סימן מסחר 345678

ההחלטה:

בפני רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר /

התנגדות למתן פטנט עפ"י הבקשה מס' 71871 מבקשת: טפתסאתזעאת תמצגם (באמצעות ה"ה ד"ר ריינהולד כהן ושותפיו, עו"פ ע"י ד"ר מיכאל כהן, עו"פ המתנגדת : אוניפארם בע"מ באמצעות וע"י מר זבולון תומר

1. זוהי התנגדות למתן פטנט שהוגשה על ידי אוניפארס בע"מ (להלן ‏ - "המתנגדת") ביום 30 באוקטובר 1987 בגין בקשת הפטנט מס' 71871 (להלן - "בקשת הפטנט", ‏ "בקשת הפטנט מס' 71871", או "בקשת פטנט נשוא הליכים אלה" הכל לפי הענין).

בקשת הפטנט הוגשה בישראל ביום 18 במאי 1984 על (להלן - "המבקשת"), ותובעת דין קדימה על סמך בקשת הפטנט הגרמנית מס' 23318649.9 מיום 21 במאי 1983.

דבר קיבול בקשת הפטנט פורסם כדין לפי סעיף 26 לתוק הפטנטים, התשכ"ז-1967 (להלן - "חוק הפטנטים") ברשומות ‏ "יומן הפטנטים והמדגמים" מס' 4/87 מיום 31 ביולי 1987.

4. האמצאה נשואת בקשת הפטנט מתייחסת ל"פורמולציה תרופתית דו-מופעית המכילה ‏ ניפדיפין והכנתה". להלן התביעות אשר בפירוט בקשת, הפטנט כפי שהיא קובלה בהתאם לסעיף 17 לחוק הפטנטים:

.9 66ת5681113?עס | ת+ ת1 1 01818 סט 6[ת30002-01 ת18%10טח:0ס+ %ת60110806ת 856תק-סחך .2 ו ת1818%1) 6ע8ת עס 68016905 008086 ,08016059 05 תתס+

סעהק 1 0% 0051558 תס1תש 2168%6ש2001ק00 6ת1ק15941ת שַת1ת%81תסס

8 +ס 616% צַ5 82658 10 סס 1 6תהב 6ת1ם156041םת ‏ +05 %תקנ1פשט צס

.ע6תת0ס+ 21%68066ש0022601

,2 01817 50 [ת01ע80002 ת0ס+ש18טת2ס+ %6ת6410806ת 6 תס-סאיף = 2 פת1הסתסס 168%86כ601עקסס 6ת1ק1+661ת 66 686 ת1 6ַ6ַפַנססטְסבקבתס

. עסתעס+ 108%6ק26001קסס פת% +0ס %6ת910ש צָס פטעהקם 6 -

(3 סס 1 0181058 60 6[ת8000201 ת8018%10:ס+ 6תפת08ס1בסת 856תק-סטץ .4 תסע+ ע6תעס+ 21%8%86ש0002601 8 פם1ה%8תסס 1% 8%ם6 ת1 בַס5במַס6סבּכהַתס ה710891101056,7ת6% , 6ת1160ס:+עצס1צתנטץ1נסס שַת1פ1:קתסס קטססף 6ם%

[ 0 .1 נצעתססת1עסס:סצאס:בצת עס 10611%₪01056צקס2כקצאסמבצת

,40 60 1 018108 סל 4ת8000261 ת0ס028118%1ס+ %ת60110880 856תק-סשל .5 8 סטה8ת 60010768 07505818 6םת1ק1+061ת 6גת% 8%ת6> םת31 הִסִ16מפסמְסּמהת0 .חן 1 ס6> 10 0% 81806662 8261016 תפפת

,5 018178 60 ַת8000261 מ0₪18%10ע02ס+ %ת010876סת 6-סץ . 6 0 בה סעטהת 7150815ת0 6ת1מ1%601ת 6 5865 ת1 018280%671506 7 0 סס 1.0 +0 68ַקב 81806

,6 650 1 8ת0181 סט 6םת8000201 ת18%10טת:0ס+ %6מת₪6041080 פפהתק-סשל . 7

8+ 88 011806:תעק1צת1טצ1סק פת1הטתסס 16 פהת> ת1 הַ56צַמַס6סבּכהת0 . ע6תעס+ 21%68%66ק0002601

%סת 6פהתק-סחס - +0ס תמ8%10 הק 6 2+ 8 3% תד הבַסַפַנַסַ6סהַעהת 0‏ ,1 018178 סס 6םת8000261 5פת02018%10ס1 תה ת1 815501066 8176 ע6תע02ס+ 1%8%6ק2601ק00 8ג6 בת8 6ת1ק15001ת ע06ם61% ,6סטסתפע 18 %ם6ט501 6םס תספת> 60ת8 6ת6ט501 10ת8ש:ס 61שטטטטטוונהת 5111680186 בת1% 06ת18%1טת8ע) ע8%66 מס 1008018661 + 616% צֶם טעהק 1 תפם6ף בת 8‏ ,101058ת6ט בתה 8‏ 11183:168אגוהּ 068 מש6₪שת20901601 8ם% ‏ +0 0+ 6+ ת1 16+נת

6ת558111צעס ‏ 0% 8סע 8‏ 5 60 1 ת1%ח ב6א1ת 15 108%66ק0002601

סף 10 6טסס8 0% 81806%85 28261016 פתה6ת 8 שת1טהת 6ת1ש15661ת עס+ 08ע0ס+ ‏ 801186 סטסת1 6סס6ע6טתסס ‏ 18 6מגמסא1ת 18ת6 8ם8 ,תט

. ת1856:8%10ת801

+צףת+ ת1 0-4 ,7 013178 0ל 6ת041ע80002 | 06958ס:ק ,פוחס8% תססעאס 3 60 1 שַתגט8ם 8ת62008200צת 65שס1 666הת1ת0ס1ת0 פתסטה תססעהס 4 סט 1 שתצטהת 8100018 8610תק811 מסטס1 , 6ם0ס06%6ב8 68 שת1עהקפעק עס+ %6מ6ט501 6ב% 88 1586 פעה8 60%ע6ת5 פסעגוסאנת עס

22 ₪ת1+64101ת % 1 8280%021800ת0 ,7 6ת8 6 5פת 0181‏ 60 שַת8000201 | 069588ססצע 8 מ6תעס+ 21%58068ק001ע0002 פת% 0ת8 6ת1ק1+061ת +ס תס1טט1ס5 6ם> קוסע 68 תסע+ ‏ 11180108א80 בה₪1% 18%606טת028 10(60186617 , תטע 68את02085811 6ת8 ת0ע858 ,0811010986 6םת15%8111ת02 שַת191מקתסס

".6סטסתסץ 18 6ת6ט801 פת> תסםת6 6תב

אשר לתביעות מס' 2 עד 10 רואיסם כי -

(1) בתביעה מס' ‏ 2 נתבעיסם התכשירים המווכרים בתביעת' מס'

בצורחת של טבליות או כמוסות ג'ילטין.

(2) התביעות מס' 3 עד 7 נוגעות ליהס בין ניפדיפין והמשקע, המשקע, גודל הלקיקי הנפדיפין והשטת פניהם.

(3) התביעות 8 עד 10 מתייחסות לתהליך להכנת התכשירים.

10.

סוג

בסיכום, ‏ מדובר כאן בצורת הפורמולציה התרופתית המכילה ניפדיפין - חומר תרופתי המוכר וידוע שלעצמו לטיפול במתלות לב ויתר לח דם.

כתב הטענות מטעם המתנגדת (בצירוף העתק של הפטנטים האירופאים מס' 47899 ,63266 ו-78430 ושל הפטנט האמריקאי 8) חוגש ביוס 22 בינואר 1988.

ביוס 21 ביוני 1988 הגישה המבקשת את כתב טענותיה שכנגד.

ראיות המתנגדת, בצורת תצהיר שניתן על ידי מר ובולון תומר (להלן - "מר תומר")' הוגשו ביוס 10 בנובמבר 1988. לתצהיר זה צורף העתק של הפטנטים האירופאים מס' 47899 ,63266 ו-

ושל הפטנט הבריטי מסי 1579818.

ביוס 8 במרס 1989 הגישה המבקשת ‏ את ראיותיה שכנגד בצורת תצהיר שניתן על ידי ד"ר לוכטנברג"). לתצחיר זה צורפו שני פרסומים.

בימי 23 בינואר 1990 ו-28 במרס 1990 נערך בפני דיון ובמהלכו נחקרו מר תומר וד"ר לוכטנברג על תצהיריהם.

סיכומי הצדדים הוגשו ביום 31 במאי 1990.

ביוס 28 באוגוסט 1990 הוגשו תשובת המתנגדת ותשובת המבקשת לסיכומים שהוזכרו לעיל.

להלן עיקר טענות הצדדים לגבי תיאור האמצאה וטענת תוסר חידוש בהתאם לסעיף 4 לחוק הפטנטים.

(1) נטען על ידי המתנגדת כי האמצאה הינה פורמולציה רוקתית בצורה מוצקה ככלל ובפרט בצורת טבליות, טבליות מצופות או כמוסות המכילות תערובת של ניפדיפין עם ניפדיפין מיקרוקריסטליני בעל שטת ‏ פנים או גודל הלקיקים

(2) מוגדר. האמצאה ‏ המוגדרת כ-תערובת אתידה ורגילה של שני המרכיבים הנ"ל כשההגנח לפי האמצאה מאחדת בעת ובעונה אחת תכונות פעילות מידית (מהירה) ופעילות מושהית.

בתשובתה טוענת המבקשת כי המתנגדת אינה מתארת באופן ‏ מדויק את האמצאה. לדבריה:

"תס%1תסטת1 66 80902106 481217

השוואה בין הפירוט של בקשת הפטנט ותביעותיו לבין הגדרת האמצאח שנעשתה ‏ על ידי המתנגדת, מראה כי טענת המבקשת הינת במקום והיא מקובלת עלי אפוא.

המתנגדת טוענת כי מעת17ע9201ת00 של ניפדיפין מהסוג המשמש כהמצאה על תכונותיו לספיגה מהירה תואר כבר בפטנט האירופאי מס' 78430 (של המבקשת) אשר פורסם ב-11.5.83. דהיינו, לפני ה-21.5.83, שהינו תאריך הבכורה לבקשת הפטנט מס' ‏ 71871. הפטנט האירופאי מס' 78430 מקביל לפטנט הישראלי מס' 68080.

בתמיכה לטענה הנ"ל הוצהר ‏ על :די מר תומר :כי - מעתדזעזססתקסס של ניפדיפין עס פטע ושיטות הכנתו כמתואר בבקשת הפטנט מס' ‏ 71871, הכל במסגרת תאת58 אשר בדוגמאות, ‏ תוארו בבקשת הפטנט האירופאי מס' 78430. האמצאתה שבפטנט האירופאי מגדירה את ה-כבעל תכונות של ספיגה מהירה. גס הפטנט הבריטי מס' 1579818 אשר פורסם ‏ ב- מתאר ניפדיפין.

במחלך חקירתו של ד"ר לוכטנברג נאמר על ידו (עמ' 27 לפרוטוקול הדיון מיום 23 בינואר 1990 - לחלן "פרוטוקול הדיון") נאמר כדלהלן:

(6) במהלך חקירתו של מר תומר הוא הודה על אי-ידיעתו שבאירופה, בארצות חברית, באנגליה ובארצות אחרות ניתנו פטנטים בדומה לבקשת הפטנט נשואת הליכים אלה.

(7) בסיכומי המתנגדת (עמ' 4-3) הנוגעים לטענות הנ"ל נאמר כדלקמן:

א. ניפדיפין ‏ ידוע לטיפול במהלות לב כלליות ויתר לח דם מזה למעלה מ-15 שנה. מסיסותו הנמוכה של הניפדיפין ורגישותו הרבח לאור ידועים גם כן מזה למעלה מ-15 שנה. תחילת השימוש של ניפדיפין היה בצורת כמוסות אשר הכילו את הניפדיפין בצורה מומסת בממיס אורגני. כמוסות אלו שווקו ככמוסות "רכות".

ב. תכשירי רוקחות של ניפדיפין בצורת מיקרוקריסטלים לספיגה מושהית היו ידועים מבקשת. הפטנט האירופאי מס' 47899 של המבקשת עצמה. המבקשת מאזכרת בבקשת הפטנט מס' 71871 את הפטנט הגרמני מס' 3039919

שהינו מקביל לפטנט האירופי מסי 47899.

ג. תכשירי רוקחות של ניפדיפין בצורת קופרסיפיטט עם פטע לספיגה מהירה, היו ידועים מבקשת הפטנט האירופי מס' של המבקשת עצמה. יצויין כי בפירוט בקשת הפטנט מס' 71871 לא אוזכר ע"י המבקשת ‏ ידע קודם זה למרות שהוא פורסם ב-11.5.83. שני הפטנטים הנ"ל פורסמו לפני תאריך דין הקדימה של

בקשת הפטנט מסי' 71871.

כן היו ידועים מלפני בקשת הפטנט מס' 71871:

(א) הפטנט הבריטי מס' 1579818 אשר הוזכר בתצהירו של מר תומר (הפטנט הגרמני המקביל שמספרו. הוא אוזכר כידע קודם בבקשת הפטנט 71871).

(ב) פטנט אירופי ‏ 1247 אשר אוזכר בבקשת הפטנט מס' 1 ואשר ממציאיו הינס וחבריו.

המבקשת לא איוכרה כידע קודם בבקשת הפטנט מס' '71871

את המסמכים הבאיס:

(א) את הפטנט האירופי מס' 78430 (של המבקשת עצמה) וזאת אף על פי שהוא פורסס ב-11.5.83, דהיינו לפני תאריך בקשת הפטנט מס' 71871 שהינו 17.5.84. אין ספק שהפטנט האירופי מס' 78430 משמש פרסום קודם לבקשת הפטנט מס' 71871 אשר דין הקדימה שלו הינו 21.5.83.

(ב) המאמרים היפניים של 50010170 לא דניס בתכשיריס רוקחתחיים אלא בקופרסיפיטט גולמי. זאת להזכיר ‏ כי הממציאים של הפטנט האירופי מס' 7 הינם גם כן וחבריו.

כבר בפטנט האירופאי מס' 78430 של המבקשת עצמה אוזכר אותו הידע הקודם שאוזכר בבקשת הפטנט מס' 71871, וכוונתנו לפטנט האירופי מס' 1247 והפטנט הגרמני מס' 2. לגבי הפטנט האירופי מס' 1247 והגרמני מס' 2, נאמר בפטנט האירופי מס' 78430 כי הם אינם טובים וכ יש להם חסרונות שעליהם ניתן להתגבר לפ: ההמצאה המפורטת בפטנט האירופי מס' 78430.

ובהמשך (עמ' 5 לסיכומים הנ"ל, ר' גם כתב הטענות של

(8) המתנגדת:

(א) ה-תאת0028201217 (גרנולט ‏ 1) של ניפדיפין מהסוג המשמש בהמצאה על תכונותיו לספיגה מהירה ושיטות הכנתו כבר תואר בפטנט האירופי מס' 78430 של המבקשת עצמה אשר פורסס ב-11.5.83, דהיינו, לפני תאריך הבכורה לבקשת הפטנט מס' (גרנולט ‏)11‏ בתתום על תכונותיו לפעילות מושהית (סמא5057121 מפתמתס שם1ת%81תסס מס1נסתסטת1 15ת% 05 84866 18בס 6+0:56ס ?פטתע תס1חט 260101%580098קס0 פאזקזפעע1א הַת0050:101 :ךסתססתסות סטתנופה .מכ . וס 06 1 :עסתסץ .יזא 11 סס 8016 6ם 411ח טסץ ,טסץ חטסתםף 111חט 1 +1 : -נ0 תפ+תסטן 0 . עכ .מז צת ת1 88%09 סם סטהת 1

: נצסותסע הגס

טיפטסץ שסת8פ ‏ 111 1 .16 8עמ%1תסס 60 טסץ %מהא 1 .+ ₪6 15 18תל

: מסחסע בס

(15) א.

14

+ 0+ 1108%108ססהּ %תססהאס 6+ 18 5דתץ .עשת ה1%שט מאזענעמע1א ,עטק +0ס 000:60101%8068

נעסתסץ .סא .' ,צֶ8א0 +0 21 פטהת טסץ ,6שס6ת 5 4866 6תץ

תס1טתסטת1 6תס ‏ +0 מ1108%10כק8 %ת8%8ק 152881 6םת6 ספ

16צתש 6םת6 6ם+ 18ת+ ,83' ,צְּא 0% 21 15 4150066 ת+

פאזענזפטעזא 6םת078201: ת0ס1108%1ססב 866% 5'ע6ע58 6ם6 1 ' ,צָ8 11 ת1 686ת115סטם פה 58 עפק 560101%8%09קסס ‎ - 6‏ 1828611 68 026ס+6ס 68ת118סטם ‏ 85ח 1% 50 .ת01108%10ק8 %מ8%0ק 1828811 פתס 05 4866 תס1>מפטתסס

.16%ת 18 %בתך

+ תסנסתפטת1 56 +0 866026 סתש פַת6 תס 1% ספ מטסת% פבפט מאצעזקסמקזא התב פטק ‏ 05 0-6 6+ 10נסטם 06086 - 6856 תס1טתסטמסס 6ג% 0:6ס+6ס %תסס הס ולוו 6+ + 8 תתסנ1ףפתפטתסס ‏ 6תס .15006 ת1 מס1סהס11סקה ?+ ו(גע1+תסס גוסץצ 68

:ססות שטת61ז .שק

.%תש1ת 18 סהםך

בכתב הטענות שכנגד מטעסם המבקשת נטען כי -

'פשתסתסססס0 3 3 6" 1 6% 0% %ת5%8%66 %ת 5 ס6תץ :1

6 01818 לסת 40698 תס1108%1ס0סק8 %גול 86 מ6ק 8602181 118%66גו2610בם - סש ס 80601+1‏ ע6ת8%ע

8ת0ס1861טתתעס+ %ת6010880 6פַבתס מסטפ 8118 עססת1 הַתנתנ1ה+תסס . "6181 118%66ו82+10ס

כן נטען כי הקופרסיפיטט מהסוג אליו מתייהסת בקשת הפטנט לא תואר באף פרסום שהוזכר בסעיף 2 לכתב הטענות של המתנגדת.

ו 1

טענה וו מקובלת עלי.

(16) בתצהירו של ד"ר לוכטנברג נאמר בעמוד 2, בסעיף 5 כי -

(17)

צס10111פפסק סם ‏ פה8ט 6שסםתס..." סט %6ע 8‏ שס1עס 6 תעס+ תשסתא

התה שנונ1בט 6+ ות + סי 8838 צס+ 68בט ס6תנס01+נא

".. . 68פססתגו 81ת60101ת

במהלך חקירת ד"ר לוכטנברג נאמרו הדברים הבאים (ר' עמ' ‏ 7-5 לפרוטוקול הדיון):

:עסתסץ .עא

6 ב פת1ץ8פ צס תס 6+ 15 >86תח וסץ 60 %התטח ,פמסנט18טתתס+ 6פהתק סטעל 18%10287ט8:ס+ פמס ‏ סס ב60680610ק%0ת1 6מספ 06 שב 1% 0608086 .תבסת 6 גוסצ ת68 .5ת020018%10+ 6פהתק סשס ‏ פבעשסט

?ת0ס18%1תע02ס+ ַפהתק סשל 8 198 טסהתט פט ת0181א6

:סמססתס>תסט 861000% .עתם - ו + פספותס סטס ‏ 06 8850210898 בעסשט ‏ 15םל

+ 6טס פַסתה5פ5ס5₪ שָ0ע0 606 0% 1+116סעק מסנסטו015501 .6% שמשת

:מסתסע .פע ?תסנסט1ספ 606 +0ס 110₪8+סעמעס סשץל : סעססתפסשתסטת %טתנשע .צסם

+ 8 806 טסץ 6עטפ 101066 תה 1 .2608056 .פסצ 8 .168טת28 %6ת0ע02+81% סחט פת81סתסס 58016%8 6פסת7 עסתסס 8ם6 6ת8 2801617 צעסט מאזעזססקע1א ת1 605טש64158501 5% סשס 6ע8 5686 6ת8 ע8%6%6/ ₪11%09 68ת805581 ת1 .0+116עס מ0+%ט₪18501 6ת? 05 .

: מסמסל .מא |

סץ 8150 1% 618%8ע2 טסץ 60 ,8150 18 16 סטם .5686 4 גוס מפסתט 6תסס%טס 6ב% 18 718 .פת18%10טת8תשף +ס 6פהתס 6 0% 6חסספטס ‏ 56 18 1% ת610ו8189501 שטססה 68%ק5 פה 1% 648% 16%סב0 8 סט8ם טס פתהסת 1% .מתס1סה:הס0:ק 6תס צְ1תס פהת 680169 6ת7 .מ0ס61ט8158501 0% 116+ס:ם 6תס 58 198 +0 ת₪80 .1068ט0ת028 +ס 15%5פתסס 1% ,116+סמם 4 06 6טס תב0ס61ט8195010 0% 116+סמקם %מ0-0++81 8

.תמ010ו018901 +0ס 0+116ס2ק 6תס פהם 68016%

:נינססתפ>תסנות >טת1פ .סם 2 %ת020++61 סש% פת1הטתסס 16 ספטמ

: עתסתסעץ הבא

,165טתהעף %6ת020++81 סש6 פת%681ת 00‏ 16 ספ ,צָנסְסהאם ספת סטש 19 5% 8 4 0608086 פסבתעסקם ת18%10מת:ס+ ספתש סחטס ש6ת08%1ק8 8:26 גוסצ .ת02₪118%10+

.ם8195010%10 856מס סחס %סת

: מססתסגות %6ות61א .מס

68 6 שבגט 6010ת8608 צצסט 18 1% אתנמצ 1 ,מסתסל .עא המה 0ת81ת8%8מ665ת₪ צָא .שטסת טת14ע2 >טססה8 0םת81501991 תסץ+ 8021008 6פ85תק סשס 15ת% 89ש 4מ01םת1508סהתט פגוס ת1 8ת1ט8198501 צצ[18ק8ע 2‏ ,8810 פטהת - 1 כ , 6ת+ 6 6םת 8‏ 6ע8ק 6ט161ק2601קסס 6ם% | מסע5 פאזפ1פטע1א 46 ₪9 0סע+ ‏ 28280%0218%610ת0 | 2616888 684ת505%81

. 08 11ות8ע

:עסתסץ" .מא

0 % 6סת81 שת 8180 58 ₪111...60 1%...אסתעמ8 סטם סשס 8 18 1% 108טת8ע6 +0ס 88קצ6> סחטל 8180 פת1האסתסס .68010608 16גמותהע 6

:0 תסטם 6נות61א .סק

6 סס 6188 ₪6 ,28208% ספגות 1 ,6פהתס סשף 6856 ,סא

.9 6₪6 סס ססת...בס%1ט415501 (18) בסיכומי המבקשת (עמ' 20) נאמר בסעיף 26 כדלהלן:

"ענין החידוש שבתהליך: מהרישא של תביעה עולה שתביעה זו מותלית 0 בתביעה מס' 1. פרוש הדבר שהתהליך על פי תביעה זו איננו סתס תהליך בעלמא, אלא תהליך לעשיית מוצר חדש כמוגדר בתביעה מס' 1. על פי נוהל | מושרש מזה עשרות שניס, תהליך המשמש לעשיית מוצר חדש הוא מטבע הדברים הדש כשלעצמו. הואיל והמוצר ‏ על פי תביעות עד 7 הוא חדש הרי שממילא גם התהליך על פ5י תביעות 8 עד 10 חדש הוא".

טענה זו מקובלת עלי. ובהמשך (סעיף 27):

"לשון התביעה מס' 1 תואם את לשונה של תגדרת האמצאה בעמ' 3 שורות 3 עד 9 ואי לכך נסמכת תביעה זו היטב על התאור שבפירוט.

בפיסקה המלאה הרביעית שבאותו עמ' 3 יש אמירה באשר לתחום המועדף של גודל הגבישים שבהם ניתן להשתמש לעשיית התכשיריסם העונים להגדרה שבאותו עמוד ואמירות אלה מבססות את התביעות 5 ו-6".

ובהמשך (סעיף 54):..

"מבלי ‏ לגרוע ‏ דבר מכל הנ"ל ברצוני, למען השלמות, לסקור בקיצור נמרץ את הדבריס שנאמרו בתצהירו של מגר' ז. תומר וזאת על רקע הערותי הקודמות בפרק ב', סעיפים 12 עד 19 לעיל: י

בסעיף ‏ 7 לתצחירו מפנה אותנו מגר' תומר ל-0078430 עם ו-628 8 ומציין בקצרה מה כתוב בהם. הדבריסם היו ידועיס גם קודם לכן והמדובר כאן בידע קודם אשר נדון על ידי המבקשת באופן כללי בעמ' 1 ו-2 של פירוט הבקשה.

בסעיף 8 לתצהירו מפנה אותו מגר' תומר ל- 0047899‏ עם וגס' דברים אלה חיו כמובן ידועים. טבלה מס' 2 בעמ' 7 של פרוט הבקשה הנוכתית מתייחסת למעשה לשימוש בתכשירים ידועיס שכאלה.

בסעיף 9 לתצהחירו קובע מגר' תומר שבשיטת הייצור אין כל חידוש. פה נתפס מגר' ‏ ז. תומר לטעות הלכתית שכן כבר מצינו (ר' סעיף 26 לעיל) שמקוס שתהליך או שיטה מיועדים להכנת מוצר כשלעצמו הוא חדש, ‏ הרי מטבע הדבריס התהליך חדש אף הוא. בנקודה זו אין כמובן לבוא בטענות למר תומר שכן החוא העיד על עצמו בעמ' 123 לפרוטוקול שאין הוא מומחה לעניני פטנטים."

(1) אשר לטענת תוסר חידוש אומר מיד כי טענת המבקשת מקובלת עלי. מהרישא לתביעה מס' 8 לבקשת הפטנט עולה באופן חד משמעי כי תביעה זו מותלית בתביעה מס' 1. פרוש הדבר הוא שהתהליך על פיי התביעה מס' ‏ 8 איננו מהווה סתם תהליך בעלמא אלא תחהליך

(2)

(3)

(4)

(ב)

לעשיית מוצר חדש כמוגדר בתביעה מס' 1.

אני מסכים עס המבקשת שעפ"י נוחל מושרש מזה עשרות שנה ‏ יש לראות את תהליךך אשר באמצעותו ניתן לעשות מוצר חדש, כדבר שמטבע הדברים הינו הדש כשלעצמו.

כן מקובל עלי כי הואיל והמוצר על פי תביעות מס' ‏ 1 עד 7 הינו חדש, הרי שממילא גם התהליך על פי תביעות מס' 8 עד 10 אף הוא חדש.

מהטעמים הללו אין לי שמן של ספק ‏ כי האמצאה, ‏ כפי שהיא מתוארת בפירוט הבקשה וכפי שהיא מוגדרת בתביעות, הינח חדשה ועומדת בפני הדרישות הקבועות בסעיף 4 לחוק הפטנטים.

גם לא מקובלת עלי טענת המתנגדת כי התביעה מס' ‏ 1 אינה מבוססת על התיאור שבפירוט הבקשת, וזאת משוס שההגדרה שם אינה מגבילה את גודל החלקיקים לתתוס מועדף, אלא מכסה כל גודל חלקיקים שתוא. בעמ' ‏ 3 לפירוט הבקשה הוגדרה האמצאה כדלקמן:

9 בב0ס1>תסטת1 סתס6פסכם 76" %מ0ת0108סת ספַּההק-סח> | 50118 סס 8 צתנת1ה6תסס 105 נ[גזווצס+ 6ת1+11ת ה +00 תס861ת1סחסס %צעהם 1 תסנ1תט ‏ ת1- 1%68%66ק2601ססס 5 6ת1ק1+63₪10ת 05 סהתק1פש צֶּס -תסם ‏ ,818901060 8 םת1 6םמ696:ק ם1 ,10 ס6 1 ת1 ה0סת+ 6ת508111צעס + 614% צֶס ,6 סל 2 מַה1ט0ס1>עהכ 8 4 ,עפסתעס% | 60010168%66תקסס צטל פטעהם 5 סס 1 05 מסנספסקסמק 6צס 05 1% 61

. 6ת1+631701ת

אמנם, בחדגמות לא מופיעים ספציפית המילים ת8%811צכעס"

(3)

20

"סת1ק1+6981ת אך הן מתארות את הכנת גרנולות 1 ו-11. בעמוד 8 של הפירוט מתואר התהליך להכנת תכשירי האמצאה ונאמר שס: | +ס סשת 8088 בת" צנ16181ת1 218508קחסס תס1פה5הק26ס 6ת101++ת 8 צתנ1עהסס:ס +ס מעס+ 6526 ת1 6010168686תכ0ס 8 ת1 התה (1 1698טת58) 168גמתה8מס פותהתץ שַת1ע8ק6קק ,5080 6₪ת5600 סתננַנהּ+פצעס תנ1הסתסס ‏ תסנהט - 11 [ת1אדות תסת+ 43 סףת1ס1+6410ת סנפסה8ץ 66 ת1+ 11 התה 1 65גגותה8ע 8 סס שת80002601 פסתטסתה ‏ 0% סל ת60991שקתסס בםת8 תס1טתסטם1 צס+ | תעס+ 80168016 - 8 פסטבסמס | :0+ ,5 ת 5₪0‏ ,ת0ס15%:8%61ת1תִַבה | 68 מס + , 681016 צפםת ססם1 4[ם%1111 02 ,6801665

".680901068 ת6618%1 ובעמוד 5 של הפירוט כתוב: |

צת1עסססה 68016% ספהתש-0ש% 6תס" 094 שַת1ת1ה>תסס ,1 16קתהאת 60 6 + , 6ת1ק1+601ת 0% 02 2 | 16 טס שש , 6ת1ק1+601ת 1116 >פצָעס ו +14 680 סס 02811 15066266ת8001 | .7 ₪816 צת+681%ת 6ש11+ 6 5 1 8 + 1 סן 8 תססתסס 8 צסטס 18988 6ת% ת1 6ת1ק15601ת ."(פעטסת 8 0% 65108

נכון כי ההגדרה "6םת1+68121ת 6םמ5%8111צ2ס" מכסה כל גודל של

41

)1(

)2(

)3(

גבישים, אך אין בפירוט הבקשה' הגבלה לגבי הגודל המסויים כמאפיין האמצאה. התתוס המוגבל של הגבישים שמופיע בעמוד 3 של הפירוט מוזכר שם כתתום מועדף בלבד.

לאור האמור לעיל אין לי אלא לדחות את הטענה של הוסר ‏ ביסוס בפירוט של התביעה מס' 1.

אני עובר עתה לטענת המתנגדת בענין חוסר התקדמות המצאתית (סעיף 5 לחוק הפטנטים).

לטענות מס' 4 ו-5 של המתנגדת נטען כי האמצאה הינה תערובת השומרת על תכונות מרכיביה ושאין שום הפתעה -

א. בכך שהתערובת שומרת על תכונות מרכיביה. ב. במהות ואופי פעילותה של התערובת.

בתמיכה לטענות הנ"ל נאמר בסעיף 10 לתצהירו של מר תומר כדלקמן:

"ההכנות הרוקתחיות המתוארות בבקשת הפטנטים הישראלית מס' ‏ 71871 (נשוא הליכיס אלה) הינןבתי אמרת?

דו-שכבתי זה לא חייב להיות גרעין ומעטפת.

אז איך זה?

יש מה שנקרא %68016% ב₪₪10ם88 שיש שכבה אחת ושכבה שניה.

מה זה פה?

ש. ת.

ש. ת. ש. ת.

ש. ת. ש. ת. ש. ת.

ש.

ת. ש. ת. ש.

26

פה וה ע62צ161-18טת, זה סנדוויץ. אפשר לפי הטכניקה הזאת גם לעשות, אם יש תבניה שיכולה לבנות גרעין ועל וח היא שמת עוד שכבה, אפשר גם ככה ואפשר גם מה שנקרא סנדוויץ.

מה זה פה בדוגמה הזאת?

שתי אפשרויות הם נותנים כאן, אי אפשר להסיק בצורה חד משמעית. |

אז צהפש עסת61%?

צהפט 6%ת1%ם. או גרעין או סנדוויץ.

בסדר. אבל על כל פנים שתי.

רגע, אני חושב שזה יותר סנדוויך אם תרשה ל:י. אני רוצה להיות יותר ספציפי. אני אסתכל בפטנט הישראלי. הס מדברים כאן, על 58018558 1865 עס %68010%8 008%66, אפשר לדבר על שכבות סנדוויץ, אבל באמת זה לא כל כך.

זה גם לא חשוב לדעתי. אבל אנתנו מסכימים.

מסכים.

אתה מסכים איתי שיש פה שכבות נפרדות?

שכבות נפרדות, כן. | עכשיו, מדוע אם כן הם לא עשו את זה בצורח כמו לערבב?

שאלת שאלה יפה. בפרנציפ, אנחנו קוראים לפרינציפ שלהם, של החלק שמיועד לשחרור אטי, מנגנון יציבות, שעושים את של פולימרים שהפולימר והחומר מתערבב ביתד במקרה, מדברים על פולימרים כמו הידרוקסיפופין וכן הלאה, והחומר משתחרר מבפנים מתוך הפורות כשהמטריקס נשאר בתור מטריקס. זה שיטה לייצר. הם לא מסוגלים, מדוע? כי הס לא עובדים על בסיס של תערובת של גרנולות. יש שיטות רוקתיות שונות. אם הם היו עושים בשיטה של הפטנט הישראלי, לא היו מקבלים את מה שהם רצו לקבל, את ה-61685886ע 6ַסַתִדַהלפט8, כי הס לא היו יכולים לקבל מטריקס.

אז אני אשאל אותך להיפך, מדוע לא עושים את האדלט, מדוע אין מקוס לעשות את האדלט?

לא אמרתי שלא.

אז אפשר לעשות את זה לפי זה?

לא, לא לפי השיטה הזאת אבל אפשר בההלט לעשות.

אפשר לעשות טבליה משולבת של שחרור מהיר ושחרור אטי. השאלת היא האם אפשר היה לעשות מה שנקרא פה - ₪818% 856תק-סח6>

ש. ת.

ש. ת. ש.

ת. ש. ת.

1% על ידי השיטה של ב'.א'.אס'.אפ'. הפטנט האירופי.

לגבי המילה שפַּהתק-0א> כפי ששאלת, פַפַּהַתק-סשש זה דבר מאוד טריקי שקשה לי לענות למה הם מתכוונים במונת פפ8תק-סא6, למרות ששמעתי את ההסבר. לכן אני לא אענה על 6פ8תס-0ש6.

אז לא על 6פ8תק-סש% תענה בבקשה על שני מרכיבים.

ניתן להכיר טבליות של אדלט שיהיה להם פרופיל לשחרור מהיר ופרופיל לשחרור אטי לפי השיטה של הפטנט האירופי 63266.

א מדוע לדעתך בכל ואת הלכו אנשים ויצאו מגידרם לא לעשות מה שכתוב שמה?

תראה, זאת שאלה שבאמת אני לא יכול לענות לך עליה. אני לא יכול לענות מה נעשה במעבדות של באייר והמחשבות שלו. | הרעיון הוא רעיון שניתן לעשות, ידוע ומקובל לעשות לגבי תכשיריס רפואיים מסויימים שיש להם מה שנקרא 858 8%ע1+ ת6%800118ה, שזה רוצה להגיד שברגע שאוכלים את וה הכבד מפרק באופן מהר חלק מהתרופה, אז רוצים לתת דוזה של העמטסה, מת שנקרא 6 מם10861 בהתחלה, על מנת שיגיעו לרמות הפלזמת הנכונות מלכתתילה. אזר נהוג לתת מנה שהיא לא ב-60ם5681ט 86, יש שיטה, זה לא תייב להיות בכל התכשירים, יש לתת בהשתחררות מהירה כשהיתר הולך ב-616858: 6ַסַתִנַאספט8. עכשיו, ישנן שיטות רוקתיות שונות כיצד להגיע לכך שהמנה תשתחרר, מת שצריך חלק באופן מהיר והחלק הגדול יותר באופן אטי. אז השיטה האמריקאית עובדת על בסיס אהר.

זאת אומרת שיש הרבה דרכיס.

נכון, יש הרבה דרכים?

אז יש הרבה דרכים להשיג את האפקט, אחד זה...קיבלו על זה פטנט, אחד זה באי.אס.אפ. קיבלו על זה פטנט, ואחד זה שלנו, גם אנחנו רוצים פטנט. הרי הבעיה היא לא הרעיון אלא הבעיה היא איך מבצעים את הרעיון נכון?

לא.

לא?

ההבדל הוא הבדל משמעותי ביותר. בשעה שבמקרה של הפטנט שלפנינו לקחו שני חומרים מרכיבים פשוטים שכל התכונות שלהם היו ידועות והוא מערבב א' ו-ב'. שני המרכיבים היו ידועים, אחד מפטנט מ'1 ואחד מפטנט מ'2 ששניהם כבר פורסמו לפני התאריך הזה, תבדקו אותס. בשעה שהאנשים, כרגע אני לא נכנס

ש. תּ. ש.

)4(

.)5(

לכשירות של הפטנט של 63266 שהתנגדתי לו בארץ, זה סיפור אחר, בשעה שהס לקתו קונצפציה מסויימת ואומרים, בואו נבנה לזה איזשהו מטריקס שלא היה ידוע קודם. לא היה ידוע מטרקיס קודם. ונטמיל ביחד עס אנגיניק אסיק, הקונצפציה היתחה ידועה. כאן אצלם לוקתים, בפטנט הישראלי לוקחים שת גרנולות שכבר היו ידועות קוד עס התכונות שלהם, כל אחד מהם היה ידוע בצורה ברורה קודם מה התכונות שלהסם לפרטי פרטים.

כן, ומה?

ומערבביס את זה וכל אחד שומר על התכונות שלו.

אני שאלתי אותך מנין אתה יודע. נסיונות לא עשית, אתה רק טוען?

לא, אני רואה את התוצאת. גס אני רואה את התוצאה.

בסיכומי המתנגדת נטען כדלהלן:

"ההמצאה המיועדת הינה תערובת השומרת על תכונות מרכיביה. דחיינו שומרת על תכונות גרנולט 1 וגרנלט 11 הכלולים בהכנה.

אין שוס הפתעה בכך שהתערובת שומרת על תכונות מרכיביה. וכן אין שום הפתעה או מהבלתי צפוי באופי פעילותה של התערובת, כולל יציבותה בהשוואה למרכיביה.

בשיטת ההכנה של ההכנות הרוקתיות אין שוס חדש ושיטות אלו ידועות ומקובלות מלפני תאריך בקשת הפטנט.

הידע שבהכנות רוקתיות המבוססות על תומרים פעילים העוברים אפזתסמגדמא פפגקע ץפת1ת מהיר ככלל ונוגדי קלציום בפרט והמיועדות לפעילות ממושכת תהיה פרקציה בעלת פעילות מידית ופרקציה בעלת פעילות מושהית, היה ידוע מלפני תאריך הפטנט ופורסם בבקשת פטנט אירופי 63266 אשר פורסמה ב-27.10.82 וכן בפטנט אמריקאי 4248858 שפורסם ב-3.2.1981. הניפידיפין שייך לקבוצת תרופות נוגדי קלציום".

א. מצידה טוענת המבקשת (ר' סעיף 1.7 לכתב הטענות שכנגד) כו-

7 018096 ת1 %6ת558%0(0 'פסתסתססק0 +0 06ת281008 6םתל"

ם1 4ת8 55008ת662תט פסת 18 0886 +0ס %ת898%5000 %2612 0% צמה8 פ8ת %ת8%8%000 %215 ש8םת% 160ת86 158 1% סתפט60 צעָתה8 8 +05 8590 8ע%1תפטת1 6תה8 צ1%פטסת 6ב% תס שַת1עה6ס 8 מ1 .ב1108010קק8 לת659:ק 56 0% ע8%66ת 5001606 %מ8%8ת תה6קסעטם 8%ם+ 66>סת 06 18גוסת8 1% תס61ס6תתסס 0-18[01ש% 8 808021008 ע88 0% 63266 .סא מס1108%1סקסת 86 פסעהם בססס ת1 פתנַה5ת0ס 8%םת% 680166 מ 6עט9ס81501 66 ב1%ש 08ם082ע80002 ת1 .פ6סת5608סנ5 46 ₪8 %000+0 2616856 שס51 66 ב21108%610ק8 48% 106תת0ס9> | 18ת? .ט%6ת020010ת1 [ת01ע26%8 8 שת8001 עם תס6+1תסטת1 26506 6גט ב%שצט 60 סס שַתנתפסם פהת %ת681086 6ִפַבתק-סטס 61טסת 6ת6> תס1תשח 60 םסססב 6 ₪3 שת פטסתקזסתה ת8 ת1הב%תסס 810 גוס +

1 6סת1ס1+031ת

פפת 3 .סא לתספהע .8.ע 010668 שתס ספות 6 .תס+טתסטםת1 %ת6פ6עק 6ג6ס תסגט 860 סט שַת1ת+סת סץ 81200006 צ1ת₪81 18 8066 86ת+ ת1 9056ס41501 8 קבתנטהםת 65סת568סו8 80%106 ש6ת2191קתחסס 5פת1%10פסקהסס ,ת0ק8:8028ק 188% 3 .001 8566) צ50100111% -%6בש 6004 8 מ1ה%תסס %80160698 898021000 פת1 .(.8001 66 60 6מם11 6נסס 66 בס1ש 8268 ש6ת1תוסלמטם 8 43תם 6סס 8 1 28016 806) %6ת620610ת1 8ת6%8261ת2 8 סַת1ת81>תסס

."(1 ₪ת0181

כן נטען על ידי המבקשת (ר' סעיף 2 לכתב טענותיה שכנגד) כי-

6 +0 8101606 מ0ס%1תסטת1 66 0% טתנ1סק 0ת5%82%1 6תל" 8% 80021008 פ8 %ע8 6ת6 +0 80858 66 פהאט תס10ל8ס11סקה צנסתהת ,מ50601+108%10 6תס 0% 2 פַצשָק 0% תסס>סס 6ת6 ם66 פסת 88 16 מסצ%תסטםת1 6םס 60 עסנעם סהת+ 68 51016פסקם 88 0000165817 88 611126ט 60 551016סם

מ 6הת% 6ת8 6ת21ק1+6981ת +0ס 61698צסקסלק פגוספדָב6ַתַה8ש80

ס6אות סף 815696 שַםס1 6הםת 666םת 8 ס6סמסטק6פתסס :תסנתט 9ת18%610גו2ס+ פוספתסשָסתסת . א

.כ

. זא

יניו

ב נוא

. צם

: נסותסיי

+ :0+ מסנתח .68016%8 | 2010886 08ת8₪8681 0בת8 080901898

?ל

: ש:נ6סתס>תסנות 6גות1פת

. 18ופקהס 6ת7818%1 505%

. בס

: לנסותסי

7 18 תב0ס18%1טתתס+ תסנחח ?%האתט 18 28818% 66820ת

: שססתפ>תסגום 6גות61

.0ע0+ 2616886 60םת5099081 18 1% סוחס

72 0+ 1% 198 חטסת סטם 65צ

:סנססתספ>תסגות 6טת+61

.1גועת₪ 6ת5%68111צע02 ת1%ש : עסותסי ?7 מסנצתשט

: 000 ת66תסנות 6גות1161

. פעסססת 5008206 םגוס+ סס 6תס תעסע

: יצסונססייך

?תטסתת פהט 18ם7 .02156818 סצס1א

: 0011 ת6תסט 6גות1161

. תשטסתת פהטח 18ת

: סוסי

ישוע

.מכ

שוש

.עם

. ו

.תעכ

. ו

נם

ב א

?פאזעתתעץזא +0ס 21%58%069ק601ע2קסס תטסתא פבט 1%

:6 תס>תסנות 1 . עס .5 ,%ת16ת :מסתסץ .סא ?לפאזפזססת1א 0% 0002001219856 0% 818 8ת% פבח ו :ךססתסתסטם 6טת1סת .שת 0 . צ1%ט80%610 +0ס טסספתס 16ק8ע 8 סטהת סס :הס ב מע

8 6ח ,תס1טתסטת1 עטסץ ‏ 0% ,8808 תס1סתסטםת1 6תס 8ע6+02ס ‏ 50 0% תאסת< 8פעסטח ‏ ,008ק 815‏ ת1 מסנ%תסטת1 18םת6 800816 שַת68%1ק3 עס+ 6801608 תחסםת< הפעפש מאזע1תמעזא 0% 08091188 6ת6918%1 תמ80%10 868ת10סעק ‏ עס 2610888 בַסת1ַהספטפ פתבּסת אֶהת% ,2₪%82000 8 %80₪ע50 8 ת%+טא מאזע1סטע1א 6ת568111צתס | סססנת 68 תסס 68 פ=6שעספתס ‏ בת 8‏ תהעץ מ6ס פעפטסת 6ע8גו80 עטס+ סת8 6תס מ660ש6%ס תס1תש שחסא .מאזפ1פתע1א +0 1908%695ק1ס6עקסס תטסתתא

/ ?לתטסתא פעפשט מא1ע1כטע1א 5ס )

:סמססתס6תסנות %טח1סע .מכ ממסשתסס תה עטק 8ם6 עפש פעסת06ס %6פשתסחה ה

ב עסתסץ .סא .תשסתא שעפט שאנפפטעא ת1%טח 108%0698ק2601קס0 פטקע פתהפת 1% ספ 5% 60806 18ת% 6ע6+02ס 9ת01108%10ק8 פטסתספפהק ב1158סטם מפַצָ28 218

טאזפזפטענא 065014 מס %תנתנ1נה6>תסס תס%1תסטת1 65 ?פטס ת1%טשט 21%6808ק2601ססס

,

:ססתסטת 6טת1פע .צק

.טסת? ט>'תסם 1

(פרוטוקול הדיון עמ' 18-12)

:נתסתסי ,סע

6תס שת6881 18 ת0ס1תח תהת 616 68% ₪6 ת1%ש 87288 טסץ בנגוסש % 089 0% 080166 6תס תה 6שהספת 0818%ת 6ם0 0% 680166

| תי הת3%1> 18 6ם 1% 88 60%++6 סתהפ סםת% 666 111 610356ם

ת806פ ס6ט8ת גמטסץ פ8ת 6‏ טסם ,תסנטהס11קקה %6ת8%66קם 19288611 %ס 6תס 6 סג .6סצהב ,סש6 1065טת28 התה 6פת8פ8 פבת% 6עה 6תס ‏ 65נגותהע .תפ 06 פסםת 18 16 סהםת6 605ה8ת611(1 6בת6 שת1תפסת -

[ [

7 08תה5 6ב% 666 6ם ₪111

:7 סתסטם 6גטת1פא .צתם

86 התסע+ תסנטנפסקתסס 66 810186 18טסת5 ששח אתנתס 1 , ננסט 6 6 פאתס 18866טסעם 8+028ס 8818 פטהת - 1 פת .6258606 1018פפסס 8 סמ 01 צהש ע118ת81 ת1 פַטהת6ס שטס811ח5 וסצ 6801668 תש>סס

> 826 סחטס 16טת28 ₪ת8 פתס 186טת8ע 6מפת 80809886ם סתס 16ק0ת8א6 ת1

0 .1 8 00 68808תק בת8 עסת%0060 צ%61בת1ט>ת1 60א1ת

.2 סת0:0++61 8 18 16

:מפתסץ בס

%תסט6 ת1 בת8 ,2116סעק ב610גו819501 8806 פת> 886 פט8םת 16גוסת5 . צ10811ת011 60%6++6 86ח8פ 6ם>

:תס סגות %טח61ע .צכ

1% .%ת020?+81 ₪806 ,2118ס2ק תסנ%6ט501פ19 6תס 81580 1 .סטס 0086 עס 080166 תס 896ם6 05 עטס1טהתסס 66 תס 85ם4600

(פרוטוקול הדיון עמוד 28)

% ו ססת1 שַת1עס 60 שתהאח גוסץ תסנתש תעס+ 805806 8 6תבת גוסץ 15 8 1081חפת0 כ ת1 .898016 08 60 פפת 1% %28% 6ענמפ 60168 359 1% . 86628 1081פצתס

(פרוטוקול הדיון עמ' 35) | :עסתסץ .צא

0 +ס סח 2866 ,06סת%6ת96 1856 פתס סס שת1מסס חב - 1 אסא 86 +05 צ0ת66ת6> תש1ת 6ם6 צַ58 טסצ .ת8010:ה80018 עטסצ

. תשסתא 18 ת55811128610צע02ס 05ס+ אאזעזפמע1א פסה

?תטסתא 18 16 פעסתש הספץ : נססתס>תסט 6גות1101

. תגוס 11%918 התסעע

:עפתסץ .זא

?116028 שםת6 שטהת טוטסץ סע : שנס ת6>תסגות 6גהו6

תסצתט 50618010 תסע+ ת0ס1108610סטק ‏ 8 15 6סעסע .פסצ שפאנפ1פעעא 5ס מתס%1ט619501 +01 61%1058 פתס הסט 46815 8 6ם תס1תש ‏ 1 000500121%8008 פטע מאזפ1עמענא מס שאזפזפפעזא + 5080111654 6ת6 68%108000טםת1 8150 + 8%108ע2 %ת0ע0++41 ₪886 פהת 16 בתת -.021%68%6893ק601עקסס צהת-% 8 8 1%8%068ש26001ק0ס0ס ‏ פעטע מאזפ1פמתקנא

8 ת1 ,16קת8א6 עס+ שטסגפ תס 6םת בת8 פת0ס80%1:++841

/ ס

89% שאשמאשאצפנדסמענזא 66 6תס סס שתס 05 8%10ע

8 1% 66עם5 סל 6תס 0% 28%10 8 ת1 6םת 8‏ 2821014 צמעסט 1 10260 שפ6תט 6902601811 ,16ס%8פתט סט צ161%תטת 6ת8 80026ת660020> מסתש1ת ת1תהסת .8ת01+10תסס

. 8ת01%10תסס

: לצ ס\ותססי 7ץ גטסץ 60 צחח .0506018117 סַתצַצַב8 6שה גוסל

: ז)מססתס>תסטת 6גות61ת

6ס שַםס1 8 עספטס 1% 65%10868טת1 >סת 010 6םת 56ַגו608

'פנתט ‏ ת 1‏ ספ .פתס161התס6ס 8 נחנות ספ %סת -זס6תנו

8 1 ,50 עס פב%תסת 66עםת% 50 סקט 18 16 מ168%10 1סגוק 8 18 15% 0808056 800 18 00%++0 6ם% ת0ס1108%1נסטם 0 86 פת>תסת 66עת0 ע8+886 605% צ5080111% תעפס ‏ 6מ5סת8

. צ161%תטת 618%106ע 75% מס6תט 06075665

(פרוטוקול הדיון עמ' 54-53)

: ל סותכי

48 185 תסצתט 680165 66 80006 שם08%1ק8 חב 1 .4 602160 6ת06110א6 ,6ע6+02ס 82186 ₪811 ,6+026ס ‎ -‏ 06 08 08016% 0158%66ק0002601 8 - 6 תס 580166 ג 68 185 16 58ב שַתס1 88 5ת81%10ת00 268% ע46תט 8%8016 תט1ת1תט81 8%ב+ 8818 טסץ 6ם8 צל101תטת 5%פת8781 0סאסבם % 18 .181%7מטת %6פ8פת8781 ת%60%10ס2ק 0008 8 18 1011

17?

יזא

.עם

וש

: סססתס+תסום שטת61ז .מע

12

טפת681ה ת600610סס 4 8 185 2011 תט1ת1חטנת . צ%+01 1וגות

(פרוטוקול הדיון עמ' 58) :סתססתס6תסטם 8616 .מם

ספה 1% 850206 מ8890 פַטהת צהת טסץ פה 6טהת ₪6 611חא סופת 1 85 ,פסת פטהת שח 6ת8 פת81610תסס ב1חטת -סבתט 8 +ססעם 080662 .8ת80%8[1ק 065% 626 %סםת ,6+0:6ס 88108 מה סט8ם שח 68% ת866 8190 פט8ת ‏ פשט את .68תשפסתסס מ8060 81580 סט שש 6ת2 .%ת68תסס 156026סא ת1 6856תסת1 . םת >תפסתסס 6עצס5פ1סת ת1 26896סת1 תה פטהת פשש ש86םת% 6 שש 6ם8 165801% 80%866קש 6ם+ ‏ ת1 680186065 656ם% תסע+ 66שתהתסתט ‏ 18 5866 מ%610ט815901 6ת% 8%ם+ ת566 . נת1תם0971 צעפט שת

: נסותסע כ בס

?7 עסספ %6:4+2 .1% ת866 גמסץ 6טבת תסמח : 007 ת6>+תסגו ו . מס

.קֶם1ע0ס86 2+665

: עסתסע .סא

508 ב1%ש 6ת01 826 טסץ שַת1םת+6הס5 608200דכ גוסצ תסתן גוסצ . פת0%000%48%10 ספ טשפ"ת 8681‏ 05 . 8ת6060%8%10 ,18002 1% סל 6תסס 111ט 1 6₪מ8 1% צָ %5‏ 111ח -1- 5816 חה 1 2608086 .16 00 60 1001081 ססם 158 1% 80 ת6ט6 8 תס 50 6ת8 תעשת בת8 15%811126ת05 111ש ‏ 1% 810814 פ שת1תלסםת אעסט פט0ס1טססעק פתס ‏ תסת? 80% .מס 50 1 15 61610285תסס צ62 ע%02+81 86ת% 1068 6ת% 5%ת781ב

. ת1ת%סא .סטס 6811126פצעס

%

: 0 תסתסגות 116116

. 8ת61%10תסס +62 ת1%ח שַת46₪811 %סת ח8 1 (פרוטוקול הדיון עמ' 84).

: נשוהסי

6 סס 5פ8ם 6ת1%101ת8ע פהת% 5878 תס1תט 0%ט00ס2ק 8 15 666 6שסקא ?ת+ה>תסס 618% ת1 צַבח .8ע6ת1ה>תסס %6ת%10 ת1 60%

4

:

0 :סט תס6תסט =6גותנסע

.8 18 16 06080מפני לתות (אפשר להתווכח על דרגת ההגנה ‏ אך ‏ אי אפשר להתווכח כי יש הגנה). כאמור הטבליות נארזו ב- ספטע

0 תסנצש %6%06הת 1871‏ (דהיינו, ‏ עם ‏ תזנסע המורכב ' משני פולימריס), בעל דרגת הגנה גבוהה ללהות יותר מאשר זה שניתן על ידי ת01ע סטע רגיל.

לפי טענת המתנגדת ‏ ד"ר לוכטנברג אישר בעדותו ‏ כי הטבליות שנבחנו ‏ ליציבות הוכנו ‏ "7 80016א6 סס הַת261סססה צְנ1ססהאם" אולם במהלך חקירתו הוא אומר שהטבליות שנבתנו ‏ היו מצופות (פפ1ת00). אי ספק שצפוי של טבלה אף הוא נותן הגנה בפני לחות.

ד"ר לוכטנברג העיד כי ניתן היה לצפות כי הכנה לפי האמצאת לא תהיה יציבה:

א. בשל הנטיה הגדולת של ניפדיפין אמורפי לעבור לצורה גבישית.

(13) א.

(14) א.

ב. מאתר והנטיה לגיבוש עולה בנוכחות של זרעי גביש של אותו חומר.

הקביעה המווכרת בסעיף (12)א' הנ"ל מבוססת על המאמר מאת סז 0פ, שהכין קופרסיפיטט של ניפדיפין עם פטע ע"י ‏ המסרת הניפדיפין וה-פטע בממיס אורגני ואדוי התמיסה ליובש, והפיכת המסה היבשה שהתקבלה לאבקה. אבקה זו נבדקה ליציבות. יש להדגיש כי האבקה שנבדקה לא הכילה שוםס חומרי עזר (111182108א80) - עובדה שאושרה ע"י ד"ר לוכטנברג בעדותו. בניגוד ל-50010%0, הקופרסיפיטט של ניפדיפין (1 866גגות6:8) לפי בקשת הפטנט הוכן ‏ ע"י המסת ‏ ניפדיפין עם פטפ בממיס אורגני כשתמיסה זו משמשת לגרנולציה (התזה) על תערובת של פְּפטִע, עמילן וצלולוזה. שיטת הכנה זו של הקופרסיפיטט של ניפידפין ותומרי העזר (111185188אט2) זהים להלוטין לפטנט האירופי מס' 78430 אשר פורסם לפני תאריך דין הקדימה של בקשת נשואת ההליכים אלה.

ד"ר לוכטנברג אישר כי המאמר מאת 0%0א50601 קובע כי ‏ בתנאי יובש, הקופרסיפיטט של ניפדיפין הינו יציב. דבר זת מצביע על כך שקביעתו בתצהירו המציינת -

צס+ 6ת1ק156081א פגוסתס-נסחות 05 0%ת06ת65+ :₪ "השטסתא 18 מ78%811128%10ע002ע

אינה נכונה כאשר הקופרסיפיטט מאוחסן בתנאי ‏ יובש ואף כאשר מדובר בקופרסיפיטט שהוכן בתנאים פרימיטיביים ללא חומרי עזר.

באשר לתנאי האיהסון בהס משתמש 010א5061 נאמר על ידו:,

עצס6עס ם1 - פת01%610תס0 ‏ 560806" סט 0% 858011154 656 צָבַט8% 60 1 55 ,"16856ק2601קסס" 22-86 2 0 6ת8 6עגו+א1ת

ת1 06ע8000 עפש 168נותהע ‏ 6ת21+ ‎ %‏ פעסת1הסת 00‏ 01889 6םת610-ע1ה8 מז 6% עס , 409 עס 215 8 פגוס1עהט 8% 0851008%6029

בת (.1.ת) 1316165חטת

ב. לפי טענת המתנגדת ‏ ניתן ללמוד כי כאשר נמצאת אריזה, מפרט 00 את מהות האריזה. לצורך תאור אריזה בתנאי יובש הוא מציין "צסת%81תסס 01899 %ם%616-:נה" ובתנאי לתות הוא מציין פשוט שזה נשמר בדסיקטורים (8699108%0298) מבלי לציין שוס אריזה. מזה מסיקה המתנגדת את המסקנה שבתנאי להות 5061%8070

0 לא איחסן את האבקה בשום אריזה, אלא, וכפי שנהוג במעבדה, שמר אותת בדסיקטור על צלוחיות או בכוסית קטנה. לו 020א5061 היה מאחסן את האבקה, שנשמרה בתנאי לחות, בתוך אריוה ‏ כלשהי הוא חיה מציין את הדבר כפי שהוא עשה זאת בציינו את סוג האריזה כאשר איתחסן את האבקה בתנאי יובש. מדען הרוצה לבדוק השפעת לחות על תומר מסויים יתשוף את התומר באופן ישיר לאטמוספירה של הלתות הרצויה המושגת בתוך דיסקטור.

(15) לענין קביעתו של ד"ר לוכטנברג כי הקריסטליוציה מוגברת כאשר ‏ יש "5ַנ1ַה6פצמס 8600" הוא מסתמך על המאמר הנ"ל.

(א) נאמר ‏ על ידי ד"ר לוכטנברג בעדותו כי 020א5001% הגיע למסקנה

שגבישים מאוד קטנים של ניפדיפין פועלים כגרעיני (זרעים)

0 התגבשות בתוך הממיס. נטען על ידי המתנגדת כי ד"ר לוכטנברג טועה ומטעה באשר למה שאומר 50618070 במאמרו זה.

(ב) 500618010 מסביר שכשעושיס מבחן קצב התמוססות לקופרסיפיטט של ניפדפין, הקריסטלים של ניפדיפין (שנוצרו בעת האתסון של הקופרסיפיטט בתנאי לתות) משמשים ב-₪6818 ת%610ט015501 כגרעין (181סטא) להתגבשות של ניפדיפין בתמיסת הרוויה ביתר (םס61גו501 שטטטהפעסקטפ). במילים אחרות הקריסטל של ניפדיפין משמש ‏ כ-161סטת להתגבשות בתמיסה. דבר ‏ זה נובע מהשורות האהחרונות של המאמר הנ"ל. אין המאמר דן בכך שקריסטל (גביש) של ניפדיפין משמש כ-161סטם או כםמם5 ליצירת קריסטליס

)16(

נוספים של ניפדיפין בקופרסיפטט המוצק. הפניה של ד"ר לוכטנברג למאמר ‏ הנ"ל מחווה הטעיה או חהחוסר הבנה בסיסי או משאלת לב.

נטען כי המוצגים מ'3 ו-מ'4 שתובאו בפני הרשם לא :כולים לשמש בסיס להשוואות כלשהן לעומת ההכנה שלפ: בקשת הפטנט וזאת -

מאחר וההכנות לפי המוצגים מ3 ו-מ4 הן הכנות ‏ באבקה ויציבותן נבדקה באבקה לעומת ההכנה לפי בקשת הפטנט אשר לגביה נבדקה היציבות בטבליות (מצופות). שטח הפנים של 1000 מ"ג אבקה ‏ גדול מאות מונים מאשר שטה הפנים של 100 מ"ג בטבליה ושטת חפנים הוא הוא שחשוף ללחות. לכן ההשפעה של לחות על אבקה גדולה הרבה יותר מאשר על טבליה. הכיצד אפשר להשוות יציבות של אבקה ליציבות של טבליה מה גם שהטבליה ‏ גס מצופה וגם ארוות?

מכיוון שההכנות לפי המוצגים מ'3 ו-מ'4 הוכנו ללא הומרי עזר או עם לקטוזה, בשעה שגרנולט 1 (שהיה ידוע מהפטנט האירופא: מס' 78430) מורכב מתומרי עזר מאוד מוגדרים (ואלו גם צוינו בתביעות) והם פפטע, עמילן וצלולוזה. ולחומרי העזר חשיבות רבה ביותר לפורמולציה רוקתית וליציבות.

מפני שאיש מקצוע שרצה לייצר תרופה בעלת התכונות הקליניות מיקרוקריסטליני קופרסיפיטט ‏ של ניפדיפין היה מעדיף, לצורך השילוב, להשתמש בחכנת הקופרסיפיטט לפי הפטנט האירופאי מס' 0 אך לא בקופרסיפיטט לפי המאמרים של 020א50061. המאמריס לא מלמדים על הכנות רוקחיות אלא על אבקה גולמית, בו בזמן שהפטנט הנ"ל מלמד על הכנת גרנולות של קופרסיפיטט המתאימות לייצור טבליות.

מאחר ‏ וד"ר ‏ לוכטנברג משתמש במונחים ללא ביסוס עובדתי. חוא לא הכחיש שאיש מדע לא היה נרפה מלערבב חומרים ‏ 5+ כשהוא ידע על קיום בעיה של רטיבות כיוון שקיימות אריזות חדירת לחות. אולם הוא טען שהאריזות יקרות. יחד עס זאת הוא בעצמו

חודה שלא ידוע לו את עלות חומרי האריזה.

הח. מפני שד"ר לוכטנברג הסביר כי המילים 6אסם תסע מתפתלךדטספ" "צפתתמתאץ" מצביעות על יציבות כימית ופיסיקלית. וה לא הסבר שהדעת סובלת אות ומהווה פגיעה באינטליגנציה של כל המעורביסם בפלוגתא של כשירות האמצאה לפטנט.

ו. מאחר ולא עלה על הדעת קשר כלשהוא בין יציבות של תרופה על המדף (11+6 +81ת5) לבין יעודה לשימוש ממושך או לשימוש קצר, לשימוש במחלה ממושכת או לשימוש במחלה קצרה. הולח חייב לקבל תרופה שעדיין לא עברה את תאריך התפוגה (48%6 צַ012א6) ולא משנה אם זה מחלה קצרה או ממושכת. אס מתייחסים ל-11+6-+61ת5 לגבי תרופות לפי סוגי מחלות, רואיס שהחשיבות בו היא דווקא בתרופות המיועדות לטיפול במחלות קצרות ולא במחלות ממושכות. חולה הסובל ממחלה ממושכת (לה+ דם גבוה למשל) תייב לקהתת את התרופה מדי יום. הוא משתמש בה באופן רצוף ומסיים את האריזה תוך חודש לכל היותר. חולה הסובל ממחלה קצרה לוקה את התרופה כל עוד הוא זקוק לה (דחיינו מספר ‏ ימים) ויתרת הטבליות נשטארות במדף שלו כעבור שנה. נטען כי זהו נסיון של ד"ר לוכטנברג לפרש את המונת 6א0ם" "צעתתמתדך אתסע כ-"צץלדת1םתצפ".

(17) ד"ר לוכטנברג אמר שבמסגרת האמצאה הוא מכיר חיטב את תההדגמות

0

((0108ק6%88). מעדותו עולה שהוא אינו יודע או שאינו זוכר את גודל ההלקיקים (8126 51016צ8ק) של המיקרוקריסטלים של ניפדיפין ששימשו לגרנולט ‏11. הוא אומר שזה ניפדיפין המשמש ב-66820ת 68818%ת אך הוא אינו זוכר את הגודל. היתכן שד"ר לוכטנברג שבא להעיד על תצהירו ושבו הוא מתאר נסוי של ב- 78016%8 פט1טסתסטת1 ת%10טו15501ע לא זוכר פרטים השובים הנוגעים ל-18016%68 6ט61תסטתך1?

(18) ד"ר לוכטנברג משתמש בסופרלטיבים להאדרת המצאתו ומצהיר כי:

מטסתא צגוע0 91%1086ת80 %ת110 %פסת 6ת% 18 6ת1ס1+601א". "ב1[עסט 6תס ת1 ולאחר מכן הוא נסוג מקביעה זו.

(19) ד"ר לוכטנברג הצהיר על דבריס שהוא אינו יכול לאשר את נכונותם בענין מס61ט815501 כשלענין זה השיבות רבה. כל אשר פורט בסעיפים הנ"ל ביחד ובנפרד מובילים למסקנה אחת והיא: שד"ר לוכטנברג אינו מהימן ושעל עדותו להיפסל או שהמשקל שיש לייתס לעדותו הינו מזערי ביותר.

(20) ד"ר לוכטנברג בעדותו אישר שלמבקשת יש נסיון באשר ליציבות של

קופרסיפיטט עם 11185168אטת בתנאי יובש.

(21) נטען כי מעדותו של ד"ר לוכטנברג עולה כי מהידע הקודם ‏ לא היו

ו

ציפיות שהאמצאה לפי בקשת הפטנט לא תהיה יציבה או תעבור התגבשות בתנאי יובש. ד"ר לוכטנברג אישר כי אפשר לארוז תרופות באריזות שיגנו עליהם מפני לחות. גם אישר כי אריזה ב-6011 וגו1ת1תטנת נותנת הגנה טובה בפני לחות.

אומר כבר בשלב זה כי בעיקרן, הטענות הנ"ל של המתנגדת מקובלות עלי.

להלן תשובתח של המבקשת לטענות המתנגנדת שתוזכרו לעיל:

(1) המבקשת דוחה את טענת המתנגדת כי יציבות התכשירים, כהוכחה להתקדמות המצאתית, הועלתה לראשונה ע"י ד"ר לוכטנברג במהלך חקירתו. נטען כי בתיאור הפירוט יש התייהסות לפעילות מתמשכת של התכשיריס. מזה נובע כי התכשירים חייבים להיות יציבים.

(2) נטען גסם כי היציבות מהווה ענין של תועלת ובהעדר יציבות אין תועלת. המבקשת הבטיחה טבליות בעלות פעולה מתמשכת ובתוך כך טבליות יציבות.

(3) לענין החלק הראשון של סעיף טא בסיכומי המתנגדת ההל בעמ' 5 למטה וכלה בעמ' ‏ 17 למטה במיליס של מר תומר "6 'תסב ד אססס %א%6 8 ת1 6₪ם%1 6סמתה8ס טסץ 628% שַםת1ת50₪6% שסתא" בולט טענה שד"ר לוכטנברג מעלה בתצהירו לאמור:

(4)

(5)

(6)

02 צְס0ת606 5 נתי"

15 מ6811128%10פצתס 6 155 105085608 צ%1ת1+108ת810 ססמספסטם 6ת(ת₪58 616 0% 0756815 8 1%ט 680%ת00 010856 ת 1‏ 6מב

. "5ות02+ פגוסתכ-נסתהּ

הדבר המוזכר לעיל הינו בתזקת ידע בסיסי, כלומר ‏ דבר שידוע לכל בעל מקצוע. לעומת זאת מתעקש מר תומר ואומר שאין הדבר כך וכי הוא לא הצלית למצוא פרופוזיציה כזאת באף ספר לימוד. לשון אחרת, מה שמותזק אצל עד מומחה משיעור קומתו ‏ של ד"ר לוכטנברג ‏ כידע בסיסי לא ידוע למר תומר והוא אף לא הצלית לאתר ספר לימוד אשר בו מופיע ידע בסיסי זה. העובדה שגבישי זריעה (0259%98195 5868) מעודדים וממריצים גיבוש היא אכן ידע בסיסי של אנשי מקצוע והדבר ידוע לכל סטודנט מתוך לימודי הכימיה שלו ומתוך עבודתו במעבדה כימית בגדר לימודיס אלה.

כל האמור בפיסקה המלאה השניה בעמוד 18 של סיכומי המתנגדת החל במילים ‏ "אם כי בסעיף זה..." וכלה ב-"ליצירת קריסטלים נוספיס של ניפדיפין בקופרסיפיטט המוצק" פסול לתלוטין. יש כאן נסיון מטעם המתנגדת לקבוע עובדות שאינן עולות כלל מעדותו של מר תומר.

ברישא של הסעיף 1דטא בעמ' 19 לסיכומים מצטטת המתנגדת מעמ' 9 לפרוטוקול על מנת להראות שעל ‏ פי חודאתו ‏ אין ד"ר לוכטנברג מומחה בבדיקות ת81950100610. בדיקות ב6:10ט015501 הן אמצעי עזר במדע בפורמולציה הפרמצבטית שהוא| תתוס מומחיותו של ד"ר לוכטנברג ואשר על ענינים שבגדרו הוא בא להעיד. את ביצוע בדיקות ה-ם0ס%1ט8188501 הוא מסר, כדרכו וכענין שבשיגרה, למישהו במחלקה אתרת המתמחה בכך וכאשר הוא רצה להבהיר זאת קטע אותו מר תומר ולא רצה לשמוע את התשובה, כפי שעולה בברור מעמ' 67 של פרוטוקול הדיון. לא ברור מת פסול רואה תמתנגדת בכך שד"ר לוכטנברג מסר את ביצוען של בדיקות מסוימות שהן מתוץ לתהום התמחותו למהלקה אחרת המתמחה בבדיקות אלח.

(7)

(8)

57

א. בשורות 10 עד 12 בעמ' 70 לפרוטוקול הדיון אמר ד"ר לוכטנברג את הדברים הבאים:

תס1ט ‏ 1% 4180098566 1 6פמטסס 05" 060% טסם 316 1 6טם 6016 86ת% 6 1%ש 48%66 תסנטגו801 ‏ 60620 % 100% טסת ‏ 818 1 בתהּ 0016ס6קש

. "06ת6% 8081701081

ב. במיליסם אחרות, ‏ ד"ר לוכטנברג סמך, כמקובל, על ביצועיהם של אנשי המעבדח האנליטית, קיבל את מימצאיהס ודן איתם במימצאים אלה מתוך הנחה שמימצאים אכן היו נכוניס.

ג. בהקשר וה מן הראוי להזכיר כי כלל מקובל הוא בדיני הראיות שעד רשאי בעדותו בכתב ובעל-פה להסתמך על מידע השאוב ממקור אחר ובלבד שהוא מציין את מקור המידע. ואכן ‏ ציין ד"ר לוכטנברג ‏ ושב ‏ וציין שאת הבדיקות האלה עשו עמיתיו מהמחלקה האנליטית של המבקשת. קשה אפוא להבין ‏ מה פסול מצא ב"כ המתנגדת בענין זה.

ד. הואיל ואמירתו החוזרת של ד"ר לוכטנברג בעמ' 73 לפרוטוקול הדיון לאמור: "חַת6698%1 ת0ס61סט019501 ת1 %6ע20א6 תב %סת חה 7" אינה אלא מעידה על כנותו ומהימנותו ואין בכך כדי לגרוע כהוא זח ממשקל עדותו.

לנושא זה אחזור בהמשך.

בפרק ‏ ו' סעיף ‏ 1 שבעמ' 33 של סיכומיה החוזרת המתנגדת ומעלה את ענין התפנית שבוצעה במהלך ההתנגדות החל בכתב הטענות מטעס המבקשת דרך תצהירו של ד"ר לוכטנברג וכלה בעדותו שבעל-פה, ‏ בכך שצויין והוטעם כבר יציבותס של התכשירים התדשים. כפי שכבר הובהר אין כאן שוס תפנית אלא התייתסות לתכונה טבועה של התכשירים ההדשים המשתמעת לכל בעל מקצוע מן התיאור בפירוט בקשת הפטנט והמבססת ‏ את התועלת שבתכשירים.

(9)

(10)

(11)

בסעיפים 2 ו-3 של פרק ו', בעמ' 33 ו-34, שבה וחוזרת המתנגדת לכך שבדיקות קצב ההתמוססות לא בוצעו על ידי ד"ר לוכטנברג עצמו. גס לענין זה יש כבר התייתחסות לעיל ואין מה להוסיף זולת זאת: הואיל וענין ההתמוססות עולה מתוך תצהירו הכתוב של ד"ר לוכטנברג הרי שלו המתנגדת באמת ובתמים היתה רוצת לקבל על כך מידע נוסף לא הית דבר פשוט מזה וכל שהיה עליה לעשות החוא לפנות למבקשת ולבקש את המידע.

בסעיף 4 של פרק ו' בעמ' 34 לסיכומיה קובעת המתנגדת בהדגשה שלא הטבליות היו חשופות לאטמון של הטבליות.

עיקר האמצאה תואר בתביעה ‏ 1 של הבקשה ויתרונותיה תוארו בפירוט וסוכמו בנקודות "8" עד "8" בתיאור הפירוט ובנקודה "ש" בתצהירו של ד"ר לוכטנברג.

ד"ר ‏ לוכטנברג, בנוגע לנקודה ‏ "6" הנ"ל, טוען כ: האמצאה והתרופה שהופקה ממנת -

סנאס מ6התט ת6טש6 5602806 העסט שַתס1 מעס+ 568016 18". "פתס61+1תסס

המבקשת ציינה כי הדבר הזה הינו מובן מאליו. ד"ר לוכטנברג חעיד על וה במהלך חקירתו.

)4(

)5( \

צענסט 198 1% 6פעטסס ‏ +05 611ט..." טסץ ‏ +1 0608056 ,%תנססם פטס1טסס טוסץ תסנתט תעס+| 809866 8 8%6ת 8 16 %6%ע8 ססת1 שַת1תס 60 >תהח 8 0ס ‏ פשהם ‏ 16 טהת%> 6עטם 01266 בת 1וותסתס מז .568016

. "פנס6%הת 51081צתס

בתחום המועדף של גודל הגבישיס שבתכשיר, כפי שהוא נתבע בתביעות 5 ו-6, נתמך על התיאור בעמוד 3 של הפירוט. האופי הבלתי צפוי של האמצאה הוסבר בעמוד 5 שורות 3 עד 18 של הפירוט. יש לציין כי תכשירי הבקשה מצרפיס (6ת1סתסס) את התכונות המועילות הידועות של קפסולות של ניפדיפין (שחרור מהיר) עם אלה של אפקט רטרד מבלי שיהיה להס התחסרונות של התכשירים הידועים. |

אשר ‏ לפרסומים של הפטנטיס מסי'י 0047899 עמע, 0063266 פם, 8 ו-621579818, נאמר שכל טענות המתנגדת חוזמו כבר מראש בתיאור של הרקע לאמצאה המצוי בתיאור הפירוט ובאופן ספציפי בתצהירו של ד"ר ‏ לוכטנברג. בעת תקירתו הסכים ד"ר לוכטנברג שמרכיבי התכשירים של האמצאה היו ידועים. כשנשאל מחי מטרת האמצאה הוא ענה ע6ג%080% %5צהס %2086 טת1עס סל"

"צ85%80111% 8000 ת1%ש. כשנשאל ד"ר לוכטנברג בתקירה חוזרת -

פטסנעהט ט:גו0ס8 8ת581%1 ששה סש" %₪9 586 שססטהסעק ‏ 8 חסם פצהט %סם ח8 1 .צ181%6תטם סט 6ט1610נ5פת56

8+ 6ט8 טסץ ‏ 1% .660א0 תםּ

)6(

)7(

61

86 ₪ שת81אב 0‏ 0% 6ס1סתס

עס . . 6 161הגות סש %סגוססנס תב 4ת01ס0156...0600 ססת 158 8% 1-0

מסצתט ‏ ,צ10106חטםת 0ס6> 6טש51%1ת50 7 מה פה ע6+6עם טסץ בנטסש

הוא ענה: "צ161%חטת סס 51%6106ת80 >סת 15 הסנתט פתס סהתל"

אשר לחקירת מר תומר (עמ' 11 עד 13 לפרוטוקול הדיון) הוא אמר שהוא לא עשה בדיקות קריסטלוגרפיות ולא בדיקות אהרות הקשורות ישירות לתכשירי הבקשה. כאשר נשאל מר תומר על סמך מה הוא טוען אם כן הוא ענה:

"לוקתים חומר אי', עס חומר ‏ ב' או גרנולה ‏ א' עס גרנולה ב' ומערבבים אותה ביחד, ‏ אם אין סיבה להשוד שיש בעיה בתנאים מסויימים, בתנאים מסויימיס אני מדגיש, ‏ אז אני לא רואה טיבה מדוע" (עמ' 111 לפרוטוקול הדיון). |

על השאלה חאם דעה זו מבוססת על דדוקציה לוגית ענה מר תומר כי זה על סמך נסיונות של שלושים שנה בפיתות תרופות.

בחקירה על הפטנט האירופאי מס' 063266 עמ והפטנט האמריקאי מס' 8 נאל)> מר תומר להודות שמדובר שס בטכניקות שונות ובחומרים פעילים שונים.

על הפטנט הבריטי מס' 1579818 שצוטט ע"י המתנגדת טוענת המבקשת, כפי שאומר ‏ מר תומר בעצמו, המדובר הוא בתכשיר לשחרור מהיר של ניפדיפין והדבר אכן עולה יפה מהנסיונות המסכמים בטבלאות שבעמוד 3 ו-4 של הפטנט מס' 1579818 מהם עולה, שריכוז מירבי של ניפדיפין בפלסמה מושג אצל כלבים כעבור חצי שעה - שתי הטבלאות שבעמוד 3 - ואילו אצל בני אדם כעבור שעת - טבלה שעמוד ‏ 4 - במהלך נסיון שנמשך ‏ 7 שעות במקרה האחד ו-8 שעות במקרה השני. זהו, אפוא, ידע קודם מובהק הנדון בעמוד 1 ו-2 פירוט הבקשה ואשר ממנו מובחהנת האמצאה היטב.

)8(

)9(

)10(

)11(

)12(

נטען ‏ כי מחאמור ‏ לעיל עולה, שמר תומר לא הצליח להנית כל תשתית עובתדית לטענה שהועלתה על ידו בכתב טענותיו ‏ לענין צעד אמצאת: וכי ‏ יש אפוא להעדיף כאן את המסקנות ההד-משמעיות של משרד:י הפטנטים באירופה ובארה"ב, שכאמור החליטו להעניק פטנט הרף כל הפרסומיסם עליהם הצביעה המתנגדת. ו

בסעיף ‏ 10 לתצהירו קובע מר תומר כעובדה שהתכשירים מושא הבקשה אינם אלא תערובות של שני סוגים של גרנולות וכי תערובת זו שומרת על תכונות מרכיביה. בקביעתו הזאת תולק מר תומר על ד"ר לוכטנברג, אשר מדברי ההסבר המפורטים שלו בסעיף 5 לתצהירו, החהל בעמ' 2 וכלה בסוף עמ' 4, הוא מבהיר, בין אס במפורש ובין במשתמע, ששני מרכיבי התכשיר משרים ומשפיעים זה על זה ובכך יוצרים את התכונות הבלתי צפויות של התכשירים המשולבים על פי האמצאה מושא הבקשה.

להבדיל ממר תומר, הרי דבריו של ד"ר לוכטנברג הם פרי עבודת מחקר ופיתוחתח עצמית במשך שנים רבות. הואיל וכך, והואיל ומר תומר גם לא טרה לעשות ניסויים כלשהם לקראת הליכי ההתנגדות כדי לאשש או להפריך את גירסתו של ד"ר לוכטנברג, הייב הרשם ללא היסוס להעדיף את עדותו של ד"ר לוכטנברג על פני עדותו של מר תומר. |

בסעיף ‏ 11 לתצהירו מסתמך מר תומר על דברים כלשהם שמתוארים ב-עם 6. כפ' שנובע מפני המסמך עצמו, וכפי שמר תומר אף נאלצ להודות במהלך חקירתו (עמ' 113 עד 119 לפרוטוקול הדיון) דבריס אלה אינם רלוונטיים כלל לענינינו. |

המבקשת הביאה בפני את האסמכתאות הבאות:

א. פסק דין של בית המשפט העליון ע"א 75/77 - "דונג-אור" בע"מ (. ע66תהתעלסץ ‏ 8 %ת0ט510 16001306%>%ת ‎ )1956(‏ 5.ך. !' 0. השאלה שעמדה שם להכרעה היתה אם שיטה מסויימת לקיפול נייר על מנת לייצר גפרורים יש בה מן הצעד האמצאתי. המערערת טענה, ‏ בין היתר, לתוסר התקדמות המצאתית אשר בגינה קבע בית המשפט את הדברים הבאים (ר' עמ' 1993 מול האות ז', עד לעמ' 4 מול האות א'):

3

"...קל להיות תכס לאתר מעשה

ולאמר: ‏ "אין בזה כל רבותא. כל ו איש בקי במקצוע יכול היה לעשות | את ללא קושי". אך אין להביט על הענין כפי שהוא נראה בדיעבד אהרי המצאתה של המשיבה, אלא כפי שהיה נראה לפני שנודעה האמצאה. אין זה קובע שההתקדמות שהושגה על-ידי האמצאה החדשה ‏ אינה רבה. הקובע הוא אם זה שהעביר אותנו על פני המרחק שהפריד בין מה שהיה בעבר לבין ההווח עשה צעד מקורי שמתגלה בו ניצוץ של כשרון אמצאה. אס כזאת היא אמצאתו ‏ - מובטחת לו זכות ייתודית עליה של ממצ יא

ראשון; אם לאו - זכותו אינה זכות

ורישום הפטנט כשלעצמו לא יעמוד

לו כערובה נגד פגיעת בו".

אם כי הפטנט נשוא ההליכים הנ"ל אמנס בוטל מסיבה אחרת, טענת חוסר התקדמות המצאתית נכשלה.

פסק דין של בית המשפט המתוזי ע"א 60/54, החברה האמריקאית לשיני חרסינה בע"מ ג. - +05 עָתהקת0ס6 צָ1כקט5 '61808ת6כע 6תך אעסצ-טפא - ואת' (1956) פסקים כרך ‏ י"א עמ' ‏ 402. זה היה ערעור על החלטת הרשס בה הוא קבע ששיטה מסויימת לייצור שיני חרסינה מגלמת צעד אמצאתי ולפיכך ניתן היה להעניק פטנט. בית המשפט דחה את הערעור, אישר את התלטת הרשם ובעשותו כך קבע, בין חיתר, את הדברים הבאים (ר' עמ' 406-405):

"מצד שני יש להזהר מהעמדת דרישות מופרזות לגאוניות באמצאה; הלא ידוע ‏ כי אמצאות גדולות חצטיינו בפשטותן, ובדיעבד מתפלאים הבריות כיצד לא עלה בדעתםסם אותו הרעיון

64

מלכתחילה. יתכן ‏ כי רביס חתרו לקראת אותן התוצאות, ולא ראו את הדרך, ולאחר מעשה ‏ נראה פתרון שמצאו אחרים פשוט ביותר. על כן אדם המוצא פתרון מתאים בלתי ידוע עד כה ‏ נראה בעיני הדין כראוי להגנה על אמצאתו לפי חוק הפטנטים אפילו נתברר אחרי האמצאה כי היא פשוטה ביותר".

ובהמשך בעמ' 409:

"כאמור מזמן פרסום השימוש בחלל ריק לגבי זכוכית ולגבי אבקות מתכות ‏ עברו למעלה משתי עשרות שנים, ואף אחד לא הציע שמוש בחלל ריק לגבי ‏ ייצור שיניים תותבות. על אף שהצורך בשן תובת החפשית מבועות אויר היחה מורגש; למרות שב"כ המערערת טוען כי אין חשיבות לשמור על הצורה, ‏ נראה ‏ כי דוקא זהו ‏ גורם חשוב ואין טענה בעדות מומחה כי מוכנים ליצוק ‏ שן תובת אחרי שהתיכו את | התחומר. צודק איפוא, הרשם, ‏ כי עצס הדבר שלא מצאו עד כה את הדרך להשתמש בחלל ריק (או גאזים קליס) להוציא את האויר מבין חלקיקי השן ‏ ויחד עם וה לשמור על צורה שניתנה מקודם, מראה שאין זה מובן מאליו לכל בעל מקצוע | העובד בייצור | שינייס תותבות שאפשר להשתמש בתהליך שנודע בתעשית זכוכית - גם ייצור שיניים תותבות".

ובהמשך בעמ' 411:

פסק

דין

"אף אם כולנו ‏ יודעים שעל ידי שמוש בריק אפשר להוציא אויר וגם ידוע הצורך בהוצאת האויר משיניים תובתות הרי היו בעיות מיוחדות לאותה תעשיה ולא עלה עד כה בידי אדם אחר למצוא פתרון להן, ואס ב"כ המשיבה על ידי צרופי רעיונות מוכריס מצא תהליך שיש בו כד: פתרון לבעיות אלו זכאי הוא לפטנט".

של בית המשפט המחוזי 3878/63

אסנחאתסא מחך

צאתגפאסס מתסגאתתאק נ. אביק תעשיות כימיות בע"מ (לא פורסם). שס הוגשה תביעת הפרה אשר בה הנתבעת התגוננה, בין, היתר,

בטענה שהאמצאה מושא הפטנט היתה מובנת מאליה.

טענה זו נדחתה

ובית המשפט (כב' השופט ז. צלטנר ז"ל) קבע את הדברים הבאים

(ר'

עמ' 3 של פסק דיגינו):

"דלבי הוכיר במחקרו, בתוך קבוצה רחבה מאוד של חמרים, שניים בלבד ואם ‏ ידע העד טאוב מיד באיוה דריבאטים עוד להשתמש, ‏ אין זאת אלא חכמה שלאחר המעשה. הנקודה עיקרית היא, שאיש לא יכל לדעת כיצד הצליתחה הריאקציה, הנזכרת בפרסוס דלבי, עס החומר ניטרופורפוראל מכיוון שאיש לא ניסה זאת, ‏ אפילו אפשר ‏ היה על בסיס אנאלוגיה לצפות את התוצר המשוער, הרי בשעה שהתובעת היתה ראשונה שערכה את הנסוי היא עשתה את הצעד חחשוב קדימה והיא זכאית להגנה המבוקשת".

פסק דין של בית המשפט העליון ע"א 414/68 אביק בע"מ נ' 6םך7 0 8081חמהתע ת10שצסא (לא פורסם). זה היה ערעור על פסק הדין הנ"ל של בית המשפט המתוזי בין אותס הצדדים. הערעור נדחה ‏ ובית המשפט העליוןן קבע כי הפטנט תקף. תוך כדי כך נאמרו הדבריס הבאיס (בעמ' 7): |

"במשפט האנגלי וגס אצלנו דנו לא פעם במבתניסם לקביעה אם יש כאן צעד אמצאתי ויאמר מיד כי ‏ לא כל האמצאות הן תוצאה של גונות מחשבה ויש אפילו ואמצאה היא פשוטת אלא לפני זה לא עלתה על דעת הבריות ובעיקר של אנשי אותו מקצוע; בכל זאת ראו אותו הממציא בעל זכות להגנת."

ובהמשך בעמ' 8:

"כפי שנוגע ‏ מן האמור לעיל אין צורך בגאונות כדי לזכות בהגנה על תוצר חדש; לשם כך מספיק שבעל מקצוע ממוצע ישקיע עבודה ומחשבה בניסויים ובתיפושי דרך ובלבד שלא יהיו אלה ניסוייס מסוג של 42181

נסעע6 בסתהּ." ובהמשך בעמ' 9:

"סוף סוף שוס | ממציא | בגישתו לניסויים בחפוש דרך חדשה או בחפוש אחרי מוצר חדש אינו פועל כסומא בארובא, אלא המדע הקיים מספק ‏ לו נתוניסם שעל פיהם יכול לכוון נסיונותיו הן לגבי החמרים

והן לגבי התנאיס השונים כגון חימום, ‏ בידוד והשלבים בפעולות השונות, ועל פי השכלתו ומומתיותו יש לו יסוד להניה כי תתקייס ריאקציה פלונית ויתקבל חומר חדש או תמצא דרך יעילה וחדשה להפקת תוצר פלוני. לכן במקרה דנא שאינו כה פשוט שאפשר יהא להגדיר את הניסוייס כבאים רק לאמת דברים ידועים, יש למשיבה זכות להגנה על התוצר המפורט בתביעה 33".

8) לפי טענת המבקשת די בארבעת פסקי דין הנ"ל כדי להמחיש שבמשפט הישראלי קיימת גישה אחידה ועקבית לסוגית הצעד האמצאתי אותה ניתן לסכם בקצרה כך:

[ א.

לחלן

)1(

הכשירות לפטנט אינה מותנית בגודלו של הצעד האמצאתי ודי אם צעד שכוזה קיים, קטן ככל שיהיה.

יש להזהר מתכמה שלאתר מעשה.

מקוסם שם קיים תסר לפתרון אותו מביאה האמצאה הנדונה וחהסר זה מולא לראשונה על ידי אותח אמצאה, קשה לקבל את הטענה שהאמצאה ‏ היתה מובנת מאליה, אלא אס מפעילים חכמה שלאחר המעשת. |

תשובת המתנגדת לסיכומי המבקשת לאמצאה שבמחלוקת אין כל רלבנטיות להיות הניפדיפין "קשת תמס" לענין האמצאה שבמחהלוקת. ענין ה"קשה תמס" בא על פתרונו קודס לאמצאה בפטנטים האירופאיים מס' 47899 ו-78430 אשר מחווים פרסומיס קודמים. |

הפטנטים האירופאייס הללו איפשרו ‏ לייצר תכשירים רוקתיים מוצקיסם של ניפדיפין לפעילות ממושכת ולפעילות מהירח וממילא גס לייצר את הגרנולטים 1 ו-11 המשמשיס כמרכיבי התערובת

שלפנינו.

בנוגע לטענתה של המבקשת שתכשירי הבקשה מאפשריס להקטין את כמות ומספר חומרי העזר טענה המתנגדת כי אין בהם שום דבר אמצאתי. הובאו בפני נתונים השוואתייסם בין ההדגמות של הטבליות שבפטנטים הנ"ל וההדגמה ‏ 1 שבבקשת הפטנט. מהשוואה זאת נובע כי ההדגמה 1 שבבקשה מתארת תערובת מדויקת של דוגמא 1 שבפטנט מס' 78430 ודוגמה 1 שבפטנט מטס' 47899.

פירוט חומרי העזר וכמותם לטבליה (במיליגרם)

| בקשת פטנט ‏ | פטנט אירופי | פטנט אירופי| | | ישראלית | 47899 | 78430 | | | 71871 | | | | | (תערובת | | | | | הגרנולטים | | | | | 1 ו-ך | | ן | | ו ו ו | | 30 | 20 | 10 | מאזפזפמעצא | | 40 [( -- | 40 | פטכ | | 139,8 | 34,8 | 105 | פפסעטתעמס | | 54 | 14 | 40 | אס0א519 | | 24,6 | -- | 24,6 | פפטס | | 0,6 | 0,2 | 0,4 | אטנפפאסגא | | | | | מצתתתמלפ | | | 10 | 10 | -- | 0507058 | | 1 |/1 |-- | אממאץ | | ו ו ו | | 300 | 80 | 220 | סח"כ | | 1 / ו |

לפי טענת המתנגדת הפטנט האירופאי מס' 78430 מאפשר לתכנת

)3(

)4(

)5(

)6(

)7(

.9

טבליות של 10 מ"ג ניפדיפין גם במשקל נמוך יותר.

אשר לטענת המבקשת כי האמצאה שלה היתה בלתי צפויה, יש לדהות אותה מכל וכל. האמצאה היתה צפויה באותה מידה ש-1 ועוד 1 זה 2. האמצאה היא תערובת פשוטה המסכמת ‏ את תכונות מרכיביה. זוהי תערובת פשוטה המתבטאת בין היתר בערבוב הגרנולט של 1 18מתהאםע של הפטנט האירופאי מס' 47899 עס הגרנולט של 1 16סחהאם של הפטנט האירופאי מס' 78430 ודהיסת התערובת לטבליה בשיטה רגילה. אין שו איזכור בבקשת הפטנט נשואת הליכים אלה שיש צורך בשיטה כלשהי לצורך דתיסת התערובת לטבליה או מילוי כמוסה, ‏ ואכן ערבוב הגרנולטים והדחיסה מבוצעים באמצעיס טריוויאליים.

בנוגע לטענה שהאמצאה "ממלאת הוסר שהיה קיים מזה זמן רב", נטען על ידי המתנגדת שהתוסר נפתר ברגע שפורסמו הפטנטים האירופאיים האמורים זמן קצר מאוד יחסית לפני בקשת חפטנט נשואת הליכים אלה.

סעיפים 7,6,4,3,2 ו-8 של כתב הטענות של המתנגדת לא הוכהשו ע"י המבקשת ‏ ולא ע"י ד"ר לוכטנברג והם מתייחסים לדברים שבעובדות.

לגבי סעיף 5 של כתב הטענות, המבקשת לא דייקה בטעוניה. כפי שנטען בכתב הטענות מטעם המתנגדת ‏ "איןן שום הפתעת בכך שהתערובת שומרת על תכונות מרכיביה וכן אין שום הפתעה במהות ואופי פעילותה של התערובת".

באשר לקביעת המתנגדת ש"אין שוס הפתעה במהות ואופי פעילותה של התערובת" המבקשת לא הזימה ואף לא ניסתה להזים קביעה זו.

העובדה שבארה"ב משרדי הפטנטים הסכימו להעניק פטנט אין בה בכדי להעלות או לחהוריד באשר לכשרות האמצאה שלפנינו. הר: כבר נקבע באמנת פריס שאין קשר בין הענקת פטנט בארץ אחת להענקתו בארץ אתרת. גם אצלנו בסעיף 37 לחוק נקבע "כ* בחינת הבקשה ומתן הפטנט אינס משמשים ערובה שתהפטנט הוא בר תוקף". סעיף זת נכון גס כשמדובר בפטנטים הניתניס במדינות זצרות,

וכבר קבע בית המשפט העליון (בג"צ מס' 280/60 פ.ד. טו' (11), | 1323 ("אביק" בע"מ נגד הרשות המוסמכת ליבוא תכשירי רוקחת ואח') כי -

"בענין וה יש להבהיר ‏ כי הבדיקה

הנערכת על ידי רשם הפטנטים בשאלה | אם האמצאה נשוא בקשת הפטנט ממלאהאמורים. מר תומר לא "נאלץ להודות" בדבר, משום שהוא אף פעם לא אמר מה שמייחסת לו המבקשת.

טענה זו מקובלת עלי.

לא נאמר על ידי המתנגדת, בשוס מקום, כי הפטנט האירופאי מס' 6 והפטנט האמריקאי מס' 4248858 מתייחסים לאותם הטכניקות או לאותם חומרים פעילים. כל מה שנאמר הוא כי היה ידוע מלפני תאריך הבקשה נשואת הליכים אלה שבהכנות רוקתיות המיועדות לפעולה מושהית והעוברים רצוי שתהיה פרקציה של חומר פעיל בעלת פעילות מיידית (שתרור מחיר), ולצורך המחשה צוטטו הפטנטים האמורים. מר תומר לא "נאלץ להודות" בדבר, משום שהוא אף פעם לא אמר מה שמייחסת לו המבקשת.

נטען (וזאת כדי למנוע אי הבנה כלשהי) שהמתנגדת אינה יכולה להציע צמדים של טבליות או טבליות בודדות, ובכל אריזה שהיא, כי שני סוגי הטבליות מוגנות בפטנטים ישראליים מס' 68080 ו-10, 11, 12, 13, 14, ו-9 של המבקשת עצמה. מספיק שטבליה אחת תהיה מוגנת בפטנט על מנת שלא נופל להציע צמדים. כל הספקולציות של המבקשת אינן מבוססות. המבקשת מערבבת מין בשאינו מינו דתיינו טעון של אפשרות מתן טבליות נפרדות עם טיעון של יציבות.

אם המבקשת היתה רוצה ללבן את השאלה של רמות בפלסמה מן הראוי שהיה מציגה שאלות למר תומר בעת עדותו של זה. המבקשת עושה פרשנות מטעה של הטבלאות. בכדי לנתח את הטבלאות, אם יש לזה בכלל ערך, צריך לעשות ניתוח של כל הטבלאות. המתנגדת דוחה את קביעותיה של המבקשת בענין זה וטוענת שבהיות האמצאה תערובת, תכונות התערובת הם סך כל תכונות המרכיבים של התערובת.

המבקשת אכן מציין בצדק "דבר זה הצריך תכנון מתחדש של קרבי המתקן ושנוי יסודי של מנגנון ההפעלה". כאמור את המתקן החדש היה צריך לתכנן מחדש על קרביו ולשנות את מנגנון ההפעלה. במתקן האמור היה צריך לתכנן משהו מחדש, לערוך שינויים וכו'. נטען כי במקרה דנן מערבבים את המרכיבים ודוחסים לטבליה הכל בשיטות מקובלות. אין כאן תכנון מחודש אן שינוי כלשהו. זו תערובת פשוטה עד כדי שיעמום.

המבקשת מציינת ובצדק "שעל מנת לשלב את שני המתקנים לאחד היה צורך בתכנון מעגלים אלקטרוניים חדשים". בלשון ציורית, בכדי "לערבב" את שני המתקנים לאחד היה צורך בתכנון מיוחד, זה לא הספיק לערבב באופן טריוויאלי. לעומת זאת, הערבוב של המרכיבים לפי הבקשה נשואת הליכים אלה לא הצריך מאומה, אלא ערבוב רגיל של גרנולט 1 עם גרנולט 11. זה דבר טריוויאלי כפי שעולה מפירוט הבקשה ומהדוגמאות.

לציטוטים שהביאה המבקשת אין שוס מכנה משותף עם בקשת הפטנט נשואת הליכים אלה.

המבקשת לא טוענת ולא טענה שבתהליך יש משהו שהוא בחזקת התקדמות המצאתית. מהבחינה הענינית אין בערבוב של מוצרים בשיטות רגילות משום התקדמות המצאתית.

(15) (16)

(17).6

תביעות הבקשה תוחמות את גודל הלקיקיס כתחוס מועדף. אין ספק שתביעה מס' 1 אינה תוחמת מאומה והיא מכסה כל גודל הלקיקיס שהוא.

המבקשת מציינת כי ד"ר לוכטנברג "מבהיר בין אם במפורש ובין במשתמע ששני מרכיבי התכשיר משרים ומשפיעים זה על זה ובכך יוצרים את התכונות הבלתי צפויות של התכשירים המשולבים על פי האמצאה נושא הבקשה". נטען על ידי המתנגדת כי במקרה דנן יש תערובת של חומר א' עם חומר ב'. לתומר יש תכונות מסויימות ולתומר ב' יש תכונות מסויימות. כשמערבבים אותם יש לצפות שלתערובת יהיה סך התכונות של מרכיביה. ואכן זה מה שהתקבל. על איזה "בלתי צפוי" מדברת המבקשת?

א. פסקי הדין המצוטטים על ידי המבקשת אין בהם כדי לתמוך במתן פטנט על דבר שהיה צפוי ושבמידת הצורך ניתן לאשש את הציפיות ע"י בדיקה שגרתית. הרי לא יעלה על הדעת כי יש ניצוץ המצאתי כלשהו ואפילו הקטן ביותר בערבוב של שני חומרים באופן הרגיל ביותר בכדי לקבל תערובת שתשלב את תכונות מרכיביה התערובת. אין בטיעוני המתנגדת אפילו קמצום "של חכמה שלאחר מעשה". יש כאן ידע אלמנטרי כללי של תכונות תערובת אותן לומד כל סטודנט מתחיל ואולי אף תלמיד תיכון.

ב. עשוי להתקבל הרושם שבאמצאה יש פתרון לבעיה שהעולם תיכה לה מזה זמן רב. בכדי להעמיד דברים על דיוק יש לציין: במשך שניס היה ידוע ניפדיפין רק בצורת כמוסות נוזליות לספיגה מהירה. ב-24.3.82 פורסמה לראשונה בקשת הפטנט האירופאי מס' 47899 של המבקשת בו תוארה האפשרות לתת ניפדיפין בצורה מוצקה שתאפשר ספיגה איטית ופעילות ממושכת. ב-11.5.83 פורסמה בקשת פטנט של המבקשת (פטנט אירופאי מס' 0) המתארת הכנת רוקתיות מוצקה של ניפדיפין לספיגה מהירה.

להלן ההלטתי בענין טענת הוסר התקדמות המצאתית:

(1) לטענת המתנגדת אין בפורמולציות הבקשה נשואת הליכים אלה אלא תערובת של מרכיבים הידועים כפעילים בצורה מסוימת כאשר כל מרכיב של הפורמולציות שומר על הפעילות הידועה. לדברי המתנגדת, דבר זה היה צפוי מראש ולכן אין בבקשה התקדמות המצאתית.

מדובר בפורמולציות שהוגדרו בתביעה 1 לפירוט הבקשה שהוזכרה ופורטה בעמ' 2 להחלטתי זו.

הפורמולציות הן לשימוש כתרופות לטיפול במחלות לב ויתר לחץ דם.

מתיאור הידע הקודם בפירוט ובפרסומים שהובאו בפני עולה כי:

א. ניפדיפין הוא חומר פעיל נגד מחלות לב ויתר לחץ דם. דבר זה ידוע מהפטנט הישראלי מס' 29567.

ב. ניפדיפין הוא חומר בעל מסיסות נמוכה ורגישות גדולה לאור דבר שגורם לבעיות בהכנת תרופות.

ג. תרופות בצורה של כמוסות בהן נמצא הניפדיפין בצורה ממוססת ותרופות בצורות מוצקות שונות שמכילות חומר, ידועים מהפטנט האמריקאי 3784684, הפטנט הבריטי מס' 1456618, הפטנט האירופאי מס' 1247 והפטנט הגרמני 12. תרופות אלה הן בעלות התתלת פעילות מיידית. בטיפול ממושך במחלות לב או יתר לחץ דם צריכים להגיש את התרופות לעיתים תכופות.

ד. מהפטנט הגרמני מס' 3039919 (מקביל לפטנט הישראלי מס' 9 ולפטנט האירופאי 47899) ידועות פורמולציות ניפדיפין גבישי בעלות פעילות ממושכת, יותר מ-8 שעות. לפורמולציות אלה התתלת הפעילות נדחית דבר שמהוות חיסרון בטיפול אקוטי של חולי לב.

ה. ניפדיפין קופרסיפיטט, הידוע מהפטנט האירופאי 78430 (מקביל לפטנט ישראלי 68080) הוא בעל שחרור מהיר של החומר הפעיל.

ו. הובאו בפני מאמרים מאת [מספר] על היציבות, המסיסות והספיגה של קופרסיפיטט של ניפדיפין עם פטק. התוצאות פורסמו בשני מאמרים אליהם אתייחס בהמשך כ-"1 506100010" ו-"11 0סצסאז61טפ5".

עס אסצלפפספמת | פאת אס:עש15502":1 50018070 שאסס1תסתתצע מתצאצעטצמתסק שאזעפ1סספעזא אסתע מאזפזסמעזא "טעתיז 1 0 -5א1עפ1סטע1א עס צעךדתתלפס":דד (1) "שץתצדעזססת2 0 מאספ1עסתתצקתצא1צסכ

ז. גם הובאו בפני הפטנט האירופאי מס' 63266 והפטנט האמריקאי: מס' 4248858. מהם, במיוחד מהפטנט האירופאי, נובע כי רצוי שפורמולציות רפואיות בעלות שחרור מושהה יכללו שלב התחלת: בעל שחרור מיידי של החומר הפעיל ושלב שני בעל שחרור איטי שמחזיק את רמת החומר הפעיל בפלזמה. דבר זה רצוי במיוחד לגבי פורמולציות המכילים כתומר פעיל חומרים נוגדי סידן אשר בפטנטים הנ"ל. אם כי לא מדובר שם בניפדיפין, דוע שניפדיפין שייך לקבוצת נוגדי סידן.

לתצהירו של ד"ר לוכטנברג צורף מאמר של [מספר] ואח' על בין המרכיבים רבים אחרים, כתומר בעל זמינות ביולוגית בעייתית. יש לציין כי תאריך המאמר הזה הוא מאוחר לתאריך הבקשה נשואת הליכים אלה.

הסוגיה של התקדמות המצאתית נדונה בהרבה בהלטת הרשם (קודמו של קודמי, מר מ. גבאי) בענין בקשת הפטנט מס' 24862. שם היה מדובר אביזר חשמלי שענין תיל חוטי חשמל הכולל קופסת שקע או מתג רגיל עם קופסת הסתעפות מכוסה. הבותן דחה את בקשת הפטנט בטענה שמדובר שם בגיבוב של שני מרכיבים ידועים ואין בהתקן התקדמות המצאתית.

(7) בסעיף 15 להלטה הנ"ל הרשם הביא בחשבון ציטוטיס מתוך הספרות המקצועית וכן הפסיקה באר ובתו"ל. הוא אמר כדלקמן:

"לענין טענת צירוף גרידא, כבר נפסק כי יכולה האמצאה להיות נושא לפטנט אף אם אין היא אלא צירוף של יסודות ידועים, אף אם אין כל תוצאה חדשה או שונה מהצירוף וכל יסוד פועל בפני עצמו, אך התוצאה הכוללת הינה יעילה יותר מאשר הושג קודם לכן. (ראה ההלטת הרשם 0 בענין פע גפ1ס נגד צרי חברת לתעשיה הפרמצבטיה וכימיה בע"מ ואח' בקובץ ההלטות רשם הפטנטים, 6, -61, בעמ' 68).

(8) הכלל הנ"ל מסתמכת גם על האמור בדברי הלורד טומלין בפסק דינו בענין 28 ,0002080108.ט .28 ,656ת0618 ת1%15עם. 2 3 .0 8% 171 6.ע2.א - 52 שם נקבעה ההבתנה כדלהלן (מול המספר 25): |

טה18 6םת0%0ס 8‏ 898 80060060 18 %ך" צִטל 8106 6ת1801ק 626ת ‏ 8 6ת6 0 % 80 85ע68946םת1 016 0% 51886 ּ - שפמָסעם תשס ‏ 105 פתש0ס+ת6ק 680 צְתהּ 0% צ%61ת00ת0600ת1 ת0ס1טסתט+ 8 %סת 18 9+ 8ס 05 גוס ,תס%1הת1סתסס פַנַסַַצתסטהם 9 01 6םתס 6עפתש >בת% 8 סעטבת 5076062 180084 תסתח ת618+10ע-%052ת1 שת אס ספת עס אפם ‏ 8 סשַת1סט0ס:סם 8 155 6עס6ת6% תסת% 116ו8698ת % 1068 8ב% ת1 שַ666ת-606ךסגופ

ת618%610ע62-2>ת1 שת 1אנסשט 6

0-2

76

6+ צסט %גוססב %תשגוסנס . "25ע%600ת1 586 0% מ0011008%10

בספרו "פתס1פתספטםת 1 עס+ פּסתסשהע" של 1%6צתח ססתהנם .ת.ץך 2 .0 .68 328 (1992).ד

"%תסצהק 116הט ‏ 8 06 צָהת 6:פתך משטסתא 8ע0ת0076% שַת1נת1סתסס מס1 שהת> 80 פקתדתס 80%ע2סת1 צַ6ם% מס חאס6ת ‏ 8 06סט6סעם ‏ 50 פמפסטהק 56ס₪ ₪686ת1 6םת8 11%גו65ק 8 %טם .802% 8% + סינ ת1 ,8פסת06ת810 016 +0 בתס%1ה8תנ1סתסס 6 שגות , 861560 ב 6נסות' 8 הסע+ | 686ת86018ת815%61 הַתנסהנק פעסת ‏ 8 :'ת0ס1סהסס11סס 5מסתס!ס תטסת: + 07662 סל 628%6קס- 00‏ 6>סם 60 הסנת ‎ \8‏ תסט8 .26901% 816ת81 0%6ג60ס1סם טסת טסת 15 ת0011008%10 סנגוט 1+80ותפות" -.

בהמשך מצטט המחבר הנ"ל את פסק-דינו שלנם ,ת6500. בענין 0 .תא 54) .8 נגַנַַַַָת5א00 בססש .יט .260 1106ססת2 6ת 8‏ סשסס1ה |

0 . 86 37) שבו מזהיר השופט מפני הנטיה לפרק את האמצאה המורכבת למרכיביה ולבדוק אם פעולתו של כל אחד מהמרכיבים היא מסתברת מאליה (פט0ס1טסס). בהינה זו עשוית לטשטש את העובדה שהאמצאה מבוקשת היא הצירוף ( מ8%10מ1טהסס ) עצמו. לדבריו:

10ב ספת 518 , מסטססנסא"

58% 80%8+ 66 סעטספסס 60 05ת56 6 0% תס61ספסתסס 6+ צנ1אתעסת >התש 15 תס61הת1סתסס ‎ 39 6‏ = תב פתמסטסץ + %8ת81009 תס 0% ת50160%10 %הת+ בתה8 6ספסקחסס 18 16 תסנתט + 186שע6ת0% עס 5פ6תפטסתחלת השחרור היא מיידית, דבר שמאפשר להשתמש בתכשיר של לטיפול במחלות לב אקוטיות, והמשך השתרור הוא מושהה, דבר שמהווה יתרון בטיפול ממושך, למשל ביתר לחץ דם.

בכך, טוענת המבקשת, היתרון של התכשיר המשולב ביחס לתכשירים הידועים המכילים כל מרכיב בנפרד. היא מציינת שתכשירים ‏ ניפדיפין בעלי שחרור מהיר הן קצרי פעילות והתכשירים הידועים בעלי פעילות ממושכת הינם בעלי התחלה פעילות מושהית. יתרון נוסף לו טוענת המבקשת ‏ הו שצורות המינון של התכשיר המשולב קטנות ביחס לריכוז הגבוה של חומר פעיל ונוחות למטופל.

תכשירי הבקשה נשוא הליכים אלה השדשים ואומר מיד כי אין לי ספק של תכשירים של הבקשה יתרוגנות ביחס למרכיביה. זאת משוםם שהם מאחדיס את התכונות הרצויות של המרכיבים הידועים מבלי שיהיה להם את החסרונות הידועים. כמו כן בתשובת המתנגדת לסיכומי המבקשת הסכימה המתנגדת שתכשירי הבקשה מועילים. עם זאת עלי לבדוק אם לאור הידע הקודם בשטח האמצאה היה מובן מאליו להגיע לתכשירים המשולבים של האמצאה. אני מסכים עם האמור בפסק הדין של 27 ת6268, שהזכרתי לעיל, בו הוא אומר 18 ת0ס065%61 16188066ו התה 1 6ת': "צסת עס פטס1טמס תסנ1סהת1סהסס 8תס ‏ 18. ביתס לשאלה זו אמר ד"ר לוכטנברג שאין לדעת את התשובה בלי לבדוק את המצב אך הוא הסכים כי בתנאי שאם שתי הטבליות מתנהגים בצורה זהה לטבלית אחת של התכשיר ההדש אז יתכן שיהיה אפשר להשוות את התוצאה.

לשאלה זו עקומת המסיסות של שתי הטבליות תהיה זהה לזאת של התכשיר המשולב ד"ר לוכטנברג ענה שזה תלוי בהתנהגותן של הטבליות. יחד עם זאת הוא לא יודע משום שזה לא נבדק ושלל את האפשרות הזאת.

יש לציין כי המתנגדת לא הביאה ראיה כי ע"י מתן להחולה של שתי הטבליות הידועות מתקבלת אותה תוצאה כמו ע"י מתן טבליה אחת של התכשיר המשולב. לגבי ההתמוססות לא הובאו ראיות.

המתנגדת ביקשה אמנס להראות ע"י הפטנט האירופאי מס' 63266 והפטנט האמריקאי מס' 4248858 כי בשטת האמצאה נשוא הליכים אלה היה ידוע לגבי תרופות לטיפול במתלות לב ויתר לחץ דם מהסוג של נוגדי סידן, להן שייך גם הניפדיפין, כי ניתן להשיג תוצאה של שילוב של שיחרור מהיר ושחרור מושהה ע"י שימוש ביחד של מרכיב לשחרור מהיר ומרכיב לשחרור מושהה. יש לציין כי היות ותהפטנטים הללו לא מזכירים ניפדיפין בכלל, לא מדובר במרכיבים שאחד הוא קופרסיפיטט והשני הוא גבישי וחיות שהטכניקות להכנת התכשירים שונות מאלה שמשמשים להחכנת התכשירים המשולבים לפי בקשת הפטנט אין הפטנטים המוזכרים לעיל רלוונטים בקשר לבקשה דנן.

(19) כבר נפסק כלהלן:

א. פסק דין של בית המשפט המהוזי בת"א, ‏ ת"א שאל 3878/63 צאתסאסס מתסתאתתטק צ6נשתסא שא נ. אביק תעשיות כימיות בע"מ שהוזכר לעיל. שם נאמר על ידי כב' השופט ז. צלטנר ז"ל:

0 "דלבי הזכיר במתקרו, בתוך קבוצה רחבה מאוד של חמרים, שניים בלבד (עמ' ‏ 33) ואם ידע העד טאוב מיד באיזת דריבאטים עוד להשתמש, ‏ אין זאת אלא חכמחת שלאחר מעשה. הנקודה העיקרית היא, שאיש לא יכל לדעת כיצד הצליחה הריאקציה, הנזכרת בפרסום דלבי, עם החומר ניטרופורפוראל מכיוון שאיש לא ניסה זאת, אפילו אפשר ‏ היה על בסיס אנאלוגיה לצפות את התוצר

0 המשוער, הרי בשעה שהתובעת היתה הרשונה שערכח את הניסוי היא עשתה 0 את הצעד החשוב קדימה והיא זכאית

להגנה המבוקשת".

ב. | פסק דין של בית המשפט העליון ע"א 414/68 אביק בע"מ נ. סס 1ַַסַַתעהתע2 ת10חעסא 6ת7 שהוזכר לעיל (ר' סעיף 4) ד' להתלטתי זו): |

(20) תכשירי הבקשה נשואת הליכים אלה הם שילוב של שני מרכיבים ידועים מחפרות. כפי שחתחביאה המתנגדת בעמ' 2 של תשובתה לסיכומי המבקשת, הרכב של הטבליה לפי חדגמה 1 שבבקשה חוא הסכוס המדויק של הרכב (21)

(22)

(23)

הטבליה של ניפדיפין (פתפטץצמת) הידוע מהדגמה 1 של הפטנט האירופאי מס' 47899 והטבליה שבהדגמה 1 של ניפדיפין (קופרסיפיטט) של הפטנט האירופאי מס' 78430.

התהליך להכנת התכשיר הוא פשוט ומחווה עירוב של מרכיבים ידועים. השאלה היא אפוא כפי שנאמר בפסק הדין של כַם אמתםת6 66 15"

"צסת עס פטס1טסס תסנלהת1סתסס, או במילים אחרות (כפי שנאמר בפסק הדין בענין 2658 002086168 יט .260 886ת0018 ת1%18עפ המוזכר לעיל) האם ע"י ערבוב שני המרכיבים הושגה תוצאה חדשה וטובה. יותר או, לחילופין, האם שני המרכיביס בתכשיר פועלים כל אהד בצורה שלו והתוצאה היא סכוס הפעילות של כל אחד בנפרד?

אין לי שמץ של ספק שהתכשיר הוא הדש ומועיל. לזה הסכימה המתנגדת במהלך הדיון. עס זאת, טענתה היא שאין שוס הפתעה בכך, ‏ כי מדובר בתערובת פשוטה המסכמת את תכונות מרכיביה. כפי שעולה מהעדות של מר תומר, תכשירי הבקשה מחווה תערובת פשוטה של שני מרכיביס ידועים. אולם, המתנגדת לא הביאה ראיות לתמיכה בכך שלאור הידע הקודם היה רצוי או צפוי לערבב ניפדיפין קופרסיפיטט עם ‏ ניפדיפין גבישי ‏ כדי להכין תכשיר בעל פעילות מהירה ומושהית כאחת. המתנגדת לא הביאה ראיות כי פעילותה של התערובת היא כסכום פעילות מרכיביה. |

בסעיף 5 של תצהירו אומר ד"ר לוכטנברג:

6פהת-0+ סטנ1טתסטת+ סחיי" 6נלא1%ה 8 5ב681ת00 ב0ס18%1גתצס+ ן ת1) 6ת1ק1%601ת פטסתספסחה +ס , בת ( הז:נס0+ 6 טס צספתסתט ‏ ,50818לכס 6 +נא בצ ו ס+ 10168+נא | הססס צנסט ס> יי פפ 6 05 0% 16 66 ת%ס1שט 82610168 פגוסתקתסתה תת 8ת7 .82610168 6ת5608111צשס צס | 1-1 + צְס0ת09ת6+

(24) 4

-26 ע02+ | 6ת1560101א פגוסתססותה

. "תטסתא% 18 מ75%811128010ע0

הקטע הבא המתתיל במילים: "מ260:8%811128%10 בסטפ עפ" ומסתיים במילים ‏ "8ת81%10ת00 פטס1עהט ש66מט", צוטט כבר בסעיף 6(11) להחלטתי זו.

בתמיכה לטענה הנ"ל הביא ד"ר לוכטנברג שני מאמרים של 66 0:0א5061 1 שהוזכרו בסעיף 4(16)ו' להחלטתי זו.

ד"ר לוכטנברג הסכים ‏ כי מהמאמרים הנ"ל עולה שבתנאי לחות הקופרסיפיטט בלתי יציב ולעומת זאת ניפדיפין קופרסיפיטט טהור יציב לאורךך אכסון לתקופה של שישה חודשי בטמפרטורה של 40*0 בתנאים | של יובש. אין למחברים | היפנים הנ"ל ניסוייס עם הקופרסיפיטט שכולל גם חומרי עזר אך המבקשת עשתה ניסויים כאלה (העד משתמש במילים "568660 פטבם שש"). מכאן ומהמשך החקירה ניתן להבין שלא ד"ר לוכטנברג אישית עשה את הניסויים אלא מישהו ‏ בחברת המבקשת. חד"ר ‏ לוכטנברג העיד כי בתנאים אריזה טובים, כאשר המוצר יבש לפני שהוא נארז, הוא יציב לאורך תקופה ארוכה. נשאלת איפוא השאלה ‏ מדוע היה צפוי שבתכשיר מוצק של הבקשה שניתן להגן עליו מפני לחות היה צפוי שהקופרסיפיטט יעבור גיבוש, כפי שהצהיר ‏ ד"ר לוכטנברג?

כידוע, ‏ מכיל תכשיר הבקשה קופרסיפיטט, בו הניפדיפין נמצא בצורה אמורפית, ביחד עם גבישים של ניפדיפין.

במהלך חקירתו ד"ר לוכטנברג אמר כי ההנחה שחומר אמורפי במגע ‏ עס חומר ‏ גבישי עובר גיבוש שייכת לידע הכללי וניתן ללמוד על כך מהמאמר 11 500180120 הבודק את יציבתו לאכסון של קופרסיפיטט של ניפדיפין. נבדקו המסיסות ועקומות של דיפרקציה בקרני א. לגבי המסיסות נאמר בעמ' 1718-1719:

68 תס 6%%606 צעַת8 806 >סם ‏ 810 405 85 6" -%)) "60121%8%6ע2קסס" 66 0% שסצ+טהת6ס ת0ס615801₪%1 בתגות עסתט 8502806 ,6ת8ת 85ם0%ס 6תס ‏ ת0 .(1-8 4 8 ת1 20801560 ("21 טסב .2.8 75%) 001108

6 ת1 .(ס-1 .16ע) עס1טאבת6ס תסט%ט0159801 05 ס6דַָתהתס ,י21 בת .ע.ת 75% 8% 890208 16קתהבם גבס 05 6 אע 8 6ת1א0%ס011+ 0050264 81950 פהט תס6:58%1-8%1קטפ לסם ₪88 ב8010ת029850ק₪פ ‎ >%218‏ סגוס , ת61850115+0 4בספע 8 .100ע6כ ‏ שַתס1 8 צס+ | 686ת%81ת81ת עפ מתט1בסת פת> ת1 6ת1+96101ת ‏ 05 מ99811128%10ע002: 8 צָעצפט 0% תס61ת02ס+ 6תס ‏ 0% 01%פ6ע 8 5 שתנעטה א1עסהה קטע 568 ת1- 50815צעס 6 16 צעסט תסט5 .60266105 ב1חטת מ86תט 6 41% 88 806 צ8ת 875668 6ת% ת1 02755818 6ת1ק15601ת

.תגו661ת ת0ס01989010%1 6ת% ת1 ת260215%6811128%10 ע0ס2

58 85084 ת610סט619901 8 ,18ג% תשת%1תסס 60 2465ס םד ה6ל5?5 220012108%6ק00 6ת% פ8ת% ספ %גס ‏ 0825161 ספנַב 1 6 .6188016 צ161%סהסס בוסס %ת816ט10ו6 526 שַת3ת681ת00ס | 165קח58 | "6012158%6מקסס" 0 :1 00016661 86ט8155010 8ת1ק15081ת 05 שָת 10 05ס 8 .(8 ,2 .16ת) פס6טתנת ‎ +6%‏ 8 ת1 עססהט ‏ 0% 1ת תסנסה8לט8%פתסקט 8‏ 8 ת1 2698016985 ת510גו015501 6 וס פ 60-786811128%610ע2 שטם ,(36/1 20) 6ת1+00101ת ‏ +ס עפאתט 88021068 0% 5602866 .ת1ת 10 %11תט 60ט50מס ססת תנ ‏ 2080158686 ‎ 21%(‏ 8% .ע.ת 75%) פת0ס81%1תסס 6נצוגות מסטסת815 ,(ס-2 .18ע) תס61סט0195901 פת6 05 יי מסנטט818501 66 60%++8 פסת ‏ 818 405 86 866מ:סלם

. (2-8 .16ע) מס1טהתסס

48 ךעצ81+חטת 68 0% מסנטט819901 1666קהססת 1‏ 18תד7 6+ צעסט ‏ 0% תס1ש86תת02+ 6ת% 06685%8ו8 8180 88001068 צה8ע-א 626+026ת1 .5502866 שַת1תט80 5%818צ:ס 6ת1ש15601ת 0+ 6שטפסת 6עש₪ 880021608 66 +05 8מ61+5:80010

:8 סשת1כ150810ת 0% 6סת658מק 6+ 6ת1תהאס

- "0022001021%48%66" 66 0% 8ת8%602ע מ21+2:80%10 צהּע-אמ061ת26900ץ2סס) 899 47 %ת28%6 ‎ 63749( %8%‏ %ת 28068‏ 182861 ת0ס61גו015501 8 1 %+ % ,ת 0,5 ע8+600 25% 05 116+סצס ת ‏ 6 1602 75 - בת8 ת2 8ע8%66 סוחבם 6 צססתט %)) (80008 66תס1סתפת 898 פתס61נהת0ס0 מס1ט8מט0 שַתס1 %ת541016גו₪ 8 פהת -סט%| 6ט1סתסטםת1 6םת?7 .תסצפסה 0% %ספתס 6608א< מס18%1מתע2ס+ ספבתס

. "תסנשסה +0ס

מחקירתו של ד"ר לוטכנברג בנוגע לנתונים שבטבלאות ובנוגע לנתונים עבור עתתתסג נובע שהניסויים נעשו במחלקה מיוחדת של המבקשת ‏ ושהם מסרו ‏ את חתוצאות לד"ר לוטכנברג. כשד"ר לוטכנברג נשאל אם הוא יכולת להעיד שהתוצאות הינן נכונות הוא ענה כי שותה לפני הרבה זמן עם אנשי המחלקה אך הוא לא בדק את כל הנתונים ולא ברור מה היא השיטה האנליטית ומה דיוקה.

מהחקירה עולה כי שד"ר לוטכנברג אינו מומחה למסיסות, שחוא לא יכול לאשר את התוצאות המובאות בטבלאות ושאין לו מסמכים שמבססים

את הנתונים.

בספרו של הפרוספור אליהו רנון על דיני ראיות" (1982) (תלק שני)

₪

.7

94

מטעס האנשים שכן עשו את חהניסוייסם.

זאת ועוד, לא ניתן לראות את הענין הזה כמקרה הריג שהיה מאפשר לי לתת משקל לראיות הנ"ל למרות הכלל האוסר הבאת עדות שמיעה. לא מצאתי כל תקדים בפסיקה הישראלית או אסמכתא בספרות המקצועית הבאה להסמיך את הרשם לתת משקל לראיות ולעדות שאינם קבילים. במקרה כזה כל צד בהליכים הנערכים בפני הרשם חייב להגיש את הראיות הטובות ביותר ("16טת 06ת180טע 65%ם") וראיות מסוג זה תייבות להיות ישירות. עדות שמיעה אינה קבילה אפילו אם היא ניתנת על ידי עד מומחה. אם צד מן הצדדים אינו מביא עדות ישירה, האחריות עליו וטענה ‏ מצידו שחצד שכנגד חיה צריך להפנות את תשומת ליבו לליקו: כזה אינה טענה שמתקבלת.

נטל השכנוע

(1) נטען על ידי המתנגדת ‏ כי נטל ההוכתה והשכנוע בחתליכ: ההתנגדות למתן פטנט מוטל על מבקש הפטנט. המבקשת מכתישת את הטענה הזאת.

(2) בענין בקשה למתן רשיון כפיה לניצול הפטנט מס' 15 (אסיא מעבדות כימיות בע"מ ‏ נ. 256 צְַמ8קחס0 שָטצתם 6שגטע פסססם - "מבחר החלטות רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסתר בשנת 90" עמ' 11) נקבע על ידי קודמי (מר מ. גבאי) בעמ'י 17) כדלקמן:

"20. נראה לי שניתן להסתייע בפתרון השאלה שלפנינו, בהבחנה הידועח שבדיני הראיות בין נטל השכנוע ונטל הבאת הראיות. הבחנה זו נדונה בפירוט בפסק-דינו של ביהמ"ש העליון בענין שפיר ‏ נגד קליבנסקי (ע"א 641/66, פד"י כ"א, חלק שני, עמ' 8). בהתייחסו לפסק-דין קודם בע"פ 28/49, זרקא נגד תיועץ המשפטי אמר כב' השופט זוסמן ז"ל (בעמ' 3639:

"ווה בתמצית, ההבדל בין השתיים: נטל השכנוע (חובת תראיה או החובה ‏ מס' ‏ 1 בלשון השופט אגרנט בעמ' 522-523 שם) - ענינו מחימנות הראיות. השופט פוסק על-פיו, אם בתוס גביית הראיות

לא עלה ‏ בידו להשתחרר ‏ מן הספק אם נתקיימה עובדה פלונית הנובעת לענין או שמא לא נתקיימה. לדוגמא: אם לאחר שקילת הראיות שהובאו ‏ ע"י הצדדים לא שוכנע השופט במשפט פלילי שהנאשם הוא שעבר את העבירה המיוחסת ‏ לו, עליו לזכותו. הקטגוריה נושאת בנטל השכנוע, ולכן נהנה הנאשם מן הספק. נטל השכנוע קבוע ועומד ולעולם אינו עובר מבעל דין אחד למשנתו. נטל השכנוע קבוע ועומד ולעולם אינו עובר מבעל דין אחד למשנתו. נטל הבאת הראיות (חובת ההוכחה, או החובה מס' 2 כלשון השופט אגרנט בעמ' 523, שם) אין ענינּ אלא דיות הראיות. אין קובעים עובדה אלא על-פי ראיה, ונטל הבאת הראיות משמש קנה מידח למדוד בו אס רשאי השופט על-5י הראיות שבאו | לפניו לקבוע עובדה פלונית". |

והשופט זוסמן ממשיך:

"בקבעם ‏ מי מבעלי הדין נושא בנטל השכנוע, הולכים דיני חראיות אתחר המשפט המהותי. כל אימת שבעל דין סומך על הלכת מהלכות המשפט המהותי, ‏ עליו הראיה שנתקיימו אותן העובדות בהן מתנה הלכתו את מתן מבוקשו".

לאור הבתנה זו נראה לכאורה כי נטל השכנוע מוטל על שכם מבקש רשיון הכפיה. יכולתו של המבקש לרפא את הפגם שבגללו נתבקש הרשיון היא הסיבה והתנאי למתן הרשיון, ועליו אפוא לשכנע כי אכן עובדה זו קיימת. |

ובהמשך (עמ' 19):

"27. נראה לי אפוא כי בסוגיה שלפנינו נטל השכנוע, בדבר יכולתו של המבקש לנצל את האמצאה בייצור מוטל על המבקש. אולם יהיה די בהוכחהת לכאורה מטעמו של המבקש על מנת ‏ להוכית עובדה זו. משהוגשה הוכהה זו, יועבר הנטל לבעל הפטנט לערער את הוכחות המבקש בחקירה נגדית או להוכית בראיות עצמאיות משלו ‏ כי אין המבקש יכול לנצל את האמצאה בייצור. בעל הפטנט בתהליך וה יוכל להצביע הן על הקשיים המיוחדים. בניצול האמצאה, ‏ על ידע מיוחד או עובדים בעלי מיומנות מיוחדת הנדרשים לכך, והן על-ידי כך שיצביע על אי יכולתו של המבקש

)3(

66

לאור נתונים כלכליים, טכניים ואחהרים".

בענין התנגדות למתן פטנט עפ"י הבקשה מס' 24830 (עסיס בע"מ נ.

עצתהקתסס 06018 0008 8ם7 - מבחר התלטות רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר 1971-1974" עמ' ‏ 47, קבע קודמי (מר מ. גבאי) כדלהלן:

"בהתנגדות למתן פטנט נטל השכנוע על המבקש הדורש זכות מיוחדת מן המדינה על ידי מתן פטנט.

אס מוסמך הרשם, ‏ לפי סעיף ‏ 34, לחוק הפטנטים לדחות את הבקשה לפטנט אף כאשר ההתנגדות גופת בוטלה, ‏ ודאי הוא שאין להטיל על המתנגד את נטל השכנוע "למעלה מכל ספק".

ובהמשך (עמ' 52-51)

"ב"כ המבקשת העלה בדיון בפני את שאלת נטל ההוכחה בתליכי התנגדות, וסכמה כדלהלן:

"בהליכי התנגדות נטל הראיה הוא על המתנגד (טרל, מהדורה 11, סעיף 438 בעמ' 175) ּ

6+ 5 + 6 5 16" עסהתססתט ש186%פת00 60 1165ס2טקתסס 8 סטס ₪866 89 6תסתסססס 66 צגת תס1תשט פהתטסלצש תססט 0856 התה ;תסקט 2061168 06 צַ1צסקס:ס . "+תסתססקס 66 תסקט 15 פטתס 6ת6 מכאן, שחרשם ידתה בקשה ‏ על סמך התנגדות רק אם המתנגדת הוכיחתה לו מעל ‏ לכל ספק סביר שקיימת עילת

לעשות זאת. המבקשת טוענת שהמתנגדת לא הרימה את הנטל הזת ולא שיכנעה ‏ ובודאי שלא שיכנעה מעל לכל ספק סביר שקיימת עילה לדחות את הבקשה ושאי לכך, יש לדחות את ההתנגדות".

אינני מקבל את גירסתו של ב"כ המבקשת. נראה ‏ לי שההבחנה הידועה בין "נטל השכנוע" ו"נטל הבאת הראיות" הלה גם במקרה דנן".

0 ובעמ' 54-53:

"אף-על פיי שהחוק הפטנטים משנת תשכ"ו-1967 אינו מנוסת בלשון זו, נראה ‏ לי כי השאלה העומדת בפנ:י בדיון על התנגדות למתן פטנט עדיין היא "אם ובאילו תנאים ‏ יש להרשות את הרישום".

ראיה ‏ כי כך הדבר ‏ ניתן ללמוד מניסוח סעיפים 32, ובמיותד 34 ו- 5 לתוק המראיס כי מטרת ההתנגדות היא | לסייע לרשסם להחליט אם, ובאילו תנאים, לתת את הפטנט.

לנוכח האמור נראה לי כי בהתנגדות למתן פטנט נטל השכנוע ‏ על המבקש הדורש ‏ זכות מיוחדת מן המדינה על ידי מתן הפטנט.

יתר על כן, אם מוסמך הרשם, לפ: סעיף 34, לדחות את הבקשה לפטנט אף כאשר תהתנגדות גופת בוטלה, ודאי הוא שאין להטיל על המתנגד את נטל השכנוע "למעלה מכל ספק", כטענת ב"כ המבקשת. חובה על

המתנגד להביא את החומר בפני הרשם - ומשעשה ‏ כן יכול הרשם עצמו לחשתכנע שלא לתת פטנט אם לפ: חומר ‏ זה לא היה מקום לקבל את הבקשה מלכתחילה. הנטל ‏ הוא על המבקש לשכנע ‏ כי למרות התומר שהוגש זכאי הוא לקבל פטנט".

(4) ההלכה הנ"ל שונתה על ידי קודמי (כיום כב' השופט יואל צור) בענין התנגדות למתן פטנט עפ"י הבקשה מס' ‏ 36461 (ד"ר ישעיהו ‏ נבנצל ומנחם לוין נ. סם1 ,180%0008 ססטג 1685סטא צ26286) שם נקבע

0 כדלקמן:

"הנני בדעה | שאין ‏ נפקא מינה שבעקבות הליכי ההתנגדות מס::יע המתנגד לרשם להתליט האם ובאילו תנאים יעניק את הפטנט. יש לזכור שהמבקש ממלא את תפקידו לשכנע את הרשס | שאמצאתו כשירת פטנט עד לסיוסם הליכי קיבול הבקשה ומרגע קיבול הבקשה לפי סימן ב' לפרק ג' לחוק הפטנטים, המבקש מותזק כבעל אמצאה כשירת פטנט והנטל מוטל על המתנגד לערער תזקה זו".

"לאור כל האמור לעיל, מסקנתי היא שחובות ההוכחה המוטלות על המתנגד בעילת התנגדות לפי סעיף 3(31) לחוק הפטנטים זהות לחובותיו לפי עילות התנגדות אחרות שמופיעות בסעיף 31 לחוק הפטנטים. בכל עילת התנגדות על המתנגד להביא ראיות לכאורה להוכחת טענותיו ומשהביאן עובר נטל הבאת הראיות למבקש שעליו להפריך את ראיות המתנגד".

)5(

)6(

ובסיכום בעמ' 24 להתלטהת הוא אומר:

"לפיכך, הנני סבור שעל המתנגד בהליכי התנגדות מוטלים לאורך כל הקו שני נטלים: נטל השכנוע ונטל הבאת הראיות מאתר והוא המוציא מחברו; עם זאת, אס ימציא המתנגד ראיה לכאורה שתתמוך באיזו מעילות ההתנגדות המוזכרות בסעיף 31 לחוק הפטנטים כי ‏ אז יעבור נטל הבאת החראיות אל המבקש. ואם המבקש ‏ לא יעמוד בנטל הבאת הראיות כי אז תתקבל ההתנגדות. עם זאת אם בתום הבירור ‏ יישאר ספק סביר בלב הרשם או השו פט אס הוכתו עילות ההתנגדות כי אז תידתה ההתנגדות. הספק בדבר הוכחתן של עילות ההתנגדות פועל לחובת המתנגד כי עליו רוב נטל השכנוע".

הלכה זו (שבזמנו אומצה בענין התנגדות למתן פטנט עפ"י בקשה מס'

3) הובאה

על תיקונה על ידי בית המשפט העל:

בע"מ נ. אוניפארם בע"מ (ע"א 665/84) - 5.ד. מא' אף על פי שהענין הזה התייחס להתנגדות למתן פטנט אשר ‏ בה העילה להתנגדות היתה חוסר ‏ יעילות, אני סבור שהפסק ש בית המשפט העליון חל על כל העילות המבוססות על סעיפים 3 ,4 ו-5

לחוק הפטנטיס. ‏

בפסק הדין האמור נקבע על ידי כב' השופטת נתנ

:)646

"אצלנו, להבדיל מהמצב בארצות הברית,

אינס משמשים

ערובה, שחפטנט הוא בר-תוקף (סע

הבדיקה שהרשם עורך לפי סעיף 17 לחוק איננה נעשית

ון בענין סאנופי (צ1) 729).

ניתן על ידי כב'

יהו כדלקמן (עמ'

בחינת הבקשה ומתן הפטנט

יף 37 של התוק). בצורה מעמיקת

ור

ויסודית על פי הוכתות. העיר על כך המחבר א' הח' וליגסון, "יסודות דיני ‏ זכות ‏ יוצרים, ‏ סימני מסתחר, פטנטים ומדגמים" (מפעל השכפול תשכ"ג) 160:

"לשכת הפטנטים אינה ערבה לכך שהפטנט, אם יתקבל, יהיה בעל תוקף...ולפיכך יכולת הלשכה גם לוותר על בחינה בכלל".

וכך1 גם מורה תקנה 5(ג) מתקנות הפטנטים (נוהלי הלשכה, סדרי דין, מסמכים ואגרות), תשכ"חה-1968. |

ראח גם ד' פריימן, "פטנטיס" (1979) 9-8:

"כדי להגשים את הענין הציבורי שבהענקת פטנטים ברי-תוקף ‏ עד כמה שניתן נהוגה שיטת בחינה על ידי רשם הפטנטים. אך, כידוע מיגבלותיה ‏ רבות, ‏ וניתן לומר שרוב הפטנטיס הניתניס חינס מחוטרי תוקף מלכתתילת - כך באנגליה, ויש להניח שגם בישראל... ּ

כאשר מתנהלים הליכי התנגדות משתפר אמנם הסיכוי שבבקשה בגין פטנט חסר-תוקף תסורב בשלב זה, ‏ או בשלב הערעור על התלטת הרשם בהתנגדות, ‏ אך עדיין אי בכךך די, שהרי התקופה להגשת התנגדות מוגבלת ביותר (...שלושה הודשיסם). י

מכאן ברור, שהאינטרס הציבורי שבמתן ‏ רק פטנטים ברי-תוקף רחוק מלהיות מובטת בשיטח הקיימת, והשאלה נשארת למעשה פתותה עד להכרעה שיפוטית בגורל חפטנט, לאחר הענקתו, במסגרת תביעת ביטול או תביעת הפרח כתוצאה מהתדיינות פרטית בין שני צדדיס לסכסוך בקשר אליו. צד ‏ כזה לתביעה מסוגל ומעונין להקדיש מאמץ בבדיקה וחיפוש חומר בקשר לתקפות הפטנט פי כמה וכמה יותר משיכול משרד חפטנטים לעשות וכך הוא אפילו בארה"ב שבה הבותנים הינם אנשי מקצוע מובהקיס ועומדים לרשותם כלים משוכללים למטרה זו".

עמד על כך מ"מ הנשיא אגרנט (כתוארו אז) בבג"צ 280/60 (3), בעמ' 8:

ו

)7(

)8(

11

"...הבדיקה הנערכת על-ידי רשם הפטנטים בשאלה אם האמצאה: נשוא בקשת הפטנט ממלאת את תנאי החוק...אינה יכולה להיות, מקוסם שלא הוגשה התנגדות, בדיקה יסודית או ממצה".

וראה גם השופט ויתקון בע"א 244/72 (1) חנ"ל, בעמ' 46:

"מתן הפטנט, כשלעצמו,אינוו דורש בדיקה סופית ויסודית בענין כשירות הפטנט ותוקיותו. בדיקה כזו תגיע שעתה כשיותקף הפטנט בהליכים לביטולו או בתביעה על הפרתו.

נוכל לסכם את המצב המשפטי הקייס אצלנו כך: בשלב הגשת הבקשה חייבת היא לכלול הבטהה בדבר היעילות. בכך מתקיימות בדרך כלל דרישות סעיף 3 לחוק. הוכחתה של הבטחה זו תידרש בשלב החתנגדות, אם ‏ תוגש כזו, או בבקשה לביטול הפטנט בתביעה בגין הפרתו. בהליכי ההתנגדות יהיה נטל השכנוע על מבקש הפטנט, שטרם נרשם, בהליכי ביטול או הפרה של פטנט שנרשס יהיה הנטל על מבקש חביטול או על הנתבע בתביעת הפרה". (הדגשה הוספה: מ.א.).

אם כי ניתן לפרש את קביעתה הנ"ל של כב' השופטת נתניהו ‏ כך שכבר מתאריך הגשת הודעת התנגדות וכתב הטענות מטעס המתנגד נטל השכנוע מוטל על מבקש הפטנט, אינני חושב שזה נושא שבגינוה מוטל על: להכריע ‏ בענין שבפני וזאת מפני שהמתנגדת במקרה דנן לא רק הגישה את הודעת ההתנגדות וכתב טענותיה אלא גם את ראיותיה. אין לי ספק שהראיות האלו מהוות לפתות ראיות לכאורה. לכן ובהסתמך' על פסק דינה של כב' השופטת נתניתו ברור שלפתות מתאריך הגשת יהראיות האמורות נטל השכנוע במקרה דנן מוטל למבקשת. |

לאור קביעתה של כב' השופטת נתניהו ההלכה היום בגין נטל השכנוע נה כדלחהלן:

א. בשלב בחינת הבקשה לפטנט נטל השכנוע הוא על מבקש הפטנט. ב. מדברי כב' השופטת נתניהו לא ניתן לדעת בוודאות האס נטל

השכנוע כאמור מוטל על מבקש הפטנט מעצם הגשת ההתנגדות (כך שהנטל הזה אמנם נשאר אצל מבקש הפטנט אפילו לאחר שבקשתו

אי

.8

12

|

לפטנט קובלה) או בשלב מאוחר יותר, כגון ממועד הגשת כתב הטענות של המתנגד. אינני רואה כל צורך להיכנס לנושא זה בענין שבפני ולכן בנוגע לזה המצב ישאר פתות עד להכרעתו בענין אחר. אולם אין לי ספק שלכל המאוחר, מועד הגשת הראיות מטעס המתנגד נהשב כמועד אשר בו נטל השכנוע יוטל על | המבקש בהליכי התנגדות.

לאור קביעתה של כב' חשופטת נתניהו (קביעה אשר אליה הרשם כפוף כמובן) כי נטל השכנוע בענין זה מוטל על המבקשת, ‏ חייב אני עתה לדון בשאלה האם במקרה דנן המבקשת הרימה את הנטל הזה לגבי ההתקדמות ההמצאתית הנתבעת לאמצאה נשואת הליכים אלה.

(1) בתמיכה לפסקח הראשונה לסעיף 5 לתצהירו של ד"ר לוכטנברג לסעיף ‏ 5 שהווכר לעיל, הובאה בפני מאמר מאת 6תט1ת שתנ1נתתס 1 860 אשר ‏ בו המתבריסם המלומדים עוסקיסם בתרופות בעלות זמינות ביולגית נמוכה.

(2) במהלך חקירתו הסכים ד"ר לוטכנברג כי במאמר הנ"ל לא צוטט ניפדיפין כתחומר הבעייתי ביותר, ומבתינה ‏ זו מקומו של ניפדיפין הוא בין בערך 150 חומרים אחרים אשר לגביהם בעיות עיבוד ידועות היטב בשוק התרופתי וידוע גם כיצד ובאיזו מידה ניתן לעבד את החומרים האלה. ד"ר לוטכנברג העיד על [כך כי ניפדיפין הינו רגיש מאוד לאור, דבר שמקשה על עיבודו - אך הוסיף (וזאת על אף האמור בתצהירו) שקשה להוכיח שניפדיפין הוא הת11681א תסתף שתסתחה 0800%58ס5ק 150 שַת1תס1סתפת 826

.1 60 %ע0082ע שַת1צַ88 92901210 פסם

: סססתפ6תסנם 6נוח61 1 6שא0010ע 8 1088 עס שעסת 18 15ת7 : לנסונס ץד 8 16 %10186ע82 18ת% מ1 68% שֶתנַצָ8פ ת8 1 >התח טט2 .198 ח16ט6: גת הת1ת+6הספ פטהת 60 6ת1ק1+601א %הת> 66תס%1תפת צ601+10811ק 5‏ >סת 98 16 .1041%168++81 שַתנת6568נוס , 6%168קס: וס ?7 6'ת18 .6טגמ0סס8 ,%5סט6סקק 150 ע6ת0%ס שתסתה 64ת0ס1>+תסה

: תס תסגם 6גו161

.%ת106ת 18 >8תך

שניו

ב א

.עס

. סא

.עס

: צסותססיך

צעסט ‏ 18 6ת1ק15041א ‏ ,פסתה6פסטפ 6ט80601 6ת6 שַת1ץ83 6ע8 טסצ 8 נוסץ ת08 .פַתַסספצָ3 צַ652ט60110 שַטש0 ם1 1060בתהת ₪6 60 815%1001% 72 800056 פש16ט עטסץ 6182066 1% 116616

: יס ת1/16+6 לגו 1161

פס ת 1‏ 16 58810 סטהת 1 .6ט51%10ת50 %ת110 18 1% 608056ס ,611ח

.5פת11 סאפת

0 : נסווסי'

48מתה 10106פת80 %םת1108 6פסח סגס 18 בתטסקתסס שתטס שַת 8871‏ 8:6 טוסצ 1% 18 1% 68% 86266 1 ?טחסמא טסץ 80 טסע .16עסש 6ם> ת+ תחסתא .%פסת 6ת% 18 16 6ה8תס 1006שסת% 6ב% פסתסס סעסתט >טס 6ע51%10ת50

:סססתס6תסטת 6גמומחנ1סת

ז

86 סם118 ספסת 66 18 1% 6ת(61> סה8ת6 8% 16006חסת% מטס ‏ סל 1 שת ת1 6%ט0סכ2ק שו

: צסותסי ב גוסץצ ‏ 218 .16 סשהבקחסס סס שטהת טמסצ 1% חטסתא סט ע66עס תך תצנט 216ח8א0 02ס? 1% 6עהקחסס טסץ 216 208800%57 מפתסס ם1%ח ‏ 16 ?אתתלת :ס מא1א10 5 50צמאק

:פסתסטת 06ח101

6 סע+ 008ת 9%0095%68‏ וע8 עסת6ס עטס בס+ט 1% 68ש85קהסס 68 ,סא

. 01898 6ת88

: ינ סותכי

. ידו

. צס

.מס

ועו

.עם

ב זא

58 1% טטם 16עסט 66 ת1 שפסת 8ם% שסם 15 16 686 ,פתה6ת ‏ 1% ספ

.צסצְּת תסעץ+ 66ע2הקתסס טסץ 628% 0%8ט8סמק שמסתה >%פסת 6ת> :סעססתססתסגות %טת361 .שת

מ062%81ס 806 סס שטהם טסץ פת6 6ט8161ת80 תסטפ פהת 16... .10%1%++01 צעסט 18 1% .1% 16ת8ת סס ע06עס ת1 פת0ס61%1ת600:ם

: מסתסי ‏ .טא

אעסט 1 אססת .05% 66 שַת1צ88 8206 טסץ טטם טסץ תב1%ש ‏ 806266 4 0 ם0נ1 צָעסט 8 8180 18 6ת1ת617%פ5ספצתק .6ת5%1001ספ5צַתק ת6דשט אס .6ע82קתסס נוסץ תה8ס חטסם 8+ מס1טספסט צת 80 .0%ש6ס2ק 51%616ת80 9 פמפ8ַתסתחה8 +58 08 וסץ טפסת 6ת7 .%פסת 06 צַ58 גוסץ תהבס מאס טסץ עס ,66עהקהסס טסץ ,צ811ת6:50ק חסת% טסץ ,שטסתא טסץ ר>הת+ % 1160280026 ת1 הַת8871 6ע11%62800 ַסע+ 6ס0ת6+029ת 6חספ פת+ס

1 שת תם1 %פסת שתס 18 פ1ת6 8%ת6 66ת%10ת6ת 18

פתניסט טסץ 8005%82%18%68 תה8ס 628% 1140186026 5086 פטהת גוס ססם 72 09 מם1 581%106ת86 6ת11 פפסת 66 ,6עפת

: 610 תפ>תסט 610% .+

- 56 18 מאזק1סתת1א %הת5 חסתפ8 ס% 10%₪01%++41 צעסט 15 1% אתנםף 1-5 ,.. ס1% סגום .שפסת

:עסתסץ .מא

,

8 16 .שסתצתה8 %פסת 6םתף 18 1% 6הת6 %18%6ם5%8ס50 טססתתהס גוס 80 .1 סת117 18 1% 80206 1 ,1%106פת50 סת110

:נססת6+תס 61006 .צתם

6פת סס 10₪1%61068++81 סטהת שח בהת% 86טש1+10פת50 %ת117 80 18 ב ...1%

: ענ סותסיף . ידו

1 88 פפסט6סלק עפתסס 6ע8 6ע6ת6 טֶהַּת% גוסץ שעטפפ8 תה8ס 1 ,08 :+ 11%86

: ננססת%6תסגו1 0%ות61 .מס . 98 6סצהא

(3) אשר למסיסות הנמוכה של הצורה הגבישית של ניפדיפין - דבר'שעלול לגרוס לבעיות פורמולטיביות - ד"ר לוטכנברג הודה ‏ כי גם לגבי תרופות אחרות קיימת אותה הבעיה כפי שניתן ללמוד ממאמרו של 6חטנפ המווכר לעיל. |

(4) ד"ר לוטכנברג הסכים כי, למרות כל הבעיות המוזכרות לעיל, תרופות הניפדיפין היו בשוק כבר לפני תאריך הגשת הבקשה נשואה הליכים אלת ושהתמשו בהן וטיפול בצורת 26108586 אס51 פתתעמת לתמתסת לטיפול ביתר לח דס ובמהלות ‏ לב. ד"ר לוטכנברג הודה ‏ גם כי תרופת הניפדיפין היתה בשימוש בשוק בצורת טבליות וקופרסיפיטט לפני תאריךך הגשת הבקשה נשואת הליכים אלה. הדבריס הנ"ל | עולים מפרוטוקול הדיון המוזכר לעיל עמ' 18-14 ו-21 כדלהלן: |

:זסתחסע .מא

ספ עטסץ 6%056 6ת 68101‏ ת1 ₪866 פהאט מפאנ1ענספעזא

?תס+טתסטת1 0811060 :סתסטתסטת %טת161 .עס

1 18566 פפח 16 :עפתסע .עא

. פתסעט %סת ת8 1 1% ₪568 1461

:סססתס6תסגו %סות161

% .תסנסמסטםת1 %6 ₪866 שח תפתש 6186 68% 8% 1נפש 1 .6ספט 10617 6 60 8582006

: לנסותסי

17 שפתש ע0ס+ 1816+% ₪601081 6ם6> ת1 הא1ק1פמע1א :נסס ת66ת0גו 6נות61

|

8 מש 08261008900182 ע0ס+ ,8810 גוסצ 2 : ל סותסיד

:01 סמתסת סגום , פפצ :0 תס+תסג 111%

. התנחתהּ התה תס1פתפט5פסעתה

: לוכי

עטסץ ₪6+026 ,83' 06+0286 66פט₪ 1% פהש פת2ס+ מסנתשט ‏ םתד

?7 6ס66תסטת1 :סז ססתס6תסגום 615

868 606ת8₪5081 6ת8 0829501868 +ס מעס+ ת1 ,₪611 . 801655

: צסותסי

7 05 מעס+ תסנתש

.מ

. יזא

במ

. הד

. צכ

. מז

יניו

: ליסס ת6ת10ו 6גות61ע

1 סףת961801 50%%6 : צסותסי

8ו115028% 66 ת1 ב0ס1>מספטת1 081160 80 מטסץ 026ס+6ם2 ,116028006 6ת866ק שַת61ט1סת 1‏ ,110סגום 66 60 תפקס

7 טווועס+ מאזפ1קטעזא 0%0%ס8 תטסת< 5ב %התש 8ַתנצָפ >סת ח 8‏ 1 ,תחסת< 6עשט 5ת18%610טת02ס+ תסנצתחא 8ַתנצָהפ 6%סת ‏ תה 1 ,8601110 06 ס6> תאש 1 ,%6604ש4ת סז פא1פנסמע1א ‏ +0 8ת18%10טתעס+ תסנתש ‏ ,6698א%-פת - פ6ת66הק 6ת1081סת1 1146086026 184עסח 606 התסע+ תטסתא הֶתגְצָהפ .תטסת< ‏ שעשש פת0ס18%1טת02ס+ תסנתט , טאזפזפטענא מסנתט ,6התט... .תטסת% סבעסט 0809580105 6ת661801 80%6 272 18 264818586 0ע2ב0%סת .סאתט ‏ 15 תסנצהט ,%הבט פהש

?7 18% ב18%10גהעס+ מסצמן י : [נססתפ>+תסטות 61016 .תע0ס+ 26108586 006םת8₪5081 18 1% חס ד 106 198 שסם 6ם 65צ :זססתס+תסטת %טת61ע

.וע 6ת15%8111ת:0 ת1%ח

.צסם

. יא

יצ

. זא

.צכ

. יזא

: ל סווסי

?7 תסצ1+חח

: 01 ת66 תסנות 6גות61

שת 6ע8גו50 עגוס+ סט 6תס תסצע

ג

|: סיד .תטסת< פהש 15ת7 .021856818 סמס1א

: סנססת6+תסט1 6גות61

. השסת:! ₪88 18תף : לנשווזכייד ?פאזעזסםעקזא +0 1%68%6698ק0022001 הטסת< פהח 1% : 091-0ת%69ת10ו1 גרס . ,6ת14ת : 6 ותכ)י ?למאזענסתת1א 0% 000260101%68%6 0% ת81 שבל 88 טפתט : 110660010 גת 61 .צ80%6101% +0 6%פתס 8016ע2 8 פטבּםת סל : צסותסיי 98 ,תס1שתפטת1 עטסץ 0% ,6858 מ%10תסטת1 6םת%ף 6+026ס 50 סש 8150066 ת1 ת0ס%1תסטת1 618 טגוסס80 [0ת5068%1 ה סעסט מאזפזפטעזא +0 168טפק8ס 6ת6018%1 50% החסתא

פתבפת שסהת> ,206587000 עס+ 68016%8 תטסתא

סעסגת 06מ1ת%81תסס תסנצססה 68שת10סמסם 5 6

.צם

גדא

.עס

ועו

. מכ

. ידו

.מ

ב ו

ת060%606 | 8268 802+806 8 ת1%ש מאזעזסטע1א 6ת568111צקס סעסש 6עסת6 תה תעש עסקש 66028 00826פ עטס+ 6מ8 6מס בס+תט חטסא .שאזעזפמעזא | +0ס 5-סס במשטסתן

?למטסתא שעשטח מא1ק1קעתזא +0ס 21%8%0605ק601כ2ק0ס0

:סססתפטתסטת %טת1פא .צכם

עסתסס ‏ תה עטע 626 שעסש פמסתטס %פשתסום 1 . 11[137108אגום

: עסחסי .יזא

6 מאצפ1סמע1א ב%ס1א 21%8%068ע601עקסס פטע פת68ת 1% 50 5ת1108%10קקה פסת%66הק תב115סגום צסצהם 4 .- בתשטסתא +ס שַת1ת1הסתסס תסנפסתסטת1 פנהס +0ס 4866 פנתס 6

?עטע הל1ש 002260121%68068 מאזע1כקעת1א 6םת609502101

:שססתס6תסנום ס6טתופעת .מם

.טסמא %'ת80 1

: עסתסץ .לא + ב%10תסטת1 66 +0 %ם8060ק 6ת> פת6 פת ₪68‏ 1% ספ5 מטסתא 886םת %18%66ת9209++01 8180 %פגח 6ח 27 עה שגמסת1%ש 6010198%8תק0סס

.בע

ב מא

.צם

ב מ

.בע

: נסווסי

צ1110מ8%68 סטססה 06ת9+10קא6% פטהת טסץ 60 2108066ק2001ק 00‏ 6מטקע 7 עקש1615תטת טוסת1%שט פת61%0ת60 68%ת :פהבתט

:0 תס6תסנום 013%

[

:21 .16 565606 סטבת 6

.מס

: נסותסיי

י| ?תס חטסת עס : מס תסט תסטן יוו

. פת+תסות עגוסע וס

.תסת א51 פ8ת שת ,תס6םת% שעסת פהת 6ם ספ

.8 נ:6עססתספ>הסטם סנות+6ת

.ם

.תס . יזא

7 ץצ 8160 :עסמסץ

.1 סת פהת 6םת 105ת11118אמה ת1%ח :6-6סת6>תסג1 %גוות 161 ?גוסץצ ,סא :ע6תסץ?

1 ,פטהת ₪6 :6-ס6סת%6תסות 6גות61

17 ס0ס1 5ך :70065

8 תס 65ת 6600‏ 1% פת61%10תסס 82% מפבתש :6עש6סתס>תסטתם 6גוח61ת . ת811א80 צתה1מס

?7 ססת 18 16 שַתנדָהאסהק 8006 מסבתש :שס6תסץל

עס+ 898016 18 1% 6ת80%8061ק 8601410 מפ6תש :6ש5פסתס6תסטת טטתופתע .1 שַתס1 8 011166

8% 0001לסעק 68 עס+ 06ט1סתסס סס צ1תס פתאש 1 : עסותסי' תפנת 2818506 6גמסת%ט1ש 6הב6ת ע6ש6תט טאזע1סםעע1א +0ס 21%8%68ק601:ק0ס60 סם 18 5626 580 80%60ק 6006 198 1% 1% פתהבפת 16 80 ,צ101%תגות

.עס

.צכ . תא .דצכ

חייש .תס

. זא

1 155 טסט6סעסם 616 ,צצ16ב1חטת

.9ת81%10ת0ס0 צ+2ע80 6ם% עפבתש :100660620 סגות1ס .מכ

ט1 שֶת1אס8ק 8ע82 טסץ 0608086 פת01%10תסס +צ805 6ם% מספבם0 :שפתסל .לא . 1 61 .6%%+ע 18 פהת6 פפצ

. פ5ת1%10תסס צָע6 עסבת0 :656סתס6>תסגט ו 1161 . צכ

צעה ע66תט שַת08%1ק8 8% 1 .פת01%10תסס צַע6 שסהתט ,65צ צ יי

. פתס:+1בתסס

ה. ס%סו1פָט5 הראח גם כי לאתר אכסון בתנאים של תום ולהות ב-

%, קופרסיפיטט של ניפדיפין מתגבש. סש%סמ1שט5 עשת את

0 הניסויים בתיפזורת והנית כי גבישיס קטנים שנמצאיס במערכת

משמשים כמוקדי גיבוש. במהלך הקירתו הודה ד"ר לוכטנברג שמדובר בתנאים של לחות, אולס בתנאי יובש התומר הינו יציב.

הדבריס האלה עולים מעמ' 61 ,62 ו-66 לפרוטוקול הדיון שס

נאמר כדלהלן: | | |

ש8+06 תס1פט1סתסס 8 50 פפתסס (ס%סת5041) 86 :60מתס%6תסטם 361006 .שסם 8 םת1 950818צ2ס מאצעזסתע1א 6ת1+1 צעפט תסטפ ס8ת+ 5000108 15ם 86 תה ב 2002790811128010 ע0ס+ 161סטםת 858 80% צָ₪ 55600 6+ תנש התס1טסצק 6+ 158 %+ץ .18בסת ת3199010%610 . 260101%8%08קסס

בבתטת עפהתט 16 18 טסץ %פב 1 צָהת שטם .שסטתנת 06 :שפתסל .תא ' ?017

0 :0 פת0ס1ט61תסס ה1תטת צ6מט 19 8%ם% ,65צ :6תס6סת66תסטם %6ט₪610 .סצם

צָ5ת 6 עס 8ת61%610תסס 16חטת( עפהבתט 16 158 ,8190 %>סא : מסותסי' .עא ?תתהצסהצהק 618 ת1 ?6ש6ת [םת68%1ק5 סשת 18 %התש , פתס1%1בִת00

.5ת0ס61%1ת0ס6 18תטת מסתט 8ת8180₪991 18 ₪86 :0ת5ססתס%תסטת >טתגפא .צס .4 16 ספתש 16 86תך

86 .ת8881 50 פ5ת61%10ת00 16חטת 665תט שַת05991ט 8180‏ 18 16 :שפתסל .סא 46 עבת 16 585ת6₪1%10ת00 ה1חטת עס6תט פהת5 צעספת% 8 85ת .גוס

.1 66ט0כס פהת 6ת 6ת8 ,65צ :620סת%6+תסטם 6טת₪61 .שת

. 8ת0ס0161ת0ס0 18+חטת מפכת0 :מפ6תסל .סא +פת% תטסת%* 611 18 1% .פת0ס6161תסס 14תחטת 862תט פטם ,56608 16

תהּס טסץ ת68155010%10 66 התה 15 1סתסס בותגות צססתנצ טס 56811126צעס 0ס סתהאטח %'ת6005 1% 1% טססט0סעקם 8 5%811126?:ס ,ת%10ט801 ת66%מט 1585 7118 -.חַת1ת80706% עס ת1 5681צע02 8 סַתבטסגום צַס .תס01+1תסס 16חטת צספבתט 15 6םת581 15 6ם %>התח %טם .18חטת :סבתט

סמסתטחט פת61%10תס0ס ה1חטת ב1%ט [ת80811 15 16 :6-6מתס%תסטת| %6טת₪61 .עקם .תס 18 צצט5%80111ת1

הַתנעָהפ ‏ 18 86 .פת1610ת00 +85 בס1ח 8150 6ת80811 18 16 :ספתסע .טא .ת2193%811128%10ס סם 18 6ע62ת% פת01%10ת00 צע8 ש46תט

לְת פהת 6ת 65106 66 60 קש :8כ62סת%6>תסגות פ5טח61א .5ע

%סטססנס 6 שהתט סַת1צ88 819590 6ע8 טסץ התג .5בצ :מ6הסל .סא במ ת0ס16בתסס צַ8%2 מסהבתט 898016 18 +105601 צס 10108%6ס6עקסס 9 1 ס'ת8009 16 ,68%6ת

. פת0ס61%1תסס ת007%81 עסבתש :6ת6סת66תסט2ת %טת61הא .מכ

60 מסץ +1 שת1א08%ק5 ת8 1 פטס ,8ת01%10ת00 מ002%81 65במ0 :מ5פתסך .-א מסנט 802696 גוסץ 1% ₪6 6011 109856 0בת8 185 צמהתחטהם 6ת7 .027 1%6 8+ פתס%1+61תס0 צ%ע6 ע66תט 26ט+11%078% 6ת> 60 שַםת61תסססה סהת6 ,שת חה 1 8ת61010תסס צַ05 עסבתט ,21950811126ס פסם 80698 6010108%66מקסס 4% 82001016 518 ת6ט6 6ם8 02780811126 6סם- 8008 1% שתצצ8פ 1 ,ת8681 ₪6 ת1%ח 88266 טסץ ססם .86ת% תסנ%תפת %'ת8095 ס6סת1צטפ 6 תס תס 6% עססתט .תס1ספסגס 56 6ת6008%1ת ‏ תה 8ת1ע8%02 8286 טס 85 שַתס1 88 0250811126 %סת 84065 601010866:קסס צעצ6 צס6תט 08% צ88 טסת 6099 8201016 6ת% תסט 6‏ 0ת8 צ21ב 16 ספ 826 6ע62ם6 0608%₪956 ת 02705811128%10‏ 18 6שסב6> ת41610תסס . .ת1 78%818עס

( - ס> ת1108%10קקה8 66 םת1 100% טסץ +1... נ:שעססתס6תסטת 6וח61ע .כ 1 1%ח ‏ 50681 מאדעדתמתעזא (1111028ת 20 סשת סט 6מעסת טת866ק וסץ 88 159 618 50 .עטע 8ת₪1111728 20 8ת8 50865205 165גות428 התה 8 המאאזעתזפםת1א 6ב% 680%ת00 618%6ת1 צמסט ת1 שת1שס . 0001000121%8%68 66 +0 5806עטם 2108%6ש26001ק0ס0 6ם6

. 5ת61%0תסס צ+2%ע8 עפהתט טטם .106 8 פטהם 1 ,8021806 סשתס 26 :מסחסס .סא

. ע0ת%006%+ 699866תק2 :6020סת66תסט2 6וח61א₪ .מס

עס+ 01082 צעסט 06 60 פהםת 1% ספטהבסססם 260086 סל %תהאחט 1 ספ :ש6תסל .מא ,11שח 60%א 1% +31 ,פת61%0תסס צ45 ע6בתע .בסט1סטת1 6216 6תס 811 8 6ע6ת71 -שַת1ת%צע62ט6 ,1010חגות תסע+ 660666סמ:ם ,5011 תט1ת1תטנה הסע+ 0%1%6 50811126צע0 צָהת 1% סֶהת6 1160280026 6ת6 ת1 בתס1שתסת סת

?תס 6+ 18 ב 0-6

, 60101085685ת2ש 66886 עסע :6ש65סתס%6תסטם סטחונסם .צם ?עס 18 1% :עסתסץ .סא .1 :6ש6סתס6תסטת %₪%ת61א .מס

וב ד"ר לוכטנברג לא הציג אסמכתא כלשהי מהספרות שהיתה יכולה להעיד על כך כי במצב של יובש ובנוכחות של 818ל9צ02 86866 יש לצפות לגיבוש של הצורה האמורפית של ניפדיפין (ר' עמ' 53 לפרוטוקול הדיון).

(8) במהלך תקירתו נשאל מר תומר אם מוכרים לו תכשירים לטיפול מהיר ומושהה המכילים צורות שונות של תומר פעיל. הדבר הזת עולה בעמ' 3 ו-124 לפרוטוקול הדיון שם נאמר כדלקמן: |

ד"ר כהן:

בסעיף 1 של הרצאת הטענות שלך אתה אומר: האמצאה המוגדרת כ-סשש> 0 הינה תערובת אתידה ורגילה של שני התרכיבים הנ"ל שההכנה לפי האמצאה מיוחדת וכו'. מה זה נקרא תערובת אחידה ורגילה?

מר תומר:

לוקחים חומר אי', וחומר בי' ושמים אותו במיקסר איזשהו ומערבבים אותו ומתקבלת תערובת שהיא אתידה מבחינת ההרכב שלה, שאם אני

0

0 אשבור כדור לחצי אז יהיה לי את אותו ההרכב בהצי זה ויהיה ל: את אותו ההרכב בחצי זה. וזה הרגילה. לקחת במיקסר שני מרכיבים זה נקרא. ד"ר כהן:

אבל האס מוכריס לך תכשירים מהספרות ואתה לא הבאת עוד כאלה, של שילוב של שתחרור מהיר ואטי שעושים תערובת רגילה כזאת?

מר תומר:

3 :

כן. ד"ר כהן: איזּה למשל?

מר תומר:

בלדנל ספייסטב נדמה לי קוראים לזה, רטרד. שלוקתים גרנולות משלושה סוגים שונים, אחד לשתרור מהיר, אתד לשתרור אטי ואחהד לשחרור עוד יותר אטי ומערבבים אותס ביהחד ודופקים מזה טבליה.

.

| - כתן :

איך זה נקרא?

מר תומר:

אני אגיד לך מיד, בקנדה, אני מצטט את הספר הקנדי, הס קוראים לזה קצת אחרת, הם קוראיס לזה בלדנל ספייסטב.

ד"ר כהן: בסדר. עוד?

1 -' 1 י |

מר תומר: יש הרבהת. אני הבאתי אחהד. יש עוד.

9. ניתן לסכם עתה את הענין כפי שהוא מתייחס לשאלת ההתקדמות ההמצאתית:

(1) ניפדיפין בצורה גבישית הנוגעת ל-6%826ת 6818%ת היה ידוע והיה בשוק לפני תאריך הגשת הבקשה נשואת הליכים אלה.

)2(

)3(

)4(

)5(

)6(

ניפדיפין כקופרסיפיטט (בצורה אמורפית המתמוססת מהר) הנוגע לטיפול מהיר היה ידוע מהפטנט האירופאי שפורסס לפני תאריך הגשת הבקשה נשואת הליכים אלה.

א. ידוע מהספרות (ס6סמ1שָטפ) שהקופרסיפיטט המוזכר בסעיף משנה (2) הנ"ל הינו יציב כאשר הוא יבש וזאת אפילו בטמפרטורה גבוהה. ניסויים בנושא נעשו על ידי סססת8041 במשך שישה חודשים.

ב. ידוע גם מ-ספֶסחצצָט8 כי כאשר הקופרסיפיטט מאוחסן בתנאים של לחות גבוהה (75%) הוא מאבד ממסיסותו.|

ג. סטְסונפָט5 | אומר שכנראה בתנאים של לחות גבוהה כאמור גבישים קטנים של ניפדיפין מתנהגים כמוקדי גיבוש ובמצב כזה הקופרסיפיטט עובר לצורה גבישית.

המבקשת טוענת שהיה צפוי כי במגע הדוק בין ניפדיפין אמורפי לבין ניפדיפין גבישי, הצורה האמורפית תיהפך לצורה גבישית. לכן, היה צפוי שהתכשיר הוה יאבד את פעילותו המידית. אין בראיות שהוגשו מטעס המבקשת ואין בעדות שניתנה על ידי ד"ר לוכטנברג כדי להוביל אותי למסקנה כזאת ולכן הטענה הנ"ל לא מקובלת עלי.

א. המבקשת טוענת גם כ אפילו בצורה יבשה ההתנהגות של הצורה האמורפית לא היתה צפויה. לא הובאה בפני אסמכתא כלשהי התומכת בטענה זו ומסתבר שבענין זה סומכת המבקשת על מה שידוע כ-"16006חטסת< מתסתתסס".

ב. עלי לציין כי באשר לטענה חנ"ל, המהווה דבר מרכזי בענין שבפני אינני יכול, בכל הכבוד, להסתפק ב-"תסתחסס 68" בלי התייחסות כלשהי מטעם המבקשת לספרות המקצועית ומבלי כל הסבר היכול לבוא לכוון אותי על מה ה-18006טסת< תסתתסס הזה מתבסס.

לדעת המבקשת קיימת התקדמות המצאתית לגבי האמצאה נשואת

.0

)7(

)8(

)1(

)2(

הליכים אלה. העמדה הזאת של המבקשת מבוססת על שתי טענות: א. הת עדותו של מר תומר אשר מעולם לא עסק בעצמו במו"פ או בפעילות מדעית כלשהי מאז שסיים את האוניברסיטה כבעל תואר שני לרוקחות, שאין לזכותו אף פרסום מדעי אף ולא פטנט אחד, שגם לקראת מתן עדותו לא טרח לעשותו נסיונות כלשהם, שדבריו אינם אובייקטיביים, ועדותו מגמתית ומודרכת מכוח העובדה שבנוסף להיותו עד הוא גם בעל דין וטוען."

עלי לציין כי עדויות סותרות אינו מהווה ענין שמוטל עלי להכריע בגינו בהליכים אלה. על בסיס הנימוקים שנומקו קבעתי כבר שנטל השכנוע לגבי התקדמות המצאתית מוטל על המבקשת, ולא מצאתי בטענות המבקשת, בראיותיה או בעדותו של ד"ר לוכטנברג דבר שמוביל אותי למסקנה שהמבקשת הרימה את הנטל האמור. לא מדובר כאן בעדיפותה של עדות אחת על פני עדות אחרת אלא בנטל השכנוע המשתקף בטענות, ראיות ועדות מטעם המבקשת. אני בדעה שאפילו בהעדר עדות כלשהי מטעם מר תומר לא הורם הנטל האמור.

א. נטען על ידי המתנגדת כי בהליכים אלה (כמו בהליכי התנגדות שבעבר) מר תומר ממלא שלושה תפקידים: מנכ"ל המתנגדת (ונובע מזה שהוא בעל דין), פרקליט המתנגדת מאחר והוא טוען עבורה בכתב ובעל-פה, ועד מומחה מטעם המתנגדת.

ב. נטען על ידי המבקשת כי מטבע הדברים אדם המשמש כנציג צד בדיון משפטי, ובעת ובעונה את גם מעיד מטעם אותו צד, סובל מפיצול אישיות. אשר לענין זה הופנתה תשומת לבס לסעיף 36(א) לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקת מקצועית), התשמ"ז-1986 (להלן - כללי לשכת עורכי הדין)

הקובע כדלהלן:

"לא ייצג עורך דין אדם בהליכים משפטיים, לרבות ערעור אם הוא עומד לחעיד מטעם אותו אדם באתר שלבי ההליכים האמורים; נקרא עורך הדין להעיד מטעמו של אדם אחר שהתל לייצוג - יחד מן הייצוג".

בסעיף 36(ב) נקבע כדלקמן:

"הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו

על מסירת עדות כשעורך דין נקרא

להעיד בידי בעל דין יריב, או בענין שחו טכני או ברשות בית המשפט או ברשות הועד המחוזי".

אינני חושב, כפי שנטען מטעם המבקשת, שלמרות העובדה שמר תומר אינו עורך דין (או עורך פטנטים) אלא מנכ"ל המתנגדת, הרי שניתן בכל זאת לגזור מההוראות התתיקתיות הנ"ל גזירה שונה לענין שנמצא בפני. ברור שחברת המתנגדת כשלעצמה וכגוף משפטי אינה יכולה לדבר, לכתוב או לבצע כל פעולה. לכן היא בעצמה אינה יכולה לטעון טענות בעל-פה או בכתב. נובע מזה שהמתנגדת זקוקה לייצוג על ידי עורך דין או עורך פטנטים או, בכפוף לתקנון ולתזכיר ההברה, על ידי מנכ"ל החברה. כמו כן ובכפוף לנאמר לעיל, מנכ"ל החברה רשאי לתת עדות בעל-פה או בכתב (בצורת תצהיר המוגש על ידי החברה) ורשאי גם להיחקר חקירה נגדית.

לא ניתן, לדעתי, להשוות עורך דין המייצג לקוח כלשהו,

עס מנכ"ל או מנכ"ל חברה שמייצג אותה בהליכים משפטיים. בספרו של כב' הנשיא ד"ר יואל זוסמן ז"ל "סדר הדין האזרחי" (1990) מהדורה שישית בעריכתו של כב' השופט ד"ר שלמה לוין, נאמר בסעיף 169 בעמ' 203:

"סדרי הדין הנוהגיים בארץ אינם מחייבים בעל דין למנות עורך דין כדי לייצגו לפני בית המשפט, אלא הרשות בידי כל בעל דין להתייצב בעצמו בכל שלב משלבי הדיון..." (הדגשה הוספה: מ.א.).

המוזכר לעיל מלמד שבדומה לאדם פרטי הרשאי להתייצב בעצמו "בכל שלב משלבי הדיון", גם הברה או תאגיד רשאית לעשות אותו הדבר. אולם, כפי שנאמר קודם, מאתר והברה כשלעצמה אינה יכולה להתייצב היא זקוקה לייצוג. אם, כמו במקרה דנן, הייצוג ניתן על ידי מנכ"ל החברה הדובר וטוען בשם החברה, הרי שזאת כאילו החברה עצמה דוברת וטוענת. כמו כן, חברה בוודאי רשאית להגיש ראיות ולשם כך, בהסתמך על המילים "בכל שלב משלבי-הדיון", למנות את מנכ"ל החברה שגם מהווה דובר ההברה לתת בשמה עדות בעל-פה או בצורת תצהיר. אין בזה אלמנט של ניגוד אינטרסים או כפילות תפקידים.

בענין שבפני מר תומר, מנכ"ל המתנגדת, אינו מהוות פרקליט ההמתנגדת, כפי שנטען, אלא דובר המדבר וטוען בשם המתנגדת. לשם כך אי-אפשר לנתק את מר תומר מהחברת המתנגדת.

כדובר, מר תומר רשאי גם לשמש כעד בעד החברה - מצב שבעצם דומה לכל אדם פרטי המתייצב בבית משפט בלי ייצוג על ידי עורך דין. לפיכך, לא ניתן לקבל הש ואח כלשת: בין מעמדו של מר תומר לבין עורך דין המייצג לקוח. טענת המבקשת אשר לנושא זה נדחית אפוא.

לסיכום, יש לציין כי הכלל בדבר הפרדה בין תפקיד עורך גם דין המייצג גורם בבית משפט לבין עורך דין המשמש עד באותו ענין, חל על עורך דין ועל עורך דין בלבד וזאת על בסיס ההוראות התתיקתיות המוזכרות לעיל. עורכי פטנטים שאינם עורכי דין לא כפופים לסעיף 36 לכללי לשכת עורכי הדין. עם זאת, מבחינת כללי האתיקה המקצועית רצוי שעורכי פטנטים לא ישמשו עדים באותו עניינים לגבים הם מיצגים צדדים בהליכים הנערכים בפני הרשם. ברור מעבר לכל ספק, שאם על עורך פטנטים לא חל

סעיף 36 הנ"ל, בוודאי שהוא לא חל על מי שאינו עורך פטנטים כגון מנכ"ל חברת המתנגדת שבשמה הוגשה התנגדות בענייננו.

(7) המתנגדת העלתה את השאלה באס מר תומר יכול להיחשב כעד מומחה. אשר לנושא זה תשומת ליבי הופנתה לאסמכתאות הבאות:

א. סעיף 30.3 עמ' 295 "דיני ראיות" (1985) חלק שני, מאת פרופ' אליהו הרנון שם נאמר כדלקמן:

"הנושא שעליו מעיד המומחה צריך להיות כזה, שהכשירות לתוות דעה עליו נרכשת רק על ידי התמחות מיוחדת, בלימודים או בנסיון מעשי. כלומר, מדובר בענינים שאין בית המשפט מסוגל להכריע בהם, בהתבסס על הידיעות תחכלליות שיש לו, כמו לכל אדם משכיל אחר. אם אין בתוות דעתם של המומחים כד: לעזור לבית המשפט להגיע אל מסקנותיו, אין טעם לשמוע את העדות, והיא לא תורשה".

ובהמשך (בעמ' 296):

"כדי שחוות דעת העד תתקבל כעדות מומחה, יש לחוכיתח שלעד חאידע

ב.

הדרוש בתתוס שעליו הוא מעיד. בתחומים מסויימיס יכול ידע כזה לנבוע מלימוד עיוני בלבד, בתתומים את עצם - מעבודה מעשית בלבד, ובמקרים רבים -- משנ:

הדברים האלה גם יחד".

ובהמשך (בעמ' 297):

"ככל שהשופט צריך לסמוך יותר על המומחה המעיד לפניו, באשר רק המומחה, ולא השופט, יודעי סתרי המדע הנדון - כגון הבליסטיקה - כן חייב השופט להקפיד יותר על הוכחת מומחיותו תילה".

"דיני הראיות של המשפט המקובל, שעל-פיה אנו מדריכים את עצמנו, מרשיס כידוע שמיעת דעתם של עדים מומחים בעניינים הדורשים ידיעה מומחיות או מיומנות הנקנות רק בדרך התמחות מיוחדת. ההנחה היא שעדות כזאת מפי מומחים עשויה לעזור לבית המשפט בבואו להכריע בשאלה השנויה במחלוקת; אך גם כשר מתקבל עדות מומחים, ההכרעה הסופית שמורה לבית המשפט. אם אין בחוות-דעתם של מומחים כדי לעזור לבית-משפט להגיע אל מסקנותיו, אין טעם לשמוע את העדות והיא לא תורשת".

בעמ'

דן עומד נ. מדינת ישראל ע.פ. 495/69 פ.ד. כ"ד (1) שם נאמר על ידי כב' השופט לנדוי ז"ל חאות ג':

3 מול

134

ג. נתן רכש ותחברה הלאומית לביטות ולאתיות בע"מ נ. אלזת הרצברג ע.א. 541/63 פ.ד. י"ה(11) 120 שם נאמר על ידי כב' השופט ברנזון ו"ל בעמ' 124 בין האותיות א' ו-ב':

"זאת ועוד: כשיש נח עדות נאמנה של עדי ראייה על מה שקרה, לעומת עדות תיאורטית של מומחה על מה שיכול היה לקרות, אי צריך לומר כי בדרך כלל עדיפת העדות הישירה על העדות התיאורטית. בחיי יום יום, כשניתן לבחור בין ממשות ותיאוריה, הממשות עדיפה. בית המשפט האמין בנכונות עדותם של עדי הראייח ופסק על פיה, הוא הית רשאי לעשות כן, וזהו סוף פסוק".

ד. "38 1סט "שאפם תסתתסס 86 721818 ת1 06ת186טע , 6שסהש1ח (1970) שם כתוב בסעיף 939:

06 תססגו ץָתסות69%1+ צסע" 1 תם 9 50 %פטח 6ת8 ,00888%27ס6ת 185 צ801%ק08ס 6+ ""8016+ 8ת1תק" תחסתם 6ם צְפט צָם .568% צ₪8 פפס6ת1%ש 626 %סה8ג ₪6 ,תסתט ,%תסהתסבסקת1 5ס 208%62) 8 ת1 ,ש082801% 015 %+ס .תהטס!סץת ‏ 18 ,880206 1098502 מס צטס 006םמ60100 6ם 60 18 16 אס פסטןסטת1 18 00 68 תטסתס 18 16 .16טע מס6ת%סת8 1 פס 6ם6 ספת סשסת ס צפת צ801%ק8סת1 תסטפ 0% צ811%6גו סא .615007001% סץ 0200++ס 6ס מספ1עה סטהםת 50 56678 פת0ס5%1ס6גוס

15

85 1001טסת 8120867 %ע0ס8 606 +0 בהפנופפה 06 צ08% 1% .ע80%6ש8ת0 60 6+ 8% 1 ת1 + צ11%ה 6ת01802098101 8 88700 986 6ת 51‏ ת1 6 שפטת שסםפ 60 6סת8ט880 ת1 600100ם: שהת+ צְ1סקהסת1 שהת% התה ;צסת6%66קחהסס 8 66פגן 06 צהת סחגס מסתעס+ 8 86 ת1 %תסתטקע8 66 +0 8518 46 לה מסססהפהת0 086 צָהש 5806 66

. "6פט 06 צהת 186> ע6תמס+ 8

]) 0 ת. "2 1ס 7‏ ,"טהעם תסתת0ס 00‏ 8% 751815 ת1 06ם100טם ,6עשסתסשנ1ח (1979) שם נאמר בעמ' 751-749:

ס 511 עס פפסתס1+ץ+ מסק"

103 65:קה1 66 פטס | 126גו0סה8

תסצתא 0068ת00798%8ת015 הסע? | 00865

56 ת1 קט 6סתחטפ 06 צ0881:ס צ8ת

.. . "06ת6216אם" 608

-- , תסח , 1606 60 וד"

86 - 00098908סעק ‏ 811 01084860ת1

,1%105ו80+ 66 +0ס ₪56 81טת1טתסס

תף8 +0ס 800106עק 6ם8 16מהם 6תס

0 , צ8גו5% 1 , תס8+1קנוססס 86 תה ,06ת1םת281> [8ת165810+סצ:ם סץ | 210066טתס0ס תסנתש - 5%

6[ 00 6585ת1%+ ‏ 8 6סט4ס:ס

מסט61 8 תסקט 16086טחסת< 300028586

"...60%[סגם

6 עצץע0ט0 ת1 08280154 שתץל (1)" 147 ,י. מר תומר אמר שאין ידע בסיסי שלא מופיע בספר לימוד או ספר עיון (א0ס0ם%א16) (עמ' ‏ 59 ו-60 לפרוטוקול הדיון). לדעת המבקשת טענה זאת מוכיחה את ההבדל התהומי בין עד שאינו מומחה ‏ וכל "מומחיותו" באת לו מזה שקרא ספרי לימוד, לבין עד מומחה שיש לו ידע אישי משלו פרי נסיונו הוא שלא בא לו אך ורק מקריאת ספרי לימוד.

לענין "ידע בסיסי" ("180666חסת% מסתחסס") התייחסתי קודס ואין עוד להוסיף לקביעתי.

ד. מעמוד 30 של פרוטוקול הדיון עולה שמר תומר ניסה להציג לד"ר לוכטנברג בליל של פרופוזיציות שעיקרן שניתן לקחת תכשיריםס קיימיס ולהתליף בהם מרכיב אתד או יותר באחרים. לאתחר שד"ר לוכטנברג חלך עם מר תומר כברת דרך בכיוון זה אמר ד"ר לוכטנברג את הדברים הבאים:

סשת 26% :6ע6סתס6תסגו1 6גוח61ת .שסם"

8( אתגת>% 1 .צָהש עסת%סתה8 ת1 %טסש

צם טטסת בהוסת % ואת

4ַתנמסצתה | 5610%66סטפ5 | +561ת1םת |

10% 8 ש>סת 18 6ם תסת% 0956ו608ם | . "%+015ה הח

לפי טענת המבקשת הרי לך שוב על רגל אחת התבדל התהומי בין עד מומתח בשטה שבו הוא מעיד לבין אדם, שחגם שלפני כ-30 שנה סיים לימודיים אקדמיים באוניברסיטה בירושלים, הוא, איננו מומחה בשוס שטח מדעי או תעשייתי ספציפי ומעולם לא היה כות. טענה זו אינה מקובלת עלי.

נטען על ידי המבקשת שבנוסף לעובדח שמר תומר איננו עד מומתה לסוגיות הנדונות בהליכי התנגדות אלה, ‏ חוא ‏ גס איננו עד אוביקטיבי. מן המפורסמות חוא שמעד מומחה, יותר מאשר ‏ מעד רגיל, נדרשת מידה גבוהה של אוביקטיביות וזהירות בהדריכו את הערכאה השיפוטית בענין מומתחיותו. ככל שהמדובר הוא בסכסוכי פטנטים, הרי שעדותו ‏ של עד מומחח תמיד נוגעת לשורש הענין והיא מתייחסת למה

שמקובל לכנות "18506 01618866 6ת7". לפיכך כל אימת שבסכסוס: פטנטים תזקק ערכאה שיפוטית לעד מומחח, מוטלת על עד זה חובה מיוחדת ולא די בהוכתת כישוריו ומומחיותו בתתום עליו הוא מע:ד אלא שומח עליו לשכנע את תחערכאה השיפוטית כי חביא באמונה את דעתו העצמאית והמקצועית בנושא עדותו בלא שיושפע מעמדתו של צד זה או אחר בסכסוך. |

(12) תשומת לבי הופנתה לאסמכתאות הנוספות הבאות:

א. (1979) סעסחש1ש (שהוזכר לעיל) שם נאמר בעמ' ‏ 761 (דבריס מאת ה-מ1118סא 6עסם):

0-3

המה ,ת007%681 חה 1 שת1ת6 6תס תס" מפת %1+10ת80310 סת 8%תס 18 סהת+ 6 086ס0ס6ס סס 6 +תשגוס 6 צָאת 6ת :8106 ב 0% תהפ1שכהס תג תס1נת1קס תה +0ס ת%198תהק 6ת> צנטפסתסת 6 +1 ,06ת8016 תשס פ1ת | טשמפטס 6 סטם ‏ ;16 פת5681ס6ת0 סף עסת26081 8 800626 60 מסטסת 8 6 ת1 6 ת1 18 16 התס1תט טסדט ‏ ש18טס1סעהק סתט צַסעהאסם 6ת5 +0 0205%5>ת1 66 .ת1הפת1הח 0ס> ת1ת 66ת6081ע2 פ8ת סוטסנספסצק סס ‏ 18 ספ 60 סז

0-2

8מ28+ 8 80061886עם סס 0ת8 06ת5016 +ס ת150-8%10ת1חב 6+ תס

"6100פטך (ההדגשה הוספה על ידי המבקשת)

ב. "00ת60גותק215ט ת2108סחת" (שהוזכר לעיל). שם כתוב בכרך 31 סעיף 181 אשר בעמ' 747:

שג1פט 618%6106ת2 6ת8 50206 6םל"

1 צפת 06ת1066ט6 תסנגת1נקס ‏ 05

0 5

13

0110 צס 0 66 0% 0188 עס 65%ע6פ6ת1 שת1חסתפ ו

. "פפסת1%ש

נטען כי יש ללמוד את הגישה לפיה נדרש מעד מומחה לגלות יותר אוביקטיביות ודיוק בעדותו מאשר מעד רגיל מ-תס 02088" "08ם188טת (1985) המהדורה השישית. שם נאמר בעמ' 442:

8 0606א6 צתה8 0% צתסת058%1> שת" ,%ת16סט שעסת צַמשהס ‏ 60 צ11%61 מה סט 018%8: 2988117 פעסח 6ת8 צְסמה8 +ס 8%ב0 תהםת% 1595%₪06 1%6188%6גו

פטםתף ‏ 18 156 .688ת₪16 צע8ת41עס

עסמס+ת 8% 5+6סתט 6 צסהעטססה ונס 8 8 הטסתפ ץצ+1ט90%1[סס

"..0ע1גוס: (ההדגשה הוספה על ידי המבקשת). נטען שאין לדרוש מעד מומחה העדר מוחלט של פניח אמוציונלית. עם זאת ‏ יש להזהר מעדים עוינים. אסמכתא ביהס לזה נמצאת בספרו של (1970) 6עסתחש1ח (שהוזכר לעיל) האומר בסעיף 940 עמ' 775 כדלקמן:

+ + צ1811%6>:הקתך" סת 18 (צ+0801ק08| 81ת6₪0%10) 1 בג8 88 20082060 865ת10 % עתסת698%61> %0> צמ8ת61101מס 8 206 -.0085ת%58פפת 1‏ 56% 8 ת1 8 ,תס1טסת0 208%116 8 0% 10206 + צ80111%ססע:ק 66 שַת1סת100+ת1 11 15 ,0ת+%611 גו 8 בתה8 ;%ת2%68סקת1 895 1208ת6ת600ק 68 1858 תת +0ס צ61811%6להק 4ם8180-601%1 89 %6ת261608 8108798

)14(

8 [ת90%1++8 8ת8 655ת%+1ח 6+ . צתסת%568%1 15 05 שת610ש

6 מס 80%610811עק 18 16 שסטם 0%ַז8%6%9 | סש + ססתסענוססס 8 סטסנם 0+ 1 סנ 8 ;התנגת +00 ש6%1811%שבם צנתס 1% 8% 88% סס 8016 צְ11הטפט 0 מש0ס8 החסע+ 06ת%626ת1 צַס 8 ,16ק 6%80‏ 502 ;06םת0120005%8 6+ והסע+ צס1והנ61טהס 6+ 8 ₪ת טהת6 06ת015008508 8 עס ,08056 66 ת1 ששעהם 8 158 מס פה8ת עס ,צ6ת8ק 8 +0ס עפמ%סצם 8 שנס מס1פהססס חספ עס ,%ת6תסקקס פמט סט צ5%1116סת 8₪ 0+ עצָסתסת 2606106 פפת . "עתסות65%61+

(ההדגשה הוספה על ידי המבקשת).

נטען מטעס המבקשת כי מר תומר חופיע בהליכים אלה בתפקיד משולש: בעל דין, טוען ועד מומחה. במצב כזה, כפי שנטען, לא מתקיימים אף אחד ‏ מן התנאים שהתגבשו במשך שנים רבות בפסיקה ובמשפט המקובל באשר לרמה הגבוהה של אובייקטיביות הנדרשת מעד מומחה. יש אפוא להתעלם מעדותו של מר תומר.

טענה זו אינה מקובלת עלי.

המתנגדת מבקשת ממני להנחות הנחיה למר תומר שאם הוא יגיש תצתחיר כעד בהליכים עתידיים המוגשים על ידי חברת אוניפארם בע"י שייערכו בפני, ובעקבות זאת הוא ייחקר על תצהירו, הוא חייב לחיות מלוות על ידי בא כותח מקרב אלה המוסמכים להופיע בפני הרשם.

ככל שאנ רואה שניהול הדיון באורת התואם להצעה שלעיל הינו דבר רצוי בהתאס למצב הקיים, כל צד רשאי לנהל את ענייניו בהליך אזרחי לפי מיטב שיפוטי ולשקול לעצמו את דעתו על היתרונות והתסרונות של

אופן ניהול הדיון בעניינו. אינני מוסמך להנתות הנתיה כזו..

מצד המתנגדת נטען כדלקמן:

(1) אשר להתלטת קודמי (כיום כב' השופט יואל צור) בענין התנגדות למתן פטנט עפ"י הבקשה מס' 42947 נקבע בסעיף 24:

א. "לא | אוכל שלא להתייחס לשאלת כשירותו של מר תומר כמצה':יר שהועלתה ע"י מר צלר, שהצחיר מטעסם המבקשת (ראה בסעיף 18 לעיל), בניגוד לטענת מר צלר אין החוק דורש שבעל המקצוע יחיה מומחה בבעיות מתוחכמות של | השטת המקצועי. סעיף 5 לחוק קובע בבירור ששאלת ההתקדמות ההמצאתית תופנה לבעל מקצוע ממוצע מר תומר בהתאם לכישורים שהוא הצהיר עליהם בתצחירו נחשב ללא ספק כבעל מקצוע ממוצע במובן סעיף 5 לתחוק".

הקביעה תזאת מקובלת עלי כמובן.

תכשירי ניפדיפין מוגנים על ידי פטנטים ישראליים שהינם בתוקף. על הרקע הזה ברור שלמתנגדת ‏ אין תכשירי ניפדיפין וברור גסם מדוע המתנגדת לא הגישה למשרד הבריאות באר בקשת למתן רשוי מטעמה באשר לייצור ושיווק התכשיר האמור.

במחלך חקירתו העיד מר תומר על עיסוקו בצדדים פורמולטיבייס של ניפדיפין. נטען כי פעילותו וידיעותיו של מר תומר בנושא עולים גס מחהראיות שהוגשו מטעס המתנגדת.

נטען כי מר תומר בפעילותו הרחבה עסק וממשיך לעסוק במחתקר ופיתוח מהצד הכימי, הרוקתי, פרמקולוגי וכו'. עצסם ‏ העובדה שלמתנגדת מספר לא מבוטל של תרופות אשר

לגביהן הפורמולציה והספיסיפיקציות לייצור נקבעו מהבחינתח המקצועית על ידי מר תומר עצמו ‏ או בשיתופו הפעיל, ‏ מעיד ‏ על מומחיותו או לפחות על מעמדו כבעל מקצוע ממוצע..

גם טענה זו מקובלת עלי.

ד. נטען כי המבקשת לא הצליחה להוכית במקרה ‏ דנן ‏ כי למר תומר אין ידע בניפדיפין או בפורמולציות הרוקחיות.

אומר ‏ מיד שכל הטענות מצד המתנגדת המוזכרות בסעיף משנה (2) לעיל ( להחלטתי זו נראות לי והן מקובלות עלי אפוא.

(3) א. המבקשת רוצה להסתמך על החלטת קודמי בענין התנגדות למתן פטנט עפ"י הבקשח מס' 60937 שם נקבע כי עדותו של מר תומר אינה נחשבת כעדות מומחת...במובן שניתן/! לעדות כזאת בפסיקה ובכך שזו עדות של מי שנוגע בדבר ושמראש לוקה בחוסר אובייקטיביות.

ב. המתנגדת טוענת כי סעיף 5 לתוק חפטנטים, קובע את בעל המקצוע הממוצע כקנה המידע לקביעת קיומה של התקדמות ההמצאתית. נטען כי היות ומר תומר מחווחה לפחות בעל מקצוע ממוצע, אין רלבנטיות לסוגיה המתייחסת למומחיותו של מר תומר במשמעות עדות מומתה. ידוע כי מר תומר הינו

( בעל תואר שני ברוקתות. ..

גסם הטענות הנ"ל מקובלות עלי.

ג. באשר לעדותו של מי שנוגע בדבר נאמר על ידי המתנגדת שמר תומר אכן נוגע בדבר אך ואת באותה מידה (או אפילו פחות) מנגיעתו בדבר של העד מטעם המבקשת, ד"ר לוכטנברג. בקביעתי הקודמת החלטתי כי אין פסול לקבלת ראיות ולשמיעת עדות מאדם הנוגע בדבר. ברור שעמדת: אמנם משקפת את המצב הקיים בבתי המשפט ואין!|כל סיבה אפוא שמצב כזה לא יחול גם על דיונים משפטיים ‏ הנערכים

בפני חרשם. (4) מקובלות עלי טענות המתנגדת אשר בסעיפים 23-20 לסיכומיהת בתשובה. 5. להלן החלטתי באשר לנושא המוזכר לעיל כפי שהוא נוגע לעדותו של מר

תומר:

(1) נטען על ידי המבקשת שמר תומר שהוא המצהיר והעד היחיד מטעם המתנגדת אינו כשיר למתן עדות מאחר והוא -

א. ‏ אינו עד מומחח. ב. ‏ אינו עד אובייקטיבי.

(2) לאור הדברים האלה, כך נטען, יש לקבוע שהמתנגדת לא הרימה את נטל חבאת הראיות חמוטל עליה. אי לכך עומדת למבקשת חזוקת שאמצאתח היא כשירת פטנט. כתוצאה מכך,הרימה המבקשת את נטל השכנוע בשלב בחינת הבקשה ולא מוטל עליה כל נטל שכנוע נוסף. לדברי המבקשת ‏ יש אפוא להתעלס מההתנגדות ולקבל את בקשת הפטנט כפי שחיא פורסמה ברשומות ‏ "יומן הפטנטים והמדגמיס" בהתאם לתוראות סעיף 26 לחוק חפטנטים, כאילו לא הוגשת התנגדות כלל.

.. אשר לנטל השכנוע, קבעתי כבר בסעיפים 14 ו-15 להתלטתי זו ואין לי אפוא מה להוסיף לסוגיח זו. כמו כן,אין עוד לתוסיף לקביעתי הקודמת לגבי שאלת ההתקדמות האמצאתית (ר' סעיפים 16 ו-17 להתלטתי

(3) אשר לכשירותו או אי-כשירותו של מר תומר להוות עד מומחת הביאה המבקשת אסמכתאות רבות. מקובלת עלי טענת המבקשת שמקרת שבו עד מציג את עצמו כמומחת חרי שעליו לעמוד בקריטריוניס של עד מומחה שנקבעו בהלכות המשפטיות ובספרות המקצועית שחוזכרו לעיל.

(4) בענין ההתנ לעיל נאמר

בהתלטח הנ"ל קוד נוגעים לקבילות

לציין כי מומחיותו של עד יש להעריך בכל ענין וענין

גדות למתן פטנט עפ"י הבקשה מס' על ידי קודמי כדלקמן:

"לפנינו מונחות ‏ זו מול זו שתי עדויות | שהוגשו למעשת כעדויות מומחים: מחד גיסא עומדת עדותו של ד"ר אמס6אזהמש מטעם המבקשת ומאידך עומדת עדותו של מר תומר שהוא מנכ"ל המתנגדת ‏ ומי שטען עבורה בהליכים דנן. בעוד שמר ‏ אתסאזצמח (המצחיר מטעם המבקשת) פרסם כ-15 פרסומים מדעיים והמציא למעלה ‏ מ- 0 פטנטים שנרשמו ובקשות לפטנט שהוגשו לרישוס בגרמנית ושבהסתמך עליהם נרשמו וחוגשו לרישום פטנטים | רביס | במדינות | אחרות ומרבית הפרסומים חינם בשטת ח- תומר הינו בעל - תואר ראשון ברוקתות ואיןוו לו פרסומים מדעייס או פטנטים שנרשמו ‏ על שמו; ומה שיותר מכך בתיותו | מייצג את המתנגדת ‏ וגם מנכ"ל המתנגדת יש לדבר השפעה רבה על משקל עדותו. לאור כל זאת ניתן לסכס ולומר שב- לוקה עדותו של מר תומר: (א) בכך שאין היא עדות מומחהה במובן שניתן לעדות כזאת בפסיקה (ב) בכך שזו עדות של מי שנוגע בדבר שמראש לוקה בחוסר אוביקטיביות".

מי המלומד קבע ששני הליקוייס

וואת בהתאם

, לכישוריו של העד בתתום המסגרת בה ניתנת העדות. כאן יש להזכיר כי האמצאח ‏ נשואת הליכים אלה מתייחטסת לפורמולציות (תכשיריס) לשימוש תרופתי.

(5) בענין שבפני הצחיר מר תומר כדלקמן:

א. שהוא בעל תואר מוסמך לרוקתות של האוניברסיטה העברית. בין השניס 100 ועד 14 הוא עבד בחברות "פלנטקס"/פרמהפלנטקס בתפקידים: רוקת אחראי, מנחל ייצור, מנהל מסתחרי, מנחל תפעולי כולל אחריות על הפיתוח והמחקר והחבר מועצת המנהלים.

ב. משנת ‏ 1975 הוא משמש כמנכ"ל חברת אוניפארם בע"מ (המתנגדת בהליכים אלה) שעיסוקה ייצור תכשירים רפוא:יים באמצעות מפעלים פרמצבטיים אחרים. מר תומר היה עורך משותף של הספר "מדריך תרופות בישראל", ערך את הספר "מדריך לקוני כימיקלים בישראל" ושימש כעורך משותף של בטאון הרוקתים בישראל "הרוקת העבר:י".

ג. משנת 1960 חוא התעסק בהתאמת נושאי מחקר מהצד הפומי, הרוקחי והפרמקולוגי.

ד. הוא בקשר קבוע עם אנשי רפואה והוא פעיל ביישום וייזוס מחקרים שונים.

ת. הוא< עוקב באופן קבוע אתרי ספרות כימית, רוקתית, פרמקולוגית ורפואית המתפרסמת באר ובעולם.

(6) בסעיפים 32 עד 36 של הסיכומים העיקריים מערערת המבקשת ‏ על מומחיותו של מר תומר ונאמר על ידה:

"את כישוריו מונה ‏ מר תומר בסעיפים ‏ 1 עד 5 של תצתירו מיום 8, סעיפים אלה זהים מילה במילח לסעיפים ‏ 1 עד 5 של תצהיר

שנתן אותו מר תומר ביום ‏ 18.2.85

בענין התנגדות לבקשת פטנט 60937.

באותה פרשח חוחלט על ידי קודמי | שמר תומר איננו עד מומחה".

המבקשת ערערה על אמינותו של מר תומר בנוגע לתשובתו שתהוא ביצע ‏ ניסויים בחברת תרימה. לאור זה טענה המבקשת כי קיים מצב לפיו כישוריו של מר תומר הס כמפורט בסעיפים ‏ 1 עד 5 לתצהירו, כאשר במיגוון התכשירים של המתנגדת אין כל תכשירי ניפדיפין, כאשר המתנגדת אפילו לא הגישח בקשה לרישוי תכשיר שכוה וכאשר ‏ מר תומר לא עשה נסיונות כלשהם לקראת הליכי ההתנגדות הנוכחיים.

לנוכת דברים אלח התבקשתי להכריע בין שתי עדויות סותרות: מן הצד האחד עדותו של ד"ר לוכטנברג, אשר מאז 1978 מועסק אצל המבקשת בתפקידי ביצוע אתראייס במתחלקה העוסקת בהכנת תכשיר:י רוקחות מוצקים בכלל, וכאלה אשר החומרים הפעילים בהם הם משורת הדיהידרופירידינם בפרט; אשר בשנים 1984-1985 היה מנחל ייצור אחראי לסינתזה של חומרי רוקחות ‏ וביניהם ניפדיפין; אשר מאז קיץ 1985 עומד בראש חטיבת הרוקתות של המעבדות הגלניות של המבקשת כאתראי לפיתות וייצור של תרופות מוצקות ואשר לזכותו 10 פטנטים גרמניים בשטח הנדון ושורה ארוכה של פטנטים מתאימים בארצות אחרות ‏ - כל זה כמפורט בסעיפים ‏ 2 עד 4 של תצהירו של ד"ר לוכטנברג. ומן חצד השני עדותו של מר תומר אשר מעולם לא עסק בעצמו במו"פ או בפעילות מדעית כלשהי מאז שסיים את האוניברסיטה כבעל תואר לרוקתות, שאין לזכותו אף פרסום מדעי אחד ואף לא פטנט אחד, שגס לקראת מתן עדותו ‏ לא טרת לעשות נסיונות כלשהם, שדבריו אינם אוביקטיבים ועדותו מגמתית ומודרכת מכח העובדה שבנוסף להיותו עד הוא גם בעל דין וטוען.

תיאור ‏ כישוריו של מר תומר בהליכים אלה זהה מילה במילת לתאור כישוריו בסעיפים 1 עד 5 בתצהיר שנעשה ‏ ביום 18.2.85 בקשר להליכי התנגדות למתן פטנט עפ"י הבקשה מס' 60937, בהליכי ההתנגדות הללו אכן הוכת שמאז מר תומר סיים את

לימודיו בבית ספר לרוקחות באוניברסיטה העברית ביצהירו אמר מר תומר שבין שנת 1960 (שנת קבלת תואר מגיסטר) ועד 1974 הוא שימש כרוקח אחראי, מנהל ייצור ומנהל תפעולי שכלל אחריות על הפיתוח והמתקרב בחברות פלנטקס ופרמהפלנטקס. כמו כן ציין מר תומר בסעיף 5 של צידירו כי מאז 1960 ועד עתה הוא מתעסק במחקר וגם מצד הכימי והן מהצד הרוקחי והפרמקולוגי.

אינני סבור שלגבי כשירותו של מר תומר כעד מומחה אין כל רלוונטיות בכך שלמתנגדת אין תכשירים רוקחתיים של ניפדיפין או בכך שהיא לא הגישה בקשה לרישוי של תכשירים ניפדיפין.

לאור האמור לעיל אני בדעה כי בשטח הפרמצבטיקה שבה מר תומר מתעסק, הוא אכן מהווה מומחה. לכן אין לי אלא לדחות את טענות המבקשת בענין זה ולדחות גם את בקשת המבקשת לפסול את עדותו של מר תומר מלכתחילה.

זכותו של טוען, שהוא גם עד, להתערב כטוען בעת הקריאה הוזרת - ייצוג עצמי ועדות עצמית

קבעתי כבר כי בעל דין בהליכים הנערכים בפני הרשם רשאי לייצג את עצמו ולתפקד כאילו הוא עורך דין או עורך פטנטיס כדי לייצג את עצמו ולנהל את משפטו.

יש לציין שוב כי כללי לשכת עורכי הדין (אתיקח מקצועית) שהוזכרו לעיל חלים אך ורק על עורכי דין בלבד והם לא חלים על בעלי דין הפועלים לצורך ייצוג עצמי.

ייצוג עצמי כולל את הזכות לתהקור עדים. בספרו "סדר הדין האזרחי" (שהוזכר לעיל) נאמר על ידי כב' הנשיא זוסמן ז"ל כדלחלן (סעיף 395 עמ' 460):

"בעל דין שקרא עד, תוקר אותו; בעל דין שכנגד רשאי לחקור חקירה שכנגד, ולאחר מכן רשאי בעל הדין הקורא לחקור את העד בשני הקיירות חוזרת בעניינים הנובעים מהחקירה שכנגד" ראה תקנה 164 לתקנות סדר דין אזרחי 1984".

נוסף לכך ישנה הזכות להקירה בעל-פה עפ"י פקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א-1971 (להלן - "פקודת הראיות). סעיף 17 קובע כדלקמן:

"(א) הוראות סעיף 15 אינן גורעות מכותו של בית המשפט לצוות כי המציג ייתקר בבית המשפט, ובית המשפט ייעתר לבקשתו של בעל דין לצוות על כך..."

בדומה, סעיף 26 לפקודת הראיות מרשה לבעל דין לחקור בעל-פה עדים מומחים וזאת לשונו:

"(א) הוראות סימן זה אינן גורעות מכותו של בית המשפט לצוות כי מומתח...ייתקרו בבית המשפט, ובית המשפט ייעתר לבקשתו של בעל דין לצוות על כך".

כל בעל דין, אפילו בעל דין המייצג את עצמו, כשיר להעיד לעצמו. סעיף 2 לפקודת הראיות קובע כי -

"הכל כשרים להעיד בכל משפט...ואין אדם פטור מלהעיד מפני שאף בעל דין בתובענת אזרתית..."

סעיף 7 לפקודת הראיות קובע כי-

"במשפט אזרחי יכול בעל דין להעיד לעצמו או להיות מוזמן להעיד ליריבו".

במקרה דנן ובהעדר איסורים בפקודת הראיות שיאסרו על בעל דין שמייצג עצמו מלהעיד במשפט, אין סיבה מקובלת לאסור על מר תומר להעיד לעצמו בתור "עד" או בתור "עד מומחה" בלבד שהוא כשיר להיות עד מומחה (וכפי שקבעתי קודם הוא אכן כשיר להעיד כעד מומחה בענין זה). על הרשם לתת משקל לעדות בעל הדין - בכובע עד או בכובע עד מומחה. אולי אין זה רצוי שמר תומר ייצג את עצמו וגם ישמש כ"עד" וכ"עד מומחה". אולם את הדבר

ניתן אני משאיר לשיקולו של מר תומר. מבחינה משפטית מר תומר רשאי, במסגרת של הדין האזרחי, לתפקד בו זמנית כבעל דין, "עו"ד", עד ועד מומחה.

לאור האמור לעיל יש לראות את הראיות שהוגשו על ידי המתנגדת והעדות שניתנה בהתאם כראיות ועדות של עד מומחה - דבר שאת משקלו הבאתי בחשבון בקביעתי לגבי אי-הרמת נטל השכנוע על ידי המבקשת בגין פרשת התקדמות המצאתית.

סוף דבר ובהתחשב בטענות הצדדים, ראיותיהם והעדות שניתנה במהלך הדיון שחקריים בפני (דברים שעיקריו פרטתי במלואם בהתלטתי זו) ועל סמך החקיקה והפסיקה שהוזכרו לעיל, אני מחליט כדלקמן:

(1) ההמצאה נשואת בקשת הפטנט הינה נמצאת בהתאם לדרישות הקבועות בסעיף 4 לחוק הפטנטים.

(2) המבקשת לא הצליחה להרים את נטל השכנוע המוטל עליה בדבר התקדמות המצאתית עפ"י הוראות סעיף 5 לחוק הפטנטים.

לאור כל האמור דלעיל אין לי אלא לקבל את ההתנגדות מטעם המתנגדת ולדחות את בקשת הפטנט שתוגשה על ידי המבקשת.

באשר להוצאות הקשורות לדיון זה, המתנגדת תהיה רשאית להגיש את טענותיה וראיותיה תוך 45 יום מתאריך ההתלטה זו ולמבקשת נתן 5 ימים נוספים מיום שקיבלה את טענות וראיות המתנגדת, להשיב עליהן.

בירושלים החיום, ז' באב התשנ"ד 5 ביולי 1994

מיכאל אופיר רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר