מבקש ביטול
- שם: נחום רז
- בא כח: עו"ד ארנן גבריאלי
⚖️ החלטה שיפוטית
סימן מסחר 345678
החלטות שיפוטיות
הצדדים
בעלת המדגם
- שם: ארפל אלומיניוס בע"מ
- בא כח: עו"ד ליעד וטשטיין
ההחלטה:
בפני רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר בקשה לביטול רישומו של מדגם מס' 14534 מבקש הביטול: נתחום רז באמצעות ה"ה זליגסון את גבריאלי, עו"ד ועו"פ ע"י עו"ד ארנן גבריאלי. בעלת המדגם: ארפל אלומיניוס בע"מ
באמצעות ה"ה ד"ר שלמה כתן ושות', עו"ד ע"י עו"ד ליעד וטשטיין.
החלטה זו עניינה מדגם רשום מס' 14534 ובקשה לביטול רישומו בטענה שנתפרסם - בדרך של פרסום גרידא ו/או מכירה - לפני תאריך רישומו. להלן עיקרי העובדות והטענות המרכזיות מהן נגורה ההחלטה זו.
1. מדגם מס' 14534 (להלן - "המדגם") רשום התל מיוס 3 בינואר 1989 בבעלותה של חברת ארפל אלומיניום בע"מ (להלן - "בעלת המדגם").
| המדגם הינו למעשה פס בידוד שמשמש כאטם שליבה עבור חלונות.
2. ביום 16 ביוני 1991 הוגשה בקשה לביטול רישומו של המדגם ע"י מר נחום רז (להלן - "מבקש הביטול").
בבקשת הביטול נטען כך:
)1(
)2(
)3(
לאור
ביוס
טענה
)1(
)2(
)3(
)4(
מוצר הדומה למדגם ידוע מזה שניס הרבה, לפני תאריך רישום המדגם.
המדגם אינו עונח על דרישות סעיף 2 לפקודת הפטנטיס והמדגמיס (להלן - "חהפקודה").
המדגם אינו חדש, שכן פורסם בישראל לפני תאריך רישומו.
הנ"ל נתבקשתי לבטל את רישומו של המדגם.
4 ביוני 1992 הוגש כתב הטענות שכנגד לבקשת הביטול.
בעלת המדגם כדלקמן:
בעלת המדגם עוסקת מזה שניס בפיתות ייצור ושיווק מוצרים הנלווים למוצרי האלומיניום וכן באביזרי פירזול.
מוצרי בעלת המדגם מוכרים וידועים בשוק המסחר.
שאלת תקפותו של המדגם ושאלת הפרתו ע"י מבקש הביטול ואחרים עומדות ותלויות בפני ביהמ"ש המתחוזי ועל כן יהא זה מן הדין ומן הצדק שלא שתי ערכאות שיפוטיות תדונה בו זמנית באותן שאלות משפטיות השנויות במחלוקת.
ביהמ"ש המחוזי בת"א נתן ביום 8 במאי 1991 צו מניעה זמני האוסר על מבקש הביטול להפר את וזכויות בעלת המדגם במדגם. ערעורו של מבקש הביטול לביהמ"ש העליון על החלטתו הנ"ל של ביהמ"ש המחוזי, נדחה.
המדגם ראוי להרשם כמדגם שכן נתקיימו בו כל דרישות הפקודה.
מאלה הסיבות נתבקשתי לדחות את בקשת הביטול.
ראיותיו של מבקש הביטול הוגשו ביוס 10 בדצמבר 1992 וכללו את
אלה:
(1) תצהירו של מר מוריס משולם שהינו מנהל חפיתות בחברת קליל תעשיות בע"מ (להלן - "קליל"). עיקרי תצהירו הינס כדלקמן:
(א)
(ב)
(ג)
(ד)
(ה)
(ו)
(ז)
ב-6 בנובמבר 1987 נחתם הסכם לשיתוף פעולה בין חברת תתצסא (להלן - "מטרה") מאיטליה לבין חברת קליל.
בתודשיס מרץ, אפריל ומאי 1988 פורסמו מודעות בעיתונות החיומית בישראל בדבר החתסכם הנ"ל. צורפו כנספה לתצהיר מספר העתקיס מאותן המודעות.
בהסכם התחייבה מטרה להעביר לקליל את כל המידע הטכני וההדרכה במפעליה באיטליה ובכללם גס יצירת קשר עס ספקי אביזריס של מטרה.
ברוח התסכס ביקר המצהיר ועימו נציגם נוספים של קליל במפעלי מטרה וכן אצל ספקי האביזריס של מטרה. הביקור נערך מספר חודשים לאחר תתימת ההסכם הנ"ל. במסגרת אותו חביקור נמסרו למבקרים קטלוגיס ומידע.
חברת :זעתתת (להלן - "ארטי") הינה אחד הספקים העיקריים של אביזרים לסדרות המוצרים של מטרה. הקטלוג של ארטי מכסה את מירב האביזריסם המשווקים ע" קליל בישראל.
מתוקף תפקידו של המצהיר כמנהל פיתות, מבקרים יצרנים רבים במשרדו לצורך יעוץ והדרכה. הסיוע ליצרנים כולל בין היתר עיון בקטלוגים הנמצאיס במשרדו וביניהם הקטלוג של חברת ארטי.
הפריטים המופיעים בקטלוג של ארטי כמספר 2306 ו-2307 בדף מס' 2/17, הינו מדגם נשוא בקשת הביטול.
דף מס' 2/17 הופק בשנת 1987 ונמצא ברשות המצהיר החל משנת 1988.
צורף כנספח העתק מדף 2/17 הנ"ל.
ו
(2) תצהירו של מר אהרון בקשי, מנהל בחברת אלום גולד בע"מ (להלן - "אלום גולד"). עיקרי תצהירו הינס אלה:
(א) בתאריך 3 באוגוסט 1988 רכשה חברת אלום גולד מבעלת המדגם, כמות של 20 אטמי שליבה ומכסה לכנף ק 7000 שסומנו ע"י בעלת המדגם במספר קטלוגי 2208. צורף העתק מהחשבונית שהונפקה ע"י בעלת המדגם עבור רכישת האטמיס הנ"ל ומוצרים נוספים.
(ב) האטמים שרכשה אלום גולד נראו בדיוק כמו האטס הנראה בציור שצורף לתצהיר.
ביום 12 בספטמבר 1993 הוגשו ראיותיה שכנגד של בעלת המדגם שכללו את תצהירו של מר מרדכי עמק המכחן כיו"ר הדירקטוריון של ארפל מערכות אלומיניוס בע"מ שחינה החברת האם של בעלת המדגם.
עיקרי תצהירו חינס כדלקמן:
)1(
)2(
)3(
)4(
בעלת המדגם כחברה המובילה בישראל ביצור, שיווק ופיתות מוצרי אלומיניום ואביזרי פרזול משקיעה ממון רב ומשאביס אנושייסם בפיתוח מוצריה.
בעלת המדגם מייצרת את פס הבידוד לחלון שהינו בעצס אטס השליבה שרשוס כמדגם. אטס השליבה חידוש פרי פיתות ותכנון מקסורי של בעלת המדגם.
בשנת 1991 נודע לבעלת המדגם כי מבקש הביטול מייצר אטם שליבה הזחה למדגם.
ביום 14 בפברואר 1991 הגישה בעלת המדגם לביהמ"ש המחוז: בתל-אביב תביעה כנגד מבקש הביטול בעילות של חפרת זכות יוצרים במדגם וגניבת עין.
נתבקש במסגרת התביעה הנ"ל גם צו מניעה זמני נגד מבקש הביטול.
2
-/
)5(
)6(
)7(
)8(
)9(
צו חמניעה הזמני ניתן.
בקשת רשות ערעור שהגיש מבקש הביטול לביהמ"ש העליון נדתתה וביהמ"ש העליון השאיר את צו המניעה הזמני על כנו.
בניגוד לנטען בתצהירו של מר בקשי, המדגם לא שווקס לפני תארי הבקשה לרישומו. שכן, אטם השליבה ששווק לאלום גולד ע"י בעלת המדגם והמופיע בחשבונית מיום 3 באוגוסט 1988 עליה מסתמך מר בקשי, הינו אטם שליבה שאינו אותו השליבה שבמדגם. צורף צילום מאטס השליבה שנמכר, לטענת המצהיר, לאלום גולד.
הוסבר כי אטם השליבה שבמדגם ואטם השליבה ששווק לאלום גולד מספר הקטלוגי הינו זהה (2208) וזאת מכיוון שבעלת המדגם באותה התקופה נהגה שלא לשנות את המספר הקטלוגי כאשר שיווקה גרסה חדשה של מוצר קיים. |
הסיבה לכך היא הרצון שלא להטעות את קהל הצרכנים שהורגל לזהות מוצר באמצעות מספר קטלוגי ספציפי.
בטענתו של מר. משולם על פיה המדגם המופיע בקטלוג של חברת ארטי שנמצא ברשותו החל משנת 1988 אין כל ממש.
שכן, עד לסוף שנת 1988 כל אביזרי הפרזול של ארטי ושל קליל שווקו בלעדית ע"י בעלת המדגם. במשך אותה התקופה חיה שיתוף פעולה הדוק בין בעלת המדגם לבין קליל. בעלת המדגם אף שימשה כמרכז הדרכה של קליל בכל הנוגע לתצוגה ולייעון של מוצרי אלומיניום ואביזרי פרזול.
צורף קטלוג המעיד על כך שבעלת המדגם שימשה גם כמרכז הדרכת של קליל.
בתוקף תפקידו נהג המצהיר לשהות, עד לסוף שנת 1988 יומיים בשבוע במפעלי קליל, לרבות במשרדו של מר משולם. כמו כן המצהיר ניהל מגעים שוטפים בנוגע לאביזרי הפרזול לרבות אלה של ארטי. מעולם לא הזכיר מר משולם באוזני המצהיר את הקטלוג אליו הוא - מר משולם - מתייחס בתצהירו ולמיטב ידיעת המצהיר קטלוג זה כלל לא היה ברשותו באותה התקופה.
ביום 26 בדצמבר 1993 חוגשו ראיות בתשובה מטעם מבקש הביטול, שכללו את תצהירו הנוסף של מר אהרון בקשי.
בתצהיר קובע המצהיר כי לאחר שקרא את תצהירו של מר מרדכי עמק ולאחר שעיין בצילום אטם השליבה שצורף לתצהירו של מר עמק, הוא - מר בקשי - חוזר ומצהיר כי אטסם השליבה שרכשה אלום גולד מבעלת המדגם, עפ"י החשבונית שצורפה לתצהירו הראשון, נראח כמו בציור האטם שצורף לתצהירו הראשון ולא כמו האטם הנראה בתצחהירו של מר עמק.
ביום 30 במאי 1994 לאחר ההלטה שנתתי בענין מועד הדיון, נערך בפני דיון בנוכחות שני הצדדים וכל המצהיריסם.
במהלך הדיון נתקרו המצהיריס מר משולם, מר בקשי ומר עמק על תצהיריהס.
בהתאס לקביעתי הוגשו ביום 14 ביולי 1994 סיכומיו של מבקש ביטול. סיכומי התשובה של בעלת המדגם הוגשו ביוס 23 באוגוסט סיכומי התשובה מטעסם מבקש הביטול הוגשו ביום 13 בספטמבר 1994.
שלא בהתאם לקביעתי מיום 30 במאי 1994 בענין הגשת הסיכומים, הגישה בעלת המדגם ס ביוס 6 באוקטובר 1994 את תשובתה לסיכומ: התשובה של מבקש הביטול.
במכתביו מהימיס 10 ,16 ו-24 באוקטובר 1994 טען מבקש הביטול באמצעות בא כותו כי מאחר וסיכומי התשובה מטעס בעלת המדגס לסיכומי התשובה של מבקש הביטול הוגשו ללא היתר, עלי כרשס להחזירם לבעלת המדגם.
במכתבים מהימיס 12 ו-19 באוקטובר ומיוס 1 בנובמבר 1994, טענה בעלת המדגם באמצעות בא כוחה כי היא מצאה לנכון להגיש את סיכומ: התשובה לסיכומי התשובה מאתר ומבקש הביטול הציג בסיכומי התשובה שמטעמו את הראיות שהובאו בפני הרשם בצורה מקוטעת ובלתי מדוייקת. בנסיבות אלו ועל מנת שלא תצא שגגה בפני הרשס ביקשה בעלת המדגס בסעיף 1 לסיכומי התשובה שבמחלוקת להתיר לה להשיב בקצרה לטענות
.1
--
מספר שהעלה מבקש הביטול. בנוסף טענה בעלת המדגם כי הוחלט לא אחת שבפני הרשם להיות, בעת מתן החלטתו, כל החומר והעובדות הרלבנטיות בצורה מלאה, ברורה ושלמה.
על כן, מבקשת בעלת המדגם שאעיין בכל החומר שהוגש ובכללו סיכומי התשובה של בעלת המדגם לסיכומי התשובה של מבקש הביטול.
)1(
)2(
ה ח ל ט ה
תתחילה אתייחס לשאלת הגשת סיכומי התשובה של בעלת המדגס לסיכומי התשובה של מבקש הביטול.
סוגיית הגשת הסיכומים מוסדרת בתקנות 158 עד 160 ובכלל, לתקנות סדר הדין האזרתי, התשמ"ד-1984 (להלן - "תקנות סד"א").
תקנה 6(158) לתקנות סד"א קובעת כדלקמן:
"בית המשפט רשאי להרשות לבעל דין שסיכם את טענותיו תתילה להשיב לסיכומו של בעל דינו, אס ראה שהדבר דרוש להבהרת טיעון שהושמע בפניו".
משמע - לביהמ"ש או לי כרשם יש סמכות להתיר הגשת סיכומיס בתשובה אם הדבר דרוש להבהרת טיעון שהושמע.
יתד עם זאת, נקבע בע"א 571/70 המפרקים של ניסן כץ, קבלנים כלליים בע"מ נגד אוצר הקבלנים בע"מ, 5.ד. כ"ו (1) 0, בעמ' 73 מפי כב' השופט עציוני כדלקמן:
"...ברם, יהיה מצב הדברים אשר יהיה, דבר אחד ברור וחוא כי בא- כוח המערערים מעולם לא הוזמן לשמ יי עת הבקשה להגשת סיכומים נוספיס. זוהי בקשה לשנות את סדר הגשת הסיכומים כפי שנקבע בסעיפיס 9 ו-160 לתקנות הנ"ל, ואמנס
)3(
רשא:י בית המשפט לקבלה. ברס, בעשותו זאת עליו, כמובן, לתת את ההזדמנות לכל הצדדים | הנוגעים בדבר לטעון את טענותיהס. לא יתכן שרשות להוסיף | סיכומים, לאחר שסיכומי הצד השני כבר נמסרו, תינתן, כפי שניתנה במקרה זה, בנוכחות הצד שהגיש את הבקשה בלבד, מבלי שיוודע על כך לצד שכנגד ומבלי שהביע את הסכמתו בין בכתב ובין בעל-פה.
תקנות סדרי הדין נקבעו על מנת לסקסיימן כלשונן וכרוחן ואין בית המשפט חופשי לשנותן או להתאימן כאוות נפשו".
במקרה שבפני ראוי היח שבעלת המדגם תגיש בקשה מסודרת להגיש סיכומי תשובה לסיכומי התשובה ולא תכרוך יחדיו את סיכומי תשובתה עם בקשתה להגישן. ההפרדה הנ"ל נדרשת הן לצורך שמירה על הוראות תקנות סדרי הדין והן על מנת לאפשר לצד שכנגד להביע את עמדתו.
זאת ועוד, בדיון שנערך בפני ביום 30 במאי 1994 קבעתי מפורשות את סדר הגשת הסיכומים ע"י הצדדים. באותו המועד או בכל מועד שלאחריו יכלה בעלת המדגם לו רצתה בכך, לבקש לאפשר לה את הגשת סיכומי תשובה לסיכומי חתשובה. כידוע היא לא עשתה כן בהתאם לנדרש.
טוענת בעלת המדגם שבבסיס החלטתה להגשת סיכומי התשובה לסיכומי התשובה עומדים אילו השניים:
א. הרצון להבהיר נקודות מסויימות על מנת שלא תצא שגגה בפני הרשם.
ב. הצורך בהבאת כל החומר הרלבנטי בפני הרשם בבואו להכריע במחלוקת שבפניו.
לאחר עיון בסיכומי התשובה לסיכומי התשובה לא מצאתי עס כל הכבוד לבעלת המדגם, אף לא טענה אתת ו/או עובדה ו/או ראייה שיש בה להוסיף לחדש או להבהיר את טענותיה, ראיותיה ועובדותיה, שהובאו והוצגו במהלך כל ההליך על שלביו השונים.
סיכומי התשובה לסיכומי התשובה חוזרים שנית על מה שכבר נטען ונאמר ע"י בעלת המדגס.
אשר על כן אוכל לומר כדלקמן:
העובדות שהסיכומים שבמחלוקת הוגשו שלא כראוי וכמו כן שהם אינם משקפים טיעון שהושמע ובנוסף שעצם ההגשה עומדת בסתירה לקביעתי המפורשת בדיון מיוס 30 במאי ,1994 היו אמורות להביא אותי למסקנה שעלי להתזיר את אותם הטסיכומים למקורו. אולס מאחר ולרוב נוהג אני - לפעמים יתר על המידה -- ברחבות לב כלפי הצדדים המתדיינים בפני ומפני שאין אני דבק כקוצו של יוד בכל אותן התל הזכות מלכתחילה לרישומו מאחר והעתיק את המדגם מאחר.
(4) לאחרונה מצאנו במספר התלטות של ביהמ"ש המחוזי פסיקה ברות זו וכן נכתבו מספר מאמרים המצדיקים בגישה זו. יש לדעתי מקום ואני גם תקות שלרשם המדגמים תינתן סמכות בעתיד להורות על ביטול רישום מדגם גם מסיבות אחרות שעניינן אינו פרסוס קודם.
השאלה ניצבת בפני כעת היחידה, האם פורסס המדגם בישראל לפני תאריך רישומו דהיינו 3 בינואר 1989, אם לאו?
שני פנים לפרסום קודם. האחד - המדגם פורסם בקטלוג של ארטי: שעתוק הימנו נמצא במשרדו של מר משולס, איש הפיתוח בחברת קליל, וקטלוג זה עפ"י עדותו של מר משולם עמד - עוד בטרם רישום המדגם - לעיון הציבור ומבקרים שוניס עיינו בו.
השני - אטם חשליבה נושא המדגם נמכר במהלך הודש אוגוסט 1988 דהחינו לפני תאריך רישום המדגם לחברת אלום גולד. זאת עפ"י חשבונית שהומצאה ע"י מר בקשי מנהל ובעלי חברת אלום גולד הנ"ל.
שאלת פרסוס קודם ע"י הקטלוג.
(1) (2) (3)
אני בדעה שאין כלל ספק בכך שדף מס' 2/17 בקטלוג המכיל את דמות המדגם ופירוט לגביו, אכן הודפס והופק עוד בשנת 1987 ע"י חברת ארטי. אני גם מתזיק בדעה שקרוב לוודאי שעתוק מעמוד 2/17 הנ"ל הומצא למר משולם איש קליל זמן מה לאחר ההדפסתו והפקתו וכנראה לפני תאריך רישום המדגם.
מעדותו של מר משולס אני למד שהקטלוג היה מונח בחדרו שאליו נכנסו רק מוזמנים וכי מפעם לפעם הוא הסב את תשומת ליבו לטוכנו.
אולם - וזה העיקר - כל העובדות הנ"ל אינן מספיקות לצורך קביעה שהמדגם פורסם לפני תאריך רישומו שכן נקבע באופן התלפתי בענין ע"א 430/67 שרנוע בע"מ ואת' נגד תנובה בע"מ ואת' וערעור שכנגד, פ.ד. כב'(1) 113, שכאשר מדובר בפרסוס קודם בספר או קטלוג המצוי ברשות הפרט, יש צורך להוכיח בראיה ישירה שמישהו ראה את המדגם בתוך הספר עצמו.
כב' השופט לנדוי בעמ' 119 לפסק דינו הנ"ל אומר כך:
"...הדין ביחס לפרסום קודם בספר מעין זה הוא שכאשר מצוי הספר במקום שאליו גישה קלה לציבור, כמו בספריה ציבורית, אפשר לראות בכך פרסום מספיק, כי יש להניח שבדרך זו הגיע המדגם לידיעת הציבור. אולם כאשר הספר שמור ברשות הפרט אינה קיימת הנחה כזו אלא יש לחוכית, אם בראיה ישירה ואס בדרך של הנחה הנובעת מנסיבות העניין שמישהו ראה את המדגם בתוך הספר..."
במקרה שבפני, אכן כאמור אין לי ספק שדף הקטלוג הרלוונטי אכן תופק בשנת 1987 וכי קרוב לוודאי שדף זה הגיע לידיו של מר משולם עוד לפני תאריך רישום המדגם וכי אכן מפעם לפעמים הראה
מר משולם את הקטלוג לפלוני או לאלמוני שהוזמנו לחדרו שם הוחזק הקטלוג המדובר, אך לא שוכנעתי בראיה ישירה כי תשומת לב פלוני או אלמוני הופנתה במיוחד לדף 2/17 בקטלוג וכי קיים אותו פלוני או אלמוני אשר ראה מפורשות את המדגם בקטלוג. שכן, ברות דבריו של השופט לנדוי בעניין שרנוע תנ"ל גם אני סבור שבקטלוג המכיל עשרות רבות ביותר של עמודים ובנם מספר רב של פריטים ומידע עליהם, יש צורך להוכיח כי היה מעיין כלשהו שלו חיתה ידיעה ממשית על המדגם עצמו. אין זה מספיק להוכית כי מעיין פלוני או אלמוני ראה את הקטלוג ודפדף בו.
על כן הגעתי למסקנה שעל אף הימצאותו של הקטלוג בישראל לפני תאריך הרישום של המדגם ולמרות העובדה שנערך בו בסבירות רבה עיון ע"י פלוני או אלמוני, אף על פי כן, אין באלה בכדי להוות פרסום קודם המצדיק לבדו את ביטול רישום המדגם.
הפן האחר של הפרסום הקודם עניינו כאמור העובדה - לטענת מבקש הביטול - שהמוצר נושא המדגם נמכר במהלך אוגוסט 1988 לחברת אלום גולד. הוצגה כאמור חשבונית אשר פריט מס' 40 בה הינו סט אטמי שליבה ומכסה לכנף ק 7000, מספר קטלוגי 2208.
בנוסף טען בעדותו ובתצהירו של מר בקשי, מנהל חברת אלום גולד, כי אטם השליבה אותו רכש עבור חברת אלום גולד במהלך אוגוסט 1988 נראה בדיוק כמו האטם שמופיע בציור המדגם.
מאידך טוענת בעלת המדגם, כי המוצר אותו מכרה באותם הימים לחברת אלום גולד הינו אכן אטם שליבה בעל מספר קטלוגי וזהה למוצר נשוא המדגם שבמחלוקת - היינו 2208 - אך יחד עם זאת אין המדובר באותו אטם שליבה נושא המדגם אלא באטם שליבה אחר שסומן במהלך הדיון כ-ע המשמש אמנם לאותו החלון אך הינו בעל צורה שונה, ובפועל חידוש הדגם הישן אותו החליף בראשית שנת 9 חדגם החדש הלוא הוא המדגם עצמו.
הוסבר בנוסף כי באותה העת נהגה בעלת המדגם לסמן באותו מספר קטלוגי והישניס והתדשיס וזאת על מנת למנוע בלבול בקהל הלקוחות, ועל מנת שלא להטעות.
חגעתי למסקנה שמר בקשי, מנהל חברת אלום גולד אכן רכש במהלך אוגוסט 1988 אטמי שליבה המעוצבים באופן זהה למדגם. אני מבסס את קביעתי זאת, הן על סמך תצהיריו של מר בקשי בהסכם נטען שהוא מזהה את המדגם כאטמי השליבה שרכש מבעלת המדגס במהלך אוגוסט 1988 והן על סמך עדותו בפני במהלכה זיהה את אטם השליבה שרכש ואף הפגין בטעון וידע מספקים בכל אשר נשאל ע"י בא כות בעלת המדגם ובפרט לגבי אטמי השליבה שהוצגו בפניו.
בנוסף אני בדעה שקיימים הבדלים חדשים ובולטים בין אטם השליבה מסוג ע ובין אטם חשליבה נושא המדגם וזאת הן בהבדל במספר חברשות, עיצובו הכללי, המיפתת שבין המברשות, גובהן וכיוצב. כך שבעין מתבונן סביר אין ולא יכול להיות בלבול בין שני אטמי השליבה. אין לי ספק שמר בקשי שאינו לקוח טביר אלא מנוסה ומיומן וככזה הוא לא מבלבל בין שני אטמי השליבה.
על כן, מאמין אני לגירסתו של מר בקשי כי רכש את המוצר נושא המדגס או מוצר זהה לו באופן ניכר במהלך חודש אוגוסט 1988.
אשר לעדותו של מר עמק מטעס בעלת המדגם אינני יכול לקבל את הסבריו בנוגע לשימוש באותו מספר קטלוגי עבור אטם השליבה מסוג ע וכן עבור אטם השליבה נושא המדגם. מתקשת אני להבין כיצד שימוש באותו מספר קטלוגי מונע את הטעיית קהל הלקוחות וזאת מאתר ואני בדעה שדווקא השימוש באותו מספר קטלוגי עבור שני מוצרים גורם לבלבול ולהטעייה.
בנוסף אינני מקבל את עדותו של מר עמק בכל הנוגע לפיתות המדגם. אני בדעה שהמדגם הועתק ע"י בעלת המדגם מתוך הקטלוג של חברת ארטי או מתוך חומר פרסומי אחר של אותה החברה. זאת ניתן ללמוד ולראות ללא כל קושי מכך שדמות המדגם והדמות המופיעה בדף הקטלוג מס' 2/17 הינם זהים לתלוטין ושיש בהם סימנים אשר אינם רלוונטיות למוצר נושא המדגם גופו. כוונתי
(3) תשובותיו של מר עמק בנוגע לפיתות המדגם גורמות לי להאמין שמרב - אם לא כל - המאמץ שהושקע בפיתות המדגם נעשה ע"י חברת ארטי ולא ע"י בעלת המדגם. זאת גם הסיבה שהמדגם כבר פורסם ע"י חברת ארטי בקטלוג מטעמה כבר בשנת 1987. אין בליבי ספק שאילו בעלת המדגם היתה מפתחת את המדגם בעצמה הוא לא היה מתפרסס כשנתיים לערך לפני תאריך רישומו (ע"י בעלת המדגם) בקטלוג של חברה מאתרה בחו"ל. אשר על כן הנני מטיל ספק רב במהימנות דבריו של מר עמק בכל הנוגע לפיתות המדגס ולכך שהוא לא הועתק מפרסומים שונים של חברת ארטי.
אילו היתה בידי הסמכות להורות על ביטול רישומו של המדגם מתמת כך שבעלת המדגם אינה בעלת הזכות המקורית לרישומו וטענה זו חיתה נשמעת ע"י חברת ארטי, אכן הייתי מורה על ביטול רישומו.
הטענה שהמדגם כלל איננו כשיר לרישום כמדגם מאחר ואינו עונה על דרישות סעיף 2 לפקודה הושמעה בבקשת הביטול בלבד. טענה זו לא גובתה בראיות כלשהן ולא נזכרה שוב במהלך הדיון ו/או הסיכומים. על כן אין לי אלא לדתותה. בכל מקרה וכפי שנאמר קודם, סמכות הרשם מוגבלת עפ"י סעיף 36 לפקודה לפרסום בישראל לפני תאריך רישומו של המדגם נשוא הליכים הנערכים בפניו.
אשר על כן, הגעתי למסקנה כי המדגם שבמחלוקת אכן פורסם בדרך של מכירה ואולי גם בדרך של פרסום בקטלוג בישראל לפני תאריך רישומו ומן הדין על כן להורות על ביטול רישומו.
הנני מחליט, אפוא, לבטל את רישומו של מדגם מס' 14534.
אשר להוצאות הנני מצווה על בעלת המדגם לשלם למבקש הביטול סכום של 4,000 ש"ת כולל תוך שלושים יום מיום החלטתי זו שאם לא כן הסכום ישא ריבית והצמדה כדין מהיום מתן החלטתי זו ועד ליום התשלום בפועל.
3. סכום ההוצאות שנפסק הביא בתשובה את התנהגותו שאינה הולמת של מבקש הביטול במהלך הדיון וכן את איחורו - העולה כדי זלזול - של המצהיר מטעם מבקש הביטול, מר בקשי.
ניתן בירושלים היום יז' כסלו התשנ"ה 0 בנובמבר 1994
מיכאל אופיר רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר