מתנגדת
- שם: ב.ג. נגב טכנולוגיות ויישומים בע"מ
- בא כח: לוצאטו את לוצאטו
החלטות שיפוטיות
רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר
התנגדות לפטנט 2222000 (בקשות הדדיות להפקדת ערובה)
המתנגדת י ב.ג. נגב טכנולוגיות ויישומים בע"מ
על ידי לוצאטו את לוצאטו
המבקשת: איל רס
על ידי אליעד שרגא ושות' פאולינה בן עמי עורכי פטנטיס
ה ח ל ט ה
לפניי בקשות שני הצדדיס להורות על הפקדת ערובה לתשלוס ההוצאות שייגרמו לכל אחד מהס כתוצאה מניהול הליך ההתנגדות לבקשות פטנט מספר 273800 ו-273803.
ב.ג. נגב טכנולוגיות ויישומים בע"מ (להלן: המתנגדת) הגישה בקשה להפקדת ערובה להבטחת הוצאותיה בהליך (ואת במסגרת בקשה לדחיית בקשות הפטנט ביוס 21.12.2023). המתנגדת מבססת את בקשתה על סעיף 157(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: תקנות סד"א) ועל סמכות הרשם להורות על הפקדת ערובה, כפי שנקבעה בשורות החלטות. לטענת המתנגדת דין מתנגד בהליך התנגדות לבקשת פטנט אינו כדין תובע בהליך אזרחי. עוד טוענת המתנגדת כי מר רס הוא תושב חוץ שאין לו נכסים בישראל ואיתנותו הכלכלית מוטלת בספק. סכום הערבות המבוקש עומד על 500,000 ₪.
בתשובה דוחה מר איל רס (להלן: המבקש) את בקשת המתנגדת ומגיש בקשה נגדית לחייב את המתנגדת בהפקדת ערובה. המבקש מבסס את בקשתו להפקדת ערובה על סעיף 157 לתקנות סד"א וסעיף 353א לחוק החברות התשנייט 1999 (להלן: חוק החברות). לטענת המבקש דין המתנגד בהליך התנגדות כדין תובע בהליך אזרחי. לשיטתו קיימת חזקה לפיה על חברה בע"מ להפקיד ערובה להוצאות בהליכי שיזמה החברה. החריגים לפטור מהפקדת ערובה אינם מתקיימים בענייננו. כמו כן לטענת המבקש היות שטענות המתנגדת נדחו בידי מומחה בית
רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר
המשפט, סיכויי ההתנגדות קלושים. מנימוקים אלה יש לחייב בהערובה להבטחת הוצאות המבקש. סכום הערבות המבוקש עומד על 500,000 ₪ שזהו הסכום אותו ביקשה המתנגדת.
בתשובתה לבקשת מר רס להפקדת ערובה חזרה המתנגדת על טענותיה אשר להתנהלות המבקש ועל הצורך לחייבו בהפקדת ערובה ואולם המתנגדת לא טענה וממילא גם לא הוכיחה כי היא עומדת בנטל הפרכת חזקת החיוב בשל איתנותה הכלכלית.
כל ההדגשות בהחלטה הוספו אלא אם צוין אחרת.
דיון והכרעה
שני הצדדים אינם חולקים על סמכותו של רשם הפטנטים להורות על הפקדת ערובה, שאלה זו נדונה והוכרעה במספר רב של החלטות רשם [ראו למשל התנגדות לבקשת פטנט 154720 (בקשה להפקדת ערובה), אורבוטק בע"מ נ' קמטק בע"מ (נבו 3.5.2019)(להלן: עניין אורבוטק)]].
המחלוקת המשפטית היא בשאלה האם קיימת סמכות להורות למבקש הפטנט להפקיד ערובה להוצאות המתנגדת. המבקש סבור כי המתנגד בהליך ההתנגדות דינו כתובע בהליך אזרחי ועל כן ניתן להורות על הפקדת ערובה להוצאות מבקש הפטנט בלבד. לעומתו טוענת המתנגדת כי ניתן להורות לכל אחד מן הצדדים להליך להפקיד ערובה להוצאות הצד שכנגד.
לרשם סמכות רחבה להורות על הפקדת ערובה בהליך התנגדות למתן פטנט
אני סבורה שיש לתת משקל לייחודו של הליך ההתנגדות בהשוואה לתביעה אזרחית. בעניין אורבוטק קבעה כבוד הפוסקת כי יש לראות את המתנגד בהליך התנגדות כתובע בהליך האזרחי. לטעמי לא ניתן לגזור גזירה שווה בין תובע בהליך אזרחי לבין מתנגד לבקשת פטנט. בעוד שבהליך ההתנגדות הנטל הוא על מבקש הפטנט בתביעה אזרחית הנטל הוא על התובע. התובע בהליך אזרחי מבקש סעד לעצמו בלבד בעוד שבהתנגדות הסעד שיקבל המתנגד מהווה תרומה לציבור בכללותו. הגשת ההתנגדות אינה משרתת רק את האינטרס העצמי של המתנגד, ואף גם את אינטרס הציבור בשמירת טוהר הפנקסים. הערך החברתי הטמון בפעילות הוכר בפסק דינו של הנשיא וינוגרד שס כינה את הרשם כ"מפקד", אשר "חייליו" הס
המתנגדים לרשום הפטנט [ע"ש (מחוזי ת"א) 248/95 / .5.2 ומוז6 סוסב נ' 516 חז .5.7 00531:) 10617+0/ 16663156 (נבו 20.6.1995)].
ייחודו של הליך ההתנגדות בא לידי ביטוי גם בעובדה שביטול ההתנגדות על ידי המתנגד אין משמעותו בהכרח מתן פטנט. על פי סעיף 34 לחוק הפטנטים תשכ"ז - 1967 (להלן: חוק הפטנטים) בסמכות הרשם שלא לתת את הפטנט המבוקש, ואף גם ההתנגדות שבוטלה נתגלה
.10
.1
.2
רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר
לו חומר שלפיו לא היה מקום לקבל את הבקשה מלכתחילה. בשל ייחודו של הליך ההתנגדות וסמכויות הרשם בעת ביטול ההתנגדות לא ניתן לטעמי להחיל את תקנה 157 לתקנות סד"א כלשונה בהליך התנגדות למתן פטנט. התקנה קובעת כך:
"157.(א)בית המשפט רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע לתת ערובה לתשלום הוצאותיו של נתבע.
(ב)לא ניתנה הערובה בתוך המועד שהורה, יימחק כתב התביעה."
התקנה מטילה על התובע בלבד לתת ערובה ואם לא תינתן הערובה תימחק התביעה. בהליכי התנגדות בפני הרשם הסמכות לתת ערובה אינה מוגבלת ליזום ההליך בלבד ונוכח חשיבות ההליך לציבור אם מתן הערובה לא יוביל בהכרח למחיקת ההתנגדות ולמתן פטנט.
אני סבורה כי מעמדו של התובע בהליך אזרחי דומה יותר למעמדו של המבקש לבטל פטנט. בהליכי ביטול נטל השכנוע, בדומה להליך אזרחי, הוא על מבקש הביטול ולרשם אין סמכות לדון בכשירות האמצאה ואם הבקשה לביטול הפטנט נמחקה. [ראו החלטה בבקשה לביטול פטנט 157035 (בקשה להפקדת ערובה) רז נ' לביא (נבו 4.9.2014) ראו גם החלטה בבקשה לביטול פטנטים 214813 196341 (בקשה להפקדת ערובה) הדרים מ.א. יבוא ושיווק בע"מ נ' מפלי מים בע "מ (נבו 25.12.2018) ראו גם בקשה לביטול פטנט 155671(בקשה להפסקת ההליך ולחלופין להפקדת ערובה) רונטל נ' ברקן (נבו 9.4.2017) וכן בקשה לביטול סימן מסחר מס' 344596 (בקשה לסילוק על הסף והפקדת ערובה) חברת הבנק האסלאמי הפלסטיני נ' 6ח65₪![הק
3 + 1ו5סעח1 (נבו 05.03.2023)].
נוכח האמור לעיל אני סבורה שבהליך התנגדות יש בסמכותי להורות למתנגד, למבקש או לשניהם יחד להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הצד השני בהליך והכל בהתאם לנסיבות.
לא עלה בידי המתנגדת לסתור את החזקה לפיה חברה בע"מ מוגבל חייבת להפקיד ערובה המבקש מבסס כאמור, את בקשתו על סעיף 353 א' לחוק החברות הקובע כך:
" הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשד אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להודות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה
הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין".
רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר
2. על פי לשון הסעיף כאשר מוגשת תביעה על ידי חברה בע"מ רשאי בית המשפט להורות לתובע, לבקשת הנתבע, על תשלוס ערובה על מנת להבטיח את הוצאותיו. הפסיקה פירשה את הסעיף כקובע חזקה לפיה חברה בערובה מוגבל חייבת להפקיד ערובה להוצאות לבקשת הנתבע, ואולם, המדובר בחזקה הניתנת לסתירה. כך מבהיר ואת בית המשפט העליון בעניין אואזיס, [רע"א 7 נאות אואזיס מלונות בע "מ ואח' נ' זיסר, (נבו 13.4.2008)(להלן: עניין אואזיס)] סעיף 6 לפסק הדין:
"חזקה זו ניתנת לסתירה כיום על פי שתי דרכים חלופיות המוצגות בסעיף 3א לחוק החברות. על פי החלופה האחת, החזקה תיסתר אם הוכיחה החברה כי יהיה לאל ידה לשלם את הוצאות הנתבע, אם יזכה הוא בדין... על פי החלופה השנייה, החזקה ניתנת לסתירה אם סבור בית המשפט כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה בערובה. משמע, בהחליטו בבקשה להפקדת ערובה נתון לבית המשפט שיקול דעת. במסגרת הפעלת שיקול דעתו עליו ליתן דעתו לשיקולים שונים, ובכלל זה לשאלות האם הוגשה התובענה בתום לב ומה סיכוייה, האם הוגשה הבקשה לערובה רק כדי למנוע תביעה אמיתית של החברה וכן האם מצבה הכספי הרעוע של החברה התובעת נגרם על ידי התנהגות הנתבע, ועוד.."
3 אבחן כעת את הפעלת החזקה בענייננו לאור החלופות אשר נקבעו בעניין אואזיס. המתנגדת לא הביאה כל ראיה כדי לשכנע כי תוכל לעמוד בהוצאות המשפט אשר יפסקו לחובתה אם ההתנגדות תידחה. לכן אבחן את החלופה השנייה כלומר, אם קיימות נסיבות מיוחדות לפטור את המתנגדת מהפקדת ערובה.
4. המתנגדת טוענת לסיכויים גבוהים בהליך ואולם, ההלכה היא כי ניתן להידרש לסיכויים אלו רק אם הסיכויים במיוחד [ראו רע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת נ' בנק הפועלים (נבו 9 היות שאיני סבורה כי בשלב וה למי מהצדדים סיכויים טובים יותר בהליך ברמת המובהקות הנדרשת, לא אוכל להידרש לנושא זה בעת הצורך. עוד טוענת המתנגדת להתנהלותה המבקש בחוסר תום לב ושלא לפי סדרי הדין, ואולם לא ראיתי בטענות אלו כדי להשפיע על סיכויי ההצלחה של מי מהצדדים בהליך.
5. המתנגדת טוענת כי נוכח מצבו הכלכלי של המבקש, קיים סיכון שהיא לא תוכל לגבות את ההוצאות המשפטיות מהמבקש אם תתקבל ההתנגדות, אך טענה זו אינה מצדיקה פטור מהפקדת ערובה. הכספים שיופקדו לא יועברו למבקש והמתנגדת תוכל לקבל בחזרה אם ההתנגדותה תתקבל. בנוסף, איני בריכה להידרש למצבו הכלכלי של המבקש בקשר להפקדת הערובה של המתנגדת. עוד, לפי עניין אואזיס יש לבחון האם מצבו הכלכלי של המתנגד הושפע לרעה מהתנהגות המבקש. הדבר לא נטען בענייננו ולא נראה כי יש בסיס מוצק לטענה מעין זו.
6. לעניי תוס התום בהתנהלות הצדדים לא מצאתי כי ניתן להצביע על חוסר תום לב מובהק של מי מהצדדיםם. היות שלא מצאתי טעמיס אחריס המצדיקיס לפטור את המתנגדת מהפקדת ערובה, אני מקבלת את בקשת המבקש להורות על הפקדת הערובה.
אשר לסכום הערבות, אני סבור