סימן מסחר 345678

ההחלטה:

רשס הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בפני סגן רשם הפטנטיס

התנגדויות לבקשות פטנט מס'122118, 1, כ122162, (בקשות לדחייה או מחיקת ההתנגדויות על הסף)

המבקשת: צאג א דתת אא .ז התמאא הגהצו ע"י ב"כ סנפורד ט. קולב ושות', עו"ד המתנגדת : אוניפארס בע"מ

1 מבקשת הפטנטים הגישה ביוס 15 בפברואר, 2001 שלוש בקשות, במסגרתן בקשה לדחות על הסף את ההתנגדויות שהגישה המתנגדת, או לחלופין, למחוק על הסף את טענות המתנגדת, כולן או חלקן. לחילופין בקשה היא ליתן לה כל סעד אחר כפי שימצא הרשם לנכון (להלן: "בקשות לסילוק על הסף").

2 להלן תמצית העובדות הרלוונטיות להכרעה בבקשות לסילוק על הסף:

א. המבקשת הגישה שלוש בקשות לרישום פטנטיס שעניינן צורות גבישיות של החומר 57.11% 3% 170, תכשירי רוקחות המכילים אותו ותהליך להכנתו ותהליך להכנת מלח סידן אמורפי של חומצת ה- אד 5 צתסדה.

הבקשות שלשתן קובלו ודבר קיבולן פורסם ביומן הפטנטיס ביוס 14 ביולי. ביוס 14 באוקטובר 1999 הודיעה המתנגדת על התנגדותה למתן הפטנטים, וביוס 9 בפברואר, 2000 הגישה את כתבי הטענות.

בכתבי טענותיה טענה המתנגדת הן טענות בעלות אופי משפטי והן טענות עובדתיות וטענות שבמומחיות בתחום הפרמצבטיקה.

המתנגדת הודיעה בכתבי טענותיה, בהתאם לתקנה 58(ג) לתקנות הפטנטים (נוהלי הלשכה, סדרי דין, מסמכיס ואגרות), התשכ"ח - 1968 (להלן: "תקנות הפטנטים"), כי אין בדעתה להגיש ראיות, תוך שהיא טוענת כי היא שומרת על זכותה להגיש ראיות בתשובה עפ"י תקנה 62 לתקנות הפטנטים, אס תמצא לנכון.

המבקשת הגישה ביוס 25 באוקטובר 2000 בקשות לתיקון פירוט בקשות הפטנט. ביוס 7 בנובמבר הודעתי למתנגדת על דבר הגשת הבקשות לתיקון פירוט, והיא נדרשה להודיע על הסכמתה או התנגדותה לתיקון הפירוט תוך חודשייס מקבלת העתק הבקשות לתיקון. הודעה כאמור מטעס המתנגדת לא התקבלה עד היוס.

ביוס 15 בפברואר 2001 הוגשו, כאמור, הבקשות נשוא החלטה זו.

ביוס 11 במרץ, 2001 הגישה המתנגדת את תגובותיה לבקשות לסילוק על הסף, וביוס 29 באפריל הגישה המבקשת, לאחר נטילת רשות, תשובה לתגובות המתנגדת.

טענות המבקשת, בבקשותיה לסילוק על הסף הן, בתמצית, כדלקמן:

א. על אף שהמתנגדת הודיעה כי אין בכוונתה להגיש ראיות, טענה היא בכתבי טענותיה טענות עובדתיות ומדעיות רבות, מבלי שאלה נתמכות בתצהיר או בחוות דעת מקצועית.

יא. בעשותה כן, נהגה המתנגדת שלא בתוס לב בהליכי ההתנגדות.

יב. המתנגדת לא הרימה את נטל הראיה ולא את נטל השכנוע בתמיכה להתנגדותה.

טענות המתנגדת, משלא נתמכו בראיות, הנן חסרות שחר.

הדין מחייב כי טענות עובדתיות וטענות שבמדע תהיינה נתמכות בראיות, שאס לא כן - לא תדע המבקשת עם אילו ראיות עליה להתמודד.

המתנגדת הפרה את הכלל המשפטי לפיו כל בקשה הכוללת טענות עובדתיות - עליה להיות נתמכת בתצהיר.

שיטה חסרת תוס לב זו הינה שיטה של המתנגדת בהתנגדותה לבקשות פטנט שונות בתחום הפרמצבטיקה.

זהו ניסיון התשה, וכלי להרתעת ממציאים מלממש את זכותם על-פי חוק הפטנטיס.

כל מטרת השיטה היא לעכב ולסכל את רישום של פטנטים.

דרכה של המתנגדת הינה ניצול לרעה של ההליכים בפני רשם הפטנטים.

מטרתה של תקנה 58 (ג) לתקנות הפטנטים היא לענות על מצב לפיו בכתב הטענות של מתנגד לא מועלות טענות עובדתיות הדורשות הוכחה, או שאין בידי המתנגד ראיות להעלותן.

במסגרת תקנה 62 רשאי מתנגד להעלות טענות בתשובה ולא טענות שהיו במאתחתו מלכתחילה.

נטל הראיה והשכנוע בהליך ההתנגדות הוא על המתנגדת, וזו לא הרימה נטל זה.

טענות המתנגדת, בתמצית, הנן כדלקמן:

א. המתנגדת פעלה בהתאם לתקנות 58 ו-62 לתקנות הפטנטיס.

ב. המבקשת השתהתה בהגשת הבקשות לסילוק על הסף, מחמת שהוי זה, דין הבקשות להדחות.

ג. עצס הגשת בקשות לתיקון שלשת הפירוט בבקשות לפטנטיס מצביע על פגמיס בבקשות לפטנט.

ד. העדר תוס לב קייס דווקא מצד המבקשת, בנסחה תביעות "חמדניות", כלשון המתנגדת.

ה. להליך ההתנגדות חשיבות רבה ביותר והוא חורג מעבר ליחסים שבין מבקש הפטנט והמתנגד.

הליך ההתנגדות בא להגן על הציבור והוא משמש אמצעי נוסף בידי רשם הפטנטיס לבחון את בקשת הפטנט, כך שלא יוענק מונופולין לפטנט אשר אינו ראוי לכך.

בתשובתה לתגובת המתנגדת טוענת המבקשת טענות מטענות שונות אשר רובן ככולן מהוות חזרה על טענותיה בבקשותיה לסילוק על הסף, מלבד תשובה לטענת השהוי של המתנגדת. לעניין טענת השהוי טוענת המבקשת כי ההליכים עוכבו בהחלטת סגן הרשם אשר הורתה על הקפאת ההליכיס בעקבות הבקשות לתיקון פירוט. לא רק שהמבקשת לא השתהתה, כך נטען, אלא להפך: היא מנצלת את פרק הומן בתקופת העיכוב כדי למצות הליכי ביניים.

יש לדחות את הבקשות לסילוק על הסף. איני סבור כי העדר הגשת כתב ראיות מטעס המתנגדת יש בו, במקרה זה, משום עילה מספקת לדחייה או מחיקה על הסף של הודעת ההתנגדות.

ראשית, עלי לדחות את הטענה כי מקרה זה דומה למקרה בו מוגשת לבית המשפט בקשה, בה נטענות טענות עובדתיות, מבלי שאלה נתמכות בתצהיר. טענתה של המבקשת נכונה היא לגבי בקשות המוגשות לבית המשפט הכוללות טענות עובדתיות ללא תמיכתן בתצהיר, ואולס אנו עסקינן בבקשה לסילוק על הסף של כתב טענות בהליך עיקרי, ואין מקוס להחיל את אותם הכללים בשני המקרים. לכשמדובר הוא בבקשה, רי המועד לבחינת השאלה אס יש בבקשה ממש אם לאו, הוא מטבע הדברים עת יבוא השופט להכריע באותה בקשה. במקרה כזה, אס אין נתמכות הטענות העובדתיות בתצהיר, מן הדין, דרך כלל, לדחות את הבקשה.

כאשר המדובר הוא בהליך עיקרי, השאלה האס הוכיח אותו הצד את טענותיו העובדתיות תבחן בשלב הסופי של ההליך, לאחר שהוגשו והושמעו כל ראיות הצדדים, התקיימו חקירות נגדיות והוגשו סיכומיס.

במקרה דנן, השאלה אס הוכיחה המתנגדת את הנטען על ידה בכתב טענותיה תתברר במסגרת בירור ההתנגדות לגופה, ואס בחרה המתנגדת שלא להגיש ראיות מטעמה להוכחת טענות עובדתיות שטענה, הרי נטלה סיכון על עצמה, שכן טענותיה העובדתיות עשויות להידחות, אס לא תוכיחן בדרך אחרת. יחד עס זאת, אין פירוש הדבר כי העדר הצגת ראיות מטעס המתנגדת הוא עילה לדחייה על הסף או למחיקה.

יתכן כי בכוונת המתנגדת להוכיח את טענותיה באמצעות ראיות ומסמכים שיוגשו ע"י המבקשת, או שמא בונה היא על החקירה הנגדית של עדי המבקשת. בנוסף, זכאית המתנגדת להגיש ראיות בתשובה, בהתאם לתקנה 62 ולפי התנאים הקבועים בה בלבד.

יתכן כי סבורה היא כי די יהיה בכך כדי להביא לקבלת ההתנגדות.

מכל מקום, אי הגשת ראיות מטעס המתנגדת והודעתה כי אין בכוונתה להגיש ראיות, למרות שבכתב טענותיה נטענות טענות עובדתיות וטענות שבמומחיות, אין בהם כשלעצמם עילה לסילוק ההתנגדות על הסף.

על העילות למחיקה על הסף ניתן ללמוד מתקנה 100 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. שתיים הן העילות אשר עשויות היו אולי להיות רלוונטיות, לאור הנטען בבקשת המבקשת, הגם שלא נטען כך במפורש: האחת - כי אין הכתב (כתב הטענות מטעם המתנגדת) מגלה עילת תביעה (במקרה דנן - עילת התנגדות).

השניה - כי מתוך כתב הטענות נראה כי התובענה (ההתנגדות) הינה קנטרנית וטרדנית.

אשר לעילה הראשונה - העדר עילת תביעה (התנגדות): על מנת ש