סימן מסחר 345678

ההחלטה:

בפני רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסתה התנגדות לבקשת פטנט 4 מס' 91660

המבקשת: 6 .00 ₪ אפאס מאתפאאספסתיי באמצעות ה"ה ריינתולד כהן ושות', עו"פ ע"י ד"ר בשמת גונן, עו"פ

המתנגדת: אוניפארס בע"מ באמצעות וע"י מר ובולון תומר

הוצאות לאתר השרש התנגדות בעקבות תיקון הסירנש עחַ"י טעיף 55 לסחוק תפמַנָסִים, החשכ"ז-1957

סעיף | 165 לתוק הפטנטים. התשכ"ז-1967, כללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי). התשל":-1977 ותקנה 511 לתקנות סדר הדין

. האזרתהי, ההשמ"ר-1988.

וחלטה בגין הוצאות ואת לאחר שחברת אוניפארם בע"מ (לחלן - "המתנגדת") ביטלה את התנגדותה למתן פטנט עפ"י הבקשה מס' 91660 (להלן ‏ - "בקשת הפטנט").

להלן

)1(

)2(

)3(

)4[

(ב)

)6(

)7(

)8(

)9(

)10(

השתלשלות אירועים:

בקשת הפטנט הוגשה מטעם 6א% .00 ₪ ממא פאתפאאספסתץ (להלן ‏ - "המבקשת") ביום 18 בספטמבר 1989 ונושאה הוא "תכשירי רוקחות המכילים מגביר של סרוטונין לטיפול בשבץ מותי".

דבר ‏ קיבולו של בקשת פטנט פורסם ‏ כדין ברשומות "יומן הפטנטים והמדגמים" מס' 6/93 מיום 18 באוגוסט ‎ ,1993‏ ואת בהתאם ‏ לחוק הוראות סעיף 26 לחוק הפטנטים, התשכ"ו-1967 (להקלן - חוק פטנטים").

ביוסם 18 בנובמבר 1993 הגישה המתנגדת תודעת התנגדות למתן פטנט עפ"י בקשת פטנט.

בהחלטתי מיום 2 בינואר 1994 החלטתי כי הודעת ההתנגדות הנ"ל היתה תקינה ודחיתי את בקשת המבקשת לקבוע כאילו לא הוגשה הודעת התנגדות.

בהחלטתי הנוספת מיום 19 בינואר 1994 קבעת: שעל המתנגדת להגיש את כתב טענותיה עד ליום 19 בפברואר 1994 וזאת בעקבות בקשתה לארכה בת חודש אחד לשם כך.

ביום 18 בפברואר 1994 הגישה המתנגדת את כתב טענותית.

ביוסם 26 במאי 1994 הגישח המבקשת את כתב טענותית שכנגד, ואת לאחר שניתנה לה ארכה בת חודש אחד.

ביום 24 בנובמבר 1994 הגישה המתנגדת את ראיותיה, וזאת לאחב שניתנה לה ארכה בת שלושה הודשים לשם כך.

המועד להגשת ראיות שכנגד מטעס המבקשת נקבע ליוס 24 באפריל 5, וזאת לאחר שניתנה לה ארכה בת חודשיים.

ביום ‏ 17 באפריל 1995 הגישה המבקשת בקשה לתיקון הפירוט של בסיס הפטנט (לחלן - "הפירוט") ע"י תיקון טעות טופר וצמצום

.4

התביעות, וזאת בתתאם להוראות סעיפים 29 ו-65 לחוק הפטנטים. כן ביקשה המבקשת להשחות הליכי ההתנגדות עד לאהר סיום הל:כ: תיקון.

(11) ביום ‏ 22 נאוקטובר 1996 אושר התיקון חנדרש לפירוט וזאת בהעדר הגשת ‏ התנגדות. כן נקבע, ‏ בין היתר, שעל המתנגדת להודיע תוך ‏ 21 ימים האם ברצונה להגיש בקשה לתקן את כתב טענותיה.

(12) המתנגדת ודעה ללשכה ‏ ביום ‏ 3 בנובמבר 1995 על הטרת ההתנגדות במקרה ‏ דנן, וזאת לאור צמצום היקף בקשת הפטנט. התבקשתי על ידי המתנגדת להטיל על המבקשת הוצאות בהתחשב בכך שהמבקשת ביקשה לתקן את הפירוט רק לאחר הגשת ראיות המתנגדת.

במכתבם מיום 3 בספטמבר 1996 ביקשו ב"כ המבקשת הטלת הוצאות על המתנגדת וכן ביקשוּו תשומת ‏ לב לעובדה ‏ כי הפירוט לא תוקן עקב טענותיה של המתנגדת אלא כדי להסוך מזמנו של הרשם ‏ ושל הצדדים ולחימנע בדרך וו מהליכים ארוכים ומ!יגעים".

במכתבה מיום 8 בספטמבר 1996 תהביעח המתנגדת פל:אה מטענות הנ"ל של המבקשת ועיקרי טענותיה הם כדלקמן:

(א) אס רצתה המבקשת לחסוך מזמנו של הרשם ושל הצדדים, חמבקשת היתה צריכה להגיש את בקשת התיקון מיד לאחר קבלת כתב טענותיה של המתנגדת ולא להמשיך בהליכים ולהניש את הבקשה רק אחרי הגשת ראיות המתנגדת.

(ב) הפירוט לאחר הת*קון שאושר אינו זחת לכבקשת הפטנט המקורית ולמעשה הצמצום בהיקף התביעות חינו ‏ "משמעותי ביותר". בקשת הפטנט בעלת התוכן ההדש היא כתוצאה ישירה של ההתנגדות שהוגשה על ידי המתנגדת. לכן על המבקשת לשאת בכל הוצאות המתנגדת עד לתאריך הגשת הבקשה לתיקון הפירוט.

לא נתקבלה כל תגובח לטענות אלח מטעם המבקשת.

)1(

)2(

)3(

)1(

)2(

אשר לחוצאות הונגעות לחליכ: על ריב עפ"י חוק הפטנטים נקבע בסעיף 1652(ב) בדלקמן:

"הרשם | רשאי לצוות על תשלום הוצאות סבירות ולהורות מי מבעלי חדין ישלם את ההוצאות וכוצד ישולמו".

יש לציין כי המחוקק לא פירש את משמעות המילים "הוצאות סבירות" ולמעשה השאיר ואת לשיקול דעתו של רשם הפטנטיס.

כלי עור ששימשו עד כה כמכשיר לקביעת "הוצאות סב:ירות" היו כללי לשכת עורכי חדין (התעריף המינימלי), התשל":-1977 כפ: שהם ‏ תוקנו. הבסיס לשימוש בכלי עור זה היא השוואת הליך שבפני רשם הפטנטים להליך אזרתי רגיל שלגביןו נקבע בתקנה 1) ו-(ב) לתקנות סדר הדין חאזרתי, התשמ"ד-1984 כי אין בעל דין הייב בתשלום שכר טרחת עורך דין אלא אם כן הטיל עליו בית המשפט או הרשם, בענין שלפניו, את התיוב בןו וקבע את סיכומו. |

השאלה הראשונה שעלי להשיב עלית היא האס יש מקום במקרח דנן לפסוק הוצאות ועל מי יש להטילן. לכשנשיב על שאלת ‏ זו ניתן יהיה לדון כגובה ההוצאות שיש להטילן.

הכלל הוא שהצד המפסיד בדינו הייב לשלס את הוצאות חצד שזכת בדינו, אך יש שבית דין ובית משפט :תרוג מכלל ‏ זה והם מוסמכיס לעשות כן באחת מהגסיבות הבאות:

(א) אס נערך הטכם פשרה בין הצדדים לפיו הושסכם שכל צך ישא בהוצאותיו חוא.

(נ)) אס חצד שזכח נבדינו התרשל בניהול הדיון ועל ידי כך גרס להוצאות שלא לצורך. במקרת כוה ייקבע ע"י בית המשפט או בית הדין שצד שזכה בדינו ישא בהוצאותיו תוא, שכן אין זה מן הדין או מן הצדק להטיל את ההוצאות על הצד שכגגד

(נ) אם קיימת סינה אהרת המצדיקה שהצד שוכת בדינו ישא בהוצאותיו או הלק מהן.

ברור כי צד בחליכי התנגדות הנערכים בפני הרשם שנמהלכס מבטל את התנגדותו נחשב, לצורך קביעת הוצאות כצד שהפסוד בדינו. לעומת זאת, אם צד מבטל את התנגדותו בעקבות הגשת כתב טענותיו וראיותיו אשר לכאורה שכנעו את מבקשת הפטנט להגיש בקשה לצמצס את תביעותיה המקוריות שבפירוט באופן ‏ "משמעותי ביותר", ‏ דעתי היא שבמקרה כוה מבקשת הפטנט היא ה:א הצד המפסיד בדינו.

במקרה שבפני לא מתקיימת ההליפה (א) המפורטת לעיל ואין בפני כל טענה או ראיות כדי לחוכיה שהחליפה (ב) המפורטת לעיל מתק: ימת .

מתעוררת איפוא השאלה האם קיימת סיבה אחרת המצדיקה שהמבקשת תישא בחוצאותיה של המתנגדת או הלק מהן?

סבורני כי התשובה לשאלה היא היובית ואת בהתהשב בעובדה שהמבקשת צמצמה את תביעותיה שבפירוט באופן "משמעותי ביותר". יש להניח שהחלטת המבקשת לבקש תיקון לפירוט נתקכלה על בסיס טסיכויי הצלחתה או א: הצלחתה בדינה במקרה שהליכי חתתנגדות היו ממשיכים עד תומם. נראה ‏ לי כי התיקון לפירוט נבע במישרין מהליכי ההתנגדות שהוגשו ‏ ע"י המתנגדת. לפיכך ‏ יש לראות את המתנגדת כצד שוזכה בדינו ואת המבקשת כצד שהפסיד בדינו.

הנני לקבוע איפוא שעל המבקשת לשלם את הוצאותיה של חמתנגדת עד למועד הנשת הבקשה לתיקון הפירוט.

עלי לדון עתה בגובה ההוצאות שיש להטיל על המתנגדת.

בבואי ‏ לדון בכקשה להוצאות, ‏ עלי להביא בהשכון עקרונות ונתוניס מספר וביניהס:

(א)

(ב)

(ג)

(ד)

(ה)

(ו)

(ח)

(ט)

לפי

הצורך להגיע למצכ שבו לא יהיה "חסרון כיס" לצד שזכה בדינו:

טיב החליכים שנערכו בפני ועד כמה הס מסובכים;

השלב אל!יו הגיעו החליכים;

העבודה, המחקר והטירהח שהיתה כרוכה נניהול ההליכים ושַהוטלו על הצד שזכה בדינו דהיינו ‏ "בכמות ומהות העבודה שהושקעה" בהליכים;

החכנת והגשת המסמכיס בגין ההלוכים;

התעריף ‏ המינימלי של לשכת עורכי הדין חמווכר לעיל המשמש הנחיה לרצפת שיעור ההוצאות;

טבירות ההוצאות המכוקשות:

ההוצאות שנקבעו בעגיינים דומים:;

השיקולים שבמשך השנים הסודמות נוסדן לכללים על ידי קודמי המלומד:*ם.

סעיף 162(ב) לחוק הפטנטים רשאי הרשם לפטוק "חוצאות

סבירות", שמשמעותן הוצאות כיס, שכר התייצבות ושכר טרחת עורך ‏ דין (או עורך פטנטים), חיינו הוצאות שמגמתן למנוע "היסרון כ:ס".

המתנגדת לא הגישה פרטי הוצאותיח או אפילו התייחסה לגובה

שלהן.

בלוקתה: בהשבון את כל האמור לעיל, ואת הכלליס והעקרונות המקובלים כפ: שָהם פורטן לעיל ובהתחהשב ‏ גם בגובה ההוצאות שנקבעו בעבר, ‏ הננ לקבוע כי על המבקשת לשלם למתנגדת את

0-ו

.+

0

הוצאותית בסך -.2,500 ש"ח כולל.

(2) הסכום חנ"ל ישולם תוך שלושים (30) יום מתאריך החלטתי זו שאם ‏ לא כן הוא ישא ריבית כדין והצמדח חהל מיום התלטח זו ועד ליוס התשלום בפועל.

ניתן בירושלים היום יב' בשנט התשנ"ז 0 בינואר 1997

מיכאל אופיר רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסהר