סימן מסחר 345678

ההחלטה:

אינדיקציה וסיוע להכרעת וו, ויש ליישםם בוזהירות בנסיבותיו המיוחדות של כל מקרה:

1. הראשון הוא מבחין החסר המתמשך המתייחס לתקופה שלפני הפטנט ושבמסגרתו נשאלת תשאלת האם ההמצאת נשוא הפטנט הציגה פתרון לבעיה אשר לא מצאו לה מענה לאורך זמן, על אף שנעשו נסיונות לפותרה; שאם היה המעבר מהידע הקודם אל ההמצאה מובן מאליו, היו אנשי המקצוע מוצאים לבעיית הבוערת פתרון עוד לפני הממציא.

2. השני הוא מבחין ההצלחה המסחרית של המוצר או התהליך נשוא הפטנט. אולם יש להבהין היטב בין הצלחה מסחרית, הנובעת מיתרונות ההמצאה גופא, לבין הצלחה מסחרית, אשר מקורה בתנודות כוחות תשוק מסיבות החיצוניות للهמצאת, כגון פרסום ושיווק, מחסור או עודף במוצרים אחריס או בחומר גלם וכדומה.

3. המבחין השלישי הוא התגובה שעוררה ההמצאה בקרב קהילת אנש' המקצוע בתחום הרלוונטי. אם התקבלת ההמצאת בתפעת או תראה כמהפכנית בפי אנשי המקצוע, יקשתה לראותת במובנת מאל:ה.

4. המבחין הרביעי הינו שהעתקת המצאה על ידי מתחרים בענף עשויה לרמוז שיש בה התקדמות המצאתית.

בחינת ההתקדמות ההמצאתית לפי שלושת הכללים הראשונים

ב"כ מבקשי הביטול טען שמבחינת ובעל מקצוע ממוצע ידע את פעולת הדיודה ולאור העובדה שהציור 10 מימן של טיקור מופיע בדווק מעל ציור 12 מימן, תוא היה מגיע בקלות להמצאה.

ב"כ בעלת הפטנט טען לעומתו, שאין שום ראיה שלפני התאריך הקובע היה ידוע להוסיף רכיב כלשהו לציור 12 מימן על מנת להרתיע את הפולסים ולהאט אותם, ושבלי זה אין בכלל פתרון לבעיות של הדלקה מרתוק של פנסי רחוב כפי שהעיד מר ארז; קל וחומר שנדבר אינו מובן מאליו כאשר לא רק שלא היה ידוע להוסיף רכיב כלשהו לציור 12 מימן למטרח הנ"ל, אלא אף לא היה ידוע לתוסיף דווקא דיודה וכל ואת בניגוד מוחלט לדרישות

ב.

לקבל טענה וגו של ב"כ בעלת הפטנט, במיוחד לאור עדותו של מר ארז, שהמסר של הציור 12 מימין תוא שאין לתוסיף את הדיודה (4ע, עמ' 2), ולאור סעיף 6 לתצהירוה בו הסביר שהציור 12 מימן נחשב בנו לפתרון מושלם (ולכן אין דהחף לחפש פתרון אחר) כי הוא פשוט, כולל אלמנטים תכריכיים בלבד ועונה על דרישות היצרן לשימוש בפולסים בקצב מהיר.

גם את טענתו של ב"כ מבקשי הביטול שהציור 10 מימין תוא מעגל עקרוני שניתן לשימוש בכל מיני אפליקציות, ולכן ברור מאליו לשלב עם ציור 12 מימן, אני דוחה. מר ארז הסביר באופן משכנע

(24, עמ' 22) שהמטר של ציור 10 הוא מסחרי בלבד: חברת טיקור מנסה לשכנע את הלקוחות לקנות את הסיידק מתוצרתת ולכן שמציג בציור 10 השוואה בין 808 (משמאל) לבין סיידק (מימין), בדיוק לפי הכותרת של ציור 10. המטרה היא להראות ללקוחות שאת הרכיב 508 תהידע כי ניתן להחליף בה, שהוא יותר פשוט (ואף פולל פחות רכיבים). מכאן שאין בציור 10 שום מסר לבעל מקצוע לקת דווקא את הדיודה ולשלבת בציור 12, וזאת בניגוד גמור לדרישות היצרן.

ב"כ מבקשי הביטול טען עוד שבהדגמת מר שגיא (2ע, עמ' 74), הנורה נדלקת עם דיודה וגם בלי דיודה ולכן אין שום השפעה לדיודה. ב"כ בעלת הפטנט טען לעומתו שעיון מדוקדק בפרוטוקול מוכיח שבשלב זה של הדגמתו, מר שגיא היבר את המעגל לפי הציור 3 של הפטנט, דהיינו עם דיודת, ולכן ונדלק.

אנ מקבל בנקודה זו את טענתו של ב"כ בעלת הפטנט מאחר ומר שגיא אמר בעמ' 74, שורות 2-1, לפרוטוקול 2ק:

"אני מחבר את חתיבורים כמו שמופיעים בעמוד 3, תמונה 3

בפטנט".

ב"כ מבקשי הביטול הוסיף וטען שמר שגיא הצהיר בתצהירו הרביעי שרוב הפולסים תלוי רק בערך הקבל ולא בדיודה,

גם ב"כ מבקשי הביטול הודה שמר ארז לא הסכים לעדותו של מר שגיא, ולאחר שקבעתי כבר שמר שגיא אינו בעל מקצוע ממוצע בחיליך נתון ושאמינותו מוטלת בספק, אני מעדיף בעניין ה את עדותו של מר ארז, ומכאן שיש לדחות טענתו זו של ב"כ מבקשי הביטול.

יתר על כן, אפילו אם טעיתי בהדגמת עדותו של מר שגיא בטווחה זו, לפיה דיודה אינה משפיעה כלל על הדלקת הנורה, אך ברור לחלוטין ששום בעל מקצוע לא היה להוסיף רגע להוסיף דיודת נטולת השפעח לציור 12 (כטענתו של ב"כ מבקשי הביטול) ולכן לא היה מגיע להמצאה. זוהי הוכחה הותכת שיש התקדמות המצאתית בפטנט.

בנוסף לכך, כפי שהסביר ממתי מר ארז בסעיף 5 לתצהירו, פתרון זה שהוצע ע"י מר שגיא, להגדיל את הקבל ולא להוסיף דיודה (מאחר ואין לח שום השפעה לדעתו) הוא תפתרון שנוסה ע"י חברת פיליפס ונכשל כי הנסיון הוכחה שבכך נגרמו נזקים לבידוד הנטל. לכן דווקא התסבר של מר שגיא, שהפתרון טמון בהגדלת הקבל היה מרחיק את בעל מקצוע מהוספת הדיודה ולכן לא היה מגיע להמצאה.

לאור כל זאת, מסקנתי היא שב"כ מבקשי הביטול לא הצליחה לשכנעני שאין התקדמות המצאתית בפטנט לפי שלושת הכללים הראשונים של פס"ד יוז.

4. בחינת ההתקדמות המצאתית לפי הכלל הרביעי

ב"כ בעלת הפטנט טען שבטענתו של ב"כ מבקשי הביטול לפיה ברור מאליו להוסיף דיודה לציור 12 מימין של טיקור כדי להגיע להמצאה עושה ב"כ מבקשי הביטול כה לאחר מעשה, דבר המנוגד לכלל הרביעי: של פס"ד יוז. והוא סומך את טענתו על הסברו משכנע של מר ארז (4ע, עמ' 20) לפיו על בעל מקצוע המבקש להוסיף דיודה להתגבר על שלושה מחסומים, שהיו מרהיקיסם אותו

ב.

באופן טבעי מרעיון כזה. כמובן, לאתר שכבר התפרסם הפטנט, ברור לכולס שהוספת הדיודה תמות פתרון אידיאלי, אבל אף אחד לא היה חושב לעשות כך לפני הגשת בקשה לפטנט.

מר ארז ממשיך ומטביר שם שבכל הציורים שבעמ' 60 כלטיקור, פרט לציור 12, משתמשים בדיודה למטרות אחרות (לא לנל"ג) כנו להצתת גו (ציורים 10 ו-11) או לדיסקוטקים (ציור 13 עם נורה מהבהבת בנינוד לנל"ג שתאיר נורה לתאורה רציפה). לכן מסכם מר ארז שמטרת של עמ' 60 לטיקור הוא הפוך לגמריי, δηנינו שאין להשתמש בדיודה (עמ' 21, שורות 2-1 לפרוטוקול 4ק).

זו של מר ארז משכנעת ביותר ומקובלת עלי.

ב"כ בעלת הפטנט טען שגם הדגמתו של מר שגיא, בשלב הראשון שלה (22 עמי' 73-72) אינתה מוכיחה הוסר התקדמות המצאתית וזוהי לכל היותר תכונה שלאחר מעשה. בשלב ראשון וה להדגמתו, מחבר מר שגיא מעגל הדומה לציור 10 מימין עם שינוי: במקום מגע הניצוץ שבציור 10 מימין הוא מתקין מנורת לד (סםת), ולא נורת נל"ג (2ע2, עמ' 73 שורות 9-8), דבר שמסלף לגמר: את המעגל שבציור 10 מימן, הדגמה ומוראה שנורת חלד נדלקת עכשיו כאשר נפרץ הסיידק, אבל אין כאן כמובן שום תוכחה שלפני התאריך תקבע כי המעגל שבציור 10 מימין תייצג מעגל יכול להדליק נורת נל"ג בתאורה רציפה.

גם טענה זו מקובלת עלי.

ג.

גם השלב השני בהדגמתו של מר שגיא (22 עמי 74) מתווה הכמת לאחר מעשה לדעתו של ב"כ בעלת הפטנט. בשלב זה מחבר מר שגיא את המעגל לפי ציור 3 של הפטנט (2ע2, עמי 74, שורות 2-1) וזה כמובן מדליק את הנל"ג. הדגמה ומוכיהה רק דבר אתד, דהיינו שתמצית לפי הפטנט פועלת כמובנת ולא יותר. אבל האם מר שגיא או

ב"כ מבקשי הביטול טען עוד שבהדגמת מר שגיא (2ע, עמ' 74), הנורה נדלקת עם דיודה וגם בלי דיודה ולכן אין שום השפעה לדיודה. ב"כ בעלת הפטנט טען לעומתו שעיון מדוקדק בפרוטוקול מוכיח שבשלב זה של הדגמתו, מר שגיא היבר את המעגל לפי הציור 3 של הפטנט, דהיינו עם דיודת, ולכן ונדלק.

אנ מקבל בנקודה זו את טענתו של ב"כ בעלת הפטנט מאחר ומר שגיא אמר בעמ' 74, שורות 2-1, לפרוטוקול 2ק:

"אני מחבר את חתיבורים כמו שמופיעים בעמוד 3, תמונה 3

בפטנט".

ב"כ מבקשי הביטול הוסיף וטען שמר שגיא הצהיר בתצהירו הרביעי שרוב הפולסים תלוי רק בערך הקבל ולא בדיודה,

אולם, גם ב"כ מבקשי הביטול הודה שמר ארז לא הסכים לעדותו של מר שגיא, ולאחר שקבעתי כבר שמר שגיא אינו בעל מקצוע ממוצע בחיליך נתון ושאמינותו מוטלת בספק, אני מעדיף בעניין ה את עדותו של מר ארז, ומכאן שיש לדחות טענתו זו של ב"כ מבקשי הביטול.

יתר על כן, אפילו אם טעיתי בהדגמת עדותו של מר שגיא בטווחה זו, לפיה דיודה אינה משפיעה כלל על