סימן מסחר 345678

ההחלטה:

המתנגדת ומבקשת הסימנים:

מבקשות הסימנים:

מבקש הסימן:

הליך מאוחד: התנגדות לרישום סימני מסחר מס' 178141, 178143, 173593, 112005 בקשות מתחרות לרישום סימני מסחר 178140, 178142, 173591, 8, 198139, 198143, 8, 178727, 189157

ע"י ב"כ גילת ברקת ושות', עו"ד

שמבּקוהס) ]טפ 531311 פולו יוניברסל בע "מ שתיהן ע"י ב"כ חנה ויעקוב קלדרון, עורכי דין

מר רועי גולדמן ע"י ב"כ עוה"ד ארז כהן

ה ח ל ט ה

1. בפני הליך מאוחד, במסגרתו נדונה התנגדות לרישום סימני מסחר 178141, 178143, 173593, 5 והליכי תחרות לפי סעיף 29 לפקודת סימני מסחר (נוסח חדש), התשל"ב - 1972 (להלן: "הפקודה") בין בקשות לרישום סימני מסחר (178140, 178142, 173591, 173588, 9, 198143 שהוגשו על ידי המבקשות הסימן, בקשות 178728, 178727 שהוגשו על ידי המתנגדת ובקשה 189157 שהוגשה על ידי מבקש הסימן.

2 הבקשות נושא ההתנגדות הוגשו על ידי החברות ופולו יוניברסל בע"מ (להלן: "המבקשות"), כדלקמן: בקשות 173593 ו-173595 בסוג 18, הוגשו ביום 22.7.2004 ובקשות 178141 ו-178143 בסוג 28 הוגשו ביום 1.2.2005. הבקשות קובלו ביום 31.5.2006 ופורסמו ביומן סימני המסחר מס" 5/2006. חברת (להלן: "המתנגדת") הגישו התנגדות לרישום הסימנים ביום 30.11.2006. להלן הסימנים

נושא ההתנגדות :

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

סוג 18 (תיקים, תיקי יד, | סוג18 (תיקים, | סוג28 (משחקים סוג 28 (משחקים תיקי כתף, ועוד) תיקי יד, תיקי = וצעצועים, מוצרי וצעצועים, מוצרי

כתף, ועוד) ספורט, גלשניס ספורט, גלשנים ועוד) ועוד)

3 בהליכי התחרות הוגשו הבקשות לרישום סימני המסחר 173591 ו-173588 ביום 22.7.2004, בקשות 178140 ו-178143 ביום 1.2.2005, כולן בידי המבקשת 1, בקשות 198139, 198143 בידי המבקשות ביום 4.3.2007. להלן סימני המבקשות :

ספיידר 1208 1201 1000 12 9, 198143 סוג 25 (דברי הלבשה סוג 25 סוג 25 סוג 25 (דברי סוג 25 (דברי והנעלה, כיסוי ראש) (דברי (דברי הלבשה והנעלה, | הלבשה והנעלה, הלבשה הלבשה כיסוי ראש) בגדי גלישה ובגדי והנעלה, והנעלה, חוף); סוג 18 (עור כיסוי כיסוי ראש) ומוצריס העשוייס ראש) מעור ואח')צעות מוסף עכבר העיר שעסק בנושא הסקי באופן חד-פעמי ופרסום נוסף באותו מוסף משנים 2005 ו-2002 בהתאמה.

סעיף 1 לפקודה מגדיר סימן מוכר היטב מהו וקובע כדלקמן:

"לעניי( קביעתו של סימן מסחר כסימן מוכר היטב בישראל יילקחו בחשבון, בין השאר, המידה שבה הסימן מוכר בתוגי הציבור הנוגע לענין, והמידה שבה הוא מוכר כתוצאה ממאמצי השיווק."

כידוע, סעיף זה הוסף לפקודה בעקבות הצטרפות ישראל להסכם טריפס ( אס 1א-א 00 5 עצדת סק 1.01 זי דא עס 525615 שפד זת-תכ ג ת1), אשר סעיף 6) בו הרלוונטי לענייננו קובע, כדלקמן:

" .איז הוז6סיזו 1116 ]0 הזסווסהחזסיזכן 6גזז

5. סעיף וה פורש, בין היתר, בספרו של ,26680606 112105 16" 007/815) |סותהם 8 - 110 .כ ,"518ץ[הח\/ 6חהּ 11151017 שתט]הּיזכ :

]0 1הוו0660 06 עזזיזסווגום 1ה6ו6קוס6 6 זסוז 65זוווסשיז (16)2 6ו6וויזג סו 5)0ו61 .1.6 ]ווק 6ו!1 ]0 5600 זמסט6|6יד 6 מז 6006[שוסח1 6ז 6 זס] ‏ 61א'זסוח 16]ו66ק5 6וזז 605110116 10 60ז5100ה60 6 60 זסתז

".איזסוחז הקוסח!-]]6עע

6. מן האמור עולה כי קהל חובבי ספורט הסקי והסנובורד הינו הקהל הרלוונטי לבחינת היות הסימן מוכר היטב, אך גם הפרסום לקהל זה אינו רב. לא הוצגו סקרים שנערכו באשר למידה בה מוכר הסימן בקרב צרכנים אלה, ואולם נטען במסגרת תצהירו של מר איטלסון כי המתנגדת מחזיקה ב-30% מנתח השוק בתחום ביגוד הסקי. אמירה זו לא נתמכה בראיות אובייקטיביות כלשהן, כגון דוחות כספיים של החברה או דוחות של אנליסטים.

7. לנוכח האמור לא הוכח בפניי כי סימני המתנגדת אינם מוכרים היטב בישראל ולא מתקיים התנאי להפעלת סעיף 13(11) לפקודה הדן באי הכשירות לרישום של סימנים זהים או דומים עד כדי להטעות לסימני מסחר מוכרים היטב שאינם רשומים.

8. שתי עילות נוספות עליהן מסתמכת המתנגדת מבוססות על סעיף 6(11) לפקודה הקובע כי מבין הסימנים שאינם כשירים לרישום נמצא גם :

"(6) סימן שיש בו כדי להטעות את הציבור, סימן המכיל ציון מקור כוזב וסימן המעודד התחדות בלתי הוגנת במסחר".

9. מבין שלוש החלופות בסעיף זה, רלוונטיות לענייננו הראשונה והשלישית, היינו "סימן שיש בו כדי להטעות את הציבור" ו"סימן המעודד תחרות בלתי הוגנת במסחר".

10. בע"א 10959/05 1018 ,0370 1638 נ' 6368 5./..02 16זסשַת1.1 8ז1]261, דינים עליון 6 (69) 206 (להלן: "עניין דרג'לינג") נדוו בהרחבה סעיף 6(11) לפקודה ובמיוחד שתי חלופות אלה. לעניין החלופה הראשונה נקבע כדלקמן:

"על פניו, נוסח סעיף 6(11) מצביע על היותו מעין "סעיף סל" הנותן ביטוי לרעיונות הבסיסיים ולמושכלות היסוד בתחום ההגנה על סימני מסחר.

הטעיה והסכנה להטעיה, היא נשמת אפה של הפקודה. זוהי הסכנה העיקרית עמה היא מתמודדת. חלופותיו השונות של סעיף 11, המונה את

הסימנים הבלתי כשירים לדישום, משקפות היבטים ואפשדויות שונות של הטעיה שכדי למנוע אותן - הוצבה החלופה הרלוונטית. העובדה שסעיף 1) מציג את סכנת ההטעיה במרכזו, מתיישבת עם היותו סעיף סל כאמור

לעיל.

הרשם ציין כי המבחנים שנקבעו לעניין ההטעיה הנזכרת בסעיך 9(11) רלוונטיים גם לעניין 6(11), ודומה כי על כך - אין מחלוקת (סעיף 9(11) דן אף הוא בווריאציה מסוימת של הטעיה: "... סימן הדומה... עד כדי שיש בו להטעות"),"

ואולם באותו עניין, נקבע כי סימן המתנגדת הינו מוכר היטב ולא כך בענייננו. אומר לעניי זה המלומד א. ח. וליגסון בספרו דיני סימני מסחר ודינים הקרובים להם, הוצאת שוקן, תשל"ג (1973), בעמ' 31 כך:

"סימן ייחשב לסימן מטעה אם הקהל לוטעה לחשוב שהוא סימן של אדם אחד. הפסיקה האנגלית דנה במקרים כאלה על פי ההודאה המקבילה בחוק האנגלי (סעיף 11). פסקה (ט) של סעיף 8 [כעת סעיף 9(11)] קובעת, כי אין לושיםם סימן אם הוא דומה או זהה לסימן ש כ ב ד ג ר ש ם. לעומתה קובעת פסקה (ה) (המקבילה לסעיף 6(11) לפקודה בנוסח המשולב - ז.ב.) שבה אנו דנים, כי אין זה משנה, אם הסימן הקודם דשום או אם הוא לק ידוע היטב לקהל. בשני המקרים יסרב הרשם לרשום את הסימן, אם ניתן לגלות בו כוונת להטעות את הצרכנים, שיחשבו כי זהו סימן דומה של בעל הסימן האחר. בטרם יגיע הדשם למסקנה זו עליו להשתכנע, כי הסימן (הוותיק והבלתי רשום) הוא כה ידוע בארץ עד כי הסימן "היותר צעיר" עלול לעורר בקהל את המחשבה המוטעת שסחודתו של ה"צעיר" היא סחודתו של

ה"ותיק"." (ההדגשה במקור)

2. אמנם דברים אלה של המלומד נאמרו לפני תיקון הפקודה עס הצטרפות ישראל להסכם טריפס אשר הכיר בהגנה הניתנת לסימנים מוכרים היטב רשומים ושאינם רשומים (ר' חוק לתיקון דיני הקניין הרוחני (התאמה להוראות הסכם הטריפס), התש"ס - 1999, ס"ח 1721 מיוס 30.12.1999, עמ' 48). בעניין דרג'לינג התייחס בית המשפט העליון לשאלה אם רוקן מתוכנו סעיף 6(11) בשל הוספת סעיפים 13(11) ו-14(11) לפקודה במסגרת תיקון והוקבע, כאמור, כי והו סעיף סל המציב את סכנת ההטעיה במרכזו. ואולם, כאשר מדובר בסימן שאינו רשום ואף אינו מוכר היטב, אין בעילה לפי סעיף 6(11) כדי להתגבר על אי רישום הסימן. במאמר מוסגר יצוין כי שונה המצב בישראל מן המצב על פי הדין האנגלי. לעניין וה ראה -140 .כ ,136 17806 01 עה 1 מ-100061/ 1716 התה 8זנ) 30 סוט 0 ,בתססזסות

(1999) 141, שם נדון סעיף (5)4 לחוק האנגלי משנת 1994 הקובע כדלקמן:

" 0 וח6)א6 6 10 זס ]1 601510700 6 זסח [!סו51 יזח 06סיח ה" - 60)ח6שטסיזן 6 10 16ס10] 15 וח00ףחזא1 [6ווחלז 6וזז הז 86וז

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

על פי סעיף זה גס סימן מסחר קודם שאינו מוכר היטב ואינו רשום וכה להגנה לעומת סימן מסחר שרישומו מתבקש ואולם הגנה זו תהא מצומצמת ובעל הסימן הקודם יעמוד בנטל הוכחה גבוה למעט במקרים בהס סכנת ההטעיה ברורה ביותר.

לסיכום נקודה זו ולמעלה מן הצורך אציין כי לא הוכחה סכנת ההטעיה, לה טוענת המתנגדת, בין מוצרי המתנגדת למוצרי המבקשות. נזכיר, כי התנגדות זו מבוססת על פעילות המתנגדת בתחום ביגוד הסקי. נראה כי המפריד בין הסימנים רב מן המשותף. שני סימני המתנגדת, אשר טרם נרשמו, ושהבקשות לרישומן הינס חלק מהליכי התחרות שבפניי, הוגשו בסוג 25 ועניינן ביגוד, הנעלה וכיסויי ראש בלבד. הסימנים נושא ההתנגדות הינס בתחום התיק יש (סוג 18) ובתחום הצעצועים ואבירי הספורט (סוג 28), כאשר החברה המבקשת עוסקת בגלשני מים.

צינורות השיווק וקהל הלקוחות גס הס שוניס לחלוטין. בעוד שבגדי המתנגדת משווקים לקהל מצומצם ביותר של חובבי סקי בשתי חנויות בלבד בכל הארץ, המתמחות במכירת ציוד סקי ובחנויות אלה לא נמכריס מוצרי המבקשות אשר אין להן נגיעה לתחום הסקי. לעומת קהל הלקוחות של המתנגדת, והשל המבקשות, הינו של חובבי הגלישה על גלים. חשוב לציין עוד כי ככל שקהל היעד מצומצם ומתמחה יותר, כך פוחתת סכנת ההטעיה (ראה עניין דרג'לינג, בפסקה 10 לפסק הדין). לפיכך, לא הוכיחה המתנגדת כי קיימת סכנה כי הצרכן יוטעה מרישום סימני המבקשות.

החלופה השלישית שבסעיף 6(11) עניינה סימנים המעודדים תחרות בלתי הוגנת. עילה זו נדונה בעניין דרג'לינג, שס נקבעו התנאים להפעלתה, בעקבות ע"א 6181/96 קרדי נ' 360

"1. בעסק מפורסם חוצה גבולות;

2. לסימן עצמה כה גדולה שהיא חודגת מעבר למוצר הספציפי;

3. יש להוכיח כי השימוש נועד לקדס את עסקיו של המשתמש בשע המוניטין של בעל הסימן המפולסס ;

4. רמת ההתנהגות הנדרשת על פי דיני התחרות הבלתי הוגנת צריכה

להיקבע "על -פי סטנדרטים ערכיים ראויים של החברה...".

משנקבע כי אין סימני המתנגדות מוכרים היטב בישראל אין העילה השלישית רלוונטית עוד לענייננו.

משקבעתי כי אין סכנת הטעיה לנוכח השוני בין הטובין, צינורות השיווק וקהל הלקוחות, מתייתר הדיון בעילות ההתנגדות לפי סעיפים 8(א) ו-12 לפקודה, אשר אף המתנגדת לא הרחיבה בעניינן במסגרת סיכומיה. כן זנחה המתנגדת בסיכומיה את טענתה כי רישום סימני המבקשות מנוגד לתקנת הציבור ועל כן לא אדון בעילת ההתנגדות לפי סעיף 5(11) לפקודה.

לנוכח האמור, ההתנגדות נדחית.

ג. הליכי התחרות

1. הסימן הליכי התחרות הופעלו בין 9 סימנים, שהוגשו על ידי ארבעה גורמים שונים כמפורט לעיל, שנייס מתוכס המבקשות 1 ו-2, אשר הגישו הן בקשות משותפות והן בקשות שאינן כאלה.

נקודת המוצא בהליכיס לפי סעיף 29 לפקודה הינה כי הסימנים המתחרים זהים או דומים עד כדי להטעות וכי הוגשו לגבי אותם טובין או לגבי טובין מאותו הגדר (ראה גסם את החלטת כב'

הפוסק בקניין רוחני (כתוארו אז) בעניין בקשה לרישום סימן מסחר מס" 107902 4081 יזע (בקשה למתן הסבר מנומק לגבי החלת הליכים לפי ס' 29) רענן חמד, פורסמה באתר רשות הפטנטים (2003). סבורתני כי נקודת מוצא זו אינה מתקיימת לגבי סימןו של המבקש,

מספר 189157 30/08 (מעוצב) ולא היה מקום להחיל לגביו את הליכי התחרות.

ראשית, הסימן 352286:9 שונה במראהו מהסימנים שרישומם מתבקש בבקשות המתחרות של המבקשות והמתנגדת. הסימן 38069 מורכב משני רכיבים - המילה

בעיצוב וציור של עכביש. נראה כי סימן זה צורף להליכי התחרות בשל ציור העכביש. הרכיב הדומיננטי בסימן זה הינו הרכיב המילולי, שהינו גדול ובולט מאוד ביחס לציור העכביש. בעוד שיתר הסימנים בהליכי התחרות מורכבים מרכיב העכביש כשלעצמו או מהמילה ספיידר באיות כזה או אחר, הרי שהסימן 46-98 3-0 שונה מהס במראהו כמתואר לעיל ואין מתבקשת בו הגנה על רכיב העכביש כשלעצמו. יתרה מכך, עצם העובדה שישנס סימנים נוספים שהעכביש הינו רכיב בהס אינו פוסל לרישום סימנים אחרים שאחד מרכיביהס הינו עכביש.

גס במבחן הצליל לא מצאתי כל דמיון בין הסימן 6% 3005( לבין יתר הסימנים בהליכי התחרות והדבר אינות 2007 המתייחסת לפתיחת חנות בישראל למכירת

מוצרים, בכלל זה ביגוד, הנושאים את הסימן 52105₪. המצהיריס לא התייחסו לכתבה זו, לפעילות החנות, ולהיקף המכירות בה של הטובין הרלוונטיים להליך התחרות.

לסיכום, המבקשות לא הוכיחו כי נעשה שימוש משמעותי בסימניהן בישראל ביחס לטובין הרלוונטיים, מתי החל השימוש ומה היקפו. לעומתן, הוכיחה המתנגדת כי עשתה בסימניה שימוש בישראל לפחות משנת 2002.

כאמור, המבחן השלישי בהליך לפי סעיף 29 לפקודה הינו תום לב של המבקשות בבחירת הסימן. לא שוכנעתי בטענות המתנגדת כי המבקשות בחרו את סימניהן במטרה ליהנות מן המוניטין של המתנגדת בסימניה. נראה כי המבקשות החליטו להרחיב את תחום עיסוקן מגלשני גליס למוצרים נלווים נוספים, ביניהם, ביגוד וכיסויי ראש, וזאת לאחר שהסימן עוצב על ידי מייסד המבקשת לפני עשרות שנים במטרה לשמש לסימון גלשני גליס.

אשר למתנגדת, עסקין במותג וותיק מאוד בעולם בתחום חליפות הסקי. מן הראיות שהוגשו אין ספק כי הסימנים נבחרו בתום לב וללא כל קשר עס המבקשות.

שקלול של מבחני סעיף 29 מצביע על כך כי ידה של המתנגדת על העליונה וכי ראוי כי בחינת בקשותיה תימשך.

הצדדים לא טענו בפניי כי יש מקום לשקול את הפעלת סמכותי לפי סעיף 30 לפקודה ואורה על רישום מקביל של הסימנים. יתרה מכך, המתנגדת טענה כי קיימת סכנה כי הציבור יוטעה מרישום סימני המבקשות לצד סימניה. סעיף 30(א) לפקודה קובע כדלקמן:

"(א) ראה הרשם שהיה שימוש מקביל בתום לב, או שהיו נסיבות מלוחדות אחדות המצדיקות לדעתו רישומם של סימני מסחר זהים או דומים, לגבי אותם טובין או בתנאים ובהגבלות שיראה לנכון או בלעדיהם."

לאחר שקבעתי כי לא הוכח בפניי השימוש בסימנים בידי המבקשות ביחס לטובין הרלוונטיים, לא מתקיים התנאי המקדמי להפעלת סעיף 30(א) הקבוע ברישא לסעיף ה. לא זו אף זו, סבורה אני כי יש רישום מקביל של הסימנים כדי למנוע הטעיה וגם מסיבה זו איני מוצאת כי קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות את הפעלת הסעיף.

סוף דבר

1. ההתנגדות לרישום סימני המסחר 173593, 173595, 178141, 178142 נדחית והם יירשמו בפנקס.

2. הליכי הבחינה יימשכו לגבי בקשות לרישום סימני מסחר 189157 (א-0\ מ כתא), 178727 ו- 98.

3. בקשות לרישום סימני מסחר 173588, 173591, 178140, 178147, 198139 ו-198143 ייסגרו.

4. לנוכח התוצאה אליה הגעתי, כל צד יישא בהוצאותיו.

ז'קלין ברכה

פוסקת בקניין רוחני סגנית רשם הפטנטים

ניתן בירושלים ביום ט' סיון תשע"ב 0 מאי 2012

סימוכין: 73("

17