המבקשת
- שם: חברת .10 128%+ע
- בא כח: לוצאטו את לוצאטו, עו"ד אייל פרייס
החלטות שיפוטיות
בפני רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר
בענין התנגדות למתן פטנט עפ"י בקשה מס' 86979
חברת אוניפארם בע"מ באמצעות ועל ידי מר ובולון תומר מנכ"ל החברה.
המבקשת : חברת .106 1262+ת
באמצעות ה"ה לוצאטו את לוצאטו, עו"פ על ידי עו"ד אייל פרייס.
בענין הנ"ל הונשו הסיכומים הראשיים מטעם חברת אוניפארם בע"מ (להלן - "המתנגדת"). חברת .10 128%+ע (לחלן - "המבקשת") הגישה את סיכומיה הראשיים ביום 18 בדצמבר 1996.
בהתאם להחלטה שניתנה על ידי ביום 10 ביולי 1996 הגישה המתנגדת סיכומיה בתשובה - דבר שנעשה ביום 19 בינואר 1997.
ביום 15 במאי 1997 התקבל מאת ב"כ המבקשת מכתב שבו נאמר כדלהלן:
(1) בסיכומיה בתשובה, העלתה המתנגדת לראשונה טענות שונות, שלא נוכרו קודם לכן במהלך ההתנגדות, לא בכתבי הטענות של
(2)
(3)
המתנגדת, לא בראיותיה ולא בסיכומי הראשיים.
המתנגדת הוסיפה ויסה למבקשת דברים שאינם נזכרים בסיכומי המבקשת.
על מנת למנוע שגוחק מן הרשם, מבקשת המבקשת להגיב בנושאים שהועלו על ידי המתנגדת בסיכומי תשובתה ולשם כך מבקשת את הרשם לאשר לה להגיש את תגובתה לסיכומי התשובה מטעם המתנגדת. אישור כאמור, כך טעון, הינו חשוב כדי לאפשר למבקשת להתייחס לנקודות חדשות ו/או בלתי מדוייקות אשר בסיכומי התשובה של המתנגדת.
לחילופין ובמידה שלא תינתן רשות למבקשת להגיב לסיכום: התשובה של המתנגדת, מתבקש הרשם למשוך את סיכומי התשובה של המתנגדת.
4. במכתבה מיום 20 במאי 1997 (שנמסר ללשכה באמצעות פקס ומייל) טוענת המתנגדת כדלקמן:
(ג1)
(2)
(3)
(4)
האם יעלה על הצעת כי ארבעה הודשים (שחלפו בין הגשת סיכומי התשובה מטעם המתנגדת לבין מסירת הבקשה להגיש תגובת המבקשת כאמור) נדרשו למבקשת כדי להגיע לטיעונים כי סיכומי התשובה (שנכללו רק 16 עמודים) אינם מתייחסים לסיכומי המבקשת על בסיס הפלוגות וחומר הראיות ושבהם נכללים נקודות חדשות ו/או בלתי מדוייקות?
נטען כי סיכומי תשובתה של המתנגדת תואמים את אשר נהוג לנכתוב בסיכומים שנשונים.
לפי טענת המתנגדת סיכומיה בתשובה מתייחסים אך ורק לנושאים שהועלו על ידי המבקשת בסיכומיה.
בהחלטת הרשם מיום 10 ביולי נקבע סדר תסיכומים. אי לכך אם המבקשת סברה שהוא וכאית להגיב על סיכומי התשובה של המתנגדת, היה עליה לערער על הקביעה הנ"ל.
(פ)
(6)
לאחר דיון
באשר
(1)
(2)
בהעדר רשות הרשם ובטרם מתן החלטתו בענין לא היתה למבקשת זכות לצרף את תגובתה לסיכומי התשובה של המתנגדת לבקשתה מיום 14 במאי 1997.
אשר על כן מתבקש הרשם לדחות את בקשת המבקשת להגיש תגובתה כאמור ולהורות להוציא למבקשת את החומר שכותרתו "תגובה לסיכומי התשובה של אוניפארם". כקשתו מטעם המתנגדת מבוטסת בעיקר על שלושת העילות הבאות:
א. בקשת המבקשת הינה בניגוד לסדר הדין שנקבע על ידי הרשם בהתשלתו מיום 10 ביולי 1996.
ב. שיעור בלתי סביר ובלתי מוסבר באשר לבקשה בדבר הנשת תגובה מטעם המבקשת.
ג. ניסיון למנוע את מתן החלטת הרשם לגופו של עניין.
התכתבות נוספת מטעם הצדדים והמתנגד בפני ביום 22 ביוני 1997 אשר במהלכו טענו המתדיינים את טענותיהם.
לטענות המתנגדת:
בטענה שהשיות של ארעיות הדשים שהמתנגדת מלינה עליהן הית בלתי רלוונטי ושאין בשיהוי זו כדי להצביע על דחייה מכוונת מטעם המבקשת אשר מטרתה היא לעכב את מתן החלטתו לגופו של עניין. במסגרת אציין כי לדעתי האינטרס של המבקשת לטים את חלקיקיים עקריים בענין זה אינו פחות מאשר זה של המתנגדת.
