⚖️ החלטה שיפוטית

סימן מסחר 345678

החלטות שיפוטיות

ערכאה: בית הדין של רשות הפטנטים

הצדדים

צד א'

המבקשת1

  • שם: קריו לייף ישראל בע"מ
  • בא כח: עו"ד בר, הורן ושות'
צד ב'

המבקשת2

  • שם: מדיפריז בע"מ
  • בא כח: עו"ד בעז ארזי

ההחלטה:

בפני כב' רשם הפטנטים המדגמים וסימני המסחר ד"ר מאיר נועם

הליך לפי סעיף 29 לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב 1972, בקשות

מתחרות מס' 178634 "תא לחיים [661 ו-178799 "תא לחיים שומרים על היקר מכל" (מעוצב)

המבקשת1: קריו לייף ישראל בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד בר, הורן ושות'

המבקשת2: מדיפריז בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד בעז ארזי

1. ביוס 22.2.2005 הגישה חברת קריו-לייף ישראל בע"מ (להלן: "קריו-לייף") בקשה לרישום סימן המסחר "תא לחיים - 1166 102 6611" לגבי פעולות וטכניקות מעבדתיות בתחום איסוף ושימור דגימות מס חבל הטבור, בסוג 44.

2 ביוס 24.2.2005 הגישה חברת מדיפריו בע"מ (להלן: "מדיפריו") בקשה לרישום סימן המסחר "תא לחיים שומרים על היקר מכל" (מעוצב) לגבי שירותי להפקת תאי גזע מס טבורי, דס ומח עצם, איסוף דס טבורי, דס ומח עצם, עיבוד דס טבורי, דס ומח עצם, הפרדת תאי גוע ושימור של תאי גוז מדס טבורי, דס ומח עצם (דס טבורי - דס חבל הטבור) ניהול מערך שימור והקפאה של תאי גזע המופקיס מדס חבל הטבור, דס ומח עצם, כולל בסוג 44. הסימן המבוקש לרישום נראה כך:

> תא לחיים

מחלקת סימני המסחר הודיעה למבקשות על הפעלת הליך לפי סעיף 29 לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש], תשל"ב - 1972 (להלן: "הפקודה"). הצדדים הגישו ראיותיהם והתקיים דיון בפניי ביוס 19.12.2006.

סיכומים בכתב הוגשו על ידי הצדדים בתאריך 6.3.2007 וסיכומי התשובה בתאריך 7

טענות מדיפריז

מדיפריז טוענת כי סימן המסחר המבוקש לרישום על ידה הינו יצירה בלעדית וייחודית של החברה או מי מטעמה אשר יצרו את הסימן בהליך מסודר ומובנה תוך שימוש באנשי מקצוע המתמחים בכך.

מוסיפה מדיפריו כי סימן המסחר שלה נמצא בשימוש יומיומי ומאוהה עימה באופן בלעדי.

הגשת הבקשה של חברת קריו-לייף נועדה לגוול ממדיפריז את ששייך לה בדין ולהפריע לה להתפתח ולהתבסס בשוק בו מתחרות שתי החברות וביזו.

מדיפריז טוענת כי בהליך יצירת הסימן התכוונה ליצור סימן בעברית, בין היתר, כדי לאבחן עצמה ואת השירות הניתן על ידה מקריו-לייף. מנגד לא הציגה קריו-לייף ראיות כל שהן בדבר אופן יצירת הסימן. בעוד מדיפריו עמדה על יצירת סימן בעברית,קריו-לייף לא עשתה כן וקשורה לחברות בחו"ל ועל כן מקפידה בסימניה על מינוח אנגלי. למעט הסימן המבוקש לרישום, הסימן "טבורית" וסימן נוסף שנזנח, לא משתמשת קריו-לייף בשמות בעברית.

מוסיפה מדיפריז וטוענת כי סימנה נוצר בין התאריכים 24.12.04 - 6.1.05. במואדיס אלה אף הוזמן הדומיין לאתר האינטרנט של החברה.

מדיפריז משתמשת בסימן המסחר ממועד הגשת הבקשה לרישום הסימן ואילו קריו-לייף לא משתמשת בסימן כלל ואף אין לה כל פעילות בתחום האיסוף והשימור של דס טבורי או תאי גזע מדס בוגר. הפעילות שהוצגה מטעסם חברת קריו-לייף, הינה למעשה של חברת קריוסל.

מדיפריז טוענת כי קריו-לייף התנהגה בחוסר תום לב בכל הקשור לסימן תא לחיים והן לסימנים "טבורית" ו"השורר בנק דס חבל הטבור", בקשות לרישום סימני מסחר, שהגישה ב- 31.8.04 וזנחה מאוחר יותר. חב' קריו-לייף הגישה בסך הכל 11 בקשות לסימני מסחר כך שתחום זה אינו רלוונטי לה. לטענת מדיפריו, תשובותיו של מנהל קריו-לייף לשאלות הקשורות לרישום הסימן המסחר "טבורית" במקביל לחברת טבורית, הפועלת באותו שוק, לא היו מספקות. עוד טוענת מדיפריו כי לא היה בפיו הסבר סביר לכך שלא רשם את הסימן "יד לחיים" בו הוא משתמש, לדבריו.

עוד מצביעה מדיפריו על הבדל סגנוני בין הסימן המבוקש לרישום על ידי קריו-לייף לבין שאר הבקשות שהגישה בעבר.

מדיפריז ממשיכה וטוענת כי מנהל קריו-לייף נמנע מלחשוף פרטים חשובים על החברה ויש בכך כדי להעיד על חוסר תום לב. עוד טוענת מדיפריו כי העד מטעס קריו-לייף הינו הן עד יחיד והן עד שהינו צד לעניין. עוד מציינת מדיפריז כי קריו-לייף נמנעה מלהביא ראיות בשאלות רבות, כגון, בנושא "טבורית" ובנושא אתר האינטרנט "קריו-לייף". כן טוענת מדיפריז כי עדותו של מנכ"ל קריו-לייף הייתה בלתי מהימנה.

עוד טוענת מדיפריו כי המסמך מ1/ב מיוס 20.2.05 שהוגש במהלך הדיון על ידי קריו-לייף ובו מופיע סימן המסחר תא לחיים הוא מקור הידיעה של קריו-לייף על הסימן תא לחיים בטרס הוגש לרישום ולא כפי שנטען על ידי קריו-לייף.

עוד טוענת מדיפריז כי רכישת המלה קריוסל במנוע החיפוש באינטרנט איננה חוסר תום לב והינה לגיטימית לאור הפסיקה הקיימת בעניין זה.

מדיפריז טוענת עוד כי דחיית בקשתה לרישום סימן המסחר יסב לה נזק גדול מאוד בעוד שדחיית בקשתה של קריו-לייף לא תגרום לה כל נזק שכן היא ממילא לא משתמשת בסימן.

טענותיה של קריו-לייף

קריו-לייף טוענת כי חברת קריוסל המהווה ישות אחת עס חברת קריו-לייף עשתה שימוש בסלוגן "יד לחיים" כבר משנת 2002 וכי מדיפריו העתיקה סלוגן זה וביצעה בו שינוי קטן וכך הגיעה לשס "תא לחיים". לטענת קריו-לייף, העדויות מטעס מדיפריז תומכות בטענה זו.

קריו-לייף מוסיפה וטוענת כי הן הקופירייטר של מדיפריז והן מנהלה הודו שנכנסו לאתר של קריוסל בתקופת הגו את השס "תא לחיים" ושס היו יכולים להיות חשופיס לסלוגן "יד לחיים".

קריו-לייף טוענת עוד כי הסימן המבוקש של מדיפריז ממילא אינו כשיר לרישום משוס שהוא מטעה את הציבור ומעודד תחרות בלתי הוגנת במסחר והן משוס שהוא דומה עד כדי להטעות לסימן המוכר היטב "יד לחיים". כשרותו לרישום של הסימן של מדיפריז הינה גורם חשוב אף בהליך תחרות לפי סעיף 29.

לטענת קריו-לייף הסלוגן שליווה את קריוסל והשירותים המוצעים על ידיה היה ועודנו "יד לחיים כל החיים" וכי היא ביקשה לרשום את "תא לחיים" לאחר שבדקה שאין סימן דומה או זהה הרשום בפנקס.

עוד טוענת קריו-לייף כי שתי החברות לא עשו שימוש בסימניס המבוקשים לרישום לפני מועד הגשת הבקשה.

2. כן טוענת קריו-לייף כי מדיפריו לא הציגה את הצרופות של השמות שהוצעו לה על ידי יועציה היועצה והימנעות זו מחזקת את טענותיה של קריו-לייף. עס ואת, קריו-לייף מסכימה ש"תא לחיים" הינו אחד השמות שנבדק עס קבוצות המיקוד, אך טוענת כי מדיפריו ניסתה ליצור מראית עין של תהליך בחירת השס על מנת להרחיק חשד להעתקה. כן טוענת קריו-לייף שמשיכת תצהיריהם של מרבית עדיה של מדיפריו מעידה על כך שמדיפריו חששה מחקירתם.

3. עוד טוענת קריו-לייף ש"הדמיון המפתיע" בין הסימן המבוקש על ידי מדיפריז לבין הסלוגן של קריו-לייף מעיד על העתקה על ידי מדיפריז. חוסר תום לב של מדיפריו, כך לטענת קריוסל, מתבטא בכך שמדיפריו רכשה את המלה "קריוסל" כמלת חיפוש באינטרנט והעתיקה מלה במלה את שאלון ההרשמה של קריוסל, את ערכת האיסוף, ואת תמונת ידו של ילד האוחזת בידו של מבוגר, בו היא עושה שימוש בחומר הפרסומי שלה.

4. קריו-לייף טוענת עוד כי השס "תא לחיים" והסיסמא "תא לחיים בשביל כולס" נהגו על ידי מנהלה, מר כהאן, מתוך המליס הקשורות לשירות הניתן על ידי החברות קריוסל וקריו-לייף. עוד טוענת קריו-לייף כי גס שמה של מדיפריז הינו שס לועזי ואיו הסבר לבחירתה בסימן מסחר עברי.

5. קריו-לייף ממשיכה וטוענת כי טענתה של מדיפריו כי סימן המסחר שלה הועתק ממנה הופרכה בדיון.

6. לעניין השימוש בסימן המסחר, טוענת קריו-לייף, כי שתי החברות לא עשו שימוש בסימן לפני הגשת הבקשה ואולס קריו-לייף וקריוסל עשו שימוש בסיסמא "יד לחיים כל החיים" ויש לראות בשימוש זה תחליף לשימוש בשס "תא לחיים". מוסיפה וטוענת קריו-לייף, כי מדיפריז לא הוכיחה כל השקעה בסימן המסחר "תא לחיים" ולא הוכיחה שימוש בסימן גס לאחר הגשת הבקשה. עוד טוענת קריו-לייף, כי גם אס היה שימוש בסימן על ידי מדיפריוז לאחר הגשת הבקשה, הרי ששימוש זה לא מקנה לה עדיפות בסימן.

7. לבסוף טוענת קריו-לייף כי הגשת הבקשה על ידי מדיפריז לאחר שהוגשה בקשה זהה על ידי קריו-לייף נגועה בחוסר תום לב.

ראיות הצדדים 8. מטעם חברת קריו-לייף הוגש תצהירו של מר ניר כהאן, מנכ"ל ובעלים של קריו-לייף. 9. מטעס חברת מדיפריז הוגשו התצהירים הבאים:

א. מר מנחס שלום, מנהל חברת מדיפריז.

ב. מר אדי סולומון, קופירייטר.

ג. גב' לילך ידי, מעצבת גרפית.

ד. תצהיר אלי שגיא ויהודית ברקו-בל, עובדי חברת גיאוקרטוגרפיה.

ה. אורלי כתב ורחל דותן, עובדות כנשות יחסי ציבור של מדיפריו.

ביוס 19.12.2007 התקיים דיון בפניי. במהלך הדיון נמשכו תצהיריהם של אלי שגיא, יהודית ברקו בל, אורלי כתב ורחל דותן, ואולם על פי הסכמה דיונית בין הצדדים הוגשו כראיה נספחים א', ג' וד' כנספחים לתצהירו של מר מנחס שלום. שאר העדים נחקרו בחקירה נגדית.

לסיכומי התשובה מטעמה צירפה מדיפריז שני מסמכים שלא הובאו במסגרת ראיותיה:

א. הטופס המקורי של הזמנת הדומיין [1.60.1ת1818681 ; ב ערכת הרשמה לאיסוף דס טבורי של בנק הדס הציבורי של מד"א.

בפתח הדברים יש לדון בבקשת קריו לייף שלא להתיר הגשתם של סיכומי התשובה מטעס מדיפריו וזאת בשל איחור בהגשתם ובהתנגדותה לצירוף המסמכים הנוספים.

במהלך הדיון (עמ' 84-86 לפרוטוקול) איפשרתי למדיפריז לצרף לסיכומיה את המסמך הנוגע לערכת ההרשמה לאיסוף דס טבורי וזאת בתנאי שקריו-לייף תוכל להתייחס למסמך זה בסיכומיה שלה. בנוגע לטופס הזמנת הדומיין לא התבקשה הגשתו במהלך הדיון ולא ניתנה החלטה דומה לגביו.

מדיפריז הגיבה לבקשה זו ופירטה את השתלשלות העניינים בכל הנוגע להגשת סיכומי התשובה וגיבתה תגובתה בתצהיר. אני מקבל את סיכומי התשובה כחלק מהתיק. איני סבור שנגרם לקריו-לייף נזק מהעברת סיכומי התשובה אליה באיחור של מספר ימים בשל בעיות התיאום בין הצדדים.

באשר למסמכים שצורפו, אני מקבל את התנגדותה של קריו-לייף ומורה על הוצאת המסמכים מהתיק. מדיפריו לא הסבירה מדוע בחרה לצרף המסמכים הנוגעים לערכת האיסוף לסיכומי התשובה ולא לסיכומים הראשיים, כפי שקבעתי במהלך הדיון, באופן שמונע מקריו-לייף להתייחס אליהם, לפיכך לא ניתן לקבל מסמכים אלה כראיה בתיק. טופס הזמנת הדומיין הוגש ללא הסכמת הצד השני ומבלי לבקש רשות ולפיכך גם מסמך זה לא מתקבל כראיה בתיק.

סעיף 29 לפקודה

אין מחלוקת כי שני הסימניס נשוא הדיון שבפניי יש דמיון שיש בו כדי להטעות ולכן בדין הופעל ההליך לפי סעיף 29 לפקודה, אשר קובע כדלקמן:

"הגישו אנשים שוניסם בקשות נפרדות להירשם כבעלי סימני מסחר זהים או דומים עד כדי להטעות, לגבי אותם טובין או הגדר טובין והבקשה המאוחרת הוגשה לפני שקובלה הבקשה המוקדמת, לשאי הלדשם שלא לקבל את הבקשות עד שייקבעו זכויותיהם בהסכמה שבא עליה אישור הרדשם, ובאין הסכמה או אישור כאמור

*חליט הדשם, מנימוקים שיירשמו, לגבי איזו בקשה ימשכו ההליכים לפי פקודה זו".

שלושה מבחנים הותוו בפסיקה לקביעת עדיפותו של מבקש אחד על פני האחר והם: א. מועד הגשת הבקשה לרישום, ב. מידת השימוש שעשה כל צד בסימן המבוקש על ידיו וג. תום לב של הצדדים בבחירת הסימן המבוקש

(ראה, בין היתר, ע"א 8778/04 מחלבות יטבתה בע"מ נ' תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית, פורסם באתר 60.11 סט6ת.עועועו, ע"א 2498/97 רובי בוס נ' סססו 30255, פ"ד נב(5) 665, בג"\ 476/82 אורלוגד בע"מ נ' רשם הפטנטים, פ"ד לט(2) 8, בג"צ 90/70 .1.06 .0-0 :8 3363101 נ' רשם הפטנטים ואח', פ"ד כה(2) 87).

מדיפריו הגישה את בקשתה ביוס 24.2.2005 וקריו-לייף הגישה בקשתה יומיים לפני כן בלבד, ביוס 22.2.2005. אין ספק שהפרש של יומיים בלבד איננו יכול להטות את הכף לטובת מי מהצדדים, ואולם יש בסמיכות הזמנים, לאור החומר שהוגש בפני, כדי לעורר תמיהות.

קריו-לייף לא עשתה כל שימוש בסימן "תא לחיים" בתקופת הגשתה בקשתה לרישומו. לעומתה, מדיפריז עשתה הכנות לתחילת השימוש בסימן, כגון רכישת דומיין בשס 1ח818681+ ואף שלחה מכתב לבית חוליס עימו התכוונה לשתף פעולה בהפעלת השירות ובו הצהירה על כוונתה להפעיל את השירות "תא לחיים" (מוצג מ1/ב). בתחתית המסמך חתם אחד ממנהלי החברה: "חגי אבישר צוות תא לחיים". לאחר הגשת הבקשות המשיכה מדיפריו ועשתה שימוש בסימן "תא לחיים" בעוד קריו-לייף לא עשתה כל שימוש בסימן המבוקש לרישום על ידה.

מדיפריו הגישה ראיות רבות בדבר השימוש שהיא עושה בסימן, לרבות, חומר פרסומי רב, שימוש באתר האינטרנט של החברה, שימוש בדומיין של אתר האינטרנט

(60.11.בת18186[181. אועו), רישום הסימן על נייר מכתבים של החברה ועוד.

טענת קריו-לייף הינה כי אין להתחשב בשימוש גם שכולו לאחר הגשת הבקשה לרישוס הסימן. איני מקבל טענה זו. ראשית, מדיפריז הוכיחה גם שימוש מסויס לפני הגשת הבקשה. שנית, אמנם ברגיל, המועד הקובע בבדיקת מידת שימוש בהליכים לפי סעיף 29 הינו מועד הגשת הבקשה לרישום ויש להתייחס לשימוש המאוחר מתאריך זה בוהירות רבה, ואולם סבורני כי יש בשימוש גם כדי להשליך על ראיית התמונה הכוללת, על תוס לבס היחסי של הצדדים בהגשת הבקשות לרישום ועל כך בהמשך, והן על הנזק שעשוי

להיגרם לצד אחד אס בקשתו של הצד השני תועדף על פני האחרת. בבג"ץ 90/70 368101

4 .קת 00 8 נ' רשם סימני המסחר ו- 13868101 ת%0] הוחהּקות 00, פ"ד כב(2) 87, קבע בית המשפט העליון כי במסגרת ההכרעה בין בקשות מתחרות לפי סעיף 29 לפקודה, יש להתייחס גם לאירועים מאוחריס להגשת הבקשה לרישום:

"שאלנו את עצמנו, אם מותר לנו להתחשב במצב לא רק כפי שהיה קיים בזמן הגשת הבקשה או בסמוך לזמן ההוא, אלא גם במצב כפי שנתגלה לנו כתום קדוב לשמונה שנים לאחר הגשת הבקשה הקובנית. יש אולי להצטער על כך שדיונים אלה היו כה ממושכים, אך נאלנו לנו שרשאים אנו ואף תייבים ללמוד מהניסיון המעשי שנצטבר במרוצת אותה תקופה. נסיון זה משמעותו בלולה."

נזכיר, כי באותו עניין השתמשה החברה הקובנית בסימן שימוש מועט לפני הגשת הבקשה ולא השתמשה כלל לאחר הגשתה. ואילו החברה בהאמית השתמשה שימוש נרחב בזמן שחלף מאז הגשת הבקשה לרישום. בית המשפט העליון קבע כי אי השימוש לאחר הגשת הבקשה (במשך שמונה שנים) מעיד על חוסר תום לב בהגשת הבקשה בשל העדר כוונה להשתמש בסימן ומשוס כך אף מביא לאי כשירותו לרישום.

ראוי כי נביא גם מהתייחסותו של המלומד זליגסון לאותו פסק דין בספרו "דיני סימני מסחר ודינים הקרובים להם", בעמ' 55:

"בהכריעו בשאלה זו חידש בית המשפט העליון הלכה. בו בזמן שכבר לאינו כי כשירות סימן מסחר נקבעת בדרך כלל על פי המצב ב'יום הגשת הבקשה - וכבר הבענו פקפוק בנכונות ההלכה בכל מקרה - הסתכל בית המשפט על ההתפתחות ש ל א אח7ד :ום הגשה והסיק מסקנה על חוסר כוונה בתום לב להשתמש בסימן מהעבודה שהחברה הקובנית לא השתמש בישראל בסימניה במשך שמונה שנים אחרי הגשת בקשתה - וזה בניגוד לסעיף 22 לפקודה (בנוסת החדש סעיף 41)."

2. בענייננו אמנם ההליכים לא נמשכו שמונה שנים ואנו מברכיס על כך, ואולם גם כאן לא נוכל להתעלם מחוסר השימוש של חברת קריו-לייף בסימן גס לאחר הגשתו, וזה יתווסף למאזניים כמשקל לחובתה.

לעניין זה ר' גם החלטת רשם סימני המסחר בעניין 000 3611066 נ' תוצרת מזון ישראלית בע"מ, בקשות מתחרות לרישום סימני מסחר מס' 76951, 84120 ו- 84305 בעניין רישום

סימן המסחר ₪185 זטצ1 ץ6םס1ת.

תום הלב

מדיפריו תיארה בתצהיריהם מטעמה תהליך מסודר ומובנה של דרך קבלת ההחלטה לבחור את הסימן "תא לחיים", תהליך שהחל בשכירת שירותיו של קופירייטר והסתייס בפניה לב"כ החברה והגשת הבקשה לרישום.

מכלל העדויות שהובאו בפניי עולה, כי מר מני שלוס, מנהל מדיפריז, פנה למר אדי סלומון, קופירייטר עצמאי, על מנת לברר את אפשרויות העבודה המשותפת על סימן מסחר וסלוגן לשירות שבכוונת מדיפריז לספק. לאחר שהובהר למר סלומון אופי החברה והשירות שיוצע לציבור, והרצון של החברה לשדר משהו מקומי ושונה מחברות קריוסל וקריו-לייף, נתבקש מר סלומון להציע שמות לסימן מסחר ולסא מיום 30.12.04).

בימים שלאחר מכן פנו מנהלי חברת מדיפריז לגב' לילך יזדי, מעצבת גרפית, וביקשו ממנה לעצב מספר דוגמאות שונות ללוגו "תא לחייס". הדוגמאות הוצגו בתחילת חודש ינואר 5 בפגישה שנערכה בין כל הגורמים הקשורים בתהליך ההחלטה. במהלך חודש ינואר 5 רכשה מדיפריז את הדומיין 18[8608181.60.11.אוטצו והחלה לעדכן את אתר האינטרנט שלה, לטענתה, תוך שימוש בסימן ובלוגו שנבחרו. ב- 13 פברואר שלח מר מני שלוס מייל לבא כוחו בבקשה לרשום את הלוגו המעוצב "תא לחייס" כסימן מסחר.

מטעם מדיפריז העידה בפניי תחילה הגב' לילך יזדי, המעצבת הגרפית, שאת שירותיה שכרה מדיפריז. בחקירתה נשאלה הגב' יודי לגבי השמות השמות שהוצעו על ידי הקופירייטר, הצרופות (15ח6וַת18671) למייל, נספח א' לתצהירה ואשר לא צורפו לתצחיר. אין אני מייחס משקל רב לעובדה שצרופות אלה לא הוגשו יחד עם תצהיר של גב' יודי, שכן רשימת השמות הוגשה במסגרת התצהיריה האחרונים מטעמה מדיפריז.

מר מני שלוס נחקור גם הוא על תצהירו המפורט וגם על תצהירו האריך בתשובותיו, אני מקבל את עדותו כמהימנה.

9. כן נחקור בפניו על תצהירו מר אדי סלומון, הקופירייטר של החברה, אשר תיאר את תהליך

שאר התצהירים של מדיפריז נמשכו, ואולם על פי ההסכם הדיוני בין הצדדים התקבלו כראיה חלק מהנספחים לתצהיריהם של עובדי מכון גיאוקרטוגרפיה. איני יכול לזקוף לחובת מדיפריז את עובדת משיכת התצהיריה ואי הבאת העדים לחקירה נגדית, כנטען על ידי קריו-לייף. מדובר בעדים שאינם עובדיו של חברת מדיפריז ועלות הבאתם עשויה להיות לא נמוכה. הראיות שהביאה מדיפריז היו מפורטות ומקיפות והבהירו הבהר היטב את תהליך בחירת הסימן באמצעות תיאוס בין מספר רב של גורמים.

מנגד, חברת קריו-לייף הביאה תצהיר אחד בודד של מר ניר כהאן, מנהל החברה ובעל המניות בה. בהערכת עדותו יש להתחשב בהוראות סעיף 54 לפקודת הראיות בדרך עדות יחידה של בעל דין או צד מעוניין בתוצאות הדיון.

מר כהאן לא הסביר בתצהירו כיצד הגישה חברת קריו-לייף את הסימן ואולם בחקירתו הבהיר כי הוא וה שהמציא את סימן המסחר וגם פירט כיצד (עמ' 116-117 לפרוטוקול):

"ש:...הם 'תא לחיים', אתם טוענים שהוא נהגה על ידיכם, על 275 מי הוא נהגה?

ת: על ידי, אני אסביר לך גם איך, מאוד פשוט.

אנחנו מתעסקים במשולש שמות מתחילת פעילותנו, שזה תא, הקפאה, חיים, כל לחיים, כל החיים, וגם טבורי, זה השלוש או ארבע שמות שאנחנו,

ש: מי זה אנחנו? ת: אנחנו, החברה, קדיו-סל, 2%

ולכן, הסימן 'תא לחיים' כל החיים היה סימן שמובהק לתינוקות, כי התינוק מחזיק את היד של אבא. ברגע שעברנו לשימוש בקריו-לייף למח עצס למבוגרים, שזה מתאים לכל האוכלוסייה, חיפשנו שם סם שיתאים או סלוגן שיתאים לכל האוכלוסייה. ואז, ברגע ששמנו את ארבע מילים האלה ועשינו קומבינציות של מילים, שזה, כמו שאני חוזר - חיים, תא, הקפאה, גם קד':ו-ל:יף זה הקפאה לחיים, החברה עצמה, זה הקפאה לחיים, הגענו לקומבינציה תא לחיים בשביל כולם כי זה באמת תא בשביל כולם ולא רק לתינוקות. ככה, ככה יצאה הקומבינציה."

3. מר כהאן העיד עוד, כי חברת קריוסל הנמצאת תחת ניהולו השתמשה בסימן "יד לחיים" ואולם לא רשמה אותו כסימן מסחר על שמה בשל "תמימותו" של מר כהאן. יחד עם זאת סיפר מר כהאן בעדותו על לא פחות מעשרה סימני מסחר שרשמו החברות הקשורות לקריו-לייף הנמצאות בשליטתו או בניהולו של מר כהאן. העד המשיך והעיד כי מהסימן

"יד לחיים" נגזר גם הסימן המבוקש "תא לחיים". עם זאת, הוגשה ראיה אחת בלבד לשימוש בסימן "יד לחיים" בדמות עלון פרסום ולא הוכח כי שימוש זה נעשה לפני הגשת הבקשה לרישום הסימן "תא לחיים". יתרה מכך, העלון שהוצג (מוצג מ1/ג') הוא של חברת קריו-סל, שאיננה המבקשת.

יש לציין, כי למעט בקשה זו שלפנינו לרישום סימן מסחר ולמעט הבקשה לרישום "טבורית", כל הבקשות לרישום סימני מסחר של קריו-לייף והחברות הקשורות בה הן לסימני מסחר לועזיים, ביניהם, קריו-לייף, טבע-סל, קריוסל. קריו-ליפ, סלו-לייף, קרדיו-סל, קרדיו-לייף. כאמור, שני סימנים בלבד הוגשו בשפה העברית והבקשה זו שלפנינו והבקשה "טבורית".

בעניין טבורית, הרחיב מר כהאן והעיד כי, לטענתו, באופן מקרי לחלוטין, שבוע לאחר רישומה ברשם החברות של חברת טבורית, העוסקת בשימור דם טבורי, הגיש בקשה לרישום סימן המסחר "טבורית" על שם חברה שבשליטתו. מספר חודשים אחר כך, לאחר שפנה אליו מנכ"ל חברת טבורית, הסכים מר כהאן לוותר על בקשתו לרישום הסימן "טבורית" וזאת תמורת סכום כסף.

קשה ליישב בין צירוף המקרים הנדיר ביותר של הגשת הבקשה לרישום סימן המסחר "טבורית" (במקביל לרישום חברת "טבורית") וזניחתה לאחר מכן והבקשה לרישום "תא לחיים" (במקביל לזו של מדיפריז), שני אירועים שקרו כמעט באותה תקופה (פברואר - מרץ 2005) לבין תוספת לבחירת הסימנים. מקרה טבורית מתווסף להעדר הסבר בתצהירה של קריו-לייף על אופן בחירתו בסימן "תא לחיים". ההסבר המאוחר, שסופק בחקירתו הנגדית של מר כהאן איננו מניח את הדעת, לטעמי.

מקרה דומה נידון בפני כב' הפוסק בקניין רוחני אקסלרד בעניין בקשות מתחרות מל' 7, 156478, 158152, 158153, 160900, 160901 "דא1'", טלבר פופ בע"מ נ' הוניגרמן ובניו בע"מ. באותו עניין קבע כב' הפוסק בעמ' 9 להחלטתו כדלקמן:

"לא אוכל להגיע למסקנה דומה באשרי לנסיבות בחירת הסימנים המבוקשים על ידי טלבר. לא מצאתי בראיותיה של טלבר כל הסבר לבחירת צירוף האותיות "דא" דווקא. ללא הסבר באשר לאופן בחירת הסימן, לא ניתן להגיע, במקרה זה, למסקנה בדבר בחירת הסימן בתום לב על ידי טלבר."

ובהמשך, בעמ' 10:

"אילו הייתי זקוק לחיזוק נוסף שיובילני למסקנה בדבר עדיפותה של הוניגמן בכל הנוגע לשאלת תוסף הלב בבחירת הסימן (ואינני זקוק לכך בנסיבות העניין), הרי חיזוק כזה נמצא בפנקס סימני המסחר; באותו היום בו הגישה טלבר את בקשותיה לדישום סימנים הנדונים, היא הגישה גם שתי בקשות נוספות לדישום סימני מסחר

(מספרן 156479 ו-156480 - מספרים עוקבים לבקשות טלבר בפני), בסוגים 16 ו-18. הסימנים שכוללים את הכיתוב;

".60 ,0001 ,גסת", כאשר המילה "א" בבקשות האמורות היא המילה הבולטת. לאחד כארבעה חודשים, בוטלו הבקשות לרישום לבקשת טלבר. לא יכולה להיות מחלוקת כי שתי דשתות הבגדים, "דא" ו-" אסש", הן דשתות ידועות ובעלות מוניטין בישראל. סבור אני כי יש בעובדות המתוארות לעיל כדי לעבות את הספק בדבר תום ליבה של טלבר בבחירת הסימנים המבוקשים על ידה, אם לא מעבר לכך."

8. אם היה צורך בראיות נוספות בשאלת תוסף הלב הרי שקריו-לייף עצמה סיפקה אותן בדמות מוצג מ1/ב. מוצג זה המהווה הצהרת כוונות של מדיפריז להתחיל להפעיל את השירות "תא לחיים" והממוען לבית חולים כלשהו בארץ, הגיע לידיה של קריו-לייף ואף הוגש כראיה מטעמה להעתקה שעשתה מדיפריז ממנה. מסמך זה הנושא תאריך 5, היינו, מספר ימים בלבד לפני הגשת בקשות הצדדים לרישום סימני המסחר מעורר תמיהות רבות והעיקרית בה היא כיצד הגיע לידי קריו-לייף ומתי.

9. למעלה מן הצורך, אתייחס לטענות נוספות שהעלתה קריו-לייף בסיכומיה. איני מוצא דמיון מספיק בין הסלוגן "יד לחיים כל החיים", שהיה בשימושה של קריוסל לפני שנהגה הסימן "תא לחיים" לבין "תא לחיים שומרים על היקר מכל", דמיון שיכול להעיד על העתקה של הסלוגן על ידי מדיפריז. אמנם מדובר בסימנים המיועדים לאותם שירותים ואולם העין והצליל מבדילים היטב בין הסימנים. גם השדה הסמנטי של שתיהן הוא שונה מאוד ומעורר אסוציאציות שונות לחלוטין. יתרה מכך, גם אני הייתי קובע שישנו דמיון בין הסימנים, הרי שלא די בכך. קריו-לייף לא הוכיחה כי נעשה שימוש בסלוגן "יד לחיים כל החיים" באתר האינטרנט שלה או של קריוסל וכי אכן נחשפה מדיפריז או מי מטעמה לסלוגן זה. על כן לא אוכל לקבל את טענת ה"העתקה" של קריו-לייף.

טענה נוספת שהועלתה על ידי קריו-לייף הייתה כי מדיפריז העתיקה את ערכת האיסוף, ואת שאלון ההרשמה של קריוסל ועשתה שימוש בתמונה דומה לתמונת ידו של תינוק האוחז ביד מבוגר, בה עושה שימוש קריוסל. סבורני כי טענה זו איננה רלוונטית שכן נושא תום הלב הנבחן הוא בבחירת הסימן המסוים ולא בהתנהלות המסחרית הכללית (ראה לעניין מה החלטת הפוסק בקניין רוחני בעניין הסימן "אשל", תנובה נ' יטבתה, הליך לפי סעיף 29 לפקודה בין בקשות מתחרות מס' 115880 ו-119134, והחלטת בית המשפט העליון בעניין וה בע"א 8778/04 יטבתה נ' תנובה, דיניס עליון, כרך פב, 998. כן ראה

1 החלטת הפוסק בקניין רוחני, בקשות לרישום סימני שירות מס' 167390 ו-166845 "כוכב נולד", אילן דנינו נ' שידורי קשת בע"מ - כל החלטות הרשם פורסמו באתר רשות הפטנטים [816015.600.1כ. אועא).

1. יתרה מכך, בכל הקשור לשאלון ולערכת האיסוף, ניתן לומר, בהשאלה מדיני המדגמים, כי אלה הס "רכיבים פונקציונליים" שלא ניתן לקנות בהס זכויות ואולם "מוגנים". באשר לתמונה, גם קריו-לייף מודה כי אין מדובר בתמונה והה, אלא בתמונה בעלת נושא דומה. אני מקבל את טענתה של מדיפריז כי אוהי תמונה נפוצה בהקשר של שירותים הקשורים לתינוקות. יתרה מכך, באתר האינטרנט של קריוסל נעשה שימוש גם בתמונה של אשה מחבקת תינוק, בתמונה של אישה בהריון ותמונות רבות ונוספות שהשימוש בהן בהקשר זה איננו בלתי צפוי.

סוף דבר

2. לאור כל האמור לעיל, אני מורה כי הליכי הבחינה על פי הפקודה יימשכו לגבי בקשתה של מדיפריז מס' 178799. בקשת קריו-לייף לרישום סימן, מס' 178634 נדחית.

3. לאור תוצאות ההליך, אני מחייב את המבקשת 1, חברת קריו-לייף ישראל בע"מ, לשלם למבקשת 2, חברת מדיפריז בע"מ את הוצאות ההליך ושכר טעוות בסכום כולל של 15,000 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

ד"ר מאיר נועס,

מאיר נועס 54678313-178799] רשם הפטנטים המדגמים, וסימני המסחר

ניתן בירושלים ביום | 9 אוגוסט, 2007 כ"ה אב, תשס"ז