סימן מסחר 345678

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בפני כב' סגן רשם הפטנטים, נח שלו שלומוביץ

התנגדות לרישום פטנט מס' 130424 (בקשה לגילוי מסמכים)

מבקשת הרישום: .16 10011615 'ז126)ק

ע"י ב"כ לוצאטו את לוצאטו, עו"פ

המתנגדת : טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ

1

ע"י ב"כ ש. הורביץ ושות', עו"ד

ביום 26 בספטמבר 2007 פנתה המתנגדת למבקשת בבקשה לגילוי מסמכים הנוגעים לניסויים המוזכרים בתצהירו של מר ספאבינס, תצהיר אשר הוגש על ידי המבקשת ומטעמה. המבקשת דחתה בקשה זו במכתב מיום 22 באוקטובר 2007. ביום 25 בנובמבר פנתה המתנגדת לרשם "בקשה לגילוי ולעיון במסמכים ספציפיים".

לדעת המתנגדת, לב המחלוקת בהתנגדות לבקשת הפטנט הוא בשאלה האם בעל המקצוע הסביר במועד הבקשה היה יכול לצפות כי הזמינות הביולוגית של זיפראסידון אינה משתפרת כאשר מקטניס את חלקיקי החומר אל מתחת לגודל ממוצע של 85 מיקרון. לטענתה, מסקנה זו אינה אלא תוצאה של אופטימיזציה שגרתית ומקובלת של גודל חלקיקים עבור תכשיר רוקתי.

לטענת המתנגדת, במסגרת תצהירו האמור של מר ספאבינס עלה לראשונה דבר קיום מסוים של ניסוי שערכה המבקשת ואשר תוצאתן הבלתי צפויה, כביכול, הובילה לאמצאה.

דהיינו, שבתצהיר יש ניסיון להוכיח כי בפועל לא הייתה האמצאה מובנת מאליה, ואף לא צפויה כלל וכלל כתוצאה מהפעולות אשר הובילו אליה.

בקשת המתנגדת היא לגילוי ועיון במסמכים הנוגעים לניסויים המוזכרים בתצהירו של מר ספאבינס, ביניהם מחברות מעבדה ומסמכי מסקנות. לטענתה מדובר בבקשה לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים, אף כי אין ביכולתה לזהות את המסמכים בכותרתם.

המתנגדת סוברת כי חשיפת מסמכים אלה הכרחית לבירור ההתנגדות תוך בחינת מלוא התמונה העובדתית. לטענתה, אין לאפשר מצב בו המתנגדת מגייסת את הניסויים על מנת לבסס את כשירות בקשת הפטנט, ואילו מסתירה כל מסמך הנוגע אליהם.

המתנגדת טוענת כי הגישה את הבקשה במועד, זמן קצר לאחר הגשת ראיות המתנגדת, בהן הוזכרו לראשונה הניסויים לגבי מסמכים שגילויים מתבקש.

לטענתה, לפי תקנה 114 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי") רשאית היא לדרוש בכל עת לעיין בכל מסמך המוזכר בתצהירי המבקשת.

מנגד, טוענת המבקשת כי המתנגדת איחרה את המועד לבקש גילוי מסמכים, הקבוע בתקנה 120 לתקנות סדר הדין האזרחי.

לטענת המבקשת, בקשת המתנגדת אינה מתייחסת למסמכים מסוימים אלא לקבוצות שלמות של מסמכים הנוגעים לנושאים כאלו ואחרים, וככזו היא בקשה לגילוי כללי של מסמכים.

טוענת המבקשת כי תצהירו של מר ספאבינס נועד לתאר את הלך הרוח בחברה בנוגע לאמצאה ואין מדובר בתצהיר טכני אליו היה צורך לצרף מסמכים הנוגעים לניסויים.

לטענת המבקשת, מדובר בניסיון לערוך מסע דיג במסמכיו בעוד שכל הניסויים הרלוונטיים לאמצאה ממילא מפורטים בבקשת הפטנט.

המתנגדת הגישה בקשת רשות להשיב לטענות המבקשת. מנגד דורשת המבקשת לדחותה מהטעם שעמדותיה המנומקות היו ידועות למתנגדת כבר ממכתב התשובה מיום 22 באוקטובר 2007 כך שטענותיה החדשות של המתנגדת מקומן היה בקשה המקורית. עמדת המתנגדת ברורה דיה ואין אני נזקק לתשובתה, שנושאיה מפורטים כבר בבקשת הרשות.

דיון והכרעה

המתנגדת פנתה למבקשת בבקשה לגילוי ועיוון במסמכים כשנתיים לאחר המועד הקבוע בתקנה (120(א) לתקנות סדר הדין האזרחי. משכך, לא ניתן להיענות לבקשתה לפי תקנה 2. אמנסם, המתנגדת לא ידעה על הניסויים הנוגעים לנושא המסמכים המבוקשים עד להגשת ראיות המבקשת, ואילו אין בכך דבר. ממילא, גילוי ועיון במסמכים נועד להיות הליך מוקדש שמטרתו למנוע מהצדדים הפתעות בהמשך, ואין הוא משמש ככלי הוכחתי בשלב הראיות. ראה בעניין דברי כבוד השופט גרוניס בפרשת רע"א 4234/05 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' רונית פלץ, תק-על 3(2005), 2233 , 2235 (2005):

"המטרה של הליכי גילוי ועיון הינה להביא לכך שההליך העיקרי יתנהל בקלפים (לוויים, כאשר כל צד יודע מראש מהם המסמכים שבידי הצד האחר, ואשר יש בהס כדי לחזק את עניינו של הצד האחר או להחליש את עניינו של זה. כך תימנע הפתעה של הצד שכנגד במהלך ההוכחות (יקטן החשש שהפתעה כאמור תוביל לעיכובים בשמיעתו של המשפט (לע"א 8 שמעון סוויסה (' הכשלת הישוב- חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה (1) 515, 520). ניהול שלב ההוכחות באופן שכל אחד מבעלו הדין מודע לחומר שבידי בית המשפט בחשיפת האמת.

עם זאת, יש צודך להבדיל באופן ברור בין השלב המקדמי -המכין לבין שלב ההוכחות. אין להפוך את הליך הגילוי והעיון, בין אם הוא עומד בפני עצמו, ובין אם הוא בא כחלק מקדמי המשפט, לתחליף לשלב ההוכחות."

יתר על כן, אין לה מקומו של הרשם לכפות על צד להליך התנגדות כיצד לנהל את פרשת ראיותיו. ברי כי בצירוף מסמכיו הנוגעים לניסויים היה כדי לחזק את עדותו של מר ספאבינס, ואשר את אמינותו תוכל המתנגדת לנסות ולערער במהלך חקירתו הנגדית של העד.

לא ניתן להיעתר לבקשה אף לפי תקנה 114 לתקנות סדר הדין האזרחי, שהרי זו נועדה לאפשר לצד לעיין במסמכים ספציפיים שהוזכרו בכתבי טענות ובתצהיריו של בעל דינו, כולל תצהירי גילוי מסמכים שנערכו לפי תקנה 112. אף אם ניתן לדרוש לפי תקנה 114 עיון בסוג של מסמכים שהוזכרו על ידי הצד שכנגד, אין היא באה להחליף את תקנה 112, שמטרתה גילוי אילו מסמכים הנוגעים לעניין מסוים שנמצאים בידו של הצד שכנגד. בקשת המתנגדת מתייחסת למסמכים שאות קיום היא מסיקה ממכלול תצהירו של מר ספאבינס, מבלי שהם מוזכרים שם במפורש. משכך, אין מדובר אלא בבקשה לגילוי מסמכים, ולא ניתן לראותה כבקשה לפי תקנה 114.

לפני סיום, אס סוברת המתנגדת כי פירוט בקשת הפטנט לוקה בחסר ללא תיאור הניסויים המוזכרים בתצהירו של מר ספאבינס, עליה לטעון ואת במסגרת עילות ההתנגדות. ראה בעניין וה פרשת אורבוטק בע"מ נ' קמטק בע"מ, התנגדות לבקשות פטנט 130226, 135522, 142028, 149587 (בקשות למתן פרטים נוספים), מיום 10 בנובמבר 6, סעיף 9:

"בקשת המתנגדת לפירוט מהות ההמצאות הנתבעות בבקשות תמוהה בעיני, לא ידוע לי על הליך בקשה לתיקון פילוט המוגש עד המתנגדת. על המתנגדת לבסס התנגדותה לבקשה כפי שהוגשה. אס סוברת המתנגדת כי הבקשה אינה מפורטת דיה על מנת לעמוד בתנאי סעיף 12 לחוק הפטנטים, התשכ"ז- 7, יכולה לטעון לאי-כשידות הבקשה לדישום, מטעם זה."

אס סוברת המתנגדת כי מסמכים הנוגעים לניסויים דרושים על מנת לברר את שאלת ההתקדמות ההמצאתית שבבקשת הפטנט, הרי שנטל ההוכחה ממילא רוב על כתפי המבקשת, בעוד שנטל הבאת הראיה מוטל, בתחילה, דווקא על המתנגדת. ראה עניין טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ נ' 30013101165. 1 00011., התנגדות לבקשת פטנט 127833 (בקשה למחיקת ראיות), מיום 12 בפברואר 2007, סעיפים 25-26.

יתר על כן, שאלת קיומה של התקדמות המצאתית היא שאלה אוביקטיבית הנבחנת ביחס לבעל המקצוע הממוצע והידע שעמד לרשותו במועד הגשת הבקשה. זו אינה שאלה סובייקטיבית וממילא אין כל חשיבות לאופן בו מבקשת הפטנט פיתחה בפועל את המצאה. אף אם התרחשה במעבדה תקלה נדירה שהובילה אך במקרה לאמצאה, הסרגל היחידי לבחינת ההתקדמות ההמצאתית שבה היא מידת היותה מובנית מאליה לבעל המקצוע הממוצע. כאשר יש במסמכיו הנוגעים בידי מבקש פטנט משמשו ראיה כי ההמצאה נעדרה התקדמות מצאתית, דהיינו שהיא הייתה מובנית מאליה במועד הבקשה, הרי פירוש הדבר הוא כי היתה מובנית מאליה אף למתנגדת או למומחים מטעמה. זאת למתנגדת להציג ראיה המטילה ספק בהתקדמות ההמצאתית שבהמצאה על מנת להעביר למבקשת הפטנט את נטל הבאת הראיה. משכך, אין כל הצדקה לדרוש ממבקשת הפטנט לחשוף מסמכים כאשר המתנגדת יכולה לספק בעצמה ראיות לאותו העניין. מאידך אם אכן מסמכים אלה חיוניים לס על מנת להוכיח את מידת ההתקדמות ההמצאתית שבבקשה, הרי חסרונם דינו שיפעל לרעת המבקשת.

לאור כל האמור לעיל, משלא עמדה המתנגדת בכללי הפרוצדורה המסדירה את נושא גילוי מסמכים והעיון בהם, ומכיוון שלא הראתה טעם מדוע יש לסטות במקרה מהכללי הפרוצדורה, במיוחד נוכח העובדה שחסרונם של מסמכים דינו שיפעל דווקא לטובתה, הרי שהתוצאה המתבקשת היא שהבקשה נדחית. המתנגדת תשלס למבקשת הוצאות הליך וה בסך 2,000ש"ח בצירוף מע"מ כדין.

נח שלו שלומוביץ

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר ניתן בירושלים ביום: 26 פברואר 2008 כ אדר א תשס"תח