⚖️ החלטה שיפוטית

סימן מסחר 345678

החלטות שיפוטיות

ערכאה: בית הדין של רשות הפטנטים

הצדדים

צד א'

המבקשת (בעלת הסימן)

  • שם: זאת 13 016 23) :8 ע6ו6סיק
  • בא כח: ע"י ב"כ ד"ר שלמה כהן ושות', עו"ד
צד ב'

המשיבה (מבקשת המחיקה)

  • שם: איל- מקיאג' בע"מ
  • בא כח: ע"י ב"כ אריאל דובינסקי, עו"ד

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בקשה למחיקת סימן מסחר מס'

0 ,אד קאז" (בקשה להפקדת ערובה)

המבקשת (בעלת הסימן): הזת 13 016 23) :8 ע6ו6סיק . )8 62011 010₪6) ע"י ב"כ ד"ר שלמה כהן ושות', עו"ד המשיבה (מבקשת המחיקה): איל- מקיאג' בע"מ ע"י ב"כ אריאל דובינסקי, עו"ד

ה ח ל ט ה

1. ביום 23.10.11 הוגשה בקשה להפקדת ערובה (להלן: "הבקשה") מטעמי 0289016 ז6וססזק .000 80 1011ת2) 6ת0[08) שתוז1860טת3]/א (להלן: "המבקשת") להבטחת תשלומי הוצאותיה בגין ניהול ההליך למחיקת סימן מסחר מס' 117880 הרשום על שמה. ביום 1 הוגשה תגובה לבקשה מטעמי חברת איל- מקיאג' בע"מ (להלן: "המשיבה"). ביום 1 הוגשה תשובת המבקשת לתגובת המשיבה.

2. תחילה ביססה המבקשת את בקשתה על תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 4 (להלן: "התקנות"). רק לאחר שהמשיבה הסבה את תשומת לב המבקשת לטעותה, ביקשה לחייב את המשיבה בהפקדת ערובה מכוח סעיף 353א' לחוק החברות, תשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות"). כבר נקבע כי במקרה של תובעת אשר הינה חברה (בענייננו- מבקשת מחיקה), תתבסס בקשה להפקדת ערובה על סעיף 353א לחוק החברות, ועל הכללים המתייחסים אליו אשר נקבעו בפסיקה. (ראה: החלטתי בעניין התנגדות לבקשת פטנט 0 (בקשה להפקדת ערובה) אורבוטק בע"מ נ' קמטק בע "מ, פורסם בנבו (2009). יצוי כי לא לשווא ערך המחוקק אבחנה בין תובע בשר ודם לבין תובעת שהינה חברה. נקודה זו חודדה ונדונה בשורה ארוכה של החלטות ופסקי דין. (בהקשר זה ראה: רע"א 857/11 מועצה אזורית באר טוביה נ' מפעלי מתכת, פ"ד מד/1) 647 (2011)).

3 אי לכך, במסגרת החלטתי זו לא אתייחס לטענות המבקשת הנוגעות לתחולת תקנה 519 אשר כאמור לעיל אינה רלבנטית בענייננו.

עיקרי טענות המבקשת - אשר נטענו בכתב התשובה:

4. המבקשת טוענת כי הסיכוייס שבקשת הביטול תתקבל הינס קלושים ביותר. זאת, בין היתר מאחר שהסימן הרשום על שם המבקשת בישראל, מצוי בבעלותה אף במדינות אחרות בעולם.

5. עוד נטען כי הנטל רוב על כתפי המשיבה, להוכיח כי מצבה הכלכלי איתן, כי ביכולתה לעמוד בהוצאות ההליך המשפטי וכי ישנן נסיבות חריגות שאינן מצדיקות הפקדת ערובה בו פתחה כנגד המבקשת.

6. גורסת המבקשת, כי טענותיה לעניין הבקשה להפקדת ערובה בהתבסס על סעיף 353א לחוק, מצויות בתשובתה לתגובת המשיבה. לטענתה רשאית הייתה להעלותן בשלב מאוחר זה כיון שכך השיבה למעשה לטענות שהועלו מטעמי המשיבה במסגרת תגובתה.

עיקרי טענות המשיבה:

7 ראשית, העלתה המשיבה טענה דיונית לפיה המבקשת מסתמכת במסגרת בקשתה על תקנה 9 לתקנות, בעוד שזו אינה חלה בנסיבות בהן מבקשת המחיקה הינה חברה בע"מ. מכאן, כי לשיטתה די בכך כדי לדחות הבקשה.

8 בנוסף נטען כי המבקשת לא עמדה בנטל הבאת ראשית ראיה לפיה המשיבה מצויה בקשיים כלכליים, כהוראת הפסיקה המתייחסת לסעיף 353א' לחוק החברות.

9 נטען עוד, כי המשיבה אינה מצויה בקשיים כלכליים כי היא חברה מצליחה וותיקה בתחום האיפור ולימוד אמנות האיפור ובבעלותה סניפים ברס הר אש ואף הינה עוסקת בייבוא ושיווק מוצרים מחו"ל. טענות אלו גובו בתצהיר הבעלים ומנהל המשיבה.

דיון:

0. כאמור לעיל, תבחן הבקשה שלפני לאור הוראת סעיף 353א לחוק החברות ועל פי הכללים אשר גובשו במסגרת הפסיקה המתייחסת אליה. יובהר, כי קיימת חזקה בדין, הניתנת להפרכה, לפיה על תובע שהנו תאגיד להפקיד ערובה לשיפוי הוצאות הנתבע. כפי שנקבע ברע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת נ' בנק הפועלים, פורסם בנבו (2009), ראשית דבר יבחן מצבה הכלכלי של החברה התובעת (היא המשיבה במקרה שלפני). הנטל הינו על כתפי המבקשת להצביע על ראשית ראיה לפיה המשיבה מצויה באי אילו קשיים כלכליים. על המשיבה לעומת ואת, רובצ הנטל להראות כי ניתן יהא להיפרע ממנה במידה שתידרש לשפות את המבקשת בסיוס ההליך. במידה ויתברר כי המשיבה אינה סולבנטית, יבחן היושב בדין האם נסיבות העניין מצדיקות הפקדת ערובה מטעמה. במידה שלא מתקיים כל צידוק למתן פטור מחובת הפקדת הערובה, יקבע גובה הערובה הראוי.

יובהר כי לא בנקל יורה רשם הפטנטים על הפקדת ערובה, בין היתר על מנת שלא לפגוע בזכות הגישה לבית הדין ברשות הפטנטים ולאלו הבאים בשעריו. הגשת בקשה לתיקון מרשם סימני המסחר עשויה, אם תמצא מוצדקת, לנקות את הפנקס מסימניס שאין להותיר רשומים, וזאת לטובת הציבור כולו.

כאמור לעיל, במסגרת הבקשה שלפני עתרה המבקשת לצו שיורה למשיבה על הפקדת ערובה לטובת המבקשת, וזאת מכוח תקנה 519 לתקנות, אשר כאמור אינו הבסיס החוקי לבקשה שהוגשה. רק בתשובתה לתגובת המבקשת, ציינה המבקשת את הוראת הדין הנכונה, היינו סעיף 353א' לחוק החברות, כיסוד לבקשתה.

כידוע, תכליתו של כתב טענות בתשובה, היא לאפשר לבעל דין להשיב לטענות אותן העלה הצד שכנגד. ודוק, כתב טענות בתשובה אינו מיועד לתיקון הבקשה המקורית, בבחינת ביצוע "מבחינת שיפורים". כך גם, אינו מיועד לשס העלאת טענות חדשות הנובעות מטעות בבסיס החוקי עליו הסתמך בבקשתו המקורית. (ראה לעניין אה: רע"א 8317/06 ישי טהוליאן ‏ 33 אח' נ' ג.מ.ח.ל חברה לבניה 1992 בע"מ, פורסם בנבו (2007), המתייחס להיקף הצר של וכויות בעל דין במסגרת הגשת תשובה לתגובה).

במקרה שלפני, כתב הטענות בתשובה אשר הוגש מטעמי המבקשת אין בו כדי להוות מענה ישיר לטענות שהועלו בתגובת המשיבה, כי אם ניסיון לרפא פגמים הניכרים בבקשתה להפקדת ערובה. בנוסף, צירפה המבקשת לכתב טענותיה בתשובה מסמך חדש, אשר מקומו הראוי היה במסגרת הבקשה המקורית. בנסיבות אלו, לא נותרה למשיבה כל אפשרות להשיב ולהציג עמדתה ביחס לנטען כלפיה.

בנסיבות העניין, מן הראוי היה כי המבקשת תעתור לתיקון בקשתה להפקדת ערובה, או תגיש בקשה חדשה מטעמה, תוך העלאת טענות המתייחסות לתובעת שהינה חברה תוך תמיכתן בראיות המתאימות. עס זאת ולפנינו משורת הדין, בחנתי את טענות המבקשת לאור הוראת סעיף 3א וכפי שהועלו במסגרת כתב הטענות בתשובה מטעמה.

סבורתני כי המבקשת לא עמדה בנטל הראייתי הרוב לפתחתו ולא הביאה ראשית ראיה ממנו ניתן ללמוד כי מצויה המשיבה בקושי כלכלי המצביע על חדלות פירעון. אף אין במסמך שצורף לכתב הטענות בתשובה כדי להצביע על אי יכולתה הכלכלית של המשיבה לשפות את המבקשת במידה וההליך יסתיים בהחלטה לטובת האחרונה. משזו מסקנתי, אינני נדרשת לדיון בשלבי הנוספיס הקבועים בסעיף 10 דלעיל.

7. לאור כלל האמור לעיל, הבקשה להפקדת ערובה נדחית. המבקשת תישא בהוצאות המשיבה בגין בקשה זו בסך 2,500 ₪ כולל מע"מ וזאת תוך 30 יום מהיום, אחרת יישא הסכום הפרשי ריבית והצמדה כדין ממועד ההחלטה ועד למועד התשלום בפועל.

8. על המבקשת היה להגיש ראיותיה עד 18.9.2011. אלו טרם הוגשו ואף לא הוגשה כל בקשה מטעמי המבקשת בעניין זה. אי לכך, הריני מורה למבקשת להמציא ראיותיה תוך 25 יום ממועד מתן החלטה זו.

יערה שושני כספי פוסקת בקניין רוחני

ניתן בירושלים ביום כ"ג טבת תשע"ב 8 ינואר 2012

סימוכין: 71("