סימן מסחר 345678

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בפני סגן רשם הפטנטיס

בעניין בקשת פטנט מס' 131311

(בקשה להארכת מועד כניסה לשלב הלאומי)

המבקשת : סא 5 זז 5ז5צצח באמצעות ד"ר שלמה כהן ושות', עו"ד ה ח ל ט ה 1 בפני בקשה להאריך המועד להגשת בקשת פטנט בשלב הלאומי. 2 להלן תמצית העובדות הרלוונטיות. א. ביוס 2 בפברואר 1998 הוגשה בקשה בינלאומית לרישום פטנט, במסגרת ה-17 באותה בקשה נדרש דין קדימה מתאריך 7 בפברואר 1997. ב. בהתאם לתקנה 7 לתקנות הפטנטיס (יישוס האמנה בדבר שיתוף פעולה בענייני פטנטיס) התשנ"ו-1996, המועד האחרון להגשת הבקשה בארץ, במסגרת השלב הלאומי, היה 7 באוגוסט 1999 ואולס יוס וה חל בשבת, ולכן המועד האחרון להגשה היה 8 באוגוסט 1999. ג. בפועל, הבקשה הוגשה באיחור של יום אחד - ביוס 9 באוגוסט 1999. 3 טענות ב"כ המבקשת, בתמצית, הינן כדלקמן: א. רשם מוסמך להאריך את המועד, בהתאם להוראות סעיף 48ד(ג) לחוק הפטנטים, התשכ"ו-1967. ב. הרשם הנכבד עשה מעת לעת שימוש בסמכותו להארכת מועד כאמור. ג. האיחור בכניסה לשלב הלאומי נבע מטעות בתוספת של עורך הדין האנגלי של המבקשת. בתצהיר מטעמו עורך הדין האנגלי הוצהר כי קיבל ההוראות להגשת הבקשה בישראל ביוס 6.8.1999, אולס היה סבור כי גם ביוס א', ה-8.8.1999, משרדי הלשכה בישראל סגורים, ולכן הגיש הבקשה ביוס ב' 9.8.1999. ד. ההוראה לעורך הדין האנגלי להגיש הבקשה בישראל הגיעה ב"רגע האחרון" עקב קושי טכני במשרד עורכי הדין המייצג את המבקשת בארה"ב.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר יצוין כי בתצהיר עורך הדין האנגלי נאמר כי הסיבה לאיחור במתן ההוראה ע"י עורכי הדין האמריקאיים נבעה מבעיות טכניות והשמטה משרדית, ואולס בתצהיר שהוגש ביוס 10.4.2000 מטעם סגן נשיא המבקשת, ניתן נימוק אחר, והוא כי של המבקשת היה בכינוס דתי בהרים, מנותק מכל אמצעי התקשורת המודרניים, ולכן נאלץ אותו סגן נשיא לנסוע להרים ולקבל את אישור נשיא החברה להגשת הבקשה בישראל.

הסתירה בין הגירסאות בולטת, מה עוד שב"כ המבקש, במכתבו ללשכה מיוס 0 רשם בסעיף ג' כי מיד עם קבלת האישור, פעל סגן הנשיא של המבקשת נמרצות להעביר הוראות לעו"ד בארה"ב וזה הורה מיד לעו"ד באנגליה להגיש הבקשה בישראל.

היכן נעלס הקושי הטכני והטעות המשרדית של עו"ד האמריקאי, עלה הצהיר עו"ד האנגלי?...

מהי הגירסה הנכונה - האם פרשת ההתבודדות הדתית בהרים או טעות המזכירה האמריקאית?

4. הייתי דוחה את הבקשה ולו רק בשל הסתירות הבולטות במסמכי השונים שהוגשו לנו ע"י ב"כ המבקשת, ובשל העדר תצהיר של עורכי הדין האמריקאים בדבר נסיבות האיחור בארה"ב. הנימוק היחיד, בשל החלטתי בכל ולא להיעתר לבקשה הוא כי האיחור היה בן יום אחד בלבד. לפני להחליט בדבר, שקלתי את הנזק העלול להיגרם למבקשת כי לא תתקבל בקשתה להארכת מועד (העדר הגנה לפטנט בישראל), לאחר שהשקיעה מאמצים רבים ומקורות כספיים אשר בוודאי אינם מבוטלים, מול העובדה כי האיחור היה איחור של יום אחד בלבד, והחלטתי כאמור, כי לא בלב קל, להיעתר לבקשה.

5. אני מאריך המועד להגשת הבקשה בשלב הלאומי עד ליוס 9.8.1999. ישראל אקסלרד סגן רשם הפטנטים ניתן בירושלים ביוס כ"ג בסיוון, תש"ס 6 ביוני 2000