סימן מסחר 345678

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בפני כב' רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, ד"ר מאיר נועם

המבקש:

בקשת פטנט מס' 131733 (הליך חד צדדי לפי תקנה 6(א))

אלי תמיר ע"י ב"כ דניאל פריימן עו"ד ועו"פ

ה ח ל ט ה

א. רקע עובדתי

א.

ג.

ביוס 5 בספטמבר (199 הוגשה לרישום בקשת פטנט מספר 131733 (להלן: "הבקשה") על של מר אלי תמיר (להלןו: "המבקש") מכוח היותו הממציא. כותרת הבקשה כפי שהוגשה במקור היתה כדלקמן:

"שיטה לקידום מכירות של מוצרים ו/או שירותים".

ובאנגלית,

. " 5017/1665 1/0 6100015 01 53165 ₪16 הבקשה נבחנה וביוס 5 במרץ 2002 קבע בוחן הפטנטים כי האמצאה שבבקשה אינה כשירת פטנט, שכן השיטה שהוגדרה בתביעה "לא נמצאת בכל תחום טכנולוגי ולא ניתנת לשימוש תעשייתי ולפיכך השיטה הזאת אינה אמצאה כשירת פטנט". [ההדגשה אינה במקור מ.נ]

לאור החלטת הבוחן, החלה תכתובת בין המבקש והבוחן כדלקמן: בתאריך 24 באוגוסט 2003 השיב המבקש לבוחן באמצעות בא כוחו, וביקש לשקול שנית את החלטתו. הבוחן השיב למבקש ביוס 15 בינואר 2004 כי אין בתגובתו האמורה של המבקש כל נימוק מדוע השיטה המתוארת בבקשה היא כשירת פטנט. בתאריך 22 לאפריל 2004 השיב המבקש לבוחן וטען כי אין בישראל כל החלטה שיפוטית כי שיטה לניהול עסקי אינה כשירה לפטנט בישראל לאור הוראות סעיף 3

לחוק הפטנטים התשכ"ז-1967 (להלן: "החוק" או "חוק הפטנטים"). המבקש הפנה את הבוחן לדין האמריקאי ש כי שיטה לניהול עסקי כשירה לרישום כפטנט.

ביוס 4 באוגוסט 2004 הודיע הבוחן למבקש כי לאחר שהתייעץ עם הממונה על הבוחנים, הוא לא השתכנע כי האמצאה כשירת פטנט לפי סעיף 3 לחוק הפטנטים. הבוחן הוסיף כי הדרישה בסעיף 3 לחוק שהאמצאה תהיה בתחום טכנולוגי, שונה מהדרישה שבסעיף 101 לחוק הפטנטים האמריקאי, לפיכך העובדה כי בארה"ב מוענקים פטנטים על שיטות עסקיות, אינה רלוונטית. הבוחן אף ציין כי כל השלבים בשיטה המוגדרת בתביעות שבבקשה "הינם בעלי אופי ניהולי או פיננסי ולא טכנולוגי כנדרש בסעיף 3 לחוק".

בתאריך 24 באוקטובר 2004 השיב המבקש לבוחן כי בתרס ימצה זכותו להשיג על קביעת הבוחן הוא מציע שינוי בפירוט ובתביעות וצירף למכתבו נוסח עם השינויים המוצעים. השינויים שביצע המבקש היו בעיקרם שינויים מילוליים בהגדרת הפירוט והתביעות, המונח "שיטה לקידום מכירות" שונה ל- "מערכת עסקית" לניהול השיטה באמצעות מחשב.

על כך השיב הבוחן למבקש בתאבכל תחום טכנולוגי כדלקמן:

קחם זס] 0016]זסטם 06 ]51101 5וח6וסט [...] .27" 5 זס 615וו₪סיזט זס זט ,5'זסזח6טחז "...ע0100ח166 ]ס 16!05] ]₪1 חז

0. עיננו הרואות, על מנת שהמצאה תהא כשירה לפטנט, נכון לחוק הפטנטים בנוסחו הנוכחי, המצאה חייבת להיות :

א. בכל תחום טכנולוגי; כך לדוגמא, שיטה חדשה ללימוד מהיר של השפה האנגלית, כשלעצמה אינה בבחינת המצאה כשירה לפטנט שכן אינה בתחום טכנולוגי.

ב. מוצר או תהליך;

ג. | חדשה בכל העולס; (אסור שיהיה פרסום פומבי קודם של ההמצאה באיוזה שהוא מקוס בעולם לפני התאריך הקובע).

ד. בעלת התקדמות המצאתית; (דהיינו, ההמצאה אינה מובנת מאליה לבעל מקצוע ממוצע על סמך הידיעות שנתפרסמו לפני התאריך הקובע).

ה. מועילה וניתנת לשימוש תעשייתי; (לדוגמא, פיתחתי חומר חדש ואיני יודע מה התועלת ומה השימוש שניתן לעשות בו, לא אקבל פטנט).

1. לפנינו שלושה סוגי "המצאות": א. המצאה כשירה לפטנט, (שבגינה רשאש להעניק פטנט). ב. המצאה שאינה כשירה לפטנט.

ג. | המצאה היברידית- גורלה עשוי להשתנות ממקרה למקרה.

נדגיש שנקודת המוצא היא עצס קיומה של "המצאה", ההמצאה כשירה לפטנט, גבולותיה אמורים להיות ברורים, חדים, מוגדרים ומסודרים בחקיקה. גבולותיה הסעיף 3 לחוק למעט מה שהוגדר על ידי המחוקק במפורש שלא

יינתן בגינו פטנט ותחומים שהוסדרו במפורש בחקיקה אחרת (כגון תוכנת מחשב בחוק זכות יוצרים, 1911 וזניס חדשים של צמחים בחוק זכות מטפחים, התשל"ג - 1973). המצאה מהסוג השני שאינה כשירה לפטנט, גבולותיה רחבים ביותר ולעיסינם עמומיים, והיא למעשה כל המצאה למעט המצאה כשירה לפטנט.

המצאות מסוג נוסף הינן המצאות היברידיות הנמצאות בחלקן במרחב ההמצאות כשירות לפטנט ובחלקן במרחב ההמצאות הבלתי כשירות לפטנט (לגביהן אדון ביתר פירוט בהמשך בכל הנוגע לכשירות לפטנט של שיטות עסקיות).

