החלטות שיפוטיות | שילון צוקרשטיין ושות'

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בפני כב' הפוסק בקניין רוחני נח שלו שלומוביץ

התנגדות לבקשת פטנט מס' 128,468 המבקשת: ג 168 יד ע"י ב"כ גילת ברקת ושות' המתנגדת אלביט מערכות ע"י ב"כ בורוכוב, קורות אלקטרו-אופטיקה ושות', עורכי דין ועורכי

אלאופ בע "מ פטנטיס

ה ח ל ט ה

1. ביוס ה-19 באוגוסט 1997 הוגשה בקשת פטנט בינלאומית 207/2897/01501 בצרפת.

2 הבקשה הבינלאומית לפטנט בשלב הלאומי הוגשה לרשם הפטנטים ביוס ה-10 בפברואר 9.

3 התנגדות לבקשת הפטנט הוגשה ביוס ה-11 ביוני 2003. כתב טענות בהתנגדות הוגשה ביוס ה-21 בספטמבר 2003. כתב טענות המבקשת הוגש ביוס 17 במרץ 2004.

4. ראיות המתנגדת והמבקשת הוגשו ביוס ה-9 באוגוסט 2004 וביוס ה-8 במרץ 2005, בהתאמה. ראיות בתשובה הוגשו מטעם המתנגדת ביוס ה-31 במאי 2005.

5. דיון בהתנגדות התקיים ביוס ה-23 בינואר 2006. אשר בעקבותיו הוגשו סיכומי המתנגדת והמבקשת ביוס ה-13 ביולי 2006 וביוס ה-12 בנובמבר 2006, בהתאמה. סיכומים בתשובה הוגשו מטעמה המתנגדת ביוס ה-19 בדצמבר 2006.

6. בקשת הפטנט מתייחסת לתהליך ולהתקן לרכישת רצף של תמונות קרקע בעת טיסת ריגול ועיבודן לכדי תמונה אחת בעלת הפרדה גבוהה יותר מזו של כל תמונה בנפרד. התמונות נרכשות באמצעות מטריצה דו-מימדית של חיישנים בעלי חשיפה מהירה, הרגישים בספקטרום האינפר-אדום. המטריצה נעה הלוך ושוב במקביל לווקטור

התאוצה של כלי הטיס, כאשר בכל צעד מתבצעת חשיפה ("6ז518 0חה 5060"). רצף התמונות הנרכשות בצורה זו מורכב מתמונות המוסחות זו מזו במרחק הקטן מיחידת המידע הנרכשת על ידי חיישן יחיד במטריצה ([6א1ק-ט5, תת-פיקסל). תהליך עיבוד התמונות לכדי תמונה אחת בעלת הפרדה משופרת כרוך במציאת מתאם בין אזורים חופפים במספר תמונות המוסחות בתת-פיקסל זו ביחס לזו.

7 דרך כלל, מורכב הליך הצילום מרכישת מידע המורכב מנתוני אור (בתדרים שונים) ונקלט על ידי סדרת חיישנים ([6אוק). ככל שהחיישנים קטנים יותר, כך יכיל שטח מטריצה מספר רב יותר מהם, ואותו שטח תמונה יתקבל בהפרדה (רזולוציה) גבוהה ומדויקת יותר. כאשר מושוות מספר תמונות אשר ההסחה ביניהן קטנה מגודלו של חיישן, ניתן לעבד את המידע ולהפיק ממנו צילום שבו ההפרדה גבוהה יותר, דהיינו ניתן לחלק את שטח התמונה לחלקים קטנים יותר משטחו של חיישן בודד, וליצור תמונה מופרדת יותר.

8 לפי פירוט בקשת הפטנט, כמו גם טענות המבקשת, יתרון ההמצאה על פני הידע הקודמים כרוך בניצול הרעידות של כלי הטיס (ומכשור הצילום) בעת תעופה על מנת לרכוש תמונות המוסחות זו מזו בתת-פיקסל. רצף התמונות המוסחות חלקית מספקות דגימת-יתר של הקרקע המיועדת לצילום וניתן לשלבן לכדי תמונה אחת בעלת הפרדה גבוהה יותר מזו של כל תמונה בנפרד.

9. כן מדגישה המבקשת את השימוש בזיכרון טלאים (ץזסוח6ות \6ז8ק) בו כל תא מתייחס לתת-פיקסל (או בלשון אחרת, המרווח בין תאי הזיכרון קטן מפיקסל אחד). אחסון כל תמונה מרצף התמונות בזיכרון הטלאים לפי מיקומן היחסי מניב את התמונה המשולבת בעלת ההפרדה המשופרת.

0. תביעה 1 היא לתהליך ולשונה להלן:

206655 6603155366 ₪הנוסיצם/יזג ה " -16ו[ 3 !1 ]110166 +ת6והקוט6 6ומסיצוקס קחוצטה( | אוזוהות | ת060600100 | 50060 6 6יבה 116[ 56505 "61616131 ץ[קקט5 תה ותטו60ק5 60זב+)תו 116 תג ה0ו0025681 תה 01 66)תהתוותט| 01 65[ 6ומהזסתג על הבתטסעש 16 תס הּ6עבּ בה 0006 ת0 ב6עה 116 01 שהותתה56 119 ת1 61071260ה 6137 ,16[165הכן תינוי -0 | 3 פחוומז0)ז6ק | ת1 51565ת60 16 01 ב6016[3010 [בת510ה6ותו0 1 670685 שתו)הוסקחוק ץכ 0/5606 6שַהותו חו [606] 66תהתונמט] 1156 01 כב[ע6ט0

ובתרגום חופשי:

"תהליך למטרות ליגול אוויר/קרקע עבורל מכשור אופטו-אלקטרוני בו מולדכבת מטריצת זיהוי מהירה, לה תיישנים רגישים בתחום הספקטרום האינפר-אדום המספקים ערכי הארה של איזוד הקרקע לתצפית, באמצעות סריקה פנורמית של האיזוד, לפי טלאים, הלוך ושוב, המאופיין בביצוע התאמה דו- ממדית של התמונות הבסיסיות המוסחות, על ידי איתור אזורי חפיפה של ערכי הארה דומים בתמונות עוקבות המסופקות באמצעות סריקתה הפנוראמית של המטריצה, באחסון ברצף של התמונות הבסיסיות המותאמות (במיקום ערכי ההארה של כל תמונה בסיסית מותאמת בזיכרון טלאים, בו מרווח הזיכרון קטן מממידת ההפרדה בין כל שני פיקסלים של התמונות הבסיסיות:ות".

עיקר טענות המתנגדת

המתנגדת מציעה לראות את ההמצאה כבעלת שני שלבים: שלב הצילום, בו נאספות תמונות מוסחות וחופפות חלקית, ושלב העיבוד, בו מורכבת תמונה אחת מאוסף התמונות. לטענת המתנגדת, שלב הצילום כלול כולו במבוא (016גת8סזק) של תביעה 1 ומשכך אין הוא חלק מההמצאה כלל, אלא מהווה לה רקע בלבד.

כמו כן טוענת המתנגדת כי אין כל חידוש בשלב הצילום. לטענתה, סוג החיישנים, מהירותם, סידור החיישנים במטריצה וסוג הסריקה הפנורמית המתבצעת כולו נעדרי חידוש והתקדמות המצאתית אל מול פרסומים קודמים שהציגה.

לטענת המתנגדת, גם שלבי עיבוד התמונה נעדרי חידוש ואין בהם התקדמות המצאתית. תהליך הקורלציה, במהלכו מחושבת ההסחה בין תמונות באמצעות איתור אזורי חפיפה

ביניהן, היה ידוע במועד בקשת הפטנט, כמו גם אופן השימוש בזיכרון הטלאים. המתנגדת מדגישה כי לטעמה מדובר באופן שימוש בזיכרון ולא בסוג מיוחד של זיכרון.

עוד טוענת המתנגדת כי ידועה השיטה לשיפור ההפרדה של התמונה הסופית באמצעות שימוש בתמונות חלקיות המוסחות זו מזו בשיעור הקטן משטח הכיסוי של חיישן אחד או הקטן מפיקסל אחד. מוסיפה המתנגדת כי שיטה שכזו ידועה אף לגבי מערכות מוטסות.

לטענת המתנגדת, אין חידוש או התקדמות המצאתית אף בניצול תנודות מערכת הצילום לצורך שיפור הרזולוציה על בסיס רכישת תמונות המוסחות זו מזו בתת-פיקסל. תנודתיות מערכת הצילום אוויר-קרקע, אותה מכנה המבקשת "שיירי הייצוב" או

"65100815 ח508011128010", אינה שונה מתנודתיות אקראית של מצלמה ("זסזון"), מכל סיבה שהיא. כן טוענת המתנגדת כי שיטות לקורלציה אינן תלויות בסיבה שגרמה להסחה בין תמונות עוקבות.

לטענת המתנגדת, ההמצאה הנתבעת בתביעה 1 מוגבלת בתוצאה שאינה מופיעה בתביעות ואף בתיאור אין היא מוזכרת אלא בלשון רפה. לטענתה, לב ההמצאה הוא שיפור ההפרדה של התמונה הסופית המורכבת מאוסף תמונות מוסחות וחופפות חלקית, תוך ניצול תנודות המצלמה וכלי הטיס הנושא אותה על מנת לאסוף רצף תמונות עשיר במידע. על תוצאה נטענת זו של ההמצאה היה להופיע בתביעות ובהיעדרה אין בידי מערכת התביעות כדי לתחוס את ההמצאה. בנוסף טוענת המתנגדת כי על מנת להשיג את התוצאה האמורה של שיפור הפרדת התמונה הסופית נדרשים שלבים נוספים שאינס נכללים בתביעות, כגון אינטרפולציה וסינון, המוזכרים בקצרה בפירוט.

לטענת המתנגדת, בעל המקצוע הממוצע, בואו לפתח המצאה דומה לזו הנתבעת בבקשת הפטנט, היה פונה לידע קודם הנוגע לעיבוד תמונה בכלל, ולא מגביל עצמו לתחום צילומי אוויר-קרקע למטרות ביון. כך, הפרסומים הקודמים לאורס יש לבחון את ההתקדמות ההמצאתית בבקשה הס מתחום עיבוד התמונה בכלל.

לטענת המתנגדת, ד"ר שמעוני, שהגיש תצהיר מטעמה, הוא בעל מומחיות להדמיה וככזה שולט בידע הנוגע לשני שלבי ההמצאה: שלב הצילום ושלב עיבוד התמונה. כמו כן, על מנת להעיד מה ידע בעל המקצוע הממוצע במועד הקובע, אין כל הכרח כי מומחיותו של ד"ר שמעוני התגבשה כבר אז. די כי ידיעותיו בהווה מספיקות כדי לתת חוות דעת על מצב הידיעות בתחום במועד הקובע.

מוסיפה המתנגדת כי המבקשת לא הוכיחה כי בהמצאה ישנה התקדמות המצאתית בפתרון בעיות שמקורן בתנודתיות מיוחדת של מטוס, או של מטוס במשימת ביון, ואף

אס הייתה מוכיחה זאת, הרי משמעות הדבר הייתה כי את ההתקדמות ההמצאתית יש לבחון ביחס לצוות מקצועי הכולל מומחה לאווירודינמיקה.

לטענת המתנגדת, מערכת התביעות אינה נובעת באופן סביר מהפירוט ואינה מגדירה כראוי את ההמצאה, בניגוד לדרישת סעיף 13(א) לחוק.

עיקר טענות המבקשת

לטענת המבקשת, מערכות לצילום אוויר-קרקע סובלות מבעיית ייצוב, ואילו לפי ההמצאה בעיה זו מנוצלת לכדי יתרון: רעידות המצלמה מנוצלות לדגימת-יתר

(8ה11ק1ת58ז6טס) של השטח המיועד לצילום על ידי רכישת תמונות חופפות חלקית.

דגימת היתר מאפשרת לשלב את רצף התמונות לתמונה אחת בעלת הפרדה גבוהה יותר מזו של כל תמונה בנפרד.

רצף התמונות מוצב בזיכרון אשר יחידותיו הבסיסיות מייצגות יחידת מידע קטנה מזו הנרכשת על ידי חיישן אחד באופן המאפשר את שילוב רצף התמונות לכדי תמונה אחת בעלת הפרדה משופרת על ידי אחסונן בזיכרון לפי מיקומן היחסי.

לטענת המבקשת, המתנגדת לא הציגה פרסומים קודמים הכולל את כל רכיבי ההמצאה. כמו כן, שילובי הפרסומים להס טוענת המתנגדת לא היו מובנים מאליהם במועד הבקשה וטענות המתנגדת הנוגעות לכך הינן בגדר חוכמה בדיעבד.

טוענת המבקשת כי חלק מהפרסומים הקודמים שאספה המתנגדת אכן עוסקים בבעיות אותן באה ההמצאה לפתור אולם מאחר ואין הס פוניס לפתרון המותווה בבקשה, הרי

יש בהס דווקא להרחיק (עְאאו8 [1686 60 מההמצאה.

לטענת המבקשת, המתנגדת זנחה טענתה כי המבקשת עצמה עשתה שימוש פומבי בהמצאה לפני תאריך הבקשה, טענה המוזכרת בכתב הטענות אך נפקד מקומה בראיות המתנגדת ובסיכומיה.

מוסיפה המבקשת וטוענת, כי העד מטעמה המתנגדת, ד"ר שמעוני, אינו בעל המומחיות המתאימה להעיד מה ידע בעל המקצוע הממוצע בתחום במועד הבקשה. לטענתה, ד"ר שמעוני הוא מומחה לעיבוד תמונה בלבד ולכן אינו מייחס חשיבות לשלב רכישת התמונה ולהשפעתו על שיטת הקורלציה. כמו כן טוענת המתנגדת כי ד"ר שמעוני החל לרכוש

מומחיות בנושא סריקה פנורמית מכלי טיס רק בשנת 2000, ארבע שנים לאחר מועד הבקשה. לעומת ואת טוענת המבקשת כי העד מטעמה, מר פרנה, הוא בעל מומחיות בכל תחומי ההמצאה ובכך נשללת טענת המתנגדת כי בעל המקצוע הממוצע הרלוונטי להמצאה הוא צוות ולא אדם יחיד.

לטענת המבקשת, שיטת הקורלציה בהמצאה מושפעת מסוג החיישנים, טווח התדרים

בו הס רגישים ושיטת הסריקה (519:6 86 ק860). בכל אלה טמוניס יתרונות לגבי יישום שיטת הקורלציה לצרכי ביון.

המבקשת אינה מכחישה כי מדובר בפטנט קומבינציה אשר רכיביו ידועים כשלעצמם, אולם לטעמה שילוב הרכיבים הוא סינרגטי ובעל התקדמות המצאתית.

לטענת המבקשת, תהליך הקורלציה הוא רק אחד מהרכיבים הנתבעים בהמצאה וכשלעצמו אינו העיקרי ביניהם. השיטות לביצוע קורלציה המתוארות בפרסומים הקודמים לא מגלות את השיטה הנתבעת בבקשה ואינן נוגעות לפתרון הבעיה הנדונה בבקשה או לתוצאה הרצויה. מוסיפה המבקשת כי בשל הפרסומים הנוגעים לקורלציה יש אף כדי להרחיק מההמצאה את בעל המקצוע הממוצע במועד הבקשה.

טוענת המבקשת כי בעוד שיטות קורלציה לפי הידע הקודם ניסו לעקוף או לנטרל את בעיית הייצוב, המצאתה שלה מנצלת את הרעידות לשיפור ההפרדה של התמונה הסופית. מוסיפה המבקשת כי אין דמיון בין רעידות של מערכת צילום קרקעית ובין רעידות של מערכת צילום מוטסת.

לטענת המבקשת, סוגיות יעילות ההמצאה, חלוקת ההמצאה לשלבי צילום ועיבוד וכן הטענות לגבי נמצאה מוגבלת בתוצאה הופיעו לראשונה בסיכומי המתנגדת והן בגדר הרחבת חזית אסורה. כן טוענת המבקשת כי המתנגדת כללה בסיכומיה טענות עובדתיות חדשות וציטוטים חדשים מהפרסומים שנכללו בראיותיה ודינן של אלה להימחק.

כאמור, טוענת המבקשת כי טענת המתנגדת בדבר היות ההמצאה מוגבלת בתוצאה הופיעה לראשונה בסיכומים. לגופו של עניין טוענת המבקשת כי החובה לכלול תוצאה במערכת התביעות חלה רק כאשר מדובר בהמצאה המוגדרת פונקציונלית על ידי התוצאה, ולא כאשר התוצאה היא פרי ביצוע ההמצאה, מבלי שיש בה כדי להגדיר את ההמצאה. תוצאת ההמצאה הנתבעת היא שיפור הרזולוציה של התמונה הסופית, כאשר שלביס המפורטים בתביעה 1 יוביל לשיפור הרזולוציה ללא תלות בכל שלב נוסף שאינו ברור מאליו לבעל המקצוע הממוצע.

לטענת המתנגדת, המבקשת בחרה שלא לחקור את העד מטעמה, מר פרנה, על סוגיות רבות הנוגעות לכשירות הפטנט, ומשכך הדין הוא כי על גירסתו להתקבל, או לפחות כי נטל הראיה אצל המבקשת.

שאלת העד המומחה

בטרס אדון בכשירותה של ההמצאה לפטנט, מוצא אני לנכון להתייחס לטענת המבקשת בדבר עדותו של העד מטעמה המתנגדת, והגדרת מומחיותו. לטענת המבקשת העד המומחה ד"ר שמעוני, החל לרכוש מומחיות בתחום ההמצאה כארבע שנים לאחר מועד הבקשה. לעומתה טוענת המתנגדת כי אין כל הכרח שמומחיותו של ד"ר שמעוני התגבשה כבר במועד הקובע. די כי ידיעותיו בהווה מספיקות כדי לתת חוות דעת על מצב הידע בתחום במועד הקובע.

האס חובה על עד מומחה המעיד על מידת ההתקדמות ההמצאתית של ההמצאה לרכוש את מומחיותו טרס המועד הקובע את מסגרת הידע הקודם, דהיינו תאריך הבקשה?

ככלל אין חובה על בית המשפט לשמוע עדים מומחים בשאלה האס בעל מקצוע ממוצע היה רואה את ההמצאה כמובנת מאליה. המסקנה המשפטית אינה עניין לעדיס מומחים, אם כי אלה עשויים לסייע (ראה: ע"א 433/82 אברהם בחרי נ' משה פדלון, פ"ד לט(3) 3, בעמוד 538). על בית המשפט להכריע בעצמו בשאלת קיומו של צעד אמצאתי כלשהו. הסיבה היא שאין מדובר בשאלה של עובדה גרידא אלא מסקנה עובדתית המתבססת על כל חומר הראיות שהיה בפני בית המשפט, ובפרט, פרסומים קודמים למועד הגשת הבקשה אשר על פיהם יכול היה בעל המקצוע בתחום הרלוונטי לבצע את ההמצאה (ראה: ע"א 528/61 ויטק אברהם גרינברג נ' סיי-בי בע"מ, פ"ד טו 2490, בעמוד 2493).

הטיב לנסח ואת בית המשפט בע"א 4867/92 יעקב סניטובסקי נ' תעמס בע "מ, פ"ד נ(2), 9, בעמוד 515 :

"השאלה אם הייתה התקדמות המצאתית אינה שאלה שבעובדה בלבד, אלא על בית המשפט להכריע בה על יסוד מבחן אובייקטיבי - ובעניין זה אין הוא חייב להסתמך על עדויות מומחים - כאשר קנה המידה הוא בעל המקצוע הממוצע בתחום שאליו מתייחסת ההמצאה"

זאת ועוד, ערכה הראייתי של עדות מומחה בשאלת ההתקדמות ההמצאתית קשה להערכה, אך הדעה המקובלתנה שמדובר במבחן משני לעומת מבחן האצבע אשר

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

הותווה בפסיקה לפיו שילוב של פרסומים קודמים יראה כמובן מאליו אס יש בידע הקודם כדי לספק משנה, הצעה או תמריץ לשילוב.

כך כותב המלומד 10 [0-81. 3 בספרו "81615 חס 31867 /\ 5'ץ10א" בעמוד 9-114:

הו [[51 01 [1606 1116 01 +61]66 [6)168בּיזכן 6+" 1 תסווַהת16)61) |[[674ט0 116 01 ]3 6+ 5 .0115661 10 ]011])16111/ 15 07105655 6+ הו [[5%1 01 [1606 ה6וו[] ה +18[ 355611 68505 צסוזכ 116 04 1311016 3 00676016 01תת63 זוב 3 זס 502005110 ,מסנזה/011ו ה ץ[קקש5 0+ +זהּ " ץ166[110108 2ה6%1511 1116 )10011 0+ שת1ו[1686

יחד עס זאת, כמובן שעל הגורס השיפוטי הבא להכריע בשאלת ההתקדמות ההמצאתית לנקוט משנה זהירות מאחר ומדובר בשאלה לה פנים בעלי אופי טכני וטכנולוגי. ככל שההמצאה השנויה במחלוקת הנה בתחום מסובך ומורכב יותר מן הבחינה הטכנולוגית- המקצועית תגבר הנטייה של הגורס השיפוטי להיוקק לחוות דעת מקצועיות, מאחר ומומחיות זו איננה בתחום ידיעתו השיפוטית של הגורס השיפוטי היושב לדין (ראה: עמיר פרידמן בספרו "פטנטים - דין, פסיקה ומשפט משווה", בעמוד 807) המומחה משמש מעין "מורה נבוכים", האמון על הבהרת החומר המקצועי לערכאת השיפוט. לפיכך, מקובל לצרף לפרסומים המעידיס על הידע עובר למועד הקובע חוות דעת של בעל מקצוע סביר בתחום אשר מאמתת ומחזקת את הראיות שהוגשו.

לגופו של עניין, טענתה של המבקשת כי עד מומחה יכול להעיד אך על היקף ידיעותיו של בעל מקצוע ממוצע במועד שבו הוא עצמו היה בעל מקצוע באותו התחום אין בה ממש.

אכן, עדות מומחה אשר אינו מעיד מידיעה אישית הנה בגדר עדות מכלי שני. אולם, עד מומחה נדרש להעריך הערכה מקצועית מה היה הלך דעתו של בעל המקצוע הממוצע בנקודת זמן מסוימת ולא להעיד כבעל מקצוע המעיד מידיעה אישית על ידיעותיו שבעובדה במועד הקובע. ממילא נראה כי בידיו הכליס הטובים ביותר והגישה היעילה ביותר לספרות המקצועית לשס מילוי משימה זו, בכלל ולסקירת התפתחות התחום המקצועי בפרט.

יפים לעניין והדבריו של המלומד יעקב קדמי בספרו על הראיות (חלק שני, עמוד 554):

"כלל, עד מעיד בבית המשפט על "עובדות" שקלט בחוש מחושיו ואין הוא מעיד על "מסקנות" (קרי:"סברות") שהוא

מסיק מאותן העובדות [...] כלל זה יפה כל עוד מדובר בעד "סתם", שמסקנות שהוא מסיק אינן מבוססות על ידע או הכשרה מיוחדים, המקנים לו "עדיפות" על פני מי שאותם ידע והכשרה חסרים לו. שונים הם פני הדברים כאשר מדובר בעדות של עד "מומחה " בעניין שהוא בתחום מומחיותו: עד והנקרא מלכתחילה להעיד על "מסקנות" [...] הצד הקורא לעד המומחה מבקש להוכיח באמצעותו "עובדות", שאדם רגיל אינו יכול "לקלוט" אותן בחושיו ולא להסיק אותן מכוח הכשרתו המקצועית [...] עובדות שרק מומחה לדבר מסוגל "לקלוט" אותן בחושיו או "להסיק" אותן על בסיס ידיעותיו, כאשר לאנשים הוגילים הממוצעים [כאן - בעל מקצוע ממוצע] אין דרך להגיע אליהן ".

[התוספת אינה במקור נ.ש.].

הצורך בחוות דעת של מומחה בולט במיוחד דווקא כשמדובר בניסיון לאתר מה היה מצב הידיעות של בעל מקצוע ממוצע עבר, במקרה דנן לפני יותר מעשור.

0. ע"א 745/82 שחר נ' בור, פ"ד מ(2) 46 בעמוד 49:

"קיימים שני סוגים של 'עדים מומחים', אשר עדותם קבילה ורלוואנטית [...] ישנם מומחים' במובן הקלאסי של המומחה, היינו - אנשים שהתמחו במדע או במקצוע, בעלי תארים ודיפלומות, אשר בתי המשפט נזקקים לעדותם, כאשר מעינים הם את דעתם בנושא שהוא בתחום מומחיותם המיוחדת. ומאידך גיסא ישנם אנשים אחרים, אשר בדרך זו או אחרת, אם תוך עיסוק במקצועם או בתור חובבנים או בדרך מקרית אחרת, רכשו מידע כללי בנושא מסוים, ובית המשפט סבור, ביובל להפיק תועלת מפרי ניסיונם בבואו להחליט בנושא או בנושאים העומדים להכרעה לפניו. אין שום טעם להעמיד לפני בית המשפט מגבלות פורמאליות ונוקשות בעניין זה. הקריטריון היחידי של קבילות ואייה מסוג זה נעוץ במבחנים של רלוואנטיות ושל משקל פוטנציאלי".

כשירות האמצאה לפטנט .1 .2

אין חולק כי כל רכיבי האמצאה, כשלעצמם, היו ידועים בתאריך הקובע וכי מדובר באמצאת קומבינציה. כך גם לפי המבקשת. אמצאת קומבינציה עשויה להיות כשירה לפטנט במידה ויש בצירוף יותר ממספר חלקיו. ראה פרשת ע"א 345/87 65[שט11

הקוח 0 ) )1ב )\, נ' וחקת 0.) 131600166 6 6050366\/ 131562, פ"ד מד(4) 5, סעיף 27 :

"עיקרה של הפסיקה בתחום זה נוגע להבחנה, שאיננה קלה תמיד, בין שילוב הראוי להגנת פטנט ( סז חס לבין גיבוב ( ז6011060110) של גודמיסם, אשד אינםס פועלים תוך קשרי גומלין להשגת מטרה אחידה, שיש בה חידוש וצעד המצאתי"

כמו כן, הצירוף צריך להיות בעל התקדמות המצאתית, קרי כזה שאופן ביצועו אינו ברור מאליו לבעל המקצוע הממוצע או לחילופיו שלבעל המקצוע הממוצע לא הייתה מוטיבציה לבצע את הצירוף במועד הקובע. ראה בעניין זה את החלטתו של כבוד רשם הפטנטיס ד"ר מאיר נועס בהתנגדות לרישום פטנט מספר 138347 שרין טכנולוגיות בע"מ נ' אוגי טכנולוגיות בע "מ, מיוס ה-14 בינואר 2008, בסעיף 51:

"הפסיקה בארצות הברית פיתחה מבחן אצבע להתקדמות המצאתית בשילוב פרסומים או רכיבים ידועים. לפי המבחן, שילוב של פרסומים קודמים מובן מאליו אם יש בידע הקודם כדי לספק משנה, הצעה או תמויץ (תסווהט0)1ות 0% 5₪2₪0508 ,₪ת68001)) לשילוב".

בקשת הפטנט מתייחסת לרכישת רצף תמונות מכלי טיס ובעיבודן לכדי תמונה אחת בעלת רמת הפרדה משופרת. מקובלת עלי טענת המתנגדת כי האמצאה אינה שייכת לתחום דעת עצמאי של צילומי אוויר-קרקע למטרות ביון. בעל המקצוע הממוצע הבא לפתור בעיה הנוגעת לשיפור הפרדה של תמונה שנרכשה על ידי מטוס ביון, לא יגביל עצמו למציאת הפתרון בתחום זה בלבד אלא יפנה לתחומי עיבוד תמונה בכלל. אכן, המתנגדת הציגה כחלק מחומר הראיות פרסומים קודס המתאר שיטת לביצוע קורלציה השימושית במיוחד לגבי רצפי תמונות שנרכשו מכלי טיס או לווין. מדובר במאמר משנת 1998 מאת

8 ,166 ,ת66 1 לגבי שיטה לשילוב מספר תמונות בעלות הפרדה ירודה המוסחות זו מזו בתת-פיקסל לכדי תמונה אחת בעלת הפרדה משופרת. ראה עמוד 742:

[.2.*.5] ]0 חסופח6וא6 חם 15 זסקסק ומד" "זס הווח 0 ח6טוף 101 מעוסו5 פסע ]1 6יזסתעו 1 0/5006 ]0 805סחז המסנזוו!ס5סיז-עוס! ]ס 06ח6וח150!060 |6אזק-0וו5 061א6 זוסתז 6 608 תהסחט!50סז חשהשוה ]0 6פבחז

".0160זס

כאמור, מחברי המאמר סוברים כי השיטה שימושית במיוחד לגבי צילום אוויר-קרקע ממטוס או לווין. ראה אבסטרקט:

₪ הוסז] 065וח1 ]0 66ה6וו560 ₪ תסטול)" הזו 00ז601510יז סז 6 606 ףהוטסוח 0 60ק05ז | חז 06ז0600 | |שאזט-0וו5 [סאזק-5וו5 116 .חסזוםזסיז 0 הסוזם!5חסיח 6 וח 60165 ה10םיוףסיז מ חסווו!50סיז ה6טסזקוחז 0) )60ק5סז חן 1 הסוזסיזו615יז 6ז 30 -חה1ה6160 156סח 4 66 65זוו0660יזקן 66161 סוחס 'זס] [גו]56גו ץזזם]וו6וזיזסכן 6יזם 005ז6חז 6 זס זו חם וחסיז] מ6א0) 50116605 6ףסוחזז עמ ץ1ו5סחז ז1]]6 65 וז 6יזסחעט 6זז]]5016 יזס

".ה0110ז0יז חם ה10ום51חסיז

במאמר זה, שכותרתו הנה "[6א1ק-5₪ 6ת1251 1ה16ת66ת8תת:1 66ת5606 1886

15 " אין למעשה כל התייחסות לתכונות המיוחדות לצילום מכלי טיס וכל כולו בתחום עיבוד התמונה. ההצעה ליישם את האמור במאמר לגבי צילום מכלי טיס מעידה כי לבעל המקצוע הממוצע הייתה מוטיבציה לפנות לשיטות כלליות לביצוע קורלציה בואו ליישם קורלציה לגבי תמונות שצולמו ממטוס ריגול.

לצורך קביעה זו איני נדרש להכריע מיהו בעל המקצוע הממוצע אשר בעיניו צריכה להיבדק שאלת קיומה או היעדרה של התקדמות המצאתית. גס אס אניח כי המומחה צריך להיות מומחה לעיבוד צילומי אויר, או מומחה לצילום אווירי, ולא מומחה בתחום עיבוד התמונה, גס אז ברי כי החומר העוסק בעיבוד תמונות, נגיש הוא ומצוי בפני בעל מקצוע מעין זה, וכי אך טבעי יהיה כחלק מתחום עבודתו להתעדכן לבדוק ואף לחפש אחר התקדמויות בנושא זה. להלן נראה כי על אף ששילוב הרכיבים חידושיס שבמערכת התביעות יוצר אמצאה קוהרנטית שאינה גיבוב סתמי, אין מדובר בשילוב בעל התקדמות המצאתית.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

שיטת הקורלציה המתוארת בבקשת הפטנט מבוססת על דגימת-יתר של איזור המיועד לתצלוס באמצעות רכישת רצף תמונות חלקיות של האזור, החופפות חלקית (קג1ז6טס). לאחר שלב רכישת התמונות, מתבצע חישוב המאתר את אזורי החפיפה בין תמונות עוקבות על ידי השוואת פיקסלים (או "66תהחוותט! 01 פסט1צ" שהס אחד הערכים הכלוליס במידע שבכל פיקסל). כאשר שתי תמונות מוסחות זו מזו ביחידה הקטנה מפיקסל אחד (1ה16ת01501366 [6אוק-600) הן יכולות "להעשיר" את זו במידע וניתן לשלבן לתמונה בעלת הפרדה משופרת. שיטות רבות לשיפור רזולוציה באמצעות שילוב תמונות חופפות היו ידועות במועד הבקשה. ראה, למשל, את הציטוט לעיל (בסעיף 29)

ממאמרס של 37808 ,20166 ,0676. כן ראה בקשת פטנט 002272778 (להלן: "בקשת ז0516") שפורסמה ביוס 25 במאי 1994 המתייחסת ל-" 600081558866 [718ה

8 תה6". לפי בקשת 0516%, השטח המיועד לצילום מצולם מהאוויר בעזרת שתי מצלמות, האחת בעלת הפרדה נמוכה, המצלמת שטח רחב, והשנייה בעלת הפרדה גבוהה, המצלמת בכל חשיפה איזור קטן יותר. מכלול התמונות ניתן לשילוב, כאשר התמונה הגדולה משמשת לקביעת מיקומן של התמונות הקטנות, והתוצאה היא תמונה בעלת הפרדה גבוהה יותר. ראה עמוד 11 לבקשה:

6 60 805סחז1 ]0 חסווופסקזסקגו5 6וך" .5 זחסיו1]]6 [0ז5606 הז ]0 186 6הסוח ץש [6טסיזקוחו 6 60 סזוסיז 5101/0156 שד 6 0 [סווף6 ע]1101ה0500וו5 15 וסוז זסו6ם] 0 .6 ,50005 ]0 זסמוחווח 6 ]0 01סז 6יזםווף5 ץש 55116סק 0150 15 )1 .68וחוז 2.2 )וגוסמ 4 ת10866 0065 66 פתו|קתז50 10 ]06611016 וחסוזז טמופ5סקיזסקוז5 6זס]/ .חז6ו5ש5 16 ]0 הסזזוו!ס5סיז [סו01ק5 6זז ץכ ב6טסיזקוחו 6 60 חסזווו!650יז ,ץ[66150יזק ]0 חה10%6 05חסחזו 6 ]0 ]1 פחז!קוח0פ'זסטס 6 חהזחסוזופסק6יז ע 00 5666 6חז50 6וז 0 05 50 65חזסז] 160קז50-ז6טס >ווסויזסט

" .וזז0ו[1 2056ז6ק1ז5

כן ראה 18886 :1018805 01 שַת1[סות4556/ 0סזהותסזט\" ,וט הטהת) תה [האמגק

65 .ככ ,3 .סא .28 .01 ,מסז 6600 מק , "תסםהזהקסזק 36זהסן/.

טוענת המבקשת כי יתרון מיוחד של שיטת הקורלציה ושיפור ההפרדה לפי בקשת הפטנט היא כי רעידות מערכת הצילוס המורכבת על כלי הטיס, אשר ככלל עלולות לפגוע באיכות הצילום, מנוצלות לצורך רכישת רצף של תמונות המוסחות חלקית (או חופפות חלקית). בבקשת ז40516 מופיעה גס כן התייחסות להשפעת רעידות כלי הטיס על דגימת-היתר של האזור המיועד לצילום. ראה עמוד 5-6 :

0 1 פ6חזסיז] 6זווח6 חז 65פסחזז פהחוםו עם" קזסטס חח₪!וופסיז 6 25112 ]0 6ובז [...] ,168 ,160 65חזסיז] 51166655106 6060 6 ]0 ]16זה6טח-6ח0 ]0 "6בזס 6הז ]ס 15 51 \[6וג[ר 6זסיז] 6 ]ס 16 תוסז] 50100060ה660 26 10 6ת566 6ג] [...] 6607008 060ט 0 תס 8תו0ז660ז פמוסחזסיז | קו[ולזפ5סק | 8זה] ,6!655וז6טס)1 -סזץ ]0 15 סז6וח60 6 ]1 [6160יזס6ון! 65 וזו :]5116 | 06 .5/001]260 1 100 065 0חז1 51160055106 0 666 6 ]0 66ו₪וו 6ה1 ,ת%6ב) חחוש 160 ויז 0 45 .060חםוז6 6טסו] ]!זשו ז]סיזסיזום 100 6000160 06 6001 65ףסחזו 6זז 6וס!סיז [...].1]60ו51 | פחוסם עם ץן|שזסוח ]ז 60 10 50-05 [6'זוווף6יז 15/0150 הסווסוסיז 6 [...] 160 סוחו 165 86הת חם מז זסס6סי ץכ 010066 076 5א6ססטוסיז מסוזוו!650יד השזו] 1:6 \זטו ץ]8ווס6הוםז[וזוחז5 1816 ]0 0605ב 6!1ו] |!0ת5 0חם זט ה הוץקוז066 65ססחזז ,ז0ו6166 0100 זס הסח ץש [6וטסיזט [...][שסוש ]0

".11161 116 ]וקש ק51ווסמסיזג]6 5 וסקס

[ההדגשה אינה במקור - נ.ש.].

כלומר, תמונות הנלקחות ברצף ממצלמה המורכבת בכלי טיס מוסחות זו מאו לא רק בשל וקטור התאוצה של כלי הטיס אלא גם כתוצאה מרעידות. מבקשת 405167 עולה פתרון גס לשילוב רצף תמונות שכזה לפסיפס אחד (על אף שמדובר שס בפתרון אחר לגמרי, המבוסס על שני חיישנים בעלי וית צילום שונה). המבקשת מדגישה כי בקשת הפטנט מנצלת את רעידות כלי הטיס (165100815 ם50401128010) לרכישת רצף תמונות מוסחות, להבדיל מהידע הקודס המתייחס לרעידות כאל בעיה שיש לעקוף. אבחנה זו אינה אלא סמנטית וגס בבקשת 340516 תמונות עוקבות מוסחות זו מזו בשל רעידות כלי הטיס ותכונה גו מאפשרת לשלבן לפסיפס בעל הפרדה גבוהה יותר מאשר לתמונות המרכיבות אותו.

מבין השורות, עולה מבקשת 0150 כי קיים פתרון לבעיית הרעידות במטוס בדמות

התקנת מייצב ג'ירוסקופי (6710-519011126) המבטל את הרעידות, ועל אף קיומו של פתרון, מוצע בבקשה להותיר את הרעידות על כנן ולנצלן לצורך שיפור איכות התמונה כמו גס התאמתה רצף התמונות.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

לא למותר לשוב ולהדגיש כי העובדה שבקשת 80156 מציגה את האמצאה כפתרון לבעיית הרעידות, בעוד שהאמצאה דנן נוקטת בלשון של שיפור התמונה תוך הפיכת הרעידות מחסרון ליתרון, אינה אלא תולדה של סמנטיקה ואין בה כדי לשנות את התוכן הטכנולוגי הלא הוא איון של החיסרון שברעידות המטוס, בדרך של ניצולו לצרכי עיבוד והשבחת התמונה.

בפטנט אמריקאי 4517599 (להלן: "מזנשו2"), רעידות המצלמה (במקרה זה אין מדובר בצילום מהאוויר) משפיעות על מידת ההסחה בין שתי תמונות עוקבות, המשמשת לשיפור ההפרדה של התמונה הסופית המשולבת. גס שס מוצע לערוך קורלציה על מנת למקס את התמונות בצורה עוקבת על מנת ליצור רצף, ראה עמודה 4:

6 סח ז066 ח010!סז'זס6 ₪ ,ץן!סהזז" סגו 1ה0150106016 ]06110 6וז א6סיזו 0 560וו .ססיז] 060זש ה60שח00 זס))![ סיזסוזם60 0ן 1 וסט ז6א6סיז הסוונ|6ידזס6 16 הזסיז] סוס ה66 | ]ה6וה066!ק015 | 6הז | 6ת/06

" .65וחזסיז] 60שזט 511050161

תכונה עיקרית נוספת של השיטה העולה מתביעה 1 והמודגשת על ידי המבקשת בסיכומיה, היא השימוש בויכרון טלאיס (ץזסותסוח \ו[6ז8כ). מדובר בסידור דו-מימדי של תאי זיכרון, כאשר כל תא נועד להכיל תת-פיקסל, כלומר יחידת מידע ויזואלית המתייחסת לנקודה קטנה מזו הנרכשת על ידי כל חיישן וחיישן במערכת הצילום. כל תמונה מרצף התמונות ממופה אל תוך זיכרון הטלאים לפי מיקומה ביחס ליתר התמונות, ברמת דיוק של תת-פיקסל. כך, בסוף התהליך זיכרון הטלאיס מכיל את התמונה המשולבת של האיזור המיועד לצילום, ברמת הפרדה גדולה יותר מהתמונות המרכיבות אותה. שיטה זו ודומות לה לשילוב תמונות חלקיות של לתמונה כוללת בעלת הפרדה

גדולה יותר תוארו במספר פרסומים שהציגה המתנגדת. ראה פטנט חז1ש\/2, עמודה 3, שס מתואר שילוב תמונות המוסחות זו מזו בתת-פיקסל לפסיפס, באמצעות סידור המידע

6ו[ז הזסיז] 0010 60יז510 16 ]0 6וו5סקחזס6 3" [וזס] הסוזז 15 0 0 6 2 0 65חזסיז] סססוט זסזס 6( מו 0000 16 פהולותסףיזססז עט .116 ש]1601]ו560 .20 .1716 מז 60זםי5וון!ז 0 שחו חסק6סידזס6 0000 06 65זסיפוו!!ו 28 0 611 21 01 5ומזסק 666 [סאזק סז 006 "0 00ז601510ז-6!ק1]וותז ₪ חןל-ח10זח6חס;) 1ה0ז8/ הה6קסזט :

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

סו על סיז - הסווזס חוזסיזסו. חס "00 | הז 0600705606ז6[0" | ת0ס588סחקאס ]0 6 חת5)00 - "ע 0610566ז60" זו ס6] 6וז וזו הסזום ו סש מז ,הזש 65יזו601] סו 60ז0051 15 1% ,(0) הקסזחסיזסט-0וו5 חז 500100

".601)סיזק

וכן ראה את תקנות הפטנטיס בארצות הברית, (1.75)6 .0..8 37: ]0 6056 6 הז 05 ,15וחז 6056 116 ]0 6יזוווסח וז סיזסת/ד" וסו]5 חום]6 )ה06ה6ק06ת1 עחם שהש6ות6טסזקתהו חם :סיס הזששוס!]ס] 6ו[ז הז מוםט)חס6

065010 [סיז6 0/6 8הזפו'זקהס6 6[מחוססיזט 3 (1) | 16 ]0 8ק516 חס 8ות6ות6!6 6 || ]ס מעוסמא "זט 61001 60 6יזם ה[6זהט הזסזו זז ס6

]חסחז6טסיזקוחז 16[ הזסיזסו[ער* ₪5 5116 56םיזח 4 (2) ,1565'זק 60

5 סי זס/ח0 ,51025 ,15ח6וח610 1056 (3) ]6 6 ]0 תסחזסט 01 6051166 ה6ותעו 5 5:ז6075100 זחססו!קקם 6 השועו הסוזסחזסהזס6

" .חסז!יזסכן 60שסיזקוחז יזס וס 6

וכן תקנה (כ)6.3 לאמנת ה-201, בה ישראל חברה:

:חזסזח0ס6 [[50 5חז 6101‏ 6וטזיזקסיזקקס זסטסת6ת/ד"

[10 160 11056 חה601וז 5066 ₪ (0 6זם הסזהעו תסוות6טחז 6 ]0 65ז6000] 6 ]0 תסווזחו]ן06 6ה1 "ס] לז66550סח מז הסור ]וול | ז10 ד 60%[מוו 5‏ 60חז1ם|6

סז זסזזט 16 ]0 זיזסכן 6יזם ,סז זפ 60

שק הסזיזס. (חז2זס)6סיזסו6 0 (11) "06 חן 1200ז610םזסו[6" 5בזסקו 6ה) עס 6 תוסזסהש" | ",שק | 66ז06)0ז6" זז עחם זס 7 ,1565זקתזס6 זה6חז6טסזקוחו

מבוא תביעה מספר 1 מתייחס לשלב רכישת התמונה, המתבצע באמצעות מטריצה של חיישניס רגישיס לספקטרוס האינפרא-אדוס. מטריצת החיישניס נעה הלוך ושוב על ציר המקביל לווקטור התאוצה של המטוס, כך שקו התצפית של החיישניס על הקרקע הוא בוּווית משתנה (סריקה פנוראמית, בלשון בקשת הפטנט). גוף תביעה 1 מתייחס, בעיקרו, לשלב עיבוד התמונה. אולס, אין לקבוע כי האמצאה מוגבלת לתהליך העיבוד, ואינה מאופיינת גס על ידי שלב רכישת התמונות, שכן גוף התביעה מציין במפורש כי רצף התמונות המשמשות בשלב העיבוד נרכש בצורה המאופיינת במבוא:

65ז לזס)ח6וח0]0 | 5000658806 [...]" וז ]0 50001 6וחזסיזסחסק 0 עט ב6ווקקנופ "[...] אזזוסחז

אס כן, אמצעי הצילוס של התמונות המשמשות באמצאה הוא המטריצה, כפי שזו הוגדרה במבוא, ורכישת רצף התמונות מתבצעת בסריקה פנוראמית. כך, האמצאה הנתבעת בתביעה 1 מוגדרת משילוב רכיבי ההקדמה וגוף התביעה.

יחד עס זאת, ככלל ניתן להתרשם מנוסח התביעה כי הבקשה אינה מתייחסת למטריצת החיישניס ולשיטת הסריקה הפנוראמית כרכיביס בעלי חידוש כלשהו, כשלעצמסם, וכך גס עולה בבירור מפירוט בקשת הפטנט.

רכיבי המבוא של תביעה 1 אף אינס מציגיס בעיות או קשייס חדשיס הנפתרים על ידי האמצאה באופן שיש בו התקדמות המצאתית. תוצרי שלב רכישת התמונה המתואר במבוא הס רצף של תמונות חופפות חלקית, כאשר כל פיקסל בתמונה כולל ערך של מידת הארה. השיטה לשילוב תמונות אלו לכדי תמונה אחת בעלת הפרדה משופרת אינה מושפעת מהיות החיישניס אינפרא-אדומיס או "מהירים" או מסידורס כמטריצה. אין השפעה מיוחדת אף לצורה הטרפזית של התמונות הנרכשות בסריקה פנוראמית. תהליך עיבוד התמונות, כפי שהוא נתבע בתביעה 1, כרוך באיתור אזורי החפיפה בין תמונות עוקבות באמצעות השוואת ערכי הארה של פיקסלים ובשילוב התמונות יחדיו באמצעות זיכרון טלאים. אין בתהליך זה דבר הנובע דווקא מסוג החיישניס או משיטת הסריקה המתואריס במבוא.

אס כן, תביעה 1 אינה אלא צירוף רכיביס ידועים, למטרות ידועות, שאינו מסתכס בשיטה שלא הייתה ברורה מאליה לאור הידע הקודס במועד בקשת הפטנט.

אין התקדמות המצאתית גס ברכיבים הנוספים של תביעה 2. שימוש במספר אזורי חפיפה לביצוע קורלציה בין שתי תמונות היה ידוע. שימוש בארבעה אזורי חפיפה לפחות, כפי שמתואר בתביעה 2, אינו אלא מקרה פרטי וברור מאליו. בדומה, שימוש בזיכרון טלאים, בו כל תא מייצג תת-פיקסל, היה - כאמור - ידוע במועד הבקשה. ריווח של חצי פיקסל בין תאי ויכרון, כבתביעה 2, הוא מקרט פרטי וברור מאליו. סכימת ערכי ההארה של פיקסלים חופפים ידועה גם היא - ראה ציטוט ממאמרס של 1181 ו-26100 בסעיף 42 לעיל.

תביעה 3 היא להתקן, ולא לתהליך כבתביעות 1 ו-2, אולס מדובר בהתקן ליישוס התהליך המתואר בתביעות 1 או 2. למרות שתביעה 3 מאזכרת במפורש את התביעות "1 או 2", נראה כי אין מדובר בתביעה תלויה אלא בתביעה עצמאית. איני מוצא לנכון לדון עתה בשאלה האפשרות לכלול בבקשה תביעה להתקן שתהא תלויה בתביעה לתהליך. אעיר רק כי על אף שתביעות מסוג זה אינן מחזה נדיר הרי שההגיון מחייב כי יחסי התלות היחידיס האפשרייס בין תביעות לקטגוריות שונות של אמצאה היא בין מוצר ותהליך, שכן ממילא תביעה למוצר חולשת אף על התהליכים לייצורו (ראה הגדרת "ניצול אמצאה" בסעיף 1 לחוק הפטנטים, וכן ,2316015 חס 86| ץ\ 5'ץסוא ,שסוא 08 .א

הסנז01/ ג[וזטסי] בסעיף 66 :4).

אין מנוס מלקבוע כי ההתקן המתואר בתביעה 3 אינו אלא מחשב, הכולל מעבד וזיכרון ויכולות קלט ופלט, המחובר למצלמה ומתוכנת לבצע את שלבי התהליך המוגדר בתביעות 1 ו-2 על נתוני רצף תמונות המוזן בו על ידי מערכת הצילום. אין במחשב לשימוש כללי שכזה כל ייחוד על פני הידע הקודס. במהלך הדיון, נשאל העד מטעס המבקשת, מר מישל פרנט, האס קייסם התקן מיוחד כאמור בתביעה 3 ובחר שלא לענות על מנת לשמור על סודות ביטחוניים של ממשלת צרפת (ראה פרוטוקול, עמודיס 115-116). מבקש פטנט חופשי, כמובן, להחליט איזה מידע לחשוף בבקשת הפטנט או במסגרת הליכיס הקשוריס לה. אולס, רציונאל שיטת הפטנטיס הוא כי זכות הבלעדיות המוגבלת בזמן באמצאה ניתנת כנגד גילויה המלא של האמצאה בבקשת הפטנט באופן שיאפשר למתחריו של מבקש הפטנט לבצעה. בחירה שלא לחשוף מידע חלקי אודות האמצאה עלולה להכשיל את בקשת הפטנט. בענייניו, ההתייחסות הדלה לתכונות ההתקן שבבקשת הפטנט דיה לתאר מחשב עבור בעל המקצוע הממוצע, ומשכך אס אכן כל ייחודו של ההתקן הנטען הוא היותו מבצע את השיטה, הרי משאין התקדמות המצאתית בשיטה שוב אין בו כשלעצמו דבר המאפשר ליתן פטנט בגינו.

תביעות 4-10 משורשרות כתביעות תלויות, כל אחת בקודמתה, כאשר תביעה 4 תלויה בתביעה העצמאית 3. תביעות אלו מוסיפות רכיבים שוניס להתקן המתואר בתביעה 3. משקבעתי כי תביעה 3 נעדרת התקדמות המצאתית ואינה כשירה לרישום, אין בידי לקבוע כי ההתקדמות ההמצאתית שבבקשת הפטנט נתונה דווקא באותם רכיבים שוליים המתואריסם בתביעות 4-10. לאחר שראיות המתנגדת שמטו את הבסיס מתחת לתביעה 3 (ותביעות 1-2 אותן מיישסם ההתקן), היה על המבקשת להציג ראיות המבססות את ההתקדמות ההמצאתית שבתביעות התלויות 4-10, אולס את לא עשתה.

2. לאור האמור אני קובע כי בקשת הפטנט על כלל תביעותיה אין בה התקדמות המצאתית המאפשרת להעניק פטנט עבורה. לצד קביעה זו אוסיף כי רכיביס רביס באמצאה זו מאופייניס בשוני סמנטי מהידע הקודס שפורט לעיל, אולס שינוי סמנטי שאין בחובו שוני טכנולוגי אינו יכול להועיל למבקשת פטנט שעה שהיא עותרת לקבלת מונופול.

3. המבקשת תשלס למתנגדת את הוצאות ההליך ושכר טרחת עורך דיו בסכוס כולל של 0 ₪₪ בצירוף מע"מ.

נח שלו שלומובי), פוסק קניין רוחני סגן רשם הפטנטיס

ניתן בירושלים ביוס | 14 אוגוסט, 2008 י"ג אב, תשס"ח

וז ]0 50001 6וחזסיזסחסק 0 עט ב6ווקקנופ "[...] אזזוסחז

סימן מסחר 345678

הצדדים

המבקשת

המתנגדת

ההחלטה: