סימן מסחר 345678

ההחלטה:

תוך המועד שנקבע, יבטל את הדחייה בתנאים שייראו לו, לרבות עלולה לפתוח את תיבת הפנדורה של מכלול היחסים הקודמיס בין הצדדים שאיננו רלוונטי לתביעה, ולכן, אינו אמור להיות רלוונטי לחיוב במתן ערובה להוצאות שיוטלו במסגרתה" (ההדגשות של מבקש המחיקה).

יתכן שהכוונה בקטע המצוטט היא, כי אי שלא שילם בעבר אינו מעיד בהכרח על המנעות מתשלום בעתיד, או שאי שלא שילם בעבר אינו מספיק כשלעצמו לחיוב בערובה להוצאות. גישה זו מקובלת עלי, שכן החיוב בערובה להוצאות לא נועד לשמש כסנקציה או כאמצעי לגביית חובות שמקור בהוצאות שנפסקו בהליכים קודמיס.

ואולס, אינני מסכיס לכך שסירוב או הימנעות מבקש המחיקה מלשלם את ההוצאות שנפסקו כנגדו מצויים מחוץ לגדר הנסיבות הרלוונטיות לעניין נכונותו לשלם הוצאות שייפסקו כנגדו. גישה כזו עומדת בניגוד לפסיקת בית המשפט העליון, אשר הביאה בחשבון את כל הנסיבות הרלוונטיות לשאלה העומדת בבסיס הבקשה לחיוב בהפקדת ערובה להוצאות. השאלה היא האם קיים חשש ממשי שהזוכה בהוצאות לא יוכל לגבותן. בבחינת שאלה זו נשקלות כל הנסיבות המסוגלות להעיד על הצורך או העדר הצורך בערובה. כותב ווסמן בעיימ 9

אך חברה שתבעה, יכול השופט (לא הרשם) לחייבה במתן ערובה להוצאות הנתבע, אם יש ויש סיבה להניח, על סמך הראיות שהוגשו לו, שלא תהא לה האפשרות לשלם את הוצאות הנתבע [שסעיף 232 לפקודת החברות] אך לבית המשפט מיתן שיקול דעת להחליט בבקשה בהתחשב בכל הנסיבות. כך, למשל, רשאי בית המשפט לבחון אם הוגשה תובענת החברה בתום לב ומה סיכוייה להצליח; האם ניתן לדכות מעמדת הנתבע הודאת בחוב, כגון שהפקיד סכום כסף בקופת בית המשפט לפי תקנה 504: האם סכויי ההגנה טובים? האם הוגשה הבקשה לערובה רק כדי למנוע תביעה אמיתית של החברה ולהכשיל את מצבת הכספי הרעוע של החברה התובעת נגרם על ידי התנהגות הנתבע, שלא קיים את

14

התחייבויותיו כלפי החברה, עיכב תשלומים או לא ביצע את חלקו בחוזה הנדון? (הדגשה הוספה)

למעשה אין זו הפעס הראשונה שבה הימנעות מבקש המחיקה מלשלם לבעלת הסימן את הוצאותיה, מובאת בחשבון במסגרת ההליכים שבינו לבינה, ומשפיעה על תוצאותיה. קדמו להחלטתי החלטות כבוד הנשיא ברק, כבוד השופט בנאי וכבוד רשם בית המשפט העליון, השופטת אפעל - גבאי. נזכיר את ההחלטה מיום 26 פברואר, 1997 שבה התנה כבוד השופט בנאי את ביטול פסק הדין שניתן כנגד מבקש המחיקה בהעדרו, בתשלום ההוצאות המשפטיות שהוא חייב בהן. בהמשך להחלטה זו ניתנה החלטת בית המשפט העליון (כבוד הנשיא ברק) בבקשת רשות ערעור שהגיש מבקש המחיקה על החלטה זו של כבוד השופט בנאי (רעייא 1973/97). כבוד הנשיא ברק דחה את בקשת רשות הערעור בקובעו כי אין מקום להתערב בהחלטה, להתנות את ביטול פסק הדין בתשלום ההוצאות שנפסקו לחובת מבקש המחיקה. בין שתי ההחלטות הללו ניתנה החלטת כבוד רשם בית משפט העליון, אשר סירבה לבקשת מבקש המחיקה להמיר את הפקדת הערבון הכספי, לבקשת רשות הערעור, בערובה אחרת. גס הפעס נזכפה לחובת מבקש המחיקה הימנעותו מתשלום ההוצאות כאשר הרשם ראתה בה סיבה נוספת שלא לפטור אותו מהפקדת ערבון. בהחלטה מציינת הרשם כי:

*על פי החומר שבפני לא שילם המבקש עד היום את ההוצאות שהושתו עליו בהליכים שהוא מנהל עם המשיכה. זו סיבה נוספת שלא לפטור אותו מהפקדת ערבון במסגרת הבקשה לרשות ערעור./

מוסיף מבקש המחיקה ונאחז בהלכה לפיה אין מחייבים בעל דין בערובה רק מחמת עוניו. על כך אין חלוקים. ואולס, מבקש המחיקה לא הביא כל ראיה לכך שאין באפשרותו לשלם הוצאות. כל שעשה מבקש המחיקה הוא לטעון, בדברי תגובתו לבקשה, כי מצבו הכלכלי קשה ייכפי שהוצהר פעמיס רבות בומן ההליכים המנוהלים בינו לבין בעלת הסימניי.

התצהירים הללו מעולסי לא הוגשו לכאן, ולכן טענת מבקש המחיקה נותרת ללא תשתית ראייתית. יתירח מזו, מעדות שנתן מבקש המחיקה בישיבה שהתקיימה בפני ב- 17 אוגוסט 1998, עולה כי הימנעותו מתשלום ההוצאות אינה נובעת מהעדר יכולת כספית, כי אס מרצונו להגיע להסדר תשלומים נח שאותו ניסה להשיג באמצעות לחץ שהופעל עייי המנעות מתשלום. בעמ' 15 לפרוטוקול נאמר:

יעויד גילפת: לטובת יעילות הדיון, אס אדוני, יש כאן שאלה שעולה, מר עיני נמצא כאן בפני אדוני, זה תשובה פשוטה לשאלה פשוטה.

כ.ה. גולדברג: בבקשה, אני מוכן לשאול אותו. אס תהיה התנגדות וההתנגדות תהיה רלוונטית אני אתעלם, אבל מר עיני למה אתה לא משלם עד עכשיו? מר עיני: אני רציתי לשלם, אבל הס לא רצו להגיע אתי להסדר, לא יכולתי לשלם להס את זה מהכה אחת.

8. מהאמור עד כה נראה כי קיים חשש ממשי שמבקש המחיקה יתמיד בהמנעותו מלשלם לבעלת הסימן את הוצאותיה, אם יחוייב לעשות כן. חשש זה אף מתחזק ומתגבר לאור העובדה שהכתובת שמסר מבקש המחיקה אינה כתובת נכונה. מסירת כתובת לא נכונה מהווה אינדיקציה לכוונת התחמקות מתשלום הוצאות, כותב ס זוסמן בעמי 900:

*כאשר לא המציא התובע את מענו, כדרוש לפי תקנה 2/2), או שהמציא מען לא נכון. ציון המען מכוון, בעיקר, להקל על הנתבע לגבות את הוצאותיו, אם ייפסקו לו כאלה, ולפיכך, תובע שלא רשם את מענו בכתב התביעה או רשם מען שאינו נכון - גילה, לכאורה, כוונה להכשיל את הנתבע בגביית ההוצאות */*

תקנה 8 לתקנות סימני המסחר קובעת כי כל אדם שלפי הפקודה או התקנות, על אדס ליתן כתובתו, הרי שהכתובת הנמסרת צריכה להיות 'יתמיד ככל האפשר מלאחיי. תקנה 9 לתקנות סימני המסחר מחייבת גס מסירת כתובת בישראל למסירת מסמכים, ותקנה 0 מתירה לאדס להרשות לסוכן לעשות כל פעולה שאדס רשאי לעשותה לפי הפקודה או התקנות. ואולס הוראות אלה בדבר מינוי סוכן ומסירת מסמכיס לסוכן אינה פוטרת 0 מלמסור כתובת מגורים מלאה שתאפשר לאיתרו.

בבקשת המחיקה לא נתן מבקש המחיקה כתובת מגורים כנדרש, אלא ציין כתובת של חנות באשדוד שאינה עוד בבעלותו ושאין הוא נמצא בה.

9. בא כוחה של בעלת הסימן ביקש מספר פעמים מבייכ מבקש המחיקה את כתובתו של מבקש המחיקה. פניות אלו לא נענו ועד עתה הכתובת היחידה שמסר היא כתובת אותה החנות במרכז המסחרי באשדוד. גם לאור זאת מן הראוי לחייב את מבקש המחיקה בהפקדת ערובה להוצאות בעלת הסימן.

0. בעלת הסימן ביקשה כי הערובה תהא ערבות בנקאית בסכום של מאה אלף ש"ח. סכום זה נראה לי חורג משיעור ההוצאות שעשויות לחייב לקנות לזכות בעלת הסימן אס תוכה בהליך.

16

אני קובע אפוא כי על מבקש המחיקה להפקיד ערבות בנקאית להוצאות בעלת הסימן בגובה 15,000 ש"ח, וזאת בתוך 90 יום ממתן החלטה זו, שאס לא כן תידחה בקשת המחיקה.

מתוך התחשבות בנטל הכספי המוטל על מבקש המחיקה ומתוך כוונה לאפשר לו לקיימ את ההליך, אסתפק בחיובו בהוצאות הליך ו בסכום סימלי של 1000 ש"ח בתוספת מע"מ. סכום זה ישולם בתוך 14 יום ממתן החלטה זו והוא ישא הפרשי הצמדה וריבית החל ממועד זה.

ניתן בירושלים ביום כ"ו בכסלו התשנייט 4 דצמבר, 1998

משח ש. גולדברג

משרד המשפטים מסמך זה הינו העתק שנסרק בשלמותו ביום ובשעה המצוינים ,

בסריקה ממוחשבת מהימנה מהמסמך המצוי בתיק, בהתאם לנוהל הבדיקות במשרד המשפטים.

על החתום משרד המשפטים (חתימה מוסדית).