות על תביעה מס' 1, יש מקום להתייחס אליהן רק לאחר הכרעה בשאלה האם תביעה מס' 1 הינה בעלת התקדמות המצאתית, אם לאו.

מנגד טוענת המבקשת כי תיאור המתנגדת לעניין הדין הנוגע לדרישת ההתקדמות ההמצאתית לוקה בחסר. בנוסף נטען כי בכתב טענותיה לא פירטה המתנגדת כיצד ניתן ללמוד משילוב פרסומי הידע הקודם על היות המצאה מובנת מאליה. לגישתה, המתנגדת אף לא הסבירה בסיכומיה

כיצד מיושמים מבחני העזר אותם ציינה כנובעים מפסק הדין האמריקאי 45, אשר ממילא הדברים האמורים בו לא נקלטו אל הדין הישראלי. ביחד לא ברור יישום טענת המתנגדת לעניין

מבחן ה- 10-021/05 ביחס לפרסומי הידע הקודם אשר הוצגו על ידה.

לגופו של עניין, טוענת המבקשת כי מאחר שתכונות חוזק, מודולוס וקצב זחילה הפרמטרים הקשורים להתנהגות הסיב המושפעת מאלמנט הזמן, שינוי בפרמטר אחד עשוי להשפיע על פרמטרים אחרים באופן שונים. לכן קבלת שילוב מספר תכונות רצויות בסיב אחד כלל איננו מובן מאליו.

עוד נטען כי לבעל המקצוע בתחום כלל לא היה תמריץ לשלב בין פרסומי הידע הקודם אשר הוצגו

מטעם המתנגדת. ראשית, משום שהסיב בפרסוס 311 12 שונה כלל ועיקר מן הסיב הנתבע. הסיב

בפרסוס 311 12 מתאפיין במבנהו הייחודי (חתך רוחבי שטוח וחריצים לאורך הסיב) ובאפקט המושג כתוצאה מן השילוב הסינרגטי בין מבנה הסיב הנ"ל לתכולת הממס אשר בו.

בנוסף, לטענתה, קודם למועד הבכורה רווחת הייתה ההסברה כי ממס דווקא פוגע באיכות הסיבים מאחר שהוא מוסיף למשקלו אך אינו תורם לכל תכונה חיובית אחרת של הסיב ואף צפוי לפגוע בתכונותיה המכניות ולהגדיל את קצב הזחילה. לגרסתה, גילתה המבקשת בניגוד לתפיסה המקובלת כי סיבי פוליאוליפין הכולל ממס בכמות הנתבעת הם בעלי תכונות מיגון אנטי בליסטיות עדיפות על פני סיבים מאותו סוג, אך ה"יבשים" מממס.

כמו כן לגישת המבקשת, יש בפרסום 311 12 כדי להרחיק את בעל המקצוע בתחום מן המצאה הנתבעת. ואת משום שהוא מלמד את התפיסות המקובלות במועד הקובע, הינו כי סיבי פוליאוליפין המשמשים בתעשייה הינם "יבשים" מממס וכי העלאת כמות הממס מחלישה את תכונותיו המכניות של הסיב.

העדר התקדמות המצאתית בהתבסס על פרסום 311 12 לבדו

טענת המתנגדת, לפיה די בפרסוס 311 12 כדי לשלול התקדמות המצאתית מן המצאה הנתבעת נטענה בעלמא ללא ביסוס ראוי במסגרת סיכומיה (שם, סעיף 17 עמ' 65). טענתה זו התבססה על פרשנותה, שנדחתה דלעיל במסגרת החלטה זו, כי עיקר המצאה הנתבעת מתמצה אך ורק בממס השאריתי בסיב הנתבע וכי אין בה כל חידוש.

אי לכך, מן הראוי לקבוע כי המתנגדת לא הרימה את הנטל הרוב לפתחה ולא הצביעה על כך שהמצאה הנתבעת מובנת מאליה לאור פרסוס 311 19 בלבד.

השילוב בין פרסומי הידע הקודם 536 115, 296 05 ו- 960 32 לבין פרסום 311 1 פרסוס 311 12 תואר לעיל. להלן יובא תיאור תמציתי של פרסומי 536 115, 296 05 ו- קם 0:

1 0205960 שת (.6א ,1ב 516 1.1.18 ) תאריך פרסום הבקשה: 30.12.1986. המדובר בפטנט אירופאי אשר כותרתו: אתם5 אוס], (5ט[ט0סבת) 15טססרבת הזת 18 ,61607 ששס1] עץס" 60 681705 קרת6+ ב[11₪] זה ה10זה6ז6 ב[₪1ת506 ₪000 שהתוטבה 11067 ם1611סץ1סק עזו6ה8ח6ז שו "1100 506 66ט6סזק 0+ 61100גת. הפטנט מתאר סיבי פוליאתילן שעברו תהליך של בתר-מתיחה (₪ת1ת50:610 +05ק) שהוביל להגברת המודולוס במתיחה לפחות ב- 10% והקטנת קצב הזחילה

(שנמדד ב- 71.1%5 תחת עומס של 8כ]/ 270) לפחות ב- 20% יחסית לסיבי פוליאתילן אשר היו ידועים קודם לפטנט זה (תביעה 11). יישומי הסיב הנתבע בפטנט הס רבים ושונים וכוללים בין היתר, חבלים (עמוד 2 שורות 3-7).

5 רר- 4,551,296 .0 6₪1ז23 .5.ש, (אסזדג 60208 כ1.115₪ה), תאריך פרסום הבקשה: 05.11.1985. המדובר בפטנט איסם אמריקאי אשר כותרתם: שו ,ש861ת16 משו" "1116761076 1616018165ת1 6ת8 110675 6מ16ץקסזקץ[סכ 36 6ת16ע611ץ1סכ 5ט[טסגם ( 0125 6 ו- "גת11!1 זס 11061 85 [506 1616זה 6מ9111ז51/₪ פטנטססרת ה16ת ,עְזוַס8ת16 בשות שתנוסטהסזק" (296 115). שני הפטנטיס מתארים סיבי פוליאתילן בעלי חוזק מעל א6%/006 26.5 (0/₪ 30) ומודולוס מעל א6ז6%/0 883 (0/₪ 1000) המיוצרים מפוליאתילן בעל משקל מולקולרי אולטרה-

גבוה (ראו: תקציר שני הפטנטים). הסיבים המתוארים בשני הפטנטים הנ"ל מיועדים עבור יישומים שדורשים אלמנט המתאים לנשיאת מטענים בעל חוזק ומודולוס גבוהים ועמידות

לוחילה תחת עומסים ממושכים, כמו למח המתואר בפרסוס 311 129. קל וחומר, לא הוסברה ולא הוכחה טענת המתנגדת לפיה בעל המקצוע היה מונע לנסות ולהשיג סיב שכזה, אשר בנוסף אף משמרים בו שיעורי חילאה נמוכים.

בנוסף, כשלה המתנגדת, משלא טענה וממילא לא הראתה כי בעל המקצוע בתחום היה עורך את הניסוי מתוך הנחה כי קיימת סבירות להצלחה בו. תנאי וה (לפיו יש צורך להצביע על כך כי בעל המקצוע פעל מתוך הנחה כי קיימת סבירות להצלחה בניסוי) הקבוע בהוראות העבודה שצוינו לעיל, הינו אחד מן התנאים הקבועים בדין האמריקאי להוכחת הטענה בדבר 7 10 פטסוטפ 0 (ראו: ,2001 ]5טשט\ ,חסםזג0 הג ,(קק]/) 6ז0660זק שהותנותה8א/1 זת6ז8 01 [טתג/

(5 .566 ,2143 מ5660 2100 ז0זק8) ,2012 ז5טשט\/ 61510 1.81051. המתנגדת הפנתה לדין האמריקאי לעניין התקדמות המצאתית (סיכומי המתנגדת עמ' 29-30 סעיפים 83-87), אך לא יישמה על נסיבות המקרה, אף לא אחד מן התנאים המנויים בו לעניין טענתה בדבר מבחן ה-

ץצ סז פטסנשפס.

עוד ביחס למבחן ה- ץ 10 5טסנצ20), אין להתעלם מ- 13 השניס הארוכות שעברו ממועד פרסומי הידע הקודם עד למועד הגשת בקשת הפטנט שבפני. הדבר מהווה אינדיקציה לכך שלא היה זה כה

מובן לנסות ולהותיר ממס שאריתי באחוזיים המפורטיס בפרסוס 311 1 בסיביס המתוארים

בפרסומי 2-115/, תוך שימור ערכי זחילה נמוכים.

יפים לעניין וה הס הדברים שנפסקו לאחרונה במסגרת פס"ד ביהמ"ש הפדראלי בארה"ב, בערעור על החלטת ה- 20810 [68קק1\/ 1157102 17070658 ./\ .1.10 ,000615 [6611168ה וחינהו 1.60 .0 ,211166) 1730161814 6הּ 31601 513165 101160 כז0ן6)6י1כ1 שת1ו6\/ ,63 5186

(2013 ,12 %טשט\/) ,2012-1520. בהתייחס לטענת המשיבה לפיה בעל המקצוע היה עורך

ניסויים שגרתיים לאור פרסומי הידע הקודם שהוצגו והיה מגיע לאמצאה הנתבעת, קבע בית המשפט כדלקמן:

זיז 116 ,605 ע[סטזו6!0יז חח 6תזזווסיז סש 0000605 00 0156006105 656 ]1" 06 6טסה [!ווסטו הס6חויזם זםמוטיזס 6חז50 זז הקוס5 6שס ע[60זמווסטחו [!ווסעו 5 חסו)ח6טחז 15 1051000 .קודז50 זס הוסז5זכ1 [ס ומסח חזה!זזטו הסזוחסטחז 5ווזז

".066006 0 חסוז1 סיזסוחז זס] זס6קקס סח

למעלה מן הנדרש, אציין כי אפילו היה מוצא בעל המקצוע בתחום סיבה כלשהי בעטיה ניתן היה לשלב את פרסומי 32-115 עס פרסוס 311 18, עדיין קייס קושי לקבל את טענת המתנגדת לפיה בעל המקצוע היה מגיע בהכרח לסיב הנתבע בבקשת הפטנט שבפני. בסיכומיה בחרה המתנגדת שלא להתייחס לכלל תכונות הסיב הנתבעות במסגרת תביעה מס' 1 והתמקדה אך ורק בנוכחות הממס השאריתי ושיעורי החילאה. משכך, לא עלה בידי המתנגדת להצביע על כך כי בעל המקצוע אכן היה מגיע לסיב הנתבע בתביעה מס" 1, על כלל תכונותיו, בשלבו את פיסות המידע המתקבלות מפרסומי הידע הקודם שהוצג בהליך.

ממילא לא הסבירה המתנגדת כיצד היה בעל המקצוע משיג את שיעורי הזחילה אשר נתבעו בבקשת הפטנט. ואת בהינתן העובדה, המוסכמת על הצדדים, כי שיעורי וחילת הסיב עלולים

להיפגע כתוצאה מן הממס השאריתי בסיב. לא די בטענת המתנגדת, אשר נטענה ללא תימוכין (סעיף 88 לסיכומי המתנגדת), לפיה שיעורי חילאה נמוכים, כגון אלו שנתבעו בבקשת הפטנט, צפוייס בהכרח להתקבל מסיבי פוליאוליפין בעלי משקל מולקולארי אולטרה-גבוה, אשר עוניס להגדרת סיבים שהסם בעלי כיווניות גבוהה, כגון אלו המתוארים בפרסומי 82-115. ראשית, משום שלא ניתן להשוות את שיעורי הזחילה המתוארים בהפרסומים הללו לבקשת הפטנט שבפני נוכח תנאי המדידה השונים. הגיוני ומקובל עלי הסבר המבקשת לפיו שיעורי זחילה מבטאיס התנהגות סיב תחת מתח, זמן וטמפרטורה, וכי על מנת להשוות תכונות סיבים, יש להתייחס לנתונים מייצגים וברי השוואה (כפי שמוצג במסמך הקרול 820 165028 107 ]50610 ב61608וח\

]885 9011815 - אשר אליו מפנה בקשת הפטנט בעמ' 3). בנוסף, אפילו היה עולה בידי המתנגדת להוכיח טענתה דלעיל, שאז לא קיימת ודאות כי ישתמרים שיעורי הזחילה הנמוכים לכאורה אף בנוכחות הממס השאריתי, שכן השפעתו על חילת הסיב, כמוסכם, עשויה להיות שלילית. אפילו אניח (כטענת המתנגדת בסעיף 99 לסיכומיה) כי היה בידי בעל המקצוע בתחום הידע הכללי כיצד לשפר שיעורי חילאה (למשל, על ידי סיעוף המולקולות), לא הוכיחה המתנגדת כי היה בהכרח מגיע לשיעורי החילאה הנתבעים, קל וחומר לשיעורי החילאה הנתבעים בצוותא חדא עס יתר תכונות הסיב הנתבע בתביעה מס"1.

בנוסף, יצוין כי מקובלת עלי טענת המבקשת לפיה בעל המקצוע בתחום לא היה מותיר ממס בטווח המתואר בפרסום 311 15 (0.05-1%) בסיבי הפוליאוליפין המתוארים בפרסומי 2-15 לשם

שיפור מוצרי מיגון אנטי בליסטים. זאת בראש ובראשונה לאור הידע העולה מפרסומי הידע הקודם, כפי שפורט לעיל. בנוסף, השתכנעתי כי בעל המקצוע בתחום לא היה מוצא כל תמריץ

באיכויות הסיב המתוארות בפרסוס 311 12 והייחודיות לו (כגון עמידות לשחיקה כתוצאה מחיכוך, תכונות מגע ייחודיות וכד') אשר על פניו אינן רלוונטיות לתחום מוצרי המיגון האנטי בליסטים. מכל מקום, נראה כי אין מקוס לשילוב בין פרסומי הידע הקודם שהוצגו בפני, שכן

כאמור לעיל פרסוס 311 12 אינו מתייחס לסיבים המיועדים עבור תעשיית מוצרי המיגון האנטי בליסטים.

לסיכום ולאור כל האמור לעיל, ניתן לקבוע כי המצאה המתוארת בתביעה מס' 1 לא הייתה מובנת מאליה לבעל המקצוע בתחום לאור השילוב הנטען בין פרסומי הידע הקודם 536 25, 05ז 6 ו- 960 2 עם פרסוס 311 12, אף לא לאור פרסוס 311 12 לבדו.

לאור המסקנה דלעיל, לפיה תביעה מס' 1 הינה בעלת התקדמות המצאתית, מן הדין לקבוע כי תביעות מס' 21-23 ותביעות מס' 24-26 המתייחסות בהתאמה לחבלים ולמוצרי מיגון אנטי בליסטיס המכילים את הסיב הנתבע בתביעה מס'1, הינן בעלות התקדמות המצאתית.

יצוין כאן, כי ההתקדמות ההמצאתית בתביעות הנ"ל עולה לא רק מן העובדה שכוללות הן את תביעה מס' 1, אשר הינה כאמור לעיל חדשה ובעלת התקדמות המצאתית, אלא אף מהיתרונות המפורטיס והמודגמיס בבקשת הפטנט המתייחסים לנושא התביעות הללו, היינו לחבלים ולמוצרי מיגון אנטי בליסטיס.

על פי פירוט בקשת הפטנט, החבלים הנתבעים בתביעות מס' 21-23 לבקשת הפטנט הינם קומפקטיים, גמישים וחזקים ויצורס יעיל יותר (בקשת הפטנט עמ' 2 שורות 7-11, עמ' 12 שורות 9. הדגמות מס' 8,9,10 בבקשת הפטנט (שם: עמ' 16) מצביעות על כך שחוטי 8וח66מץכ] 5.76 העשויים מן הסיב הנתבע, משמרים את שיעורי החוזק בנוכחות הממס (ואף ניכרת מגמה חיובית מסוימת בערכי החוזק עס עליית שיעור הממס השארית).

בנוסף, מוצרי מיגון אנטי בליסטיס הנתבעים בבקשה (תביעות מס' 24-26 לבקשת הפטנט), הינם בעלי יתרון ממשי על פי הבקשה. הדגמות הבקשה מצביעות בבירור על יתרון וה ביחס לסיבים

נטולי ממס שאריתי, אשר היו בשימוש התעשייה במועד הקובע. ראה למשל ניסוי השוואתי ‏ 4 [ ור ה 1 1 1 1 1 (תואר לעיל בפרק "עיקר המצאה") ממנו עולה כי איכות המיגון שנמצאה במוצר המיוצר מ

הסיב בו נותר ממס גבוהה מזו המיוחסת למוצר ללא הממס (524 שווה ערך בהתאמה ל- 2ז/241/6 לעומת *3/ש/1 21.4).

ראו גס ניסוי השוואתי ₪ (בקשת הפטנט, עמ' 14) במסגרתו יוצר מוצר העשוי מחוט, העשוי סיבים

מסוג 276618 51475. דוגמת המקור ללא ממס, הושוותה למוצר דומה המיוצר תוך שימוש בממס (הדגמה 2, שם, עמ' 14-15). תוצאות הניסוי הראו כי תכונותיו המכניות של החוט בשני הניסויים נותרו דומות (עמ' 14 שורות 30-31), על אף שהודגמו נתוני מיגון גבוהים יותר במוצר עם

הממס לעומת המוצר ללא הממס (גודל 5 של ?ום/שא/1 28 לעומת ?1/86/3 23.8).

בקשת הפטנט אף מדגימה עלייה באיכות המיגון, ככל שעולה אחוז הממס בסיב, בניגוד לתפיסה הרווחת ובאופן בלתי צפוי. בניסוי השוואתי .6 והדגמות 3-7 (בקשת הפטנט, עמ' 15) יוצרו חוטים

מסוג 18ח66תץ12 576 ו- 8וח66מץכ 5%75. הופקו דוגמאות של החוט, כאשר בכל אחת מהן היו אחוזי ממס גבוהים יותר (מ-0 עד 1.2%). תוצאות הניסוי הראו כי על אף שתכונות החוט לא הושפעו מהממס (שם, עמ' 15 שורות 19-20), התקבלו נתוני מיגון גבוהים יותר ככל שעלה אחוז הממס בסיב. זאת, בניגוד למצופה שכן הוסכם כי קיים קשר בין תכונותיו המכניות של הסיב לבין

איכויות המיגון של המוצר העשוי ממנו (ראה למשל חקירת ד"ר רמורטי: פרוטוקול 1, עמ' 117

שורות 11-23), ואס הראשונות אינן משתנות ודאי שהאחרונות אינן צפויות להשתנות בנוכחות ממס.

לסיכום ולאור כל האמור לעיל, ניתן לקבוע כי כלל תביעות בקשת הפטנט הינו בעלות התקדמות המצאתית כנדרש בסעיף 5 לחוק.

השילוב בין פרסום 311 12 לבין גרף הרקולס - טענה חדשה? במסגרת סיכומיה בתשובה העלתה המתנגדת טענה בדבר השילוב המובן מאליו לכאורה בין

פרסוס 311 1 לבין הפולימר הספציפי המתואר בגרף הרקולס. בהמשך לכך הוגשה על ידי המבקשת בקשה למחיקת סעיפים מס"10, 13, 16, 17, 48 מסיכומיה בתשובה של המתנגדת - היא בקשת המחיקה 2. על מנת להכריע בבקשה הנ"ל עיינתי בקפידה בבקשת המחיקה 2, בתשובת המתנגדת לה מיוס 8.8.2012 ובתשובת המבקשת לתגובת המתנגדת מיוס 19.8.2012. כאמור לעיל, בהחלטתי מיוס 23.9.2012 לא מצאתי מקוס להיעתר לבקשת המתנגדת ולהורות באופן חריג על הגשת סיכומים משלימים מטעם המבקשת או לקיים דיון בעניין אה. ואת, לאור עיתוי הגשת הבקשה ומאחר ששוכנעתי כי כלל טענות הצדדים מצויות בפני באופן מלא וממצה.

במסגרת בקשת המחיקה 2 גרסה המבקשת כי המדובר בטענה חדשה אשר הועלתה מטעם המתנגדת באיחור רב - היינו במסגרת הסיכומיה בתשובה - ויש בה כדי להרחיב את חזית המחלוקת שנתחמה בין הצדדים גם מכבר ולפגוע בזכויותיה הדיוניות של המבקשת. עוד טוענת

המבקשת כי גרף הרקולס הובא במקור אך ורק לשם ביסוס טענת המתנגדת לפיה בעל מקצוע היה מסוגל לחשב באמצעות הגרף את ערכי הצמיגות האינטרינזית של חומר הגלסא כי יש צורך בכך. מכאן כי בקשת הפטנט קובלה כדין.

באשר לחובת הדיווח לרשות הפטנטיס המתבקשת מסעיפים 17 ו - 18 לחוק הפטנטים מצאתי כי התנהלות המבקשת אינה עולה כדי הפעלה חריגה של סמכות היושב בדין שלא להעניק לה את הפטנט המבוקש. באשר לפרסום 311 12 שהרי גה נכלל ברשימת הפרסומים אשר הוגשה מטעמ המבקשת לרשות. על פי הפרקטיקה שנהגה ברשות הפטנטיס במועד בחינת בקשת הפטנט נשוא ההליך, די היה בכך. שונה מסקנתי באשר לגרף הרקולס אשר היווה אחד מן הציטוטיס כנגד הבקשה המקבילה שנבחנה בארה"ב. לטעמי היה על המבקשת להביא לידיעת הרשות על דבר קיומו של גרף הרקולס מכח סעיף 18א לחוק הפטנטים. אף על פי כן, מאחר שנמצא במסגרת החלטה זו כי גרף הרקולס אינו פרסום מהותי אשר יש בו כדי לגרוע מהיות המצאה חדשה ובעלת התקדמות המצאתית, שאז ודאי שאין בהעדרו מרשימת הפרסומים שהוגשה מטעמ המבקשת כדי להטיל פגם ממשי בהתנהלותה. ודאי שאין בהעדרו כדי להצדיק הפעלת סמכות עונשית כנגדה בשלב זה. לבסוף, מצאתי כי למעלה מן הנדרש מחובתה לפי סעיף 17 לחוק הפטנטים, דיווחה המבקשת באשר להליך ההתנגדות המתנהל כנגד הפטנט המקביל באירופה, זאת על אף שלא מכוחו נתבקש קיבול הבקשה בישראל. לאור כלל האמור לעיל, אין אלא לדחות את טענת המתנגדת ביחס להתנהלות המבקשת מול הרשות.

ב. טענה בדבר חמדנות התביעות והצורך בהתאמתן לפטנט המקביל באירופה

בכתב טענותיה, טענה המתנגדת כי התביעות חמדניות מאחר שהן נקראות על ידע קודס (פרק ד' שס). אשר על כן, קראה המתנגדת למבקשת לתקן את מערך תביעות בקשת הפטנט, בהתאם לפטנט האירופאי המקביל אשר בבעלותה, כך שיוגבלו לתביעות מסוג "מוצר פרי תהליך ספציפי".

יודגש כי ביוס 28.6.11 נדחתה בקשתה המאוחרת של המתנגדת (במהלך הדיון שהתקיים בפני) להגיש את תיק הבחינה המלא של הפטנט המקביל לבקשה שבפני, שניתן באירופה. ואת לאור עיתוי הגשת הבקשה כמו גס בשל העדר תצהיר הכולל ניתוח או הסבר המתייחס לנסיבות ההליך שהתקיים מול משרד הפטנטיסם האירופאי והחשש לפגיעה בזכותה של המבקשת להתמודד כדבעי עם ראיות המתנגדת ביחס לתהליך קיבול הפטנט האירופאי. המתנגדת בחרה שלא להשיג על החלטתי זו. אי לכך, אין לשוב ולדון בטענת המתנגדת ככל שהדבר נוגע לנסיבות קבלת הפטנט באירופה, ואין להידרש לסעיפים בסיכומיה המתייחסים לעניין אה. בהקשר וה מקבלת אני את טענת המבקשת, כפי שהוצגה בפרק א.2.ד. לבקשת המחיקה 1, לפיה אין לדון בטענות המתנגדת המתייחסות לתיק בחינת הפטנט האירופאי.

המבקשת מצידה טענה כי טענת החמדנות שהעלתה המתנגדת היא למעשה טענה להעדר חידוש בהמצאה הנתבעת, וגרסה כי מאחר שהסיב הנתבע חדש הוא, אין מקום להגביל את מערך התביעות לתהליך ספציפי. בנוסף נטעו כי אין כל רלוונטיות לפטנט המקביל באירופה, משום שבקשת הפטנט בישראל הוגשה על סמך הפטנט שנרשם בארה"ב.

הצדק הוא עם המבקשת. למעשה, מאחר שנמצא, בניגוד לטענת המתנגדת, כי תביעה מס' 1 אינה קרויה על ידע קודס, היינו חדשה ובעלת התקדמות המצאתית, ובשל אופי טענת חמדנות התביעות אשר אומצ על ידי המתנגדת, מתייתר למעשה הצורך לדון בטענתה זו של המתנגדת.

בהקשר זה, אין בידי להסכים עם המתנגדת כי מכח טענתה הכללית בכתב טענותיה לחמדנות התביעות, עומדת לה הזכות לטעון טענות מפורטות יותר במסגרת סיכומיה בהליך. מסקנה זו עולה בקנה אחד עם החלטת קבע כב' סגן הרשם בסעיף 13 כי: "לא תשמע מאת המתנגדת טענה בדבר היקף התביעות ותוכנן, באופן החודג מחזית המחלוקת כפי שהותוותה בכתבי הטענות". החלטה זו ניתנה נוכח טענה חדשה בדבר פגם התביעות שהועלתה על ידי המתנגדת לראשונה במסגרת תצהיר ראיותיה בתשובה (שם, סעיף 38).

למעלה מן הנדרש, וביחס לנטען בפרק א.2.א לבקשת המחיקה 1, יצוין כי אין בסעיפים 108-112 לפרק ו' בסיכומי המתנגדת כדי לתמוך בטענת החמדנות כפי שהועלתה במקור על ידה, היינו כי תביעות בקשת הפטנט נקראות על ידע קודס. מאחר שהוכרע לעיל כי תביעות הבקשה חדשות ובעלות התקדמות המצאתית, אין בעובדה כי פירוט הבקשה כולל הן תהליך והן מוצר כדי לתמוך בטענת המתנגדת, לפיה היה על המבקשת לצמצס את תביעותיה למוצר פרי תהליך ספציפי. על בסיס אותו נימוק ממש, אף אין בידי לקבל את טענתה החדשה של המתנגדת, בסעיף 112 לסיכומיה, לפיה היה על המבקשת להגביל את תביעותיה למערכת דו ממסית הכוללת הוספת פראפין בעיצומו של תהליך היצור.

מקבלת אני אף את טענות המבקשת כפי שהועלו במסגרת בקשת המחיקה 2 (שם, סעיף 6.2). ראשית, אין לדון בטענותיה החדשות של המתנגדת כפי שהועלו במסגרת סיכומיה בתשובה לעניין חמדנות טווח הממס הנתבע בתביעה מס' 1 (שם, סעיפים 31-35). אף אין בידי להסכים עם המתנגדת כי קנתה את הזכות לטעון כנגד דיות תביעות בקשת הפטנט מכח הדברים שעלו בחקירתו הנגדית של העד מטעמ המבקשת. זאת משום שלאור אופי טענת חמדנות התביעות שאימצה בכתב טענותיה והחלטת כב' סגן הרשם דלעיל, ממילא הזכות לחקור את העד בעניין זה, לא הייתה בידי המתנגדת בעת דיון ההוכחות בו נחקר העד. בנוסף, טענות המתנגדת אינן בבחינת מענה קביל לסיכומי המבקשת שכן אלה האחרונים אינס כוללים כל טענה חדשה או מפתיעה. בהקשר זה יצוין כי האמור במסגרת סיכומיה בתשובה, בסעיפים 44-45, המתייחס לנכתב בבקשת הפטנט עצמה, הוא בבחינת נימוק חדש ואי לכך בלתי כשר בשלב זה של ההליך, לטענה (אשר ממילא נדחתה לעיל) כי יש להגביל את הסיב הנתבע למוצר פרי תהליך ספציפי. לפיכך, מקבלת אני את האמור בסעיף 6.3 לבקשת המחיקה 2.

לאור כלל האמור לעיל נדחית בזאת טענת המתנגדת לחמדנות התביעות. כפועל יוצא, אף נדחית טענת המתנגדת בדבר הצורך בהתאמת תביעות הבקשה לתביעות הפטנט המקביל באירופה, לאור בחירת המתנגדת לקשר בין שתי הטענות הנ"ל במסגרת כתב טענותיה.

ג. נטל ההוכחה (נטל הבאת הראיה בהליך התנגדות לפטנט בסיכומיה, פרק ד.3 סעיפים 65-70, בפרק העוסק בשאלת החידוש בהמצאה הנתבעת, התייחסה המתנגדת ארוכות לעניין נטל ההוכחה ונטל הבאת הראיה בהליך התנגדות לפטנט. לטענתה, הנטל הראייתי שנדרש ממנה בהליך ההתנגדות מתמצה בהטלת ספק בכשירות המצאה הנתבעת לפטנט. עוד טוענת כי משעשתה כן, עובר נטל הראיה למבקשת לשוב ולהוכיח אקטיבית ופוזיטיבית את כשירות אמצאתה לפטנט.

מנגד טענה המבקשת כי אכן נטל השכנוע להראות כי המצאה כשירת פטנט מוטל על כתפיה, אלא שהמתנגדת אינה פטורה מנטל הבאת ראיה לשס הוכחת טענותיה בהתנגדות. עוד נטען כי בנסיבות העניין משעמדה המבקשת בחובתה זו והראתה כי פרסומי הידע הקודס עליהס הסתמכה המתנגדת אינס מכילים את כלל רכיבי ההמצאה נשוא בקשת הפטנט, חוזר נטל הבאת הראיות לפתחה של המתנגדת, וזו האחרונה לא עמדה בו. לדידה של המבקשת, גישת המתנגדת לפיה תפקידה להעלות טענות בעלמא ולצפות מן המבקשת להפריכן, נוגדת את הדין.

יוזכר כי בהליך התנגדות לפטנט, נטל השכנוע בדבר כשירות ההמצאה לפטנט רוב לפתח המבקשת. עס ואת, המתנגדת היא זו הפותחת בהבאת הראיות ונטל הבאת הראיה עובר ממנה למבקשת רק לאחר שעמדה בנטל הראייתי הנדרש ממנה. ראו לעניין זה החלטה בעניין התנגדות לרישום פטנט מס' 143977 12/68 מ206 151:3/ נ' אוניפארס בע"מ, סעיף 44 (פורסם בנבו 7, שש נכתב כדלקמן:

"הליך ההתנגדות בטענה של חוסר כשירות לפטנט, הוא כזה בו נטל השכנוע מוטל על כתפי המבקש, אולם נטל הבאת הראיה מונח על כתפי המתנגדת. פיצול נטלים זה, משמעותו היא כי לאחר שעמד מבקש בנטל של הוכחה לכאורה של כשירות המצאתו לפטנט, דהיינו לאחר שהבקשה קובלה על ידי הבוחן, שוב אין הוא נדרש להביא ראיות הנוגעות לכשירות המצאתו. נטל הבאת הראיות מוטל כעת כולו על כתפי המתנגד, האמור להטיל ספק בכשירות ההמצאה לפטנט. הוטל ספק כאמור, חייב המבקש לשוב ולהוכיח את כשירות אמצאתו, להזים את הראיות שהובאו, ולהשיב על הטענות שנטענו כנגד כשירות ההמצאה לפטנט."

בהתאם לדין, על כל צד מוטלת החובה להוכיח ראייתית את טענותיו. כך, רק אס בסופו של יוס כפות המאזניים תהינה מאוזנות, הדבר יפורש לטובת המתנגדת. לעניין גה ראו החלטה בהתנגדות לבקשת פטנט מס' 115314 קמהּקנמ0:) שמה3 ע1.111 1[ נ' אוניפארס בע"מ בסעיף 58 (פורסם

באתר רשות הפטנטים 11.3.2004) ואושרה בע"ש אוניפארם נ' קמהּקמס:) מגה ע1.111 11 (פורסס בנבו 7.10.2007):

"בסופו של יום, יהיה על רשם הפטנטים לבחון את הראיות שהוגשו לו, את העדויות השונות והחקירות הנגדיות, ולהחליט, מתוך המכלול הזה, שלעיתים קרובות הוא מורכב מאוד, באם עלה בידי המבקש לשכנע כי אמצאתו כשירה לרישום. אם כפות המאזניים תהיינה מאוזנות, דהיינו, אם יוותר בלב הרשם ספק, הוא יפורש לטובתו של המתנגד, באשר משמעותו של ספק הוא כי המבקש לא הצליח במלאכת השכנוע, במלאכת הרמת נטל השכנוע."

3. בסעיף 68 לסיכומיה, פירטה המתנגדת רשימת "פעולות" מהן נמנעה לכאורה המבקשת, ואי לכך יש לטענתה לגזור מכך מסקנות ראייתיות לחובת האחרונה. לטענת המתנגדת מסקנה וו מתבקשת ביחוד לאור העובדה כי המבקשת היא זו הנושאת נטל השכנוע להראות כי אמצאתה כשירת פטנט.

4. מקובלת עלי טענת המבקשת, כי לא ניתן לצפות כי פעולות מסוימות תבוצענה על ידה (למשל פנייה לחברה מתחרה לצורך ברור באשר למפרט הטכני של סיביה במועד שקדם לתאריך הקובע). פעולות אחרות, כגון פניה לשותפתה היפנית של המבקשת, בוצעו על ידי המבקשת. נושא אחרון זה העסיק רבות את המתנגדת במסגרת טענותיה ועל שום כך מן הראוי להתעכב עליו.

5. בין המבקשת לבין החברה היפנית הרשומה כבעלי בקשת הפטנט בפרסום 311 12 מתקיים ככל הנראה שיתוף פעולה מסחרי, והמבקשת לא הכמינה עובדה גו במסגרת הליך זה. מהימניס בעיני הסברי מר סטימן לפיהסם המבקשת עשתה ככל שאל ידה לקבל משותפתה היפנית פרטיס רלוונטייס להליך ההתנגדות דנן, אך ללא הצלחה (תצהיר סטימן ס' 13, פרוטוקול 11 עמ' 81 שורות 2). מכל מקום, נטל הראיה להצביע על כך כי ההמצאה הנתבעת מתוארת בפרסום ידע קודם רובצ לפתח המתנגדת. מעת שעלה בידי המבקשת להצביע על כך כי אף לא אחד מפרסומי הידע הקודס מתאריס במפורש או אינהרנטית את ההמצאה הנתבעת, ובהעדר ראיות מפריכות מטעמ המתנגדת, שוב אין עוד צורך בדיון תיאורטי בשאלת הצורך בפנייה לשותפה היפנית (הגם שהתרשמתי כי פניה זו כאמור נעשתה על ידי המבקשת).

6. טענת המתנגדת בדבר הימנעות המבקשת לכאורה מחקירת ד"ר רמורטי בעניין אנליזת סיבים, ככל שזו בוצעה, נידונה לעיל בסעיף 86 להחלטה זו, והוכרע כי אין לקבלה.

7. הנה כי כן, דין טענות המתנגדת כפי שהובאו בפרק ד.3 לסיכומיה, להידחות.

סוף דבר

8. לאור כלל האמור לעיל, ומאחר שנמצא חידוש בכלל תביעות בקשת הפטנט כדרישת הוראת סעיף 4) ו-24) לחוק הפטנטיס ואף נמצא כי גלומה בהן התקדמות המצאתית כדרישת הוראת סעיף 5 לחוק הפטנטים, ושעה שנדחו יתר טענות המתנגדת כנגד בקשת הפטנט ומבקשת הפטנט עצמה,

הריני קובעת כי דין ההתנגדות לבקשת הפטנט להידחות. הריני להורות אם כן על רישום הפטנט המבוקש על שס המבקשת.

9. המבקשת תגיש בקשה לפסיקת הוצאותיה תוך 25 יוס ממועד החלטתי זו. הבקשה ותגובת המתנגדת לה, אס תוגש, תהיינה בהיקף של עד 5 עמודים בצירוף נספחים. תשובת המבקשת לתגובת המתנגדת לא תעלה על 3 עמודים בצירוף נספחים.

יערה שושני כספי פוסקת בקניין רוחני

ניתן בירושלים ביוס יג' חשוון תשע"ג 7 אוקטובר 2013