סימן מסחר 345678

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המגדיס וסימני המסחר

בפני רשם הפטנטים, המגדיס וסימני המסחר

בקשה לרישום סימני מסחר " 6זממץע זדהאש ספ

60" (לא מעוצבים) 3, 171181, 171185, 6, 171187

המבקשת: (3101 20 6-01 16 /\126[3 ה) תה קת 6:0 6063-6013 6חיד ע"י ב"כ זליגסון גבריאלי לויט ושות', עו"ד

ה ח ל ט ה

א. הבקשות לרישום והרקע להליך

1. חברת (ת80זסכס:) 6זשו12613 8) עתהקותס) 0:068-02018 6ה'ד (להלן: "המבקשת") הינה חברה אמריקאית בעלת פעילות בינלאומית ענפה בתחום ייצור ושיווק משקאות קלים.

2. ביום 24 במרצ 2004 הגישה המבקשת חמש בקשות לרישום הסימן " דהחצשצ ספ

6000 15תתת" (לא מעוצב) בסוגים שניס. בקשה מספר 171183 הוגשה לגבי מוצרי "הלבשה, הנעלה וכיסוי ראש הנכללים בסוג 25". בקשה מספר 171184 הוגשה לגבי "משחקים וצעצועים ; צרכי התעמלות וספורט שאינס נכללים בסוגים אחריס; קישוטים לעצי חג המולד הנכללים בסוג 25". בקשה מספר 171185 הוגשה לגבי "כל הטובין הנכללים בסוג 32" (משקאות לא כהליים). בקשה מספר 171186 הוגשה לגבי "פרסומת; ניהול עסקים; טיפול בעסקים; פעולות משרדיות הנכללים בסוג 35". בקשה מספר 7 הינה לגבי "תקשורת הנכללת בסוג 38" (כולן ביחד ייקראו להלן: "הבקשות").

3 ביוס 20 באוקטובר 2004 דחתה מחלקת סימני מסחר את הבקשות לרישום במספר עילות :

א. הצירוף "000 81.5תת דה ספ" הינו בגדר סיסמה וחסר אופי מבחין. "הסימנים המבוקשים אינם ניתנים לרישום לאור הוראות הסעיפים 8(א) [...]

ב.

לפקודת סימני המסחר (נוסח חדש), תשל"ב- 1972 [...] לאור עמדת רשם ביחס לרישום סיסמאות כסימן מסחר (חוזר רשם מ.נ. 29)".

ב. | הסימנים נוגעים במישרין אל מהות או איכות הטובין שלסימון הס נועדו ולפיכך הבקשות אינן כשרות לרישום לפי הוראת סעיף 10(11) לפקודת סימני מסחר (נוסח חדש), תשל"ב- 1972 (להלן: "הפקודה").

4. בהתאם לחוזר רשם מ.נ. 29 מיוס 17 באוגוסט 2004, קבעה מחלקת סימני מסחר כי

אישור בקשות לרישום המכילות סיסמאות יתאפשר בכפוף לשני תנאים מצטברים:

א. ‏ יוכח בחומר ראיות כי הסימנים כו באופי מבחין נרכש כמשמעו בסעיף 8(ב) לפקודה.

ב. | יוכח בחומר ראיות כי הסיסמה משמשת בפועל כסימן מסחר, דהיינו מקשרת בעיני הציבור בין חטובין לבין מקורו.

ביוס 22 בדצמבר 2004 השיבה המבקשת להסתייגויות מחלקת סימני מסחר. לטענת המבקשת, הסימן המבוקש אינו סיסמה ולא ניתן לקבוע מראש כי היות הסימן צירוף מיליס הוא כשלעצמו, מכניס את הסימן תחת הגדרת המונח סיסמה. לחלופין טענה המבקשת, כי הסימנים אינם נוגעים במישרין אל מהות או איכות הטובין שלסימן הס נועדו ולפיכך, הבקשות כשרות לרישום כסימני מסחר.

בנוסף טענה המבקשת כי בהתאם לפקודה, יש לבחון כל בקשה לגופה ולפיכך, חוזר רשם מ.נ. 29, הקובע אפריורית כי סוג מסוימים של סימנים אינו כשר לרישום, הינו גורף ואולי אף חורג מסמכותו של רשם. המבקשת טוענת כי אין לרשם סמכות לחרו מראש את גורלה של קבוצה שלמה של סימנים, מה גם שלא ברור כלל אילו סימנים נכללים באותה קבוצה ואילו לא מאחר ולא נקבעו לדבר מבחיס ברורים.

ביוס 30 בינואר 2005 דחתה מחלקת סימני מסחר את טענות המבקשת וחזרה על עמדתה מיוס 22 בדצמבר 2004 לפיה, הסימנים בבקשות 171183-171187 אינם כשרים לרישום כסימני מסחר.

ביוס 8 בפברואר 2005 ביקשה המבקשת לשטוח טענותיה בפניו. הדיון נערך ביוס 22 בספטמבר 2005 ועסק במצורף בחמש הבקשות. המבקשת הסכימה כי הדיון ייחשב כסיכום בעל-פה וכי לא יוגשו סיכומים נוספים בכתב.

עיקרי טענות המבקשת

.1

לטענת המבקשת, סיסמה אינה אלא צירוף של מיליס ויכולה להוות נושא לסימן מסחר לפי הגדרת המונח "סימן" בסעיף 1 לפקודה הקובע כי, סימן יכול להיות מורכב מ- "אותיות, ספרות, מלים, דמויות או אותות אחרים או צירופים של אלה [..]".

המבקשת טוענת כי אין לקרוא לתוך הפקודה הוראות שלא נמצאות בה ובעיקר, כי אין להטיל על מבקש לרשום סימן מסחר לגבי צירוף של מילים, בניגוד למילה בודדה, תנאים נוספים מחמירים, מעבר לאלה הקבועים בפקודה לבחינת כשרות לרישום סימן מסחר.

לטענת המבקשת, השימוש אשר היא מייעדת לסימנים המבוקשים הינו בפרסוס הטובין. היינו, עס יצירת מערך פרסומי שלס לטובין בגין הוגשו הבקשות לרישום, ייווצר, לטענת המבקשת, הקשר הדרוש אצל קהל הצרכנים לטובין ואף למקורם. כך, טוענת המבקשת תמלא אחר דרישות הפקודה כי תנאי לרישום סימן מסחר הינו שהסימן ישמש או יהיה מיועד לשמש "לעניין הטובין". המבקשת טוענת כי אין לקבוע שעל מנת לעמוד בתנאי הפקודה יש להוכיח כי הסימן מורה בהכרח על מקור הטובין.

עוד מוסיפה המבקשת וטוענת כי התיבה "לעניין הטובין" אינה קובעת תנאי לפיו סימן מסחר יוטבע או יהיה מחובר באופן פיסי לטובין אלא, כי יעשה בו שימוש במסחר באופו שיקשר בינו לבין הטובין.

המבקשת חולקת על הטענות שהועלו כלפיה בהשגותיה של מחלקת סימני מסחר וטוענת כי הסימן המבוקש הינו בעל קשר שרירותי לטובין לגביהו הוא מבוקש מאחר והוא אינו נוגע במישרין לאיכותו או מהותו של הטובין. לחילופין, הסימן מרמז לאיכות הטובין משום שהוא עשוי להביע את הרעיון כי שימוש בהס גורם להרגשה טובה. לפיכך, לטענת המבקשת, די באופי מבחין אינהרנטי על מנת לרשום את הסימן. בהקשר זה, יש לקבוע, לטענת המבקשת, כי הסימנים גם שרירותיים לגבי הטובין, חרף העובדה כי הסימן עונה על הגדרת המונח סיסמה בהתאם לדין הקייס.

ג.3. היקף ההגנה הקניינית של סימן מסחר בסיסמאות

.3.1 אופי מבחין אינהרנטי בסיסמאות

כאמור, חוזר 29 קובע כי ככלל, סיסמאות באשר הינן חסרות אופי מבחין אינהרנטי, אינן כשרות לרישוס כסימני מסחר. השאלה הנשאלת, הכיצד סיסמה, שהינה צירוף מיליס לכדי ביטוי, הופכת את הסימן להיות חסר אופי מבחין אינהרנטי באופן מובהק יותר מסימן מילולי אחר.

בעניין 64/02-.) ,621011 %ע6עו10061 סז יט ]111% דן ה- 01 זוטס:) תאסקסיטית שנת 2004 בכשרות הסיסמה ‎ "‏ את >לאזאק 5גכ ד אד הת" (מגרמנית, "העיקרון הוא בנוחות") לסימן מסחר לגבי ריהוט

(להלן: "עניין ססעַ"). בית המשפט קבע כי המבחנים המשפטיים להגנת סימן מסחר הינס זהיס לגבי בקשות שונות לרישוס סימניס מילולייס ואין לקבוע רף גבוה יותר במבחן האופי המבחין האינהרנטי עבור סימניס מסוג מסוים, כגון סיסמאות. כך סימן באשר הוא, הינו בעל אופי מבחין ויכול לשמש כסימן מסחר רק כאשר קהל הצרכניס מזהה אותו כסימן המורה על מקור הטובין. ואולס, בית המשפט הכיר בכך כי ישנס סוגי סימניס שקהל הצרכנים אינו רגיל לראות בהס כמוריס על מקור הטובין ולכן יהיה קשה יותר, מבחינה עובדתית, להוכיח בהם אופי מבחין אינהרנטי או נרכש. בסעיף 34 להחלטתו קובע בית המשפט:

בית המשפט בהחלטתו בעניין ₪0 קבע כי סיסמאות אינן נתפסות על ידי קהל הצרכנים כסימני מסחר המורים על מקור הטובין, בעיקר כאשר הן משמשות למטרה שיווקית, כגון סיסמה המשבחת את איכות המוצר. במקרים אלה, יידרש בעל הסימן להוכיח כי הציבור רואה בסימן ציון למקור הטובין. כך, בסעיף 35 נקבע:

8. בעניין 1-122/01 ,02111%1) .ץט 60066015 ץש 2656 קבע בשנת 2003 ה- 186 01 זוטס) 16 זז של ה-1₪50106 01 זטס:) מהסקסעט כי כאשר סימן ממלא מטרות שאינן מטרות של סימן מסחר, כגון במקרה של סיסמאות פרסום, הסימןו יהיה כשר לרישוס רק במידה והוא נתפס באופו מיידי על ידי קהל הצרכניס כציון למקור הטוביו. הסימןו שהתבקש בעניין זה היה סימן גרפי בצורה של תווית מחיר עס כיתוב "עטפ ז65פ". בסעיף 1 להחלטתו קבע בית המשפט:

9. חוק סימני המסחר האמריקאי (המכונה ה-46/ התִהּהח1.3) קובע בסעיפו 2 (1052 1506 5) כי התנאי הבסיסי לרישומו של סימן כסימן מסחר הינו קיומו של אופי מבחין:

ואולס, הפסיקה בארצות הברית הדגישה כי רישוס סיסמה כסימן מסחר מותנה בכך שקהל הצרכניס יראה בה סימן המורה על מקור הטובין ולא מסר שיווקי. בעניין 5 7.30 245 ,10107018 יט ץ1610508160/ קבע בשנת 2001 ה- 518105 1160חז ]6 טס ₪16 ז10 6815ק2\/ 01 זוטס:) כי סיסמה לא תוכל להירשס כסימן מסחר אלא אם השימוש בה הוא שימוש של סימן מסחר. כלומר, השימוש בסיסמה צריך להיות למטרת הוראה על מקור הטובין על מנת שתוכל להירשם כסימן מסחר. בעמוד 343 לפסק הדין נקבע:

השימוש בסיסמה במסגרת פרסומית אינה מהווה בהכרח שימוש של סימן מסחר המצביע על מקור הטובין. בעמוד 342 קובע בית המשפט:

1. עיננו הרואות, אמנס החוק האמריקאי הדן בסימני מסחר אינו קובע הוראות מיוחדות לבחינת סיסמה לרישוס כסימן מסחר. עס זאת, הפסיקה האמריקאית דורשת באופן עקבי הוכחה לשימוש היוצר אופי מבחין נרכש חיינו, כוה המורה על מקור הטובין לגביהס נתבקש הסימן. אין די להוכיח כי המבקש עושה שימוש בסימן במהלך מערך פרסומי הבא לשווק טובין שבבעלותו, אלא יש להראות כי השימוש הוביל ליצירת מוניטין המקשר בקרב הקהל את הטובין לבעל הסימן.

2. ה-10660₪16 שהותנותה8א:] 01 [טח1/]3 אזהות1306 (להלן: "ש1זאד") של ה- 66זנחנז 6) 187%ת178066 תה 1ת816/ 518105 קובע קוויס מנחיס לבחינת אופי סיסמה ואופי השימוש בה הנדרש לרישומה כסימן מסחר. בסעיף 1202.03 קובע ה-1/132ד כי סימניס המשמשים כחלק מחוצי מוצר כולל, ובתוכם אף סיסמאות, לא ירשמו כסימני מסחר:

3. בסעיף 1202.04 קובע ה-11/182 כי סיסמה אינפורמטיבית או כזו המורכבת מביטויי שבת המקובליס במסחר (בתחוס מסויס או בכלל) לא תירשם כסימן מסחר:

סיסמאות אינפורמטיביות פסולות מרישוס אף כאשר הן אינן מתארות באופן ישיר תכונה של הטובין. בעניין 1938 (אם) 11.5.2.0.20 24 ,360 6ע קבע ה-

6 |ה6ק2\/ 0תה [1118 87%ות17806 כי הסיסמה "₪660 אתנו" לגבי מוצרי נייר ופלסטיק המיוצרים מחומריס ממוחזרים, מעבירה מסר של דאגה לאיכות הסביבה ואינה כשרה לרישוס כסימן מסחר. ודוק, אין מדובר רק בתיאוריות הסיסמה לגבי היותם של הטובין ידידותייס לסביבה. סיסמאות אינפורמטיביות כגון "מ66ז₪ את101" לא יתפסו על ידי הציבור כמורים על מקור הטובין ולכן לא יכולות לשמש כסימן מסחר. בעמוד 13 לפסק הדין קובע בית המשפט:

באופן דומה בעניין (אם) 10.5.2.02.20 46 ,168ז6וח\ זצסצ] 01 6:35 סע[0/\ 6

6. עינינו הרואות, אופי המסר המועבר בסיסמאות ואופי השימוש הנעשה בהן במסחר, ככלל, אינס נועדו כדי על מקור הטובין. שכן, סיסמה במהותה נועדה לשבח את המוצר ולהורות על תכונות בולטות בו או כאלה שייגרמו לקהל הצרכניס לרכוש את המוצר.

סיסמה, ככלל, לא נועדה ליצור מוניטין לבעל הסיסמה, כדוגמת סימן המסחר -008;)

8), אלא לשכנע קהל צרכניס פוטנציאלי לצרוך טובין מסויס של אותו מבקש ולמעשה, משמשת הסיסמה מקדס מכירות בלבד. דוגמא יפה לסיסמת קידוס מכירות לסיגריות משנות ה-60 הייתה "אל תתייאש- עשן כנסת 6".

7. לפיכך, לאחר שבחנו היטב ולגופו של עניין צירוף מיליס אשר מתבקש לרישוס כסימן מסחר, ובאם נקבע על- פי המבחניס שהבאתי לעיל כי צירוף המילים מהווה סיסמה, הרי שלאור האמור, מדובר בצירוף מיליס החסר אופי מבחין אינהרנטי כמשמעותו בסעיף 8) לפקודה. רק כאשר קהל הצרכנים רואה בסיסמה ציון למקור הטוביו, כלומר כאשר הסימן הינו בעל אופי מבחין נרכש כמשמעותו בסעיף 8(ב) לפקודה, תוכל הסיסמה לשמש כסימן מסחר.

ג.3.2 מידת התיאוריותכל אחת כשלעצמה הינה תיאורית לגבי הטובין, מוביל בהכרח לצירוף שהינו תיאורי לגבי הטובין, אלא אם כן נוצרת בצירוף משמעות חדשה בבחינת השלם שונה מכל חלקיו. שוב אדגיש כאן כי הדבר שונה בתכלית שעה שמדובר בסממנים גראפיים שצירופס עשוי ליצור אופי מבחין אינהרנטי בסימן. בסעיף 100 לפסק-הדין קובע בית המשפט:

]0 6020560 [יזסץו ₪ ]0 60515180 סח 0 ,פותיד" ]0 0650712006 15 ה6והשור ]0 606 -15מסתת6|6 ]סז הז 56/1605 יזס 60005 6וזז ]0 151165'ז616סיזסו[6 00506 ]11501 15 6 501 15 הסזוםי5וףסיד ה6זהשש ]ס זז ]0 505סכןזווק 6 "זס] 151165ז6 סז 6 056 ]0 ב 15 6[ 655|תון ‏ 666זו 6ת1 ]0 (ש)(3)1 6 0חם [יזסטו 6 ה66שח06 66ח6ז6]]ו 116וקססיזסק [ההדגשה אינה במקור- מ.נ.] | "שק 15 ]0 מזוז5 זז

בהחלטות האמורות בעניין ע1₪[6ץ/\ ו- 2051%8₪100%, הצר ה- 01 צט0) מפסקסתטם 6 באופן משמעותי את תחוס הכשרות לרישום סימן מסחר של צירופי מיליס לעומת ההלכה הקודמת בנושא זה בעניין 383/99-.6 ,ץ01-ץ282. בפרשה זו דן ה- 6 01 1עט0-) ת68קסעט בשנת 2001 בעניין כשרותו לרישום כסימן מסחר של צמד

המיליס "עזכ-ץ289" עבור חיתוליס לתינוקות. שס נקבע כי סימן המורכב ממספר מיליס בעלות אופי תיאורי ביחס לטובין לגביהן הוא מבוקש, יימצא תיאורי בכללותו רק

במידה וצירוף המילים מהווה את האופן הרגיל בו הן מתייחסות לטוביו או לתיאור תכונות הטובין. כל שינוי מהאופן הרגיל בו המיליס המרכיבות את הסימן מתייחסות לטובין נוסך על הסימן אופי מבחין אינהרנטי. שינוי זה נבחן לפי רגישותו הלשונית של

דובר השפה הרלוונטית כשפת- אס. במקרה זה, קבע ה-105066 01 +טס;) מהסקסעט כי

בעוד כל אחת מהמילים "קט8פ" ו-"ץז0" הינן בעלות אופי תיאורי לגבי חיתוליס, המבנה התחבירי המיוחד של צירוף המילים (שס עצם הקודס לשם התואר) מהווה חידוש לשוני המעניק לסימן אופי מבחין אינהרנטי. כאמור, בהחלטות מאוחרות, צומצמה הלכה זו ונקבע כי כל עוד מדובר בצירוף מילים שכל אחת מהן תיאורית לגבי הטובין, הרי שהצירוף יימצא תיאורי עד אשר יוכח כי נוצרה בצירוף עצמו משמעות חדשה שאינה תיאורית. הדגש בפסקי-הדין המאוחרים הוסב אל מגוון המשמעויות שניתן לחלץ מהסימן המבוקש וכאמור, די במשמעות תיאורית אחת על מנת לשלול את רישום הסימן.

גם מהפסיקה בארצות הברית עולה, כי מטען המשמעויות הגדול של סיסמאות, אשר נובע מריבוי מילים, מקשה על תפקודן כסימני מסחר. כך נקבע בפרשת ‏ ...א 0 20./ 633 , צ216)/\ .ט 161011505 משנת 1980. התובעת בפרשה זו הייתה בעלים בסימן מסחר רשום "טסץ 6טס[ 1" לגבי שידורי רדיו. הנתבעת עשתה שימוש במילים ]" "טסץ 1006 בהקשר של פרסומת לשידורי רדיו. התובעת טענה להפרת סימן מסחר על- ידי הנתבעת. ה-6-170011) 56068 116 107 6815קק\/ 01 ז+וטס:) 519165 1160ת12 קבע, כי תחנת הרדיו אינה מפירה את הסימן הרשום מאחר והשימוש אשר היא עושה בביטוי הינו תיאורי בלבד שכן הוא מתאר את אופייה הקהילתי של תחנת הרדיו. משכך, אין מדובר

בשימוש של סימן מסחר אלא בשימוש רגיל בצירוף המילים "טסץ 6טס1 1". כך אומר בית המשפט בעמוד 55 לפסק הדין:

הוור 1060 תש ק6טמ60 00016005 | 6ש6₪00650'" 0 חסווסחוףסחחזו 6ה) ]0 הסווסיזסקס 6חזס5 65יוגוףסיז 5צתסוד ]1 [...] .6סזטז50 6ון הזעו ]1 60661 סו ]0 02670008 50806 6"וווך6ז' 005ף5!0 505 0זסיז וזו ההוז 60661 סז חסוזסחוף וזו 0 זוז [סטוחץ5 קט 6 0660156 ץ[חס 8 זו טחזהנ6חז 186 .5פחומס6חז הסוזקחד 5סו] [6קסוקוחס 0 חסווסחזףסוח סח 06"!ווף6יז מזסט6שוסו] ,060ח6וחז

".561106 010סיז 10 ה66110ה60 6וזז ז'זסקקוז5

במיליס אחרות, קובע בית-המשפט בארצות הברית, כי די בכך שלצירוף מיליס מסויס ישנה משמעות מילולית לגבי טובין, כדי להפוך את השימוש בצירוף זה לתיאורי לגבי הטובין. בית- המשפט מדגיש כי קושי בברירת המשמעות המיועדת ממגוון המשמעויות

של הסימן אינו הופך את הסימן למרמז, אלא מותירו בשדה התיאורי מחמת אותה פרשנות תיאורית הטמונה בו.

6. אצלנו, בפרשת ע"א 5792/99 תקשורת וחינוך דתי-יהודי נ, אס.בי.סי. פרסיום, פ"ד נה(3), (להלן: "עניין משפחה") נקבע, כי ריבוי משמעויות של סימן אינו הופך את הסימן למרמז אם יש בו פוטנציאל תיאורי כלפי הטובין לגביהס הוא התבקש. בפרשה זו, תבע המוציא לאור של עיתון בשס "משפחה" את עיתון "משפחה טובה" בעוולה של גניבת עין. המבקשת טענה כי הסימן "משפחה" הינו מרמז שכן נדרש רגע של מחשבה על מנת לקשר מילה זו דווקא לעיתון מתוך מגוון הקשרי המילה. בעמוד 947 לפסק הדין מובאים טיעוני הצדדים:

"בעלי -הדין שלפנינו באו בריב קשה ביניהסם על- אודות סיווגו של השם 'משפחה' כשמו של עיתון. אנשי 'משפחה' טוענים כי המלה 'משפחה' אינה מלמדת על עיתון דווקא, ויש צורך במידע נוסף עד שנקבע כי השם 'משפחה' מייחס עצמו לעיתון. מכאן, לטענתם, ששם זה פוקד עצמו עם קבוצת השמות ה'דומזים', שכן מצריך הוא מחשבה עד שהצרכן יגיע לכלל מסקנה כי המלובד הוא בעיתון| המיועד למשפהה. מנגד טוענים המשיבים, כי השם - שס תיאורי הוא, דהיינו, שם שמעיקדו נועד הוא לתאר את טיבו ואת תכונותיו של המוצר, " ואולס כבוד השופט חשין קבע כי הסימן "משפחה" הינו תיאורי לגבי הטובין המבוקשיס

ואינו מייחס כל חשיבות למגוון המשמעויות של מילה זו.

כאמור, סיסמאות- בהיותן, בדרך כלל, צירוף של מספר מילים- נוטות לטמון בחובן מספר רב של משמעויות. עושר סמנטי זה ממקם אותן על ציר התיאוריות הנע בין קצה אחד של 'תיאורי' לקצה שני של 'שרירותי' כסימנים הקרוביס לקצה התיאורי. לפיכך, סימנים אלה ייהנו מהגנת סימן מסחר רק במידה וזכו באופי מבחין נרכש או במידה ויוכח כי בצירוף המילים כשלעצמו טמונה משמעות חדשה שאינה תיאורית לגבי הטובין. לענייו זה של מיקוס סימן על ציר התיאוריות ורמת ההגנה הכרוכה בכך, ראה החלטת כב' הפוסק בקניין רוחני (כתוארו אז) מר ישראל אקסלרד לגבי חברת הכרם נ. אגודת הכורמים הקואופרטיבית של יקבי ראשון לציון וזכרון יעקב, בקשה למחיקת סימן 75974 וסימן 5 "תירוש" (מעוצבים), מיוס 29 בדצמבר 2004.

יש לציין כי עצם קיום של ביטוייס בעלי משמעות נרדפת לסיסמה אינה מרפאת את תיאוריות הסיסמה. היינו, העובדה כי ניתן להביע את אותו מבע שבסיסמה על- ידי צירוף מילים חלופי, אינה כשלעצמה מכשירה את רישום הסיסמה.

ידוע כי הותרת נכסי קניין רוחני בנחלת הכלל הינה אבן יסוד בדיני הקניין הרוחני. היינו, רק מקום בו המחוקק ביקש להעניק מונופולין בנכסים ולהוציא מנחלת הכלל, ראוי לעשות כן. יפה ציין בעניין וה כבוד הנשיא (כתוארו או) שמגר בפסק- הדין בעניין ע"א

שכבר ציינתי שאין כוונה להגן על כל פרי מאמ\ מחשבתי באשר הוא. האינטרס הציבורי הוא שאלו יהיו נחלת הכלל דווקא, וההגנה הכלכלית ניתנת להם מתוך מטרה לתמר>\ ייצור ופיתוח נוספים. שלא כלמתן זכות בקניין גשמי, הרי שלמתן זכות בקניין רוחני יש השפעה משמעותית על מיגוון הביטויים העתידיים ולא רק על הכמות העתידית שלהם, ועל-כן האינטרט הציבורי גובר על אינטרסים של הפרט. "

[ההדגשה אינה במקור- מ.נ.]

כמו-כן, ראה לעניין אה דברי המלומד וליגסון בספרו דיני סימני מסחר ודינים הקרובים להם, הוצאת שוקן, 1972, בעמוד 22:

"סימנים הצריכים להיות פתוחים למסחר שייכים לסוג אחר לחלוטין. פה אין המדובר בסימניסם בהם משתמשיס בפועל, אלא בסימנים שהשכל או בעיקר המצפון מחייבים שלא יתידו מתן זכות יחודית בגינם, או לא ישאירום לשימוש הכלק",

הדבר נכון גם מקוס בו מדובר בדרכי ביטוי, אף כאשר אלה מגוונות ביותר. בפרשת צא0סצ\ קבע בית המשפט כי כל דרך ביטוי הינה ייחודית ולכן קיומו של ביטוי נרדף אינו מקל על הוצאתו של ביטוי מנחלת הכלל. כך קובע בית המשפט בעמוד 55 להחלטתו:

בדומה, בפרשת 1077 (4 אם) 10.5.2.0.20 16 ,110 יט ת2066) ץזוהכ תויוות

נדחתה תביעת הפרה לגבי סימן רשום "11611 טסץ 1081 6עו" עבור שירותי מסעדנות. בית המשפט קבע כי האינטרס הציבורי אינו מאפשר לייחד לבעל סימן את אחת מהדרכים המקובלות בהן ניתן לשבח מוצר או שירות. בעמוד 6 לפסק הדין נאמר:

מז זיזח 6ו[מווק 6וז 10 606ת0ט00 סמ 566 ששו [...]" ]0 חחזזס] 06 26ו!סקסהסחז 0 86ו'זכז16ח6 חס פהוזוחזיזסק " .000 סז סק ,ש116' ,סחוסהווסחחם

לסיכום עד כאן; כאמור בחוזר 29, סיסמאות נוטות להיות חסרות אופי מבחין ותיאוריות לגבי הטובין מאחר ונעשה בהן שימוש במצבור מילים אשר ככלל, כל אחת מהן תיאורית לגבי הסימן. נכון הוא הדבר כי הסיסמה שבפניי "₪600 5זתתת זהחצשצ ספ" מורכבת רק בחלקה ממילים תיאוריות או משבחות והיתר הינן מילות קישור, חיבור או

אכן, בעניין ע"א 18/86 מפעלי זכוכית ישראליים פניציה בע"מ נ. 26 01776105/\ 1.65

קבעה כב' השופטת נתניהו כי מוניטין (לעניין גניבת עין) אינו נוצר על ידי עצם הימצאותו של הסימן בשוק אלא על ידי שימוש בסימן באופן שיורה על מקור הטובין. בעמוד 240 נקבע:

"השימוש הממושך והנרחב לא הוא החשוב, החשוב הוא אופי השימוש - האם היה זה שימוש כזה שבעקבותיו מזהה הציבור את המוצר עם התובע."

על מנת להוכיח כי רכשה אופי מבחין בסימנים המבוקשיס היה על המבקשת להציג בפני ראיות לגבי משך תקופת השימוש בסיסמה, אופי והיקף פרסום הסיסמה, מידת המאמ שהושקעה ביצירת קשר תודעתי בין הסיסמה ומקור הטובין אצל הצרכנים הרלוונטיים וייחוס חשיבות על- ידס ליצרן המוצר וסימניו, להבדיל מאל תכונות המוצר בלבד. ראה לעניין וה דבריו של כבוד השופט חשין בפרשת משפחה, בעמוד 946:

"על משמעות מישנית ילמד משך שימוש בשס, אופי הפידוסוס והיקפו, ואמצעים אחדים שננקטו ליצידת קשו בתודעת הצרכנים בין השם התיאורי לבין הטובין המסויימים... עד כאן - מיבחנים הבונים עצמס על מעשי היצרן באשר הם. בצד מיבחנים אלה שוכניס מיבחנים על צידו של הצרכן, ובהם: החשיבות שמייחסים הצרכנים לשמו של היצרן באשר הוא - בשונה מתכונותיו של המוצר - והשפעת מיומנותו והגיממתו של היצרן על הביקוש למוצריו. כן ניתן מישקל לטעמים שבגינם חיקה המתחדה את המוצד. אין משקל מכדיע למי מן המבחנים, וההכרעה תשתנה מעניין לעניין."

יודגש כי במכתביה של מנהלת מחלקת סימני מסחר אל המבקשת מיוס 20 אוקטובר 4, נתבקשת המבקשת להציג בפני מחלקת סימני מסחר, ראיות לאופייה המבחין של

הסיסמה שהתבקשה בבקשות 171183-7. המבקשת, לא עשתה כן ולא הביאה כל ראיה לשימוש בסימנים שהתבקשו בבקשות.

די בכל האמור לעיל על מנת לדחות את הבקשות לרישום. ואולס, המבקשת העלתה מספר טענות נוספות ומאחר ופטור בלא כלוס אי אפשר, אתייחס אליהן להלן בקצרה.

לטענת המבקשת, וזכאותה הפוטנציאלית של סיסמה לזכות יוצרים אינה משפיעה על כשרות הסיסמה לרישום כסימן מסחר. היינו, המבקשת טוענת כי אף אס הסיסמה זכאית להגנה על- ידי דיני זכויות היוצרים, אין בכך, לטעמה, כדי לפסול הענקת סימן מסחר לחומר המוגן באופן מסורתי בהגנת זכות יוצרים, עשויה לפגוע בוכות הציבור להשתמש בחומר המוגן בעתיד.

בית המשפט העליון בארצות הברית קבע בשנת 2003 בפרשת .ט .600 351 כי פקעתה של זכות יוצריס מעניקה לציבור זכות חיובית להעתקת החומר שהיה מוגן וכי לא ניתן לפגוע בזכות זו על ידי הענקת סימן מסחר או זּכות אחרת בקניין תעשייתי. הוצאתו מנחלת הכלל של חומר

שהיה מוגן באמצעות דין חיצוני לדיני זכויות היוצריס תעוות את "עסקת זכויות יוצריס" ביו היוצר והציבור, לפיה היוצר מתוגמל בוכות בלעדיות על יצירתו אך זו ניתנת לזמן קצוב על מנת שלא להגביל יתר על המידה את מגוון הביטוייס הפתוח לציבור. בעמוד 33 קובע בית המשפט:

אס כן, כאשר סיסמה נהנית מזכות יוצרים, ראוי לרושמה כסימן מסחר בצמוד לסימן עיקרי כלשהו. ואת, על מנת שלא לאפשר לסיסמה בנפרד, הגנה קניינית ארוכה מזו המוענקת על ידי וכות היוצריס.

טענה נוספת של המבקשת היא כי פקודת סימני המסחר אינה מתירה קביעת תנאיס מיוחדיס לרישוס סימני מסחר מסוג מסוים. אין מקוס בהחלטה זו להתייחס לגוף הטענה שכן חוזר 29 אינו קובע למעשה תנאים מיוחדיס לרישומס של סיסמאות כסימני מסחר. כאמור, סיסמה הינה במהותה, חסרת אופי מבחין אינהרנטי שכן אין היא מורה כשלעצמה, על מקור הטובין. לפיכך, ככל סימן אחר החסר אופי מבחין אינהרנטי, סיסמה תירשס כסימן מסחר רק במידה ויוכח לגביה אופי מבחין נרכש. כל אימת שבאה בפני הרשס בקשה לרישוס סימן מסחר בגין צירוף מיליס היא תיבחן לגופה כדלקמן: ראשיתו של דבר, תיבחן השאלה האס מדובר בסיסמה. שאלה זו תיבדק ותישקל בהתאס לקריטריוניס שהצבתי בפרק הראשון להחלטתי זו ובעיקר יבחן, אופי השימוש שעושה המבקש בצירוף המיליסם וכיצד רואה הציבור את הביטוי המדובר, אס כסימן מסחר או כפרסומת/סלוגן פרסומי שבא לשבח ולהאדיר מוצר של המבקש. במידה וייקבע כי אכן מדובר בסיסמה בהתאס למבחנים אלה, עדיין אין גה אומר שלא יוענק וירשס סימן מסחר אלא שאז תיבחן אותה בקשה בהתאם להוראות חוזר 29 כאמור.

איני רואה צורך להידרש לטענת המבקשת לפיה, התיבה "לעניין הטוביו" אינה קובעת תנאי לפיו סימן מסחר יוטבע או יהיה מחובר באופן פיסי לטוביו, אלא כי יעשה בו שימוש במסחר באופן שיקשר בינו לבין הטובין. אכן כל אימת שמדובר בשאלת הריחוק הפיסי, נקבע זה מכבר כי אין צורך שהטובין והסימן יהיו מחובריס ולהיפך, שעה שבאיס לבחון סימן אשר אחד הוא עם הטובין, עולה שאלת התיאוריות ביתר שאת. ובכל אופן, איני רואה כיצד טיעון וה יכול להעלות או להוריד לעניין שאלת האופי המבחין הנדרש בבקשותיה של המבקשת שבפניי אשר הכרעתי כבר כאמור, כי הינן סיסמאות אשר יש להוכיח לגביהן אופי מבחין נרכש.

סיבומו של דבר

הסימניסם המבוקשיס בבקשות 171183-171187 "000 1.5 דג צצט סספ", נועדו, לשמש בפרסומות של מוצרי המבקשת בעוד הס עצמם, אינס שס של מוצר ואינס מוריס על מקור הטובין ולפיכך, חסרי אופי מבחין אינהרנטי ומשמשים, כפי שהראיתי לעיל, כסיסמה.

לאור העובדה כי לא הוצגו בפני ראיות לאופי מבחין נרכש בסיסמה המבוקשת, הרי שהבקשות אינן עומדות בהוראות הפקודה לרישוס סימני מסחר ואף לא בהוראות חוזר 9 לרישוס סיסמה כסימן מסחר ומשכך, הנני דוחה את הבקשות וקובע כי הסימנים המבוקשיס בבקשות מס' 171183-7, לא יירשמו בפנקס סימני המסחר.

ניתן בירושלים ביוס = 06 מר> 2006

ו' אדר תשס"ו

ד"ר מאיר נועס,

חצר מאיר נועס 54678313-/171183

רשם הפטנטיסם, המדגמיס וטימני המסחר