סימן מסחר 345678

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בקשה לפטנט מספר 179203 (השגה על החלטת בוחן)

מבקשי הפטנט: צאגץא 6 אסמזדדצגה א ע"י ב"כ סנפורד ט. קולב ושות'

ה ח ל ט ה

1. בפני בקשה להשיג על החלטת בוחן הפטנטים שלא ליתן פטנט בגין בקשה מס' 179203. בקשה זו מקורה בבקשה בינ"ל לפטנט 20:1/1152005/025162 מיוס 15.7.2005 אשר נכנסה לשלב הלאומי בישראל בתאריך 12.11.2006 (להלן "הבקשה") וכותרתה הינה: "זיהוי נהג מורשה עבור זכאות למסלול אגרה עמוס" ובאנגלית 16 10% 06/0608 011068 1166560"

2. הבקשה תובעת דין קדימה מבקשת פטנט מקבילה אשר הוגשה בארה"ב בתאריך 15.07.2004 כבקשה מספר 10/891,824 115 (להלן: "הבקשה המקבילה") ובתאריך 15.08.2006 ניתן עליה פטנט ארה"ב מספר 22 7,091,880.

3 בתאריך 22.01.2007, לאור רישוס הפטנט בארה"ב, הגישה המבקשת מערך תביעות מתוקן התואם לפטנט המקביל. בהמשך לכך הגישה המבקשת בקשה לקיבול הבקשה לפטנט בישראל בהתאם להוראות סעיף 17(ג) לחוק הפטנטים, התשכ"ו-1967 (להלן: "חוק הפטנטים").

תביעות בקשת הפטנט

4. במערכת תביעות הפטנט שבפני מצויות 17 תביעות. מתוכן תביעות מס' 1, 9 ו - 15 הינן תביעות עצמאיות. תביעה מס' 1 הינה תביעה לשיטה, תביעה מס' 9 תובעת מערכת בעוד שתביעה מס' 15 עניינה תביעה למוצר.

5. לשון תביעה מס' 1 היא כדלקמן:

דהיינו, תביעה מס' 1 תובעת שיטה לגביית אגרה בכביש המוגדר על ידי המבקשת עצמה ככביש אגרה עמוס (ם18 1011 0660286 ןקות - או בראשי תיבות "11071"). ואת באמצעות זיהוי מספר רישיונות הנהיגה אשר הוכנסו לתוך קורא כרטיסיס המצוי ברכב, שידור המספר למקלט הנמצא בצדי כביש האגרה וחישוב גובה האגרה שיש לגבות עבור הרכב, בהתאם למספר רישיונות הנהיגה שהוכנסו לקורא הכרטיסים.

בתביעה מס' 2, התלויה בתביעה מס' 1 נתבעת הגנה על שליפת אינפורמציה הקשורה לרישיון הנהיגה אשר הוכנס לקורא הכרטיסים; תביעה מס' 3 תלויה בתביעה מס' 2 ובמסגרתה נתבעת הגנה על אינפורמציה המתקבלת על ידי שימוש בלפחות ברקוד או פס מגנטי אחד המצוי על גבי רישיון הנהיגה. תביעה מס' 4 תלויה בתביעה מס' 1 ובה נתבעת הגנה על שיטה אשר במסגרתה ניתן יהא לקבוע האם רישיון הנהיגה בתוקף אם לאו, כך שיועבר למקלט רק מספר רישיונות הנהיגה אשר בתוקף. תביעה מס' 5 תלויה בתביעה מס' 1 ובמסגרתה נתבעת הגנה על שיטה לפיה גובה האגרה הנגבית תחושב תוך שקלול מידע נוסף. תביעה מס' 6 תלויה בתביעה מס' 1 ותובעת הגנה על שיטה לפיה מספר רישיונות הנהיגה יהווה אינדיקציה למספר הנוסעים בעלי רישיונות נהיגה היושבים ברכב לעניין חישוב האגרה. תביעות מס' 7 ו- 8 תלויות בשרשור בתביעה מס'1 ומוסיפות לה יכולת זיהוי והתראה באשר לרכב אחר אשר ממנו לא משודר מספר רישיונות נהיגה, כך שבתגובה לזיהוי כאמור יואר כביש האגרה.

תביעה מס' 9 הינה התביעה העצמאית השנייה והיא עוסקת במערכת ליישום האמצאה המבוקשת. להלן לשון התביעה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

תביעות מס' 10-14 תלויות בשרשור בתביעה מס" 9 ותואמות את אשר נתבע בתביעות מס' 2-8 דלעיל.

תביעה מס' 15 היא התביעה העצמאית האחרונה, והיא תביעה למוצר המממש את השיטה נתבעת בבקשת הפטנט. לשון התביעה הוא כדלקמן:

1. תביעות מס' 16 ו- 17 תלויות בתביעה מס' 15 בהן נתבעת הגנה על משדר אשר ביכולתו לשדר את מספר רישיונות הנהיגה באמצעות גלי רדיו למקלט הממוקם לצידי הכביש וכן למקלט המכיל מעבד אשר יוודא תקפות רישיונות הנהיגה וייחשב את מספרס הכולל בהתאם.

עיקר השגות הבוחן

2. ביוס 17.01.2010 הוציא בוחן הפטנטיס הודעה בדבר ליקוייס אשר נמצאו בבקשה ולפיכך סירב להעניק פטנט רשום בגינה. הבוחן רשם לפניו את בקשת המבקשת לקבל פטנט בהתאם להוראות סעיף 17(ג) לחוק הפטנטים. לשיטת הבוחן, האמצאה הנתבעת במסגרת הבקשה אינה כשירות פטנט לאור הוראת סעיף 3 לחוק. בנוסף, ציטט הבוחן פרסומים השוללים מן האמצאה את כשירותה לפטנט לפי סעיפים 4 ו- ל לחוק.

3. בוחן הפטנטים מצא כי השיטה המוגדרת בתביעה עצמאית 1 אינה מתארת פתרון טכנולוגי המיועד לשימוש תעשייתי אלא שיטה עסקית לגביית אגרות נסיעה בכביש. הבוחן סמך קביעתו על החלטת הרשם (כתוארו אז) ד"ר מאיר נועס בעניין בקשה לרישום פטנט 131,733 אלי תמיר, (פורסם באתר רשות הפטנטים, 21.9.2006) (להלן: "עניין תמיר"), אשר מטרתה הייתה ליישום את הקבוע בפסה"ד ע"ש (י-ם) 23/94 166[1₪0108165 66וותע נ' רשם הפטנטים, דינים מחוזי, כרך כו(8) 729 (להלן: "פס"ד יונייטד").

4. באשר לתביעה מס' 1 קבע הבוחן בין היתר (סעיפיס 3-4 להודעת הבוחן), כי המדובר בשיטה עסקית ממוחשבת, שאינה כשירות פטנט מאחר שאינה מצויה בתחוס טכנולוגי. הבוחן ציין כי האמצאה המבוקשת היא למעשה שיטה עסקית שכן רכיבי המחשוב המתואריס באמצאה הינס סטנדרטיים ושגרתיים, כמו גם השילוב ביניהס, מה גס שהס מתואריס בבקשה באופן כללי ללא טענה לחידוש כלשהו. באשר לתביעות בלתי תלויות מס'' 9 ומס' 15 מצא הבוחן (סעיפים 5-6 להודעת הבוחן) כי אף המערכת הנתבעת בבקשה כוללת רכיביסם סטנדרטייס ושגרתייס הידועיס היטב לבעל המקצוע הממוצע בתחום. הבוחן ציין כי למעלה מנדרש מצטט הוא שלושה פרסומיס אשר לטעמו מתאריס וכולליס את כל המרכיביס המבניים שיש במערכת הנתבעת בתביעה 9 ואלו הם:

הוותה 7660760 6[6[!ת6 ע0)0גת 10% 16617065 6370 )זבּוח5 חו 6311005ו[קקהּ [זה6 זיזהות5" [61.3 וחהו[שותתט) 30316 ;(055459304) ]והצק |[[10 6086)הותסזטה תה 66] קתו/צהק 60זבּ] זופהה"]) ‏ 6078160זהו 60660 6שזהו[ 6‏ 030ע [101; (1993) "6606ת60 05] ₪16 הת516ץ5 מה ,6ת6(1הו 6011601138 6שעה6 58106[]1660 [ה11]1161ע שתופ 550681

(22004038663)/\) 61100 8מ6011661 6שיזה 6

5. בעקבות הודעת הליקוייס החלה חלופת מכתבים בין ב"כ המבקשת לבין הבוחן. בהודעה נוספת אשר הוציא הבוחן נקבע כי לאחר התייעצות עם הממונה על הבוחניס הבקשה מסורבת, וכי פתוחה בפני המבקשת הדרך להשיג על סירובו של הבוחן ולהשמיע טענותיה בפני רשם הפטנטים. ביוס 20.04.2011 הגישה המבקשת בקשה להשמיע טענותיה בפני הרשם, וזה התקיים בפני.

תמצית טענות המבקשת

6. שתי טענות עיקריות בפי המבקשת, אלו תוזכרנה עתה ודיון בהן יערך בהמשך. הטענה הראשונה היא טענת סף הנוגעת לתחולת סעיף 17(ג) לחוק הפטנטים. לטענת המבקשת סעיף

זה לא יושס כדין על ידי הבוחן שכן הלה מנוע היה מהעלות השגות לפי סעיפים 4 ו- 5 לחוק הפטנטים שעה שהוגשה בקשה לזרז את הליך הבחינה בהסתמך על פטנט אשר נרשם בארה"ב.

טענתה השנייה של המבקשת נוגעת לבחינת האמצאה לפי סעיף 3 לחוק הפטנטים. לגרסתה, לא יושס על ידי הבוחן הכלל אשר נקבע בפס"ד יונייטד לפיו בעת ההכרעה בשאלת השתייכות האמצאה לתחוס טכנולוגי על האמצאה להבחן בכללותה. בהקשר זה טוענת המבקשת כי המדובר באמצאת קומבינציה (שילוב אלמנטים) וכי לא ניתן לבצע את האמצאה ללא כלל הרכיביס המפורטים בה. נטען עוד כי תביעות הבקשה מכילות יסודות טכנולוגייס ברורים ומובהקיס (מקלט, משדר וכד') וכן בכולסם מתחייב שימוש בחפצ פיסי נוסף (הוא רישיון הנהיגה) ולפיכך המדובר באמצאה שהינה בתחום טכנולוגי. לבסוף נטעו כי האמצאה הנתבעת מביאה לתוצאות מוחשיות בעולס הממשי כנדרש בפס"ד יונייטד. לשיטתה חישוב האגרה לרכב בהתאם למספר בעלי רישיונות הנהיגה המצויים ברכב מטרתו להפחית את מס' המכוניות בכבישי האגרה העמוסים. בנוסף נטען כי ניתן לעשות שימוש באמצאה המבוקשת לשס הפחתת זיהוס האוויר, אס כי טענה או נטענה רק במעמד הדיון שהתקיים בפני.

דיון והכרעה

סימן ב' לחוק הפטנטים מחייב את רשות הפטנטיס בבחינת בקשה לפטנט. סעיף 17(ג) לחוק הפטנטים קובע כדלקמן:

"[ג) בקשה שנתקיימו לגביה התנאים המפורטים להלן, רואים אותה כאילו נתקיימו לגביה הוראות סעיף4, 5, 8, 12 ו-13"

דהיינו, חובה על הבוחן לבחון האס הבקשה עומדת בכל דרישות חוק הפטנטים לעניין כשירות האמצאה לרישום כפטנט, אלא אם כן עמד המבקש בתנאיס הקבועים בחוק, שאז משוחרר בוחן הפטנטיס מהעלות השגות לפי סעיפים 4, 5, 8, 12 ו - 13.

דיו טענתה הראשונה של המבקשת להידחות. לעניין אה אין אלא להפנות להחלטה בעניין התנגדות לבקשת פטנט מס' 136482 6012078110 16זה 106 נ' תרכובות ברום בע"מ (פורסם באתר הרשות, 20.8.2007), שם נידונה ואף נדחתה טענה זהה לוו אשר נטענה בפני. בהחלטה זו נקבע כי אין בהוראות סעיף 17(ג) לחוק הפטנטים, אשר חוקק לטובת המבקשים ובמטרה לזרז את הליך הבחינה בתנאיס מסוימים, כדי למנוע מבוחני הפטנטיס להפעיל

שיקול דעת ראוי ולהחליט שלא לקבל את בקשת הזירוז לאור החומר המצוי בפניהס או בשל טעם מיוחד אחר.

לא מן הנמנע כי במסגרת בחינת בקשת הפטנט בהתאם לאותס סעיפי חוק הפטנטיס אשר הבוחן מחויב בהס תמיד, אפילו במסגרת בקשה לפי סעיף 17(ג) (למשל תחולת סעיף 3 לחוק הפטנטים), יתגלה בפניו חומר אשר יהווה צידוק או טעם מיוחד בגינו יעלה הצורך בבחינה מעמיקה של בקשת הפטנט. בעניין ה ראו נא גס החלטה אשר ניתנה לאחרונה בעניין בקשה לפטנט מספר 168734 (השגה על החלטת בוחן) אנה וראובן ברמן (פורסם באתר רשות הפטנטים, 11.12.12)) (להלן: "עניין ברמן") שס הועלתה טענה והה לאו אשר נטענה בפני, לפיה56 10 11160הויז6כן 6 עבג (502\/5) 610165 6 תהק 06

166 3 לבכ 0+ 16160 6יזהּ +טפ

ץכ 60ו0]צ6כ 716311 15 ב1163010[הטן) 6תה[ 110217 01 1+ת6616ס)ת 6 131 65076 10 6[116165ש שַתו5פהכ ע0)ותסגת 0/1166 66ו[סק 3 שתוטבּת 7 116 שחופ₪ 635 ת1 1ת656עכן שה 066315 01 ע6כותנות 6511010 56 .10[15 1606התוות![6 "0 760₪6060 16 נמסע] ₪ת6/180ת26 עס פסהבּ[ 3 15 ה 05001 15 0101601 201166 ה 6 6/1661106 ע[תס 15 1ה0666] 6

".61ב 310 +631017-6616 605117

.1

.2

.3

.4

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

כלומר, לגרסת המבקשת, מערכות אוטומטיות לגביית אגרה היו ידועות קודס לאמצאה.

עוד מוסבר כי מערכות אלו בדרך כלל מורכבות ממשדר גלי 31 הממוקס ברכב וממקלט הממוקס לצד הכביש. כמו כן על פי בקשת הפטנט כבישי אגרה קיימיס בשימוש במדינות רבות במטרה להפחית עומסי תנועה.

עוד מבהירה המבקשת בבקשת הפטנט, כי במקריס מסוימיס נעשה רישום מוקדס של מספר נוסעיס קבוע (למשל שניים או שלושה) ברכבים הנוסעיס בכבישי אגרה. בהתאם למספר הנוסעיס הקבוע ברכב, מוענקת הנחה קבועה בתשלוס האגרה הנגבית מרכבים אלו, זאת בשונה מן האגרה הגבוהה הנגבית מרכב אשר בו הנהג הוא באופן קבוע הנוסע היחיד. לשיטת המבקשת, החיסרון במקריס מסוימיס אלו מתבטא בצורך בהעסקת אמצעי פיקוח אנושי כדוגמת שוטר.

על האמצאה המבוקשת ניתן ללמוד מהכתוב בבקשת הפטנט, תחת הכותרת 01 ץז ורטפ"

"מסוות6טת1 1116 (תקציר האמצאה המבוקשת) בעמ' 2-3 ובעיקר מן הפסקה הראשונה בשורות 5-14 וזו לשונה:

ב [שזו[ 3 מס 10115 601166106 01 1611000 ה ,ה10)ת6טת1 1[16 0+ שת01 660 " 6% 111/65 0 סונו 3 ₪ת06160)1 16100105 36ב[ [[0+ 06636 [פוו[ 6[) שתופט 61016ט ה ת! 063160[ 63067ע 6370 3 160 561160תו 5 1105 0 06 בתנ 1116 ₪ת1111ו5תבּי) [6תהּ 36] [01+ 0666 6 10 +תטסותהּ [[10 3 01 0616113110 ה 107 ז6ט5661תבּ1ו 0305106 3 10 6 126060018 .1106505 5 צ6טוץ ]0 עס6כותטת 116 תס 08566 6[]6נ[6ש 8 15 630107 63101 1116 1810 11501160 1166565 5 6טניז 01 6כוחנות 4 זס6סוחטת 016 01 ת0168110ת1 תה 6שנט0עק ,0065 ע][67ת₪6 תה ,10 6 10 +תנוסוחבּ [[10 3 קהוחהוותז0616 5 .61616 16[+ ת1 011/65 1166560 ]ו 116 ,06615 6ט01 1166560 01 06 וטוה 1116 הס 03560 16[6[סצ

(הדגשות אינן ".50160 155 ,016180 עהעוקוו[ 600618 01 ,65חה] 11007 01 במקור)

כלומר, מקריאת תקציר האמצאה המבוקשת, אל מול הרקע אותו פירטה המבקשת עולה כי עניינה בשיטה לגביית תשלוס בכביש אגרה שלא באמצעות רישום מוקדס של מספר הנוסעיס הקבוע ברכב, אלא באמצעות זיהוי אד הוק של בעלי רישיונות הנהיגה המצוייס ברכב.

.5

.6

.7

.8

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בתקציר האמצאה המבוקשת, מתוארים אספקטים נוספים המיוחסים לה כגון קריאת מידע מתוך לפחות ברקוד או פס מגנטי אחד ברישיון הנהיגה, וכן ויהוי תקפות רישיון הנהיגה אשר הוזן לתוך קורא הכרטיסיס (שורות 15-20). כמו כן מפורטת פעילותו של מעבד (המצוי במשדר הקיים ברכב או במקלט לצד הכביש) אשר מטרתו לחשב את גובה האגרה הנגבית על פי מספר רישיונות הנהיגה (שורות 21-25 בעמ' 2 ושורות 1-13 בעמ' 3).

לפיכך, על פי גרסת המבקשת עצמה, תרומת האמצאה בראש ובראשונה, היא שיטה לחישוב וגביית אגרת כביש בזמן אמת על פי מספר רישיונות הנהיגה המוזניס לקורא הכרטיסיס. האמצאה המבוקשת תובעת שיטה לפיה יבוצע זיהוי מספר בעלי רישיונות הנהיגה המצוייס ברכב ולא של מספר הנוסעיס בו לצורך חישוב של אגרת הנסיעה בכביש. השיטה הנתבעת מתיימרת להוות תמריץ לנהגיס אשר לצורך חסכון בתשלוס אגרה יעדיפו להתאגד לנסיעה משותפת ברכב אחד. בדרך זו, כך נטען, ניתן יהא להשיג הפחתה בכלי רכב המשתמשים בכבישי אגרה. מבקשת הפטנט ניתן להבין (בדומה לנטען בפני ע"י ב"כ המלומד של המבקשת) כי המדובר בשיטה (במערכת ובמוצר אשר מטרתם ליישמה) אשר הינה לכאורה יעילה ואף חסכונית יותר עבור מפעיליה שכן מתייתר גורס האכיפה האנושי.

עתה משזוהתה תרומת האמצאה המתוארת בבקשת הפטנט עצמה, נותר להכריע בשאלה אם לתרומה זו ביטוי ממשי בתחוס טכנולוגי. טענת המבקשת כי המדובר בשילוב רכיבים טכנולוגיים שאינו שגרתי כדוגמת האמצאה בפס"ד יונייטד (ויסות וריקת הדלק למסוק) ולפיכך המדובר באמצאה אשר במסגרתה מתבצע תהליך טכנולוגי מוחשי, דינה להידחות. בסעיף 7.2 לנספח ב' להוראות הבחינה הוסבר כדלקמן:

"תהליך טכנולוגי מוחשי משמעו ביטוי של תכונות פיזיות בדבר כלשהו עליו מבוצעת האמצאה או באופי הפעולה אותה המוצר או התהליך מבצעים (ר' האופן בו אלה נדונו על ידי ערכאת הערעור המורחבת של בית הדין האירופי

בעניין 0003/08:) בהחלטתה מיום 12.5.2010), "

תנאי זה הוסבר ויושס בעניין כדמן, שס מדובר היה בבקשה לפטנט אשר עסקה בשיטה ומערכת לחיוב רכב בגין חנייה. תביעה מס' 1 לבקשה בעניין כרמן כללה איסוף עתי של נתוניס ביחס לרכביס חונים, זיהוי הרכביס החוניס, חישוב אגרת החנייה וחיוב. לאחר עיון בפירוט הבקשה על מנת ללמוד על אותס רכיביס אשר פורטו בתביעה מס' 1 נקבע כי המדובר ברכיבים שגרתייס וסטנדרטיים (ראה סעיף 40 להחלטה). עוד נקבע כי התביעה הבלתי תלויה הנוספת בבקשה (מס' 9) אשר במסגרתה תוארה מערכת כהיבט נוסף של השיטה הנתבעת, כוללת רכיביס ידועיס ושגרתייס. תרומת האמצאה זוהתה כדרך להקל על

10

.9

.0

.1

/

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

הנהג ולייתר את הצורך בפעולות אקטיביות לתשלוס אגרת חנייה. בהחלטה זו נקבע כי תרומת האמצאה המבוקשת נעדרת ביטוי ממשי בתחוס טכנולוגי כנדרש על פי דין.

עיון מעמיק בבקשת הפטנט שבפני מלמד כי אין המדובר בשילוב המביא לשינוי בתכונות הרכיביס הסטנדרטייס הללו, בפעולתס או בקשרי הגומלין ביניהס. מסקנה דומה עולה אף לאור תרשיס הזרימה והשרטוטיס האבסטרקטייס אשר צורפו לבקשת הפטנט והמתיימריס לתאר את האמצאה הנתבעת. תרשימי ורימה ושרטוטיס אלו מתאריס את האמצאה באופן פשטני מאד ושאינו מפורט כדבעי. אי לכך לא ניתן לקבוע כי יש באלו כדי להצביע על ביטוי ממשי בתחוס טכנולוגי המיוחס לאמצאה המבוקשת.

מאחר שבעניין שבפני נטעןו כי המדובר בשיטה ממוחשבת לחישוב וגביית אגרת כביש אשר תייתר את הצורך בגורס אנושי המופעל לצורך ספירת הנוסעים היושבים ברכב (לשם חישוב אגרת הכביש או לשס פיקוח כי שולמה האגרה המתאימה כפי שזו נקבעה מראש) יש להפנות להוראות נספת ב' להוראות הבחינה המוזכר דלעיל:

"...,תרומה מעבר לייעול המתבקש והברור של מחשוב תהליך אוטומציה, מלמדת על יסוד סביר להימצאותו של אופי טכנולוגי מוחשי. דהיינו, כאשר מימוש האמצאה באמצעות המחשב שונה מהותית מאופן הביצוע הידני עד בי לא מעשי לבצע את אותו תהליך באופן יעיל באמצעים "ידניים" או כי אין לאופן מימוש זה משמעות שלא בהקשר של התהליך הממוחשב - הדבר מעיד על הימצאותו של אופי טכנולוגי מוחשי. "

כלומר, בקשת פטנט בה מתבקשת אמצאה אשר תרומתה, לשיטת המבקש עצמו, היא מחשוב או אוטומציה של תהליך שהתבצע עד כה באופן בלתי ממוכן או ממוחשב, שומה עלינו לבחון האס קייס יתרון מעבר לייעול המתבקש והברור של מעבר משיטה אנושית לשיטה ממוכנת/ממוחשבת. יתרון שכזה ימצא, כך מלמדנו נספח ב' הנ"ל, כאשר לא מעשי עוד לבצע את אותו תהליך באופן בלתי ממוכן/ממוחשב. לחילופין, כאשר למימוש אותו תהליך אין משמעות שלא בהקשר לתהליך הממוכן/ממוחשב.

קייס קושי לקבוע כי אופן ביצוע האמצאה כפי שנלמד מן הבקשה עצמה מלמד על יתרון משמעותי מעבר לייעול המתבקש ממחשוב תהליך שהתבצע עד כה על ידי בן אנוש. הגס שבענייננו רכיבי האמצאה המבוקשת כולס ידועיס וסטנדרטייס (והמבקשת מודה בכך הן במסגרת בקשת הפטנט והן בדיון שנערך בפני). תהליך גביית אגרה באמצעות ויהוי מספר הנוסעיס ברכב לצורך חישוב אגרת נסיעה בכביש אגרה (או פיקוח על תשלוס אגרה שנקבעה

1

.3

4

.5

.6

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

מראש לפי מספר נוסעיס קבוע) יכול שיעשה, באמצעות שוטר או פקח. שיטה זו, כפי שהודתה אף המבקשת, נהוגה במקומות רביס בעולס.

על פי הבקשה שבפני, אגרת הנסיעה אמנס מחושבת על פי מספר המסעים ברכב ולא על פי מספר הנהגיס אך מטרת השיטה הינה זהה, היינו להפחית רכביס בכבישי אגרה באמצעות מתן תמריץ כלכלי לנהגיס להתאגד לנסיעה ברכב אחד. יתכן כי שימוש באמצאה המבוקשת יביא להפחתה מוגברת במספר כלי הרכב הנוסעיס בכביש האגרה וימנע עומסי תנועה, דבר אשר אף בו יש כדי להקל על הנהגיס עצמם. עם זאת, המדובר בתרומה עקיפה למדי וממילא בלתי ודאית כפי שאף צויןו בבקשה עצמה. תרומת האמצאה לענייו הפחתת כלי הרכב בכבישי אגרה מוטלת בספק אף לאור הצהרת המבקשת עצמה בעמ' 6 לבקשה (שורות 16- 7] לפיה ניתן למצוא יתרונות באמצאה אפילו אס קורא הכרטיסים יכיל רק פתח אחד להכנסת רישיון נהיגה יחיד. בנוסף, אפילו מדובר היה בתרומה ודאית, ספק רב אס ניתן היה לקבוע כי הפחתת מספר הרכביס בכבישי אגרה שקולה לביטוי ממשי בתחוס שהינו "טכנולוגי".

באופן דומה, אף קייס קושי לטעון כי לגביית תשלוס בכביש אגרה על פי חישוב מספר בעלי רישיונות הנהיגה המוזניס לתוך קורא הכרטיסיס אשר ברכב, אין משמעות שלא בהקשר של התהליך הממוכן והממוחשב. במילים לא ניתן לקבוע כי ניתן לממש את השיטה אך ורק במסגרת האמצאה הנתבעת. זאת משוס שזיהוי מספר הנהגיס ברכב בהחלט יכול שיעשה ואף נעשה, כאמור לעיל, גסם שלא במסגרת מערכת ממוחשבת.

אכן נכון, באמצאה שבפני יש כדי להקל על נהגים, אשר ישלמו באופן אוטומטי אגרת כביש מופחתת ככל שיעלה מספר רישיונות הנהיגה המוזניס דרך קורא הכרטיסים. יושס אל לב כי בעניין כרמן נקבע כי הקלה על בעל רכב באמצעות תשלוס אוטומטי של אגרת חנייה, אינה בבחינת תרומה אשר לה ביטוי ממשי בתחוס טכנולוגי. מקל וחומר, גס בתרומת האמצאה נשוא החלטה זו, לא ניתן למצוא את אותו ביטוי ממשי בתחוס טכנולוגי. בדומה לעניין כדמן שםס עסקה האמצאה בשיטה ומערכת לניהול גביית אגרה בגין חנייה, האמצאה דנן עוסקת בתחוס שעניינו שיטה ומערכת לניהול גביית אגרה בכביש באמצעות זיהוי בעלי רישיונות נהיגה. בעל המקצוע הרלבנטי אס כן יהא מומחה מן התחוס הפיננסי, הניהולי או השיווקי - תחומיס אשר אינס מוגדריס נכון להיוס כתחומיס טכנולוגייס בהקשר עס דיני הפטנטיס הישראליים.

לפיכך, לאור כלל האמור לעיל אין בידי לקבוע כי לתרומת האמצאה נשוא בקשת הפטנט שבפני נמצא ביטוי ממשי בתחוסם טכנולוגי.

12

.7

.8

.9

.0

.1

.2

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

תביעות בקשת הפטנט, הנגזרות מאופי האמצאה אשר אינה מצויה בתחוס טכנולוגי כאמור לעיל, מתיימרות לתבוע הגנה רחבה וכמעט בלתי תחומה. מטרת דיני הפטנטים אינה להגן על אמצאות כגון דא באשר יש באלו כדי ליתן ביד המבקש הגנה רחבה מדי אשר יש בה כדי לעכב ולמנוע התפתחות תקינה של מחקר ופיתוח טכנולוגי ויישומו. למעשה כאן נעוצ הצידוק למניעת מתן הגנה על שיטה עסקית או תוכנה כשלעצמה באמצעות פטנט רשוס.

לאור כל האמור לעיל, איני מוצאת את האמצאה המבוקשת בתחום טכנולוגי כקבוע בסעיף 3 לחוק, ואי לכך אין היא כשירת פטנט.

לבסוף אציין כי אפילו הייתה הבקשה מסווגת כעוסקת בתחוס טכנולוגי כלשהו, גם אז נמנעת הייתה ממנה הכשירות לפטנט, שכן נעדרת היא כל חידוש (בהתאם לסעיף 4 לחוק).

למעלה מן הנדרש אתייחס בקצרה לפרסומיסם אותס ציטט הבוחן כנגד הבקשה, בין היתר לאור מסקנתי דלעיל כי רשאי היה הבוחן להעמיק את בחינת הבקשה לפטנט ולא לקבל את הבקשה לזירוז בחינתה על סמך סעיף 17(ג). במכתב התגובה של המבקשת מיוס 10.05.2010 הגיבה המבקשת, אס כי לא באריכות, על הפרסומיס הנ"ל ואי לכך לא ניתן לטעון כי לא ניתן לה יומה לגביהס. גם שאין בהס כדי להכריע את גורל הבקשה שבפני כאמור לעיל וההתייחסות אליהס היא כאמור למעלה מן הצורך.

טוענת המבקשת כי ישנו הבדל מהותי בין הפרסומיס אותס ציטט הבוחן לביו הבקשה לפטנט שבפני. לשיטתה, השילוב שבבקשת הפטנט הכולל לא רק מקלט ומשדר כי אס גס קורא כרטיסיס המסוגל לזהות כל רישיון נהיגה, וכביש אגרה שהתשלוס בו מחושב על פי מספר בעלי רישיונות הנהיגה התקפים המצויים ברכב, הינו שילוב ייחודי אשר ביכולתו להפחית את מספר הרכביס בכביש. ואת משוס שההנחה בתשלוס האגרה ניתנת בהתאם למספר בעלי רישיונות הנהיגה ברכב ובכך מבטיחה לכאורה שימוש ברכב אחד על פני מספר רכבים.

מעבר לקושי לקבל טענה של המבקשת המצביעה על קיומה של שיטה עסקית בלתי כשירה לפטנט, שהרי עיון בכל אחד מפרסומים אלו מעלה כי כוללס את רכיבי המערכת כפי שהיא מופיעה בתביעות בלתי תלויות מספר 9 ו - 15. לעניין זה אציין, כפי שעשה בוחן הפטנטים, את פרסוס (022004038663/) מתאריך 05.06.2004 (ראה לעיל) העוסק במערכת לגביית אגרה בכבישי אגרה, כאשר זו כוללת קורא רישיונות נהיגה, משדר, מקלט ומערכת לעיבוד המידע. ניכר כי המערכת המבוקשת באמצאה זהה לזו המתוארת בפרסוס הנ"ל. בנוסף, אף יצוין מאמרו של 66.88 התג[18חתטכ) 0810 (ראה לעיל) משנת 1993, בעמ' 24 סעיף 3 המתאר יישוס של מערכת הזהה לאו המתוארת בבקשה שבפני, אשר בה

3

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

נעשה שימוש לאותה המטרה. במערכת זו אמנס נעשה שימוש בכרטיס חכם, אולם גם האמצאה שבפני מתארת בין החיתר שימוש בכרטיס רישיון נהיגה אשר החינו למעשה בעל מאפייני כרטיס חכם. אי לכך, נעדרת האמצאה המבוקשת את החידוש הנדרש בסעיף 4 לחוק ולפיכך אף מטעם זה אינה כשירת פטנט.

3. סוף דבר, הריני דוחה את הבקשה לרישום פטנט שמספרה 179203.

יערה שושני כספי פוסקת בקניין רוחני

ניתן בירושלים ביום = י"ג' סיוון תשע"ג 1 מאי 2013

14