סימן מסחר 345678

ההחלטה:

אורית -מילונית אינה יכולה לקבל הגנה "אבסולוטית", אלא - כאמור - יש לשקול כל מקוה לגופו באשר להתקיימות התנאים.

שונים כמציינת שבחים של שלמות, כך מצינו בין סימני מסחר בארה"ב שעניינו בטון (המזכירה את בענייננו, אס נרצה) ו- ,1766[120100105 ו- 050101, ובכולם ניתן לראות זאת כשבח עצמי גדול

שעניינו שלמות, גם אם אין בלשון בני אדם דרך כלל "תינוק מוחלט" או "גוף מוחלט". "

האבחנה הברורה מעניין לענייננו הוא ששס דובר על מילה מילונית-תיאורית שאין בינה ובין נעלייס או משקה חריף כוודקה שוס קשר, מה שברור שאינו כך בענייינו; בענייינו מדובר בצמד מיליס אשר עושיס בהס שימוש באופן תכוף גס לגבי יין כמיליס מתארות הקשורות באופן כלשהו לזמן יישון היין (בחבית בדרך כלל ולא בבקבוק) ולשנת הבציר שלו. מדובר במיליס שבשפת היוס יש בהן כדי לשבח ולהלל את טיבו של היין, בעיני הלקוחות הרלוונטיים שאינס הלקוחות המקצועיים ביותר בתחום היין, אלא הציבור כולו הרוכש יין קידוש.

המלומד זליגסון בספרו מתאר כיצד עלינו לבחון האס סימן משבח הוא כשיר רישוס אס לאו. בספרו, דיני סיימני מסחר ודינים הקרובים להם, הוצאת שוקן ירושלים ותל אביב תשל"ג, 1972, מתואריס בעמ' 22 סימניס משבחיס כסימנים אשר צריכיס להישאר פתוחיס למסחר :

"מילות שבח מקובלות: אין לכנות סחודות במילות שבח רגילות, כיוון שעליהן להישאר חופשיות לשימוש במסחר. לכן, סרבו להרשות מילים כ"ג'נרל", בג"ץ 104/35 קפ"ד אז 818, .[קק 110'5 5ח50 - 8 055]1010ז6 " הסזז60]ז6ק" הכוונה היא למילות שבח כלליות, או למילות שבח המאפיינות את הסחורה המסויימת. מלים הכוללות מעין שבה, אך בחירתן אינה מובנת מאליה, או שבחירתן מגלה רעיון מקורי, תהיינה מותדות לדישוס. ישם סימני המסהדר קיבל לדישום מלים כגן "ה0וו0חו050ע" סימן מסהר 10942 [עבור קוסמטיקה, מ.נ.], החלטה מ-3 בספטמבר 1951; " ס0וז5סיוש" סימן מסחר 10248, 10249 [עבוד כלי עבודה *דניים, מ.נ.] החלטה מ-15 בינואר 1951; "מקסים" לגבי סיגריות - סימן מסחר 10946, החלטה מ ביוני 1951. אך סירב "לגבי שעונים - ההלטה מ-11 בדצמבר 1950, בקשה מספר 8935; "

עינינו הרואות כי על פי הלכה זו, מילות שבח רגילות לסחורה, צריכות להישאר חופשיות למסחר, אלו מילים אשר מאפיינות את הסחורה המסויימת ומהללות את טיבה. אולס, מילות מעין שבח לא יסורבו לרישוס. אלו הן מיליס אשר בהקשר הטובין אשר הן מבוקשות לרישוס הן מקוריות, ובחירתן בהקשר הזה אינו מובן מאליו. כך נקבע בעבר, כי המילה חסוַוזא8תו856/ (בתרגום חופשי: קסם, משיכה) עבור קוסמטיקה, "6866סזק" (יוקרה) עבור כלי עבודה ידניים, הס כשירי רישוס כיוון שהס מיליס "מעין משבחות". לעומת ואת מילים הקשורות במישרין לאופי הטובין כ- (דיוק) בהקשר לשעוניס לא הורשו לרישוס. מכאן, השאלה שצריכה להישאל היא האס המילים "ישן נושן",

והשורש "ישן" יש בהן כדי להיות מיליס משבחות בהקשר ליין. נראה בעיני ללא כל ספק כי התשובה לשאלה זו היא חיובית.

ברי כי המילים "ישן נושן" צריכות להישאר חופשיות לשימוש הציבור הרחב בקשר ליינות. שימוש במיליס "ישן נושן" נעשה גס בהקשר של יינות אחרים, בין היתר גס באתרי האינטרנט, בין כשימוש מתאר, ובין כשימוש כסימן מסחר לציון טובין יין על ידי יצרניס אחריס מן המבקשת. למשל ראה פורטל היין הישראלי בכתובת =כ11616/ 42361=כ816011.

מאמר שנכתב על ידי רבקה פומרנצ מנובמבר 2005, ואשר כותרתו : סיפור על יין ישן נושן מיקב גמלא המשבח יינות ישניס של יקבי גדוליס שעמדו במבחן הזמן. כמו כן, באותו פורטל היין ניתן להבחין בכך כי נעשה שימוש במילים "ישן נושן" גס על ידי חברה נוספת כסימן מסחר, יקבי ציון, אשר הוקמה לפי האמור באתר לפני 150 שנה, בעלת יין "ישן נושן". ראה כתובת האתר: .

כמו כן, ראה באתר טבע הדברים מאמר שנכתב על ידי מירב צפלר אביב, העוסק בניחוחות ייו בכרמליס והעושה שימוש במלים "ישן נושן" באופן מתאר: "אשר הופך יין לברנדי בתהליך תסיסה ישן נושן ומסורתי שעליו גאוות הבית.". המאמר נמצא בכתובת אתר האינטרנט כדלקמן: -11/2680=%7212860).2202-0068.

פסק הדין המנחה בענייננו באירופה נפסק ביוס 12 לינואר 2005 על ידי ה-, ד, (הא תקכתנזת) , הסימן המבוקש לרישוס היה עבור טובין בסוגיס שוניס: בעיקר עבור מוצרי נייר וקרטון, עצ שעם, מכלי פלסטיק ועצ, אריזה, פירסוס, וניהול עסקים, תחבורה ואחסון. מרכז סימני המסחר האירופי (בפסק הדין של הערכאה דלמטה החליט כי הסימן עלול להיתפס כאינדיקציה לאיכות הטובין והשירותים

המבוקשיס לרישום, לכן קבע כי הסימן הוא מתאר, הוא חסר אופי מבחין ויש לסרב לרשמו. בפסק הדין דנו שבערעור נקבעו קוויס מנחיס לבחינת כשירות סימניס משבחים.

לפי פסק הדין ובהסתמך על של תשל"ג של 40/94 התקנות של הדירקטיבה האירופית, יש לסרב לרשוס סימני מסחר עבור מבקש ספציפי כאשר העניין עלול לפגוע באינטרס הציבור אשר יש לציבור את הצורך להשתמש באותס הסימנים. על מנת שסימן ייפול בגדר איסור זה עליו ליצור קשר ישיר, ללא מחשבה, לתיאור קטגורית הטובין המבוקשיסם לרישוס, או לתיאור מאפייניס שלהס. במקרה שבו דן פסק הדין שבערעור דובר בציבור בכללותו כציבור הרלוונטי העושה שימוש בטובין ובשירותיס המבוקשיס.

בניתוח הסימן המבוקש לרישוס בית המשפט הגיע למסקנה כי הציבור יחשוב כי מדובר בסימן לטובין המגיעים מאירופה, ובעלי איכות גבוהה.

בית המשפט שוקל מהס המאפייניס בסימן אשר עלוליס לגרור החלטה כי הסימן הוא משבח, והם:

א. האס הסימן מציין מאפייניס של הטובין שבקניית הטובין הצרכן שוקל האס לרכוש אס לאו את הטובין או השירותיס המבוקשיס בחשבו עליהס.

ב. האס בחשבו על המאפייניס הללו הצרכן באופן אוטומטי מקשר לטובין המבוקשיס לרישוס.

בהתאם לזאת נקבע כי התחילית בסימן 'סזט:' אין לה משמעות כזו במוחות הצרכנים,

וכי מקור הטובין הוא לא בגדר מאפייו מתאר / משבח. אין במילה כדי לשכנע צרכניס לרכוש את הטובין או השירותים המסומניס בסימן המבוקש לרישוס. כאשר מדובר בסיומת ותטוות6ז2' הרי שמילת השבת הזו כאשר היא לא קשורה במישרין לטובין

כלשהס או למאפייני טובין כלשהם, ומדובר במילת שבח כללית, שאינה מתארת באופן ישיר מאפייניס של טובין כלשהס.

כאשר הסימן נבחן בכללותו, הצרכניס הרלוונטיים חושביס על טובין בעלי איכות גבוהה המגיעים מאירופה ואין בו כדי להסיק ישירות על טובין המבוקשיס לרישוס. בהתאם לנאמר לעיל בית המשפט האירופי אפשר את רישוס הסימן המבוקש.

המסקנות המתבקשות מפסיקת בית המשפט האירופי הן כי: א. מונחיס משבחיס ומהלליס כשלעצמסם כ- נתטוננסץע' לא תישלל כשירותס לרישוס, אך ורק מן הסיבה כי הס מתאריס כשלעצמם.

ב- על מנת לברר את שאלת התיאוריות יש לבחון מהס המאפייניס היסודיים של הטובין או השירותים, ואז לבחון האס הסימן המבוקש (באותו סיווג של טובין) מתאר מאפיין ממאפיינים אלו. במידה והסימן המבוקש מתאר מאפיין ממאפיינים אלו (כמו במקרה שלפנינו), הרי שהוא יסורב לרישוס.

סימניס משבחים בארה"ב - פסק הדין המנחה בענייננו בארה"ב הוא פסק דין של בית המשפט לערעורים האמריקאי, בנושא סימניס משבחים מיוס 7 בדצמבר 1999, עמה כ ובו ביקשה חברת

הבירה לרשוס את הסיסמה "68סוח/ ת1 260 658 76", עבור משקאות בסוג 32. חברת הבירות טענה כי מכוח שימוש משנת 1985 המיליס המבוקשות לרישוס רכשו אופי מבחין. לעניין זה החברה אף הוכיחה מכירות תחת הסימן בסכומיסם של 85 מליון דולר, ופירסוס בסכום של 10 מליון דולר. 2 מליון דולר הושקעו במוצרים לקידוס הסימן. החברה בנוסף טענה כי אם סימנים כ- " ו-" רשומים, למרות העובדה כי אחרים עושיס במילים אלו שימוש מתאר, הרי שיש לרשוס גס את סימנה. בהליך הבחינה של הסימן בוחן סימני המסחר דחה את רישוס הסימן בטענה כי מדובר בסימן משבח, הנמצא בשימוש בהקשר לבירות משובחות של יצרניס אחריס. הסימן, כך סיכס בוחן סימני המסחר, נתפס כסימן גנרי המתאר עבור הטובין בירות המיוצרות באמריקה ואשר זין לסימן ונלי, נדרש בעל הסימן להוכיה, כי השם רכש משמעות שנייה במהלך השימוש בו, משמעות אשר לוצרת זיקה בלעדית בין השם לבעליו ומקנה לו הגנה משפטית. זאת, להבדיל מן המשמעות הראשונה, אשר מבתינה עובדתית איננה בהכרח יחודית (יכולה להיות משותפת לכלל העוסקים בתחום (ראו: ע"א 18/86 מפעלי זכוכית שראליים - פניציה בע"מ (חו2000), פ"ד מה(3) 224; והשוו: המ' (ת"א) חהברת ג'יימס דיצ'רדסון בע"מ נ' אפריל - רשת חנויות קוסמטיקה ובשמים בע"מ (לא פורסס)). נעיר, כי המינוח שהיה שגור בפסיקתנו בעבר לניאור משמעות זו - "משמעות משנית" - יש בו כדי לערפל את מובנה ולפיכך הביטוי "משמעות שנייה" הולם. וטרם המשמעות השנייה לא יתקיים מקום בו קהל הצרכנים אדיש לגבי מקור המוצר אותו הוא דוכש (עניין קליל, לעיל). היות וההגנה המוקנית לבעל הסימן הלשום הנה כלפי כולי עלמא ומבססת זכות קניינית באופייה, נדרשת הבאת ראיות בעלות משקל לא מבוטל לצורך הוכחת המובחנות שרכש הסימן (ראו: ע"א 634/89 אסי ריין נ' הוויד ואח', פ"ד מה(4) 837); וככל שהייחודיות העובדתית של שם המסחר קטנה - היינו ככל ששם המסחר דומה לשם השגור בתחום - כך גדל משקל הראיות הנדרשות לשם ביסוס המובחנות לצורך לישומו כסימן מסחר (ראו: עניין עיתון משפחה, בע' 946). המבחנים בהם נעשה שימוש לקביעת אופיו המבחין של שם מסחר דומים למבחנים שנקבעו בפסיקה באשר לקיומו של מוניטין עסקי. כך, נקבע כי תקופת השימוש בסימן, מידת הפרסום לה זכה והמאמץ שהשקיע בעל הסימן ביצירת קשר בין המוצר ליצרן, הנם גורמים שיש להתחשב בהם בהכרעה בדבר רכישת אופי מבחין (ראו לדוגמא: עניין פניציה, לעיל). סוג הראיות המובאות לצורך הוכחת אופיו המבחין של שםם מסחרי, כמו גם המשקל שיש לתת לכל אחד מהמבחנים המנויים אינס קבועיס, והם מוערכים על-פי הנסיבות המסוימות של כל מקרה ומקרה." [ההדגשה אינה במקור, מ.נ.]

4. במקרה דנן, לא הובאו בפני כל נתוניס לגבי נתח השוק המבוקש שהסימן חולש עליו, לגבי אינטנסיביות השימוש בסימן (אלא אך על תקופת השימוש בסימן - כ-45 שנה), על ההשקעה בקידומו של הסימן על ידי בעליו, על אחוז החדירה של הסימן בקרב הצרכנים

רלוונטיים, ועל דיעות של יריבים על הסימן המבוקש לרישום. בהתאם לזאת, הנני קובע כי המבקשת כשלה בהוכחת אופי מבחין נרכש לסימן המבוקש לרישום. בהערת אגב, אוסיף כי גס אילו המבקשת היתה מוכיחה אופי מבחין כזה, ספק רב אס הייתי נעתר לרישומו של הסימן, עקב הצורך להשאיר את המיליס המבוקשות לרישום בנחלת הכלל, כפי שאף נקבע לעיל.

סוף דבר

לאור כל האמור לעיל, הנני דוחה את רישום הסימן המבוקש לרישום מספר 165762, "ישן נושן".

ד"ר מאיר נועס,

מאת מאיר נועס 54678313-/165762 רשם הפטנטים, המדגמיס וסימני המסחר ניתן בירושלים ביום י"ב בשבט תשס"ו 5 בפברואר 2006