סימן מסחר 345678

ההחלטה:

רשס הפטנטיס, המדגמיס וסימני המסחר

בפני כב' הפוסק בקניין רוחני נח שלו שלומוביץ

התנגדות לבקשת פטנט מס' 128863 (בקשה להארכת מועד)

מבקשת הרישום: 6 הק 60 61 החבּ, 6-1 ריצה א

באמצעות ב"כ סנפורד ט. קולב ושות'

המתנגדת : טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ

באמצעות ב"כ ש. הורביץ ושות'

בקשת פטנט מספר 128863 בבעלות (להלן: "המבקשת") פורסמה להתנגדויות ביוס 5 בספטמבר 2006. חברת טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ (להלן: "המתנגדת") הגישה את התנגדותה לבקשת הפטנט ביוס 4 בדצמבר 2006.

בשל תקלה משרדית של המתנגדת או שלוחיה, המבקשת לא קיבלה מהמתנגדת עותק של הודעת ההתנגדות, כנדרש בתקנה 15(א) לתקנות הפטנטים (נוהלי הלשכה, סדרי דין, מסמכים, ואגרות), התשכ"ח-1968 (להלן: "תקנות הפטנטים"). למבקשת נודע על ההתנגדות רק ביוס 2 בינואר 2007 (קרי, לאחר חלוף המועד להגשת הודעת התנגדות, מועד הקבוע בסעיף 30 לחוק הפטנטים, התשכ"ז-1967). דבר ההתנגדות נודע למבקשת עקב פניית המתנגדת בבקשה להארכת מועד הגשת כתב הטענות מטעמה.

המתנגדת העבירה למבקשת עותק של הודעת ההתנגדות באותו יוס והגישה ביוס 9 בינואר 7 בקשה להארכת המועד להמצאת ההתנגדות למבקשת עד ליום 2 בינואר 2007.

ביוס 7 במר 2007 קבעתי כי תוענק למתנגדת אורכה כמבוקש. להלן נימוקי החלטתי זו.

עיקרי ראיות המתנגדת

5. בתמיכה לבקשתה, הגישה המתנגדת תצהיר מטעם עו"ד דובב אפל, בא-כוחה, מעיקרו עולה כי הודעת ההתנגדות נשלחה למבקשת על פי הנוהל הרגיל במשרדו ובאמצעות חברת "אמרון - שירותים מיוחדים לעו"ד בע"מ" (להלן: "חברת השליחות") וייתכן כי עקב תקלה טכנית נדירה לא נמסרה הודעת ההתנגדות למבקשת. המתנגדת לא הייתה מודעת לכך שהמבקשת לא קיבלה את הודעת ההתנגדות עד ליוס 2 בינואר 2007.

6. עוד הגישה המבקשת תצהיר מטעם מר רון עקרבי, מנכ"ל חברת השליחות, המעיד כי לפי רישומי חברתו אכן התקבלה הנחיה מהמבקשת למסור את הודעת ההתנגדות למבקשת, אולס בשל תקלה הודעת ההתנגדות לא נמסרה לידי המבקשת.

עיקרי טענות המתנגדת

7 לטענת המתנגדת, האיחור בהעברת הודעת ההתנגדות למבקשת הינו כשל פרוצדוראלי. מדובר בטעות אנוש מסוג שלא ניתן למנוע באופן מוחלט והיא צפויה להתרחש מדי פעס בנפח עבודה כגון זה של המתנגדת ובאי-כוחה. המתנגדת סוברת כי אין לאפשר רישומו של פטנט לא כשיר רק בשל פגם מסוג זּה. הרשם, כמי שאמון על טוהר הפנקס, יכול להכשיר את הפגס כך שההתנגדות תוכל להיבחן לגופה.

8 לטענת המתנגדת, משמעותה של תקנה 15(ג) לתקנות הפטנטים, הקובעת כי מסמך בהליך על ריב שלא נמסר לצד השני כאילו לא נמסר אף ללשכה, אינו יכול לגבור על הוראת החוק הקבועה בסעיף 30, לפיה הליך התנגדות נפתח על ידי מסירת הודעה בכתב לרשם. לשון תקנה 15(ג) וסעיף 30 לחוק הפטנטיס מובאים להלן:

תקנה 15(ג) לתקנות הפטנטים -

"מסר אדם מסמך ללשכה והוא חייב למסור עתקים ממנו לבעל -דינו כאמור בתקנת -משנה (א) ולא מסרם, יהא דין המסמך שנמסר ללשכה כאילו לא נמסרד, כל עוד לא נמסרו העתקים לבעל -דינו; לענין זה, מסירה לבעל -דינו - לרבות מסירה לדואד במכתב ממוען כדבעי ושדמי הדואר שולמו בעדו,"

סעיף 30 לחוק הפטנטים -

"תוך שלושה חדשיס מיוס פרסום הבקשה לפי סעיך 26 רשאי כל אדם, על ידי מסירת הודעה בכתב לרשם, להתנגד למתן הפטנט."

9. לטענת המתנגדת, בעוד סעיף 30 לחוק הפטנטיס קובע מתי מחל הליך התנגדות באופן מהותי, תקנה 15(ג) הינה דיונית באופייה וקובעת כי מועד תחילת מרוצ הזמן לעניין הגשת כתבי טענות וראיות מחל רק עס העברת הבקשה לצד שמנגד.

לחילופין טוענת המתנגדת, כי לרשס סמכות להאריך את המועד הקבוע בתקנה 15(ג) לתקנות הפטנטים מכוח סעיף 164 לחוק הפטנטים. המתנגדת סוברת שאורכה כזו ראויה מטעמים של טוהר הפנקס. עוד טוענת המתנגדת, כי התנאי להארכות מועדים הקבוע בסעיף 164 לחוק אינו גבוה ודי בטעס סביר אחד על מנת להאריך מועד לפי סעיף זה.

לטענת המתנגדת, המבקשת מושתקת מלטעון כי הודעת ההתנגדות לא נמסרה לה מאחר ולא מחתה על הודעת הלשכה על פתיחת הליך התנגדות ולא הגישה בקשה למחיקת הליך ההתנגדות על הסף.

לטענת המתנגדת, לא נגרס למבקשת כל נזק מההגשה המאוחרת של הודעת ההתנגדות שכן מדובר בבקשת פטנט שחולקה לפי סעיף 24 לחוק, והליכי ההתנגדות הוקפאו ביוס 10 בדצמבר 2006, לפי הוראת חוזר רשס מ.נ. 23, עד לפרסומה של הבקשה הנלווית האחרונה. כך, הליכי ההתנגדות לא היו מתקדמיס ממילא, אף אס הודעת ההתנגדות היתה מגיעה למבקשת במועד. כמו כן, לשכת הרשס שלחה למבקשת, ככל הנראה, הודעה על פתיחת הליך ההתנגדות וגם בכך היה כדי לנטרל את הנזק שהיה יכול להיגרס למבקשת.

עיקרי טענות המבקשת

לטענת המבקשת, המתנגדת לא הוכיחה בראיותיה כי אכן עשתה את הנדרש על מנת להעביר לה עותק של הודעת ההתנגדות, או אף כי התכוונה לעשות כן.

לטענת המבקשת, מאחר והמתנגדת לא העבירה לידה עותק של הודעת ההתנגדות עד לאחר תקופת ההתנגדות הקבועה בסעיף 30 לחוק, הרי שלפי תקנה 15(ג) לתקנות הפטנטים, אין לראות בהודעת ההתנגדות הודעה שהוגשה במועד אף לרשסם הפטנטיס.

לטענת המבקשת, משלא הוגשה הודעת התנגדות במועד, עומדת לה זכות קניינית לרישוס הפטנט ואין לשלול ממנה זכות זו על ידי הארכת מועד בדיעבד.

לטענת המבקשת, החוק מעניק למתנגדת וכות להגיש בקשה לביטול הפטנט, משאיחרה את המועד להתנגדות, כך שדחיית בקשתה להארכת מועד אינה פוגעת ביכולתה לטעון לאי-כשירות הפטנט.

