סימן מסחר 345678

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בקשה לרישום סימני מסחר 4, 231105, 231109

המבקשת: זבה 12655 6163

באמצעות ב"כ סנפורד ט. קולב ושות'

1. בפני שלוש בקשות לרישום סימן המסחר "5/1" (לא מעוצב), אשר הוגשו ביוס 5.7.2010, על ידי (להלן: "המבקשת").

2. בקשה 231104 הוגשה בסוג 38 עבור שירותי העברה אלקטרונית של כרטיסי אשראי, כרטיסי חיוב, כרטיסי ערך מאוחסן וחיוב ונתוני תשלומיס מחשבון מקוון דרך מערכת מחשבתית כלל-עולמי.

3. בקשה 231105 הוגשה בסוג 36 עבור שירותים פיננסיים, ביניהם שירותי כרטיס אשראי וחיוב, שירותי עיבוד עסקה של כרטיס ערך מאוחסן של לקוח וכרטיס חיוב, תשלומיס אלקטרוניים ועוד.

4. בקשה מספר 231109 הוגשה בסוג 9 עבור כרטיסי אשראי קוד מגנטי, כרטיס חיוב, כרטיס ערך מאוחסן, ועוד.

5. הבקשות לרישום נדחו על ידי מחלקת סימני המסחר ביוס 13.3.2011 בשל היות הסימנים בלתי כשירים לרישום לפי הוראות סעיפים 8(א) ו- 10(11) לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש] תשל"ב-1972 (להלן: "הפקודה"). הבוחנת נימקה את החלטתה לדחות את הבקשות לרישום בכך שהמילה "53/5" חסרת אופי מבחין לגבי הסחורה או השירות המבוקש והיא נוגעת במישרין למהות או איכות הסחורות שלסימונם היא נועדה.

6. בתשובה טענה המבקשת במכתבה מיוס 31.5.2011 כי היא בעלת סימנים רשומים בסוגים 9, 6, ו- 38, באירופה, קולומביה, מונקו, ניו-וּילנד, נורבגיה ופרו, וביקשה לקבל את הבקשות לרישום בהתאם להוראות סעיף 16 לפקודה. בהמשך הציגה המבקשת גם תעודת רישום של הסימנים מארצות הברית.

הבוחנת דחתה את הבקשה לרשום את הסימנים לפי סעיף 16 לפקודה בנימוק כי הסימנים אינם כשירים לרישום בשל היותם חסרי כל אופי מבחין לפי סעיף 16(א)(2) ומורכבים אך ורק מאותיות או ציון העשויים לשמש במסחר כדי לציין את תכונות הטובין והשירותים, לאור הוראת סעיף 16(א)(3) לפקודה.

בעקבות מכתב הבוחנת ביקשה המבקשת להשמיע את טענותיה וכך עשתה בדיון בפניי ביוס 12.

טענות המבקשת :

המבקשת טוענת כי הודעות הסירוב שנשלחו ממאת מחלקת סימני המסחר ניתנו באופן לקוני וגורף ביחס לשלוש הבקשות למרות שאלה הוגשו בשלושה סוגים שונים, אשר בכל אחת מהן פרטת סחורות שונה.

המבקשת מוסיפה כי לאור העובדה שהסימנים נרשמו בחו"ל לרבות במדינות בהן למילה "5" יש משמעות מילונית והשפה הנוהגת בהן היא אנגלית, קל וחומר שהסימן יירשם במדינה כמו ישראל בה השפה האנגלית אינה שגורה. במהלך הדיון שהתקיים הוגשו תעודות רישום נוספות של הסימנים מהאיחוד האירופי, בחריין, מקסיקו, סינגפור וקרואטיה.

עוד טענה המבקשת כי המשמעויות המקובלות שיש למילה זו הן, בין היתר, שירות הגשה לשולחן על ידי מלצר, חבטת פתיחה במשחק טניס, שירות צבאי או המצאת כתבי בית דין.

טענה כי אין למילה "/ 58" כשלעצמה שימוש מוכר בתחומי כרטיסי האשראי, והשירותים הפיננסיים המרכיבים את פרטות הסחורות והשירותים בבקשות הנדונות.

בנוסף טענה על ידה כי לאור לשון סעיף 16 לפקודה עילות אי הכשירות לרישום של סימנים שרישומם מתבקש לפי הוראות סעיף זה לפקודה הינן מצומצמות. עמדת המבקשת היא כי היא עומדת בתנאים הנדרשים לרישום לפי סעיף 16 לפקודה.

כאמור, בבקשות שבפניי נתבקש רישום הסימנים בהתאם לסעיף 16 לפקודה, הקובע כדלקמן:

(א) על אף האמור בסעיפים 8 עד 11 לא יסרב רישום דישומו של סימן מסחר הרשום כסימן מסחר בארץ מוצאו, אלא באחת מאלה:

2) כל בסימן מידה כלשהי העושה אותו לבעל אופי מבחין; סימן מסחר לא יפסול לדישום שאס הוא שונה מסימן המסחר הנדגם בארץ מוצאו, בפרטים שאינם משנים את אופיו המבחין ואינם פוגעים בזיהוי

3) הסימן מורכב אך ורק מאותיות או ציונים העשויים לשמש במסחר כדי לציין את סוג הטובין, איכותם, כמותם, מקום מוצאם, ייעודם, תקופת ייצורם או שווים;

סבורני כי המילה 56746 אינה מציינת את "סוג הטובין, איכותם, כמותם, מקום מוצאם, ייעודם, תקופת ייצורם או שווים" כהוראת סעיף 16(א)(3) לפקודה והדיון יסוב על היות הסימנים בעלי אופי מבחין.

גם לסימן שרישומו נתבקש לפי סעיף 16 לפקודה נבחן אופיו המבחין, ובענייננו והאינהרנטי, שכן לא נטען לשימוש כלשהו בסימן בישראל. כפי שציין ב"כ המבקשת בטיעוניו, הבחינה לפי סעיף 16(א)(2) מצומצמת יותר במובן והשרף האופי המבחין הנדרש מן הסימן נמוך יותר מאה הנדרש לפי סעיף 8 לפקודה, אך בוודאי לא אפסי (ראה לעניין ומה החלטת כב' הפוסק בקניין רוחני (כתוארו או) בעניין בקשה לרישום סימן מסחר 192808 [81 ת66/01/1956, דיניס, רשם הפטנטים 2010 (140) 1433).

אין מחלוקת כי למילה "567/6", שרישומה נתבקש כסימן מסחר יש משמעות מילונית בשפה האנגלית. לעניין זה הפנה ב"כ המבקשת למספר משמעויות של המלה, כגון חבטת הגשה בטניס, המצאת מסמכים משפטיים, והגשת אוכל לשולחן. משמעות נפוצה יותר של מלה זו בעברית הינה "לשרת". עניין ומעורר את הקושי לרשום מלה שמשמעותה "לשרת" לסימון שירותים ביחס לבקשות 231104 ו-231105. המלה נמצאת בשימוש יומיומי בשפה האנגלית, שהינה אמצעי שפה זרה עבור רוב הציבור בישראל, אך ללא ספק מוכרת לו במידה לא מועטה.

השאלה העיקרית העולה בבחינת אופיו המבחין של הסימן הינה האם הסימן הוא כוּה שהציבור יוהה אותו ויאבחן אותו מסימנים אחרים על גבי טובין ושירותים שמקורם אחר (ר' א. ח. וליגסון, "דיני סימני מסחר ודינים קרובים להם", בעמ' 20 (1973). והשווה גם בדין האירופאי, בהחלטת בית הדין האירופי בעניין 111205/11/66 [הציטוט המלא].

(החלטה וצוטטה בהסכמה בספר סימני המסחר, תץ[6ש1,160 2816 מס![1/]6 18165 מה 1365 1306 01 עוב.1 5 61" ש267%06[0 התס[ ,6ה1666[1 12810 זה 5-ץסססו 2 .כ (2011) .60 157%" והז 866עדד (להלן: "ע"א").

בטיעוניו הסתמך ב"כ המבקשת על פסק הדין של הטריבונל האירופי בעניין צתכ-צ40ם ( [הציטוט המלא] ). באותו עניי דובר בשאלת הכשירות לרישום של הסימן צתכ-צ0 2 לחיתוליס. בית הדין אישר את רישום הסימן וקבע, בין היתר, כי רק אותם סימנים המתארים בשימושם הרגיל, מנקודת המבט של הצרכן, תכונה חיונית של הסחורה או השירות להס נועדו אינם כשירים לרישום בהתאם לסעיף הנדון בדירקטיבה (ראה סעיף 39 להחלטה).

על פסיקה זו מתחו מלומדיס ביקורת (ראה, למשל, 611 בעמ' 201 ובעמ' 218 - 219). יתרה מכך, נראה כי החלטה זו שונה מן הדין הנוהג בישראל, לפיו גם סימנים הנוגעים לתוצאת השימוש במוצר, אותו נועדו לסמן ייחשבו חסרי אופי מבחין, גם אם הדרך המקובלת לתיאור הסחורה (ראה החלטת בית המשפט המחוזי בעניין "מו5% זטסצ 66עת", ע"ר 1 שא צאגאס6 צתתפדדגהם צסהתתתטת גד רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, דיניס מחוזי 2011 (155) 1098).

לא זו אף זו, שונה הסימן "5345" מן הסימן "צתכ- צם ג". מחד, ישנו קשר ישיר בין הסימן צתכ-צ2 4 לבין הסחורה אותה הוא נועד לסמן בעוד שקשר כזה אינו קיים בין הסימן 58/8 לבין הסחורות והשירותים בענייננו. מאידך, הסימן "צכ- צ0 ג" מורכב משתי מילים בתחביר בלתי מקובל בשפה האנגלית, אשר הקנה להם, לדעת בית הדין האירופי, מידה של "המצאתיות לשונית". לעומתו, הסימן .58/5 מהווה מלה אחת בלבד ובכך מקנה הוא, ברישומו, הגנה רחבה יותר.

על השיקולים המפורטים לעיל להילקח בחשבון בבחינת אופיו המבחין של הסימן המבוקש לרישום וזאת בסיס לסחורות ולשירותים אשר ביחס אליהם נתבקש רישומם ולאינטרס הציבורי שלא יופקעו ממנו מונחים שצריכים להישאר פתוחים למסחר. לא ניתן להתעלס מאינטרס זה בין אם הבחינה מתבצע