לגבי החלטת הרשם מיום 10 ביולי 1996 שבה נקבע סדר הסיכומים, אין רלוונטיות בכך שהמבקשת, בשלב ההוא, סברה או לא סברה כך או אחרת על וכויותיה להגיב על סיכומי התשובה של המתנגדת. הנושא הועלה רק לאחר הגשת סיכומיה בתשובה של
(3)
(4)
(1)
(2)
(3)
ננקבע טענתו מטעם המתנגדת כי טרם מתן החלטתי בענין הנוכחי לא היתה למבקשת הזכות להגיש את תגובתה לסיכומי התשובה של המתנגדת. אציין כי, מעשות, לא עיינתי בתגובה הנ"ל לפני קיום דיון שהתקיים בפני ביום 24 ביוני 1997, ולשם כך וכך לצורך מתן ההחלטתי והיה חשוב שהמסמך האמור היה מונה בפניו. אשר לא ניתן היה להבין את טענות הצדדים שנטענו בעניין זה.
לא מקובלת עלי טענתו שבקשת המבקשת להגיש תגובה על סיכומ: התשובה של המתנגדת נוגדת את קביעדתי מיום 10 ביולי 1996. אם כי קביעדתי הנ"ל היתה חד משמעית, מוסמך אני, כשלב מאוחר יותר, להחליט כי בשל נסיכויות חדשות שלא היו צפויות מוצדק ואפילו מחוייב אני] לתקן את הקביעה המקורית.
הוחלט לא אחת שבמקרים הנוביהם יש חלל ריק (ת1ו180) בחוק הפטנטים, התשכ"+-1967 ובתקנותיו רשאי הרשם לעיין בתקנות דיני הדין האורת, התשמ"ד-1984 (להלן - "התקנות") ולאמץ מהן תקנה שמתאימה לעניין הנמצא בפניו.
תקנה 6(158) לתקנות קובעת כדלקמן:;
"בית המשפט רשאי להרשות לבעל דין שסוכם את טענותיו תחי לה לחשיב לסיכמו של בעל דינו, אם ראת שהדבר דרוש להבהרת טיעון שחושמע בפועל".
(הדגשה הוספה: מ.א.).
אס כ הדבר לא הובהר במפורש בהחלטתי מיום 10 ביולי 1996 (ויש להצטער על כך) קביעדתי אמנם התבססה על התקנה המוכרת לעיל.
עיון רב ועמוק בסיכומיה בתשובה של המתנגדת, בתגובת המבקשת ובפרוטוקול הדיון שהתקיים בפני ומבלי לפרט כאן כל פריט ופריט אשר במסמכים, הנ"ל נראה לי שאין כל ספק שבסיכומים הנ"ל נטענות טענות על ידי המתנגדת שהינן מחוץ לגדר תקנה 6(158) לתקנות, כגון טענות שלא נוכרו קודם לכן במהלך מהלך הליכי ההתנגדות וטענות בלתי: מדוייקות. ברור, אפוא, שאם הייתי משאיר את סיכומי התשובה של המתנגדת ללא תגובה מטעם המבקשת יהווה אי-איזון מהותי בין הצדדים ואף בשל חוסר יכולת מטעם המבקשת להגיב על טענות חדשות שונות וטענות שאתין בהן דייקנות מספקת. לפיכך, ולמרות העובדה שאין הוראות הנוגעות לעניין, לא בחוק הפטנטים ולא בתקנות, מן הצדק הוא, בהתחשב בה נאמר לעיל ועל סמך הסמכות הטבועת הניתנת לרשם, להרשות את הגשת תגובתה של המבקשת לסיכומי התשובה של המתנגדת וכך אני קובע.
מתעוררת עתה השאלה האם מוצדק הוא לאפשר למתנגדת להגיש את תגובתה בכתב על תגובתה של המבקשת. לאחר שיקול בנושא הגעתי למסקנה שאין מסו מסו בעניינו להרשות תגובה על תגובה כאמור ואת משתי סיבות: האחת היא שבמהלך הדיון שהתנהל ביום 22 ביוני 1997 הביע מנכ"ל המתנגדת את תגובתו לבקשת המבקשת וטען טענות מפורטות ומפורשות בנושא. שנית, אני סבור שהגיע המועד שבו מוטל עלי לתת את ההחלטתי: לגופו של עניין. כי טיעון נוסף בהגשת מסמכים יעכב את מתן החלטתי:.
אציין כי את תגובת מטעם המבקשת את המשקל שראוי לה ומצבוע על כך כי בעת מתן ההחלטתי: לגופו של עניין אבוא בחשבון את כל הנאמר בכתבי טענות של הצדדים, בראיותיהם, בסיכומיהם ונתגובותיהם. מאחר ומוטל עלי לעיין בכל מסמך ומסמך הנמצא בפני העניין והאין רלוונטיות בשאלה למי מצד הצדדים ניתנה "ההחלטה האחרונה". בעצם טענתו האחרונה הייתה המתנגדת ואף על ידי תגובתה במהלך הדיון שהתקיים ביום 22 ביוני 1997. עם זאת, אינני רואה כל חשיבות כעובדה צּו.
1. אני דוחה את כל ההכרה בהוצאות הנובעות מהעניין בהחלטתי לגופו של עניין.
ניתן בירושלים היום, ו' אלול התשנ"ז 8 בספטמבר 1997
מיכאל אופיר רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר