מבקשת
- שם: טלזר שירותי תקשורת בינלאומיים בע"מ
- בא כח: עייי בייכ דרורי-וירועסקי-אורלנד עו"ד
החלטות שיפוטיות
רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר
בקשות מתחרות לרישום סימן מסחר
המבקשת בבקשה לרישום סימן טלזר שירותי תקשורת בינלאומיים בע"מ עייי בייכ דרורי-וירועסקי-אורלנד עוייד המבקשת בבקשה לרישום סימן מארס 019 טלקום בע"מ
עייי בייכ דייר יורם צביון, עו"יפ
בפני הליך בקשות מתחרות לרישום סימני מסחר כמפורט לחלן. בקשה ראשונה, מטעס טלזר שירותי תקשורת בינלאומיים בע"מ (להלן: טלזריי) הוגשה ביוס 24.12.2010 לרישום סימן מסחר מעוצב מס' 233874. בקשה שניה, מטעם מארס 019 טלקום בע"מ (להלן: מארסיי) הוגשה ביוס 06.02.2011 לרישום סימן מסחר מעוצב מס' 235648. ואלה הסימנים :
סימן 233874 סימן 235648 מטעם טלזר מטעם מארס
שני הסימנים התבקשו להירשום בסוג 38. טלזר ביקשה לרשום את סימנה לגבי שירותי תקשורת בינלאומיים ומקומיים ואספקת שירותי אינטרנט. מארס ביקשה לרשום את סימנה לגבי פרטת טובין רחבה הכוללת, בין היתר, שירותי תקשורת ובהס שירותי טלוויזיה, רדיו, אינטרנט, טלפוניה ועוד.
רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר
שתי הבקשות הננן לסימנים מעוצבים אשר אין חולק שהמרכיב הדומיננטי בהן הוא הספרות יילנסיי. מטעם והועברו הבקשות דנן להליך דנן השמור לבקשות מתחרות על פי סעיף 29 לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש], תשל"ג-1972 (להלן: ייהפקודהי).
כבר עתה יוער, כי סימנים אלה שונים מסימניהם של מפעילי תקשורת אחרים אשר טימנס כולל את שם החברה בנוסף לספרות הקידומת או החייגן בהן עושים שימוש לקבלת השירות (רי למשל: סימן 141978 הכולל את השם ייקווי והביי בנוסף לספרות 012, סימן 167786 הכולל את השם ייברקיי בנוסף לספרות 013, סימן 213066 הכולל את השם מסנפגטוטצן בנוסף לספרות 013).
רקע עובדתי
הרקע המפורט להלן עולה מהראיות והדיון בהן שהתקיים בפני ביוס 19.06.2012. מטעם טלזר הוגש תצהירו של מר ידידיה סלע, בעל מניות ומנכ"ל חברת טלזר (להלן: יימר סליי). מטעם מארס הוגש תצהירו של מר מוחמד כבהה, סמנכ"ל טכנולוגיות במארס (להלן: יימר כבההל).
הן חברת טלזר והן חברת מארס עוסקות בתחום התקשורת. לפי המידע שהוצג בפני, חברת מארס עוסקת במתן שירותי אינטרנט בלבד ואילו חברת טלזר עוסקת הן במתן שירותי אינטרנט והן במתן שירותי טלפוניה לשיחות בינלאומיות. כפי שאפרט בהמשך, נראה כי גם חברת מארס מעוניינת להרחיב בעתיד את תחום עיסוקה ולהעניק שירותי טלפוניה.
לאחר הקמתה ביום 07.01.2008 תחת השם "גרין ספרינג מערכות בע"מ החלה מארס בניהול משא ומתן עם משרד התקשורת לצורך קבלת רישיון לשמש כספקית אינטרנט, רישיון אשר נתקבל לבסוף ביוס 24.04.2009. יצוין כי בשלב זה לא נדרש המבקש לציין את פרטי החייגן המבוקש כגון הצירוף "019" המבוקש במקרה דנן. עם זאת, ניתן לראות כי במהלך שנת 2008 החלה מארס לנהל משא ומתן מול ספקיות ובה היא עושה שימוש בחשבון דואייל אותו יצרה תחת השם ותסס.960910311 801 הכולל את הספרות "019".
ביוס 11.01.2010 נוסדה חברת טלזר. עם הקמתה, הוגשו מטעמה בקשות לקבלת רישיון להפעלת שיחות לחו"ל (להלן: יירישיון מב"ליי) ולאספקת שירותי גישה לאינטרנט. אין באמכתאות שהוצגו מטעמה כל אינדיקציה כי בשלב מוקדם זה תפצה בקידומת 019.
במהלך הזי יוני 2010, החלה מארס בניהול משא ומתן עם חברת בזק להקצאת ייגן המכיל את הסיומת 019 בעבורה לשם מתן שירותי אינטרנט באמצעותו. בתחילה, התנהל משא ומתן והאופן טלפוני (רי פרוטוקול עמוד 107 שורה 12) והחל מחודש יולי 2010 בכתב. יצוין כבר
כעת, כי על אף צירוף אסמכתאות המעידות על התכתבות בין בזק למארס בעניין, האסמכתא הראשונה המעידה על בקשת ייגן המכיל את הספרות '019' מובק הנה רק מיוס ביוס 07.07.2010 קיבלה טלזר את רישיון המבייל שהתבקש על ידה. גם ברישיון זה אין כל אזכור של הספרות "019". עם זאת, צורף מטעמה של טלזר מכתב מבזק מיוס 12.08.2010 ולפיו לצורך שירותי הטלפוניה שהנה רשאית להעניק הוקצתה לה הקידומת "19סיי". בסמוך לקבלת רישיון המבייל, פורסמו בעיתונות מספר כתבות המעידות על כניטתה של טלזר לתחום השיחות הבינלאומיות. בכתבה מיום 07.07.2010 שפורסמה בעיתון ידה מרקריי נכתב כי בטלזר יימקוויס לקבל את הקידומת 019 ממשרד התקשורת ובכתבות מיוס 18.08.2010 ומיוס 25.08.2010 בעיתון כלכליסט, נכתב כי טלזר עתידה לספק את שירותי הטלפוניה האמורים בקידומת 019.
ביוס 02.09.2010 פנתה טלזר לאיגוד האינטרנט באמצעות סמנכ"ל הפיתוח שלה, וביקשה בשיחה טלפונית לרשום לטובת טלזר את שם המתחם 66.11ת.019. נציג האיגוד השיב לה כי בהתאם להוראות האיגוד עליה להמציא לשם כך רישיון לאספקת שירותי אינטרנט, רישיון אשר טרם היה בידה. לבינתיים, פנתה טלזר לסטודיו לעיצוב לצורך עיצוב הלוגו שלה אשר שלח לה ביוס 15.09.2010 דוגמאות ראשונות בהן נעשה שימוש בספרות 019.
ביום 04.11.2010 קיבלה טלזר את רישיונה לאספקת שירותי אינטרנט. לאחר קבלת הרישיון האמור, פנתה טלזר בשנית לאיגוד האינטרנט ביום 17.11.2010 בבקשה לרשום את שם
המתחם 61.11ת.019 על שמה. ואז נתגלה לטלזר כי כבר ביום 15.11.2010 -- יומיים קודם לכן - נרשם שם המתחם זה על שם מארס.
ביום 21.11.2010 נעשה ניסיון מטעס טלזר להעביר את רישום הבעלות בשם המתחם ממארס אליה. ואולם, מערכת הרישום של איגוד האינטרנט זיהתה כי הגורם המבקש אינו רשום כבעלים של שם המתחם ומנעה ההעברה. כמו כן, נשלחה הודעה על כך לבעלים הרשום של שם המתחם - מארס.
ביוס 18.11.2010 רכשה מארס את שם המתחם 61.11ת.016 וביוס 22.11.2010 רכשה מארס את שם המתחם 1.66.11 01. נימוקה של מארס לרכישות אלו הוא כי אלו נעשו לאחר שטלזר
פנתה אליה טלפונית על מנת לרכוש ממנה את שם המתחם 66.11מ.019 שבבעלותה ובשל חששה של מארס כי שם מתחם זה יילקח ממנה.
ביוס 24.11.2010 שינתה טלזר את שמה מהשם ייטלזר שירותי תקשורת בינלאומיים בע"מ לשם ייטלוּר 019 שירותי תקשורת בינלאומיים בע"מ. כמו כן, באותו היום, הגישה בקשה
לרישום סימן מסחר מס' 233874 נשוא המחלוקת דנן. (יוער כי הבקשה לרישום סימן מסחר הוגשה תוך ציון שמה הקודס של טלזר ועד כה לא הוגשה בקשה לשינוי שם המבקשת ברישומי רשות הפטנטים. מטעס זה כך היא מצויינת בכותרת החלטה זו).
ביוס 30.11.2010 הגישה טלזר תלונה לאיגוד האינטרנט במסגרת המנגנון ליישוב סכסוכים שנועד למקרים שכאלו. במסגרת זאת, נטען על ידי טלזר כי היא בעלת סימן מסחר רשום יי019יי, וזאת על אף שבקשתה לרישום סימן מסחר 233874 נושא החלטה זו אשר הוגשה אך ששה ימים קודם לכן טרס הבשילה לכלל רישום. התלונה הועברה ביוס 07.12.2010 לתגובת מארס אשר הגיבה בו ביוס. בהחלטתו של דייר קניאל, מי שנבחר לברור בסכסוך, אשר כפי הנראה ניתנה ביוס 16.1.2011, קבע דייר קניאל כי על שם המתחם לעבור לבעלותה של טלזר. יוער כבר עתה, כי נדבך מרכצי בהחלטתו של דייר קניאל היה ההנחה המוטעית כי לטלזר סימן מסחר רשום לגבי הצירוף 'י019יי (ראה סעיף 3 פסקה 7 להחלטתו).
ביוס 06.12.2010 פנתה טלזר לחברת בזק בבקשה להקצאת ייגן המכיל את הסיומת 019 בעבורה לשם מתן שירותי אינטרנט באמצעותו. גם בבקשתה זו ציינה טלזר כי המספר 019 הוא סימן המסחרי הרשום - על אף שבשלב זה חיתה בקשתה עדיין תלויה ועומדת. ביוס 0 השיבה חברת בזק לטלזר כי לא ניתן להקצות לה ייגן המכיל את הסיומת 019 שכן והוקצה ללקוח אחר עובר לבקשתה.
ביוס 06.02.2011 הגישה חברת מארס את בקשתה לרישום סימן המסחר 235648 אשר אף הוא נושא החלטה זו, וביוס 10.02.2011 שינתה את שמה מהשם ייגרין ספרינג מערכות בע"מ לשם יימארס 019 טלקום בע"מ. (יוער כי הבקשה לרישום סימן מטחר הוגשה תוך ציון שמה הקודס של מארס ועד כה לא הוגשה בקשה לשינוי שם המבקשת ברישומי רשות הפטנטים. מטעס זה כך היא מצויינת בכותרת החלטה זו).
לבסוף יצוין, כי בשלהי שנת 2010 ותחילת שנת 2011 התלה מארס בפעילות מסחרית בתחום שירותי האינטרנט וזאת על ידי הפעלת קבוצת ניסוי אשר קיבלה את שירותיה בחינם. כשנה לאחר מכן, בסוף שנת 2011, החלה מארס בפעילות מסחרית בתחום שירותי האינטרנט לקהל הרחב בתשלום.
במועד הדיון ועל פי הראיות שבפני כי טלזר פעילה במתן שירותי טלפוניה באמצעות הקידומת 019. אין בפני מידע קונקרטי באשר למועד תחילת השימוש של טלזר בקידומת זו לאחר שקיבלה מובק את רישיון המבייל ביום 07.07.2010. ככל שהוצגו בפני אסמכתאות לשימוש שכזה, הרי הוא לגבי שימוש במחצית השנה הראשונה של שנת 2011, ונוגע אך ורק למתן שירותי טלפוניה.
שימוש מקביל
בטרס בתינת העניין בהתאם להוראות סעיף 29 לפקודה אודקק לטענה חלופית שהועלתה על ידי מארס להיתר שימוש מקביל של שני הסימנים.
סעיף 30 לפקודה מאפשר את רישומם של שני סימנים דומים לגבי טובין מאותו הגדר אלא נעשה שימוש מקביל בסימנים בתוס לב עובר להגשת בקשת הרישום, או שנתקיימו נסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות זאת. לשיטתה של מארס, בהעדר כל ראיה על קיומו של בלבול בפועל אצל הציבור, ניתן לאפשר את רישומם המקביל של שני הסימנים. לעומתה, סבורה טלזר כי רישומם מקביל שכוה יביא לבלבול בקרב הציבור.
איני סבור שבמקרה דנן ניתן לרשום הסימנים במקביל. השירותים לגביהם מבוקש הרישום דומים, שלא לומר והם בחלקם. הן טלזר והן מארס מעניקות שירותי אינטרנט לציבור. כמו כן, טלזר הנה ספקית שירותי טלפוניה - שירותים לגביהם הביעה מארס רצון להתפתח בעתיד. כמו כן, ניתן למצוא כיוון חברות נוספות בתחום המעניקות הן שירותי אינטרנט והן שירותי טלפוניה תחת קורת גג אחת. מכאן, כי המדובר בשירותים מאותו הגדר לעניין סעיף 3 לפקודה. אכן, לא הוכח בהקשר והבלבול בפועל בקרב הציבור. מאידך, גם לא הובאה כל ראיה על העדרו של בלבול כאמור. בנסיבות אלה, יש לראות ברישום מקביל של הסימנים המבוקשים פגיעה באינטרס הציבור לוהות את העומד מאחורי סימן מסחרי, ועל כן אין לאשרו.
בנוסף, לאור הדיון שלהלן בשאלת תוס לבם של הצדדים ספק אם ניתן להיוקק להוראות סעיף 30 לפקודה המתייחסת לשימוש מקביל בתוס לב.
לפיכך, יוכרע עניין זה על פי הוראות סעיף 29 לפקודה כדלקמן.
המסגרת הנורמטיבית לבחינת בקשות מתחרות
לפנינו שני מבקשים, העושים שימוש בסימן דומה, לשירותים דומים. כל אחד מן המבקשים מבקש לנכס את הזכויות בסימן לעצמו ובקשות שניהם מצויות בבחינה. לנסיבות אלה נועד סעיף 29 לפקודה. ברבות השנים, נקבעו בפסיקה שלושה מבחנים עיקריים הבוחנים זכותו של מי מהצדדים עדיפה בנסיבות שתוארו: מבחן מועד הגשתן של בקשות הרישום; מבחן היקף השימוש שעשה כל צד בישראל עד להגשת הבקשה וממועד ההגשה; ומבחן תוס הלב בבחירת הסימן המבוקש (רי למשל, עייא 11188/03 קונטקט לינסן ישראל בע"מ נ' רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, פורסם בנבו (2005); עייא 8778/04 מחלבות יוטבתה בע"מ ני תנובה משק שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית, פורסם בנבו (2007); עייא 8987/05 יהודה מלבי
ני סבון של פעם (2000) בע"מ ואח', פורסם בנבו (2007)). מבין שלושת המבחנים, נתפסים מבחן היקף השימוש ומבחן תוס הלב כמבחנים המרכזיים.
מן הכלל אל הפרט
מועד ההגשה
מבחן זה בוחן את מועד הגשת בקשות הרישום, ובהעדר נסיבות מיוחדות מעניק עדיפות למגיש הבקשה הראשונה. במקרה שלפנינו, הגישה מארס את בקשתה לרישום כתודשיים ימיס לאחר הגשת בקשתה של טלזר.
לכאורה, יש בכך בכדי להטות את הכף לטובתה של טלזר. אולם, משעה שקיים הליך תחרות כמו זה, יש לבחון אכותו של מי עדיפה על ידי הפעלת כלל המבחנים ובתינת מכלול הנסיבות, ולאו דווקא באמצעות בחינת מועד הגשת הבקשות. ראה בעניין וה דבריו של הפוסק (כתוארו או) בבקשות מתחרות לרישום סימני מסחר 182963, 184650 יגאל סר שחר שיווק והפצה בע"מ נ' אקס. או. משקאות אנרגיה (ישראל) בע"מ, פורסם באתר רשות הפטנטים (2009) (לעיל ולהלן: ייעניין יגאל סריי), בפסקא 4:
''מבחן מועד הגשת הבקשה, הוא כאמור פחות הערך מבין המבחנים. אמנם ניסתה המבקשת 1 בסיכומיה ליתן משקל נוסף למבחן זה, בהפנותה אל המצב המשפטי באירופה, אלא שכידוע הליך בקשות מתחרות, אינו חלק מהדין האירופי, ואף לא חלק מהדין הקיים באנגליה. כאשר אין בדין הליך של בקשות מתחרות, נבחנות בקשות על פי סדר הגשתן, ומצב דברים מעין זה מעניק יתרון משמעותי לבעל הבקשה הראשונה. עצם קיומו של הליך תחרות על פי חוק, מניח כי שתי בקשות שלא הוגשו ביום אחד יתחרו ביניהן טרם בחינתן, מניח את האפשרות שהאחת תגבור על חברתה. במצבים כאלה מבחן זה הוא זניח וייתן משקל לו אך ורק בנסיבות מיוחדות שבהן יש משמעות עודפת לתוצאותלו, משמעות שהיא נוספת על עצם הגיע בעל בקשה מסוימת ראשון אל משרדי רשות הפטנטים.:'
9. מהאמור לעיל עולה שגם אין בטענתה של טלזר לפיה דיני סימני המסחר באירופה נותנים
עדיפות למגיש הבקשה הראשון, כדי לסייע לה. כאמור בעניין יגאל סר אין בדין האירופי הליך דומה להליך התחרות בו נוקט סעיף 29 לפקודה ועל כן עדיפותה של בקשה אחת על פני אחרת
אא פס תד) ז[מאתה/א .זהאתפזא פחד צז אסזדה שאסואותגאם אסט יתרה מגאת, במקרה דנן, כפי שיפורט להלן, המדובר בנסיבות בהן יינתן משקל מועט לשאלת מרוץ ההגשה לאור העיסוק הנדרש בשני המבחנים האחריים.
היקף השימוש
מבתן גאה בוחן במי מבין הסימנים המבוקשים נעשה שימוש בהיקף אשר חביא את הציבור לוות את מבקש הסימן כעומד מאחורי השירותים המוצעים. ודוק, אין המדובר בהכרח בשימוש ממושך לצורך מבחן זה, אלא בשימוש אשר הביא, כאמור, לזיהוי סימן המסחר עס נותן השירותים. ראה בעניין גה את דברי השופטת נתניהו בעי'א 18/86 מפעלי זכוכית
ישראליים פיניציה בע"מ נ' םו208) 581 126 פ6וסידזס/\ 1,085 פייד מה (3) 226, 243 :
השימוש הממושך והנרחב לא הוא החשוב, החשוב הוא אופי השימוש - האס יה זה שימוש כזה שבעקבותיו מזהה הציבור את המוצר עם התובעיי
מטעס טלזר, הוצגו אסמכתאות שונות לעניין השימוש בו חי עושה בסימן. בין אסמכתאות אלו ניתן למצוא צילומים שלטים בהן מופיע הסימן המבוקש אשר הודבקו על גבי מכוניות; צילומי פליירים ובהם השוואת עלות שירותי הטלפוניה אותס מספקת טלזר בהשוואה לספקיות אחרות; צילום חשבוניות מס בגין פעולות שיווק הכוללות שילוט, ברושוריים, הזמנת מדבקות רכב, פרסום באינטרנט, שירותי גרפיקה, באנרים, פליירים והקמת אתר אינטרנט. בחינת אסמכתאות אלו מעלה כי רובן ככולן הן מן המחצית השנה הראשונה של שנת 2011. כמו כן, כלל האסמכתאות הגרפיות (היינו, השלטים, המדבקות והפליירים) מעידות על שימוש בסימן לצורך שירותי טלפוניה בלבד. גם חלקן של החשבוניות שהוצגו מציינות כי אלו שולמו עבור גרפיקה לכרטיסי חיבור. מכאן, כי ניתן לומר שהשימוש אותו הראתה טלזר הינו לעניין שירותי הטלפוניה בלבד.
יצויין, כי בנוסף לאסמכתאות שפורטו לעיל, צירפה טלזר צילומים של דף הנחיתה באתר האינטרנט שלה וכן פירוט מסלולי שיחות לחו"ל אשר פורסמו לטענתה באתר אינטרנט המכונה ייכמה זהיי. ואולם, בהעדר כל אסמכתא המעידה על מועד פרסום של ראיות אלו, אין בידי לתת להן משקל ממשל.
כמו כן, ציין מר סלע, המצהיר מטעם טלזר, שטלזר הוציאה סך של 10,000 ₪ בחודש בעבור רכישתן של כעשר מילות חיפוש (46/01065/) במנוע החיפוש 200816), ובהן המילים: ייטלזריי, יישיחות לחו"ליי ויישיחות לארצות הבריתיי (רי פרוטוקול עמוד 65, שורה 1). דבריס אלה
הובאו על מנת לבסס את השימוש בספרות '019'. אולם בהעדר רכישת "019" במסגרת מילות החיפוש אין כדי לבסס שימוש שכזה ואף לפעול כנג1. במסגרת זו, פרסמה מארט את שירותיה באתר פייסבוק שבאינטרנט, באמצעות מללות חיפוש במנוע החיפוש של (רי פרוטוקול עמוד 120 שורה 18) ובאמצעות הדפסת שלטים (רי פרוטוקול עמוד 124 שורה 10). עוד העיד מר כבהה כי הסימן המופיע בפרסומיס של מארס הנו סימן מעוצב ובו השס מארס בתוספת המספר 019 בתוספת קשת פרבולית כעיצובו בסימן המבוקש על ידה (רי פרוטוקול עמוד 130 שורה 21). עס זאת, מסיבותיה שלה, לא צירפה מארס כל אסמכתא להוצאות אלו.
שני הצדדיס העלו טענה ולפיה יש להכיר בשימוש שעושה הציבור במטפר 019, אם על ידי חיוג מספר זה כקידומת טלפון לשיחות בינלאומיות (טלור) ואס כהקלדת מספר בהתייגון האינטרנט (מארס), כשימוש המביא לזיהוי כל אחת מהן כנותנת השירות. דומני כי יתכן וחיה בטענה זו כדי לסייע לצדדיס אילו היו מביאים ראיה באשר להיקף ציבור לקוחותיהם בפועל. אולם, בהעדרה של ראיה כאמור, אין בטענה זו בכדי לסייע למי מהצדדים.
ניתן אפוא לומר כי אף אחד מהצדדיס לא הראה קיומו של שימוש אשר הוצג לציחויו על ידי ציבור כלשהו כעומד מאחורי הסימן המבוקש. בהעדר אסמכתאות מצידה של מארס לגבי היקף השימוש בסימן, ניתן היה לומר כי לטלור, אשר הביאה אסמכתאות באשר לשימוש ב- 1, ליתרון מסויים במבחן וח. עס את אין די בצירופם של צילומי לוגו, פרסומות ואף לא בחשבוניות בגין הוצאות שיווק -- בעלות גבוהה ככל שתהיה, על מנת לבסס הכרה בסימן בקרב הציבור. יפים לעניין אה דברי בית המשפט העליון בבג'ייצ 144/85 קליל נ' רשם הפטנטים המדגמים וסימני המסחר ואחי, פייד מב(1), 309, 316-315 אשר אמנם נאמר לגבי רכישת אופי מבחין במסגרת הליך מתיקתו של סימן מסתר, אך נכוניס גם להליך לפי סעיף 29 לפקודה באשר להשגתו של פרסום את התוצאה הרצויה:
רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר
"אך הפרסום לבדו, אף שהוא חשוב ורלוונטי, אינו מכריע לעניין המשמעות השניה. השאלה הקובעת כאן איננה אם נעשה שימוש ואם נעשה מאמץ כדי להחדיר את הסימן לתודעת הציבור, אלא אם המאמץ השיג את התוצאות הרצויות... בסופו של דבר יש רק דרך אחת לברר זאת והיא על-ידי עדויות אינדווידואליות של צרכנים, סוחרים, סוכני מכירות, קונים וכוי. * (ההדגשה אינה במקור - א.ק.)
0. נראה אפוא כי בנסיבות העניין, שני הצדדים עשו פעולות לשימוש בסימן *'019יי קודם להגשת בקשותיה לרישום ואף לאחר מכן. ואף משמעותו של שימוש זה, בין אם אחד קדס במידה גו או אתחרת למשנהו, לא בוססה באופן שיש בו להכריע לענייננו.
תוס לב
1. להלן אתייחס לשאלות העולות מהפעלת המבחן השלישי - מבחן תום הלב.
2. עקרון תום הלב הנו עקרון יסוד בשיטתנו המשפטית, הפורש רשתו על כלל תתומי המשפט. רי למשל, רעייא 6339/97 רוקר נ' סלומון, פייד נה(1) 199, 279:
"עקרון תום הלב קובע את אופן התנהגותם של אנשים שמציאות החיים הפגישה ביניהם. הוא קובע כי התנהגות זו צריכה להיות ביושר ומתוך הגינות כנדרש על-פי תחושת הצדק של התברה בישראל [...]. תום-הלב אינו מניח 'מידת חסידות' [...]. תום-הלב אינו דורש כי האחד לא יתחשב באינטרס העצמי שלו. [...]. עקרון תוס-הלב קובע רמת התנהגות של אנשים הדואגים, כל אחד לאינטרס שלו עצמו. עקרון תוס-הלב קובע כי השמירה על האינטרס העצמי צריכה להיות הוגנת ותוך התחשבות בציפיות מוצדקות ובהסתמכות ראויה של הצד האחר. אדם לאדם - לא זאב, ולא מלאך; אדס לאדם -- אדם. [...]. מידת ההגינות מושפעת ממכלול נרחב של שיקולים. [...]. היקפה של ההגינות הנדרשת הוא פרי איזון בין שיקולים אלה ואחרים. על השופט לעמת השיקולים השונים אלה עם אלה. עליו לקבוע, ידו של מי על העליונת'י
החובה לנהוג בתום הלב חלה על כל מהלכו של החליך המשפטי. רי למשל, בגייצ 566/81 עמרני נ' בית הדין הרבני הגדול, (1982), בפסקה 10 לפסק הדין:
"סעיף 39 האמור אומנס מטיל את החובה לנהוג בתוט לב לגבי השימוש בזכות הנובעת מחוזה, אך לאור הוראות סעיף 61(ב) לחוק הנ''ל משמשות ההוראות שבטעיף 39 - ''ככל שהדבר מתאיס לעניין ובשינויים המחויבים'' - כעקרון
רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר
התנהגות וכמדיניות משפטית מחייבים לעניין פעולות משפטיות וחיובים שבכלל המערכת המשפטית בישראל. 'י
מכאן ששאלת תוס ליבו של מבקש רישום סימן מסחר אינה מתמצה רק בעת בחירת סימן המסחר, ויש משקל גם לאופן התנהלותו במהלך כל שלבי בקשת רישום הסימן. על מבקש סימן מסחר להתנהל בהגינות וביושר לאורך כל שלבי בחינת הסימן ולא כל שכן בהליך של בקשות מתחרות, כפי שכבר נקבע בעניין בקשות לרישום סימני מסחר מס' 125438 ומסי
ענק האופטיקה בע''מ נ' 1348 סא (2005):
"בהליך לפי סעיף 29, מדובר על בקשות שלא נבחנו כלל, עקרון תוס הלב הוא אחד המוטיביס המרכזיים והחשובים החולשים עליו. זהו עקרון יסוד בתורת המשפט שלנו, ומעבר לכך הוא העיקרון החשוב ביותר בהליך לפי סעיף 29./י
על כן, מידת עצמאות השימוש בפועל ומידת ידיעתו של צד על פעולות משנהו עשויה להשפיע על תוס הלב המתמשך של הצדדים במהלך הבחינה ולצורך הליך הבקשות המתחרות שבפנינו.
התנהגות זו יחיה בה להעיד האם בחר מי מהצדדיס בסימן בכדי להיבנות ממוניטין אשר נרכש בידי אחר.
מהראיות שצורפו, ניתן לראות כי מארס בחרה במספר 019 לכל המאוחר בשנת 2008. מאחר וטלור הוקמה רק בשנת 2010, אין כל ספק שלא ניתן לראות במארס כמי שניסתה להיבנות מוניטין ואף לא. עוד עולה מהראיות שצורפו, כי מארס החלה בפעילות מסחרית רק בשנת 1. על כן, משבחרה טלור בספרות ''019יי כקידומת החיוג שתשויך אליה במסגרת רישיון המובייל אותו קיבלה בשנת 2010, לא ניתן לראות אותה כמי שמנסה לרכב על מוניטין שנוצר למארס - היות ובהעדר פעילות מסחרית בוודאי שלא נצבר מוניטין שכוה.
מארס הגישה את בקשתה לרישום סימן המסחר מטעמה ביוס 6.2.2011, רק לאחר שהתוודעה לטלזר אשר פעלה להעברת זכויותיה של מארס בשס המתחס 6%.11ת.019 אל שמה
(כמתואר בסעיפים 14 ו-16 לעיל). איני מוצא שיש בכך להעיד על חוסר תום לב של מארס לעניין בקשתה לרישום סימן המסחר. ניתן לראות התנהלות זו פעולת 'ימגננה' לגיטימית על מאמצים אשר כבר נעשו לבניית מוניטין כפי שהדבר נדון בעניין בקשות מתחרות לרישום סימני מסחר בהתאם לסעיף 29 לפקודת סימני מסחר 183948, 191785 יובל ירין יס המלח בע'ימ ואח' נ' אנא לוטן בע''מ ואחו, נבו (2008), בפסקה 30 להחלטה :
"מבלי לסתור את האמור לעיל, לא הוכח בפני גם כי התנהלותה של המבקשת 2 נגועה בחוסר תום לב. אין ספק שייטב היה עם המבקשת 2 לו פנתה בבקשה לרישום סימן המסחר במועד מוקדם יותר. יחד עם זאת, בהתחשב בעובדה כי
המבקשת 2 רצתה לשמור על הסימן בו עשתה שימוש לאורך מספר שנים, וביקשה מבחינתה להגן על אינטרס מסחרי לגיטימי שלה, אין בפעולת 'המגננה', כדבריה בה נקטה, בהגישה בקשה לרישום סימן מסחר הזהת לסימן שנתבקש על ידי יריבתה, כדי להעיד על חוסר תום לב./י
לעומת זאת, בקשת הרישום של סימן המסחר מטעס טלור הוגשה ביוס 24.11.2010, לאחר שביום 15.11.2010 נתגל לה כי גורס אחר נרשס כבעלים של שס המתחס 6%.11ם.019. היה ואף כן במועד הגשת הבקשה מטעסם טלור, שהנו כה סמוך ליום בו גילתה כי אחר עושה שימוש בספרות '019יי, כדי להעמיד גם את פעולתה שלה כפעולת יימגננה''י לגיטימית. אך יתר פעולותיה של טלזר צובעות את נסיבות הגשת הבקשה לרישוס סימן המסחר בצבע אחר.
כאמור לעיל, עשתה טלזר ניסיון להעביר על שמה את שם המתחס 6%.11ת.019 הרשום על שם מארס ברישומי איגוד האינטרנט הישראלי, בעוד שפעולות שכאלה יכולות להיעשות רק על ידי בעל הרישום שם. כאשר עומת מר ידידיה, מנכייל טלזר, עם מעשה זּה, השיב כי אינו יודע על דבר על כך (פרוטוקול עמוד 31 שורה 65). כאשר נשאל באשר לזהות העומד מאחורי ביצוע הפעולה, בהתאם לכתובת האימייל המצוינת בתיעוד הניסיון אצל איגוד האינטרנט הישראלי, השיב כי המדובר בעובד לשעבר של טלזר אשר שימש כסמנכייל טכנולוגיה, וכי ממילא אינו מוצא כל פסול בפעולה או (פרוטוקול עמוד 32 שורות 5-19). איני מוצא שניתן על ידי טלזר הסבר המניח את הדעת באשר לפעולותיה.
משך התנהלותה של טלזר בקשר עס שס המתחס האמור מעוררת תהיות. בחינת נוסח תלונתה של טלזר לאיגוד האינטרנט על מנת להעביר את הזכויות בו לשמה מעידה על כי טענה שבבעלותה סימן מסחר רשום. זאת בעוד שבפועל בקשתה לרישום סימן המסחר מטעמה הוגשה אך ששח ימים קודם לכן. מר ידידיה העיד כי לא הוא זה שהגיש את התלונה וכי זו הוגשה על ידי אותו עובד לשעבר אצל טלזר (פרוטוקול עמוד 24 שורה 16-27). למעשה גם לעניין וה לא ניתנו תשובות המניחות את הדעת. חשיבותה של התנהגות זו קיבלה משנה תוקף עת עיון בהחלטתו של הבורר שהכריע בסכסוך מעיד על כי התבססה בעיקרה על ההנחה המוטעית כי לטלזר סימן מסחר רשום.
בנוסף על דברים אלה במכתבה של טלזר לבוק לשס הקצאת חייגן לשירותי אינטרנט המכיל את הסיומת ''019יי יש להעיב על ניקיון כפיה של טלזר. כך, במכתב אשר נשלח לחברת בוק, ציינה טלור כי *י019יי הוא סימן המסחרי חרשום למרות שבשלב וה בקשתה לרישום סימן המסחר עודה הייתה תלויה ועומדת. גם כאן העיד מר ידידיה כי אינו רואה שום פסול בהתנהגותה זו של טלזר (פרוטוקול עמוד 36 שורה 26).
איני מקבל את טענתה של טלור כי יש לראות את רכישתם של שמות המתחס 61.11ם.016 ו-
1 1 1 כעדות לחוסר תום לב של מארס. שמות מתחס אלו נרכשו בתקופה המקבילה להגשת התלונה מטעם טלזר לאיגוד האינטרנט הישראלי ולאתר שאף לשיטתה של טלוּר עצמה, ניהלה עם מארס מגעיס בניסיון להעברת שס המתחסם 019.₪61.11 מבעלותה של מארס אליה (רי סעיף 3.17 לתצהירו של מר ידידיה). על כן, נראה כי שמות מתחס אלו נרכשו על ידי מארס אך למקרה בו לא תוכל לעשות שימוש בספרות 019 ואין לזקוף רכישת שמות מתחס אלה כנגדה. | בדומה, | גם כתובות | האימייל 0ס]80116081081תתק8 - ו-
911.00 66810 801ַתועק5 ככל שאלו נוצרו על ידה בפועל, נראה שנוצרו במטרה להבטית כי מארס לא תצא קרתת מכל הכיוונים (רי פרוטוקול עמוד 102 שורות 4-23). אני מקבל כי פעולותיה של מארס בענייניס אלה אינן אלא פעולות 'ימגננה' לגיטימיות.
התנהגותה של טלור המתוארת לעיל מעוררת קושי. דומני כי בשל שרשרת הנסיבות שפורטו לעיל, לא ניתן לייחט לפנייה כזאת או אחרת הטוענת לזכויות רשומות בסימן מסחר משוס טעות של אדס אשר אינו בקיא במשמעויות המונחים בהס הוא משתמש, כפי שניסתה טלזר לטעון. הצגת שווא בדבר רישומו של סימן אינה דבר של מה בכך. לפי הוראות סעיף 63 לפקודה הטענה כי סימן מסחר פלוני רשוס ואין הדבר כך, דינה קנס. על כן, הריני מוצא שהתנהלותה של טלור בעניין זה נגועה בתוסר תום לב במידה אשר יש בה להכריע את הליך הבקשות המתחרות שבפני לטובתה של מארס.
לאור כל האמור לעיל, אני מורה בואת על המשך בחינת בקשתה של מארס לסימן מסחר מספר 235648. בקשתה של טלור לרישום סימן מסחר מספר 233874 נדחית.
אסא קלינג
רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר
ניתן בירושלים ביום כייג שבט, תשעייג 3 פברואר, 2013