סימן מסחר 345678

ההחלטה:

) 6חשקו תזשו ע₪ 6הבו ץוח ח066 6טסה זהזתז ק6וז 6601156 6 חז אססט 0 חז נהווס] 06 סז פחזו[ז6הזס5 עט 60 "ס6טס וז עהססח הסזהשש זס] יזסיזטזן .ץזוחווס6 5זהז חז יז זסטש 00 ץסטסח בח 6זס]6יז6ו1) חם ;11 05 זם] 05 0ף 01מחבס 1 סחז סיזס]26 66ח06זש6 סח ע]חס וס ףחוס 6יזשוז זסשס 05 א%סס0 8ווזז ]0 עק60 זשו[וס עחם זז 4מזח שח 0+ )20 חחח 60ה606ז ץק60 "יזוס 0 11101 וסו51 10 יזסו[וסיז 66ח06וטס מו חז חה566 זס תשסת)\] ה266 05[ "6ט6 1 6!קוחו5 6וזז וסוז !סה ז5וחז 1 זוחווס6 ]0 ץזסיזס!! זסחחז 6הז חז ההגוס] 56 סז 15 )1 סז [חסו0ו]]וו 5‏ ]סח 15 תזוו6פוו ה8וצזם 6 5 זסט0ז חש זס הז !סו 10 6חז יזס] הסזוםס6וופווק 6וז ]0 זט 066016 05 א'זסטו זסוזז חז ההגוס]

" .6000]שוסח מסומחזס6 ]0 506% שוופגוק

כמו כן, ראה 6 ,511166 .שי מסזקותו21 ;531 כן.ה) 3 ,מ50וח131601/ .צ מסזקותווק 2 .6.

7. מבחן הנגישות לציבור הרחב נדון רבות גם בתחום זכויות היוצרים, שס בעיקר עסקינן במסעדות, מספרות, או בתי מלון, אשר משמיעים מוזיקה ללא רשות לקוחותיהם. בפסקי דין אלו הושם דגש נרחב על העובדה כי השמעה באופן פרטי, אין בה משום ביצוע פומבי, ולכן בתּי המשפט יטו לבדוק האם מדובר במקומות הפתוחים באופן קבוע לציבור הרחב. לעניין זה ראה תייא 15441/01 (י-ם) אקוויים נ' אליהו הרש, דיניס

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

שלוס, כרך כב, 168, דבריו של כבי השופט, סגן נשיא בית משפט השלושים ירושלים, יואל צור:

//ד. ביצוע פומבי

2. בסעיף 5(ב) לכתב ההגנה נטען, אם כי בקול ענות חלושה, שהשמעת היצירות הייתה השמעה פרטית, או שימוש פרטי. טענה זו אני דוחה מכל וכל. המבחן לפומביות השמעת היצירה נגזר מאופיו של המקום ומהעובדה שיש בו אנשים מזדמנים ולא קבועים. בפסיקה האנגלית הוכרו במפורש בתי קפה ובתי מלון כמקומות פומביים מעצם מהותם (ראה למשל פסטלד). איש לא יחלוק שגם מסעדה היא מעצם הגדרתה מקום פומבי שהבאים אליה הם בין היתר אנשים מזדמנים וכאשר יש אליה נגישות מוחלטת בשעות שהיא פתוחה שכן מעצם מהותה היא מעוניינת בלקוחות. לפי על כן, בעת שהיה מר שחף, החוקר מטעם התובעת, במסעדה שנשוא התביעה היו בה אנשים פרט למלצרית ולחוקר עובדי מטבח (עמי 17 שי 2-3) והיו אנשים נוספים (עמ/ א ש' 15). במובן זה, חד משמעית מדובר בביצוע פומבי.[...] גם גודלה של המסעדה לא רלוונטי, וכבר היו דברים מעולם שמסעדות קטנות, או מספרות קטנות חייבו לפצות בגין הפרת זכות יוצרים (ראה למשל ת.א. (שלום חיפה) 8, וכן ת.א. (שלום ת/א) - 90117/99 לא פורדסמו).

[ההדגשה אינה במקור,מ.נ.]

8. בהחלטת בית המשפט האמריקאי 16גתק2ע ת0ס 60081 51755 ספציאט כא560, 69 7.26 271 2)תסותס .ץצ .00 חסט[51 [המסווהּחיז6וחז נקבע כי הצגת תמונות של מדגם ל-100 נציגיים מן הציבור שנבחרו על מנת להשתתף בסקר לפני רישום המדגם, לא מהווה פרסוס מוקדם, גם כלפי הנציגים הללו:

6 101 6016005 זסהזזוו] 1ה00ה06]6 6מד" 6ו|מוו 0116060 ]0 06601056 ו[סטחז 15 זחשוסק 05-0010007 ץ[ז60 05 6006]שסת)] חס 6פוו סד .(102)0 8 .5.6.4.₪ 35 חס פחועץוסיד ,1953 ]0 6[ תסוות6)מ60 5וה+ זזסקקופ חס 65160 6וחשו לשס[06 ףהוסחז] 6הז סז פזחוסק 3 "2601000) הז ז0ה) 66ח106ט6 6זווק5וחוו 6 ]0 1651 זםהוחזו!6יזק 0 6א0חז 0 זסטיזס מז וז ,65177 זום]/]' 5ו1 ]0 [ס6קקם-זס 61510

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

0 00006 שחז8וזיז6ש0 115 60560 ]]זחוטוק קז 0סז סכ ה6זהש זסהחגו שגופ 0 6 )וח ]0 1חסחזו0 6 חהוז5ואס ח6הז קע[חס 6 ]ס ][ס 5הקסזטסוסק הזה זסה0800) | חוםות 6יזסקו 0051705 חסוז0 | |0ז0ש56 ]0 6זסקחםו] 5 50160006 5חספזסק 100 ]וו0ק 10 תששסת5 ץעמ 6ו[פווקן חזפסז6יזגוק 6 ]0 6ש1ו10ח666יזקסיז ד 61101000 סע 8'זסקשסזטיזס)חז ₪966 6 ]]החוםוק ₪16 10 660)זסק6ז 0ח0 סוס 11656 .65500יזא6 665חסיז6]6יזק סז ]0 ת550580סק 16 חז 60תוסתסז ץסקיזוו 6 ]וס טווסזו[ז 08615 5']]הזחוסוק 5 ₪1 ]]ווחזםוק 116 0 60חזוחו6יז 6יזסקו חס 6 סח 05 6ח[1 .הסח6|קחזס6 מסוז60ו!קקם 6 6יזס]6 5016 עחם ]0 זסטסוסועו 6 6ו1 ]זו 66יזףם ץ]וגו] 1/6 .1160] בשו 6 ]0 חסשופוו[א6 6זסתז 6[ )סז ששס|6מ₪ 16 ]0 565סטזווק 16 "זס] הקטיזטסוסהזטן זו 6 ]0 = 6פוו' 60510006 ]סח 011 ק6טזוופ 86 חס חס |מווק 6ו₪ עם ת00587 5 ]1 חזסהער סז 6ו!מגוק 6 ]0 5'ז0 שוח 3 !41 ₪ 1/0660 .66וטוהאס ועו חס ,342 17.20 254 ,5 =6).כ.קק5.4.₪ סו 10 )0ת ‏ 15 -605ו|]6ס ‏ 0001ת06]6 6

".ץז0יז60₪

9. המלומד בתט15ם:) בספרו 231615 0 מ15ם 6 51.04 בצטטו את החלטת .ט .106 6מסיד

20 31 ;16766 15015 .מס .5.(\ 1994 ;1192 30.= 28 .6 5560 של בית המשפט |3מפסם] פד מס= 5 |הםקקה ]0 זהטס6 5םדהד5 סםדואט דו₪6ו6, מדגיש כי חריג ה-152ז .21181.16 מתקיים כאשר בעל המדגם מציג את המדגם לסטודנטים שלא על מנת לקבל חוות דעת על צורת המדגם מבחינת אסתטית (עניין ה-6ץ3 6ו₪ 10 [68קק1\), אלא כאשר בעל המדגס מעוניין להוכיח האם המוצר שהמדגם גלס מתאים לצרכי הקהל, מבחינה פונקציונלית. גם שס טענה מבקשת ביטול המדגם כי לא היתה חובת סודיות של הסטודנטים כלפי בעלת המדגס. בהחלטה זו נקבע כי בהצגת המדגס לפני הסטודנטים לא היה פרסוס פומבי לציבור הרחב. כמו כן נקבע, כי אין בהיוועצות עס גורם כלשהו על מנת לשפר את המדגם מבחינת הפונקציונליות שלו,

והתאמתו לצרכי הקהל, משום פרסוס מוקדם. המלומד 6150 מסביר כך:

פ>סווסזת| 6ח 10‏ ;]החוםוק | 6תהד" 05 זו \]וול 0600065 00 665505סזק 606 8ז00ך0051 06'8ח10 ,1981 1 .665וס5 6 10 זם[ 05116]כן 'ז6160 0 הזש סיזסקרזס]

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

6 6וףק 0‏ חס תח |[הסמסשו0ס 6 56 6 חז פסט יז[ ושח 116 .5'זסחום)ח60 0 זס] חסו655יזק06 [סטס חס הזו אספ [01ז ₪ ]ס 8 תס-ש5070 0-06 ₪00 ]1 .קזזף החסה זס פחוחססט5 זס] פחוחסקס קוו-קז]] ₪ הו .1 ,1 10 חכ) .15ח6וח60 6וזז ]גוס חזוסת5 12606 107105 6ח0)]וו5ה0ס6 0 0160160 6הסך 760 0) ]65) 16 וס[ טוסת 6ה] 105% 0] ףפומססק5 500 הז סו קוו 501 ה676 60.7 5/50115]0010חסזוופסן זו 050070 הו זסו 6 זסהעו 6 600% 701505005 0 05 10 00סז6]סח 0 8ז0פוו 6טז 10 פסש ה סוער ]0 86סקזווק 0 חס )6ווסיזק 16 6שסיזקוחזו ק[סו 0ז 6066 וז ז6ווטסיזק ₪ ]0 מסזו6ווסזוחז זחסקטסיזק חש 56100001 ה12006 .6605 8ז86גו ]1] זסח 6 ₪0 ₪6 פז0[0חז 016)6)105/ | ,5100015 1 6זשץ 50/0015 16 .וגו 6 6יזסתעו זווק'" .05זוו60] [0חסוז6חוו] 5 זט[ 6וז 1051 סז המשוסו51 01 6יזסעו 15ה06ו5 6וזז ,סע זס הסח זו 05060 0 זסחום)חס6 סח 6 6יז6ק 16 ז6ו1ו1%0 .66 6 10 חח16051ק 5עו 6 ]0 65זווז60] [0ח10ו6חגו] 6 1651 0 5860 6 זו 01 6501]100) | ה696"" | ".זסחום)חס6 6 וזו ]6 ו60יז 11011ה10]ח 60 סח פסעו ה סיזסק6יז 1981 ,5 6חוו[. םח .5015 חס]| 605085ז 50006705 6 | 001!ז0650 חסחו)ח60 011 זס שוסח 6 פחזדד6)]סיזק !)זע 5הז6!סיזקן [ס1וח6וסק 506 זווס 60זחוסק'" 6% ₪5 ]]6שו ₪5 0ז0חז0)ח60 וס 6

.15חס חז6יסיזק זז

חז הסוזם60ו!קק זח6וסק ח0051 15 1160] 6חסד סז זזוס6 101זו15 16 .1982 יז 506 5 ]ח6)סק 6וז1 101 זה6חוףטגו[ ק'זםסומחזגו5 במוה6050יז ,(102)0 ה50610 זסהחוו 0ו[הטחז 0 0510011560 זסףחזז]חז 06611500 סז (1) סז סז (2) 0ח 86 6ז!פווק ]0 6056 8616] סחזזיזק ]חסזסקקם 116 56וו6א6 0 זקהז6וו 665וח6וסק סו ו ה הזוסו]5 66ח06וש6 עם 86 שוופגוק ]וז חסחויז6קא6 חב זס] פסטר 5000 חס8סעת ]0 וסוט מז שח ]0 זו 0 05 1160ם] 56סקיזווק .הז סז חז

9חו0חו] 560ז6ט6י ]!ווזו) ‏ [0ז006/ 6תך

]יז 155105 ₪01] | [זזס ד ווק 116 חס ]הסחזף הגו[ זסוחחזוו5

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

ח76סת 6ה) 66זה6ט6זק הסוזם)ח6תווז6קאס ".86וו 6ו]ווט ם חס חזזווז5 60 וחסיז] 5110

מקובלת עלי טענת בעלת המדגס כי מבחן הפרסוס הקודם הוא פרסוס לאדם הרשאי לעשות במידע כרצונו. אכן, קיימות מערכות יחסים היוצרות מערכת של יחס סודיות ובלעדיות בין האנשים שנחשפו למדגס ובין בעל המדגס. כך למשל, בענייננו, האנשים החבים חובת סודיות יהיו: עובדי החברה, יועצים חיצוניים - כגון רופא אורטופד, ומעצב הכיסא, קבלן המשנה שנשכר בלעדית להתקין את הכיסאות, על פועליו. לכל אלו יש יחס קרוב של עובד-מעביד או של מזמין - קבלן, וככאלו גם החוק מחייב לשמור בסודיות מידע סודי אשר נגלה להם תוך כדי עבודתם. ראה סעיף 496 לחוק העונשין:

/490. המגלה מידע סודי שנמסר לו אגב מקצועו או מלאכתו, שאינו סוד רשמי כמשמעו בסימן ה/ לפרק ז', (אינו נדרש לגלותו מכוח הדין, דינו - מאסר ששה חדשים./

עולה מחומר הראיות שהובא בפני כי בעלת המדגס החלה בפעילות הנוגעת למושב הפלסטיק לפני התאריך הקובע. ברור למשל מן הראיות כי ביוס 11 לאוגוסט 1996, 11 ימים לפני התאריך הקובע סופקו המושבים לאצטדיון הלאומי ברמת גן. לכן, ברור כי הייצור של אותם מושבים החל עוד קודם לכן במפעלה של בעלת המדגם. אולם, כפי שכבר לעיל הוברר, הרי שייצורם של המושבים מלווה בסודיות של עובדי בעלת המדגס כלפיה כמעביד, ואי לכך, אין בכך משום פרסוס פומבי מוקדם של המדגם לציבור הרחב.

כך גם לגבי ההתקנה של המושבים באצטדיון, מבקשת הביטול לא הוכיחה כי המושבים או חלק מהמושבים היו חשופים למישהו מן הציבור הרחב, הרשאי לעשות במידע כרצונו, לפני התאריך הקובע. מבקשת הביטול טוענת שמאחר שהמושבים הותקנו באצטדיון לפני המועד הקובע, הרי שהם היו חשופים לציבור לפני המועד הקובע. היא נתלית בעובדה כי אצטדיון, כאצטדיון הלאומי ברמת גן, הוא אצטדיון מרכזי בו שוכנים גם משרדי ההתאחדות לכדורגל, והוא מקום מפגש לעיתונאי ספורט, כדורגלני ושאר אנשי עסקים. לגבי האנשים שנטען כי היו וראו את המושבים לפני המועד הקובע, נראה כי מבקשת הביטול לא עמדה בנטל ההוכחה, מאחר שלא העידה אף לא אחד מהם אשר ראה את הכיסאות בעיניו, ואשר מותר היה לו ויכל להעתיק את קווי הצורה והדמות של אותם המושבים. עדות מנכייל מבקשת הביטול, היא של עדות של אדם המעוניין בדבר, והיא גם עדות שמועה מאחר שמשיחות עס אנשי ההתאחדות הוא מעיד כי הותקנו המושבים לאחר ביאתם לאצטדיון. לא ברור מעדותו של מנכייל בעלת המדגם, מר שוורץ מה היה היקף