השאלה המרכזית המונחת לפתחי, לאיוה משלושת הסוגים דנן משתייכת המצאת השיטה העסקית בבקשה שבפניי. נבדוק ואת בראש ובראשונה ביחס לסעיף 3 לחוק, אך טרם נעשה זאת, נבדוק ראשית מה קורה בסוגיה זו בו הדין הבינלאומי.

ד. 2. המערכת הבינלאומית - חקיקה ופסיקה בחו"ל

לטעמי, אין להחליט ולהכריע בתחום הפטנטים בשאלות עקרוניות מבלי ללמוד את המערכת הבינלאומית ולבדוק את השינויים והנטיות הרווחות היוס בעולס, לפחות במדינות המובילות.

פטנט מעצם טבעו הינו בעל פן בינלאומי. בעלי פטנטים רביס ביותר רושמים את הפטנט שהוענק להם במדינות רבות. כראיה, בישראל קרוב ל-80% ממגישי בקשות הפטנטים מבקשים לא ישראלים שהגישו את בקשת הפטנט שלהם במקור בחו"ל. אשר על כן, הנטייה כיוס בכל ארצות העולס וכן בדיוניס בוועדות שונות בארגון הכללי לקניין רוחני

(ה12800ת8שכ) וסקס [16116608ם1 6[עס/ -1002//) היא לאחד ככל הניתן את חוקי הפטנטים במדינות השונות הן מבחינה פרוצדוראלית והן מבחינה מהותית. מובן כי לכל

מדינה הפריוולגיה לחוקק חוקים משלה כל עוד אלה אינס סותרים את הבסיס המשותף באמנות השונות. ואכן, בשניס האחרונות פותחה פרוצדורה של "בקשת פטנט

בינלאומית" (20.1) עס מרכזי חיפוש ומרכזי בחינה בינלאומיים וכן הותאמו חוקי פטנטים של מדינות רבות ובעיקר באירופה, שם כבר קיים פטנט אירופי.

לאורך השניס הייתה ארה"ב בבחינת "בן חורג" בגישה זו של ניסיון לאחידות הדין. להלן מספר דוגמאות: במרבית מדינות העולס מעוגן בחוק העיקרון של 116 10 ז5זו, דהיינו - כשמוגשות שתי בקשות והות, מי שהגיש ראשון את בקשתו לפטנט, הוא הזכאי לקבל את הזכות. בארה"ב לעומת ואת, קיימת הגישה של זתסטם1 10 )8זו, דהיינו, כשמוגשות שתי בקשות זהות, מי שהמציא ראשון יקבל את הזכות. באופן דומה, בארה"ב ישנה "תקופת חסד" (261100 27866)) של שנה למי שפרסם את המצאתו לפני הגשה. במרבית מדינות העולס אין תקופה כזו. דוגמא נוספת, בארה"ב עד לפני מספר

שניס לא רב, תוקף פטנט היה 17 שנים מתאריך הענקתו בניגוד למרבית מדינות העולס, שש תוקף פטנט הוא 20 שניס מתאריך הגשת הבקשה. עד לפני מספר שנים לא רב,

. עיננו הרואות, המחוקק האנגלי נותן רשימה ארוכה (בלתי סגורה) של עניינים היוצאים מהגדרת המצאה כשירה לפטנט כגון גילוי מדעי, תיאוריה או שיטה מתמטית, עבודת ספרות ומוזיקה, פעולה מחשבתית ותוכנת מחשב, כמו-כן, הוא מוציא באופן מפורש מכלל הגדרת המצאה כשירה לפטנט, שיטות לעשיית עסקים.

גם אמנת הפטנטים האירופית מוציאה בצורה מפורשת בדרך דומה, בסעיף (2)6 שיטות עסקיות מתחום הגדרת המצאה כשירה לפטנט.

התש תס:>) 31601 תה6קסזט (כ6קת) סעיפים 1 ו-2 ל-תס1זה6שת0;) 1ה2816 האס6קסעט קובעים כדלקמן:

'זס] 60)חסיזף 6 ]501 5וח6וסק הססקסזוו (1)" ]0 511560201016 6יזם ה6זהשו 5מסוזח6טחו עחם 1 ושח סז השועו הסוזט6ו!קקם [סזיזפגוםחז .506 6ש1וה6טחז חס 6ט]סטח סזועו 6 סד !50 "זם!וו6וזיזסטן זז פחזלוס!!ס] 6הד' (2) 9חוהס6חז 16 הזהזועו 5הסזזח6טחז 05 060יזסףסיז :1 הקסיזףסיוסק ]ס מ 66וזססוזז 1]16ת5016 ,165ז0156000 (ם) ; 611005 1601 וז ;616011005 0516016 (0) זס] 160005 00 05]ו ,500165 (6) זס 5סהוסף 8 הועס!כ ,0615 [סזה6חז פהזחזיזס]זסק זס]| פוחסזטסזק | 000 .655תו8ו2 | פחו00 )קוח 60

" .ה10וחז'זס]חז ]0 101105ח66סיזכ (0) [ההדגשות אינה במקור מ.נ]

ההוצאה המפורשת באירופה של שיטות עסקיות מתחום ההמצאות הכשירות לפטנט באה על מנת למנוע כל ספק שהגדרת ה-"ת1108000קק8 [הופט0ַת1" בסעיף 1 לעיל אכן אינה כוללת שיטות עסקיות.

ואולס, סעיף 3(52) ל-326 קובע כי סוגי ההמצאות המצוינות בסעיף 2(52) פסולות מרישום כפטנט (כשהן מבוקשות לכשעצמן):

[|50 2 הקסזשסזסק ]0 פ5חסופטסזק 6ך" -0[60וו5 116 ]0 שז!ומםזח6וסק 06וו]6אס ]1 וז 10 60ץז0]0י 165)זט61 "יס ווח ₪ ה6זהשו 0 זח6וא6 6 0 ע[חס הסוזפוטסיזק חס | תה0000|קקם | זחסוסק | ההשקסטוה1 -5112[601 511611 10 0005!סיז 1ח6וסכן הס6קסיזווי1

".ו[5110 05 0611010165 "זט "10

בהתאם, משרד הפטנטים האירופאי אינו מעניק פטנטים עבור המצאות לגבי שיטות עסקיות כשלעצמן, אך מעניק פטנטים להמצאות הפותרות בעיה טכנית באמצעי טכניים, אף אם הבעיה הטכנית נוגעת אך ורק לשיטה עסקית. ראה למשל, את ההחלטה

בעניין 1-1002/92 261018508 לגבי מערך מכשירים לניתוב תור פוניס למספר אשנבי שירות ואת ההחלטה בענייו 1-0769/92 50161 בנוגע למערכת לניהול מידע עסקי. דרישות החידוש, ההתקדמות ההמצאתית והיישום התעשייתי מופנות כלפי האמצעים הטכניים ולא כלפי השיטה העסקית, כפי שניתן ללמוד מההחלטה בעניין 55ק .ץצ .תת 5 [ כ5111ז16יזה/. לעומת כל זאת, פטנט לא יוענק כאשר הרכיב בעל האופי הטכני בהמצאה מגדיר למעשה את השיטה העסקית. כך, בעניין 1-854/90 ]אמ

התבקש פטנט לגבי מכונה לשימוש עצמי (כגון כספומט) המזהה את המשתמש באמצעות כל כרטיס הקריא על ידי מכונה (ולא רק על ידי כרטיס ייעודי לה). ערכאת הערעור של ה-

0 דחתה את בקשת הפטנט וקבעה כי פעולת המכונה אינה אלא הגדרה של שיטה עסקית לגבי היוויי צד לעסקה לפי כרטיס שהונפק לו על ידי צד שלישי חיצוני לעסקה. אס כן, ככלל, ה-3200 מעניק פטנטים להמצאות מתאימות בעלות אופי טכני המשמשות בשיטה עסקית, אף כימוש יחידי, אך לא לכאלה שמהותן היא השיטה העסקית עצמה.

מנגד, על פי החקיקה האמריקאית אין לכאורה מניעה לרשום פטנט בנוגע לשיטות

עסקיות. סעיף (100)3 לחוק הפטנטים האמריקאי אינו מגדיר במפורש את המונח המצאה ורק קובע שבשימוש במונח הכללי "המצאה" הכוונה להמצאה או גילוי כדלקמן:

'זס מסזומ6טחז 5תס6חז " הסו)תסטמז" וזזיזס) סתיד" ".01560001

3

המונח "2106655" (שיטה, תהליך), מוגדר בסעיף (כ)100 לחוק הפטנטים האמריקאי כדלקמן:

1 ,06655זק 605ו 7 06655יזק" חזז6) 6ך" 0 ]0 1156 סח 0 161005 0 100ו6חז יזס ]וזו 16 6חז ,6655סיז מקוסה!

".[0זז0)6חז 'זס ז16סחז ]0 הסזזו5סקחוזס6

סעיף 101 לחוק האמריקאי מגדיר מהי המצאה כשירה לפטנט כדלקמן:

שוס עח 01560005 "זס 5ומ6טח1 זסטססת/ד" 2 יז וז 0 'זס זוז ]0 הסוזו5סקוחס6 זס 6יזו06] ווח ]ו זה6וה6טסיוקחזז [גו]50ו1 וח שסח עחם 0 5110166 ,6'ז0]0יזסו!1 1ח6וסק ₪ הוסזפס ענטוח וו ]0 5וח6וחסזוווף6יז חח 5חסזוו0תסס 6

116 ]35 505 851 61 560.[."

ובתרגום חופשי

"כל מי שממציא או מולה כל תהליך, מכונה

*יצור או שילוב חמדים, או שכלול שלהם שהוא

חדש ומועיל יכול לקבל עבורו פטנט בהתאם

לדרישות החוק". שילוב של סעיף 101 עס סעיפי ההגדרות לעיל אינו שולל בארה"ב המצאה בנושא שיטה עסקית כאמצאה כשירה לפטנט והפסיקה בארה"ב אף נתנה לכך גושפנקא בשנים

האחרונות.

פסק דין של בית המשפט הפדרלי לערעורים שהיווה מהפיכה בנושא הנדון בפנינו הוא פסק הדין משנת 1998 |613תהח1/] 6ז5100810 -ץ .020 15 :6 230% )51766 5816 8 36 149 186 ,קטסיש₪ (להלן: "החלטת 28% 507660 56816"). בפסק דין וה הכיר בית המשפט בכשירות השיטה העסקית המיושמת באמצעות תוכנת מחשב (אלגוריתם מתמטי). ניתן לומר שפסק דין גה "המית" את מונופול הדרישה ה"פיסית" לקבלת פטנטים בארה"ב שכן בית המשפט דרש כתנאי להענקת הפטנט אך ורק תוצאה שימושית

קונקרטית ומוחשית (ז76501 18081016 86 61606ח60, 56101ט) של ההמצאה תוך זניחת כל דרישה לאופי טכני של אופן השגת התוצאה (כפי שהובהר גס בפרשת 601 81 ד 2 360 172 ,.6מ1 1681105תונות 0 ) [66את .ע) פסק דין זה היה הזרו שהביא לרישום פטנטים בארה"ב בגין שיטות עסקיות.

משרד הפטנטים האמריקאי קיבע שינוי זה ונתן סיווג (קלסיפיקציה) לסוג גה של פטנטים המתייחסים לשיטות עסקיות, סיווג 705. למשל סוג פטנטים (705)1 מתייחס

לפטנטים מסוג ץס 666אעק 655ם51ש2 זס [הוסתהת11 [61600168 60)הותסזטה

תיה 66 תהרת".

9. בעקבות החלטת 88% )50706 51816 הוציא משרד הפטנטים האמריקאי (1507'0)) רשימה של קווים מנחיים לבוחני פטנטים על מנת לבחון את בקשות לרישום

פטנטים עומדות בדרישות החוק ( 1ה2806 01 תסוזהתורת8 א 107 65ה610106[1 תוזז

ץזווסוקו 316 ז60[סט5 זת6ז8 זס1 פתסחהסו!קק\ ). על פי קווים מנחיים אלו, תהליך, ובכלל וה תהליך לעשיית עסקים חייב לייצר תוצאה מוחשית ושימושית על מנת שירשם בגינה פטנט. (פורסם באתר האינטרנט של משרד הפטנטים האמריקאי) כך נקבע שס:

6 10 1106 60חו0!קא6 5ח0ו06015 56סך" !6 116 ,הז66110)סיזקן 1ח6וסקן זס] 6|מזףווס ₪ ז8ז!קוה0660 ז5ווחז 6]סו]טו 05/0 תסוותסטחו ]וו ]זו ,15 101 .הסוו60ו|קקם [660סיזק ו 0 066 60 ו]50גו* ₪ ססגוהסיזק

".)]וופסיז

741 0065 ]תסתו6ז!ווףסז 0|6וחםו 6ך" זסו[ו61 זוז וחום]6/ 0 101 הסח ץ]1ז666550ז זס 6ח!ה06ח חם]גוסוזס 0 10 ₪66 6 ו 10 067006 )8ווחז ‏ 0 8גסזסקקם זס 51016 )ח6יז1]]6/ 10/0 015ז16ח זס 16[65יזם ]ח6חז6יזווו6יד 16פוחםז 6 ז6טסשוס11 .פחוז 6 8%6ווחז חזזם!6 16 ]10 6יוגוף6יז 0065 חז ה הסזוק66א6 |סו6והוון 101 0-5 חסהז סיזסוח הצזס] 561 )8ווחז הז1ם]6 6055סז 6 )הז [0ז6והוון 101 8 זסהז ]0 מסזום6ו!קקם [ס6וו6סיזק

.]זיז 0]יזסעש-]60יז ₪ 66ווסיז 10 מסזוקס6א6

פרשה ידועה בארה"ב הקשורה להגנה על שיטות עסקיות באמצעות פטנט, ידועה כפרשת "אמזון" כדלהלן .73.0 16 6081 1%00[6 6מה 5הע3 .טש 6ה01.1).ה20הו\ה 8. קט

בתאריך 28 בספטמבר 1999 הוענק הפטנט האמריקאי מספר 5960411 לחברת ח]. רתס ). ת20ות\/ (להלן: "המצאת אמזון"). פטנט והידוע בשם "קליק אחד" התייחס לשיטה עסקית להזמנת מוצרים שונים באמצעות רשת האינטרנט. הלקוח, לאחר שהכניס פעמיים את פרטיו האישיים כולל מספר כרטיס אשראי, היה יכול לבצע רכישות אוטומטיות באינטרנט על ידי סימון במסך את המוצר/ים הנבחר/יס בלחיצה בודדת על העכבר (קליק אחד).צאה (חסוזח6טתו) הינה צירוף של רעיון פרי מחשבה, חדשני, מפתיע ברמה זו או אחרת, בר תועלת, הניתן לקיבוע, ליישוס ולחזרה (61016ט6סזק6), ואת להבדיל מתגלית (/61560061), מנוסחה מתמטית או להבדיל מרעיון ערטילאי שלא מקובע בדרך של יישוס.

אין כל ספק, יש בשיטה העסקית המתוארת והנתבעת בבקשת הפטנט שבפנינו לכאורה מה שנתפס בגדר "אמצאה" (טרס נבדקו החידוש וההתקדמות ההמצאתית שבה), שכן מדובר ברעיון עסקי בר תועלת הניתן ליישוס וביצוע. עתה הננו ממשיך "לתור" אחר יתר דרישות סעיף 3 לחוק ובודקים האם האמצאה שבפנינו שייכת לתחום ולמרחב כשיר לפטנט.

סעיף 3 ממשיך וקובע לגבי האמצאה "בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך". אין ספק, האמצאה המתוארת בבקשת הפטנט שלפנינו מתארת תהליך, שיטה. הנוסח המקורי הגדיר במפורש את האמצאה כשיטה. תביעה מס' 1 המקורית מגדירה האמצאה כ- ".. .6תסותסזק 01 6100 ג"

בעניין זוה ראה דברי המלומדיס ד"ר י. קרניאל וי' סיוון במאמרס "הגנת דיני הפטנטים על שיטות עסקים במרחב המקוון", רשימות בנתיב קנייני הרוח, הוצאת פרלשטיין גינוסר, תשס"ד-2004, 345 ,351.

"העדר המוחשיות בשיטת עסקים מודה כי יש להגדירם כתהליך בלבד ולא כמוצר"

מיד בהמשך סעיף 3 נאמר "בכל תחום טכנולוגי".

נראה שכאן מוקד הבעיה והמוקש המרכזי שבפניו אנו ניצבים. האם ניתן להגדיר שיטה עסקית כ"תחום טכנולוגי"? התשובה לשאלה זו היא שלילית באופן חד משמעי. שיטה של מכירת קופונים נושאי ערך, על ידי גורס מארגן, אינה "בתחום טכנולוגי".

זה דורות משרדי הפטנטים ברחבי העולם מאשרים פטנטים אך ורק בתחומים טכנולוגיים (פרט לאחרונה בארה"ב גם בשיטות עסקיות). אין ניתניס פטנטים עבור אמצאות בתחומים לבר-טכנולוגים כגון תחומי האמנות, התנוך, הסוציולוגיה והפסיכולוגיה.

חלק מתחומים אלה מוגן בזכויות יוצרים (כגון יצירות מקוריות בתחומי הספרות והאמנות) וחלקן נטול כל הגנה משפטית.

כפי שהראיתי לעיל, לאורך השנים חל תהליך הרחבה הדרגתי של גבולות האמצאה כשירת הפטנט. ניתן לשאול, האם לא הגיע זמן להמשיך להרחיב ההגנה הפטנטית ולהגן באמצעות פטנט גם על אמצאות שאינן טכנולוגיות ואין להן כל הגנה בחקיקה אחרת.

שאלה זו היא שאלה כבדה שתישאר ודאי פתוחה בישראל וברחבי תבל עוד זמן רב לדיונים אקדמיים. רק אעיר כרשם הפטנטים, כי יהא אה קשה ביותר מבחינה מעשית לבצע בשלב הבחינה חיפוש במאגרי מידע בכל הנוגע לידע קודם בענייני דרישת ה"חידוש" וה"התקדמות ההמצאתית" הקבוע בחוק בנושאים בתחומים שאינם טכנולוגיים. לעומת זאת, בדיקה לגבי חומר כימי חדש קלה יחסית לחיפוש במאגרי מידע, וכן הדבר בעניינים טכנולוגיים אחריס כגון מכניקה וחשמל. בנוסף, כל החלטה בסוגיה זו בעתיד, מן הראוי שתתחשב במערכת האמנות והחקיקה הבינלאומיים הקיימת באותה עת (ראה פסקאות 28 ו-29 לעיל).

שיטה עסקית קשורה מטבעה לחיי המסחר והכלכלה. רואי החשבון, הכלכלניים והסוחרים הם אלה שיכולים ללמוד אותה, לפתח אותה, לחקור אותה ולעסוק בה ולא אנשי טכנולוגיה מובהקים כגון מומחים בכימיה פיסיקה והנדסה. כראיה, כל בוחני הפטנטים בישראל ובעולם הם אנשי טכנולוגיה (במובן הרחב ביותר של המושג "טכנולוגיה", ככול שניתן למתוח את המושג), והם במקצועות ביולוגיים (עבור פטנטיס בהנדסה גנטית), כימאים ורוקחיים (עבור חומרים ותהליכים כימיים ותרופות), מהנדסי חשמל, מהנדסי מכונות ואנשי מחשבים. אין בנמצא בוחן פטנטים כלכלן או מומחה בשיווק וניהול, שכן אמצאות בנושאים כלכליים מסחריים כגון שיטות עסקיות, אינן בבחינת "תחום טכנולוגי" כאמור במפורש בסעיף 3 לחוק ואינן כשירות לפטנט.

6. העובדה שהמחוקק אינו רואה את אנשי הכלכלה והשיטות העסקיות כחלק ממערכת הפטנטיס עולה בין היתר מסעיף 142 לחוק הפטנטים שקובע כשירות לרישום בפנקס עורכי הפטנטים.

"א. זכאי להירשם בפנקס עורכי הפטנטים ולקבל רישיון עורך-פטנטים מי שנתמלאו בו אלה 1) הוא תושב ישראל (2) מתקיים בו אחד מאלה:

(א) הוא דרשום כמהנדס בפנקס המהנדסים והאדריכלים התש"ח -1958;

(ב) הוא ס'יים מוסד להשכלה גבוהה גנוהה | כמשמעותו | בחוק המועצה| להשכלה גבוהה התש"ח 1000 באח7 המקצועות המפורטים

בתוספת;" [ ההדגשות אינן במקור- מ.נ]

המקצועות הרשומים בתוספת לפי תיקון החוק משנת תש"ן הם: . הנדסה . כימיה . פיסיקה

1 2 3 4. ביולוגיה 5. רוקחות 6

. מדעי המחשב

איו חולק, כל התחומים הללו קשורים בצורה זו או אחרת לטכנולוגיה, והם מדגישים את כוונת המחוקק בכל הנוגע לתחום האמצאות כשירות הפטנט. אין בתוספת דנן כל קישור של מקצוע "עורך הפטנטים" לכלכלה, עסקים או ראיית חשבון.

במקור, חוק הפטנטים (לפני הוספת הפירוט בתוספת) שנחקק לפני קרוב לארבעים שנה התייחס בסעיף 142 רק למהנדסים כימאים ופיסיקאים כראשאים להיות עורכי פטנטים. עם התפתחות הטכנולוגיה בתחומי ההנדסה הגנטית ותחום המחשוב והתרופות הוספו גם אנשי הביולוגיה, הרוקחות ומדעי המחשב הזכאים לקבל רישיון עורך פטנטים.

כל התוספות דנן היו לגבי תחומים השייכים ל"טכנולוגיה" אנשי הכלכלה והפיננסים נמצאים כל העת מחוץ לתחום, שכן תחום עיסוקו אינו נחשב תחום טכנולוגי.

גס במוסדות להשכלה גבוהה, כלכלה ועסקים בד"כ אינם נלמדים במסגרת הפקולטות הטכנולוגיות (הנדסה ומדעי הטבע), אלא במסגרת הפקולטה למדעי החברה.

לסיכום עניין אה- אנו עוסקים באמצאה הנוגעת בליבה בשיטה עסקית, שגס אס אכן היא חדישה שבחדישות אינה שייכת לתחום הטכנולוגי. המחוקק כאמור אמר דברו בעניין גס בנוגע למקצועות האנשים שיוענק להם רישיון, לערוך פטנטים ("עורכי פטנטים").

מול "עורכי הפטנטים", מצידו השני של השולחן, יושבים "בוחני הפטנטים" בלשכת הפטנטים וגם הכולל אנשי "תחום טכנולוגי" (כמצוות סעיף 3 לחוק) ואין ביניהם אנשי מסחר, פיננסים וכלכלה.

מכיוון שהאמצאה נשואת הבקשה נמצאת בתחום השיטה העסקית, הרי שזו לא חצתה את "שער הכשירות" המקדמי שמעמיד סעיף 3 לחוק בכל הנוגע לתחום האמצאה, שכן אנו עוסקים בתחום שאינו טכנולוגי, הרי אין כל טעמים להתקדם, להמשיך ולבדוק אמד מידה נוספות לכשירותה ולהתייחס ספציפית לשאלה האם יש באמצאה כשלעצמה חידוש והתקדמות המצאתית, עניין שהבוחן טורח ובודק אותו רק לאחר שנחצה סף הכשירות הראשוני בנוגע לתחום.

לאור כל האמור לעיל, הנני מקבל את עמדת בוחן הפטנטים וקובע בוואת כי האמצאה נשוא הבקשה שלפני אינה מקיימת את דרישות סעיף 3 לחוק בנוגע לתחום האמצאה, ועל כן על פי דרישות הסעיף האמצאה אינה כשירת פטנט. לפיכך, הבקשה שלפני הן במהותה והן כפי שנוסחה לפחות בנוסח המקורי, כולה נמצאת מחוץ לתחום הכשירות, אף לא בחלקה ואינה אף היברידית.

ניתן היה לסיים את ההחלטה כבר כאן, אך על מנת להשיב לטענות נוספות שהעלה המבקש בקשר לשיטות עסקיות ולתחום המחשוב, ועקב הגשת הבקשה בנוסחה המתוקן כמערכת עסקית המנוהלת על ידי מחשב, ומכיוון שמן הראוי לכסות נושא ה שמתעורר מדי פעם בבקשות אחרות בתחום, אפרט מעט יותר בעניין.

ד. 4. על מחשבים, שיטות עסקיות ופטנטים היברידיים

מאחר ששיטות עסקיות אינן נכנסות לגדרו של סעיף 3 לחוק הפטנטים ואינו כשירות פטנט, עלינו לבדוק בכובד ראש את טענת המבקש כי מן הראוי להכניס לתחום הפטנטים שיטות עסקיות בדרך עקיפין כפי שהדבר נעשה בנסיבות מאוד מסוימות בישראל בתחום תכנת המחשב.

בעניין וה נבדוק ראשית דבר מהי "אמצאה היברידית". לאחר מכן נדון בשתי הנקודות הבאות:

א. מדיניות רשם הפטנטים בנושא תכנת מחשב.

ב. האם ראוי להחיל גזירה שווה למדיניות דלעיל, גם בנושא שיטות עסקיות.

אמצאה היברידית הינה אמצאה שחלקה מצוי במרחב אמצאות כשירות הפטנט וחלקה במרחב האמצאות שאינן כשירות פטנט. בעניין וה ראה את פסק הדין הבריטי של ה-

טס זת6ז3ע שדן בשיטות עסקיות .₪16 [2005] ם116800[קקא 11.6'5 הק 5 6.ק.א [2006] 286 1589 בעמוד 265 נאמר:

'ז6]60 15 )1 .קוקק 10 ע605 15 שח 6וז ה6 0" 5וסזטל0-חסח ששח 0 זחש6וסק חבש גוסץ זז ז6!60 זוז[ 15 ]1 זו .קסיז56ווסחז יזס 6ח60161וז - מס 0חם ושח 0 זחסוסק 01סהח60 ווסץ זז 5 11 .6וחסו56 ק6ח6ז6ו]]6-אם1 פגוסוטפס וחס]ססיזק 1:6 -ז0) 0 0[60%וו 5‏ 060וו]6א6 חם זח6וסק 10 5)חסקו 6ה60ו50 תשהו 1505 :0 6 ]0 6יזווואזוח זס ,סויזפץ 0 5 ותו 160 -5110[001 | 6]0000א6-מסח | 080 6|0061אס

".:ז110וז

[ההדגשה אינה במקור- מ.נ]

ובעמוד 268 תחת הכותרת "165ז0ץ11" נאמר:

0 חחם ]10 15 וח6!פסזק )1גו01]]16 6יזסחז 3" מ "ץ000ח1 066" ]0 ע]זיזסק 605151 קוח זס ‏ 6זווזאזח 4 ." חסופוו!6אס" חם ]0 וטק מש .15 15 הז6[פסיזק 6וזז שוסצ1 .פחזהז וגו חס 05 5חו60 1060 חם 56 ]ו 601018 6ז0וף1 גוסץ סכ ?00 גוסץ 00 זזש הסוזחסטחז -מ810וו]6א6 חם 15 ]10 1060 6 ]0 +זסק 6גז 4 00 1 ?6חוחז זווסץ ]0 ]וס )1 ז50ח66 ]| חז 50 01 זס 6060ידזס6 ₪6 60 101 6ט6ו[סט ".ץק ,60505 באמצאות היברידיות יש בפנינו בעיה, שכן חלק מהאמצאה אינו כשיר לפטנט. אמצאות היברידיות ניתן למצוא כיוס בשני תחומים עיקריים:

א. במערכות ממוחשבות, בהן החומרה (זַהּא0ַזגם) כשירה לפטנט ואילו התכנה (816/ש\5011) נמצאת מחוץ לתחום הכשירות.

ב. בתחום השיטות העסקיות המבוססות על מערכות מחשוב, בהן השיטה העסקית כשלעצמה אינה כשירה לפטנט אך מערכת המחשוב בכללותה המשמשת לביצוע השיטה העסקית היא כשירה לפטנט.

סוג נוסף של אמצאות, הינו אמצאות לכאורה היברידיות (היברידיות "מצזויפות"), בהן אמנס יש חלק טכנולוגי וחלק בלתי טכנולוגי אך באמצאות אלה שני חלקי האמצאה נמצאים בישראל מחוץ למרחב הכשירות ולפיכך האמצאה בכללותה אינה כשירת פטנט. זאת אנו רואיס בתחום השיטות העסקיות מבוססות תכנה.

אקדיס ואומר, תנאי יסודי והכרחי שאמצאה היברידית תחצה את סף הכשירות לפטנט היא ששני החלקים בה, הכשיר והבלתי כשיר, יהיו בבחינת קומבינציה ולא אגרגציה. בחיבור מרכיבים יש צורך בקומבינציה, דהיינו שהשילוב נותן תוצאה חדשה, ערך מוסף, שונה מאו של כל מרכיב בנפרד (וזאת בניגוד לאגרגציה שאינה כשירת פטנט)

לעניין קומבינציה ואגריגציה ראה ע"א 245/87 עחהקוח 60 )6081ע11/ 65[שט11 נ' מדינת ישראל ואח' פ"ד מ"ד (4) 45 בעמוד 87.

2. בישראל, כמקובל במרבית מדינות העולם, תכנת מחשב כשלעצמה שלא במסגרת מערכת,

אינה כשירות פטנט והיא מוגנת בסעיף 2(א) לפקודת זכות יוצרים כיצירה ספרותית, כדלקמן:

"לעני( זכות *וצרים, דין תוכנה של מחשב כדין יצירה ספרותית כמשמעותה בחוק זכות *וצלים, 1. בפקודה זו, "תוכנה של מחשב" - בין שהיא תכנית מקוד ובין שהיא קוד יעד".

ההתייחסות לתוכנה היא כעל "חומר כתוב" כשהשפה היא שפת מחשב וכולה בבחינת הליך מחשבתי (6655סזכ [18ח6וח) שאינו בר רישום כפט606 ץק ]56 0000 ת6000[סזק 0 8ח0ז6ת96 565 010 הסז60[סיזק 6 פהזחזסחזס6 6 ]0 06 זז [6055-50611000 0 966 ;1 0000 ח6610[סיזק 6\][ז וחסיז] 00[661 6'זוזחס 0 "0 6חסוח1 16 חתזז60ותוווהחזס6 00 סז 0 0) 6הסחו 6ה] ה]זטר 0550010160 (1022) ו!001] 6וסחזשיז 6ה ‏ (1022) שווו86] אס 0 "06 50116005 6וסחחשיז פחזטוטסיזק

)1080("

[ההדגשה אינה במקור- מ.נ] בתביעה מספר 16 (ובתביעות התלויות בה) נתבעת הגנה על המערכת הממוחשבת כדלקמן:

בחוססחזו (1:)) עההקטזססומסז 60)ווקותס6 - 2" ]0 06 חח הויז תסף יזס] (1016) הז6ו5ץ5

(1016) חז5)6ש5 חחוףסחזו 6 ,(28) 661[פ0 חם לסיזזם ז00166/0 עסיז-א 6חס 16051 1 מהוטגוו6חז

.8 .9 6 זוו50 עסיז-א הח1ו0זסיז 06 16051 01 00 (22) ,(20) הז60 עםז-א חם 8ַח661[סיזק (16) :3 [סזווט][חס6 (1016) חז5)6ע5 פחוףסוחו 6וז ]0 616ץ6 [ס6וףסוסופעחק ב שוחו ]0 קז!םיזגו!ק ₪ פחז8זקחזס6 6616 6הז ,(28) 1 ]1 501601 10 יזסזטיזסקס חס שוסן1 ;5ס5סחן 1 !]60 ;(28) 001601 6 ]0 56סו 6חס זס] 0010 חסוז60[סיז ]0 1ח6וז560 6חס )1605 (28) 00[601 106 ]0 56| 56]60100 006 ץסז-א 6ה] 600 ]0 מ0זסז ]606 ףהזזגו 000 ח10ו60[סיזק 0 661006 ;(16) 06זוו50 0 חסח00][סזק | 16 8הוחזקתזס6 עס ]0 0 070)6ה 06‏ :15ח6תז500 סו חזסיז]| (28) 00[661 616 6ו ]0 6ףסוחו וז 601606 00 ש501 0000 ח0וו66[סיזק 0 זז 6 ]וו 0550610160 0010 "זס 6ף זז קז|ו0ס] 6וסחזסיז 6 ,(1022) עז!61ם] 6וסחזשיז ₪ 0 טס 5011005 16סחזסיזד חזטוטסיזטן (1022)"

" (1080) 'זסט6ח

[ההדגשה אינה במקור- מ.נ]

בדוגמא זו לא מדובר בקבלת מונופולין על תכנת מחשב באמצעות הכנסתה לפטנט על ידי משחקי מילים גרידא. אמנס, תכנת המחשב דלעיל כשלעצמה, אינה כשירת פטנט, אך בפטנט דנו היא חלק אינטגרלי וחיוני במערכת הפיסית הכוללת. המערכת הפיסית כשלעצמה אמנס היא כשירת פטנט אך אינה מסוגלת לבצע את הפעולה ולהגיע אל היישוס והתוצאה המיוחלת ללא התכנה ומאידך התכנה כשלעצמה אינה מסוגלת לבצע את הפעולה ללא המערכת. יש כאן מכלול, קומבינציה (להבדיל מאגרגציה) שבו התכנה

היא חלק חשוב במערכת אך לא יחידי בו. התוצאה המתקבלת היא ייחודית שרק השילוב

דנן מאפשר את היווצרותה.

חשוב לציין כי במערכת ממוחשבת המורכבת מחומרה ותכנה, גם אס רכיב החומרה כשלעצמו ידוע ו]או אינו רשוס כפטנט, לרכיב התוכנה עומדת הגנת זכויות יוצריס. כדוגמא לכך ניתן לראות את פסק הדין ע"א 9248/05 מתן *. מערכות תקשורת ואיתור בע"מ נ' מילטל תקשורת בע"מ תק-על 3(2006), 2739. בפסק דין וה הוכרו זכויות היוצריס לגבי המעגל החשמלי והתכנה של כרטיס אלקטרוני המשמש מערכות אלחוטיות לקריאת מדי מיס מרחוק.

במקרה שבפני, אין אפשרות לגזור גוּירה שווה באופן מלא בין שיטה עסקית לבין תכנת מחשב, כיווו שבשעה שכל נושא המחשבים (הן החומרה והן התכנה) הוא באופן מלא ומובהק שייך לתחוס הטכנולוגי, (ולפיכך ניתן לקבל פטנט בתנאים שפורטו לעיל ואף ניתן להקל בו במקרים גבולייס), הרי שכל נושא השיטה העסקית כשלעצמו וכפי שמנוסח

בבקשה שלפנינו אינו בתחוס הטכנולוגי, ונמצא כולו בתחוס הכלכלי, השיווקי/מסחרי. אשר על כן, הוא אינו מקייס את הוראות סעיף 3 לחוק ואינו שייך למרחב האמצאות כשירות הפטנט.

מאידך, ניתן להעניק פטנט עבור אמצאה היברידית שעיקרה מערכת טכנולוגית (פיסית) חדשה הקשורה לשיטה עסקית, ואת כאשר "התוך והלשד" של האמצאה, לב האמצאה, הוא במערכת הפיסית ולא בשיטה העסקית. למשל, מערכת (פיסית) חדשה להנפקת קופוני קניה, וו אמצאה כשירת פטנט, אמצאה טכנולוגית, כיווו שמדובר במכשיר, במוצר חדש, שהוא כשיר למתן פטנט והוא לב האמצאה. אבל אס המכשיר והתכנה המפעילה אותו (במידה וקיימת) אין בו חידוש או התקדמות המצאתית ולב האמצאה על פי התיאור והתביעות הוא השיטה העסקית באמצעות הקופונים, אזּי המכשיר הוא רק אמתלה לכשירות כביכול ולא יוענק פטנט. אין לאפשר הענקת פטנט על מכשיר (פיסי) ידוע על מנת שישמש כנשא, כסוס טרויאני, להכניס בצורה מלאכותית שיטה עסקית חדשה ככל שתהיה, למרחב כשירות הפטנטים.

במקרה הנדון שלפנינו, לב האמצאה הוא השיטה העסקית ובגירסה הראשונה, כפי שהוגשה לרישוס, אין כל אמצאה היברידית ונתבעה השיטה בצורה "נקיה" ולא כ"מערכת". הניסיון המלאכותי בגירסה המאוחרת להציגה (על ידי שינוי נוסח גרידא) כ"מערכת" (שיטה עסקית משולבת במחשב), אינו משנה את האמצאה שנותרה במהותה שיטה עסקית.

אמצאות הנוגעות לשיטה עסקית, במידה ואינן מבוססות על עבודת מחשב ומתוארת בהן רק השיטה העסקית כבעניין שבבקשת הפטנט הנדונה לפנינו, אין להעניק בגינן פטנט, שכן האמצאה אינה עומדת בדרישות סעיף 3 לחוק. באמצאות היברידיות הנוגעות לשיטה עסקית המבוססות על עבודת מערכת מחשב (חומרה ותכנה), יש לבדוק כל בקשה לגופה. עלינו לבחון ב-"שבע עינייס" בראייה כוללת של האמצאה, מהו לב האמצאה ולהיכו הכף נוטה, האם לכיוון השיטה העסקית כשלעצמה או לכיוון החידוש שבעבודת המערכת הטכנולוגית דהיינו, המערכת הממוחשבת הפיסית. אגב, המערכת ההיברידית שיש לבחון כאן היא כפולה, הן במישור מערכת ממוחשבת-שיטה עסקית והן במישור עצס המערכת הממוחשבת שבאמצאה זו (חומרה-תכנה). אדגיש שוב, בבחינת כל מערכת היברידית יש לבדוק בראש ובראשונה שלפנינו קומבינציה ולא אגריגציה.

במידה והמערכת הממוחשבת היא מערכת מחשב ידועה וסטנדרטית שרק הותאמה לפי כללים ברורים, בלתי מפתיעים וידועים לכל איש במקצוע לשיטה העסקית החדשה, הרי לב האמצאה הוא בשיטה העסקית, וככזו לא יוענק בגינה פטנט. אך במידה ולב האמצאה הוא במערכת הממוחשבת (הפיסית), ייתכן ויוענק הפטנט, לאחר שהמערכת בכללותה תיבחן כמקובל ותמצא עומדת בדרישות הכשירות של חידוש והתקדמות המצאתית.

3. דוגמאות קלאסיות למערכות פיסיות כשירות פטנט הקשורות ל"שיטות עסקיות" הן מכשירי ההגרלה וההימוריס של מפעל הפיס. ברור שהכללים על פיהס עובדות מכונות אלה הס כללים סטטיסטיים ועסקייס של עשיית רווח כספי, אבל לב האמצאה הוא במכשיר הפיסי עצמו (במידה ויש בו חידוש והתקדמות המצאתית) ולא בשיטה העסקית אותה המכשיר אמור לייצג.

4. דוגמא נוספת לפטנט כשיר שהוענק כדין בתחוס הנדון היא פטנט ישראלי מספר 137591 אשר מתייחס לשיטה עסקית המשולבת במערכת פיסית וברת רישוס. כותרתו של הפטנט היא "מערכת והליך לתשלומיס ועסקאות מרחוק בזמן אמיתי על ידי טלפון נייד". דוגמא נוספת לשיטה עסקית , פטנט ישראלי מספר 137288 הדן במערכת העברה ( 8586008 וח506ע5) שעיקרו אישור עסקאות בכרטיסיס מקודדים (כגון כרטיסי אשראי). בדוגמאות הנ"ל לב האמצאה הוא במערכת הטכנולוגית.

5. מן הראוי לציין שלא יוענק פטנט בישראל עבור שיטות עסקיות שבו החלק הטכנולוגי התומך את השיטה הוא תכנה גרידא (כמו באמצאת מסְעגּנַז3). שכן באמצאות כאלה, על פי הדין בישראל, שני חלקי האמצאה הס מחוץ למרחב האמצאות כשירות הפטנט (הן התכנה והן השיטה העסקית) וכאן אין מדובר כלל באמצאה היברידית אמיתית שבה חלק אחד נמצא במרחב האמצאות כשירות הפטנט וחלק אחד מחוצה לו. השיטות

האינטרנטיות לעשיית עסקים (1116766ת6-60) המבוססות על תכנה בלבד לא יוכו בישראל להגנת פטנט הן אינן מקיימות את הוראת סעיף 3 לחוק הפטנטים. בנושא זה אין לפנינו עניין של "מדיניות רשם" או פרשנות, אלא עניין של הוראות חוק ברורות שאינן מאפשרות הענקת פטנט. במקרה דנן ייתכן וניתן יהיה לקבל עבור התכנה הגנת זכויות לוצריס.

ד. 5. אפליה לרעה במתן פטנט

6. טענת אפליה מועלית מפעס לפעם, לעיתים בצדק ולעיתיס שלא בצדק, בכל תחומי הקניין הרוחני התעשייתי. אך כפי שנקבע בעבר, אחזור ואומר שוב: על רשס הפטנטיס לפסוק על פי הדין בלבד ובהתאס לתקדימיס המחייביס ולמבחניס שנקבעו בבית המשפט העליוו. היטיב לבטא ואת כבוד נשיא ביהמ"ש העליון אהרן ברק, בספרו שיקול דעת שיפוטי, (הוצאת פפירוס - 1993), עמ' 392. בהתייחסו להיצמדותו של בית המשפט העליון לתקדיס קודם, ניתן ללמוד לענייננו:

" בית המשפט פוסק בהווה כפי שפסק בעבר, לא משוס שהתקדים מחייב אותו. הוא פוסק כפי שפסק משום שפסק הדין כפי שנפסק בעבר הוא חוקי, והוא תייב לפסוק לפי הדין. הוא אינו מחוייב על ידי התקדים הקודם"

7. טענת אפליה אינה יכולה להחליף בחינת כשירות פטנט על פי המבחניס הקבועים בדין. הדבר נכון לעניין סימן מסחר ובודאי שנכון לעניין פטנט, כאשר מדובר בעניין מורכב שבו כל הבדל ולו הקטן ביותר ביחס לפטנטיס אחריס שניתנו בעבר, משנה לחלוטין את התוצאה הסופית. ראה התייחסותי לטענת אפליה בהחלטה בעניין בקשה לרישוס סימן

מסחר מספר 151581 , "411606 בהּוְחְהַבה2)" (מעוצב) מיוס 17 בנובמבר 2003 (פורסס באתר האינטרנט של רשות הפטנטים).

"התייחסות? בהחלטה זו, לטענת האפליה בצורתה לחבה באה בעקבות טענות דומות על "אפליה" כביכול שמועלית במקרים אחרים כ-"טענת מפלט" בנוגע לסימנים שאינם כשרים לרישום על פי דין, וברצוני להתייחס לטענות אלו. אחזול ואציין, כי ככ מקדה נבחן לגופו, במיוחד בסביבה המשפטית בה אנו עוסקים, בה יש לפרמטרים רבים כגון חוזי הסימן, ההתנהלות המסחרית של המבקש או המתנגד, המשקל הפונטי המילולי והאסוציאטיבי של הסימן, משמעות לבה אשד נבחנת הלכה למעשה על פי הקבוע בדין. לפיכך קיימים מקוים ורבים בהם האחד זכה במה שיחסןך מהאחד. ולכן טענות "מפלט" אלו ואחרות של אפליה כביכול, אין זהו מקומן, במיוחד לא בהליכים בפני רשם סימני המסחד. זאת ועוד, טענה זו ודומותיה הינן בעיקרן מעין "מעקף" למסלול הבדיקה הענייני האם סימן זה או אחר כשיר לרישום על פי דין, לפיכך טענה זו משקלה מועט, שכן כאמור עיקר הבדיקה היא הבדיקה העניימית"

8. הדברים דלעיל עומדיס בתוקפם גם בענייננו בנוגע לשיטות עסקיות.

ה. סוף דבר

9. הנני דוחה את הבקשה. הנני מקבל את עמדת בוחן הפטנטיס כי הבקשה עוסקת בשיטה עסקית גרידא ואינה קשורה לכל תחום טכנולוגי ולפיכך אינה כשירת פטנט על פי סעיף 3 לחוק הפטנטיס.

ניתנה בירושלים ביוס | 21 בספטמבר 2006 ד"ר מאי ר נועס,

כ"ח אלול תשס"ו חצר מאי ר נועס 131733 -54678313]

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר