סימן מסחר 345678

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בפני רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בקשה לרישום סימני מסחר

"0ס)את/ז" (לא מעוצב) 3,

"תס6את .ץז" (לא מעוצב), 6, 165096

המבקשת: תמיר אלקטרוניק בע"מ

א. הבקשות לרישום והרקע להליך

1. חברת תמיר אלקטרוניק בע"מ (להלן : "המבקשת"), עוסקת ביבוא, שיווק ומכירת מוצרי חשמל ואלקטרוניקה ביתיים.

2. ביום 29 במאי 2003 הגישה המבקשת שתי בקשות לרישום סימן מסחר "1.000" עבור "מקלטי טלוויזיה ומכשירי וידאו" הנכללים בסוג 9, וכן עבור "מכשירי חשמליים ביתיים, מקררים, מקפיאים, כלי בישול ואפייה" הנכללים בסוג 11. כמו כן הגישה המבקשת שתי בקשות לרישום סימן מסחר "1.0008" עבור או בתים הנכללים באותם סוגים. כל ארבע הבקשות ייקראו להלן "הבקשות" או "הסימנים המבוקשים".

3. מחלקת סימני מסחר דחתה את הבקשות לרישום לאור הוראות סעיף 9(11) לפקודת סימני המסחר (נוסח חדש) תשל"ב-1972, (להלן:"הפקודה") הקובע כי סימן אינו כשר לרישום שאו דומה לסימן הרשום בפנקס סימני המסחר, או בלשון הסעיף:

"סימן הזהה שא סימן שהוא שייך לבעל אחר וכבר הוא בפנקס לגבי אותם טובין או טובין מאותו הגדר, והוא הדין בסימן הדומה לסימן כאמור עד כדי שיש בו להטעות;"

הבקשה לרישום סימן מסחר נדחתה כיוון שלגבי טובין מאותו הגדר כבר נרשם סימן דומה ")א 1".

ב.

4. לאור הנ"ל, המבקשת ביקשה בהתאם להוראות תקנה 24(ב) לתקנות סימני המסחר 1940 לשטוח את טענותיה לפניי. הדיון התקיים ביום 5 באפריל 2006, כאשר במסגרת החברה הופיעו מנהלה גב' ורה מנחל ויועצ החברה מר אמנון הויומן. בסוף הדיון סיכמו נציגי המבקשת את טענותיה בעל פה.

מדברי נציגי המבקשת עולה כי טענתם היחידה היא שיש לקבל את הסימן ולהתנגדות להתנגדויות. לטענתם, בעלת הסימן "1.800" (או כל מתחרה אחרת) לא תתנגד לרישום סימן המבקשת. כיוון שלא תהיה כל התנגדות מצד המתחרים, גם מצד המדינה לא צריכה להיות כל התנגדות.

דיון

השאלה שלפני היא האם נכונה טענת המבקש שהמדינה, בבואה לשקול הענקת סימן מסחר צריכה להתחשב בשאלת הנזק העלול להיגרם למתחרים בלבד.

סעיף 11 לפקודה המגדיר סימנים אשר אין כשירים לרישום קובע מפורשות בסעיף 6(11):

"סימן שיש בו כדי להטעות את הציבור....".

עינינו הרואות כי החשש לתחרות בלתי הוגנת הוא רק אחד מהשיקולים הרבים הנשקלים על ידי רשם סימני המסחר בבואו לרשום סימן מסחר. שיקול מרכזי אחר שאו הציבור הרלוונטי יתבלבל בין הסימן המבוקש לבין סימן קייס של מתחרה.

מעבר לכך, שאלת הסכמת בעל הסימן נדונה בהרחבה בהחלטה בעניין בקשה לרישום סימן מסחר 152627 צ %א0111, מיום 7 בדצמבר 2004. שם נעשתה השוואה בין הדין הישראלי והדין האירופאי והבריטי. בהחלטה נאמר כי הדין הבריטי אינו משאיר לרשם שיקול דעת כלשהו כאשר קיימת הסכמה לרישום הסימן מצד בעל הזכות הקודמת, אך הדין הישראלי קובע אחרת :

"הסכמתו של בעל סימן מסחר קודם או בעל זכות קודמת אחרת, *כל שתהווה אינדיקציה בשאלת סכנת ההטעיה, אך אין בה כדי להוכיח חד משמעית כי סכנה כזו אינה קיימת. בכל הקשור לסימנו הוא עצמו, הרי שבכפוף לסמכות לבטלו או למחקו, *כל בעל הסימן לנהוג מנהג בעלים, דוצה מעבידו, רוצה מרשה לאחר או לאחדיס את השימוש בו. אולם ככל שהדברים נוגעים לעניין דישום של סימן מסחר, או להותדתו בפנקס, מצווה הרשם לשקול את טובת הציבור | ואת טוהר הפנקס, ואלה לא תמיד עולים בקנה אחד עם האינטרסים של בעל הסימן".

