מבקשת
- שם: טלל בע"מ
- בא כח: עו"ד פרידמן נבון ושות'
החלטות שיפוטיות
רישום הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר
בפני כב' הפוסק בקניין רוחני, ישראל אקסלרד
בקשות מתחרות לרישום סימני מסחר מס' 146391 2, פ113485, 143486
מבקשת 1: טלל בע"מ (בקשות 146391, 146392) ע"י ב"כ פרידמן נבון ושות'
(להלן: "טלל") מבקשת 2: מ.ז. אלקטרוניק בע"מ (בקשות 143485, 143486) ע"י ב"כ רון ברק, עו"ד
(להלן: "מ.ז.")
הסימנים והרקע להליך
1. עניין לנו כאן בארבע בקשות מתחרות לרישום סימני מסחר בסוגים 7 ו-9. שתיים מהן הוגשו על ידי טלל (להלן: "בקשות טלל") ושתיים על ידי מ.ז. (להלן: "בקשות מ.ז.").
2. בקשות טלל הוגשו ביוס 1 בפברואר 2001 בסוגים 7 ו-9. בקשה מס' 146392 הוגשה בסוג 7 לגבי "מכשירי חשמל ביתיים למטבח וחלקיהם, מכונות לערבוב, לישה, קילוף, גריסה, טחינה, ערבול וגירוד חומרי מזון, מכונות לקילוף ירקות, מדיחי כלים, מכונות כביסה, מכונות יבוש, שואבי אבק, מכונות לסילוק אשפה, מכונות להקטנת נפח פסולת מטבח, מכונות להכנת, ערבוב או הושטת משקאות, מכונות להכנת גלידות ומקפאים, מכונות לסחיטת מיץ, מעבדי מזון, פותחני קופסאות חשמליים, סכיניס חשמליים, משחזות סכינים/מספריים, מכשיריס להוצאת מיץ, מטחנות קפה, מכונות לטיהור אויר ומיס, מכונות לסינון אויר ומיס, חלקים ו/או רכיבים ואביזרים עבור כל הטובין הנ"ל הנכללים בסוג 7". בקשה מס' 146391 הוגשה בסוג 9 לגבי "מקלטי ומערכות רדיו וטלוויזיה, מכשירי חשמליים לרישום קול ולשיפוק קול, מתקני השמעה ניגון קול, נגני תקליטוריס לייזר, נגני CD, נגני תקליטים, רשמי קלטות, נגני תקליטורי וידאו דיגיטליים (מצס) מגהצים, חלקים ו/או רכיבים ואביזרים עבור כל הטובין הנ"ל הנכללים בסוג 9". הסימן
המבוקש בשתי בקשות אלו אינו מעוצב ומורכב מהמילה "0816 1 א".
3. בקשות מ.ז. הוגשו ביוס 10 באוקטובר 2000 בסוגים 7 ו-9. בקשה מס' 143486 הוגשה בסוג 7 לגבי "מיקסרים, מעבדי מזון, מערבלים מזון, מכונות כביסה, מדיחי כלים, מסחטות מיץ, פותחניס חשמליים, סכינים חשמליים, מכונות גילוח תספורת והסרת שיער חשמליים, בלנדריס חשמליים, שואבי אבק, מטחנות בשר, מקצצים; הנכללים כולל בסוג 7". בקשה מס' 143485 הוגשה בסוג 9 לגבי "התקנים ומכשירים לשימוש בחשמל, בצילום, התקנים להקלטה, העברה או שיחזור של קול וחוזי, ציוד לעיבוד נתונים ומחשבים,
טלוויזיות, מכשירי הקלטה, וידאו, סש/כ, מגהצים, מערכות שמע, רדיו טייפים, מערכות סטריאו, דיסקמן, נושאי נתונים מגנטים; הנכללים כולל בסוג 9". הסימן המבוקש לרישום בשתי הבקשות מעוצב ונראה כך:
אוכוכ ו
4. אציין כאן שני סימני מסחר נוספים, הרשומים על-שם הצדדים. ביוס 11 בנובמבר 1996, הוגשה בקשה ע"י טלל לרישום סימן .1.0086 בסוג 11, והסימן נרשם ביוס 5 ביוני
1. ביוס 26 באוקטובר 2000 הוגשה בקשה ע"י מ.ז. לרישום סימן מסחר 1.031% 18,
כפי שהוא מופיע לעיל בבקשות 143485 ו 143486, אף הוא בסוג 11, והבקשה נרשמה ביוס 4 במרץ 2002 ללא התנגדות.
עיקר טענות טלל
5. טלל טוענת טענה מקדמית והיא כי מ.ז. אינה רשאית לרשום את הסימן על שמה, שכן הזכויות הבלעדיות בסימן המבוקש לרישום על-ידי מ.ז. נתונות לחברת קלוריק אינטרנשיונל, שהיא חברה בלגית (להלן: "החברה הבלגית"). עוד טוענת טלל כי בבעלותה סימן מסחר רשום בשס "41.010/א" בסוג 11, וכי המוצרים בסוג 11 דומיסים למוצרים בסוגים 7 ו-9, ומשווקים באותם צינורות שיווק. לפיכך, טוענת טלל, פיצול הסימן ורישומו על ששל מ.ז. בנוגע לסוגים 7 ו-9, יעלה את החשש שקונה סביר יטעה לחשוב כי אלו גם מוצרים מבית טלל. עוד מוסיפה טלל וטוענת כי היא הגישה את בקשתה לרישום סימן
המסחר ".1.016 " בסוג 11 בשנת 1996, והבקשות לרישום סימן מסחר זהה בסוגים 9-7 לא הוגשו בשנה זו אלא מתוך טעות גרידה. טוענת היא עוד כי בקשות אלו הוגשו שלושה חודשים בלבד לאחר מועד הגשת הבקשות ע"י מ.ז., וממילא נהוג כי יש לתת למועד הגשת הבקשות לרישום משקל מועט, במיוחד כאשר הפרש הזמן בין תאריכי הגשת הבקשות הוא מינורי.
טלל טוענת כי היא עושה שימוש בסימן "41.0816 1%" משנת 1996, בכל הקשור למוצרי חשמל ביתיים על סוגיהם. מאידך, היא טוענת, מ.ז. הוכיחה, לכל היותר, את השימוש בסימן רק לאחר הגשת הבקשות. שימוש זה, היא טוענת, הופסק לחלוטין. בכל מקרה, מ.ז. לא עשתה מעולם שימוש בסימן המבוקש על-ידה בסוג 9.
לעניין תוס לבס של הצדדים טוענת טלל כי מ.ז. היא זו שניסתה לנצל את המוניטין וההצלחה שהקנתה טלל לסימן משנת 1996.
עיקר טענות מ.ז.
מ.ז. טוענת כי היא רשאית לרשום את הסימן "1.0818 א" על שמה, לאור ההסכם שנחתם בינה לבין החברה הבלגית. עוד טוענת היא כי טלל לא הגישה כל ראיה שיהיה בה כדי להוכיח שטלל עשתה שימוש בסימן המבוקש על ידה לרישום. לעומת זאת, טוענת מ.ז., כי היא הציגה ראיות ברורות לשימושה בסימן לגבי התקופה שקדמה להגשת בקשותיה לרישום, וגם לגבי התקופה שלאחר מועד הגשת הבקשות.
מ.ז. מדגישה כי היא הגישה את בקשותיה לרישום שלושה חודשים לפני הגשת הבקשות על ידי טלל. אף אם המשקל למבחן זה מועט לעניין ההכרעה בהליך של בקשות מתחרות לרישום, יש לבקשותיה של מ.ז. יתרון גם מבחינה זו, במיוחד לאור העובדה כי היא רשמה בעבר על שמה סימן מסחר זהה בסוג 11.
בכל מקרה, טוענת מ.ז., הוכח רצף כרונולוגי של שימוש בסימן משנת 1996 ע"י ההסכמים עם מר דוד מורד, שהפיץ מוצרי חשמל תחת הסימן "א1./01/א" בין השניס 1996 עד
שנת 2000. בנוסף, יש כמובן להתחשב בשימוש שעושה החברה הבלגית בסימן במשך שנים רבות.
מ.ז. מוסיפה וטוענת כי אף לאחר מועד הגשת בקשותיה לרישום, היא עשתה שימוש נרחב בסימן, בין ישירות על ידה, ובין על ידי חברות אחיות שלה. השימוש נעשה על-ידי חברות אחיות כחלק משיקוליס מסחרים של מערך השיווק, ויש לראות בשימוש של חברות אלה כשימושה של מ.ז., לעניו הליך הבקשות המתחרות.
2. בחינת תוס לבס של הצדדים מביאה למסקנה, טוענת מ.ז., כי טלל העתיקה את הסימן "03 1/א", תוך שינוי מזערי באחת האותיות. תוס לבס של מ.ז. לעומת זאת, ברור,
לאור העובדה כי היא רכשה את הזכויות בסימן מן החברה הבלגית, שילמה כספים רבים עבור השימוש בו ובמוניטין שצבר.
דיון והכרעה
3. אפתח ואומר כי אני דוחה את טענתה המקדמית של טלל לפיה מ.ז. אינה רשאית לרשום על שמה את הסימן המבוקש על ידה, באשר הוא בבעלותה של החברה הבלגית. ראשית, כלל ידוע הוא כי רישום סימן מסחר מקנה הגנה טריטוריאלית, כך שהעובדה שהסימן בבעלותה של חברה אחרת בחו"ל אינו מונע, בדרך כלל, את רישום הסימן בישראל על-שם מבקש אחר. מעבר לכך, מ.ז. הציגה ראיות מהן עולה בעליל כי החברה הבלגית נתנה את הסכמתה המפורשת לכך שמ.ז. תרשום על שמה את הסימן בישראל. אמנם, אותן הראיות, שמס מכתב מהחברה הבלגית והסכם בין החברות, נוצרו לפני שהמצהיר מטעמו מ.ז. החל לעבוד במ.ז., ולס בחקירתו הנגדית העיד מר אסף כי קיבל את המסמכים שצרף לתצהירו מתוך תיקי החברה. לאור זאת, אינני רואה סיבה לפסול אותן הראיות, כפי שבקשה טלל בסיכומיה. אשר על כן, מגיע אני למסקנה כי רשאית הרישום מ.ז. להגיש את בקשותיה לרישום, והעובדה כי הסימן הוא בבעלות חברה אחרת בחו"ל, החברה הבלגית, אין בכוחה למנוע מכך.
4. סעיף 29 לפקודה, הוא הסעיף הרלוונטי לעניינו, עוסק בבקשות מתחרות של אנשים של רישום סימני מסחר או שירות זהים או דומים עד כדי להטעות:
"29, בקשות מתחרות לסימניים זהים
(א) הגישו אנשים שונים בקשות נפלוות להירשום כבעלי סימני מסחר זהים או דומים עד כדי להטעות, לגבי אותם טובין או הגדרת טובין והבקשה המאוחדת הוגשה לפני שקובלה הבקשה המוקדמת, רשאי הרשם שלא לקבל את הבקשות עד שייקבעו זכויותיהם בהסכמה שבא עליה אישור הרשם, ובאין הסכמה או אישור כאמור יחליט הרשם, מנימוקים שיירשמו, לגבי איזו בקשה יימשכו ההליכים לפי פקודה זו,
(ב) על החלטת הדשן לפי סעיף קטן (א) ניתן להועבר לפני בית המשפט העליון בתוך שלושים ימים מיום החלטת הרשם.".
אין מחלוקת כי הסימניים המבוקשים לרישום על-ידי הצדדים כאן הם סימניס דומים עד כדי להטעות, ולכן בדין הפעיל בוחן סימני המסחר הליך תחרות ביניהם. בפסיקת בתי המשפט ורשום סימני המסחר התגבשו ונקבעו שלושה מבחנים לבחינת זכויות הצדדים בהליכים שמתנהלים לפי סעיף והם: מועדי הגשת הבקשות המתחרות, היקף השימוש שעשה כל אחד מהמבקשים בסימן, הן לפני מועד הגשת הבקשות לרישום בסימן והן
לאחריו - עד למועד הדיון בפני הרשם, ומבחן תוס לבס של המבקשים בבחירת סימני המסחר על ידם. לעניין זה ראה למשל בבג"צ 228/65 פרומין ובניו בע"מ נ. חברת פרו-פרו ביקויט בע"מ, פ"ד י"ט(3) 337 (להלן: "עניין פרומי") ; בג"צ 95/68 מתפרה הדרום בע "מ
נ' .000 ₪ 166 .ם.11, פ"ד כב (2) 189; בג"צ 476/82 אורלוגד בע"מ נ. רשם הפטנטים סימני המסחר והמדגמים, פ"ד ל"ט(2) 148 ועוד.
מבחן מועד הגשת הבקשות הוא מבחן טכני ויש לתת לו, בדרך כלל, משקל פחות מזה הניתו לשני המבחנים האחרים. במקרה דנן, ראינו כי מ.ז. הקדימה את טלל בהגשת הבקשות בשלושה חודשים. לעניין זה סבור אני כי אין לתת משקל לכך שטלל רשמה על שמה סימן מסחר בסוג 11, על פי בקשה שהוגשה על ידה מספר שנים קודם לכן, שכן עומדות להכרעה כאן בקשות מסוימות, הן הבקשות שבפני עתה, ותו לא.
מבחני השימוש בסימני המסחר ותוס לבס של הצדדים בבחירתם הם המבחנים המהותיים יותר בחשיבותם ובמשקלם. לעניינו מבחן השימוש, יש להביא בחשבון את השימוש שעשו הצדדים בסימניהם בשתי תקופות: עובר למועד הגשת הבקשות לרישום, והתקופה שלאחר מועד זה ועד למועד הדיון בפני הרשם. ראה לעניין זה בספרו של ע' פרידמן "סימני מסחר, דין פסיקה ומשפט משווה", מהדורה שניה, הוצאת פרלשטיין - גינוסר, 2005 :
"נהוג לבחו( את היקף ומהות השימוש שנעשה בסימן באלץ עדב הגשת בקשת הרישום הראשונה, אולם קיימים מקרים בהס עובר זמן רב ממועד הגשת בקשת הרישום הראשונה ועד למועד הדיון בזכויות המתחרות. במהלך תקופה זו עשויים לחול שינויים מסחריים, שיווקים ועסקיים, אשר יחזקו את הזכות של אחד המתחרים להשתמש בסימן. לכן, נהוג במקרים מסוימים לבחון, כמבחן עזר, גם את מידת ומהות השימוש שנעשה בסימן המבוקש ממועד הגשת הבקשות המתחרות ועד למועד בירור הבקשות המתחרות בפני רשם סימני המסחר",
עוד ראה בבג"צ 90