סימן מסחר 345678

ההחלטה:

בפני כב' סגן רשם הפטנטים ישראל אקסלוד

בקשה לביטול פטנט מס' 7 - שיטת חיוג

בעל הפטנט: שמואל פרומר בעלת רישיון ייחודי: כ-63705 והקסוק שניהם ע"י ב"כ עו"ד מתי ברזם

מבקשת הביטול: פלא -פון תקשורת בע "מ ע"י ב"כ ש. הורוביץ ושות', עו"ד

החלטה

רקע וטענות הצדדים

1. עניינו של הפטנט הנדון כאן הוא שיטה לעיבוד שיחות טלפון משולמות מראש. הבקשה לרישומו הפטנט הוגשה ביוס 2 ביוני 1992, וזהו התאריך הקובע לבדיקת קיומס של חידוש והתקדמות המצאתית באמצאה (להלן גס: "התאריך הקובע"). הפטנט נרשסם ביוס 9 בספטמבר 1996, לאחר שלא הוגשה התנגדות לרישומו. הוא רשוס על שס מר שמואל פרומר, אשר העניק רישיון ייחודי לשימוש בו לבעל הרישיון הייחודי. לשס הקיצור והנוחות, יכונו בהחלטה זו בעל הפטנט ובעל הרישיון הייחודי בשם: "בעל הפטנט".

2. פירוט הפטנט מזכיר שתי שיטות ידועות לחיוג מטלפוניס ציבוריים: שיטת החיוג באמצעות מטבעות, והשיטה הידועה של חיוג באמצעות כרטיס מסוג "טלכארד". לפי הנאמר בבקשה, חסרונותיה של שיטת המטבעות היו בצורך להיות מצויד במספר המטבעות הנדרש, בעובדה שהטלפונים הציבוריים דרשו שירות לעיתים קרובות ובהיותם של טלפוניס אלה נתוניס למעשי ונדליוס. חסרונותיה של שיטת הטלכארד היו בצורך בהשקעה גדולה בציוד התחלתי וכן בבעיה האקולוגית שבקיומס של כרטיסי מגנטייס משומשים רבים. האמצאה בפטנט דנן, אשר יכונה להלן לשס הקיצור "פטנט פרומר" או "הפטנט", נועדה להתגבר על החסרונות של שתי שיטות החיוג האמורות - כך נרשס בפירוט הפטנט.

3 שיטת החיוג של פטנט פרומר מורכבת ממספר שלביס ומרכיבים, אשר תמציתם, לפי האמור בפירוט הפטנט, כדלהלן:

א. המדובר הוא בשיטת חיוג אשר השיחות הטלפוניות שבמסגרתה משולמות מראש, ומיועדת במיוחד בהקשר לשימוש בטלפונים ציבוריים.

ב. קיימת מרכזת טלפוניס ציבורית, אוטומטית, אשר תוכנתה לכך שתתן אפשרות לביצוע שיחות יוצאות ללא תשלום, למי שיחייג צירוף מספר מתוך בנק מספר קבוע מראש.

ג. נגישות זו לשיחות יוצאות נפסקת, מבוטלת, לאחר מרווח זמן המוגדר במספר פעימות זמן (דקות למשל) או פעימות מונה. בעת הפסקת הנגישות נמחק מבנק המספרים כל מספר שחויג.

ד. את צירוף המספרים ניתן לרכוש על גבי רכיב בר מכירה. המספר מצוייס על גבי אותו הרכיב והס מכוסים, מוסתרים. צירוף המספר הוא בר חשיפה.

ה. רוכש הרכיב עליו צירוף המספר בר החשיפה מסוגל, לאחר חשיפת המספרים, לבצע שיחת טלפון למשך מרווח הזמן האמור לעיל.

ו. שיטת החיוג יכולה אף לכלול פעולה של חיוג לאותה המרכזייה ע"י חיוג מספר חינס.

ז. באופן מועדף, הרכיב בר המכירה הוא בצורה של כרטיס, עליו מודפס המספר, כאשר הוא מכוסה בשכבת כיסוי אטומה, הניתנת להסרה.

4. במילים אחרות: השיטה שבפטנט פרומר באה להתגבר, לפי האמור בפירוט הפטנט, על מספר מגבלות וחסרונות שבשיטות החיוג באמצעות מטבעות וטלכארד. יישוס השיטה הוא בכך שאדם ניגש לנקודת מכירה, רוכש רכיב כלשהו עליו מצוי מספר סודי, כאשר המספר הסודי מוסתר (להלן יכונה מספר זה: "המספר הסודי"). לאחר התשלום עבור הרכיב, חושף האדם את המספר הסודי, ניגש הוא למכשיר טלפון, מחייג את המספר וכך המרכזייה אשר תוכנתה מראש, מאפשרת לו לבצע שיחה יוצאת. משך השיחה תלוי בפעימות המונה או בפעימות הזמן שנקבעו מראש (אשר מן הסתם תלויות בסכום אותו שילם האדם עבור הרכיב הנושא את המספר הסודי). השיטה מיועדת בפרט לטלפונים הציבוריים. החיוג למרכזייה יכול שייעשה בדרך של חיוג מספר חינס, לפני חיוג המספר הסודי. תצורה מועדפת של השיטה היא כי הרכיב הנרכש על ידי המחייג, יהיה בצורה של כרטיס, עליו מודפס המספר הסודי, כאשר מספר זה מכוסה שכבה אטומה הניתנת להסרה. במהלך הדיון, כמו גם מטענות הצדדים מתברר, כי שיטה הסתרת המספר שבתצורה המועדפת היא כדוגמת השיטה המוכרת היוס לכל, והמשמשת בכרטיסי חנייה, כרטיסי הגרלה למיניהס וכד'. חשיפת המספר בשיטה זו נעשית על ידי גירודו באמצעות חפצ חד. הצדדים כינו שיטה זו שיטת ה-"011 ם501806", אני נבחר בשפה העברית ואכנה אותה להלן: "שיטת הגירוד".

5 כאן אולי המקוס לציין את ההבדל בין שתי שיטות חיוג, שתיהן שיטות אשר השיחות

בגינו משולמות מראש - 6815 בי האחת היא שיטת התיוג באמצעות כרטיסי

רשס הפטנטים, המדגמיס וסימני המסחר

טלכארד, המבוססת על כך שהציכרון והנתוניס בדבר יתרת הזכות לביצוע שיחות מצוייס על גבי כרטיס הטלכארד עצמו. שיטה אחרת היא שיטת הזיכרון המרוחק - 6סוַ6ע

ץזסותסות. בשיטה זו, הפרטיס לגבי יתרת הזכות לביצוע שיחות לא מצוייס על גבי הכרטיס עצמו וגס לא על כל רכיב אחר, אלא במרכזיית טלפונים, אליה מחייג המטלפן את המספר הסודי כדי לקבל גישה לשיחת חוצ. שיטת החיוג של פטנט פרומר, כמו גס

השיטות שיידונו בהחלטה זו, משתייכות לקטגוריה השנייה - ץזסוחסוח 1016ת6ז.

תחוס המונופולין של פטנט נקבע בתביעות המופיעות בסוף הפירוט. פטנט פרומר כולל מערכת תביעות המורכבת משש תביעות, אותן אביא עתה כלשונן:

ץזזם1611ז'זסכן ,60115 6הסוק1616 הוסק-6יזק 9חז6655סיזק ]0 00וו6חז ה .1" 6 חהז8זזקוז60 ,65הסוק6!6ז 6ו!מווק הזו הסו0 ה 60 הז 86ו יזס] - ]0 581605

6 )וז 6ז]וז 6506606 סו (כך במקול) חחזמזםיזףסיזק (ם) זס] 0600551016 66ז]-]101 6ה 600 0) (%ק) 6ףחםה6א6 הסחסיזע %המסס-0010/ 0 ]0 ]גוס 6מסקחם (כך במקול) חחז!וסוה קט 60115 פחוסשזווס ;5 \זווחז 'ז100'ז51150-וסחז ,60חזוזיז6ו636יזק ][ס

זסזהווס/6וזוז 60א6]1יזק ם זסו]ם 0660551011 5010 שו ]][ס-ףהזזזגו6 (ע) ;[סז6)חז 505!ווק

ה 066 05 )םוז ז6מוחווח עחם אהסכ-0010 16 חזסיז]| חזפסיז6 (6) /כך במקול) 101160

חש ₪ חס 65 תווח 5010 ]0 :606 ףהוא5סחז 0 ףחזססו (0) - 2050016א6 (ח0001יז זסטש6שוסו] - 6!מזוטחז חם מז זסמותסת 606 ;רדר ורד

ווק [0יז6 6 116 10 5016 'זס] זס כ חז6וחז זסז'זיזס6 5010 פחזזז6]][ס (6) 6 ההו5סקאס ז6ו] ,5זסחז6וחז ז6ויזיז60 116 ]0 ז56םוז6'זווק ₪6 זסתז 50 [ס חסוזטיזוום 6ה) יזס] [[60 ₪ 066!ק 0ו 160ה6 15 ז6מוזווח 6ש1ו66ק5סיז .זוז 5010 6

זו] ]0 5162 06 טהזפויזקההס6 זשוזיזגו] 1 הזזם!) ]0 בסו[ו6חז 6הזז' .2 א 6 ]0 יז6 תווח 066655 6סיז]-]!0סז ₪ (כך במקוד) פחזווטו

]0 5זמווסחחם ףהוחוסוחסיז חוסיז6ו[ע 2 "זס 1 הזוס!) ]ס 00סהז6חז שה .3

.קיזסק פחז!601 6 סו 60ע015010 ע[זחסידזגו6 15 [סעי"ז6)חז 5010 6זז

6 ]0 )הוגוסחזם ז06חזםחז6יז 0 הזשיזסהשו 3 וחוס!) ]0 בסו[ו6חז 6ד .4

₪ 0 10016ו60יז6 15 6010 פחזסטוווס חם ]0 0ח6 6 01 םיזוחו 5010

מו (כך במקול) פחו!סז זשוזיזגו] על 1חוו660 ז6כז1050ו5 56]00100

ורד 6רזסה1ק1616

צ"ל ) 0]|6ו0ח6זט 5010 6ו]ז חזשז6וער 1 תזום!) ]0 0סת)6חז שד .5

זט הווח 5010 ,05ז60 ]0 חזזס] 6ו[ז הז 6יזם 5יז6כ השח זסז'זיזס6 (16ז ושע

6 טסוחסיז ם ]0 ז6ץ0! 0 עמ 60ז6שס6 חח חססיו6וןז ב6זהזיזקחזז פחזסם

0 שווקס

ק0101ז51105 60115 6חסוק616 בוסק-6יזק ה66551סזק ]0 61000 0 .6

(ההערות בסוגריים הוספו - *.א.) ".06501000 6יזס]סחזסיז6ו] ₪5

7. טענות מבקשת הביטול (להלן גם: "המבקשת") הן רבות, ומתפרשות על פני לא פחות מאשר 102 עמודי סיכומים ו-41 עמודים של סיכומי תשובה. אביא להלן את התמצית שבתמצית הטענות :

א.

בעל הפטנט מעוות את תוכנו של הפטנט. לטענת המבקשת, מנסה בעל הפטנט להציג מצג, לפיו תחוס ההגנה שבתביעות הפטנט הינו צר יותר מאשר הוא בפועל על פי פרשנותו הנכונה של הפטנט, זאת על מנת להתחמק מן הקביעה כי תביעה מס' 1, היא התביעה העיקרית, נעדרת חידוש היא. לטענת בעל הפטנט, המרכיב שהוא כרטיס חיוג עליו מודפס המספר הסודי כשהוא מכוסה שכבה אטומה הניתנת לגירוד הינו אחד המרכיביס העיקרייס בפטנט. טוענת המבקשת כי אין זה כך, אלא שמרכיב זה מופיע כתצורה מעודפת, במסגרת אחת מהתביעות, תביעה התלויה בתביעה מס'1.

מטרת האמצאה שבפטנט הייתה לפתור בעיות שהיו קיימות בשיטות החיוג באמצעות טלכארד, ולא שכלול של שיטת ה- ץץסות6ות 6)סות6ע. המדובר בפטנט באמצאה שהיא שיטת ה-ץזסוחסות 1016ת6ז עצמה ולא שיפור שלה.

הפטנט חל רק על טלפונים ציבוריים והמונופולין הנתבע בפטנט מתייחס רק לטלפוניס כאלה.

איו המדובר כאן בפטנט קומבינציה, כטענת בעל הפטנט.

אין חידוש בתביעות מס' 1 עד 3 ולכן הן בטלות. קיימיס פרסומיס הקודמים לתאריך הבקשה, אשר יש בהן כדי לשלול את החידוש מתביעות אלו. הפרסומיס

הקודמים הם: כרטיסי חיוג מסוג ץזסוחסות 61016ע, פטנט אמריקאי מס' 5 (להלן: "פטנט קמיל"), מערכת של חברת 1106קק1/ [התסטגצז זז 01 76620108165" זסזטקנתס:) - היא מערכת המאפשרת ביצוע שיחות

משולמות מראש לאחר קבלת קוד סודי (להלן: "מערכת 21)ג צז"), פטנט צרפתי

מס' 8419088 (להלן: "הפטנט הצרפתי"), פטנט בריטי מס' 2046556 (להלן: "הפטנט הבריטי"), פרסומיס העוסקים בכרטיסיס הכוללים שכבה אטומה הניתנת להסרה (פטנט אמריקאי בקשר לשיקים, פטנט אמריקאי בקשר לכרטיסי חניה, פטנטיס אמריקאים בקשר לכרטיסי הגרלה, מידע מהאינטרנט לגבי כרטיסי הגרלה, פטנטים אמריקאיס בקשר לכרטיסי משחק).

בעל הפטנט מושתק מלטעון כי השיטה המתוארת בפטנט קמיל וזהה בעיקרה לשיטה שבפטנט פרומר, שכן במסגרת הליכי בחינת הפטנט הודה בכך בפני בוחן הפטנטים, תוך שהוא מציין כי ההבדל בין הפטנטיס האמוריס הוא שבשיטת פטנט קמיל, חייב המתקשר לפתוח חשבון אשראי וקוד סודי בחברת הטלפוניס.

משכך טען בעל הפטנט, הרי תורת המנע של תיק הפטנט - זס6קקגזטט 116 1 - משתיקה אותו בטענתו זו.

תביעות מס' 1 עד 4 נעדרות התקדמות אמצאתית - כל המרכיבים המצויים באותן התביעות מצויים היו, עובר לתאריך הבקשה, בפטנט קמיל, בכרטיסי החיוג שהוצגו כראיה, ובפטנט הצרפתי. כל בעל מקצוע ממוצע, אשר פרסומים אלה היו בידיעתו היה מגיע, ללא מאמף מחשבתי מיוחד, אל האמצאה המוגנת בתביעות האמורות.

תביעה מס' 5 אף היא נעדרת התקדמות אמצאתית, באשר בתאריך הבקשה, הייתה כבר ידועה שיטת הסתרת מספרים באמצעות שכבה אטומה הניתנת להסרה ע"י גירוד. השיטה הייתה ידועה מתחוס כרטיסי ההגרלה, השיקים, כרטיסי החניה וכרטיסי המשחק. כל בעל מקצוע ממוצע, אשר בתאריך הבקשה היה מתבקש להסתיר את המספר הסודי המודפס על גבי כרטיסי חיוג משולמיס מראש, היה מציע את אפשרות השימוש בשכבה אטומה הניתנת לגירוד.

לגבי תביעה מס" 6, הרי גם היא נעדרת התקדמות אמצאתית, שכן היא מפנה לאמור בפירוט ובזה האחרון אין כל חידוש או התקדמות אמצאתית.

העובדה שניתן פטנט בבקשה מקבילה באירופה אין משמעותה כי יש להעניק גם את הפטנט בישראל. ההחלטה באירופה אינה מחייבת את רשס הפטנטים הישראלי. בנוסף, בעל הפטנט הטעה את בוחן הפטנטים האירופאי בכך שטען בפניו שפטנט קמיל מחייב בדיקות אשראי על ידי חברות כרטיסי האשראי.

8 בעל הפטנט אף הוא לא חסך במילים, ובסיכומיו המתפרשים על 41 עמודים הוא טוען, בתמצית, כדלקמן:

א.

עיוו בפטנט במלואו מלמד, כי המדובר הוא בשיטה לעיבוד שיחות טלפון משולמות מראש, הכוללת במצטבר ארבעה מרכיביס : האחד, מיידיות השימוש - רוכש הרכיב עליו מצוי המספר הסודי יכול לעשות בו שימוש מייד לאחר הרכישה; השני, מספר נסתר המצוי על גבי הרכיב גופו, מספר שהוא בר הסרה, כאשר, לפי האמור בפירוט ובתביעות, המספר מוטבע בצורה ממוחשבת על

הכרטיס והוא מכוסה בשכבה אטומה הניתנת להסרה על-ידי גירוד; השלישי, תפוגה מבוקרת של הנגישות - עס מיצוי פרק הזמן או תוס פעימות המונה, או בתאריך תפוגה כלשהו; הרביעי, גמישות תפעולית מכל מכשיר טלפון - ניתן לעשות שימוש בשיטת החיוג שבפטנט מכל מכשיר טלפון.

קיימת חזקה כי פטנט שניתן הינו בתוקף, וכל ספק בעניין זה יש לפרשו לטובת בעל הפטנטי.

מבקשת הביטול לא הציגה פרסוס יחיד הקודס לתאריך הבקשה במועדו, והכולל בחובו את כל מרכיבי האמצאה שבפטנט. במיליס אחרות, כטענת בעל הפטנט, במועד שקדס לתאריך בקשת הפטנט לא הייתה קיימת שיטה לעיבוד שיחות

טלפון משולמות מראש, המבוססת על עזסותסגת 006נת6ע ומשלבת שיוך מוקדס

של סכוס מסויס למספר נסתר, כאשר מספר נסתר זה מוטבע על כרטיס החיוג עצמו ומכוסה בשכבה אטומה הניתנת לגירוד.

באמצאה נשוא הפטנט קיימת גס קיימת התקדמות אמצאתית. העד המומחה מטעס מבקשת הביטול עצמו אישר בפרסומיו כי שיטת הגירוד היא 60ת6ו, כשיר לרישוס כפטנט. בכל הפרסומיס הקודמים, לרבות כרטיסי החיוג ופטנט קמיל, לא היה קייס המרכיב של המספר הסודי המוטבע על גבי כרטיס ומכוסה בשכבה אטומה הניתנת לחשיפה על ידי גירוד.

ההתקדמות ההמצאתית של פטנט פרומר על פני פטנט קמיל היא בגורמיס הבאים: בפטנט קמיל יש צורך בקשר בין הרוכש לבין נאמן מטעס חברת הטלפונים, דבר שלא קייס בפטנט פרומר; קמיל לא חשב על הקצאת סכוס קבוע מראש למספר הסודי בטרס הימצאותו של לקוח משלס; מספר סודי בר חשיפה המטבע על הרכיב החינו אלמנט שלא מצוי בפטנט קמיל; פטנט קמיל מתייחס לחיוג מטלפוניס יעודיים - 6מסמק16[]6 16[פטק 060168160 - ולא מכל טלפון באשר הוא; בפטנט קמיל חייב הלקוח לפתוח הפקדה כספית אצל מתווך, שהוא נאמן חברת הטלפונים, ורק אחר-כך לקבל ממנו את הקוד הסודי; קמיל לא העלה על דעתו את השימוש ההמוני, כ-צ011סותוחס6, של כרטיסי התיוג משולמיס מראש, אליהס משויכים מראש סכומים לביצוע שיחות ; פטנט קמיל אינו מתאר שימוש בכרטיסיס; פטנט קמיל מצריך את הלקוח הפוטנציאלי לפתוח כל פעם מחדש חשבון קרדיט אצל נאמן חברת התקשורת, אשר מחויב להתקשר במקוס לחברת הטלפונים ואינו שולף מאמתחתו ונותן ללקוח את הכרטיס עס המספר הסודי.

ההצלחה המסחרית של האמצאה המגולמת בפטנט היא כשלעצמה ראיה לקיומה של התקדמות אמצאתית. אציין כבר כאן כי לא הובאו ראיות שיהיה בהן כדי לתמוך בטענה עובדתית זו.

מבקשת הביטול עשתה שימוש במסמכיס שמקורס בדיסציפלינות רחוקות מזו אשר אליה משתייך פטנט פרומר. לצורך שלילתה של התקדמות אמצאתית מותר

השימוש במסמכים שוניס תוך צירופס לפסיפס, ובלבד שאלה ניטלו מתחומיס הנופליס באופן טבעי תחת עיניו של בעל מקצוע, מבלי שיידרש להפעיל את דמיונו, כלומר, מדיסציפלינות המשיקות בצורה חד משמעית לתחוס הרלוונטי. לאור ואת, לא ביססה המבקשת את טענת היעדר ההתקדמות ההמצאתית. השימוש בפרסומיס קודמיס הנוגעיס לכרטיסי הגרלה, שיקים וכרטיסי חניה, לצורך שלילתה של ההתקדמות ההמצאתית, מהווה במקרה דנן חכמה שלאחר מעשה (ז05162ת11[), דבר שהוא אסור בבואנו לבחון אס אמצאה היא מובנת מאליה אס לאו.

ח. כטענה או כסעד חילופי מבקש בעל הסימן כי אורה על ניסוח מערכת התביעות מחדש באופן שתביעה מס" 5, היא התביעה התובעת, כדרשנות זו של בעל הפטנט סותרת את לשונו המפורשת של הפטנט, על תביעותיו ופרוטו, ואינה עולה בקנה אחד עס כוונת מנסח הבקשה לפטנט, כפי שבאה לידי ביטוי בצורה מפורשת במסמכי הפטנט. פרשנות זו של בעל הפטנט היא ניסיון למנוע את ביטולה של תביעה מס' 1 שבפטנט, שהיא בבחינת תביעה חמדנית, חסרת חידוש והתקדמות המצאתית, אשרדינה להתבטל.

אס לתמצת את טענת בעל הפטנט בקשר עס היקף התביעות, הרי טענתו היא שפטנט פרומר הגנתו צרה מכפי שמבקשת ללמוד ממנו המבקשת. לשיטתו, כבר בתביעה הראשונה ביקש המנסח להגן על שיטת חיוג מסוג ץזסוחסו 161016 אשר על הרכיב הנמכר במסגרתה מודפס או מוטבע המספר הסודי, כשזה האחרון מכוסה בשכבה אטומה הניתנת לגירוד על ידי הרוכש. המבקשת מצידה סבורה כי אין כך הדבר. לטענתה, בתביעה מס' 1 נתבעת למעשה שיטת חיוג הכוללת את האלמנטים האופיינייס לשיטת ה- יזסות6ות 1016ת6ע, כדוגמת הנתבע בפטנט קמיל, ואין תביעה זו מצטמצמת לרכיב הפועל בשיטת הגירוד; לכן, טוענת מבקשת הביטול, היקף ההגנה שבתביעה מס' 1 הינו רחב בהרבה מזה הנטען על-ידי בעל הפטנט. למאי נפקא מינא? אם היקף ההגנה צר יותר, הרי הדבר מצמצס את הסיכון שפרסוס קודס מסוים ייפול בגדר אותה התביעה; אס רחב הוא, הרי הסיכון כמובן גדל.

מלשונה של תביעה מס' 1 ברור לטעמי כי אין המדובר ברכיב הכולל את שיטת הגירוד דווקא: סעיף משנה (0) של התביעה מורה "5016 ]0 6068 8מ0511חז 0 8ַח61ם1ם" ויז זסטסעוסה - 6]פזפוטח חם מז זמ תוסח זסוזיו60 6]קוהח6ט ₪ חס 8זסמותווח "...יזסמתנחז - 2050016א6. תרגוס הדבריס הוא: הצבה והסתרה (או כיסוי) של כל אחד מהמספרים האמורים על רכיב בר מכירה באופן בלתי נראה אך ניתן לחשיפה. לא נאמר בתביעה זו דבר וחצי דבר לגבי הטבעתו של המספר הסודי על גבי כרטיס וכיסויו בשכבה אטומה הניתנת לגירוד. לפי תביעה גו, שיטת הצבתו של המספר הסודי על הרכיב בר המכירה יכולה להיות כל שיטה אחרת ולא רק שיטת הכרטיסים בשיטת הגירוד.

השיטה:

לא זו אף זו, שיטת הגירוד נתבעת במפורש בתביעה מס" 5 שזו לשונה: " ]0 6800וחז 6וז'זך'" 6 מז 6יזם 65 ושח ז6וידזם6 (016ות6ט) 16פוהמסזט 5010 6וז הזסיזס טר 1 הזוה ) 'ז6ץ0! 0 ע 60יז6ס6 0חם חסשיזסה) [6זהזיוקחחזז הזשכ זספהזווח 5010 ,605 ]0 חזיזס]

" שה6001 6וזסקס ‏ 6]קנטסוח6ז [0. תרגוס הדבריס הוא: השיטה של תביעה 1, כאשר הרכיבים הנישאים, ברי המכירה, הס בצורה של כרטיסיס, כאשר המספר האמור מודפס עליהס ומכוסה בשכבת כיסוי אטומה הניתנת להסרה. נשאלת השאלה: אס כגרסת בעל הפטנט כבר בתביעה מס' 1 נתבעה שיטת גירוד, לצורך מה מצא מנסח התביעות לנכון לתבוע ואת שוב בתביעה מס' 5? בעל הפטנט לא נתן כל הסבר מניח את הדעת לתמיהה זו.

גס נוסח הפירוט עצמו תומך בעליל בפרשנותה של המבקשת: כרקע לאמצאה מציג הפירוט את האמצאה ככזאת שבאה להתגבר על החסרונות של שיטות התחיוג באמצעות מטבעות או כרטיסי טלכארד. לאחר בכן, בקטע שכותרתו תמצית האמצאה, מתוארת למעשה שיטת התיוג ץזסנתסגת 006סנת6ע עצמה, וכך נרשס שס: " ]0 0/0100 060וטסזק 15 6זס6ת] מסהת6טחו 6הז 0) 8חזזס66" חז 86גו ‏ זס] ץ]זם!וו6וזיזסק ,60115 6חסוזק6!6ו נוסט-6יזק. 9חז55סס6סיזק ]0 5ק506 16 8חזפזזקוח60 ,65מסהק1616 6ו[מווק | זו 660 60 וס 6א6 ה6תסיז 6וזסוחסוווג 6ו[פוו 661106ק65יז 6וזז חהוחזסיוףסיזקת קל 6015 פחזסף)ווס זס] 0660551016 66ז]-||10 6וח660ט סו (אמגם) - סח ,60חזו'ז6ו606יזק ]0 %ה0כ-0010 0 ]0 ]צוס 6מסעחם פחזווסו ₪ ]0 ו!1ק0666551 5010 6 ][ס-חחזוווו6 ,זט הווח ז6זז050וו5 -010 6 החסז] פחזפסיז6 ;]סעיז6)חז 505!ווק ז6)תגוס6/סחזזז 60אז]סיזק 0 פחזסס1 010!!60 מ266 066 05[ )0) זסקותווה עחם אחסם זוז ז6ויזיזם6 116 שש 0 ]0 :606 חס 8יז6 תווח 5010 6 חה51וח ;ז6התסתז- 0500[6קא6 טחו00סז זסטש6עוסו[ - 6|[מומטחו חם חן ]6 6וז1 10 5016 זס] ז6מוחסחז 6ודזם6 016 ת6יד 6וז חוז6]]ס זז הסוח זסז'דזם6 6 ]0 "56 הסזווק 16 וטו 50 וסווק זס] !601 ₪ 66סז 0ז 02160ח15/6 ,5'זסמוחווח 661106ק65יז 6הז פהופסקאס

(לא תוקנו שגיאות כתיב המופיעות ".|טשיז6)חו 5010 16 [ס הסחוםיזגום 6וזז במקור -*.א.) שיטת הגירוד על גבי כרטיסיס מופיעה רק בהמשך הדברים, כתצורה מועדפת של

]0 וח'יזס] 116 6יזם 5'זס סח ז6ויזיז60 6!וםחסט 5010 6 ,ץזמסיז6]סיזק " ₪ על 6006700 0 חססזסו!ז [6זחז'זקחזו הזז תווח 5010 ,6005

".6001100 סווסקס ,16 סטסחזסיז ם ]0 זסץם!

מהמובאות מתוך הפירוט והתביעות ניתן ללמוד, בצורה אשר לטעמי אינה משתמעת לשתי פנים, כי שיטת החיוג הכוללת כרטיסים עס שכבת גירוד היתה תצורה מועדפת בלבד של שיטת פטנט פרומר, וכי תביעה מס' 1 הינה רחבה מהנטען על-ידי בעל הפטנט.

הכלל הבסיסי המנחה אותנו בבואנו לפרש מערכת תביעות של הפטנט הוא כי במלאכת הפרשנות יש להתחקות אחר כוונת הממציא. ראה לעניין ּה, למשל: ע"א 345/87 והות 0 ) )/03י1\, 118105 נ. מדינת ישראל, פ"ד מ"ד(4), 45 (להלן: "פרשת יוז"); ספרו של ע. פרידמן פטנטים, דין, פסיקה ומשפט משווה, בהוצאת פרשטיין-גינוסר, בעמ' 231; ע"א 2972/95 וולף נ. דפוס בארי, פ"ד נ"ג(3) 472. על מנת להגיע אל כוונת הממציא, יש לקרוא את הפטנט כמסמך שלם, אין לקרוא את תביעות הפטנט במנותק מן התיאור ומהשרטוטים - ראה פרשת יוז, עמ' 65. החלת הכללים הבסיסיים האמורים במקרה דנן מצביעה על כך כי כוונו של הממציא הייתה לתבוע מונופולין רחב, הכולל רכיבים ברי מכירה שוניס, כאשר רק תצורה מועדפת אחת היא כרטיס עליו מוטבע מספר סודי שניתן להסרה בשיטת הגירוד.

משקבעתי את היקף ההגנה הנתבעת בתביעה מס' 1 של הפטנט, הגיעה העת לבחון האס יש בפרסומיס השוניס אשר הוצגו על-ידי מבקשת הביטול, כדי לשלול את קיומו של החידוש באמצאה הגלומה בפטנט פרומר.

היעדר חידוש

על-פי סעיף 3 לחוק הפטנטים, התשכ"ז-1967, אמצאה היא כשירת פטנט אם היא, בין היתר, חדשה. סעיף 4 לחוק קובע אמצאה חדשה מהי:

"4. אמצאה נחשבת לחדשה, אס לא נתפרסמה בפומבי, בין בישראל ובין מחוצה לה, לפני תאריך הבקשה - (1) על ידי תיאור, בכתב או במראה או בקול או בדרך אחרת, באופן שבעל מקצוע יכול לבצע אותה לפי פרטי הת:אור; (2) על ידי ניצול או הצגה, באופן שבעל מקצוע יכול לבצע אותה לפי הפרטים שנודעו בדרך זו."

טענת היעדר החידוש נטענה על-ידי המבקשת רק בהתייחס לתביעות מס' 1 עד 3 של הפטנט. המבקשת למעשה מודה כי כרטיס חיוג בשיטת ץזסות6וח 1016ת6ע הכולל גס את שיטת הגירוד, לא פורסס לפני התאריך הקובע. בנקודה זו אין הצדדים חלוקים, וכל ניסיונו של בעל הפטנט לשכנע כי כרטיס כאמור לא פורסם לפני אותו המועד הוא מאמ\שווא.

מהראיות שהוצגו במהלך הדיון הגעתי לכלל מסקנה כי תביעות אלה אכן נעדרות חידוש הן. קיימיס מספר פרסומיס אשר באופן ברור מתאריס בכתב או במראה את האמצאה הנתבעת בתביעות 1-3 של פטנט פרומר, באופן שבעל מקצוע יכול היה לבצע את האמצאה לפי אותס הפרסומים. ניתן גס לומר כי חלק מן הפרסומיס הקודמיס מהוויס למעשה ההצגה של האמצאה או ניצולה, באופו שבעל מקצוע יכול היה לבצעה על פי פרטי המוצריס שהוצגו.

מעדותו של ד"ר היסקוקס, אשר העיד מטעס מבקשת הביטול עולה, כי כרטיסי חיוג בשיטת ה- ץזסות6ות 1016ת6ז הוצגו לראשונה בשנת 1985. מאותו המועד, הוצגו כרטיסיס לחיוג בשיטה זו על-ידי חברות מספר. הדבר עולה מתצהירו של העד, כמו גס מפרסומיםס שחוברו על-ידו והוצגו במהלך הדיון. פרסומיס אלה אמנס מועדס לאחר התאריך הקובע, אולס ניתן ללמוד מהס כי כרטיסיס כאמור קיימיס היו בשוק שניס אחדות לפני אותו התאריך. מכל מקוס, גס בלעדי אותס הפרסומים, הרי כרטיסי חיוג אשר הוגשו כראיה במהלך הדיון בפני, כוללים את כל מאפייני האמצאה אשר נתבעת בתביעות מס' 1 עד 3, ויש בהס כדי לשלול את קיומו של החידוש שבתביעות אלו.

כלל ידוע הוא כי על מנת שיהיה בפרסוס קודס כדי לשלול חידוש מאמצאה נשוא פטנט או בקשה לפטנט, עליו לכלול את כל הרכיביס של האמצאה, ואין להיזקק לפרסומים נוספיס ולבצע פסיפס של רכיביס אשר כולם, במצטבר, מתאריס את האמצאה הנבחנת. נבחן עתה את הפרסומיס הקודמים, ולא קשה המלאכה כאשר המדובר הוא בכרטיסי התחיוג למיניהם.

מוצג מב] 4 הוא כרטיס חיוג אשר שווק עוד לפני התאריך הקובע, כפי שעולה מעדותו של העד היסקוקס. כרטיס וה כולל את כל הרכיביס שבתביעות 1-3: מהוראות השימוש שבחוברת בת שני עמודים, עליה מודבק הכרטיס עולה בעליל, כי בעל הכרטיס מתקשר למרכזיה אשר תוכנתה מראש לזהות את הקוד אשר קבל בעל הכרטיס בעת הרכישה וכי מייד לאחר הקשת המספר הסודי, מקבל המטלפן גישה לקו חוץ לצורך ביצוע שיחה יוצאת. עוד ברור מן התיאור שבחוברת כי זמן השיחה הוא מוגבל וכי בתוס אותה המגבלה, מתנתקת השיחה. מחיקת המספר הסודי מן המאגר שבמרכזיה היא דבר מובן מאליו ומתחייב מגמר ניצולן של דקות או פעימות הזכות שהיו קיימות לזכות המתקשר.

הסכים עס כך גם העד גרושקביץ מטעס בעל הפטנט בסעיף 8 בתצהירו, ואף חזר על כך בתשובה לשאלות שנשאל בחקירה נגדית. על פי עדותו של העד היסקוקס, כרטיס אסטוסוחג/ מב/4 שווק בתוך מעטפה סגורה, בה הקוד הסודי הוסתר במדבקה הניתנת לקילוף. אין מחלוקת כי המוצג מב/4 הוצע למכירה לציבור הרחב, דבר שעולה גם מתצהירו של העד היסקוקס. בכך מגיעיס אנו למסקנה כי כל הרכיביס הנתבעיס בתביעה מס' 1 של פטנט פרומר מתקיימיסם במוצג מב/4, אשר הוצג בציבור לפני התאריך הקובע. גם האפשרות לחייג למספר חינס על מנת לעשות שימוש בכרטיס מב/4 מצויה באותו הכרטיס: הדבר נאמר מפורשות בחוברת הכרטיס, כמו גס על גבי הכרטיס עצמו, בחלקו האחורי. תביעה מס' 3 עניינה הצגת יתרת הסכוס או פעימות המונה שנותרו לניצול, ואפשרות זו קיימת במוצג מב/4: בחוברת הכרטיס נרשם כי כאשר נותרו עשר דקות שיחה, המטלפן מקבל הודעה קולית על כך, וכך גם כאשר נותרה דקה אחת. המסקנה הינה, אם כן, כי מוצג מב/4 כולל את כל המרכיבים שבפטנט ואשר נתבעו בתביעות 1-3.

על פי עדותו של ד"ר היסקוקס, אשר לא נסתרה, גס הכרטיסים אשר סומנו כמוצגיס מב]7, ומב/9, של חברות אסטוזס6ת\. ו- 41801 בהתאמה, שווקו לפני התאריך הקובע. כרטיסים אלה כולליס את כל הרכיביס המופיעים בתביעה מס' 1. ואת ניתן ללמוד מהוראות השימוש עצמן, הכתובות על גבי הכרטיסים. גס אפשרות החיוג באמצעות מספר חינס קיימת באותם הכרטיסים, כך ששולליס הס את החידוש גס מתביעה מס'2.

ההוכחה הברורה ביותר, הן מבחינת רכיבי המוצג והן מבחינת מועד פרסומו, קיימת במוצג אשר סומן מב/10. הו כרטיס חיוג אשר נתון היה בתוך מעטפה. עת הוגשה הראיה בפני, הייתה המעטפה חתומה וסגורה. המעטפה נפתחה במהלך הדיון כחלק מתהליך הגשת הראיה, ובתוכה היה כרטיס, עליו רשוס היה מספר אשר ניתן היה לראותו רק לאחר פתיחת המעטפה. מספר זה מכונה ברישוס שעל גבי הכרטיס ועל הוראות השימוש שבמעטפה "צ11ק". הוראות השימוש מורות כי יש לחייג מספר חינס, לאחר מכן את ה- "אזת", ולאחר מכן את מספר המנוי עמו מבקשיס לשותח. בתחתית הכרטיס וכן במעטפה נרשס כי הכרטיס הוא לשיחה בת 30 דקות בארה"ב ו/או 10 דקות שיחה בינלאומית. על הכרטיס נרשס עוד: "2-92 .קְאם". במוצג זה מצוייס כל המרכיביס שבתביעות מס' 1 ו-2 של פטנט פרומר: בעל הכרטיס מחייג למרכזייה, בחיוג למספר חינס, הוא מוסיף ומחייג את הקוד הסודי שהיה מוסתר קודס לכן במעטפה החתומה, המרכזייה מזהה את הקוד שחויג ומאפשרת גישה לשיחה חיצונית, זּמן השיחה הוא מוגבל. כאמור, מחיקת המספר הסודי שחויג הוא דבר המובן מאליו, גס לגרסת בעל הפטנט. כרטיס זה שווק לציבור הרחב, כך עולה מעדותו של העד היסקוקס. אין מקוס לספק כי כרטיס וה, מב/10, שווק לפני תאריך הבקשה, שכן תאריך פקיעת תוקפו הוא פברואר 1992, מועד שקדס לתאריך הבקשה.

לאור האמור לעיל מגיע אנכי למסקנה כי התביעות 1, 2, ו-3 של פטנט פרומר הן נעדרות חידוש.

פטנט קמיל הוא כוכור פטנט אמריקאי והוא פורסס בשנת 1987, כחמש שנים לפני התאריך הקובע. כפי שנראה להלן, הוא אינו מהווה פרסוס קודס השולל את החידוש מתביעות פטנט פרומר. ענינו של פטנט קמיל הוא, לפי ה-4050806 שלו, חסהטס|[16 4" 1 6006 566101 חזסיזס ההשו ,60115 6הסהק16!6 "זס] זה6הוקסקטיזן הז[ 0ה6 הז6ו5ץ5 5 600 0 0005 ה6א6 [0ז5066 חז ץזסוח6חז הז 510160 15 הסחוסחזיזס][חז )6001 5 זז ]601 ₪16". רואים אנו כי האמצאה בפטנט קמיל גס היא עניינה חיוג בשיטת ה-ץזסוח6ות 6)סוח6ע. להלן לשון תביעה מס' 1 של פטנט קמיל: ץח חזסז] 60115 6מסהק10!6 8הה)סחזד זס] 00ה)סתז 6ווךוזחווה 8 .1 :]0 51605 1116 הז5ויזקהס6 0ו[ו6חז 5010 ,6חסו1ק616ו 6!מם!וסטם ;)הסוח זה6הוץסקסיזק ₪ חהזוו5סק06 קש 6006 5066101 ₪ חהוחוסופס (ם) ]506610 - ₪0 חז ץזסחזשוח 0 חז )תווסחזם זה6הוקץסקטיזק 6 פחז'זסז5 (פ) ;60115 עיזסן !601 פחוע]זסשי הז 56 יזס] 6 הסת6אס ]| 6חסק6!0) ₪ ת6השור 66חם6א6 ]52600 5016 פחזזסוה. (ש66) 15 606010 ;ה0ו1601]יזסש זס] 6006 5066101 ה6וז5 פמוזזווקחז (0) ;זט 601160 6 ]0 "זס הווח 6 פהזו)ווקחז (66) ]חסההקסקסיזק 16 חוזסקהזס6 00 6006 [0ז60ק5 שו פהוע]דזשץ )6 חס עזסוחסחוז 6ו[ז חז 60115 פוזסזששיזק יזס] ה0זז6וו060 קחם 1655 זהווסחזם ;6011 60)ווקחז 6וזז ][ס 6051 הזגזוזוחוחז הזז 6 10 56הסקפסיז חז זט פהז!601 6 סז עזיזסק 601160 6618 החסס (9) ]זט 6 יזס] 005ז060ו060/ 1655 )הווסחזם וה6והקסק6זק 6הז פחזזסווהסחז (ה) 0 ;6011 6\ז ]0 6051 פהזמחגוז זהווסוחזם זה6הוץסקסיזק 16 ההשו ]601 5011 חח661ההסס8וה (60

".5064 ח₪66

פטנט קמיל תובע בתביעה מס' 1 שבו שיטת חיוג מכל טלפון שבהישג יד, רכישת קוד בתשלוס מראש, אחסון סכוס התשלוס מראש במרכייה, חיוג לאותה המרכזייה, הקשת הקוד, חיוג מספר הטלפון של המנוי עמו רוציס לשוחח, אימות הקוד ויתרת הזכות שלו,

חיבור המתקשר עס המנוי הרצוי, מעקב אחר הסכוס ששולס מראש והפחתתו, ניתוק השיחה כאשר סכוס התשלוס ששולס מראש נוצל.

תחוס האמצאה שבפטנט קמיל הוא כתחוס האמצאה של פטנט פרומר, כפי שנרשס בפטנט קמיל:

6יזסוזו 0 5750685 6חסוזק616 !)זו 606660 15 מסוזמ6טחו פומד" 5 זח6ההקסק0יזט 0 ההק הזסיזס ועו 5חז6ו575 6הסוק1616 הזוע עזיזם1ו יטק קו 60 זס] 6חסוזק16!6 עחם 56וו1 חם6 קיזסק טוסקסיזק 6הז ססיזס] הז 5 5506 6הוסו1ק1616 16 .60115 [[0ז חהזםגו!6חז 60115 6חסהק6ו6ו

".165ויזסכן ₪וסקסיזק על 86וו 0 פחז!!60 5010 חשתעש"

]מ6והץסק6יזק ₪ חס ]601ז6" אין משמעותו שהצד המטלפן קיבל אשראי לצורך ביצוע

השיחה. משמעות המילה "616011" כאן היא זכות או יתרת זכות, שהרי המדובר הוא ב-

]רת ץהק6ק, בתשלוס מראש. בהמשך הדברים מתאר פטנט קמיל תצורות שונות של ההמצאה. לענייננו אציין את אפשרות ניתוק השיחה כאשר מגיע המטלפון אל גבול יתרת הזכות :

5 חסז66 60 6ז הסוזהסטחז 6 ]0 6יווזס6] זסו[זסחם 0 חזיזס66" 5 "ז6)הוו60 סק 0 05 5110 5הס6חז השעו 60ה6קס ע[1601טהחזסווום

".זוחזז] ]61601 0 60660 ₪05 יזסכן פחז!!6 6ז זסתז התייחסות לאופן הרכישה של יתרת זכות ניתן למצוא בפטנט קמיל בפרק התיאור הכללי:

ז]][6טסיז 0 זס ז86וו 6חסוק16!6 זם]גוףסיז 05/0 516 לזסוח500וז6 שד" 6חסוק16!6 6 0ב ]תווסחזם ]67001 0 6006 ]526010 ₪ 061606 חס ₪605 "616 עש 0]]605 [םיזוח66 [0ז5260 6 ]0 זשמוחווח 6חסוק16!6 0 ]חווסוחם ]ו60ז6 16 6006 16 ה6תזקסק 0ז60 זם!וו6יד 6 השווסיזה!ז 6!קוזסא6 זס] 6160 6 ע טח 5'ז6 וחווד .4 ]67601 | 5'זסזוו06 16 10 060ז60 00 68והסקוחס6 0ז60 1 8זסחזווח 6הסהק16!6 16 6 הנוסחזם 66011 6וזז ]קז תסו חז 05 56 5וחוסק 50165 01 0560 \6זווק 6 מ60 6006 פחוע]ווח6ו וס זהווסחחם 16 .6!] 6ו1ז ה 51001005 זס0-6-זחסיז ,01685 ,פויזסקיזום .5 ס6חסוק16!6 6יזוחוגו] 51ח001 56 זס] זסיזווו06 6וז 0 6001060 15 [0יזוח6 5260101 6 1 יזסהז6וח ₪ חז 50060 15 )תגוסחזם 601160יז6 שמ 1 6006 6 ]0 מסזוז5זווף06 16 .6006 ]506010 6זז הזושו פחסום 66ו]]ס

".1 .16 ]0 12 106% 01 60160וחז 15 יז הווח 6חסוק6!6ו

9. ממציא פטנט קמיל מתאר צורת רכישה כללית ביותר: רכישה של הקוד ומספר הטלפון של המרכזייה כנגד תשלוס במזומן או בכרטיס אשראי. אפשרויות הרכישה הן באמצעות חברות כרטיסי האשראי או בנקודות מכירה כגון בבתי מלון, בנמלי תעופה, בחברות שהשכרת רכב וכד'. לא נאמר בפטנט קמיל דבר וחצי דבר לגבי אופן קבלת הקוד על-ידי הרוכש, האס מקבל הוא את הקוד בעל-פה או בכתב על פתק, למשל. למעשה נראהח כי שתי האפשרויות הללו כלולות בפטנט קמיל. יחד עס זאת, אני סבור כי בפטנט קמיל נעדר בעניין גה רכיב מהותי המצוי בתביעה מס' 1 של הפטנט דנן, והוא כי המספר הסודי ממוקס ומכוסה על רכיב בר מכירה בצורה נסתרת אך ניתנת לחשיפה, ובלשון תביעה מס'

של הפטנט: סז ז60 1016 6 חס 5'ז6 הווח 5010 ]0 606 ףהוא5סחז חב פחז6סוק"

"יזסההםחז - 2050016א6 חחו0ססיז זסטשעוסו] - 6|מזוטחז חם חז זסקחזשומ. לאור זאת,

הגס ששאר מרכיבי תביעה מס' 1 של פטנט פרומר מצויים בפטנט קמיל, היעדרו של רכיב

זה מוציא את פטנט קמיל מגדר אותס הפרסומיס שיש בהס כדי לשלול את החידוש מפטנט פרומר. מבחינה ואת הצדק עם בעל הפטנט בטעננו כי פטנט קמיל נעדר האלמנט של רכיב בר מכירה, מעין - /ו0סוחותסס. כאמור, על מנת שיהיה בפרסוס קודס כדי לשלול קיומו של חידוש מאמצאה, עליו לכלול את כל המרכיבים של ההמצאה המאוחרת. ראה לעניין ה, למשל, בפרשת יוז, שס בעמ' 103 :

"כלל ראשו( הוא, כי על מנת להוכיח פרסום קודם אשד יהיה בו כדי לשלול

חידוש, יש להצביע על מסמך המכיל את ההמצאה כולה ואין ליצור פסיפס

של ידיעות המלוקטות מתוך מסמכים שונים ונפלרדים, לגיבושה של תמונה

כוללת אחת"

בהערת אגב בלבד אציין, כי מסכים אני עס ב"כ מבקשת הביטול כי בעל הפטנט נתן, בהזדמנויות שונות, פרשנויות שונות לפטנט קמיל, אשר חלקן אינו עולה בקנה אחד עס האמור באותו הפטנט, אולס איני רואה כל צורך להיזקק לאותן הטענות ולהיכנס לעובי הקורה כדי לנתחן, באשר גס אס נכונות היו פרשנויות אלו של בעל הפטנט וגס אס לאו, הרי סבור אני כי פטנט קמיל נעדר רכיב מרכיבי פטנט פרומר ולכן הוא אינו שולל את החידוש הימנו.

כאמור, קיימיס פרסומיס קודמיס אחריס הכולליס את כל מרכיבי תביעות 1, 2 ו-3 של פטנט פרומר ולכן, לאור כל האמור לעיל, נראה בעיני לקבוע כי תביעות מס' 1, 2 ו-3 של פטנט פרומר אינן חדשות ודינןו ביטול. נותר לדון בטענתה השנייה של מבקשת הביטול, והיא כי תביעות 1 עד 6 הן נעדרות התקדמות המצאתית. אעיר כאן כי ביחס לתביעה מס' 4, אשר עניינה אפשרות לזקוף יתרה בלתי מנוצלת של פעימות מונה או זמן לזכות מנוי טלפון על-ידי חיוג מספר הטלפון שלו, לא הוצג כל פרסוס קודס שיהיה בו כדי לשלול את החידוש שבה. אפשרות זו לא נתגלתה אף לא באחד מן הפרסומיס הקודמים שהציגה המבקשת, גס לא בפטנט קמיל, כטענתה של זו האחרונה. אתייחס לכך בהמשך הדברים, במסגרת הדיון בשאלת ההתקדמות ההמצאתית.

התקדמות המצאתית

.1

.2

סעיף 3 לחוק הפטנטים מתנה את רישומה של אמצאה כפטנט בכך שתהיה בה, בנוסף לחידוש ולדרישות אחרות, התקדמות המצאתית. סעיף 5 לחוק מלמד התקדמות אמצאתית מהי:

"5. התקדמות המצאתית היא התקדמות שאינה נדאית כענין המובן מאליו

לבעל -מקצוע ממוצע על סמך הידיעות שכבד נתפרסמו, לפני תאליך

הבקשה, בדרכים האמורות בסעיך4."

בניגוד לדרישת החידוש, הרי בבחינת קיומה של התקדמות המצאתית, רשאים אנו ליצור פסיפס של פרסומים קודמים, באופן שהאפקט המצטבר שלהס עלול להצביע על היעדרה

.3

.4

התקדמות המצאתית בהמצאה. כמה כללים בסיסיים לכך, ואלה סוכמו בפרשת יו על-

ידי הנשיא הנכבד דאג שמגר, בעמ' 108 ואילך: "כלל בסיסי בשאלת התקדמות ההמצאתית הוא, כי יש לבחון את הידע המקצועי הכולל בתחום הדלוונטי, ולצורך כך מותר לצרן פדסומים קודמים יחדיו לתמונה כוללת (ע"א 314/77 [1] הנ"ל, בעמ' 209). אולם, :יש לזכור תמיד, כי גם על פעול הצירוף האמודה להיות מובנת מאליה לבעל המקצוע במועד הרלוונטי; שאס נדרש צעד אמצאתי לצודרך כך - במיוחד מקום בו מדובר בליקוטס של פירורי מידע ממקודות שונים - אין התמונה הכוללת מובנת מאליה, ולא ניתן לומד, כי אין בהמצאה שבפטנט משום התקדמות אמצאתית..,(עמ' 108) ...אשד לנמען אליו מופנית שאלת ההתקדמות, הדי הוא, כאמוד בחוק, 'בעל המקצוע הממוצע', דהיינו, אדס (או צוות אנשים, מקום בו נדרש כזה...הבקי ברי התחום המקצועי הרלוואנטי, אולם אינו מפעיל כושרל מחשבה אמצאתי. דמות פיקטיבית (או 'סבירה') זו עשויה להתמלא תוכן שונה בענף מקצועי או בתחוס מדעי אלה או אחלים, בהתאס לאופי הטכני או המחקרי של אלה...(עמ' 9 -108) ...כלל שלישי הוא, כי ההתקדמות הנדרשת, על -מנת שתהא בלתי מובנת מאליה, אינה צריכה להיות גדולה: צעד אמצאתי אכן נדרש, אך די שיהיה צנוע וקט(; פשטות ההמצאה אינה צריכה לשמש מכשול לתקפות הפטנט...(עמ' 109) ...כלל נוסף הנקוט בידי בתי המשפט והקשור לאמוד לעיל הוא, כי יש להיזהר מניתוח הידע הקודם תוך שימוש, ולו באודח בלתי מודע, בידע החדש שהביא עמו הפטנט.. (עמ' 109) (ההדגשות במקור- *.א.)

קביעתי כי תביעות מס' 1-3 של פטנט פרומר נעדרות חידוש מיתרת את הדיון בשאלה אם קיימת בתביעות אלה התקדמות המצאתית. לאור ואת, יתמקד הדיון בשאלת קיומה של התקדמות המצאתית בתביעות מס" 4 עד 6 של הפטנט.

אשר לתביעה מס' 4: טוענת מבקשת הביטול כי היא נעדרת התקדמות המצאתית, באשר לטענתה תביעה צו עניינה שמירת היתרה ששולמה מראש ואשר לא נוצלה על ידי המטלפון. טוענת היא כי אלמנט זה מצוי בפטנט קמיל ולכן נעדר הוא התקדמות המצאתית. אני דוחה טענה זו. תביעה מס' 4 מבקשת להגן על רכיב שעניינו שמירה על יתרת זכות בלתי מנוצלת לביצוע שיחות, אך לא רק על ואת: היא מציגה רעיון לשימור היתרה על-ידי העברתה לזכות חשבון טלפון של מנוי כלשהו. שיטה זו לא הוזכרה בפטנט קמיל, וגס לא בפרסוס אחר אשר הוצג על-ידי המבקשת. אני סבור כי המדובר הוא בניצול יתרת הזכות באופן שהוא שונה מכל השיטות שהיו נהוגות עד התאריך הקובע. יחד עם זאת, הואיל ותביעה מס' 4 תלויה בתביעה מס" 3, וזו האחרונה אינה כשירה לרישום בהיותה נעדרת

סב

חידוש, הרי גם תביעה מס' 4 אינה כשירה לרישום. לא זו אף זו: נראה לי כי תביעה מס' 4, כשהיא עומדת בפני עצמה ולא מהווה חלק משיטת חיוג שלמה, היא בבחינת רעיון לניצול יתרת זכות לחיוג, רעיון ולא יותר מכך וכידוע, על רעיון גרידא אין להתיר רישום פטנט. אוסיף כאן כי אמנס מוסמך אני להורות על תיקון מערכת התביעות כך שתביעה זו, אשר כפי שנראה להלן, היא היחידה אשר אס הייתה בלתי תלויה, הייתה לכאורה בעלת חידוש והתקדמות המצאתית, לא תהיה בטלה (ראה החלטת רשם הפטנטים ד"ר מאיר נועס מיוס 6 בינואר 2005 בבקשה לביטול פטנט מס' 91448 גבעתי ואח' נ. פוליביד אשר אושרה בבית המשפט העליון ברע"א 1194/04 פוליביד נ. גבעתי ואח' (טרס פורסם). אולם, מסכים אני בכל הכבוד עס הרשם נועס כי שימוש בסמכות וו בשלב הזה של ההליכים, מן הראוי כי ייעשה במשורה ורק במקרים נדירים ביותר, אס מן הצדק לעשות כן. לא שוכנעתי כי המקרה דנן הוא מקרה כזה. נראה לי כי השארתה של תביעה זו בלבד, אף אס הייתה יותר מאשר רעיון, תהיה בבחינת "לעג לרש", שכן אין המדובר בתביעה אשר בעמדה בפני עצמה, מן הראוי כי תהווה נשוא לפטנט. נראה כי גס בעל הפטנט כך סבור, שכן לא ביקש אישור של תביעה זו כסעד חלופי, כפי שעשה לגבי תביעה מס" 5 - תביעת שיטת הגירוד.

לאחר הקביעה כי תביעות 1-3 נעדרות חידוש הן, הרי המחלוקת העיקרית סביב השאלה האס האמצאה שבפטנט פרומר הייתה מובנת מאליה לבעל המקצוע הממוצע בתאריך הקובע, נסבה סביב תביעה מס" 5. כזכור, תביעה זו היא שתובעת את המונופולין על שיטת החיוג שנתבעה בתביעה מס' 1, כאשר הרכיב בר המכירה הוא בצורה של כרטיס, אשר עליו מודפס או מוטבע המספר הסודי המכוסה בשכבה אטומה הניתנת להסרה - שיטת הגירוד ‎ -‏ 01 ג507816. עוד ראינו כי בניגוד לעמדת בעל הפטנט, הגנה על שיטת חיוג כוללת כרטיסיס כאמור לא כלולה בתביעה מס' 1. טענת המבקשת היא כי רכיב הכרטיס בשיטת הגירוד היה ידוע מתחומיס אחרים, וכי בעל מקצוע ממוצע היה בהחלט חושב על צירוף הידע של שיטת הגירוד, שמוכר היה מתחומיס אחרים, לידע שהיה ידוע אותה העת בתחוס התיוג בשיטות ה-ץזסות6גת 61016ע, כדוגמת כרטיסי החיוג שסומנו מב]4, מב]7, מב/9 ומב/10, וכן פטנט קמיל ופרסומים נוספים.

האלמנטים הכלולים בפרסומיס האחריס שהציגה המבקשת, מלבד כרטיסי החיוג ומלבד פטנט קמיל, כלוליס למעשה כולס בכרטיסי החיוג ולכן, מיותרת קביעה לעניין צירוף של האלמנטיס שבפרסומיס האחריס האלה, לפרסומיס שכללו את שיטת הגירוד. יחד עס זאת ולמעלה מן הצורך, אציין את עיקרס.

מערכת 1?)\/א1 היא שיטת חיוג אשר מהמדריך למשתמש שלה, שמועדו לפני התאריך הקובע, עולה שיטה לחיוג הכוללת תשלוס מראש, קבלת קוד סודי וניתוק בתוס יתרת

.8

.9

.0

.1

זכות. לגבי מדריך זה נטענה על ידי בעל הפטנט, בחצי פה, טענת זיוף, אולס היות ולא הובאה כל הוכחה לכך, אין מקוס לדון בטענה זו כלל.

הפטנט הצרפתי מתאר תשלוס מראש עבור שיחת טלפון על-ידי הכנסת כסף למכשיר המחובר למכשיר טלפון יעודי, קבלת קוד סודי, ביצוע שיחה מאותס טלפונים יעודיס וניתוק השיחה כאשר מסתיימת יתרת הזכות. בפטנט וה מצוי גס הרכיב של הודעה מראש על כך שיתרת הזכות עומדת להסתיים. פטנט זה מציין את אפשרות השימוש בכרטיס הכולל את הקוד הסודי.

הפטנט הבריטי כולל שיטה של רכישת יתרת זכות מראש לחיוג, אפשרות לשיחה מטלפון לאחר הקשת קוד גישה, זאת עד לניצול מלא היתרה.

בעל הפטנט טוען כי בתאריך הקובע, לא היה זה מובן מאליו עבור בעל מקצוע ממוצע, לעשות שימוש בשיטת הגירוד, אשר הייתה ידועה אז כתוצאה משימוש בה בכרטיסי הגרלה, כרטיסי משחק, כרטיסי חנייה ושיקים, ולצרפה כשיטה להטבעה, להסתרה ולחשיפה של הקוד המשמש לחיוג. הוא טוען כי לא הגיוני הדבר כי בעל מקצוע ייוקק לדיסציפלינות רחוקות כמזרח ממערב מזו של שיטות חיוג, כדי לפתור בעיה של הסתרת מספר סודי. כן טוען הוא כי אפילו העד היסקוקס עצמו, אשר העיד מטעס המבקשת, רשם בספריו כי שיטת הגירוד היא שא135 חדש כשיר לרישום כפטנט. אומר כבר עתה כי עלי לדחות את ההסתמכות של בעל הפטנט על דברי העד היסקוקס בעניין זה, שכן כל שאמר העד הוא כי קייס כעא135 של שימוש בשיטה זו וכי תלויה ועומדת בקשה לפטנט. אין בכך משוס הודאה בקיומה של התקדמות המצאתית. עוד טוען בעל הפטנט כי פסיפס הידע הקודס בו עושה שימוש המבקשת, מקורו במסמכים רבים ופזוריס וכי והו אוסף של פירורי מידע. גס טענה זו לא נראית בעיני, שכן חיבור של הכרטיס מב/10 בלבד למשל, עס שיטת הגירוד, תוצאתו היא תביעה מס" 5 הנדונה.

טענת המבקשת היא כי שיטת הגירוד הייתה ידועה שניס רבות עוד לפני התאריך הקובע, משנת 1974 ולכן, כל בעל מקצוע ממוצע בתחוס אשר היה מתבקש למצוא פתרון לבעיית הסודיות של הקוד הסודי ולהסתרתו על גבי הכרטיס, היה מציע את האפשרות של שכבה אטומה הניתנת לגירוד. עוד טוענת היא כי הואיל ולטענת בעל הפטנט, פטנט פרומר הוא פטנט קומבינציה, הרי המבחן לקיומה של התקדמות המצאתית הוא מחמיר יותר, ועל בעל הפטנט להראות כי אמצאתו היא בגדר "16501 6ת151זכט5 זס [הטפטמט". בטענה זו האחרונה לא אכריע, שכן כפי שנראה להלן, סבור אני כי אין בתביעות מספר 5 ו-6 משוס התקדמות המצאתית, גם לא לפי מבחן מחמיר פחות מהמבחן המוצע על-ידי המבקשת (קייס ספק בשאלה אס מבחן מחמיר וה לגבי אמצאות קומבינציה אומץ על-ידי בית המשפט העליון בישראל).

אחד הפרסומיס הקודמיס עליהס מסתמכת המבקשת בטענתה בדבר היעדר התקדמות המצאתית בצירוף שיטת הגירוד לשיטת החיוג הנדונה הוא פטנט אמריקאי מס' 3. פטנט זה תובע שיק הכולל קוד מכוסה בשיטת הגירוד הנדונה בהליך שבפני. מטרת כיסוי הקוד היא הסתרת מספרים המהווה חלק משיטת ויהוי של החותם על שיק.

פרסוס נוסף הוא פטנט אמריקאי מס' 4,241,943, התובע כרטיס חניה אשר השימוש בו הוא בשיטה של כיסוי פרטי היום, החודש והשעה בשכבת גירוד. מטרת פטנט זה הייתה להתגבר על הקשיים של כרטיסי החניה בשיטות של תלישה או קיפול הפרטיס הרלוונטייס לשימוש. גס פטנט אמריקאי מס' 4,240,649 עניינו כרטיס חניה הפועל בשיטה האמורה של כסוי הפרטיס בשיטת הגירוד.

פטנט אמריקאי נוסף עליו מסתמכת המבקשת בטענתה בדבר היעדר התקדמות המצאתית הוא פטנט מס' 4,726,608. פטנט זה תובע, בין היתר, מוצר הנושא עליו אינפורמציה, כאשר זו מכוסה בשכבה אטומה המורכבת מחומריס מספר. בתיאור הרקע להמצאה נרשם כי ההכנה וההפצה של כרטיסי משחק, כרטיסי פרס, כרטיסי הגרלה וכד' הפכה למקובלת ונפוצה, וכי השיטה היא להסיר מעל הכרטיס את השכבה האטומה כדי לחשוף את המספר, את המסר או את הסמל. נאמר שס כי גם מספר שיק וגם מספר

בטחון (ח6סוחטת 660011]7) גס הס יכוליס להיות כלוליס במסמך או בכרטיס.

המבקשת הציגה שני פרסומיס נוספים, אשר פחות רלוונטיים לענייננו ולכן לא אפרטס.

בבדיקת השאלה של התקדמות המצאתית במקרה דנן יש לצאת כמובן מנקודת הנחה כי בידי בעל המקצוע הממוצע היו כל הפרסומים אשר הוצגו על ידי המבקשת, ואשר היה בהס כדי לשלול את קיומו של החידוש מן התביעות 1 עד 3, שהרי צירוף הנתבע בתביעות אלה יחד עם שיטת הגירוד הוא שמוביל לנתבע בתביעה מס" 5. האס ניתן היה לצפות כי בתאריך הבקשה, בעל המקצוע הממוצע בתחוס אשר אינו בעל כשרון המצאתי, אשר מתבקש היה למצוא פתרון טוב יותר מהקייס אותה עת לשיטת הסתרת הקוד ברכיביס הנמכריס לשימוש בשיטת החיוג הנדונה, היה מחפש את הפתרון בתחוס שיטת הגירוד? התשובה לכך לדעתי חיובית.

נכון הדבר כי בבואנו לבדוק קיומה של התקדמות המצאתית עלינו להיוהר זהירות רבה שמא נחטא ב"חטא החכמה בדיעבד". בחטא זה היינו חוטאים במקרה הזה אילו החשיבה הייתה תוך שימוש בעובדה, שידועה לנו כיום, כי נהוג להסתיר מידע בכרטיסיס ובמסמכיס שוניס בשיטת הגירוד. הוא הדין אס שיטת הגירוד הייתה מוכרת בתאריך

הבקשה בשימוש בתחומיס רחוקיס ביותר מן התחוס הנדון, כך שלא ניתן היה לדרוש ממהנדס סביר שיחפש את הפתרון באותס התחומים. ואולס, נראה לי כי במקרה דנן, אכן מהנדס סביר אשר היה מחפש פתרון לבעיה שהוצגה לו כאמור, היה חושב על שיטת הגירוד כאחד הפתרונות האפשרייס והטוביס.פטנט לפיה תחומי כרטיסי ההגרלה, כרטיסי החניה, כרטיסי המשחק או אפילו תחום השיקים הנושאים את שיטת הגירוד, הם תחומי רחוקים מתחום ההמצאה דנן וכי מסיבה זו לא היה בעל מקצוע סביר מוצא את הפתרון בתחומים אלה. אכן, תחומי הטלקומוניקציה וכרטיסי ההגרלה הם תחומי רחוקים, ואולם יש לצפות ממהנדס אשר מחפש פתרונות לבעיה, שלא יגביל את עצמו מפתרון הבעיה רק לתחום המצומצם של התחום בו עוסקת ההמצאה. ניתן לצפות ממהנדס סביר כי לא יגדיר את הבעיה כבעיה בתחום הטלקומוניקציה, אלא כבעיה בתחום הסתרת מידע על גבי מסמך או רכיב בר מכירה. בעיות של הסתרת מידע כבר היו קיימות בתאריך הבקשה, כך אנו למדיד מן הפרסומים הקודמים של המוצרים השונים שנשאו את שיטת הגירוד. מה השאלה אשר מהנדס ייצור, למשל, היה מציב לעצמו: האם היא הייתה "יש לי כאן בעיה של הסתרת מספר אשר אמור להיות סודי בתחום הטלקומוניקציה" ולכן היה מחפש את הפתרון רק בתחום שיטות החיוב, למשל? או שמא היה קובע כי "הבעיה היא ההסתרת מספר סודי על גבי רכיב או כרטיס, או הסתרת מידע", ולכן היה פונה לתחומים אחרים בהם נהוג להסתיר מידע על גבי מסמכים או כרטיסים העובריים מיד ליד. אני סבור כי האפשרות השנייה היא הסבירה. קשה לי ביותר להאמין כי מהנדס ממוצע העוסק בתחום לא היה מזהה כי הבעיה המונחת בפניו היא בעיה של הסתרת מידע. לא אוכל לקבל את גישתו של בעל הפטנט, כפי שגס באה לידי ביטוי בדברי עדיו, לפיה מהנדסים הינס צרי אופקים, "מרובעים" בצורת חשיבתם, ולכן לא היו יוצאיס מדלת אמות תחום ההמצאה כדי למצוא פתרון לבעיה שהוצגה בפניהם. מסקנתי זו מתחזקת במיוחד לאור הדברים נכתבו בפטנט אמריקאי מס' 4,726,608. בפטנט זה ניסה הממציא לשפר את שיטת ההסתרה באמצעות שכבה אטומה בת הגירוד, והוא הציג כמקשה אחת את השימושים השונים שנעשו אותה עת בשיטת הגירוד. הדבר מלמד כי טבעי היה הדבר, כבר אותה עת, להתייחס למכנה המשותף לכל המוצרים אשר השתמשו בשיטת הגירוד. לא רק זאת, אלא אף העובדה ששונים רבים לפני התאריך הקובע כבר נעשה שימוש בשיטת הגירוד בתחומים שונים ושאינם קשורים ביניהם, כגון כרטיסי הגרלה, שיקים, כרטיסי חניה וכרטיסי משחק, הרי הדבר מלמד כי המדובר הוא בשיטה שהייתה נפוצה ביותר וכי היה מי שחשב כבר באותה העת על שימושים שונים לשיטה זו.

כל האמור לעיל מובילני למסקנה כי תביעה מס' 5 נעדרת התקדמות המצאתית.

0. הואיל וכל מערכת התביעות של הפטנט הנדון אינה כשירה לרישום כפטנט, הרי תביעה מס' 6, היא תביעת האומניבוס, הפכה חסרת משמעות באשר המתואר בפטנט אינו כשיר לרישום.

סוף דבר

1. מספר טענות שטענו הצדדים לא זכו לליבו במסגרת החלטה זו, שכן חלק מהן הוא בגדר טענות שוליות, ובחלקן האחר לא היה צורך להכריע לצורך ההחלטה במחלוקות שבין הצדדים. בין הטענות הללו ניתן למנות את הטענה בדבר קיומו של השתק או המנע של תיק בחינת הפטנט, טענת המבקשת כי פטנט פרומר עוסק "בעיקר רק" בטלפונים ציבוריים, טענת בעל הפטנט כי המדובר הוא בפטנט קומבינציה, וטענות שונות באשר לפטנט פרומר באירופה.

2. התוצאה הינה כי הפטנט מבוטל. צו הביטול יכנס לתוקפו בהתאם לסעיף 75 לחוק הפטנטים.

3. בנסיבות העניין, אני מחייב את בעל הפטנט ואת בעלת הרישיון לשלם למבקשת הביטול את הוצאות ההקלטה ותמלול הדיונים, וכן שכ"ט עו"ד בסכום של 40,000 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק, לגבי ההוצאות - מיוש הוצאתן, ולגבי שכ"ט עו"ד - מהיוש, ועד התשלום בפועל.

ישראל אקסלרד סגן רשם הפטנטים ניתן בירושלים ביום י' אדר ב', תשס"ה

1 מרץ, 2005