סימן מסחר 345678

ההחלטה:

בקשות מתחרות (בקשה לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד ובקשה בדיעבד להארכת מועד להגשת התנגדות לרישום סימני מסחר)

המבקש: רועי ליאון ע"י ב"כ בעז בן צור ושות'

המשיב: איתי סחיש

ע"י ב"כ אריאל דובינסקי, עו"ד

ה ח ל ט ה

1. עניינה של החלטה זו הוא בקשה לביטול החלטה מיוס 4.6.12 (להלן: בקשת הביטול) אשר ניתנה, לטענת המבקש, במעמד צד אחד וכן בקשה בדיעבד להארכת מועד להגשת התנגדות לרישום סימן מסחר.

2. ואלו העובדות אשר אינן שנויות במחלוקת בין הצדדים: ביוס 22.6.08 הגיש המבקש בקשה לרישום סימני המסחר שמספריהם 212769 (בסוג 41) ו- 212769 (בסוג 9). הבקשות הוגשו על ידי משרד עו"ד דינרי לידרמן אשר נרשום כבאי כח המבקש במאגרי רשות הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר (להלן: הרשות). ביוס 9.3.09 הגיש המשיב בקשות לרישום סימני המסחר מס' 219665 (בסוג 43) ו- 243626 (בסוג 43). הסימנים 212769 (של המבקש) ו- 5 (של המשיב) הינס זהים וכולליס את הטקסט המעוצב: "0686 9" באופן הבא:

₪ א

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

אי לכך ביוס 30.9.09 הודיע רשם סימני המסחר, הן למבקש והן למשיב, כי לאור הזהות בין הבקשות לרישום סימני המסחר הנ"ל, יופעל לגביה הליך תחרות בהתאם להוראת סעיף 29 לפקודת סימני המסחר התשל"ב 1972 (להלןו: הפקודה) וכי על הצדדים לבוא בדין ובדבריס ביניהם שאחרת יקבע הרשם זכותו של מי עדיפה בסימן.

ביוס 30.10.09 נחתם בין הצדדים הסכס במסגרתו מונה בורר אך הצדדים בחרו שלא להודיע על מינויו לרשות. אי לכך ביוס 8.12.09 הודיע רשם סימני המסחר לצדדים כי עליהם להמציא ראיותיהם במסגרת הליך התחרות וזאת בתוך חודשיים (היינו עד ליוס 8.2.10). על פי בקשת הבורר מיוס 15.2.10 הושהה הליך הבקשות המתחרות ועמד הדרישה להגשת ראיות עד למתן פסק בוררות. פסק בוררות ניתן ביוס 11.11.10 אך בוטל במסגרת פסק דינו של כב' שופט בית המשפט המחוזי שוחט שאול ביוס 3.5.11. בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש לבית המשפט העליון נדחתה בהחלטת כב' השופט א. רובינשטיין מיוס 19.9.11.

ביוס 2.11.11 שלח ב"כ המשיב בקשה לרשום סימני המסחר לחדש את הליך הבקשות המתחרות נוכח החלטת כב' ביהמ"ש העליון. ביוס 22.11.11 ניתנה לצדדים הוראה להמציא ראיותיהם בהליך במקביל בתוך חודשיים (היינו עד ליוס 22.1.12). או-אז ידרשו למסור ראיותיהם לבעל הדין שכנגד.

ראיות המבקש לא הוגשו במועד ואף לא לאחר מכן, לפיכך ביוס 13.2.12 ובהתאם לתקנה 39 לתקנות סימני המסחר (194 (להלן: התקנות). ניתנה החלטתי לפיה בהעדר תגובה מטעם המבקש יש לראותו כמי שזנח בקשתו. אי לכך, הוריתי על המשך הליכי הבחינה ביחס לסימני המשיב וחיוב המבקש בהוצאות. ביוס 27.2.12 הגיש המבקש בקשה לעיון מחדש בהחלטה מיוס 13.2.12. בקשה זו נדחתה ביוס 29.2.12 מאחר שלא מצאתי כל נימוק ראוי בגינו יש להיעתר לה.

במסגרת החלטתי מיוס 13.2.12 הנ"ל, אף הפניתי את תשומת לב המבקש לכך כי "ככל שיתפוץ, יהא רשאי להגיש התנגדות לבקשה ולהעלות את טענותיו כנגד רישומה". המבקש בחר שלא להגיש התנגדות אף לא לאחת משתי הבקשות אשר הוגשו מטעם המשיב לרישום סימניו כפי שיוסבר מטה. המבקש אף בחר שלא לערער על ההחלטה מיוס 13.2.12, ואף לא על ההחלטה מיוס 29.2.12. שתיהן כאמור נמסרו לידיו, והוא אינו כופר בעובדה זו (ראו סעיפיס 9 לבקשה שבפני).

סימני המשיב פורסמו להתנגדויות כמתחייב מהוראת סעיף 23 לפקודה ותקנה 33 לתקנות כאמור, המבקש בחר שלא להגיש התנגדות לרישום הסימניס במסגרת שלושת החודשים הקבועים בסעיף 24 לפקודה ותקנה 35 לתקנות. בהעדר התנגדויות מטעם הציבור, נרשמו הסימנים על שם המשיב ביוס 4.6.12.

ביוס 4.7.12 הגיש המבקש בקשה לביטול החלטה מיוס 4.6.12 - היא בקשת הביטול המונחת בפני (על אף שכלל אין המדובר בהחלטה ועל כך בהמשך).

יודגש כי במקביל להגשת בקשת הביטול, בחר המבקש להגיש הודעת ערעור לבית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (ע"א 12 -07 -10556) בגין אותה 'החלטה' מיוס 4.6.12 אשר לביטולה עותר הוא במסגרת בקשת הביטול דכאן.

טוען המבקש במסגרת הבקשה לביטול כי אינו עורך דין ואינו מבין בדקדוק של הליכים או במועדים המתחייבים מהם. עוד נטען כי למעשה החליף את עורך הדין אשר הגיש את הבקשה לרישום סימן המסחר בעורך דין אחר, עליו פקד לייצגו בהליך התחרות שנפתח מול סימני המשיב. עוד בפי המבקש טענות רבות וקשות כנגד התנהלות אותו עורך דין אשר נבחר על ידו עצמו. המבקש טוען כי תקנות 201 ו- 214 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984 (להלן: תקנות סד"א) מקנה בידיו את הזכות לביטול רישום הסימן מיוס 4.6.12 שכן טענותיו לא נשמעו ולפיכך המדובר בהחלטה במעמד צד אחד. בנוסף נטען כי יש להורות על ביטול החלטה על רישום סימני המשיב משיקולי צדק כמו גם מכח שיקול דעת הרשם.

מנגד טוען המשיב במסגרת תגובתו לבקשת הביטול כי המבקש מכיר ויודע מהליכי משפטיים ואף מנוסה בהם. עוד נטען כי המבקש מנסה להטיל את מלוא האחריות לאי הגשת הראיות מטעמו על עורך דינו וזאת מבלי לתמוך את טענותיו אף לא בכלל ראיה. עוד נטען כי המבקש לא סיפק כל הסבר לשיהוי בפעולתו במסגרת הליך התחרות מול המשיב המתנהל בבית הדין ברשות. לבסוף נטען כי ניסיון המבקש לעגן בקשתו בהוראות תקנות 201 ו- 214 לתקנות סד"א דינו להיכשל שכן אין זו המסגרת הראויה לביטול רישום סימן מסחר בנסיבות העניין.

דיון ראשית יש להבין מהי אותה 'החלטה' מיוס 4.6.12 לביטולה עותר המבקש?

לא בכדי נמנע המבקש מלצרף לבקשת הביטול שבפני את אותה 'החלטה' מיוס 4.6.12 שביטולה מבקש הוא עתה. למעשה, בקשת הביטול שבפני הינה עתירה לביטול רישום סימניו של המשיב מיוס 4.6.12. רישום ה אינו פועל יוצא של החלטה, כי אלא תוצאה של הליך מנהלי במסגרתו מפורסם לציבור סימן מסחר אשר נבחן ונמצא כשיר לרישום, והציבור רשאי להגיש התנגדותו לרישומו במשך שלושה חודשים שלמים. כאמור לעיל, במקרה דכאן בהעדר התנגדויות מטעם הציבור, נרשמו הסימניס על שם המשיב.

אם כן, הלכה למעשה, המדובר בבקשה לביטול רישום סימני המסחר אשר נרשמו כדיןו על שם המשיב ביוס 4.6.12. אין זו הדרך הראויה להגיש בקשה למחיקת רישום סימני מסחר מן הפנקס, ודאי שאין אה המתווה הפרוצדוראלי אותו קבע המחוקק במפורש בפקודת סימני המסחר בסעיפים 38 ו- 39. בעניין והראה החלטת רשם סימני המסחר בעניין סימן מסחר

רשוס 182596 אחים סגל אופטו ליין נ' /5 א₪016 ([פורסם בנבו] 15.5.12) גם שם, ממש כמקרה שבפני, נתבקש כב' הרשם לבטל את רישום סימן המסחר אשר נרשם בהעדר ההתנגדויות, ולהעניק למבקשים בדיעבד ארכה להתנגד לו. וכך קבע כב' הרשם:

"משעוגנו זכויות בעלת הסימן באמצעות הרישום איני מוצא כל מסגרת דיונית אחרת במסגרתה ניתן לדון בטענותיה של המבקשת, אשר לא בכדי, לא תחמה עד כה את התכתבויותיה השונות בעניין זה בסד דיוני כזה או אחר עת עשתה פניותיה השונות אל מחלקת סימני המסחר ואף אל הרשם."

יצויין כי רישום סימן מסחר משמעו מתן זכות קניינית בידי המשיב. זכות קניינית זו חינה עבירה, סחירה, ניתן למשכנה וניתן להעניק רשיונות בגינה. ביטול רישום סימני מסחר משמעו פגיעה בקניינו של אדם, היינו פגיעה בזכות יסוד. אי לכך, רף ההוכחה הרוב לפתח בעל דין הטוען כי יש לבטל את רישום הסימן הינו גבוה ואין לאשר את מחיקת הסימן הרשום או ביטולו כדבר של מה בכך. המחוקק הכיר באת ומשוס כך קבע הוראות דין ברורות לתיקון מרשם סימני המסחר, היינו סעיפים 38 ו- 39 לפקודה. המדובר בהוראות חוק ספציפיות, אשר ודאי גוברות על הוראות תקנות 201 ו- 214 לתקנות סד"א בכל הקשר לביטול רישום סימן של אדם, היינו קניינו.

אמור מעתה: רישום הסימנים מיוס 4.6.12 אינו בבחינת 'החלטה'. מאחר שאין עסקינן ב'החלטה' כפי שהוסבר לעיל, ודאי שאין המדובר בהחלטה אשר ניתנה במעמד צד אחד. למעלה מן הנדרש יודגש שוב כי המבקש שקט על שמריו במשך זמן רב אף שניתנו לו הזדמנויות רבות להשמיע טענותיו: בתחילה, המבקש נמנע, מלהגיש ראיותיו ביחס לזכותו בסימני המסחר אותס ביקש לרשום על אף שעמדו לרשותו חודשים שלמיס לעשות כן ואף נמנע מלהגיש בקשות להארכת מועד לצורך כך; בהמשך המבקש בחר שלא להגיש את התנגדותו לרישום סימני המשיב על אף שעמדו לרשותו שלושה חודשים לעשות כן ועל אף שתשומת לבו הופנתה במפורש לזכותו זו (במסגרת ההחלטה מיוס 29.7.12).

תחת זאת, ולמעלה מארבעה חודשים ממועד הגשת בקשתו לפתיחת ההליך שנסגר עקב אי הגשת ראיות מטעמו, בחר המבקש להגיש בקשה לביטול 'ההחלטה' לרישום סימני המשיב ולהארכת המועד להגשת התנגדות לרישומו.

אפילו היה המבקש מעלה טענה, ולא כך היא, כי קיבול הסימניס מקורס בטעות לפי סעיף 26 לפקודה ולפיכך לא היה מקוס לרשמם, שהרי דין טענה זו להדחות. הוראת סעיף 26 לפקודה קובעת כדלקמן:

"26. הוגשה בקשה וקובלה, ועבר זמנה של הודעת התנגדות ולא היתה התנגדות, או היתה התנגדות והוחלט בה לטובת המבקש, ישלם המבקש את האגרה שנקבעה והרשם ירשום את סימן המסחר זולת אם קובלה הבקשה בטעות או אם הורה בית המשפט הוראה אחרת." (הדגשה הוספה)

כלומר, העת להעלאת טענה בדבר טעות בקיבול סימני מסחר, היא קודם למועד רישום ולא לאחר מכן. שכן, לאחר רישום קיים הליך עצמאי ונפרד לתיקון פנקס סימני המסחר כקבוע בסעיפים 38 ו- 39 לפקודה. אפילו ניתן היה להעלות טענה בדבר קיבול בטעות לאחר רישום הסימנים, ואפילו אניח כי טענה זו נטענה במסגרת הבקשה שבפני, שהרי לא הוכח כי קיבול סימני המשיב מקורו בטעות.

טוען המבקש כי החליף את עורך דין לידרמן אשר הגיש את הבקשה לרישום סימניו בעורך דין יהודאי לצורך ניהול הליך התחרות. ממשיך הוא וטוען כי כלל התכתובת מטעם הרשות לא נתקבלה על ידי האחרון. כידוע, חובתו של המבקש הייתה להודיע לרשות על שינוי פרטי באי כוחו וכזאת לא עשה ולפיכך בדין נשלחו התכתובות לעו"ד לידרמן. מעבר לכך, המבקש אף לא הציג כל ראיה לפיה אכן שכר את שירותיו של עורך דין יהודאי לצורך ניהול הליך בפני בית הדין ברשות. בנוסף, בפי המבקש טענות כרימון כנגד התנהלותו של עו"ד יהודאי אשר בעתיין לכאורה כשל המבקש לפעול להגנת סימניו. תקלות אלו בין המבקש לעורך דינו, ככל שהיו כאלה, אינן מענייניות של בית הדין, ודאי שאין בהן כדי להעניק מרפא בגיו מחדל המבקש לפעול כמתחייב ממנו על פי דין. ראה לעניין אה: בבש"א (עליון) 3294/09 צפריר בריסק, בפש"ר נ' קובי בן איון ([פורסם בנבו] 15.9.11).

ברי כי טענותיו הנוספות של המבקש בדבר העובדה כי אינו עורך דין ואי ידיעת המועדים הנדרשים לרשותו להגשת אותס כתבי בי-דין הנדרשים במסגרת הליכים משפטיים בפני הרשות, אף אינם יכולים לסייע לו לתמיכת טענה בדבר טעות בקיבול סימני המשיב. ראשית, במאמץ סביר (כגון פניה למחלקת סימני המסחר, או למזכירות בית הדין כמו כניסה לאתר סימני המסחר), יכול היה המבקש לברר את זכויותיו או את הנדרש ממנו לצורך הגנה על סימניו. בנוסף, כלל ידוע הוא כי אדם הבוחר שלא להסתייע בייצוג משפטי מקצועי, נוטל על עצמו את האחריות והסיכון בניהול ההליך על כל המשתמע מכך. ראה: בש"א 2234/00 יחיאל ישפה נ' בנק הפועלים [לא פורסם 31.7.200) בש"א 8496/07 אליהו קבלן נ' שמואל נבון (לא פורסם 2.12.07).

הנה כי כן, משלא הוכח (ואף ספק אם כלל נטען) כי הבקשות לרישום סימני המשיב קובלו בטעות ובהעדר הוראה אחרת מבית משפט, אין מקוס להורות על ביטול קיבול סימני המשיב וממילא לא על ביטול רישום בעת יה של טעות.

3. למעשה, בנסיבות המקרה שבפני ולאור כלל האמור לעיל, אין בידי כל סמכות לבטל את רישומו של סימן מסחר אשר נכנס לתוקף עס חלוף שלושת החודשים אשר עמדו לרשות הציבור להגשת התנגדויות. משכך, אף מתייתר הדיון בטענת המבקש לפיה בסמכותו של הרשם להאריך בדיעבד את מועד הגשת ההתנגדות לרישום הסימן מכח תקנה 82 לתקנות.

4. יודגש כי חרף בחירתו שלא להגיש התנגדות לרישום סימני המשיב, אין המבקש מנוע מלהגיש בקשה למחיקת אותס סימני מסחר הרשומיס על שם המשיב, אלא שעליו לעשות ואת בדרך הקבוע בפקודה ובתקנות. תשומת לב המבקש מופנית להוראות סעיפים 38 ו-39 לפקודה אשר על פיהן על המבקש לפעול במידה וחפץ הוא לעתור למחיקת רישום סימני המשיב.

5. אי לכך נדחית הבקשה לביטול 'ההחלטה' לרישום סימני המשיב, וזאת מבלי שהדבר יהווה השתק ביחס לטענות המבקש לגופו של עניינו בכשירותס לרישום של הסימניס הנ"ל. הריני מחייבת את המבקש בתשלום הוצאות המשיב בגין הגשת תשובה לבקשה שבפני בסך 5,000 ש"ח הכולל מע"מ כדין. סכום זה ישולם תוך 30 יוס, שאחרת יישא ריבית והפרשי הצמדה כדין ממועד ההחלטה ועד ליוס התשלום בפועל.

יערה שושני כספי פוסקת בקניין רוחני

ניתן בירושליים ביוס כ"ד ניסן תשע"ג 4 אפריל 2013

סימוכין: 9-- - 5