סימן מסחר 345678

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בפני כב' סגן רשם הפטנטים נח שלו שלומוביץ

התנגדות לרישום סימני מסחר

9 ו - 138302,3

המבקשות: אפולו אדקס בע"מ פולו אוניברסל בע"מ באמצעות ב"כ יעקב וחנה קלדרון, עו"ד

המתנגדת: 1 קְההּקו0-) ה6יזווב. 010/1 שיד באמצעות ב"כ וולף ברגמן וגולר

בפני בקשות והתנגדות לרישום סימני המסחר שבכותרת. סימני המסחר המבוקשים לרישום הס כדלקמן:

סימנים 138296,8 ו-138303 : לד

בסוג 18 לגבי עור וחיקויי עור; מוצריס עשוייס מחומריס אלה; תיקי נסיעות; בסוג 14 לגבי טובין עשויים ו/או מצופיס מתכות יקרות; תכשיטים ; שעונים ו

בסוג 9 לגבי מכונות חישוב, תקנים ומכשירים לשימוש בשקילה, במדידה, בחשמל, בצילום ובראיה, מערכות שמע וסטריאו, מגציס;

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בסוג 21 לגבי כליס ומיכליס לבית ולמטבח; כלי וכוכית, חרסינה וחומר;

סימן 138297 : " *, %ץ ₪ 1 - + 5+- 4 )

- ל ?לק

סימן 138299 : בסוג 14 לגבי טובין עשויים ו/או מצופיס מתכות יקרות; תכשיטים ; שעונים;

סימן 138302 : בסוג 9 לגבי מכונות חישוב, תקנים ומכשירים לשימוש בשקילה, במדידה, בחשמל, בצילום ובראיה, מערכות שמע וסטריאו, מגציס;

בבסיס ההתנגדות עומדים סימני המסחרים הרשומים של המתנגדת. לשם נוחות אביא את הסימנים הקשורים לענייננו, והס כדלקמן:

סימנים המורכבים מהמילה: '2001.0', בסוגים 9, 14, 25 ו-28; סימנים המורכבים מחהמילים: "520007 1.0כ0כ', בסוגים 9, 18, 20, 24 ,25 ו-28; סימנים המורכבים מהמילים: 'אתחטא 1 ץ זה םת צם 0.זסע' בסוגיס 9 ו-25;

סימניס המורכבים מחהמילים: '00 155 1.0כפ'סוגים 3 ו-25;

סימן מעוצב בסוגיס 14, 18 ו-35 הנראה כך:

/ הפטה 1 ישן סוס

וסימניס מעוצביס בסוג 25 הנראים כך:

(יכונה בהמשך גס "דמות הרוכב") (יכונה בהמשך גס "הסימן המשולב")

בבעלות המתנגדת סימני מסחר נוספים, בסוגיס שוניס, רובס ככולס מעוצביס כתווית (טיקט) הנחזה כמיועד לתפירה על בגד, ובכולס מופיעה המילה 2001.0, אולס דומה כי לצורך החלטה זו, די בסימניס הרשומיס המצויניס לעיל.

המבקשת מבססת את טיעוניה על כך שסימני המסחר שלה הס סימניס מוכריס היטב, וככאלה משתרעת ההגנה עליהס גס מעבר לסוגיס בהס הס נרשמו. אומר כבר עתה, איני מוצא לנכון ליחס משקל רב לראיות המתנגדת ככלל, ובמיוחד לאלה המנסות לבסס את היות סימניה סימניס מוכריס היטב בישראל. כפי שאעמוד על כך בהמשך הדברים, לא טרח המצהיר מטעס המתנגדת להופיע לדיון בפני ואת ללא נטילת רשות לכך, ללא הודעה מוקדמת וללא הסכמת הצד שכנגד. המבקשת ברוב הגינותה, לא חורה בסיכומיה על בקשתה שראיות המתנגדת יוצאו מן התיק, אולס ביקשה ליחס להם משקל נמוך עד אפסי. מקובלת עלי לעניין וה עמדת המבקשת. היעדרותו של העד מן הדיון וחוסר יכולתה לחקור אותו בחקירה נגדית, מוביליס בהכרח לתוצאה לפיה עדותו היא בעלת משקל מזערי. הדבריס ברוריס ואין טעס להאריך בהס.

משכך, דומה כי השאלה העיקרית הדרושה הכרעה בתיק גה, היא שאלת מעמדס של סימני המתנגדת - האס חוסיס הס תחת הגדרת "סימן מסחר מוכר היטב, אס לאו.

המלומד ש6!זט) בספרו ,60100 14% ,5סותגצ1 17806 תה %65זב]/1 17806 01 צו1.8

5 ]58 הסַהס.,1, בעמ' 416, מגדיר סימן מוכר היטב כדלקמו:

5 הזש אזסוח 0 05 15/00/1060 אזסטתז 0 [6וז6" (חו 05 וה000ח101 60זוחלז 6הז חז הלוסח-]][6עו 0 ]0 [סחסזוח 15 סזעו מספזסק 0 ]0 אזסוח 6ז הז 1160חז0061/ 15 סה זס ץזוהווס6 חסזזח6חס6 זס [510וו מ 6]]6606 מב [60ז 0 05[ חס מסזמט ה 0 1 ]651001156 [610יז6 60 0 60105 ההספ'זסכן 101 01 "זס ושע ץיותוזס6 4 6וזז מז ]!זש0ססף עחם פסה זס ,655חזפוום

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

606 ]0 6זם 05זסשט ז60))ם! 6הך חס החסופטסזק 8זת1 6א0%ת תח 6066]וח1ז5 חסוח6יז!ווף6יז 0 זסח 15 )1 .6חס זחסויזסקוחו 5 וו יזס ]|ושם0ססף עחם 05\ זסוסו'זקסיוק 6וזז 6 שו הז0יז1660/ .וה0ףחז1 60זוחלז סז חז

106 6115001015 סח 6יסו

דבריס דומים נפסקו לא אחת גס בבתי המשפט הישראליים, וגם סעיף 1 לפקודה בהגדירו את המושג, קובע: "ואפילו אין הסימן רשום בישראל או אין משתמשיסם בו בישראל",

מסקנת הדבריס האמורים היא כי זעוס ככל שיהיה משקלו, של תצהיר עד המתנגדת, הרי שמהבחינה העניינית, די בו כדי לבסס את היותס של סימני המתנגדת כסימנים מוכריס היטב בישראל. לא ואת אף זאת, סבור אני כי פעמיס סימן הוא מפורסם עד כדי כך שניתן לומר שעצס מוכרותו מצויה היא בידיעה שיפוטית (ר' למשל 3108088 ,66ו5סוא .צו.ץ

7 ,0111 /\13011161 ,1465ב ]1 מעוסב 16 611 \ הּ, בעמ' 16). אטעיס נקודה זו. בין סוגי הענייניס המקובליס כמצוייס בידיעה שיפוטית מצויות כל העובדות שהן "מן המפודסמות במקום מושבו של בית המשפט הדן בענין, או שהן ידועות לדוב בני האדם. מכל מקום, המדובר בידיעות שהאדם הסביר אינו חולק על נכונותן" (אליהו הרנון, הפעלת הידיעה השיפוטית - אימתי וכיצד? עיוני משפט כרך ד', 5, בעמ' 9). שעה שקובע המחוקק בהגדרתו, כי דבר מוכרותו של סימן אינה עניין לקיוס מכירות או פרסוס בישראל (למרות שאלה ודאי נלקחיס בחשבון), אלא עניין הוא למידת ההכרות שמכיר אותו הציבור, הרי אך טבעי הדבר כי פעמיס הימצאותו של סימן מסחר בציבוריות המסחרית שיווקית, ולעיתיס אף התרבותית, כמוהו כאותה עובדה שהאדס הסביר אינו חולק על נכונותה. ולענייננו, איו ספק כי הסימן פולו של המעצב ראלף לורן הוא סימן מסחר מוכר היטב בישראל. גם ב"כ המבקשת הודתה בפני בעת הדיון כי סימנה של המתנגדת סימן מוכר היטב הוא (עמ' 5 לפרוטוקול הדיון).

שאלה דומה, לענייו משקלו של תצהיר מטעס עד שלא התייצב לחקירה נגדית, עמדה גס בפני בית המשפט העליון בעא 6181/96 יגאל קדרדי נ' 2368101 6 1111160 עקות 60

פ"ד נב (3) 276. (להלן:'פרשת בקרדי') שס קבע כבוד השופט אנגלרד (פסקה 11 לפסק הדין) :

" דין עדעור זה להידחות. באשר לעניין חקירתו הנגדית של המצהיר, צדק הרשם כי על יפי הוראות הפקודה מסוד הדבר לשיקול "דעתו. לא מצאתי עילה להתערב בהפעלת שיקול "דעתו של הדשם, אשר מצא כי בנסיבות העניין אין לפסוק את התצהיר, אס כי יש לייחס לו משקל מועט ביותר. לגופו של עניין, אין ספק כי לחברת 006821 מוניטין עולמי מבוסס בתחום המשקאות החריפים. המגמה המודרנית היא להכיר בדוקטרינת | "המוניטין | הבין-לאומי"| שממנה הסתעפה

דוקטרינת ה"דילוכ" (הסחט[וכז). דוקטרינה זו אומצה בארצות - הבלית בתיקון לחוק סימני המסחר הפדרלי משנת 1996 ובאנגליה בסעיךף 5 של ה-1984 400 6זס\ 17006 (אם כי בלי להשתמש במונח). "

גס שס, לא מתעכב כבוד השופט אנגלרד על מידת ההוכחה או על העובדה כי לתצהיר ניתן משקל מזערי, והוא נוקט במילים "לגופו של עניין אין ספק" בבואו לקבע את מעמד המוניטין של הסימן שנידוו שס. לא למותר להדגיש את ההבדל בין המקרה דהכא והמקרה דהתם. שס הייתה למתנגדת סיבה טובה בשלה לא יכלה להעיד את המצהיר מטעמה, ואילו במקרה דנן, לא עומדת לזכות המתנגדת סיבה מעין זו. אולס לגופס של דבריס סבור אני כאמור, כי יש מקוס להותיר את התצהיר במקומו, וכי הצטרפותס של ראשית הראיה שבו, אל הידיעה השיפוטית ואל הודאת המבקשת יש בהם כדי לבסס את מעמדו של סימן המסחר כסימן מסחר מוכר היטב.

עס זאת, המוניטין הידוע של המתנגדת, כפי שאני קובע את קיומו, אינו משתרע על כלל סימניס של המתנגדת. סימני המסחר המפורסמים והידועים של המבקשת מתמצים

בסימניס המכילים את המילה 2001.0, כמו גס את דמות הרוכב. שני רכיביס אלה מזוהים היטב עס המבקשת ועס מיסדה, וראוייס לחסות תחת מטריית הגדרתו של סימן מסחר מוכר היטב.

משמעות ההכרה בסימניס אלה כבסימניס שהס מוכרים היטב, היא כי הזכויות המוכרות בגינס משתרעות אף מעבר לתחוס הפעילות בו הס מוכרים, ואף למחוזות בהס לא קיימת סכנת טעות (בלבול או שיוך) דהיינו אף במקוס בו קיימת סכנת דילול בלבד. אס כי גם השתרעות זו אינה מוחלטת, ואינה כוללת בהכרח את כלל המוצריס והשירותיס אותס

ניתן להעלות על הדעת (ר' לעניין גה עא 9191/03 1%160013₪/ 1ענק5 מו/\ 845 חברת

הכרם בע"מ נ' אבסולוט שוז בע"מ , פ"ד נח (6) 869).

שלוש הן אס כן הסכנות האורבות לסימן המסחר המוכר היטב. הראשונה המשותפת לכל סימני המסחר היא סכנת הטעות - דהיינו שאדס מן הציבור יחשוב כי המוצר שבידו הוא מוצר של המתנגדת אותו הוא מכיר.השניה והשלישית המיוחדות לסימן המוכר היטב הן סכנת השיוך - דהיינו טעות לפיה אדס יחשוב כי המתנגדת היא המקור למוצר שלא ידע כי היא עוסקת בו. וסכנת הדילול - מצב בו אדס ידע ויכיר בכך שהמוצר שבידו אינו של המתנגדת אולס עצס סימונו של המוצר בסימן הדומה לסימן המתנגדת יפחית ממעמדו של סימן זה.

שתי הסכנות הראשונות, ברור לכל כי שני פניס להן. אותס הפניס המאפייניסם את כל מערכת סימני המסחר. האחד: פגיעה בזכויותיו הקנייניות של בעל הסימן. השניה פגיעה בציבור המסתמך על סימני המסחר בהתנהגותו הצרכנית. באשר לסכנה השלישית, סכנת הדילול, לא ברורה כל צרכה מידת האינטרס הציבורי שיש בה. כך למשל בפרשת בקרדי,

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

מנמק כב' השופט אנגלרד (פסקה 12 לפסק הדין) את איסור הדילול בהתעשרות שאינה צודקת על חשבון בעל הסימן, ובפגיעה בערך הסימן והמוניטין שהוא מייצג. (והשווה קטיה זכרוב, היקף ההגנה על תדמית של סימן מסחר: בעקבות ע"א 8483/02 אלוניאל בע"מ נ' מקדונלד משפטים כרך לה (תשס "ה-תשס"ו), 435, בעמ' 447, שם מטעימה

המחברת כי מטרות ההגנה מפני דילול, מסוג הקלשה (שחוזזט]פ) מתיישבות הן עס המטרות הכלליות של הגנה על סימני מסחר).

ועל מה ולמה נחוצה לי הבחנה זו, בין הגנה על זכויותיו של בעל סימן, וביו שמירה על האינטרס הציבורי? וּאת בשל ההבדל אותו הזכרתי בין קבלת התצהיר כפי שחייתה בפרשת בקרדי, וביןו קבלת תצהיר המתנגדת דנן. בעוד ששם, כאמור, ניתנה סיבה טובה

בשלה נמנע המצהיר מלהופיע ולהיחקר על עדותו, הרי שכאן, מדובר בהחלטה שרירותית של צד שלא לשלוח את העד מטעמו להתייצב לחקירה בהליך שהוא עצמו יוס.

הצהיר בפני ב"כ המתנגדת (עמ' 1 לפרוטוקול):

"העד שפנו ידע על מועד הדיון, ככומד חברת פולו הפנימה שהעד מטעמה בסדר התקין של הדברים אמור להגיע, אבל קיבלה החלטה שבסופו של דבר העד לא יגיע. קיבלתי הודעה על כך רק בסוף השבוע שעבר".

במענה לבקשה למחיקת הראיות וההתנגדות כולה השיבה המתנגדת, תוך שהיא מסתמכת על הלכת בקרדי, ועל החלטות רשם שניתנו בעקבותיה. איני סבור כי הלכת בקרדי מחייבת את הרשם להותיר תצהיר שהמצהיר בו לא התייצב לחקירה בתיק. כאמור, נסיבות המקרה שס היו קיצוניות, ולא הצדיקו מחיקה. מצב מעין וה בו בעל דין מחליט על דעת עצמו, ללא נטילת רשות, וללא מתן הודעה מוקדמת להיעדר מהדיון, הוא בלתי נסבל, ומקומס. התבטאתי על כך בעת הדיון, שעה שדחיתי את הבקשה למחוק את ההתנגדות,

ובהתייחס לשאלת הוצאת התצהירים מהתיק:

"אני חושב שמשקל של תצהירים שאין עליהם חקידה נגדית צריך להיות אפסי עד לא קיים בכלל מבחינת משקל. ואני אומדר: אחד הדברים שמיוחד אצלנו פה ובשונה מבית משפט לגיל - ההליך למדות היותו אדוורסרי, הוא הליך שבו מתנגד הוא גם מייצג ציבוד. ובסימני מסחר יש תמיד שתי שאלות מקבילות - האינטדרס הציבורי, עד כמה הסימן שלכם אכן *גלום לטעות באינטרס הציבודי, והאינטרס של המתנגדת. והאינטרס של המתנגדת זה אומד עד כמה *יפגעו זכויותיה שלה ולא זכויות הציבור.

... יכולה להיות פה אחת משתי בעיות, כשכמובן אני מניח שהדיון נועד להתנהל סביב שתיהן: האחת באמת שאלת ההטעיה. עד כמה מישהו יכוכ לקנות מוצר שלכס ולחשוב

שמדובר במוצר שלו, והשנייה היא השאלה שעומדת בדיוק מעבר לגבול ההטעיה, והיא באמת שאלת הדילול, בהנחה שיש מקרים שבהם אין סיכוי לטעות, |האם] השימוש שלכם במילה פולו מפחית את [שווי] הנכס שיש לו במילה פולו, ועד כמה באמת. מה הס תחומי המוצרים [...]וההגדרים והפדטות שבהן יש לאותו דילול משמעות.

אנ אומר כבר, נטיית הלב שלי[|...] היא לשמוע את ההתנגדות כמו שהיא - העד שלכם *יחקר וישיב לשאלות - ולהתייחס אך ורק לשאלות שבהן יש עניין לציבור ולא לשאלות שיש בהן עניין לחסדון כיס לחברה המתנגדת, ואני אומד גם למה: מעבר לעניין הראייתי ולעניין הפרוצדורלי ולעניין שיווי הזכויות הדיוניות, אני חושב שצריך גס לצאת קול מרשם סימני המסחר: 'אני מוכן להגן על זכויותיו של מישהו [שוכויותיו חשובות לו]. אני לא אוציא את חדבי ואעמוד לפני אדם שלא מוכן לנופף בחדבו כשהוא עומד לפחות לצידי. ואם מישהו זכויותיו בישראל לא מספיק חשובות לו בשביל לבוא לפה ולהיחקד ... ומישהו שחושב שהחלטות הרשם לא מספיק חשובות לו בשביל לבוא ולקיים אותן ולעשות, אני לא דץ לפנ המחנה ולהגן על זכולותיו."

לא למותר לציין, כי בסוף דבריס אלה ניתנה למתנגדת הזדמנות נוספת, לדחות את הדיון, ולהבטיח את התייצבות המצהיר מטעמה לדיון, אולס תגובת ב"כ לכך הייתה:

"אני חושב שבתחילת דבריי אמרתי את עמדתה של מרשתי, של פולו לורן. פולו לוד( עומדת מאחורי ההתנגדות ומבקשת להמשיך עם הדיון ולהמשיך עם החקירה של המצהיר מטעמה. פולו לורן בטוחה שכבודו ייתן לתצהירים את המשקל שהוא ימצא לנכון."

לאור דבריס אלה, יובן היטב הצורך בהבחנה בין מטרותיהן השונות של עילות הסירוב שעה שנעוצות הן בדמיון שבין סימני מסחר.

ומשהובהרו דבריס אלה שוב אחזור ואדון בסימניס שבפני. הדמיון החזותי בין הסימניס המבוקשים לרישום, לביןו סימניה של המתנגדת, מתמקדיס בשלושה. הראשון, הוא עצס

השימוש במילה 2001.00. השני הוא השימוש בדמות מחבט המשחק, ואילו השלישי הכולל את שני קודמיו, הוא בדמיוןו הכולל של הסימניס לדמות המופיעה בחלקו התחתון של הסימן המשולב. הסימן המשולב כולל בחלקו העליון את דמות הרוכב, ואילו בחלקו

התחתון אליפסה ובה הכיתוב כ2001.0, כאשר מקל משחק, אשר בקצהו כדור משחק, חוצה את האות .1 באלכסון מימין לשמאל. סימני המתנגדת מכילים את המילה 201.0 כאשר

מקל משחק חוצה את האות השניה - כ) באותה הזוית בדיוק.

ההבדלים בין הסימניס מצוייס בכמה, ראשית בצבע, בעוד שסימן המתנגדת מעוצב

כאליפסה כהה אשר פרטי הסימן בהירים בה, מופיעים פרטי סימני המבקשת כשהס משורטטים. שנית, בהיעדרו של הכדור ובסוג המחבט. בעוד שבכלל סימניה משתמשת המתנגדת במחבט המיועד למשחק הפולו, נחאה המחבט שבסימן המבקשת למחבט שהוא מחבט גולף או הוקי. העד מטעס המבקשת נחקר ארוכות באשר להבדל זה, חקירה שלא הובהר לי פישרה, אולס בין כך ובין כך אומר כי ההבדליס האמורים זניחיס הם. ידועה ההלכה בדבר וכרונו הבלתי מושלס של הצרכן, כמו גם וו לפיה אין להשוות את הסימניס כשהס מוצביס וה לעומת זה, אלא כפי שהס נקבעיס במוחו של הצרכן הממוצע.

יתר על כן, גס העובדה כי לכל אחד מסימני המבקשת, נוספת מילה, אין בה כדי להשפיע על שאלת הדמיון המטעה. גם העד מטעס המבקשת הודה כי כל אחת ממיליסם אלו היא

משנית למילה כ2001.0 המובילה את הסימן. מסקנה זו נתמכת גסמקורס בבית אופנה מסוים. בגדים, בשמים, שעונים משקפיים ושאר אביזרים, כמו גם תיקים ולעיתים אף

מוצרי עיצוב אחרים. בענייננו, אני סבור כי סימני המבקשת 5187 2010, שהתבקשו לרישום

בסוגים 18 ו-14, והסימן ה06516 2010 שהתבקש לרישום בסוג 14, משתייכים לסוגי המוצרים המצביעים על חשש לטעות עקב הדמיון בין הסימנים. עור, מוצרי עור, תיקים תכשיטים ושעונים, שייכים כולל לתחום המכונה אופנה.

בעניין זה אין בידי לקבל גס את טענות המבקשת בדבר צינורות שיווק הסימנים המאפיינים את הצדדים להליך, הוכח בפני כי המבקשת אינה מגבילה את עצמה לשיווק מוצרים בדרך מסוימת דווקא. על פי עדות מנהלה, היא מוכרת למשווקים שבתורם מוכרים לחנויות אשר בתורן מוכרות לצרכן. מסקנתו של דברים היא כי ככל שהדברים האמורים בסימנים מספר 138296, 138298 ו-138299, הרי שאין כשירים לרישום בהיותם דומים עד כדי שיש בהם להטעות, לסימן המסחר 48860, של המתנגדת.

בנוסף, כאמור לעיל, קיים למבקשת סימני מסחר שונים המורכבים מהמילה 00 כשהיא לבדה, או בצירוף למילים אחרות. סימנים אלה הם סימני מוכרים היטב בישראל לגבי מוצריה של המבקשת, ובהתאם לכך, יפסלו כל הסימנים המבוקשים לרישום, אשר יוצרים חשש לבלבול בין מוצרי המבקשת ובין מוצרי המתנגדת כמו גם אלה היוצרים חשש לשיוך של מוצרי המבקשת למתנגדת, ואף אם מאותו הגדר של סימניה הרשומים של המבקשת. ובהתאם להוראות סעיף 14(11) לפקודה.

באשר לסעיף 14(11) לפקודה, ראוי להדגיש כי הוא מתנה את ההכרה בסכנת השיוך, בכך שבעל הסימן הרשום עלול להיפגע כתוצאה מהשימוש. ראוי לאבחן כי זהו אמנם תנאי להכרה, ולא אין באמור כדי לשלול את האמור לעיל, לפיו גם הציבור עשוי להיפגע משיוך שגוי של סימן מסחר.

דעתי היא כי אין ספק כי סימן רשום בלתי מעוצב הכולל את המילה 021.00 דומה דמיון מובהק לסימנים המעוצבים בהסרת המילה העיקרית והמובילה היא המילה 0/זסק. התוספות לסימן בדמות מחבט הגולף, והמילה הנוספת, לא נתפסים בעיני הציבור כמבדיל את הסימן מזה המוכר להס היטב 20021.0 המשויך למתנגדת. הציבור גם רגיל כי לצד סימנה המעוצב והמוכר של המתנגדת מופיעים לא אחת רכיבים שונים, חלק מעוצבים, חלק שנמצאים מעוצבים, והשיוך של המילה 201.0 למבקשת הוא כמעט אוטומטי, גם בהינתן העיצוב המבוקש לרישום על ידי המבקשת.

סימנה של המבקשת 201.0 רשום בארבעה הגדרים 9, 14, 25 ו-28. וכאמור ידוע הוא הוצג כמותג המשויך למוצרי עיצוב ואופנה. סימני המבקשת מבוקשים לרישום 9, 14, 18 ו-21. כאמור לעיל, הטובין המבוקשים בסוגים 18 ו- 14, משויכים לטובין שמוגדרים בסימני המבקשת בסוגים 14, 25, ולאחר מכן גם בסוג 28. בנוסף לכך כלולים הטובין האמורים, גם באותה קבוצת טובין המשויכת במוחו של הצרכן, המכיר היטב את סימן המבקשת, לעיצוב ולאופנה. מלבד האמור, ראוי לציין גם את סימניו הרשומים של

המתנגדת זזסק5 10ס, בסוגים 9, 18, 20, 24, ,25 ו-28. מוכרותו של הסימן 1.0סק, מובילה למסקנה וההלן שהגענו אליה באשר לסימני המבקשת, והיא כי המילה ספורט

היא משנית למילה כ2021.0 ונועדה לבדל את מוצרי המתנגדת אלה מאלה, ולא להוות חלק מסימן ההיכר המשייך שלה.

בפועל, לא קשה להתרשם כי בכל הקטגוריות האמורות ואף בסחורות המפורטות בהן, יש של המתנגדת מוצרים הנמכרים תחת המותג המוביל כ2)001,0. דברים אלה האמורים אף באשר לפרטת המוצרים שהוגשה לרישום בסוג 21, שבו אין למתנגדת סימן רשום.

עם זאת, דווקא בפרטת הסחורות שבבקשות 138302 ו-138303, שהוגשו שתיהן בסוג 9, בו יש למתנגדת סימנים רשומים, איני רואה סכנת טעות או שיוך. סימניה של המתנגדת בסוג זה עוסקים במשקפיים בסוגים ובאביזרים המיועדים להם. בעוד סימני המבקשת מבוקשים עבור מכונות חישוב התקנים לשקילה ומדידה מערכות שמע ומגהצים. דברים אלה מסויגים אך ורק בקיומה של המילה "ובראיה" בפרטת הסחורות, מילה העשויה לכלול בתוכה גם את קבוצת המוצרים עליה חוסים סימני המתנגדת.

הדברים האמורים, מתיישבים גם היטב עם ההוכחות שהובאו בפני, בדבר השימוש שנעשה במילה 2001/00 לגבי מוצרים שאינם שייכים כלל לקטגוריות המוצרים המורחבות והמיוחסות או שעשויות להיות מיוחסות למתנגדת, כגון השימוש שנעשה לגבי כלי רכב של היצרנית חִסאַצו5א01/\.

סיכום של דברים הוא כי אני מקבל את ההתנגדות ככל בנוגע לסימני מסחר 9, בשל היותם דומים עד כדי להטעות לסימני של המבקשת, וככאלה עשויים לפגוע בתחרות ההוגנת, ובציבור הצרכנים. ההתנגדות נדחית באשר לסימנים 138302,3, ובלבד שמפרטת הסחורות בהס תמחק המילה 'ובראיה'.

אחרית דבר: בע"א 9466/05 יעקב שוויקי נ' מדינת ישראל (פורסם באתר האינטרנט נבו), קבע בית המשפט העליון כי הטלת הוצאות על צד שזכה בהליך היא צעד חריג, הדרוש הנמקה מיוחדת. בתיק זה, נחלקו הזוכיס. על אף שכדרך שגרה נהוג לקבוע במצבים מעין אלה כי כל צד ישא בהוצאותיו, אין בידי שלא להתייחס בעניין ה, להתנהגותה של המתנגדת, עת קיבלה החלטה עקרונית לפיה אין היא והעד מטעמה מתייצבים לדיון, גם ללא בקשה, ללא הודעה מוקדמת ואף ללא ניסיון כלשהו להגיע עם הצד שכנגד להסדר דיוני.

אין בליבי ספק כי ב"כ המבקשת נערכה היטב לחקירת עד המתנגדת, וכי שעות טרחתה אלה ירדו לטמיון. ואף בנוסף לזלזול המופגן במוסד השיפוטי של משרד סימני המסחר, ובהליך המשפט בישראל, כפי שבחרה המתנגדת לנקוט בו. לאור האמור ראוי לחייב את המתנגדת בהוצאות בסכום שישקף הן, את עלותו האמיתית של ניהול ההליך מצד המבקשת, והן את מורת רוחו של משרד סימני המסחר מהתנהגות מזלזלת זו.

המתנגדת תשלם למבקשת הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 75,000 ש"ח.