סימן מסחר 345678

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר בפני כב' הפוסקת בקניין רוחני יערה שושני כספי

בקשה לביטול פטנט 168574 (בקשה לסילוק על הסף של כתב טענות ובקשה להארכת המועד להגשת תצהיר ראיות)

בעלת הפטנט: מדינת ישראל - משרד החקלאות ופיתוח הכפר מינהל המחקר החקלאי, מרכז וולקני ע"י ריינהולד כהן ושות'

מבקשת הביטול: ד"ר תמי בר

(אינה מיוצגת)

ה ח ל ט ה

1. מונחות בפני שתי בקשות מקדמיות: האחת, בקשה שהוגשה ביוס 18.10.09 ע"י מבקשת ביטול הפטנט (להלן: "מבקשת הביטול") להארכת המועד להגשת תצהירה בתמיכה לבקשה לביטול פטנט. השנייה, בקשה שהוגשה ביוס 29.10.09 ע"י בעלת הפטנט, למחיקת כתב טענותיה של מבקשת ביטול הפטנט, שהוגש בתגובה להודעתה שכנגד של בעלת הפטנט. אדון בבקשות אלו שלא על פי סדר הצגתן:

א. הבקשה למחיקת כתב טענותיה בתגובה של מבקשת הביטול

2 ביום 16.2.09 הוגשה הבקשה לביטול הפטנט (להלן: "בקשת הביטול"). ביוס 19.7.09 הוגשו כתב טענותיה וראיותיה של בעלת הפטנט וביוס 14.10.09 הוגשו ראיותיה בתשובה של מבקשת הביטול בצירוף כתב טענות. בבקשתה מיוס 29.10.09, טענה בעלת הפטנט כי יש לסלק על הסף את כתב הטענות שצורף לראיות בתשובה מטעס מבקשת הביטול, מאחר שהזכות להגישו אינה מוקנית בדין.

3 תקנות 103-106 לתקנות הפטנטים (נוהלי הלשכה, סדרי דין, מסמכים ואגרות) תשכ"ח 1968 (להלן: "תקנות הפטנטים") מסדירות את נוהל הגשת כתבי טענות וראיות הצדדים בהליך לביטול פטנט. אכן, הוראת תקנה 106 לתקנות הפטנטים קובעת כי לאחר שהוגש כתב טענותיו וראיותיו של בעל הפטנט, יוגשו ראיותיו בתשובה של מבקש הביטול. בשלב זה, על מבקש הביטול להגיש אך ורק ראיות המתייחסות לעובדות חדשות או לעובדות שהוכחשו במפורש על ידי בעל הפטנט, ואין להגיש כתבי טענות.

4. בקשה חריגה להגשת כתב טענות בתגובה לתשובת בעלת הפטנט לא הוגשה מטעס מבקשת הביטול, וכך ממילא לא ניתנה כל רשות להגשתו. הריני נעתרת אס כן לבקשת בעלת הפטנט ומוחקת את כתב טענות מבקשת הביטול אשר הוגש עס ראיותיה בתשובה. סבורני כי אין חשש לפגיעה בזכויות מבקשת הביטול, מאחר שראיותיה בתשובה מכילות למעשה את הנטען בכתב הטענות שמחיקתו נתבקשה.

5. לאור נסיבות העניין, הריני קובעת כי מבקשת הביטול תשלס לבעלת הפטנט את הוצאותיה ושכר טרחת עו"ד בגין בקשה זו, בסכוס כולל של 800 ₪ בצירוף מע"מ כדין ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיוס ועד לתשלוס המלא בפועל.

ב. הבקשה להארכת המועד להגשת תצהיר מבקשת הביטול בתמיכה לבקשת הביטול

6. במסגרת הבקשה השנייה נדרש אישור להגשתו המאוחרת של תצהיר תמיכה בבקשה לביטול הפטנט. בקשה זו הינה חריגה למדי ואינה עולה בקנה אחד עם הפרוצדורה שקבע המחוקק לעניין הגשת כתבי הטענות וראיות הצדדים בהליך בקשה לביטול פטנט. הוראת תקנה 103 (א) לתקנות הפטנטיס קובעת כדלקמן:

"בקשה לבטל פטנט תוגש לרשם בכתב ויפורטו בה העילות והעובדות שעליה סומך המבקש, ויצורפו אליה ראותו"

7 הוראת סעיף 163 (א) לחוק הפטנטיס התשכ"ז 1967 הנושא את הכותרת "ראיות בפני הרשם" קובעת כי:

"בכפוף לכל הוראה שבחוק זה או בתקנות על פיו, תינתן העדות בפני הרשם בתצהיר שבכתב, והרשם יודי לחקור את המצהיר חקירה שכנגד כאשר נתבקש לעשות כך ולא ראה טעם סביר שלא להדשותו."

כלומר, לאור הוראות הדין הנ"ל, על מבקשת הביטול היה להגיש את תצהיר ראיותיה במועד בו הוגשה בקשתה לביטול הפטנט. מבקשת הביטול נמנעה מלהגיש תצהיר במועד זה ואף לא ביקשה לרפא פגם זה עת הוגשה ביוס 5.4.09 בקשת בעלת הפטנט, למחיקה על הסף של בקשת הביטול בהעדר תצהיר. ביוס 12.5.09 ניתנה החלטתי שסם נדחתה הבקשה למחיקה על הסף, ובה נקבע כי: "בעת מתן ההחלטה יילקחו בחשבון הטענות שנטענו בבקשת הביטול ומשמעותן בהעדר תצהיר". רק ביוס 18.10.09 עתרה מבקשת הביטול לאישור הגשתו המאוחרת של תצהיר ראיותיה בתמיכה לבקשת ביטול הפטנט.

סבורני כי התנהלות מבקשת הביטול לוקה בחסר. משנקבע המועד להגשת תצהיר ראיותיה, לא הייתה רשאית היא לעשות דין לעצמה, להימנע מהגשתו ובשלב כה מתקדש לעתור לקבלת ארכה לשס הגשתו. אף על פי כן, בנסיבות העניין דומני כי יש להיעתר לבקשה ואין למנוע ממבקשת הביטול את יומה בפני היושבי הדין רק בשל העובדה כי כשלה לעמוד בסדרי הדין. למעניין והראה לע"א 1465/97 ברש *ואב נ' פדנקל אלונה (פורסם בנבו ביוס 9.5.07) (להלן: "עניין ברש יואב") שס התיר ביהמ"ש העליון את הגשת תצהיר המבקשים באיחור של שבעה ימיס מהמועד שהוקצב וקבע כי:

"מניעת הגשת תצהירים על ידי המבקשים כמוה כנעילת שערי בית המשפט בפניהם. גם אם חטאו בכללי הדין ולא התייחסו ברצינות הראויה להחלטת בית המשפט, אין מקום לצעד הדרסטי של מניעת אפשרות קיום ברור ענייני הוגן של הנושא שבמחלוקת ואין להכריע בו על סמך ראיות של צד אחד בלבד, כאשר הצד האחר עומד מוכן ומזומן להביא ראיותיו."

9. למסקנה דומה הגיע ביהמ"ש המחווי בבר"ע (י-ם) 400/08 מדינת ישדאל (משוד המשפטים) נ' בנק אוצר החייל בע"מ (פורסם בנבו ביוס 25.5.08), שס הותרה הגשתו של תצהיר באיחור של כחודשיים. ביהמ"ש פסק כדקלמן:

"...איחור לא מוצדק בהגשת תצהיר עדות ראשית (ובכלל זה חוות דעת מומחה) עדיין אינו מוביל כדבר מובן מאליו לסירוב לקבל את התצהיר באיחור. אי-קבלת התצהיר טומנת בחובה פגיעה חמורה בצד התובע, שהרי התצהיר הוא הראיה שלו במשפט ובלעדי התצהיר נשללת ממע האפשרות להוכיח את גרסתו. המשמעות הקשה שיש לאי-קבלת התצהיר מחייבת לנהוג בגישה מידתית, המאזנת בין עוצמת הפגיעה הנובעת מסנקציה כזאת לבין עוצמת הפגיעה, ככל שנגרמה, לצד שכנגד כתוצאה מהאיחור בהגשת התצהירו."

0. מתצהיר מבקשת הביטול שצורף לבקשתה לאשר את הגשתו המאוחרת של תצהיר ראיותיה, וכו מנסיבות התיק שבפני, ניתן להסיק כי התנהלותה הלקויה של מבקשת הביטול נבעה, ככל הנראה, מהיותה בלתי מיוצגת. אין בואת לומר כי דין שונה חל על בעלי דין שאינם מיוצגים. עס זאת, סבורני כי יש לאפשר, וזאת רק במידה שהנסיבות מצדיקות זאת, גמישות מסוימת עת שגה בעל הדין שאינו מיוצג, בישום של סדרי דין. זאת יעשה מקום שניתן לעשות זאת מבלי לפגוע משמעותית בזכויות בעל הדין שכנגד ואף בהטלת הוצאות על בעל הדין הבלתי מיוצג, יש לרפא את הפגם הפרוצדורלי.

1 לדידי, נוטה מאזן הנוחות לטובת מבקשת הביטול באשר דחיית הבקשה עלולה לפגוע בזכותה של מבקשת הביטול להליך הוגן וצודק. זאת בשעה שהיענות לבקשה לא תגרום נזק ממשי לבעלת הפטנט, בייחוד מאחר שהתצהיר בגינו הוגשה בקשה זו זהה לנטען בבקשת הביטול. משום כך, אין בתצהיר כדי לחדש דבר או להעמיד את בעלת הפטנט בפני טענות או עובדות שטרם נטענו, ולכל היותר, עלול לגרום הגשתו המאוחרת לעיכוב בהליך. וכך נקבע בענייו כרש :ואב הנ"ל:

"גם מאזן הנוחות עומד לצד המבקשים כאשר הנזק שעלול להגרום להם יהא מניעת הליך הוגן ואילו היענות לבקשתם עלולה אולי לגרום לדחיית המשפט למועד אחר וראוי שיהיה זה מועד קרוב. דחיית דיון אף שבלתי רצויה היא כשעצמה, אינה עומדת בשוס יחס לתוצאה האחרת. את אשר עימותו המבקשים בהתנהגותם ניתן לתקן על ידי הטלת הוצאות עליהם הן לטובת המשיבה 1 והן לטובת המדינה בגלל ביטול זמנו של בית המשפט וההליכים המיותמים שנזקקים להם בגלל אי מילוי אחר ההחלטה. (ראה: רע"א 551/83 ברגר נ. ונטורה פ"ד לח (1) 266, 275; ע"א 84/81 גולדפרב נ. גולדפרב פ"ד לו (3) ,253 ;203 זוסמן סדרי הדין האזרחי (מדורה שביעית, התשנ"ה, ש' לוין עורך), 350)."

2. במקרי חריגים אף יסכים ביהמ"ש להגשת תצהיר במועד מאוחר במיוחד - הוא יוס הדיון עצמו. ראה לעניין וה רע"א 98|7151 *צחק כץ -דו"ח נ' אביגדור יצחק? - לו"ח (פורסם בנבו ביוס 31.11.98) שם קבע ביהמ"ש כדלקמן:

"אכן, בא-כוח המבקש לא שעה למועד שנקבע על-ידי בית המשפט להגשת תצהיר העדות, ואף הגיש את התצהיר במועד מאוחר במיוחד - ביוס שנקבע לדיון בהוכחות. עם זאת, התוצאה של אי-קבלת תצהירו של המבקש הינה חמורה, קרי, כי יינתן פסק-דין בתובענה שהוגשה נגד המבקש ובתובענה שכנגד שהגיש בעצמו, על סמך ראיותיו של הצד השני בלבד. בענין זה נאמר כבר לא אחת כי מטרתו של ההליך המשפטי היא לעשות צדק בין הצדדים על יסוד בירור העניינים השנויים במחלוקת ביניהם, ויש לאפשר, ככל הניתן, תיקון פגמים דיוניים המונעים בירור אמיתי של הסוגיה, כאשר הדבר אינו גורם עוול מהותי לצד השני. "

2. לסיום, יש ליתן את הדעת לאופיו המיוחד של הליך בקשה לביטול פטנט רשום. הליך זה, מטרתו ליתן ביטוי לא רק לאינטרס האישי-כלכלי של מבקשת ביטול הפטנט, כי אם אף לאינטרס הציבורי הידוע כ"טוהר הפנקס", היינו הצורך הציבורי בוודאות כי לא מצויס בפנקס פטנטיס משוללי תוקף, אשר בשל רישומו מקנים לבעליהס מונופולין וכך מגבילים את זכות הציבור לשימוש בהס. סבורני כי יש בהחלטתי לאשר את הגשתו המאוחרת של תצהיר מבקשת הביטול כדי לתרום לחקר האמת וליצירת וודאות ציבורית באשר לשאלת תקפותו של הפטנט שביטולו נתבקש.

3. אשר על כן, הריני נעתרת לבקשת הארכה להגשת תצהיר מבקשת הביטול. משכך, ריפאה מבקשת הביטול את הפגם עליו עמדתי בהחלטתי הנ"ל מיוס 12.5.09, ולפיכך עובדת אי הגשת התצהיר במועד הקבוע לכך בתקנות הפטנטים, תובא בחשבון רק לעניינו קביעת הוצאות בעלת הפטנט. היקף הוצאות אלו וגובהן יקבעו במסגרת ההחלטה בתיק העיקרי.

4. על אף שאין כל חדש בתצהיר שהגשתו אושרה, תהא בעלת הפטנט רשאית לתקן את כתב טענותיה וראיותיה בהתאם, וזאת תוך חודש ימיס ממועד החלטתי זו ועד ליוס 29.12.09. מבקשת הביטול תוכל, ואף תחפץ בכך, להגיש תיקון לראיותיה בתשובה תוך 15 יוס מיוס הגשת טענותיה וראיותיה של בעלת הפטנט.

יערה שושני כספי

פוסקת קניין רוחני

ניתן בירושליס ביוס = יב' כסלו, התש"ע 9 נובמבר 2009