לטענת המבקשת, קבלת בקשת המתנגדת תגרוס לה נזק עצוס שכן תיאלצ להגן על הפטנט בהליך התנגדות ארוך, במקוס ליהנות מזכותה בפטנט רשוס.

המבקשת דורשת כי במקרה בו תתקבל בקשת המתנגדת לאורכה, תותנה האורכה בתשלום הוצאותיה הכרוכות בניהול ההתנגדות.

תקופת ההתנגדות הקבועה בסעיף 30 לחוק הפטנטיס אינה מהמועדים הניתניס להארכה על ידי הרשס מכוח סעיף 164 לחוק. ואולס, כל עוד הודעת התנגדות הוגשה בפרק הזמן הנקוב בסעיף 30 לחוק, יכול הרשם להעניק לבעל דיו אורכה למילוי חובתו לפי סעיף 15(ג) להעביר את הודעת ההתנגדות למבקש הפטנט. ראה בעניין גה את החלטת כבוד הרשס (בתוארו אז) מר משה גולדברג בפרשת היינץ מוסה נ' לבידי אשקלון, התנגדות לבקשת פטנט 106920 (בקשה לדחייה על הסף) (להלן: "עניין לבידי אשקלון"); החלטת כבוד סגן רשם הפטנטים (בתוארו אז) מר ישראל אקסלרד בפרשת אר-קל מוצרי פלסטיק נ' אלחנן תבור, בקשה לפטנט מספר 122675 (בקשה להארכת מועד למסירת הודעת התנגדות למבקשת) מיוס 16 באוגוסט 2001. כמו כן, ראה החלטתו של כבוד רשם הפטנטים (בתוארו או) מר מיכאל אופיר בעניין פולישק תעשיות פלסטיק נ' תמה תעשיות פלסטיק, התנגדות לבקשת פטנט מספר 95868, מיוס 9 ביולי 1996, (להלן: "עניין. פולישק"), שם נקבע בסעיף 27 כך:

"[...] עלי כעת להשיב לשאלה האס לרשס הפטנטים יש סמכות להעניק אדכה להמצאת העתקל התנגדות לצד שכנגד, אס לאו?

על פניו ברודר ומובן כי לדשס הפטנטים אין סמכות להארדיך את המועד הקבוע בחוק לצורך הגשת הודעת התנגדות, שכן סעיף 164 קובע זאת במפורש [...]

משמע פרק הזמן של שלושה חודשים מתאריך הפרסום לצודך הגשת התנגדות לדישוס בקשת פטנט הינו סופי ומוחלט ואין כל אפשלות להאליכו,

אולם אין לי ספק כי משהוגשה הודעת התנגדות במועדה ע"י מסירתה ללשכת הפטנטים ניתן לבקש להאריך את המועד לממצאת העתק הודעת ההתנגדות למבקש ובהעדר הולאה נגדית בחוק או בתקנות הפטנטיס ניתנת לרשם הסמכות להיעתר לכך."

סמכות וו של הרשס אינה מופעלת בכל מקרה בו צד בהליך על ריב כושל מלקיים את חובתו להעביר עותק בקשה לצד שמנגד. הארכת מועד לפי סעיף 164 נעשית רק במידה וקייס טעס סביר לכך. אין די בטענות כלליות לגבי הגמשת כללי הפרוצדורה אל מול "טוהר הפנקס" ונדרשת הצדקה לאיחור בהגשת המסמך לצד השני שתיבחן אל מול הנזק שנגרס לצד שני מהאיחור.

במקרה שלפנינו, הציגה המתנגדת את הנסיבות שהובילו לאיחור בצורה מפורטת ונראה כי מדובר בסוג תקלה שלא ניתן למנוע באופן מוחלט. למתנגדת נוהל קבוע ומסודר לטיפול בהעברת עותקי מסמכיסם לצד השני אך במקרה זה כשל הנוהל. אף אס תשומת לב מלאה

יותר הייתה יכולה למנוע את התקלה, טבע הדבריס הוא כי טעויות מסוג זה יתרחשו מפעס לפעס.

2. מנגד, השתכנעתי כי האיחור במסירת הודעת ההתנגדות למבקשת לא גרס לה נזק מהותי. המועד האחרון להגשת התנגדות לפי סעיף 30 הוא המועד המהותי, בו משתכללות זכויות קניין. המתנגדת הגישה את התנגדותה במועד ובאופן המתואר בסעיף 30 לחוק. תקנה 5) , לעומת זאת, מהווה הוראה דיונית בלבד. ראה לעניין וה את פרשת פולישק, שם נקבע בסעיף 26, כך:

"תכלית ומטרת סעיף 30 הנ"ל הוא להקנות ביד מבקש את הזכות והיכולת להביע את התנגדותו למתן פטנט עפ"י בקשה מסויימת. חוק הפטנטים קבוע כי מהותית הבעת ההתנגדות נעשית ע"י הגשת הודעת התנגדות בלשכת הפטנטיס וזאת בתוך שלושה חודשים מתאריך פרסום קיבול הבקשה ברשומות "יומן הפטנטים והמדגמים" עפ"י הודאות סעיף 26 לחוק הפטנטים.

התקנות ככלל ותקנה 15 לתקנות הפטנטים בפרט באות להסדיר את הפלוצדודה בהגשת מסמכים בהליכי על ריב. אין, לדעתי, בכוחה של תקנה 15 הנ"ל בכדי לשלול את הקבוע בסעיף 30 לחוק הפטנטים."

3. אמנם, טעות של צד להליך המובילה לאי-עמידה בסדרי דין יכולה לגרור השתכללות של זכות מהותית של הצד שמנגד. כך, למשל, קובעת כבוד רשמת בית המשפט העליון אפעל- גבאי בפרשת בש"א 5778/94 מדינת ישראל נ' ארגון סוכנים ובעלי תחנות דלק בישראל, תק-על 1(99) לגבי איחור בהגשת בקשה לביטול פסק בוררות :

"אין חולק, כי מקורה של הטעות בעומס עבודה ובטעות אנוש, ואין בה כלל ועיקר מידה של הזנחה, רשלנות או זלזו2 בבית המשפט,

ואולם, הכלל בעניין זה ברור. לטעות יש מחיד, ומבין שני בעלי הדין על הצד הטועה לשאת בו."

ואולס, הארכת מועד דיוני הגוררת פגיעה קלה בלבד באינטרסיס של הצד השני עשויה להיות מוצדקת. ראה דברי כבוד השופט ריבלין בפרשת רע"א 9073/01 יהודית פרנקו- סידי נ' הרשות המוסמכת לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, תק-על 1(2002) 746, בעמוד 747.

"לאחלונה חל דיכוך של ההלכה הנוקשה שנהגה עד כה בסוגיית הארכת המועד מחמת טעות. כך נפסק, כי אין לשלול בכל מקדרה בקשה למתן אלכה בשל טעות שבדין, וכי מקום שעוצמת הפגיעה בציפיות בעל הדין האחר היא פחותה, ניתן יהיה להכיר בטעות זו כטעם מליוחד להאדכת מועד,"

4. איחורה של המתנגדת לקיים חובתה לפי תקנה 15(ג) לתקנות הפטנטיס נבע מתקלה תמת לב ואירע למרות הקפדתה. נזקה של המבקשת מכך שלמדה על ההתנגדות כחודש לאחר הגשתה הינו קטן. כמו כן, הודעה על פתיחת הליך התנגדות נשלחה למבקשת על ידי לשכת הרשם ביוס 10 בדצמבר 2006 (6 ימיס לאחר הגשת ההתנגדות), והיה בה כדי למזער את הנוק. חוקה על המבקשת כי קיבלה הודעה זו (ראה פרשת לבידי אשקלון).

5. לאור האמור לעיל, מידת הפגיעה בזכויות המהותיות של המבקשת ומאזן הנוחות בין הצדדים, קבעתי כי יש להעניק את האורכה למתנגדת.

נח שלו שלומוביץ

סגן רשם הפטנטים ניתן בירושלים ביום : 19 אפריל 2007 א' אייר תשס"ז