ההתקנה ומתי היא החלה. לעניין זה ראה עמי 26 לפרוטוקול הדיון מיוס 21 בספטמבר:

+ עוד פריימן: איך התעניינת? מר שוורץ: דרך ההתאחדות. עו"ד פריימן: מה זאת אומרת דרך ההתאחדות? טלפנת אליהם? מר שוורץ: כן. עוד פדיימן: והם אמרו לך? מד שוורץ: חיברתי את המספר פשוט. עוד פדיימן: והם אמרו לך את מה שכתוב פה היא האם מערכת היחסים שבין ההתאחדות ובין בעלת המדגס היא אינה מערכת יחסים עסקית פשוטה ורגילה של נותן שירותים ומזמין שירותים לפי חוזה, אלא מערכת יחסים יותר מורכבת של גוף אשר תפקידו לאשר את המושבים לפי תקני אופ"א

גם לפיכך ניתן להסיק כי החוזה בין ההתאחדות ובעלת המדגס הוא לא חוזה מסחרי רגיל, אלא חובק בתוכו גם את חובת הסודיות הנדרשת לשלילת פרסום קודם לפי דיני המדגמים טרס הצגתו לקהל הרחב.

לא הוצגה בפני כל ראייה מכרעת על כי הכיסא שעל קיווי דמותו וצורתו הוגש והתקבל המדגם, הוא אותו הכיסא שהוצג בפני ההתאחדות במהלך המשא ומתן. מנספחים שצורפו לראיות מבקשת הביטול, הנספחים לתצהירו של מר ליבר, ניתן להיווכח כי ההתאחדות ומר רוני שטן מנליסים ביניהם תחלופת מכתבים כאשר המכתב מ-1 למאי 1996 והמכתב

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

מ-15 למאי 1996 אשר מוענו להתאחדות לכדורגל מאת בעלת המדגם, מצייניס מחירים לשוניס למושבים. במכתב הראשון מחיר המושב הוא 42.8 ₪ + מע"מ , ובשני מחיר של 5 ₪ + מע"מ. בהחלט ייתכן כי מדובר היה במשא ומתן ובמסגרתו הוצגו כל מיני כיסאות להתאחדות עד אשר היא הסכימה לאשר את אותו מושב שאולי, אך אולי גם לא הוגש כמדגס. במילים אחרות, מבקשת הביטול לא עמדה בנטל ההוכחה המונח על כתפיה, שהוא כידוע גבוה כאשר עסקינן בזכויות קניין רשומות. מבקשת הביטול לא הצליחה להוכיח איזה כיסא הוצג בפני ההתאחדות.

ממערכת היחסים של מכרז (שהיה סודי) ניתן להסיק בהחלט כי הזוכה במכרז התקנת המושבים באיצטדיון, בעלת המדגם, זכאית לשמירה על המידע ששותפה בו ההתאחדות, ושלמעשה הוא סוד מסחרי שלה.

מעבר לכך, מהעולה מהראיות ניתן להסיק כי מאחר שההתאחדות לכדורגל היא גם הגוף המאשר לבעלת המדגס בכל הנוגע להתקנת מושבים באצטדיון, תהיה לבעלת המדגס אפשרות להתקין כיסאות אלו בשאר האצטדיונים בארץ, הדלת נפתחת בפניה, מאחר שההתאחדות נתנה את אישורה לכך שגם המושבים עומדים בתקני אופ"א מבחינת גובה ועמידותם. אין לציון כאן התקשרות מסחרית רגילה ושוטפת של מכירת והפצת מוצר לקונה רגיל מהציבור הרחב שהיא בבחינת פרסום. אין ספק, כי מטרת ההיוועצות בין בעלת המדגס להתאחדות, היתה בין היתר, ענייני גובה המושב, והתאמתו לתקני אופ"א, ומשכך לא מדובר בהיוועצות ובפעילות מסחרית גרידא, או היוועצות לגבי האסתטיקה של אותם מושבים. לעניין זה ראה סעיף 4 לתצהיר עדות ראשית של מר שטן מטעמ מבקשת הביטול, התצהיר בהליך במחוזי, ראיה מראיות מבקשת הביטול:

/₪. יצירת והתקנת המושבים באצטדיון רמת-גן הייתה משימה בעלת דחיפות רבה להתאחדות. כפי שנמסר לי על :די נציגי ההתאחדות, בלאשית שנת 968 ההתאחדות כלולל במדינות אחדות - נתבקשה על :די פיפ'/א (פלציית הכלולגל הבינלאומית) | להתאי את המושבים באצטדיון הלאומי, אצטדיון רמת גן, ללדישות פיפ''יא ממושבים באצטדיון כדורגל , ובעיקר הכוונה לגובה משענת הגב של המושב. [..:/

[ההדגשה אינה במקור,מ.נ.]

ובמשך תצהירו, פסקה 35 לתצהיר בעמ' 6, מסביר מר שטן מה המשמעות של החוזה עם ההתאחדות עבורו, וכיצד ניתן להבין כי החוזה הנוכחי הוא חוזה שדרכו מקווה מר שטן להתקדם לעוד התקנות של המושבים באצטדיונים בארץ (ובעולס):

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

יצירת המושבים הצבעוניים היה אמור להיות 'קפיצת מדרגה' עבור סופרפלסט. אנ דאיתי ביצור המושבים הצבעוניים פתח להמשך עודה של ספורט/סופרפלאסט | מוע ההתאחדות| באצטדיונים | ספורט החל בישראל, ולאחד מכן - בהמלצת ההתאחדות - אפילו אפשרות לפרוץ דרך לאצטדיונים ספורט בחו"ל. לא היה מדובר רק בהזמנת עבודה בעלת היקף נרחב ביותר. אצטדיון רמת גן הוא האצטדיון הגדול בישראל. הוא גם האצטדיון הלאומי. [...] לכן ייחסתי להזמנת העבודה שת ההתאחדות חשיבות גדולה ביותר. לכן גם אני אישית פיקחתי על יצירת המושבים הצבעוניים ובין היתר וידאתי שהיצירה נעשה בתאם לתנאים שנמסרו לנו על :די 'צדן ה-

[ההדגשה אינה במקור, מ.נ.]

ניתן בהחלט להבין כי מערכת היחסים המיוחדת מאוד שהיתה לבעלת המדגס עם ההתאחדות היא מערכת יחסים ארוכת טווח. כמו כן, הכוונות של הצדדים או לפחות של בעלת המדגם, היו כוונות לפרוץ דרך לאצטדיונים בארץ באמצעות האפשרויות שחוזה עבודה זה יצר. אי לכך, הנני רואה את ההתאחדות בנסיבות המיוחדות של תיק זה ושל מקרה זה שהינן יוצאות דופן, כגוף אשר חב היה בחובת הסודיות לבעלת המדגס כל עוד זה לא הוצג לציבור הרחב.

גם לאחר שהוצבו המושבים באיצטדיון, לא סביר בעיני כי מישהו מההתאחדות לכדורגל צפה באותם המושבים אשר הוצבו בטריבונות. לא הוכח כי משרדי ההתאחדות לכדורגל נמצאים בקרבת אותם טריבונות וכי אנשי ההתאחדות לכדורגל עברו ליד אותם טריבונות, על הדשא, באופן יומיומי. סביר יותר בעיני, כי כבכל אצטדיון ספורט המשרדים ממוקמים בחללים שמתחת לאותם טריבונות, כך שלמעשה אין מעבר, גם לא באופן יומיומי, של אנשי מקצוע ואנשי התאחדות דרך אותם טריבונות למשרדים.

בהתאם לכל הנאמר לעיל, הנני קובע כי לא התקיים בענייננו פרסום פומבי לפי דיני המדגמים.

יום הפרסום הפומבי של המדגם

נראה כי גם הוצבו המושבים לפני המועד הקובע באצטדיון דבר אשר לא הוכח לדבעי, הרי שאין בכך כדי להוות פרסום קודם. ואת מאחר שהאצטדיון הוא מקום סגור, אשר יש לשלם כרטיס על מנת להיכנס ולצפות במשחק בו. ביוס רגיל, ללא משחקים, מן המפורסמות הוא כי מתקני ספורט גדולים כאיצטדיונים, נעולים על מנעול ובריח. לעניין

זה ראה עמ' 42 לפרוטוקול הדיון מיוס 21 בספטמבר 2004, תשובות העד מטעמ מבקשת הביטול, מר שוורץ:

* הדשם: | כל אחד יכול להיכנס לאצטדיון חופשי? מר שוורץ:| בטה, תשלם כרטיס. הרשם: זו שאלה שאמרת, אני דוצה הבהרה. אמדת שנכנסת לאצטדיון, אני רוצה שיהיה לי ברור, מד שוודץ: לא בשביל הכיסאות. הרשם: | לא, אדס נכנס לאצטדיון, אדס, נכנס חופשי: או שזה נעול או יש בודק או שעד? איך זה הולך? מד שוודץ: תשלם כרטיס. הדשם: | אתה מדבר על משחק? מר שוודץ: כן/

4. דינס של אותס אצטדיוניס נעוליס כדין חדרים או אולמות גדולים נעוליס כשההבדל

בענייננו אינו עקרוני, עניין הגודל, והעדר התקרה באצטדיונים (בדרך כלל, שכן קיימים גם אצטדיונים מקורים).

לא הוכח כי התקיים משחק כדורגל פתוח לציבור הרחב בין המועד שהמושבים הגיעו לאצטדיון ובין יוס ה-1.9.96, מועד המשחק בין נבחרות ישראל ובולגריה. אי לכך, אף צופה מן הציבור לא צפה באותם מושבים, בין אס היו מותקניס ובין אס לא עד ליוס הפרסום הפומבי של המדגם, ה-1.9.96.

הצבת המושבים באיצטדיון הכדורגל, לעניין זה, לפני יוס הפרסום הפומבי של המדגס, דומה היא להצבת אותו ספר בספריה המכיל תיאור של פטנט, באגף שאינו נגיש לציבור הרחב, ואשר הוא נעול, או להצבת מוצג (אשר מעונייניס לרשום פטנט על תיאור שלו) בחלון ראווה בחנות כאשר חלון הראווה עדיין מכוסה בוילון המסתירו מהקהל הרחב. סדר הדברים הנכון הוא שקודם ניגשים לרשום הפטנטיס ומגישיים את הבקשה ואחר כך מסירים את הוילון מחלון הראווה של החנות, על מנת להציגו לקהל הרחב שבענייננו הוא הקהל שבא למשחק הכדורגל. עצס הצגת והתקנת מוצג בחלון ראווה מכוסה בוילון עדיין איננה פרסום פומבי.

האפשרות המצומצמת כי אנשי ספורט, מעבר לאנשי ההתאחדות, יכנסו ויראו את המושבים באיצטדיון בין התאריכים הללו (ה-22.8.96 וה-1.9.96), ואף יצליחו לבצע את

אותה העתקה נדרשת על מנת להיכנס בתוך דלתות הפרסום המוקדס אינה סבירה בעיני, ולא הוכחה למעשה.

לעניין הכתבות העיתונאיות שהוצגו כראיות מבקשת הביטול; אמנס, כטענת בעלת המדגס כתבה עיתונאית אינה ממצא עובדתי, אך הרשם יכול להסתמך על פרסום

בעיתונות כעל פרסום פומבי, גם מתואר בו פטנט, מדגס או סימן מסחר (כמו על כל עסוזש גם אחר). עיתון הוא בבחינת פרסום פומבי, ולכן עלי כרשם לבדוק את האמור בו. במקרה שלנו, הוצגו בפני כתבות עיתונאיות, אשר צורפו כנספחים א1-ג3 לתצהירו של עידי סיטון, מטעמ מבקשת הביטול. כל הכתבות העיתונאיות, בקשר למושבים, אשר צורפו הינן כתבות טקסט (טקסט בלבד), ללא תמונות. לא ראיתי תמונה או שרטוט בעיתון כלשהו שבו יש תיאור ברור של הכיסא, על מנת לשלול טענת חידוש. כמו כן, הטענות על פרסום פומבי של המושבים כחלק ממסע פרסומי של בעלת המדגס לא נתמכו בראיות כלשהן ונאמרו בעלמא בתחילת ההליך, ולכן הנני דוחה אותן.

לא הובא אף לא אדם אחד אשר היה יכול להעיד כי בהביטו במושב, הוא אף יכל להבין ולוכור את קיווי העיצוב שלו, עד כדי שיוכל להעתיקו. ראה לעניין זה מבחן העין בעייא 8 מילפרומאל תעשיות ירושלים נ' קליל תעשיות בע"מ, דינים עליון, כרך סד, 337. כמו כן, דבריו של כבי השופט אי אי הגיו בבית המשפט המחוזי תל אביב, בתא(ת'יא) 5 חברת המסלול, תעשיות בע"מ נ' חברת אקרשטיין ואח', פיימ תשמייה(?), 213:

ראה לי כי גם פרסום קודם אמנס נבחן במבחן העין, כי הדי לאמיתו של דבר מדגם /אין פירושו אלא קיווי דמות, צורה, דוגמה או קישוט? של *אפשר להבחינסם רק במראית עין/. מדגם איננו מושג שבמכניקה, כלומר הרכב דברים המאפשד תפעול מסוים, כי אם "דבר מה אשר קליטתו היא על"י העין, כלומר מטרתו של המדגם מתמצית עלי עינו של האדם. אולם בפרסום קודם חייבים להבתחין, גם זאת במבחן העין, באותם *?קיווי דמות, צורה, דוגמה או קישוט? של המדגם והשאלה היא לפיכך האם מן הציור של המשטח וצילום האבנים יכול אדם סביר להבחין בקווי הדמות או צורה שמהווים את המדגם הרשום. הייתי אומד שהאבחנה חייבת להיות ע7 כדי כך שהמתבונן בהם :כול להעתיק אותם הקוויס אשד במדגס עצמו.?/

מאחר שמבקשת הביטול לא הביאה שום עד אשר יוכל להעיד כי ניתן היה על ידי מי מהקהל, לפני התאריך הקובע, לחזות ממרחק סביר ולקלוט את אותם קיווי דמות המיוחדיס לכיסא דנן, עד כדי יכולת לבצע מעין 'הנדסה חוזרת של אותם קיווי דמות מאוחר יותר, במידה וירצה, על מנת להעתיק את המדגם, הרי שהמבקשת לא יצאה ידי חובתה החוקית בהליך ביטול זה.

סוף דבר

1. לאור כל האמור לעיל, הנני דוחה את בקשת הביטול.

2. אני מורה כי מבקשת הביטול תשלם למבקשת הוצאות ההליך בסך 25,000 שקל, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיוס ועד יוס התשלום בפועל.

דייר מאיר נועם, רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

ניתן בירושלים ביוס יייט חשוון תשסייו 0 בדצמבר 2005