סימן מסחר 345678

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בפני רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בקשה לביטול פטנט מס' 91448

בעלי הפטנט: 1. אלי גבעתי

2. איטונג בע"מ ע"י ב"כ לוטי ושות', עו"ד (להלן: "בעלי הפטנט")

מבקשת הביטול: פוליביד, מוצרי פוליסטירן מוקצף, שותפות מוגבלת ע"י ב"כ זליגסון את גבריאלי, עו"ד (להלן: "המבקשת")

א. רקע

1. בתאריך 27 באוגוסט 1989 הגישו בעלי הפטנט הנדון שמספרו 91448 את בקשת הפטנט (להלן: "הבקשה") בנושא שיטת לבניית תקרות מחילות בלוקי מילוי ובלוקי מילוי לתקרות האמורות. יש לציין, שלאורך כל הבקשה לפטנט וכן בתרגום האנגלי של שם המצאה מדובר על שיטה לבניית רצפות (3זסס[:). אציין שבעניננו שהביטויים ותקרותיי והרצפהיי השקוואלנטיים, שכן התקרה של קומה אחת היא הרצפה של הקומה מעליה. בתאריך 2 באוגוסט 1993 הוענק הפטנט לבעלי הפטנט (להלן: "הפטנט").

2. ביום 2 באוגוסט 1996 הגישה המבקשת בקשה לביטול פטנט שכללה כתב טענות ותצהירו של העד נתן וולציק בליווי נספחים.

3. ביום 19 במאי 1997 הגישו בעלי הפטנט את תגובתם לבקשת הביטול עם תצהירו של העד אלי גבעתי בליווי נספחים. ביום 12 בנובמבר 1998 נתקרו בפני כבי רשם דאז משת

ב.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

גולדברג העדים המצהירים בחקירה נגדית. קרוב למחצית שנת 1999 הסתיימה הגשת הסיכומים והתגובות להס על ידי הצדדים.

בפתח החלטתי ברצוני להתנגד בפני שני הצדדים על עיכוב במתן ההחלטה עקב נסיבות שאינן תלויות בי. ההליכים בתיק נערכו בזמנו בפני כבי רשם גולדברג ובפניו כאמור העידו העדים. הצדדים נתנו הסכמתם כי אפסוק בעניין על פי פרוטוקול העדויות וחתום הקייס בתיק.

הרקע להמצאה ועיקרי הפטנט

כללית אנו עוסקים ברצפה (או תקרה) מבטון מזויין, בעלת משקל נמוך, המכילה בלוקי מילוי (010085 :110 8[1ו1), התופסים חלק (יכר מהגוף של הבטון המזויין שהוא כבד, ועל ידי כך מפחיתים את משקל הרצפה.

מתוך פירוט הפטנט, הראיות הצדדים וסיכומי הצדדים נלמדו השיטות המקובלות בעבר ליציקת רצפות בטון.

שיטה מקובלת בעבר ליצירת רצפה הייתה יציקת רצפה שכולה בטון מזויין. זוהי רצפה כבדה שדורשת כמויות גדולות של בטון. לאחר מכן פותחת שיטה, ידועת גם היא, של יציקת רצפת בטון על בלוקי מילוי החוסם כיס כמות בטון ויוצרים רצפה קלה יותר, בשיטת זו מעמידים את הבלוקים הקלים בשורות ואו ברווח שנקבע מראש על גבי מישור תבנית היציקה. בין שורה לשורה שמים את מוטות הברזל לזיון הבטון, וכן רשת ברזל על הבלוקים ואז יוצקים בטון, בשלב ראשון, בין השורות ועל גבי הבלוקים. הבטון נוצק בין הבלוקים ובשכבה מעל הבלוקים. יש לציין, בין הבלוקים הקלים בכל שורה צמודים ונוגעים זה בזה ובין אם לאו, נוצר לאתר היציקה חתך בטון הידוע כחתך האות הלטינית ד (להלן: "חתך ד").

ידועה גם יציקת רצפת בטון בצורת סנדוויץ', בה ישנן שכבת בטון הן מעל וח מתחת לשורות הבלוקים, וזאת בנוסף למילוי בטון ברווחים בין שורות הבלוקים. רצפה זו ידועה כרצפת התך האות הלטינית 1 (להלן: "חתך י"). רצפת התך 1 חזקת יותר מרצפת חתך 1, שכן יש בה שכבת בטון נוספת מתחת לבלוקים. כמו כן, ברצפת חתך 1 לא קיים החיסרון של רצפת חתך 1 שהבלוקים החשופים מלמטה יוצרים אי הומוגניות בפני השטח התחתונים, ולפיכך נדרשת מריחה מלמטה של שכבת טיח אחידה. שיטה זו של יציקת חתך 1 התך ידועה גם היא עוד לפני הגשת הבקשה לפטנט, אך לטענת בעלי הפטנט (כפי שמפורט בבקשת הפטנט) עשו זאת בעבר תמיד בשני שלבים של יציקת בטון. בשלב א

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר יצקת את המשטח התחתון ונותנים לבטון להתקשות. עליו שמים שורות של הבלוקים הקלים, וביניהם ועליהם שמים ברזלי זיון. לאחר מכן, בשלב ב, יוצקים בטון נוסף

בשורות בין הבלוקים ובשכבת עליונה מעל הבלוקים, ליציקת בטון בשני שלבים, יש לטענת בעלי הפטנט, חסרונות רבים, כגון החלשת הרצפה ואי הומוגניות של השטח.

לפיכך, על מנת להתגבר על החסרונות לעיל, הוא הפטנט הנדון ומאפשר, לטענת בעליו, שלב יציקה אחד בהתך 1. עיקר המצאה נתבעת בפטנט, כפי שכתוב בפירוט הפטנט,

הוא שיטה לעשיית רצפה בהתך 1 עם בלוקים (קלים) בשלב יציקה אחד, וכן נתבעת הגנה עבור הבלוקים המיועדים לשימוש בשיטה זו.

שיטה זו מורכבת בעיקרה משבעת השלבים הבאים, כפי שתוארו בעמודים 5 ו- )5

בפירוט ובתביעה מספר אחת בדלקמן:

א. יצירת תבנית רצפח מישורית;

ב. הנחת אלמנטי תמיכה על אותה רצפה;

ג. הנחת בלוקי המילוי על אלמנטי תמיכה האמורים כאשר לבלוקי מילוי האמורים יש מגרעת אחת או יותר בצידי הבלוק ו/או חור אחד או יותר בבלוק ו/או שאותם בלוקי מילוי מסודרים בסידור מיוחד, כאשר בשורה של בלוקים, צדדים סמוכים של בלוקים סמוכים אינס מקבילים זה לזה, כדי לאפשר זרימה חופשית של בטון המאוזכר בשלב ה/, מפני השטח העליונים של בלוקי המילוי לפני השטח התחתונים מתחוג לבלוקים;

ד. הנחת אמצעי זיון מתחת ל/או בין ואו מעל הבלוקים;

ה. יציקת בטון על אותם בלוקי מילוי על מנת לאפשר לבטון למלא את המרחב בין רצפת התבנית ופני השטח תחתונים של בלוקי המילוי, המרחב בין צידי הבלוקים וכיסוי החלק העליון של הבלוקים בשלב אחד;

ו. השארת הבטון עד להתקשותו;

ז. הסרת תבנית הרצפה.

אציין כבר כאן, כי לב המצאה הוא בחלק גי של השטח.

7 התביעות 2, 3, 4 ו-5 גם הן (כתביעה מספר 1 לעיל) עוסקות בתהליך (6106ונו) לבנות הרצפה, אך אין כל תביעות העומדות בפמ עצמן, אלא הן תביעות ספציפיות המוגדרות בתביעה הראשית מספר 1. בתביעה התלויה מספר 2 אלמנטי זיון הבטון מונחים על רצפת התבנית לפני הנחת הבלוקים. בתביעה התלויה מספר 3 אלמנטי התמיכה הם חלק מאלמנטי זיון הבטון. בתביעה התלויה מספר 4 קצות פני השטח התחתונים של הבלוקים חתוכים או מעוגלים

על מנת לאפשר זרימה שוטפת של בטון מתחת לבלוקים.

בתביעה התלויה מספר 5 הזווית בין פאות צדדיות הטמונות של בלוקים סמוכים נע בין 5 עד 15 מעלות על מנת שבטון יעבור באופן חופשי סביב הבלוקים וכדי למלא את החלל שבין רצפת התבנית ותחתית הבלוקים.

כאמור לעיל התביעות 2 עד 5 הן תביעות תהליך התלויות (1ת6008ק66) כולן בתביעה

מספר 1, ואסור יתברר כי התביעה הראשית בפטנט קורסת עקב טענות חוסר חידוש וחוסר התקדמות המצאתית, מטבע הדברים קורסות גם התביעות הספציפיות התלויות בת.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

הפטנט אינו כולל תביעות תהליך בלבד, אלא גם תובע הגנה בתביעות 6, 7 ו-8 על בלוקי מילוי המיועדים לשימוש בשיטה זו כפי שנתבעה בתביעה מס' 1.

בתביעה 6 נתבע בלוק מילוי שיש בו מגרעת (אחת או יותר) בצידו (או בצדדיו) ואו חור אחד או יותר לאורכו, בלוק זה נתבע בתלות בשיטה כפי שהוגדרה בתביעה מס' 1.

בתביעה 7 נתבע בלוק מילוי בהתאם לתביעה 6 בו נפח המגרעות או התורים בבלוק נע בין 5 אחוז מנפח הבלוק.

בתביעה 8 נתבע בלוק מילוי החתוך או המעוגל בקצוות בתחתיתו המאפשר מעבר בטון אל מתחת לבלוקים.

התביעה האחרונה, תביעה מס' 9, היא תביעת לרצפת הבטון הנבנית בשיטת יציקה של שלב אחד המוגדרת בתביעה מספר 1. כמובן במידה ותביעה 1 נופלת תביעה מספר 9 קורסת גם היא.

לפטנט צורפו שרטוטים, המציגים את השטח ואת בלוקי המילוי המיועדים לשימוש בה. שרטוט מספר 1 מתאר באיזומטריה בלוק מילוי עם מגרעת (06655ת) של חצי עיגול. כאשר מצמידים את הבלוק לבקוק אחר, מגרעת מול מגרעת, ניתן לקבל יחדיו "חור עגול (שרטוט מספר 3)" או חור בצורת עגול כאש אם אין מצכיס המגרעות זו מול זו (שרטוט מס' 4), טורים אלה מאפשרים זרימת בטון בעת היציקה מהחלק העליון של הבלוקים לתחתון, הכל בתאם לדרך הנחת הבלוקים. כן, יכול בלוק המילוי להיות בעל חור במרכזו (שרטוט 5) או גם ללא חורים כאשר מניחים את הבלוקים בצורת 'יזיג זגיי כמתואר בשרטוט 6. דהיינו, הבטון עובר הן דרך התורים ו/או מסביב לבלוקים ברווחים שבניהם.

לסיכום, הפטנט אמור להגן על שיטה ליציקת רצפה (תקרה) בפרופיל בהתך 1, עם בלוקי מילוי, בשלב יציקת ראשון, על הבלוקים לשימוש בשיטה זו, ועל הרצפה הנבנית בשיטת זו.

ג. עיקרי טענות מבקשת הביטול:

ראשית, יש להדגיש, כי בבקשת ביטול פטנט נטל ההוכחה מוטל כולו על כתפי מבקש הביטול.

עיקרי טעת הכולל של הבלוקים.

בפרשנות זאת אני מקבל את הטענה, כי הבטון זורס גסם מסביב לבלוקי מילוי נפרדים. הנני מקבל גם את טענת מבקשת הביטול, כי היתרון שהרצפה הינח אחידח וללא פגמים, לא נתבע כלל,

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

מאידך, אני מקבל את טענות בעלת הפטנט, כי יש חשיבות לגודל המעבריס (15%6-2%) המאפשרים ורימה הופשית של הבטון לתחתית, דבר שהוזכר בפירוט ובתביעות.

ת. עיקרי טענות בעלי הפטנט:

1. בעלי הפטנט הודו בסייכומיהם, כי שוטה לנציקת תקרה בחתך 1 בשלב אחד היתה ידועה לאור פטנט מילר (סעיפוס 25 ואילך בסיכומי בעלי הפטנט), אך הס הוסיפו טענות שעקרין הן כדלקמן;

א. השיטת בפטנט מילר שונה משיטת בעלי הפטנט.

ב. אין בטהון שפטנט מילר משיג את תמטרה, שהיא כיסוי אחיד של שכבת בטון, ביחוד מתחת לבלוקים, ללא פגמים.

ג שיטת היציקה בפטנט מילר נחותה, מסובכת, קשה לביצוע ויקרה.

ד קיים סידור מיוחד לבלוקיס, קבוע ובלתי ניתן לשינוי, בפטנט מילר, ואין כל גמישות בעניין סידור תבלוקים כמו בפטנט הנדון. בפטנט מילר יש לשמור על מרוות בין הבלוקים למעבר הבטון ביניתם עייי עיגון כל 4 בלוקים בטבעת עיגון מיוחדת. לעומת ואת, בפטנט תנדון הזרימה היא דרך החוריס בבלוקים, או דרך המגרעות או טידור מיוחד של הבלוקים, כך שפאות צדדיות שלהם אינן מקבילות זו לזו.

ה. לטענת בעלי הפטנט, החורים בכלוקיס בפטנט מילר קטנים מכדי שהבטון יוכל לזרוס דרכם. נפח החור הוא, לטענתם, פתות מרבע מחנפח המינימלי הנדרש מההור להעברת בטון. יתר על כן, טועניס בעלי חפטנט, החור בבלוק בפטנט של מילר משמש להחדרת מוט.

ו בפטנט מילר יש צלעות בטון (פלם), הן רוחביות וחן אורכיות (שתי וערב), עקב המרווח בין בלוק לבלוק הן לרוהכ והן לאורך. בפטנט הנדון יש רק צלעות רוחביות (ונמנעות צלעות מיותרות).

אשר על כן, יש בפטנט תידוש נהתקדמות המצאתית.

2. בעלי תפטנט מוטיפים וטוענִים, כי העד המומתה מטעס המבקשת, מר וולצ'ק, איגו מומחה, אינו איש מקצוע, ותצהירוּ מטעה ומגמתל.

ו. שאלת מומחיותו של העד מטעס מבקשת תביטול מר נתן וולציק: 1. בעלי הפטנט טענו בסיכומיהס וכן עולה מפרוטוקול חקירתו הנגדית של מר וולציק, בי

העד מר נתן וולציק אינו עד מומחה, אינן איש מקצוע), "יממוצעי: ואינו יחזע דבר על שיטות בניה (עמי 22 לפרוטוקול):

יש, אדוני אינו מתנדס כנין נכון? ת. לא

ש. יש לאדוני תואר אקדמי אחר בתחנמי הבנינן בהנדסה/ דת. לת.

ש. האס לאדוני יש תואל אקדמאי כלשהו?

ת. לא.

ש. אני ראית? מתדזומה שלך, שגם יש לך אוזה שנת לימודים באיזה תתום, עשית שנת לימנדים אתה יכול להגיד למנו במה?

ת. מינהל עסקיס.

ש, שנת לימוד אחת1

ת. שנה מדוכות.

ש, לאדונ *ש נטינן מעשי בבניית תקרנת? ת. פא

אכן, מר וולציק עצמו קובע ומעיד, כי אינו בעל תארים אקדמאים ואינו בעל נסיון מעשי בתכנון ובנית קירות.

2. מנגד, מבקשת הביטול טוענת בסיכומיה, כי בסכסוך הנוכחי הטכנולוגיה היא פשוטת ביותר, אין כלל צורך בעדים מומחים ואף לא בבעל מקצוע ממוצע, על מנת להבין מה כתוב בפטנט.

3. בעניין מומחיות עדים יש לשקול כל עניין לגופו, ומידת משקל שתננתן למומחיותו של עד תילקת בחשבון משילוב עם הפשטות (או הסיבוך) שבטכנולוגיה הנדונת.

הנני מאמץ את הערתו של כבי חרשם דאו מר משה גולדברג בענייננו (עמי 25 לפרוטוקול, שורה 4);

*עכשוו בכל מקדת,גם אש הוא מנמתה דאוג לשמו, או לא ראוי, אז זה שאלה של משקת, זה לא שאלה של קכיפות. זת שאלה של משקל, נכו2 להונת שהוא ננמחה מכלי שהוא רכש השכלה פורמאלית בתחום הזה, ויכול להיות שתוא רכש השכלת פנרמאלית בתחתנם, [הוא לא :מע (חצנ דבר זה עריך לתערוך לעניין המשק2ת שק העדנת.

(ההדגשה אינח במקור- מ.נ.)

הנני קובע, כל בעניין שלפנינו מדובר על פטנט פשוט להכנה, ואין צורך במומהה כעל תאריס אקדמאים כדי להבין בצורה יטודית את הטכנולוגיה נשוא הפטנט. יתר על כן, העד מר וולציק צלוך בתצחירו, כי הוא עוסק בתפקידי מהול בכירים במפעל מבקשת הביטול זח עשרות שניט. בין חשניס 1966-1971 שימש מר וולציק כמנחל ייצור במפעל פוליביד; בין השניס 1995-1985 - כמנהל הפיתוח בפוליביד ומאז 1995 - כמנהל מתלקת המידע בפוליביד.

מובן מאליו, כי אדם חזעוסק בתפקידי ניהול בכזרים ביותר במפעל גמן רב, אמור לשלוט שליטת מותלטות ברצי הידע, הפיתוח והטכנולוגיה של נושאי תייצור במפעל. הנני מסכים, כי חשיטה הלא מסנבכת חזו בשילוב עס ניסיונו של מר וולציק, מאפשרת למר וולציק להעיד על הפטנטים שצוינו על ידי מבקשת תביטול כידע קודס.

1. טענת חוסר חידוש:

אחת מן הפרשנויות הנכונות של תביעה 1 היא רצפת (תקרת) יישתי וערביי, דהיינו תקרה בחתך 1 בעלת צלעות רוחביות ואורכיגת המתקבלת כאשר משתמשים בכלוקי מילוי נפרדים (שאינם נוגעיס זה בזה), כאשר חבטון זורס לתחתיתס דרך המעברים שמסביב לבלוטים.

פטנט מילר ומסמך 84.52 אכן מתארים שיטה לבניית תקרה בתתך 1 יישתי וערביי על ידי יציקת בטון על גבי בלוקיס נפרדים, כאשר הבטון וורס דרך המעברים שמטביב לבלוקיס אל מתחת לבלוקים וממלא את כל חחלל שבין תתתית הבלוקים לתבנית, וכך נוצרות הצלעות (ראח ציור 4 בפטנט מילר).

טענות בעלי חפטנט כי שיטת מילר בלתי יעילח, יקרה ומסובכת אינה משכנעת, שכן אף אחד מהניסויים שערך העד גבעתי לא התייחס לשיטת מיללר, ואין כל ראיה שלרצפת מילר יש תחתית בלתי אחידה עם פגמים. אדרבא, בפטנט מילר, טור 4 שורות 72-73, כתוב במפורש, כי מתקיימת זרימת בטון מצוינת גס בשככה התחתונה:

ובטור 1, שורות 43-47 כתוב, שתאמצאה מתייחסת לשיטות יציקת תקרה בשלב אתד, חוצרת תקרת אתידה.

למעשה, ב''כ בעלי הפטנט מודה בעצמה, שגס לפי שיטת מילר מתקבלת תקרה בעלת שכבה תחתונה אתידה, בעוזרת המעבריס הגדולים שמסביב לכל בלוק ובלוק (סעיפים 34, 6, ו-47 לסיכומיו).

לפיכך, מסקנתי היא, כל לא קיים חידוש בפטנט בנוגע לתביעות 1 עד 5 ו- 9, לאור קיומס של פטנטי מילר ומסמך 2/4.587, המאפשרים יציקת תקרת בטון בחתך 1 בשלב אהד, כאשך הבטון עובר מסביב לבלוקים.

מאידך, בעניין החורים שבבלוקי המילוי, הנני מקבל את טענתם של בעלי הפטנט, כי יש חידוש בבלוקיס של מבקשת הפטנטים בעלי חורים בגדלים המאפשרים מעבר תופשי של בטון (15%-2%).

אומנם גם בפטנט מילר ישנס חורים לאורך הבלוקיס (מסומן במספר 6) (להלן: 'יחור מספר 6'). מבקשת הביטול טענה, שהבטון וורס דרך החור מספר 6 וחסתמכה על הכתוב בטור 3 שורות 18-25 בפטנט מילר;

גם בעלי הפטנט הטכימו עס המבקשת, כי הבטון עובר בחורים, אך טענו, כי מדובר בתורים קטנים שאינם מסוגלים להזרים את הבטון באופן תפשי לתחתית הבלוקים.

אני מקבל את חישובי בעלי חפטנט (סעיף 55 לסיכומיהם) שחתורים מספר 6 בציור 6 בפטנט מילר קטנים בהרבה מהגודל המינימאלי הנדרש (2% מנפח הבלוק). בפטנט מילר חבטון זרס בתופשיות מכל צידי הבלוק, ולכן לא חיה לו כל צורך לחגדיל החורים.

מבקשת חביטול גם לא הביאה כל ראות בנוגע לבלוקיס עס מגרעות, ולפיכך גס בבלוקים אלח, בעלי המגרענת, קיים חידוש.

ח, טענת ההתקדמות ההמצאתית:

מכוון שקבעתי חוטסר החידוש שבתקרת יישתי וערביי, מכאן שאין צורך לדון בעניין ההתקדמות ההמצאתית בעניין זח.

השאלוז בענייננו היא כדלקמן: האס מובן מאליו לבעל מקצוע ממוצע, שלמד את השיטה של מילר, כי ניתן להגיע לפתרון שמוצע באמצאח נשוא הפטנט. דחיינו, חאם מובן מאליו

לאור פטנט מילך להשתמש בבלוקי מילוי לפי ציור מס' 2, בעלי חוריס המסומנים 12 בנפח % עד 15% מנפח הבלוקיס, ושדרכם זורם הבטון אל החלל שבתחתית הבלוקים.

התשובח לכך שלילית, וואת מהנימוקיס חבאים:: א. בעלי הפטנט הצליתו להראות, שבפטנט מילך נפתרה בעיית חזרימת של הבטון, בכך שתשתמש בבלוקי מילוי נפרדים (חתך יישתי וערביי). ב. בנוסף, הוכיחו בעלי חפטנט, כי שיטת מללר מורככת ומסובכת בשל הצורך למקם בדייקנות כל בלוק בנפרד ולחבר את הבלוקיס על ידי טבעות שנכנסות לחריצים בבלוקים.

מבקשת חביטול לא הרימה את נטל ההוכתה ולא שיכנעה, כי בעל מקצוע ממוצע המכיף את כל בעיות שיטת מולר היה באונן שגרתי וטבעי מבצע שינויים יסודיים בשיטת מילר כדלקמן:

א. מצמיד בלוקי המילוי אחד לשני;

ב. מרחיב כל החורים (מספר 6] בחרבת; לפיכך, הנני קובע, כי בעניין התורים בבלוקיס יש התקדמות המצאתלת בפטנט.

חן בשתי האפשרויוות תנותרות המתייחסות לבלוקים בעלי מגרעות (ציור מטפר 11), או לסידוך המיוחד של הבלוקים (ציור מס' 6), לא תביאה המבקשת כל ראיה המרמזת על פתרון בכוון ה, וגס כאן יש התקדמות המצאתית בפטנט.

ט, סיכומו של דבר

הנני מצוות בזאת לבטל את הפטנט מספר 9144% בחיספו ובניסוחו הנוכחי בשל חוסר חידוש וחוסר ההתקדמות המצאתית כתביעות 1 עד 4 ובתביעה 9, שכן תביעות אלו רחבות, וניתן לבצע על פי ניסוחן והגדרתן גס תקרת קורות 'ישתי וערביי הנלמדת בפטנט מילר.

לגבי יתר התביעות, לא הצליחה מבקשת חביטול להוכיח חוסר חידוש וחוסר ההתקדמות הממצאתית, אך מאחר והן קשורות ותלויות כתכיעה 1 שחותלט לבטלה, אזי גם דין תביעות אלה ליפול.

יחד עם זאת, הננל בדעח, כי יש בפטנט אלמנטים חדשניים ובעלי התקדמות חמצאתית, ויש לתת לבעלי הפטנט חזדמנות, במידה וירצו, לחגיש בקשה מיידית לתיקון הפטנט, לפי סעיפים 65 ו-75 (א) לחוק, בתוך חודשייס מיום ההחלטה,

סעיף 65 לחוק הפטנטיס קובע כדלחלן:

*בעל מטנט רשאו לבקש תיקון הפטנט לשם הבהרת אנ סילוק שגיאה שנפלת כו או כשםס צמצום תבועותן?י.

(החדגשח אינה במקור - מ.נ בעל הפטנט רשאי, בכל שלב, לתקן את הפטנט, כל עוד חינו בעל הפטנט. אמנס ציוויתי בזאת על ביטול מפטנט, אך הפטנט נשאדר בתוקף בתקופה הקרובה, לאור הוראת סעיף 75 להום, ולפיכך עדיין ניתן לתקנו עייי בעלי הפטנט,

5. סעיף 75 [א) לחוק הפטנטיס קובע כדלקמו:

*צו הבנטול לפי סימן זת יכנס לתוקפו בתום שלושים :נם לאתר התקופת להנשת עלעוד עלנן.<

כל עוד הפטנט לא בוטל, רשאי כעליו לתקנו. רצוי בטותר שתיקונים בפטנט בתליבי ביטול יעשו תמיד טרס החלטת תרשם,על אף שחדין פורמאלית מאפשר לעשות זאת גס לאחר מכן (באישור הרשם), ובמיוחד באם ההתלטה מפנה לכוון זה.

6. אציין כי אפשרות לתיקון פטנט לאחר החלטת ביטול, צריכת להינתן במשורח ולהיעשות במקרים נדירים ביותר, בנסיבות מיוחדות, ואם מן חצדק לעשות כן, שכן במרבית המקריס התיקון ראוי וצריך שייעשה בשלביס מוקדמיס יותר של החליך. בנטיבות המליוחדות של העניין שלפנינו, בין חיתר, עקב כך שלא דנתי ולא יימשכתי במושכות ההליךיי וקיבלתי לידיי לצורך התלטח (בהסכמת תצדדים) תיק שעמד ונדון בפני קודמי לונפקיד, חנני מאפשר תיקון לאתר מתן ההחלטה.

7. בעננוננו מטרת המזקון היא לצמצס את תביעה מספר 1 לפי העקרונות הבאים : א. הנחת שורות מקבילות של בלוקי מילוי צמודיס זה לזה; ב. חבלוקיס בעלי מגרעות או חוריס בנפה 2% - 15% מנפת הבלוקיפס ;

ג או, שימוש בבלוקיס סמוכים ולא מקבילים שיוצרים ביניהם מעברים זוויתייס בנפח של 10% מנפח הבלוקים.

8 במידח והפטנט יתוקן ויצומצס בהתאס לחוראות תנייל, עילות הוסר התידוש וההתקדמות ההמצאתית לעיל לא יתקיימו, והפטנט המתוקן יעמוד בתוקפו.

ל. הנני מתייב את בעלי הפטנט לשלם למבקשת הביטול את הוצאות החליך וכן שכייט עוייד בסך 15,000 ₪ בתוספת מעיימ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין, לגבי ההוצאות -- מיוס הוצאתן, ולגבי שכייט - מהיום, ועד התשלוס בפועל.