0. האם הסימנים המבוקשים דומים דמיון מטעה לסימן "000צ1.₪1"? לבחינת מידת הדמיון בין שני הסימנים נפעיל שלושה מבחנים מרכזיים שנקבעו בפסיקה והם מבחן של מראה וצליל, סוג הסחורה והלקוחות, ונסייבות אחרות.

1. בהחלטה בעניין התנגדות לרישום סימן מסחר מספר 146483 "1.01.51" מיום 4 בדצמבר 2005, נבחנו המראה והצליל על ידי השוואה פונטית בין הסימנים. מבחן זה יפה גם לענייננו.

2. נעמוד על הזהה והשונה מבחינה פונטית בין הסימנים המבוקשים לבין הסימן הרשום:

א.

גם המילה "0את.1" גם המילה "1.00" וגם המילה "תסשא ז" מורכבות משתי הברות.

המילה "1.1%0008" זהה בהגייה למילה "00צ1,1" למעט הסיומת א.

המילה "1.1%0202" שונה מהמילה "000צ₪,1" באות אחת בלבד. בסיס החיתוך של האותיות ג,י,כ,ק הוא בחיך, בענייננו מדובר באותיות ג ו-כ לכן בסיס החיתוך זהה. האותיות ג,כ הן עיצורים פוצצים ולכן גם אורך החיתוך זהה. מבחינת קוליות העיצור, ג' הוא עיצור קולי, כ' הוא עיצור אטוס, לכן מבחינה זו העיצורים שניים.

הדגש המשקלי של הסימנים המבוקשים והסימן הרשום הוא על תחילת המילה, מדובר בדגשים מלעיליים.

3. צירוף פרטים אלו מסבירים מדוע מבחן הצליל של הסימנים בכללותו מלמד כי שני הסימנים דומים. לפיכך, אני קובע כי על פי מבחן הצליל, מדובר בסימנים שסיכוי הטעייה והבלבול ביניהם גדול.

4. מבחן המראה: כל האותיות זהות במילה "1.0202" ובמילה "00אא.1" למעט האות ")" והאות "6" עניין זה כשלעצמו מעורר חשש כבד להטעיה, אך כשמוסיפים לכך את הדמיון הרב שבין האות "6" לאות "0", ההטעיה היא כמעט ודאית. המילה "1.008" גם במראה למילה "1.81%0-0" למעט הסיומת א. גם בכך יש כדי להטעות.

5. מבחן סוג הסחורות וסוג הלקוחות: נציגי המבקשת לא הכחישו כי מדובר באותם סחורות ואותם לקוחות, טענתם היא כי קיימים בשוק סימנים דומים רב וימת האינטליגנציה של הלקוחות גבוהה מספיק על מנת שיוכלו להבדיל בין המוצרים השונים. לאור זאת אני קובע כי מדובר במוצרים מאותו הגדר המשווקים באותם צינורות שיווק לקהל הלקוחות.

6. מבחן יתר נסיבות העניין : במבחן זה משתמשים בדרך כלל המתנגדים המעוניינים לשמור על סימןם. לכן במקרה זה כיוון שמדובר בהליך חד צדדי, וכי המבקשת לא הראתה סיבה מיוחדת אחרת המצדיקה רישום הסימן המבוקש, מבחן זה מתייתר.

7. העולה מן המקובל הוא כי הסימנים המבוקשים דומים דמיון מטעה לסימן הרשום.

0. בשולי הדברים אוסיף כי נציגי המבקשת נשאלו כיצד הגיעו לשם המבוקש, האם מדובר בשם שיש לו משמעות מיוחדת עבור נציגי המבקשת? האם מדובר בראשי תיבות כלשהו?, נציגי המבקשת טענו שאין לשם שבחרו כל משמעות ולא סיפקו כל הסבר לבחירתו בשם כה דומה, מה שמעלה חשד כי הייתה כוונה נסתרת בבחירת השם. נוסף על כך, השם המבוקש אינו מעוצב, אינו מלווה בלוגו או באיור, דבר המטשטש עוד יותר את ההבחנה בין הסימן הרשום לבין הסימנים המבוקשים. לא הכרעתי על פי נתונים אלו בלבד, אך בהחלט הייתה לכך השפעה על הכרעתי.

1. לאור כל האמור לעיל, הנני דוחה את הבקשות, ומורה כי כל הסימנים המבוקשים לא יירשמו בפנקס סימני המסחר.

דר' מאיר נועס,

רשם הפטנטים המדגמים וסימני המסחר ניתן בירושלים ביום כ"ט סיון, תשס"ו