סימן מסחר 345678

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בקשה לפטנט מספר 171773 (השגה על החלטת בוחן)

המבקשי מרדבי טייבר

1. בקשת פטנט מספר 171773 לגבי אמצאה בשס "מכשיר ושיטה לניהול משחקי חברה" ובאנגלית "038105 [50618 שתושַהּת1/]3 זס1 00ם]1/16 סת8 פטזה8זהקק/" הוגשה בישראל מטעמו של המבקש ב-3.11.2005 (להלן: "הבקשה.

2 הבקשה תובעת דין קדימה משלוש בקשות אשר הוגשו בארה"ב, כדלקמן: בקשה 7 מתאריך 15.6.2003, בקשה 60/496,242 מתאריך 15.8.2003 ובקשה 8 מתאריך 7.5.2004. הבקשה האחרונה הבשילה לכלל פטנט בארה"ב ‏ 05

3 הבקשה אף הוגשה בעקבות בקשת פטנט בינלאומית 20:1/11.04/00485 מתאריך ב- 4. לנגבי הבקשה הבינלאומית האמורה התקבל דוח חיפוש חיובי (בו לא נמצאו פרסומיס השוללים חידוש או התקדמות אמצאתית) מתאריך 29.9.2005 אשר הוגש על ידי המבקש בתשובתו לדרישת הבוחן לפי סעיף 18 לחוק הפטנטים, תשכ"ו-1967 (להלן: "החוק" או "חוק הפטנטים").

4. לאחר בחינה ראשונה של הבקשה מצאה הבוחנת במכתבה מ-31.12.2009 שאין האמצאה המתוארת בבקשה כשירת פטנט לאור דרישות סעיף 3 לחוק. הבוחנת מצאה שעניינה של האמצאה תהליכים מחשובתיים ועיבוד על ידי מחשב אשר לכשעצמם אינס טכנולוגיים. כמו

כן, מצאה הבוחנת שכל המרכיבים לדרכי ביצוע האמצאה המתואריס והנתבעים כ- אינם חדשים אלא כלליים וידועים. כמו כן, מצאה הבוחנת שהבקשה מכילה מספר רב מידי של תביעות לשיטה.

למכתב הליקוייס שמצאה הבוחנת השיב המבקש במכתבו מ-30.8.2010 בו תיקן את התביעות בבקשה על מנת שבחלקן יתאימו לפטנט 398' האמור ושתביעות אחרות יתאימו לשתי בקשות

פטנט אחרות בארה"ב (אשר אחת הבשילה באותו ומן לפטנט 7,769,699 115 והשניה 5 תביעותיה אושרו על ידי הבוחן בארה"ב, להלן: "הבקשות האחרות"). יודגש כי

מהבקשות האחרות לא נתבע דין קדימה אך נטען על ידי המבקש כי הן נסמכות על תיאור דומה לוּה שנעשה בבקשה דנן.

בין לבין התכתב המבקש עם הבוחנת לגבי אפשרות בחינת בקשתו לפי סעיף 17(ג) לחוק ונענה על כך במכתבה מ-2.3.2011 כי לא ניתן לקבל את הבקשה לפי הסעיף האמור מאחר ש"משחקי חברה להקלת שדכנות בין פנויים ופנויות אינם בגדר בעיה טכנולוגית הדורשת פיתרון ולכן אינם בתחום טכנולוגי כדרישת סעיף 3 לחוק". הבוחנת חזרה על עמדתה כי הבקשה נעדרת חידוש. לבסוף העמידה הבוחנת את המבקש על הקושי הטכני שבקבלת בקשתו לפי סעיף 17(ג) לחוק על סמך מספר פטנטים מקבילים מכיוון שעקב ריבוי מספר הפטנטים לא ניתן ללא בדיקה נוספת לראות כאילו התקיימו לגבי הבקשה הנבחנת הוראות סעיף 8 לחוק ("פטנט יינתן על אמצאה אחת בלבד ").

לבקשת המבקש, ב-6.6.2011 התקיים ראיון בינו וביו הבוחנת במשרדי רשות הפטנטים. בעקבותיו הודיעה הבוחנת במכתבה מ-8.8.2011 שלא שוכנעה להסיר את הליקוייס עליהס עמדה ושלא ניתן לקבל את הבקשה, לא לפי סעיף 17(ג) לחוק ואף לא לפי סעיף 17(א) לחוק הפטנטים.

בעקבות דבריס אלה ביקש המבקש להשמיע טענותיו בפני הרשם בהתאם לתקנה 46 לתקנות הפטנטים (נוהלי הרשות, סדרי דין, מסמכים ואגרות), תשכ"ח-1968 (להלן: "התקנות". דיון כאמור התקיים בפני ב-10.1.2012 ולאחריו ניתנה למבקש אפשרות להגיש סיכומים משלימים אשר הוגשו ה-19.2.2012.

נקדיס ונאמר שאין מקוס לדון במקרה זה בשאלת אפשרות הבחינה של הבקשה לפי סעיף 7 ) לחוק. הבקשות האחרות עליהן המבקש נסמך בנוסף על וו אשר הבשילה לכלל פטנט אינן בגדר "בקשה מקבילה" היכולה לעמוד בדרישות סעיפים 17(ג)(1) (א), (ב) או (ג) לחוק. ממילא, כפי שעמדה על כך הבוחנת, על פי הוראות העבודה לבחינת בקשות פטנט לא ניתן להסתמך על שלוש בקשות דומות אחרות יחדיו לצרכי סעיף 17(ג) לחוק. סעיף חוק זה מתייחס לבחינתה של אמצאה אחת בלבד אשר ספק אם יכולה להיות מתוארת בשלוש בקשות מקבילות אחרות במדינה אחת.

בשעת הדיון ביקש המבקש לצמצס בקשתו ולמחוק מגרסת התביעות האחרונה שהוגשה (גרסא 3) את תביעות 27 - 37 לבקשה על מנת לצמצס הסתמכותו על לא יותר משתי בקשות מקבילות. במסגרת סיכומיו ציין כי מחיקה זו מותנית בקיבול הבקשה לפי סעיף 17(ג) לחוק. כן ציין המבקש ש"שומר לעצמו האפשרות" להמשיך ולהחליף את תביעות 17 - 26.

עקרונית אין מניעה שמבקש יציע בשעת טיעונים בפני הרשם תיקונים בהתאם לאפשרות העומדת בפניו לעשות כן בהתאם לתקנה 49 לתקנות. ואת ממילא לאור זכותו לתקן את הפירוט בכל עת טרם קבלת הבקשה בהתאם להוראות סעיף 22 לחוק. עם זאת, הוראות אלה אינן מאפשרות הצעה מותנה כפי שהציע המבקש. יש להדגיש שאין הליכים בפני הרשות, ולא כל שכן בשלב דיוני מתקדם זה בפני הרשם, בגדר משא ומתן והצעות מותנות בתוצאות. אין בהליכי בחינת פטנטים ברשות הפטנטים אפשרות להגשת מערכות תביעות חלופיות כפי

שייתכן ואפשרית במשרדי פטנטים אחרים (השוו למשל, ₪66 תס 404166 1.688 3 ,3/1998 20 01 ,15/98 .סא 021066 זח2816 תגסקסזטת). ואת, כמובן מבלי לגרוע משיקול דעתו של הרשם לפי תקנה 50 לתקנות להורות על תיקונים בבקשה או בפירוט לאחר ששמע טענות. דהיינו, משביקש המבקש לצמצם תביעותיו הרי שזו מערכת התביעות שבפני. מובן שאין באפשרותי להתייחס לאפשרויות נוספות אחרות של החלפת תביעות אותן הזכיר ולא פירש המבקש בשעת הדיון.

לפיכך, לצורך החלטתי זו אתייחס לגרסא השלישית והאחרונה של התביעות כפי שתוקנה בפני. למען הסר ספק ומעבר לצורך, אתייחס בקצרה בסוף הדברים גס לתביעות 27 - 32 (בגרסא 2), אשר נמחקו מהבקשה.

במערכת התביעות שבפני 26 תביעות מתוכן תביעות 1, 11 ו-17 הן תביעות עצמאיות. עניינה של תביעה 1 הוא התקן למימוש האמצאה, תביעה 11 תובעת מערכת, בעוד שתביעה 17 היא תביעה לשיטה.

לשון תביעה 1 היא כדלקמן:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

‎ ]0 686‏ 6060706ץ [8ת50ע6כ 3 שתותוה)ת60 03182856 0₪ת5660 ב 6 [ב67500כ 5810 ,5₪1256710015 01 ץ)1[ה !כ 16[ 01 5005011061 8 ,505671260 ו[ 636‏ 5816 01 115%[ 18 [5008צ6כ 3 1565"קו 60 ז)]11תהט 1191 560705 [10₪ט01ת1 6[0065ת1 +11 הפו [המ50זסק 1 ץ)ו[הּיזט]כן 3 01 686 ת1 1167651 01 [1606 0131106 5 5561126 6306 101 ,161 ש100₪51ש6'כ 135[ ע51256126 5810 +1[13 5105610615 0116 1 001311/6 06065507יכ 3 ;5125611265 01 וו[הּיזטו!כן 16

‏הו 510561100618 01 ץ111בּינט[כן 16 וס) 52561265 סע ז1635 31 >6ו פע [מ50ע6כן 16[ תו 6[0060ת1 560765 [ה0וט01תו 5810 10 6500856 ה ,5112561265 01 ע11[הּיזט[כן 1116 01 11545

‏6% 3 5₪05671200758 00) 6856[ 36 5816 01 686 10 תשופפהּ 356 31]) 1151 53101 נותסיד) +ה6והו55הּ

‏6361 01 [המ!ו16 ₪567 3 10 ,560 10 06781106 11671366 וטקוטס חב 3551 561606160 1116 ,525011265 סע 16351 31 5310 01 5005011061 ה ;5112501100 6361 5310 10 5516860

‏0 5256061 ,606106 5616613017 10 6ט617311ק0 67]366זחו )טקתו חב 3-0 ות0ע] ,0706730100 השופפה 5816 תה תסהצ6קס א6וק 5816 6 10 10316 מה ,5256112675 סע 16351 31 5310 01 6361 01 [ה הויז ]6 [636 01 1154 ב[15ש\ [ה650כן 5310 חן 161010661 5601765 [הטסנטו01ח1

‎31 16351 0 5.

5. דהיינו, תביעה 1 תובעת התקן ליצירת מטלות חברתיות עבור ריבוי של משתתפים. המערך מורכב ממאגר מידע (08132856) המכיל את המטלות כאשר כל מטלה כוללת פרטי מידע של פעילות חברתית לביצוע על ידי משתתף; מאגר מידע נוסף המכיל את פרטי המשתתף, כאשר פרטים אלה כוללים רשימת משאלות (115 151שו) של אותו משתתף תוך דירוג מידת העניין של אותו משתתף בקרב המשתתפים לאחר מפגש; מעבד נתוניס (ז60550סזק) וביכולת לברור

לפחות שני משתתפים מריבוי של משתתפים בהתאם לדירוג האמור שברשימת המשאלות של המשתתפים וכן להתאים ללפחות שני משתתפים אלה מטלה מתוך מאגר המידע הראשון

לעיל; ממשק פלט לו יכולת לשלוח לתחנת קצה (4ת1ה161 ז56ט) של כל אחד מלפחות שני המשתתפיס שנבררו את המטלה שהותאמה להם; וממשק קלט לקליטה בררנית ( /[561601/6

06 ) בעקבות פעולות הברירה וההתאמה האמורות, מאותן תחנות קצה של לפחות

אותס שני משתתפים, עדכון עבור הדירוג האינדיבידואלי שלהסהקו שנקבע כבר בעניין (1854) 112 15 56, בו אכן הוענקה הגנת פטנט לגבי חלק מתביעות ההתקן והשיטה לאמצאה המפורסמת לשימוש בשדות אלקטרומגנטיים לטלגרפיה אך נדחתה התביעה להגנת פטנט על.

שחהו הו 10 160610260) , והלן תפות-6166110. עמה 36, בהתייחס לשיטה זו.

הטענה לדחיה זו היה שאין לתת הגנה על תוצאה לכשעצמה של שיטה שכן יהיה בכך למנוע מאחרים להגיע לאותה תוצאה בדרכים אחרות. בעניין 261501 התמקד בית המשפט העליון בארה"ב בסוגיית הפקעת התוצאה מהציבור בהקשר של תכנת מחשב:

" (פסקה 8(ז) לעניין 1661010165).

בית המשפט העליון בארה"ב לא פירט מהס אותם רמזים נוספים בהם ניתן היה להשתמש אך הוסיף וציין כי בעוד יישוס של חוקי טבע או נוסחאות מתמטיות עשוי להיות כשיר פטנט, לא כל תיאור של רכיב פיזי סמלי הופך את האמצאה לכשירה. יתר על כן, עצס העובדה שהצעדיס המתואריים בתביעה יכולים להתרחש ב"עולס האמיתי" לא בהכרת מעבירים אותה את סף סעיף 101. בסופו של דבר, קבע בית המשפט העליון שכי האמצאה המתוארת בעניין ץא3115 הינה רעיון מופשט ועל כן אינה כשירה לפטנט. בהחלטה בעניין ץ₪115% הסיט בית המשפט העליון בארה"ב את מרכז הכובד של הדיון בכשירות אמצאה לפטנט ועמידתה בדרישות סעיף 1 לחוק ארה"ב, מעיסוק במבחן ה-ה51011810ת 7 -זס-6ת1ה136/ (ר' עניין 15% .5 1309 ,3223 .01). יחד עם זאת, בד בבד עס כך שבית המשפט שם מצא שמבחן זה נותן רמז חשוב ומועיל ומהווה כלי מחקר חשוב אך אינו המבחן היחיד לכשירות לפטנט של תהליך.

בית המשפט לא הציע מבחן אחר או נוסף שיכול לשמש לקביעת הכשירות לפי סעיף 101 לחוק. יתרה מזאת, בית המשפט שם חיווה דעתו שייתכן ומבחן זה אינו מתאים לסוגי האמצאות עליהן הופעל. דעת הרוב בעניין 115% מציינת כי ייתכן שמבחן ה--1/186186-01 ת התאים לעידן התעשייתי אך ספק בעיניו אם יש בו כדי להתאים לעידן המידע:

הוטסעק [[6 עהו 1656 תסהַהּהז0)פתבּת)-ז6-0תוו[6הות 6ו[ד" ת1 111056 10 עה[11ת51 0665865עכן שְתוזהט[ה6/3 :10 3515 1ח5₪1)1016 ]1 ₪ חן 0606 105)ת6טח1 ,6[קותה א עס]- -06\, [13י5ט הז 00001 10 685085 6זבּ 11676 ₪1. התיזס1 1016קת13 016 יס פטותוותז16)6 "0+ ת611)0[0 50[6 016 ₪06 6[טסת5 16856 116 ... .126 תסהַתז0/ת1 186 תו 8הסנ)ת6טתו ]0 ץ111כה)ה6והק 0 35 ע1ח667131תט 676316 6[טוסע\ 1651 תסהַזהּ51011תבּי)- זס-6ת6[11הות 6 \ְ>113200511) 660תַהט30 ,50100876 ]0 011810בּ1ת6זהק 116 3 ,הווחה סיק זה6הו] תס 235606 5ת0םמ6טת1 6תב ,65טףותו160 1 .5 130) ".5100315 [012113 01 מסוזהּ[טוקותבּוו 1116 [תבּ ,65510י1 ות 60

(ההדגשה אינה במקור - א.ק) (3227

2. מכאן שבית המשפט העליון בארה"ב עצמו מוצא שהמבחן העיקרי שנדון בפסיקה בארה"ב עד אותו מועד אינו בהכרח המבחן העיקרי והקובע לבחינת כשירות לפטנט (בהתאם, ערכאת הערעור הפדרלית פעילה לאחרונה את מבחני העמידה בדרישות סעיף 101 לחוק ארה"ב בקשר עס אמצאות בתחום התכנה תוך התמקדות בשאלה האס הן מייצגות תהליך אבסטרקטי או לא - למשל,

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

.1 .ה8ז5 63 ,פחזזסס 1660100 165 0ז עום.1 1ה6ו0 הזוחסת 0 קומוח'יזסקקכ) 1/5560 (2011) 1289 .ש₪6).

בנוסף על השינוייס האמוריס בשדה הפסיקה, בזמנים אלה מערכת הדיניס בארה"ב עוברת שינוייס רבים. ב-16.9.2012 נחקק בארה"ב חוק לתיקון דיני הפטנטים לשם ייעול שיטת הפטנטים, שיפור איכות הפטנטים והגבלת ליטיגציה מיותרת ויקרה. חוק זה ידוע כ- -ע1.68 ררת/ ה[זנרת5 (2011) 284 .5196 125 ,112-29 ..1 סטע) ומכונה ה. כך

למשל, סעיף 14 ל-418 קובע שתכנוני מס לכשעצמם לא ייחשבו כחדשים על פני ידע קודם - סעיף זה מתייחס אמנם להיבטי חידוש והתקדמות אמצאתית ומסייג עצמו במפורש מנושאי סעיף 101, אך בפועל הוא מחריג קבוצה של שיטות עסקיות לצמצום תשלומי מס ממכלול השיטות העסקיות עליהן ניתן לקבל פטנט. בין הנושאים השונים המטופלים בו ישנה התייחסות מיוחדת בסעיף 18 ל-418/ לאפשרות עתירה כנגד תקפו של פטנט אשר ניתן על שיטה עסקית לאחר נתינתו של הפטנט (6076160 זס1 נתהזשסזק 510081 .18 5660

בסעיף ההגדרות לאותו סעיף 18:

16 ו[1 ,5660100 1[115 01 565סקעטק עסע ... (18)0()1" צס 1611001 3 61315 1131 זת16הּכ 3 1635 " זת16הּכן 161100 655 חופנ עס ₪שת|06655ען 0303 קתוותע0]ז6כקן 10 פטוהּתהקקה ₪תו0ת60776500 עס תַסוהע5ותו3010 ,60160העכ 116 ת!| ‏ ₪566 67800₪5ק0 :0116 6 ]18 686601 ,56701606 עס ]0006-כ [בּו6תהּתו] ב 01 1ה6ות6קבּתהות ".1005)ה6טת! [166[00100168 08] 5זת6והק 6]!₪0066חו 0% 0065 16

(ההדגשה אינה במקור - א.ק)

החלק ב-418 המתייחס לנושאים אלה נכנס לתוקף רק לאחרונה ב-16.9.2012 ולכן מוקדם להתייחס כיצד הוא ייושס. עס ואת, מעניין לציין שלשם הפעלת הוראות החוק פרסס משרד הפטנטיס של ארה"ב הנחיות באשר לפרשנות המונחים שבסעיף 18, ובהס גם פרשנות למונח "אמצאה טכנולוגית" (1160 2012-17904 .06 ₪ ,2011-0087-ק-70ע .סא 0686 2))):

5 ה ב 610 שהוהוהדז1616) הז[ .10 ת6טחו [₪163 66010 (םש)" 6 ]0 05685ץט] "0+ ץ[50[6 מתסו)ת6טתו! [0[08163ת(166 3 עס] 5660) 161005 120518655 620067660 ע0] ומהעקסז [הת0ו5תהעד 606 3 תס 6005100766 06 [!וע\ שתנצוס!101 116 ,((42.301)3

3 661165 11016 3 35 ש16)הו 1[661ו5 6131160 16[ ע6ו][)6ת/ :3518

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

צסוזכ 116 06 5טסנש סט תה [6טסם 15 1181 169810176 [166[10108163 ".5010110 [163ת166[1 ה 1516 וה6[סיזכ [163ת1661 ה 501065 6חהּ ;זיוב

[08/13/2012 1160 2012-17904 .06 מז ]

5. ההגדרה האמורה ייחודית לצרכי הליך הבדיקה מחדש של פטנטים שניתנו על שיטות עסקיות

בפני טריבונאל של משרד הפטנטיס של ארה"ב ולאור הוראות סעיף (18)6 ל-418/ אין בה להשפיע על שיקולי פרשנות סעיף 101 לחוק ארה"ב. בנוסף, טרס נעשו קביעות לאורה. אולם ספק אס ניתן להתעלס מהוראותיה כאמד להמשך מגמת השינוייס ביחס לאמצאות על שיטות עסקיות בארה"ב בפרט ולגבי מהו נושא אמצאה כשיר להגנת פטנט.

6. בתורנו אחר מקורות משפט משווה נפנה לסקור את המצב באירופה. סעיף 52 לאמנת הפטנטים האירופית (תסנות6טתס:) ז1ח6ז28 תא6קסזט3 16 +0 52 6[סטיוב/) מחריג, בין היתר,

באופן מפורש תהליכיס מחשבתיים, משחקים, שיטות לעשיית עסקים, ותוכנות מחשב לכשעצמס:

]| מז ,1105מ6שה1 עתהּ ע0ס] 160תבּיזש 06 [[518 1615הּכן ההּס6קסצט (1)" מה 6ט[סטם! וס 6עה ש116 +13 060נטס:כ ,16610106 01 16[65 .הה6310ו1כקהּ [010511-18ה1 01 5056611216 6יזהּ [)חבּ 5167 6ש11ה6שחג 5 76087060 06 +06 |[518 זב[60עהק תג שמתנוס101 6מך'(2) : ה קהיזקהיזהּכן 01 שהוהב3ּ6ו 1116 תנו1ע\ 161105 185 3116311 311161 1 [0הּ 111601165 561611016 ,1156001165 (ב3ּ) 05 365616 () ,6 [)ת6וח שתונתעס]ז6ק 107 641005 30 65[שץ ,566165 (6) 0 101 פוהוהּידקסיזכן 0ב ,11518655 6018 0 2365 שהוצבּוק .11011310 01 56181105סיזכ (0) -5₪0[661 1816 01 שז0111ה1ת16הּכן 16[ 61006א6 [[518 2 ה[קהּשהזבּק (3) 0 ]64160 16 0+ ע[מ0 ת[11676 10 6]670600ץ 60010165 עס ת6ווהות 65 וח6זהּכ הה6ק0וו-] יזס הס6311ו1קקבּ זַת16הּכ הה6קסיז:1 השוע

(ההדגשות אינן במקור - )".5₪061 35 3611011165 0 661-116[ 5% ג[5₪6 0+ (א.ק.

7. החלטת ה-[68ק2\/ 01 130816 660ז13ת:ז (/3) בעניין 0.00003/08 מיוס 12.5.2010 היא ההחלטת ערכאת הערעור המורחבת של בית הדין האירופי שהוא הפורוס השיפוטי העליון על פי אמנת הפטנטיסם האירופית (מס1זת6טה0;) 1ה816/ תא6קסעט= - 3260) המתכנס לעיתים

רחוקות ודן בסוגיות עקרוניות המהוות הנחיה והכוונה לפורוס השיפוטי הנמוך יותר( - 58 ]סק 01 130816 661681 1) ולמשרד הפטנטים האירופי ((520). ה-33/4 התכנס בעקבות פניה של נשיאת ה-3202 אשר הציגה לפורוס ארבע סוגיות המצביעות לדעתה על סתירות וחוסר עקביות בהחלטות שונות של ה-184' הנוגעות לאמצאות משולבות מחשב ( - 611 סט 160ה16ת16קומ1 זסזטקותס<)). לאחר שהפורוס סקר את ההתפתחויות שחלו

בפסיקה האירופאית בכל הנוגע לפרשנות סעיף 52 ל- ‏326 בקשר עס אמצאות משולבות מחשב, מצא הפורוס שאין מקום להידרש לשאלות שהציגה בפניו הנשיאה שכן אין ההחלטות השונות שניתנו אלא התפתחות טבעית וקוהרנטית של הפסיקה בתחום שהוא אינהרנטית דינמי ומתפתח. הפורוס לא מצא סתירות בין ההחלטות השונות שנדרש להן.

בהחלטה בעניין 020003/08 ה-4 מציין בהסכמה את החלטת ה-184 בעניין 11061 (ך

3). באותו עניין דובר בשיטה אוטומטית לניהול מכרוים על גבי מחשב הכוללת משלותח הודעות למציעים, קבלת הצעות, שמירת המידע על המחשב, קביעת מחיר התחלתי, ובדיקה אם יש מציע שהציע אותו המחיר או גבוה ממנו וחוזר חלילה. עוד נתבעו בבקשת הפטנט התקן המבצע את הצעדיסם לעיל ברשת וכן תוכנת מחשב המבצעת את השיטה דלעיל. ערכאת

הערעור קבעה כי לשם הקביעה האם ישנה אמצאה שאינה מוחרגת על ידי סעיף 52 ל-6קת אין לבחון עוד את תרומת האמצאה לידע הקודם אלא את הימצאותן של תכונות טכניות באמצאה, גם אם ישנן תכונות שאינן טכניות (בכך המשך של ההלכות הראשונות לעניין זה אשר נקבעו ב-1601%1/י 208/84 ו ולאחר מכן ב- ]1% 1173/97 ). התכונות הטכניות יכולות להתבטא בתכונות הפיזיות של דבר כלשהו או באופי הפעולה אותה הוא מבצע. לאחר שהאמצאה עונה על דרישה זו עליה להיות חדשה ולהציג פתרון טכני שאינו מובן מאליו לבעיה טכנית ולהיות בעלת ישימות תעשייתית. לנוכח האמור קבעה ערכאת הערעור כי

האמצאה הנדונה עוברת את המשוכה הקבועה בסעיף 52 ל-20ג:

[6תו[166 01 אוו 3 1181 ו[001 3660011 110 ₪ת131 ,61076יס1ד' 3.5" הסת6טתו תה 35 762870600 26 עבות 16310765 [163ת[66)-תסת תב זזה עסוזק 131 מה 2265 (52)1 6016)ז\/ ]01 שתומהסות 116 תום)1 "61160ע\ ₪תו06610 ת6ה 6051067606 ₪6 0% 6[ש6[ש0ת5 % 10 6350 שחו]61כ ו 60 ה ,10)ת6טח1 תה ו[5₪6 15 16ַהב-661[ 5 1 60515188 "ִ106ַה1ת-661[ש5 65 (52)2 1616י1\/ ע6 )הנ שתו₪5]סי ]166 16[ 1131 ע[קרת51 15 163111165 [163ת166[1-תסג תב [ה16תו[166 1 161615וך6יד 11ב [[00101] 10 11ו0 מיזוו) 1161561065 הו עבות 163101765

11616 52)1( 6.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר 0 וםח6[3!1 3 56287816 10 ][61]]60 01/6 15 ]1 -600061ץ10 3.6 6 קהּו ה10)ת6טה1 הזה ה ,63111765] [6011168)- תס גה [66[1163+ [6תו66)-תסת ע[6שַזהּ| ה תו 11006[ 6עה הסנגעו\ 356615 [ה6ותו[160 זו[1\ 1016111 10 6351617 26[ עבג 3506615 [163ת1661 [5₪6 ...60161

... 06ש61ט! 10 35 3110 הוו הא 116 01 'זסעוס6רהּי] 16 50 קה ב 56 1 105100060 266 135 161100 ב 01 516 ב ]1 ... 5.8 )60 3 ת0 1071606ז6כק ₪ַתו6כ עס] 5013016 ץ[זה[16זהכק 6

".6[1316167 [168ת166[1 ה ]הקיזה 5

כמו כן, בהחלטה בעניין 10003/08) ה-/35 מצייו בהסכמה את החלטת ה-15' בעניין ו (424/03 1) בו נדונה תביעה לשיטה המיושמת במערכת מחשב להעברת מידע באמצעות לוח גזירות או לוח עריכה (00816כ611). נקבע שס כי מערכת מחשב הכוללת ויכרון הינה אמצעי טכני ולפיכך לשיטה הנתבע יש אופי טכני וכי רצף הצעדיס הנתבע בשיטה אינו מהווה תוכנת מחשב. יתר על כן, הצעדיס בשיטה תורמיס לאופי הטכני של ההמצאה בכך שהס פותרים בעיה טכנולוגית באמצעי טכנולוגי. הצעדיס הנתבעיס בשיטה מספקיס למחשב הרגיל פונקציונליות נוספת - המחשב מסייע למשתמש להפוך מידע שאינו קובץ, לקובץ. יתר על כן, התביעה התובעת תוכנה על גבי אמצעי הניתן לקריאה על ידי המחשב גס היא בעלת אופי טכני שכן היא מתייחסת למוצר טכנולוגי (אותו אמצעי הניתן לקריאה על ידי המחשב).

ההחלטה בעניין 0003/08 2) אמנס אינה נוגעת ישירות לשיטות עסקיות. עס זאת, הקביעות האמורות באשר לצורך בהיבטים טכניים יפים גם לתחומי המצאות אחרים (כגון שיטות לניהול פנסיה אשר נדונו ב-ק2871161511 5516815 ]260661 תסן5ת26 931/95 1 או ב- 7

.)769/92 1

הנחיות הבחינה של משרד הפטנטים האירופאי לעניין המצאות משולבות מחשב ( - ע81001801[1/ 6 דוק :0211160 1ה0ז8 תה6קסיט 1116 תג תסנזהת1רת8א:1 זס1 6010611865 5 60 107 פהתהזשס 3.6 - 5ת510ט[6א6 01 1.156 .3 - 5תסוותסטת1 -- 11 זסְוְקה02)) עודכנו

ב-1.4.2012 לאור ההחלטה של 38 בעניין 0003/08 0, ועיקרן:

- | השיקוליס בבחינת המצאות בתחום התוכנה אינס שוניס מתחומים שונים. בעוד שתוכנות מחשב כלולות בחריג לפטנטביליות הקבוע בסעיף (52)2 לאמנה, הרי

שבשעה שלאמצאה הנתבעת יש אופי טכני (618786107 [168ת6602) היא אינה נכנסת לחריג זה.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

- | עס ואת, בהתאם להחלטה בעניין 1173/97 1' איןו די ברכיביס הפיזייס הרגיליס של התוכנה כדי להקנות לתוכנה אופי טכני. עס ּאת, אס התוכנה גורמת לאפקט טכני

נוסף (611601 [168ת166 ע6מזעט1 8) כאשר היא מורצת על מחשב, מעבר לאותן

תוצאות פיסיות רגילות (611666 [5168ץק [מחסת) (זרמיס חשמליים או אינטרקציה רגילה בין חומרה לתוכנה), הרי שהיא אינה מוחרגת מפטנטביליות במסגרת סעיף (52)2.

- | אותו אפקט טכני יכול שיהיה ידוע לנוכח הפרסומיס הקודמיס.

- | אפקט טכני יכול להיות שליטה בתהליך תעשייתי כלשהו או בעיבוד מידע המייצג ישויות פיזיות או אף השפעה על הפונקציה הפנימית של המחשב, כגון ניהול משאבי

המחשב. כדי לספק את דרישת האפקט הטכני די בכך שההמצאה מגדירה או משתמשת באמצעים טכניים.

מכאן שהאופי הטכני של המצאה ייקבע באירופה על פי קיומו של אפקט טכני בביצוע השיטה. קיומו של האפקט הטכני ייקבע באירופה מבלי להתייחס לשאלת תרומת ההמצאה לאור הידע הקודס.

לעיל התייחסנו למצב בארה"ב ובאירופה. ישנן גישות נוספות שונות במדינות נוספות, אך נראה כי הסקירה דלעיל מציגה תמונה עדכנית של הסוגיות הנוגעות גם ברוב מדינות העולם לשאלת כשירותה של המצאה בכלל, ובפרט לגבי המצאות הנוגעות לטכנולוגיות מידע, כגון שיטות עסקיות והמצאות בתחום התוכנה.

אין אנו רואיס עצמנו מחויבים להחלטות שהתקבלו בערכאות זרות בשאלה הנדונה. כפי שהתיב לומר השופט ברק "המשפט ההשוואתי הוא כחבר בעע ניסיון. רצוי לשמוע בעצתו הטובה, אך זו אינה צריכה להחליף הכרעה עצמית" (בג"\ 4128/02 אדם טבע ודין - אגודה ישראלית להגנת הסביבה נ' ראש ממשלת ישראל, פ"ד נח(3) 503, 516). בל נשכח, כי גם בעולם שנוי הנושא הנדון במחלוקת בין הערכאות השונות ונמצא בהתפתחות מתמדת. המוקד לפרשנות סעיף 3 לחוק טמון בחקיקה ובפסיקה בישראל. עס ואת, יכול המשפט המשווה ללמדנו רבות על האינטרס המעורב בהכרעה הנדרשת ולהציע חלופות לפתרון, אותן ניתן לבחון. חלופות אלה נבחנו על ידינו ונסקרו לעיל.

עד לאחרונה, נהוג היה בארה"ב שעל בוחן הפטנטים לעבור את משוכות חוק הפטנטים שם לפי סדר הופעתן בחוק - 101 - 181167 50[661 2816018016 ; 102 - ץו[סטסצ1; 103 - -חסת 5 (ר' למשל, (2007 .זו .700) 1371 ,1365 7.30 499 ,00115867 6 מ אולס, לאחר ההחלטה בעניין עץ2115%, בהחלטה בעניין 1166\/ .ץ [הח1161118110 +31 01.5

2 ,11 9 ,2011-1301 ,סוה סכ60) נקבע שאין הכרח שלא לתת עדיפות ליתר

הקריטריונים שבשאר סעיפי חוק ארה"ב אף קודס לבחינת סוגיות לפי סעיף 101 לחוק ארה"ב.

מכאן שככלל, ייתכן שבדומה לממצאיו של בית המשפט הפדרלי בארה"ב, ישנו יתרון לעסוק בשאלות האחרות הנוגעות לכשירות של המצאה לפטנט על פני העיסוק המוגבר בשאלות מקדמיות כגון כלל היותה בתחום טכנולוגי. אולס, חוקה שהמחוקק אינו משחית מילותיו לריק, שכן המדובר בקריטריון העומד בקנה אחד עם יתר הקריטריונים המפורטים בסעיף 3 לחוק להיותה של המצאה כשירה לפטנט.

אין הכרח לתת משקל יתר למבחן זה מקוס בו קריטריונים אחריס של העדר חידוש או התקדמות המצאתית יכריעו. אולס, על הבוחן להידרש לסוגיה זו מקוס בו היא עולה בפניו ולא כל שכן בעניין הנדון בהחלטה וו בו כלל הדיון נסב על שאלה זו.

על פי רוב, לא יהיה קושי לסווג את התחום הטכנולוגי המתאים לתביעה שהיא למוצר כל כשעצמו (שאינו נתבע כתהליך). עס ואת, כאשר ישנו קושי בויהוי היותה של ההמצאה בתחום טכנולוגי יש צורך להידרש לפרשנותו המלאה של סעיף 3 לחוק לרבות שאלת היות ההמצאה בתחום טכנולוגי.

מהדיון שלעיל שומה עלינו ששילובס של רעיונות אבסטרקטייס או תהליכים נעדרי אופי טכני יחד עם רכיביס נוספים ייתכן ויגבש אופי טכנולוגי הדומה לו מה שנדרש בדין האירופי ועתה

כפי הנראה יידון גם בדין ארה"ב (ר' לעיל דיון באשר למונח חסוזח6שח1 [6600108168ך

בסעיף 18 ל-113).

ההלכות האירופיות תרות אחר אופי טכנולוגי אותו הן מוהות בהימצא אפקט (תוצא) טכנולוגי. בהינתן שבזיהוי קיומה של תוצאה טכנולוגית, נמצא אופי טכנולוגי להמצאה. עיסוק מוגבר זה במונח מביא להידרש למהותה של "טכנולוגיה":

"מושג זה [טכנולוגיה], כמו גם המושג הכמעט-נרדף לו "טכניקה", מסמן באופן מקובל אמצעי, מכשיר או דרך להשגת מטרה כלשהי. במחשבה היוונית ציין המושג "טַכנָה" את סוג הידע הטכני של האומן, והבחינו ממושגים אחרים שסימנו סוגי ידע אחרים, כגון ידע מעשי וידע תיאורטי. הידע הטכני לעשיית דבר-מה - אותו " טַכנה" - ניתן לניסוח באמצעות כללים מדוייקים ועקרונות כלליים, להבדיל, למשל, מידע מעשי, "מטיס" (116019) שלא ניתן לנסחו באמצעות כללי פעולה מדויקים. מה שמייחד את הידע הטכני המגולם במושגים "טכניקה" ו"טכנולוגיה" הוא כי מחד גיסא, הוא מתאר תחום של עשייה הכרוכה בפעולה -לפי-כללים לשם השגת מטרות (ולכאורה, לא בעשייה או חשיבה מופשטת או יצירתית), ומאידך גיסא, כי

ידע "טכני" זה דווקא מבטא היכרות עמוקה עם המציאות ועם האפשרויות והאמצעים שהיא מציעה לנו. במילים אחרות, הידע הטכני - הבא לידי ביטוי ב"טכנולוגיה" וב"טכניקה" - לא רק הופך את הטבע ל"שימושי" בעבורנו במובן הפשוט של המילה, אלא גם חושף היבטים של המציאות שהיו נסתרים מעינינו. מכוח עובדה זו יש לטכנולוגיה פוטנציאל טרנספורמטיבי מבחינת האנושות: היא מסוגלת להפוך את עולמנו המוכר לטוב ולרע. השימוש המקובל כיום במושג "טכנולוגיה" מבטא לפיכך, על-פי רוב, מכשיריות צרופה, אמצעים להשגת מטרות, מכניות אוטומטיות. אך יחד עם זאת, טכנולוגיה - ובמיוחד אמצעים טכנולוגיים חדשים - נתפסת גם כמגלה פנים נסתרות במציאות, והיא אף בעלת פוטנציאל לשינויה של המציאות. "

(" בלנק, טכנולוגיה וגבולות האנושי: גבולות מקומיים וטכנולוגיה, פורסם בטכנולוגיות של צדק: משפט, מדע וחברה, הוצאת רמות - אוניברסיטת תל אביב, תשס"ג-2003, בעמוד 125)

1. הדברים דלעיל שאמנס לא נאמרו בקשר עם פרשנותו של חוק הפטנטים, יש בהס להזכיר לנו שעיסוק זה ב"טכנולוגיה" אינו עומד בחלל הריק ובדרישה להיות המצאה בתחום טכנולוגי יש להידרש לשאלת משמעותה של ההמצאה בעולם המציאות ובשינוי אשר ביכולתה להביא. באספקלריה של דיני הפטנטים ענייננו בשינוי אשר יהיה בו כדי לקדם את מטרת דיני הפטנטיס שהיא "מתן תמריץ לפיתוחן של המצאות, אשר יהפכו לנחלת הכלל עם תום תקופת הפטנט" (ע"א 11487/03 :66 500768 )ז8שקט\/ נ' אלפא אינטואיט מוצרי מזון בע"מ, פ"ד סב(4) 1, בפסקא 13 לפסק הדין). מתן אותו תמריץ יש לעשות תוך איזון מתאים של היתרונות והחסרונות של הקניית בלעדיות על טכנולוגיה כלשהי. ישנן עמדות לפיהן בתחומי טכנולוגיה שוניס במתן הבלעדיות לא רק שיהיה כדי לגרוע דבר מה מהכלל אלא אף לא יהיה בכך כדי להביא לתמריץ המיוחל:

60 תהּותטה 01 105 1ת01)]676 16בוח 0100105ת166[1 +ת66]]וכ" סוסא ... .ומז0]ז6ק 10 16%עה ץ0 685[6% ת6000הע6ות1 תב 6 56685 ע166[0[08 ,630[6|![הו ץ][סץו עסת 0616115016 06 06הו 63 )1 .ת610ה [50613 מב [ה6₪ו611ת1 ]0 6)675ותהזהּק 0 63516 1511011005 )מה 5הסהַה?ותהשס ,6131105125 ,5הס61בּ 6 - 1ח6והתסוטת6 שתושת1!6בו[6 3 ת1 .ז06זהו[ 011675 תב ,6טפיזטק 95 5006 46הוח 63 ]1 - ההותטה עס [הענוזהת 065קת6!!הו[6 6+ ות 17667 01 ש6])1636 116 6ַת676851ת1 קל 00501616

% ₪508 - 16351216 16[ 01 ומ[63 116 ת111ע\ ,01 /110\/6 .5113160105

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

3 01 ה6[66010 עס מס1זק30ּ 1116 עכ 1120551016 61601 16 ץצסט תן ][70650 ת63 ₪56 תה ת3002000 01 5תע16)הק )ת01))676 - צ) ".1661001007 ה 6תטסיזהּ 616766 1131 61311085 [50613 11]61761 6 ,7055 1/0151 316 ,5איזסק 6 ]0 ה601ש 116 ,616

(18 - 17 .שק

2. על כן, בבואנו לפרש את המליס "בכל תחום טכנולוגי" שבסעיף 3 לחוק, יש להביא בחשבון את מכלול האינטרסים ואת תמונת המצב הטכנולוגית לפיה תחומי התוכנה, טכנולוגיות המידע והתקשורת נוטלים כיוון חלק משמעותי במרבית התחומים הטכנולוגיים ודורשים

התייחסות עדכנית (עדכניות לה נדרש בית המשפט העליון בארה"ב בעניין ע118%, ר' פסקא 0 לעיל). כך למשל, יש הטוענים כי יש לנקוט משנה והירות בהענקת בלעדיות בתחומי טכנולוגיית המידע:

- 110 0תחום -הסווהּהז0)חו תג 01 1א6016 116 הו ,ע11ה06ת166 הז" 0 ]1606106 הונ 01 15 ות 60 23516 116 ,6600 6616 שסג] מה ,מסוזהטסתהו חב הסוזההז0]ח1 66ט6סיכ 6 וס ג 660 8 ]0 6816786066 1[16 .1811085ת6ות6[קות! 115 316ת[ן0155611 6עש\ 6 פ5פ*פעס0/])6 ת00₪600עק שז1618זק0זקתסת 10 0[6ע [0ת5₪005%3 .6 06 תט0עה )ת6התקס[0606 תהותטם] 6טסעקות1 0+ 518166165 ]סו 551310601 26 63 שו 6600 הסנובּ1ז10ת1 16[ 1 ז6)11טסק 6 זס] ]01111601 11 16)הו 136 1131 עווט1פט[6א6 01 1065 6וז 6 1 01085ה1ת6וה6!קותו [6]1013ת6 עו6ו[1 )תה ,תסההות:ס]תו ץ) ".₪05 [50613 מה 5חס11ה 1[11651[ה6ע 6ו[1 01 61/6165 מסץ6פ .קק ,2006 ,217655 16510 316 ,5א'זסלה6ו ]0 706018 1:6 ,61

3. בצד והירות זו, ספק אס ניתן לקבוע קריטריונים שוניס לזיהוי טכנולוגיות שונות. אס המצאה עונה על דרישות סעיף 3 לחוק הפטנטים, הרי שלא ניתן לשלול ממנה את הגנת הפטנט אלא מכוח חקיקה אחרת, כגון סעיף 7 לחוק הפטנטים, הקובע חריגים למתן פטנטים

בגין המצאות בתחומיס המפורטיס שם. יפיס לכך הדברים שקבע סגן הרשם בעניין 617818 :

"השאלה הצריכה להישאל איפוא אינה האם תוכנת מחשב או תכנית מחשב כשירות פטנט הן, אלא שכל המצאה צריכה להיבדק לגופה - האם עומדת היא בתנאי סעיף 3 לחוק הפטנטים, במובן זה שהיא מוצר או תהליך טכנולוגי, ובמובן זה שהיא חדשה ואינה מובנת מאליה. " (פסקא 62 להחלטה)

מכאן שלא כשיטת סעיף 52 ל-20 לא ניתן על פי הדין בישראל לקבוע קטגוריות קבועות לגבי מה ייחשב בתחום טכנולוגי לצרכי סעיף 3 לחוק ומה לא.

לאור כל ואת, בשקילת מכלול האינטרס ובהתחשבות במשפט ההשוואתי, לבחינת כשירותה של המצאה לפטנט בהתאם לסעיף 3 לחוק הפטנטיס בהיבט היותה של המצאה בתחום טכנולוגי יפה רוח הדברים בעניין 1(11, אף שנאמרו בטרס לשונו הנוכחית של החוק. לפיכם, על מנת שאמצאה תיחשב כשירה לפטנט בביצוע ההמצאה, בין אם היא נתבעת כמוצר ובין אם היא נתבעת כתהליך, יתרחש תהליך טכנולוגי מוחשי. תהליך טכנולוגי מוחשי כפי שנקבע בעניין 1111 משמעו ביטוי של תכונות פיזיות בדבר כלשהו עליו מבוצעת ההמצאה או באופי הפעולה אותה המוצר או התהליך מבצעים בהיותס תוצא המעיד על הטכנולוגיה.

השינוי, או הפוטנציאל לשינוי, הגלום בטכנולוגיה נשא ההמצאה, יהיה כאמור תוצא שהוא תוצאה של ביצוע מכלול רכיביה של ההמצאה. בתורינו אחר נוכחותה של טכנולוגיה והפוטנציאל שבה להביא לשינוי הידע, ההתייחסות לרכיב או חלק מרכיבי ההמצאה תהיה מלאכותית ועלולה להוציא דברים מהקשרם. לפיכך, לשס בחינת היות המצאה מוצר או תהליך בתחום טכנולוגי, יש לבחון את ההמצאה בכללותה מבלי להפריד את רכיביה ומבלי להתמקד ברכיב אחד או קבוצת רכיביה אחת.

השינוי האמור אינו בחלל ריק ואינו בא אלא לשנות דבר מה על רקע הידע הטכנולוגי הקודם - הוא אותו מצב הידיעות בשטח המקצועי שבו נעשתה ההמצאה אותו מחוייב מבקש הפטנט לפרט (ר' תקנה (2(א)(1) לתקנות הפטנטים). מכאן ששינוי יכול להיות מזוהה כתרומה של ההמצאה בכללותה לעומת הידע הקודם כפי שזה מזוהה באופן סוב לוגיים בעיקרס (עמוד 32, שורות 24 - 25 בבקשה). מכאן שתיאור ההמצאה מופנה לבעל מקצוע העוסק בלוגיקה ובדינמיקת היחסים בין משתתפים במשחק. מכאן שנראה שלכתחילה אין הבקשה מוענת אל בעל מקצוע בתחום טכנולוגי קונקרטי.

ייתכן ודיי היה בכך לסייע היותה של ההמצאה בתחום טכנולוגי. אולס, לאור השילוב של רכיבי מחשב בתביעות ובפירוט הבקשה, למען הסר ספק נמשיך ונידרש למבחנים הנוספים המאפשרים זיהוי היותה של אמצאה בתחום טכנולוגי.

כאמור, המבקש מוצא שבהמצאה רכיבים המקנים לה אופי טכנולוגי מוחשי, כגון: המעבד, מאגר המידע, אמצעי התקשורת והקלט ותחנות הקצה. לטעמו, כל אלה מעידים שעניינה של המצאה בטכנולוגיית המידע.

עיון בבקשה עצמה אינו מעיד על כל ביטוי או שינוי בתכונות הפעולה המוחשית של הרכיבים האמורים. המדובר בשימוש ברכיבים סטנדרטיים ביותר אשר גם המבקש עצמו מפרט בבקשה שהם חסרי כל ייחוד טכנולוגי בהקשר של ההמצאה.

מתוך 9 הציורים התומכים בפירוט הבקשה, עיקר הפעולה הטכנולוגית שבהמצאה מתואר בציורים 1 ו-2. מרבית יתר הציורים לאס להמחיש את אופן הפעולה והשימוש בנתונים.

בציור 1 שלוש רכיבי בלוקיס [8ח1וו6 1 07 1]308/, 610018101 2816), [8ת1רודזס 7 [תספזסק, 161 16[פט2. בציור 2 מפורטים רכיביו של אותו ז01910ת26) 628816 - 5005011067 6, 128180856 1ה5510010\/, 201005), 0מ138, ז066550זק, ז6זטס1] [[8-), סק זטקה1,

אס +טכזטכ), צוסק [סישתס:), בתהזקסזק 2816) ו- 165ט4] 2816). בנוסף, על פי הבקשה, רכיבים אלה ניתנים למימוש על ידי מגוון רחב ביותר של מערכות מידע מסוגים מגוונים ושונים:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

6 ]0 ץ161זל 3 תופש 160ה6ו6[קותו ₪06 םמה63 [1-2 .16:5ץ]..." 0 תוסמ 50/0876 03132856 תה 57516865 שת!6781ק0 ,6עהו0עהת סו 60 ת0 105160[ 26 63 1167 10160061( .זיזה 16 תג 5611160 5ה80סכ 66 6ו[1 0+ 606 ,601236160 26 תב6 5751681 3 150\/ ... ,65סעוזסת [הת0פצסן 6[קת51 3 ת[6ע6הטו ,ת₪0?8110ו]ת60 6תס-תו!|! תה 01 6856 66107 ₪36 01 10105[הת6110תנו] 1116 1ה6וה16וח1 0+ 11560 15 6+נוק ות 60 ה 35 31611311760ו 120 15הה1ז16 561 מב ,130 [המוווז16 ספה ההות ,110

".125 [ההווויז6+ 6ו[פטוק

(עמוד 13, שורות2 - 10 בבקשה)

אין בהמצאה כל הסבר או אינדיקציה לשימוש חדשני במגוון הרכיבים הסטנדרטיים הללו. אין כל טענה או הסבר לייחוד הקישור ביניהם אשר מעיד בצורך בקשרי גומלין חדשים שלא היו קיימים קדם לכן. אין בהמצאה שימוש אשר יש בו לשנות את הפעולה הטכנולוגית הסטנדרטית של הרכיבים האמורים.

כאמור, יש לבחון את ההמצאה בכללותה מבלי להפריד את רכיביה והיבטיה ומבלי להתמקד ברכיב או היבט אחד או קבוצת רכיבים או היבטים אחת. כלומר, אין מקום להתמקד דווקא ברכיבים הסטנדרטיים האמורים על מנת לענות לשאלת היותה בתחום טכנולוגי.

יתרה מזאת. כאמור, הציורים 1 ו-2 הם למעשה הציורים היחידים בבקשה המתייחסים לרכיבים אשר ניתן היה לקשר לתחום טכנולוגיית המידע לא טוען המבקש. אולסם, למעשה גס לגבי הרכיבים המתוארים בציורים הללו נאמר בבקשה שהם אינם אלא רכיבים לוגיים:

זהּ 1-2 .11015 חן 065011260 10615 116 1131 6613160קקהּ 06 |זוצ זז" "...60111165 [5163ץ1!כן 1113 131116 [108168

(עמוד 13, שורות1 - 2 בבקשה)

בכך לחזק את הדבר שהיישום של הרכיבים הסטנדרטיים האמורים אינו אלא יישום מופשט של תהליך מחשבתי. אין בביצוע ההמצאה כדי לשנות את אופן פעולתו של רכיב סטנדרטי כלשהו המתואר לשימוש בה. אין לראות במתן פתרון לבעיה הכללית שעל פניה אינה אלא תהליך מחשבתי, כהענקת פונקציה שונה או שימוש שונה של הרכיבים הסטנדרטיים האמורים.

אף בכלל הרי שהשינוי שההמצאה גורמת הוא ברמת האינטראקציה בין המשתתפים. אין זה שינוי של דבר מה טכנולוגי. מערכות יחסים והתנהגות אנושית אינם לכשעצמם נתונים להגנת פטנט. אין זה אלא תהליך מחשבתי אבסטרקטי ואין המדובר בביטוי תכונות פיזיות בדבר

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

אשר לכשעצמו יכול להיות נושא להמצאה. זאת, בדומה לקביעות בדין ארה"ב (ר' לאחרונה ההחלטה בעניין 6]0605וחסזת), להוראות סעיף 52 ל-20, וכפי שהותווה כבר ב-ע"ש (ת"א)

0 רוזנטל נ' רשם הפטנטים, פ"מ תשמ"ד (3), 441 (1984) ובעניין 1(11, תגלית, תיאוריה מדעית, נוסחה מתמטית, הוראות משחק, ותהליך מחשבתי לכשעצמם, ייחשבו רעיונות אבסטרקטיים או תחלוכים נעידי אופי טכני, בין אם יבוצעו באמצעים "ידניים" ובין אם יבוצעו באמצעות מחשב.

גם בבחינת תרומת ההמצאה ביחס לידע הקודם לא ניתן להשתכנע שיש בה תרומה בעלת אופי טכנולוגי מוחשי.

בשעת הדיון הועלתה בפני המבקש השאלה מדוע חיוני השימוש במערכת מידע ומחשב בהמצאה. מדוע לא ניתן לבצע את ההמצאה באמצעי שידוך מסורתיים כגון כרטסות נייר ועיפרון? תשובתו היתה ששימוש בנייר ועיפרון הינו פתרון נחות אפילו לגבי קבוצת מנויים קטנה, כיון שהוא מצריך לערב מנחה שעלותו גבוהה יחסית ושכל המנויים סומכים על הדיסקרטיות שלו ועל היעדר משוא פנים. הוסיף המבקש והדגיש שברגע שקבוצת המנויים גדלה לעשרות, מאות ואף יותר, הרי הצלבת הנתונים וישוב הסתירות בין העדפות אישיות הופך את היישום הידני לבלתי מעשי.

כאן המקום להדגיש שאין בהמצאה כדי להוציא את האדם מן החוג. כפי שמתואר ביישומים הונים של ההמצאה נדרשת מעורבותו של מנהל או מארגן של הפורוס (126%ת8שס ותנתס))

באמצעות רכיב ה-[חוות6 1 ז886ת1/13 שהוא רכיב 130 המצוי בציור 1. מעורבותו חיונית בכל המימושים של ההמצאה (ר' למשל בבקשה בעמוד 21, שורה 25 ואילך או בעמוד 24 שורה 8 ואילך). דהיינו, גם בהיבט זה אין בהמצאה להביא לתרומה בדמות יתרון טכנולוגי לעומת מודל הידע הקודם של השדכן המסורתי.

בדומה, אין ביתרון אשר המבקש מוצא בדיסקרטיות להוות יתרון הנובע מאופיה הטכנולוגי של ההמצאה. הדיסקרטיות נובעת אף בכלל מההסכס הלא כתוב שבין המשתתפים שלא חודריס למאגר הנתונים - בין אם הוא מאגר מידע אלקטרוני ובין אם הוא כרטסת נייר המצויה אצל שדכן מסורתי. גס בהיבט זה אין בהמצאה תרומה שיש לה ביטוי ממשי בתחום טכנולוגי ביחס לידע הקודם.

באשר לטענתו הנוספת של המבקש בדבר "יתרון הגודל" הרי שלא ניתן להתייחס לדברים לאור אופי התביעות המתייחסות לקבוצות החל משני משתתפים ואילך. משלא סייג עצמו המבקש בתביעות להיבטים אלה הרי שהעיד על עצמו שאינו רואה ב"יתרון הגודל" לשנות את

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

אופי הטכנולוגי של ההמצאה. ודוק, אין כל טענה שביצוע ההמצאה אינו אפשרי באופו ידני במערכות גדולות.

עיון בלשון תביעת ההתקן הנתבע בתביעה 1, המערכת הנתבעת בתביעה 11 או בלשון השיטה הנתבעת בתביעה 17 מעיד שאין בכינויים "התקן", "מערכת" או "שיטה" כדי לשנות מאופיה של ההמצאה הנתבעת אשר לאור האמור לעיל עולה שנעדרת אופי טכנולוגי מוחשי.

הדברים האמורים ייפיס גם לגבי התביעות התלויות בתביעות העצמאיות. כמתואר לעיל עיקר התביעות התלויות עוסקות באופן השימוש בנתונים הנאספים באמצעות ההתקן ואין בהן לשנות דבר באשר להיבטים הטכנולוגיים של ההמצאה. אך אין בהוספת רכיבים סטנדרטיים אלה לשנות באשר להעדרו של אופי טכנולוגי מוחשי.

בנוסף יוער, כי תביעה 10 מתייחסת להוספת מצלמת טלוויזיה ומערכת שידור לצרכי תכנית

(שוסם5 081117 :

63 17 06 16356 31 שהו15זקות 60 ז6ו[1זט] ,1 ומוב[6 01 פמזהּיזהּקקהּ שד .10

.5110 163111 3 ₪ת161ש0יכן 101 ו57516 ז5הּ16בּ0יז 3 חב

בפירוט התייחסות נרחבת לאפשרות הפקת תכנית טלוויזיה לתיעוד המשחקים והאינטראקציות שבין המשתתפים (עמוד 33 לבקשה). כאמור,