סימן מסחר 345678

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בפני כב' סגן רשם הפטנטים נח שלו שלומובי

בקשה לביטול פטנט מס' 115045 והתנגדויות לבקשות פטנטים מס' 4 ו-124543

בעלת פטנט מס' 115045 ומבקשת פטנט מס' 123384: מופ'/ת עציון, אגודה שיתופית חקלאית בע''מ מבקש פטנט מס' 124543: מר מיכאל כהן

עייי בייכ וולף, ברגמן וגולר, עורכי פטנטיס

מבקשות הביטול והמתנגדות: | 1. פלסן-סאסא 2. מדינת ישראל (הרשות לפיתוח אמצעי לחימה - רפא'יל) עייי בייכ רינהולד כהן ושות', עורכי פטנטיס

ה ח ל ט ה

1. בפני בקשה לביטול פטנט ושתי התנגדויות למתן פטנט. מבקשות הביטול הן גס המתנגדות, והמבקשים בבקשות הפטנט, כמו גם בעלי הפטנט שניתן, כשוריים זה בזה וניתן להתיחס אליהם יחדיו. יצוין כי מבקש הפטנט מס' 124543 וממציאו הוא אף הממציא של הפטנט שביטולו מבוקש.

2 דרך כלל נפתחת החלטה בהצגת התיק הנידון, ומסתיימת במסקנה שלאחריה פסיקת הוצאות. מוצא אני לנכון לחרוג ولو סמנטית מסדר קבוע זה, ולפתוח בציטוט מפי כבוד השופט גרוניס, ציטוט שענייננו, דווקא הטלת הוצאות. הדברים ארוכים, ואני תקוה כי לא אמצא כזה הפוסל במומו, אך כך כתב כבי השופט גרוניס במעיין 615/11 סופר מדיק

(מדיק לייט) נ' תמאפט11 אסזא\ (ניתן ביוס 27.3.2011):

ייג כל המצוי בנעשה בבתי המשפט מודע לכך שבצד גידול במשקל הסגולי של הליכים (ובלא קשר למספרם של ההליכים המוגשים) קיימת תופעה של כתבי טענות, תצהירים, נספחים וכיווים המשתרעים על פני עוד ועוד עמודים. נתקלים אנו במסמכים בעלי היקף גדל והולך. במילים אחדות, הניירת מתדבה ומתרבה. שאלה מעניינת היא מה הסיבה לגידול הנמשך בהיקפם של המסמכים המוגשים. יהיו כאלה שיאמדו שהאשם הוא באמצעים הטכנולוגיים המשתכללים מעת לעת, מכונות צילום מהירות ומחשבים, לרבות האפשרות של גזודי (1ו6) ו''הדבקי (516ה0). ניתן להעלות השערות נוספות לגבי הסיבות לתופעה, אך דומה שלא ניתן לחלוק על עצם קיומה. אילו נעשתה בדיקה השוואתית, אין לי ספק

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

שהממצא הברוד היה שכתב טענות ממוצע דהיום הינו ארוך בהרבה מזה שהיה מוגש לפני שנים. תלונה חוזרת ונשנית של שופטים, ומדובל בתלונה מוצדקת, היא כי לעתים מוגשים כתבי טענות ושאר מסמכים באורך בלתי סביר. יש אף הטוענים, במידה מסוימת של בדיחות, המהולה ברצינות, שיש למדוד את המסמכים על פי משקלם ולא במספר העמודים. אין בכוונתי לומר שהדבר קורה בכל הליך, אך אין ספק שהתופעה קיימת ומתגברת ומכבידה היא על תפקודם של בתי המשפט. אין להלין על כך באופן כללי אלא באותס מקריס, והם אינסם מעטים, בהם אין מתאם בין המשקל הסגולי של העניין לבין היקפם של המסמכים המוגשים. היינו, כאשר אורכם של המסמכים (שלא לומר משקלם) חורג מכל פרופורציה.

כאשר מוגש כתב הטענות הראשון, זה הפותח את ההליך, הרי ככלל לא קיימת מגבלה, שהרי לא ניתן לקצוב מראש מה אשר אודכו של כתב תביעה או היקפה של המרצת פתיחה. עס זאת, במקדים מסוימים מוצאיס אנו הסדר בדין המחייב שכתב הטענות ינוסה בדרך "תמציתית"/ (כמו למשל בתקנה 235 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמלד-1984, (להלן - התקנות) לעניין הליך של אבעיה). בשנים האחדונות, ונוכח הגידול בהיקפם של כתבי טענות, התפתחה פרקטיקה לפיה קוצב בית המשפט, לעתיס, את אודכו של כתב הטענות שבא בתגובה או בתשובה. ככל שמדובר בעדכאת הערעור בהליכים אזרחיים נקבע בתקנה 445(ב)(6) לתקנות, כי שופט רשאי בדיון מקדמי בערעור, בין היתר /להגביל את היקף הסיכומים'/. אפשרות זו אינה קיימת מכוח הודאה מפורשת באשר להודעת הערעור. לעתים רחוקות, ואולי דרחוקות מדי, מודים הרשמים בבית משפט זה למערער לתקן הודעת עדעור באופן שתוגש הודעה מקוצרת ותמציתית. ניתן לפעול בדרך זו נוכח דרישתה של תקנה 414 לתקנות כי /כתב הערעור יפרט בצורה תמציתית את נימוקי ההתנגדות להחלטה שעליה מערערים, שלא על דרך הוויכוח או הסיפוד ..%. כל הקורא כתבי ערעור מתדשס, כי הודאה זו נשכחה מזכדונם של דבים מאלה המנסחים כתבי עדעור. מכל מקום, על פי הנהוג בבית משפט זה באשר לערעורים אזרחיים, הרשמים מוציאים צו סיכומים בו נקצב מספדסם המירבי של עמודי הסיכומים המוגשים.

בעבר הבעתי דעתי כי בית המשפט רשאי לחייב בעל דין לשאת בהוצאות לטובת אוצר המדינה מקום שההליך שהגיש גורם לבזבוז זמן שיפוטי (רע''א 1514/06 תדיראן מוצרי צריכה בעיימ כ אמי שה שאול (לא פודסם, 6).. את הבסיס לסמכות להשית הוצאות כאלה ניתן למצוא בתקנה 4 לתקנות. על פי תקנה זו רשאי בית המשפט לפסוק הוצאות לטובת בעל הדין שכנגד או אוצר המדינה כאשר '/בעל הדין האריך את הדיון בכל הליך שלא לצורך, על ידי טענות סדק או בכל דרך אחרתי. אפילו אס לא ניתן לבסס הסמכות על תקנה 514, הרי העיגון יימצא בסמכותו הטבועה של בית המשפט. בהחלטה האמורה נאמרו הדברים הבאים:

י*האמצעי האמור [של הוצאות] נותן בידי בית המשפט כלי ניהולי, שיש לו אף פן שמיתן לכנותו משמעתי. הארכת הדיון שלא לצורך מביאה לכך שבית המשפט מקדיש זמן להליך מסוים בלא הצדקה. המשמעות מבחינת בעלי הדין האחרים שתיקיהם תלויים בבית המשפט הינה ברורה: ממשאב הזמן העומד לרשות בית המשפט נגרעות יחידות שניתן היה להקדישן לטיפול בתיקים אחרים. במילים אחרות, אובדן זמן שיפוטי בשל הארכת דיון שלא לצורך פוגע בכלל בעלי הדין ולאו דווקא באלה שבתיק המסוים ... כלומר, נפגעת היכולת לנצל באופן מיטבי את הזמן שיפוטי שם, פיסקה 4).

ברי, כי האפשדות האמורה, של חיוב בהוצאות, קיימת לא דק לגבי דיון

בעל פה, אלא גם כאשר בית המשפט עוסק בדיון אך על יסוד הכתובים (רע'/א 1514/06 הניל, פיסקה 5). מכאן, שלבית המשפט נתונה הייתה הסמכות לפסוק הוצאות לטובת אוצר המדינה במקרה דנא.

7 | אכן *השימוש במכשיר של הוצאות לטובת אוצר המדינה צריך להעשות, הן בערכאות הדיוניות והן בעדרכאות הערעור, בצורה מושכלת וזהירה?/ (שס, פיסקה 7). איני חוזר בי מדברי אזהרה אלה. יחד עם זאת, חובה לומר כי ככל שהתופעה של כתבי טענות אדוכים יתר על המידה הולכת וגוברת, ממילא מתעצס הצורך לעשות שימוש במכשיר הנזכל.

8. המשיבות טוענות, כי אין זה מן הנכון להשית הוצאות לטובת אוצר המדינה מקום שבית המשפט לא קצב מראש את היקפו של כתב הטענות. כאמור, ככלל הדבר אינו אפשרי ואינו מעשי לגבי המסמך הפותח את ההליך. הדבר אפשרי בעיקרון לגבי מסמכי תשובה או תגובה, אולם אך ודק כאשר התיק עם המסמך הפותח מגיע לידי השופט. כך למשל, כתב תביעה המוגש בהליך רגיל לא יגיע לידיו של שופט כל עוד לא הוגש כתב הגנה (אלא אס חלף המועד להגשתו). ברי, כי במצב דברים זה אין כלל אפשרדות לקצוב את אודכו של כתב הטענות. ואולם, במקרים אולם התיק מגיע לשופט סמוך לאחר הגשתו ואז קיימת אפשרות לתת הודאה באשר לאורכו של כתב הטענות שבתשובה (למשל במקרה של בקשת משות ערעור: תקנה 406/א) לתקנות). עם זאת, אין כל סיבה שהשופטים *ידרשו לפעול בדרך זו כעניין של שעניין. בסופו של דבד, נקודת המוצא חייבת להיות שפרקליטו של בעל הדין יפעיל שיקול דעת נכון וראוי ויגיש כתב טענות בהיקף מתאים ובלא חריגה קיצונית מן המקובל. על כן, אין סיבה לומר שבית המשפט אינו רשאי להשית הוצאות לטובת אוצר המדינה כאשר כתב הטענות או נספחיו חודגים במידה קיצונית מן הראוי, אך משוס שבית המשפט לא קצב מדאש את היקפם. מכאן מסקנתי כי במקרה זה מוסמך הייתי להשית הוצאות לטובת אוצר המדינה גם על המשיבה, אף שלא קצבתי מדאש את היקף התשובה שתגיש לבקשה לעיכוב ביצוע./

בפני שלושה תיקים. תיקיס אלה נידוניס בפני רשות הפטנטים זמן רב. רב מדי. במוס זה, יש חלק גם לחתוס מטה שהלא סיכומי הצדדים הוגשו כבר לפני תקופה לא קצרה, ואולם אף טרס הגשת הסיכומים התאפיינו תיקים אלה, בכמות בלתי נתפסת של הליכי ביניים, תיקוני פירוט, הגשות מסמכים, ועוד. אף משאוחד הדיון בתיקים, על מנת לצמצם את כמות והיקף החומר שהוגש בהס, מצאתי את עצמי שקוע עד צוואר במאות ואלפי עמודיס של טענות, ראיות ובקשות שונות. הדיון שהתקיים במשך מספר ימים שהתמשכו על פני תקופה לא קצרה, נפתח בדברים שאמרתי בנושא. שעתרתי בפני הצדדים, למקד ולהבהיר את הדיון, על מנת לאפשר לדון בשאלות האמיתיות השנויות במחלוקת.

דומה שעתרתי זו לא נפלה על אזניים קשובות. ואולם אין בכוונתי להטיל בתיק וה הוצאות לטובת אוצר המדינה, ודאי לא שעה שהחלטה זו היא האחרונה היוצאת תחת ידי בתפקידי. עס זאת אין לי אלא לציין כי בפני מעל 1000 עמודי סיכומים ופרוטוקול, 12 נוסחיים של פירוטי פטנט ותביעות בנוסחיים שונים, אין ספור תצהירים ונספחים להם, כל את בפני, ומאחורי עשרות רבות של שעות קריאה בכל החומר האמור. כסדרו הכרונולוגי, וכסדרו הענייני וחוזר חלילה. ועד שעת כתיבתן של שורות אלה, על אף שאני סבור כי גדלה

.10

לאין ערוך מומחיותי בעניין בנייתס של לוחות מיגון, אין בכוחי להצביע בוודאות על מהות עיקרי האמצאה, בכל אחת מן האמצאות שבפני.

לשם הדוגמה, אומר כי איני יכול לקבל את טענת המתנגדות, לפיה בפטנט, גודל הגופיס אינו מהווה מרכיב באמצאה, שעה שהוא נזכר במפורש כגורס, ואף מוגבל בתביעות.

איני יודע מאידך אילו מטיעוני המבקשים לעניין תיאור עיקר האמצאה, עלי לקבל כגרסה נכונה, במיוחד שעה שאין אני מוצא התאמה בין גרסאות אלה ובין הכתוב בפירוטי הבקשות והפטנט. גם שלל התיקוניים שנעשו בפירוטיס לאורך השניס, ודאי שאינו עומד בצורך המוגדר של תיקון פירוט, הלא הוא הבהרה.

משכך אין לי אלא לבדוק, את נוסחס הסופי של פירוטי הבקשות והפטנט כפי שעדיין טרס אושר, שהלא בפני הסכמת הצדדיס לפי תקנה 112(ו), ואת טיעוני הצדדיס כפי שהס בכתבי הטענות המתוקניס.

אקדים ואומר, כי איני מקבל את טענת המבקשים לפיה הפניית המתנגדות אל טבלה שבתצהיר רביד השני, כמוה כהיעדר פירוט או שיש בה פגם. מנגד דווקא כתב הטענות מאת בעלת הפטנט/ המבקשים כפי שהוגש לאחר תיקונו, אינו כולל טיעוניס מפורטים ומספקים, לפחות כפי שניתן היה לצפות - באותה הרמה של פירוט הטבלה האמורה.

מו המפורסמות היא שקפדן אנוכי בכל הנוגע למתן פרטים, ואולם אני סבור כי הטבלה נגישה, ברורה ומפורטת. אמת, היא מטילה עבודה רבה על המעיין בה, וגם החתוס מטה לא מצא לעצמו מנוס ממטלה זו, ואולם אין היא מותירה דבר לניחוש, להיסוס או לחוסר וודאות (מה שלצערי, וכאמור לעיל, אין בידי לומר על שאר המסמכיס שבתיק, ובמיוחד הסיכומים).

עוד הערה מקדמית אחת בפי, לפיה לא ברורות לי עמדות הצדדים, או טענות שנשמעו מפיהס בדבר השתקים דיונייס שיצרו הליכיס מקביליס באירופה בבחינת מעשה בית דין. לא הוברר לי על מה מסתמכות טענות מעין אלה, שעה שאין בידי נתוניס על החומר הנדון בערכאות הזרות, ואולם הדין שס, על מערך השיקולים ועוד. אכן, ייתכן ולעיתים יהא אדם מושתק מלטעון טענות מנוגדות לטענות שהעלה גם במקום אחר, בין אם בבקשת פטנט ובין אם בהליך מקביל, ואולם לא יהא והשתק מסוג מעשה בית דין (השתק עילה או פלוגתא), ולא מצאתי מקום להתייחס לדברים במסגרת הליך זה.

אקדים בקצירת האומר ואומר, כי הפטנטים שבפני בנושא אודות לוחות שיריון המיועדים להגן מפני פגיעות של איומים שונים (בליסטיים), והמורכביס מצבר של רכיביס קרמיים, המאורגדים יחדיו בשכבה אחת, וממצקים בעזרת חומר ממצק שהוא אלסטי.

כאן אולי המקום להעיר, כי המתנגדות השקיעו רבות במושג האלסטיות המדובר בטענתן כי המבקשים, והממציא בתוכס, אינס מבחיניס בין מושג הגמישות למושג האלסטיות. אתחיל בכך כי לא בהחלט מדובר במושגים שאין חפיפה בהם, ואולם מצאתי גם בחומרי

הידע הקודם אותס הציגו המתנגדות, התיחסות לחומר הממצק ולדרישה כי יהיה אלסטי. גם בדיקה למעמיקה לשונית שערכתי מגלה חפיפה בין המושגים, כך למשל מופיעה הגדרת אלסטי במילון בבילון (ההדגשה שלי - נ.ש.ש.):

בדומה לכך מופיעה, כחלק מהגדרת המילה 1.8101.5ת, במילון האינטרנטי של

אוניברסיטת פרינסטון (מעט6עש/671ק/ט60. 66108 תוזק. ס6עס6הסעסצשי) ההגדרה הבאה: האלמנטים אותס מצאתי בפטנט, כפי אשר משתקף בתביעה הראשונה ולאור המפורט בפירוט, אשר כדלקמן: לוח שיריון שמורכב מרכיביס קרמיים, המכליס לפחות 93% אלומינה אוקסייד. למרבית החלקיסם יש לפחות ציר אחד שארכו בין 3-12 מיימ, והס אחוזיס בחומר ממצק, בשכבה אחת ומסודריס בשורות מקבילות, כאשר כל אחד מהרכיביס נמצא במגע ישיר עס לפחות ארבעה רכיביס אחריס. התביעות והבקשה לא מוגבלות לצורת הרכיבים, ואולם מצייניס כי התצורה המועדפת היא גלילית בעלת קצוות כדוריים.

כנגד תביעה זו צוטטו מספר רב של מסמכי ידע קודם ואיני מוצא הכרח, לצורך הכרעה בתיק, לדון בכולס בפרוטוקול. המסמך הראשון המופיע בסיכומי המתנגדות מכונה

"15678 יי והמדובר בפטנט אמריקאי, המופיע גם בפירוט המתנגדת בטבלה שמבססת את כתב טענותיה המתוקן.

פטנט זה כולל את כל הרכיביס האמוריס בפטנט דנן. כך אני למד מכתב הטענות המתוקן, מעיון בו, ומהשוואת הטבלה שבסיכומי המתנגדות. כנגד דמיון זה, טועניס המבקשים, או לעניין גם בעלת הפטנט, למספר הבדליס מהותייס: ראשית הפטנט האמריקאי עוסק ברכיבים מצופים וזה עיקרו. הציפוי האמור מחייב גם שהרכיביס הקרמיים אינס נוגעיס זה בזה (אך הציפוי מפריד ביניהם). אגב, בסיכומי המבקשיס הס מדברים על צילינדריס מצופים, בעוד התביעה בפטנט האמריקאית מדברת על גופים קרמיים שהס כדורייס (506165). עוד הס טועניס להבדלים בביצועיס של הפטנט דנן, אל מול הפטנט האמריקאי. ולבסוף הס טוענים כי שיטת הייצור בפטנט האמריקאי, היא שונה (יציקה דרך פני השטח של המיגון בניגוד לפטנט דנן הדן ביציקה מהדופן העליונה הצרה, במצב מאונך).

ראשית, הטיעון האחרון תמוה בעיני, ואולם דרך הייצור מפורטת בהרחבה בפירוט הבקשה, ושם מוסבר היתרון שיש בה, לפיה לא כל הרכיביס צריכיס להיות שקועים מכל צדדיהם מחומר הממצק, ואולם לא ראיתי כי שיטה זו היא עיקר האמצאה. השיטה אמאנס

נתבעת בתביעה 14 ושלוש התביעות התלויות בה, ואולם איני סבור כי היא עיקר האמצאה, מפני שתביעות השיטה תלויות ישירות בתביעות המוצר הקודמות להן. ההוכחה הניצחת ביותר לכך היא כי גם בבקשה הראשונה (מס' 123384), מופיע תיאור שיטת הייצור, והוא אף מועתק מילה במילה מהתיאור כפי שהוא בפטנט, כשההבדל הוא במוצריס עצמס ולא בשיטה.

לגבי ציפוייס של הרכיביס הקרמיים בפטנט האמריקאי, הרי שעיון בפטנט עצמו מגלה כי הוא במפורש תובע גם אופציה נוספת לפיה הרכיביס אינס מצופים, ואופן אה, הס מסודריס כך שכל אחד מהס נוגע ישירות בשישה רכיבים אחריס.

השתכנעתי עוד מכלל העדויות שהובאו בפני, כי גם גודל הרכיבים אינו מיוחד בבקשה האמורה. מדובר בגודל סטנדרטי של רכיביס קרמיים הנמכריס בשוק, וזאת מלבד העובדה כי גם גדליס אלה מצוייס בבקשה האמריקאית.

באשר ליעילותו של הפטנט האמריקאי, שוב, משמצאתי חפיפה בין הפטנטים, הרי תצורות מסוימות המופיעות בשניהס הס חופפות באופן שהס היו מפריס וה את וּה, וממילא המוקדס שבהם מונע חידוש, או לפחות התקדמות המצאתית מהשני. במצב דברים זה, שוב איו משמעות ליעילות התצורות האחרות שאינן חופפות במלואן.

אוסיף עוד ואדגיש כי מחדלה של בעלת הפטנט להגדיר בפני בצורה ברורה ותמציתית מהי אמצאתה, יוצרת פיזור רב לאמצאה זו. כאמצאת קומבינציה כאמור אין היא כשרה, על שוס שכל רכיביה משמשיס במספר גדול מאד של מסמכי ידע קודם, בחלקס כחידוש, וברובס כאלמנטים כלליים המצוייס בענף. על המבקשיס היה מוטל הנטל להראות מהו הרכיב המיוחד כל כך באמצאתה. האס זה סידור הרכיביס בשכבה אחת כבר מצאנו כמוהו. האס והמיצוקס בצורה אלסטית! מצאנו גם זאת. האס עובדת היותס נוגעיס בארבע מחבריהס לפחות גם זאת ראינו. ואם לא די בכך, הרי שגם את שילובס של כל אלה ראינו. וזאת אף במבט במסמך ידע קודס אחד.

לכל ואת מצטרפיס מסמכים נוספים, ובמיוחד 140296 ו- 0097א, שהס דוחות מחקר שבהס מופיעיס אלמנטיס שבאמצאה דנן, בהרכביס כאלה ואחרים. במסמכיס אלה אמנס לא נדרשה דרישת המגע בין הרכיביס, ואולם החלקיס האחריס של האמצאה מופיעים בה.

במסמך שנקרא בהליך 022111 (פטנט בריטי) מופיעה הדרישה שהחלקים יגעו וה בזה. כנגד ציטוט זה טענו המבקשים כי הוא אינו מגלה את העיקרון של סידור הרכיביס בשכבה אחת, וכי הוא לא מחייב מגע בין הרכיבים, זאת על שוס שקיימים בו רווחים.

בעלת הפטנט, המבקשת, לא גורסת באופן אחיד ועקבי, כי אלמנט זה הוא עיקר האמצאה, ויותר מכך. התביעה הראשונה בפטנט, דורשת מגע של כל גוף עס ארבע גופיס אחריסם. היא לא תולה את הדרישה הזו בצורת כל רכיב. היא אמאנס מדברת על צורות גיאומטריות של הרכיביס, וניתן לצייר בעינינו צורה של רכיב שבה מגע שלו בארבע רכיביס אחריס יהיה

ללא רווחים, ואולם מהתרשמוי, אני למדתי כי הרכיביס הנוהגים בדרך כלל, והמצויים גם כמוצרי מדף, הם גליליים או כדוריים. כך שגם הפטנט אינו ממלא עד תוספת דרישה זו שהיא לכאורה עיקרית בו. אוכל לעבור רכיב רכיב ולהאריך כפי שעשו ואת הצדדים, אולס אין בכך שוס צורך, ואת על שוס שככל שהדברים נוגעים לשאלות העובדתיות שבפני, וככל שהם מושפעים מהעדויות כפי שלמדתי אותן לעומקן ולרוחבן, כפי שנשמעו חקירות העדים בפני ועל סמך התרשמותי מהם, כמו גם על סמך קריאת הפרוטוקולים אני למדתי כי אין בפטנט בנוסחו האחרון, משוס התקדמות המצאתית. כלל הרכיביס הנמצאים בו, מצויים כדבר שבשגרה, במסמכי החומר הקודם ובידע הקודם.

אני מציין שוב כי הדברים אמורים לאור בקשת הפטנט כפי שהיא בפני כעת. אולס למיטב הערכתי, גם אילו ידעו המבקשים להציג את אחד או יותר מרכיבי האמצאה כעיקר וכראוי, הרי שלא הייתי מוצא אותו כחדש, וודאי לא כבעל התקדמות המצאתית.

כאמור איני מפרט את כל מסמכי הידע הקודם, המאמרים הפטנטים וכדומה אולס רוצה אני להתיחס אל פטנט צרפתי שכונה בדיון 254, שהובא אף הוא בפני. מסמך זה מתאר סידור רכיביס קרמיקס בשכבה אחת, ובשורות מקבילות, ומיצוקס באופן המאגד אותם על ידי חומר ממצק. גם המגע בין כל אחד מהם לבין ששה מחבריו מוזכר בו מפורשות, ואף ההבחנה כי הם יוצרים קוויים אלכסוניים, באופן היוצר גם מה שכונה על ידי המבקשים קונטקט ואלי, דהיינו נקודות מפגש בין רכיבים. גם אלמנט האלסטיות מופיע בפטנט זה.

כנגד פטנט זה, טענו המבקשים כי הוא עוסק במיגון לכספות מפני קידוח. המומחה מטעם המתנגדת הודה, כי אכן כך הוא. וכי אכן בפטנט זה, המטרה הייתה לגרום לרכיביס להסתובב ובכך לשחוק או לנטרל פעולת מקדח, ושאין השריון מיועד כלל כנגד אייום בליסטי. אולס המומחה מטעם המתנגדות עמד על כך שלדעתו למרות ההבדלים המשמעותיים כל כך במטרת הפטנט, הרי שבעל מקצוע היה לפחות חושב שיש טעם לנסות את הסידור האמור, במיוחד לאור האמור במסמכים רבים כל כך.

גם אני הקשיתי בעניין גם על המומחה ושאלתי אם בכלל היה מעיין במסמך כזה, לאחר שמצא אותו בחיפוש, לאור האמור בבקשות האחרות, ולאור כותרתו והמבוא לו. כאן אמר המבקש כי במסמך זה היה לפחות עידוד לנסות. איני סבור כך. חיפוש במסמך זה אינו אלא חוכמה שבדיעבד. יתר על כן, הטבלה המפורטת בסיכומי המתנגדת מציינת תחת הרכיב \/ בה, כאילו הבקשה הצרפתית מיועדת לעצור אנרגיה קינטית מקליעיס חודרי שיריון במהירות גבוהה. לא מיניה ולא מקצתיה. אין שוס התיחסות לשימוש כאמור בבקשה כולה, או לפחות בנוסחה האנגלית כפי שהוגש בהליכיים שבפני. אני חושב שהצגה מעין זו של פטנט בסיכומים, תוך הצגת נתון שאינו נכון בטבלה, ומבלי להתיחס כלל לחולשות של הפטנט או אף לטעון כנגדן, היא אינה ראויה, והיא מצטרפת לדבריס האמוריס בראשית החלטה זו.

מכאן אפנה לעסוק בשתי בקשות הפטנט. הראשונה (123384) שונה מן הפטנט עצמו בשניים, כך גם לטענת המבקשים עצמם, והיא מחייבת מגע בין כל אחד מהרכיביס עס שישה רכיבים אחרים, והיא עוסקת בגדלים של מעל 12 מיימ ביחס לציר הארוך של כל אחד מהרכיבים. משהסקתי לגבי הפטנט והטיעון בו לעניין המגע, הרי שאיני רואה בעניין זה כל חידוש. הלא כפי שעמדתי על כך מירב הגופים הקודמים בעלי רכיב עגול (כדוריים או גלילים), וממילא יחד יוצרת מצב של מגע של כל אחד עם שישה אחרים. מי שהיה מייצר את המוצר שבפטנט למשל, סביר כי היה מקבל תצורה זו ממש.

באשר לגודל הרכיבים. טענה זו מופיעה בעמוד הראשון לבקשה. שציין הפטנט, בליווי הטענה כי בקשה זו נועדה לכסות גודל רכיבים גדול יותר. בפטנט גודל הרכיביס הוא כאמור 3-12 מיימ, ואילו בבקשה זו, הגדלים מ-12 מיימ. הבקשה עצמה מסבירה שוב את היתרונות שבפטנט עצמו, וטוענת שכעת היא פותרת את הבעיה לגבי טווח רחב יותר

של איומים, ולמעשה כל איומי חודרי השיריון.

המבקשים כשלו להוכיח בפני כי אמצאה זו אינה מובנת מאליה לאור האמור בפטנט עצמו, שללא ספק פורסם טרנס הגשתה, ומשכך אין צריך אפילו לעמת אותה עם ידע קודם, אולס גם עימות כזה, היה מניב את התוצאות הראייתיות אליהן הגעתי בבחינת הפטנט.

יתר על כן, הוכח בפני מפני העדים, ואף מקריאה במסמכי הידע הקודם, כי גודל רכיבי לוחות המיגון הוא שיקול המושפע בין היתר מסוגי האייום אתו מתמודד הלוח, כשאלה משוקללים, עם נתונים של מחיר ומשקל, הכל בהתאם לאופי הגוף הממוגן. שיקולים אלה אף שזורזים בכל פירוטי הפטנט והבקשות, והם מבוצעים כמהלך שבשיגרה עת מתכנן בעל המקצוע הממוצע לוח מיגון.

השינויים שבבקשה יכולים היו לכל היותר להתקבל כפטנט מוסף, אילו הייתי מוצא שהפטנט תקף ואילו הייתה מעוניינת לכך המבקשת. אולס בהיעדר שני אלה, אין לי אלה לקבל את ההתנגדות באשר לבקשה הראשונה.

באשר לבקשה השניה (124543), אף היא נבדלת מהפטנט בדרישתה למגע של כל רכיב עס שישה רכיבים, אולס עיקר עניינה הוא שימוש בחומרים בהם נמוך אחוז האלומינה אוקסיד מ-80. גם בבקשה זו, מתואר עיקר האמצאה, דהיינו החלק המצביע והבלתי צפוי (עמי 11 לבקשה, פסקה שלישית) ככוח העצירה של שכבה בודדת של רכיביס קרמיקס או מזכוכית הנמצאים במגע ישיר זה עס זה. כאמור לעיל, נתונים אלה נבדקו ביחס לפטנט ונמצאו בלתי כשירים, על אחת כמה וכמה משפורסם הפטנט, שלא יהא בהוספת סוגי חומר נוסף המרכיב את חלקי המיגון כדי להוות התקדמות המצאתית.

גם לגבי אמצאה זו, אני סבור כי לכל היותר יכלה היא לשמש כפטנט מוסף. אין היא מלמדת על חומר חדש לגמרי לשימוש. ואיני רואה שוס סיבה מדוע בעל מקצוע המודע

לפטנט, לא יפעל לנסות אותה לפחות, במיוחד שעה שהוכח בפני כי החומרים העונים על התנאי שבתביעה 1 מצויים היו בפני בעל המקצוע, ואף כלים היו להשגה.

לאור האמור גם התנגדות זו מתקבלת.

לא אוכל שלא לסיום באשר פתחתי. מלאכת בחינת הראיות ושקילתן בתיק זה, הייתה ארוכה מסובכת וקשה, והדברים בפירוש אינס נובעים ממורכבות האמצאה, מורכבות החומר המצוטט או מורכבות הטענות המשפטיות.

אין אני מוצא שוס הצדקה לדרך בה הערימו הצדדים הררי מסמכים, בדרך בה ערכו את טענותיהם וסיכומיהם (רי גם לעיל) ולחוסר היכולת לפרוש בהתאמה טיעון כנגד תשובתו, מסמך כנגד עניינו.

ועוד עניין אחד, שאיני רשאי לפטור עצמי מלהעלותו. רבות נטען בפני כנגד מהלכה של המבקשים וכנגד אמינות עדייהם. רבות מן הטענות צודקות ומוצדקות. לא מצאתי טעם לדון בהם, על שוס שכאמור השתכנעתי ברמה העובדתית כי האמצאות אינן כשירות פטנט. עם זאת אני מוצא לנכון להעיר, כי קיימות דרכים מקובלות להטלת ספק בדבריו של עד, הפניה לסתירות, או אפילו להטעיות שלו, כל אלה יכולים להיעשות בצורה העניינית, המכבדת את הצדדים ואת הערכאה. לא כך היה בעניינו של העד הממציא מר כהן. איני מוצא שוס צידוק להשפלה שניסו לגרום לו המתנגדות, להטחת העלבונות, לגיחוכיים שנשמעו ונצפו במהלך חקירתו, ובמיוחד שעה שעומת עס פרטי השכלתו המוצהרת, פרטיס שהוא אכן כשל בתיאורו. כשל לא משוס שיש חשיבות לדבריס בכל הנוגע לבקשות פטנט, אלא דווקא מכיוון שאין להם חשיבות כל כך גדולה. איני סבור כי ראוי היה להלבין את פניו באופן בו הם הולבנו בשעת הדיון, ועוד לחזור ולהדהד אודות דברים אלה גם בפרקיס שלמים בסיכומים.

יפה היה לו שני הצדדים היו ממקדים טענותיהם בשאלות האמיתיות השנויות במחלוקת, ללא הארכה וללא הסטת הדיון, ובדרך מסודרת ועקבית שהייתה אף מקילה על מתן ההחלטה בתיק.

כפי שאמרתי בראשית דברי אין בכוונתי להטיל הוצאות לטובת המדינה בתיק זה, אולס לאור כל האמור, אין בכוונתי לפסוק הוצאות כלל בתיק.

סוף דבר הפטנט יבוטל והבקשות תסגרנה, ללא צו להוצאות.

נח שלו שלומובי\, פוסק קניין רוחני סגן רשם הפטנטיס

ניתן בירושלים ביום 8 אפריל, 2011

כ״י ניסן תשע״א