⚖️ החלטה שיפוטית

סימן מסחר 345678

החלטות שיפוטיות

ערכאה: בית הדין של רשות הפטנטים

הצדדים

צד א'

מבקשת הביטול

  • שם: בטוניס בע"מ
  • בא כח: עו"ד צבי הוברס
צד ב'

בעלת המדגם

  • שם: אקרשטיין תעשיות בע"מ
  • בא כח: עו"ד ראובן שדתה

ההחלטה:

בפני רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בענין בקשה לביטול רישומו של המדגם מס' 16792

89 המדגם: | אקרשטיין תעשיות בע"מ

באמצעות ועל ידי עו"ד ראובן שדתה

מבקשת הביטול: בטונית בע"מ

באמצעות גלוזמן הוברס ושות', עו"ד על ידי עו"ד צבי הוברס

זוהי החלטה בגין הוצאות ווּאת בעקבות הודעת ב"כ חברת בטונית בע"מ (להלן ‏ - מבקשת הביטול) מיום 17 באוגוסט 1993 שבה היא חזרה בבקשת לביטול רישומו של המדגם מס' 16792 (להלן ‏ - המדגם) ש הוגשה על פי הוראות סעיף 36 לפקודת הפטנטים והמדגמים (להלן - הפקדה).

להלן השתלשלות הענינים העיקריים:

(1) המדגם נרשם ביום 20 במאי 1991 בסוג (25)04 לגבי מדרגה. תוקפו של הרישום הוא מיום 8 באוגוסט 1990.

(2) ביום ‏ 19 באוגוסט 1992 הגישה חברת בטוניס בע"מ בקשה לביטול רישומו של המדגם. לבקשה זו צורף כתב הטענות מטעם מבקשת הביטול.

)3(

)4(

)5(

)6(

)7(

)8(

)9(

)1(

)2(

ביוס 14 באוקטובר 1992 הגישה הברת אקרשטיין תעשיות בע"מ (להלן - בעלת המדגם) את כתב טענותיה שכנגד.

ביוס 10 במאי 1993 חגישה בעלת המדגם חודעה שבה נטען ‏ כי מבקשת הביטול מעולם לא הגישה ראיותיה ולא ביקשה ארכה לעשות כן. על מבקשת הביטול היה לחגיש את ראיותיה עד סוף ינואר 1993. לפיכך ולאור הזמן שתלף, בקשה בעלת המדגם מהרשם לדחות את הבקשה לביטול ולצוות על מבקשת הביטול לשלס לבעלת המדגם את הוצאותיה בהליכים.

עד עצם היום הזה לא הגישה מבקשת הביטול את ראיותיה.

ביוס 17 באוגוסט 1993 חגישה מבקשת חביטול הודעה לפיה היא הוזרת בה מבקשתה לביטול רישומו של המדגם.

ביוס ‏ 24 באוגוסט 1993 הגישה בעלת המדגם בקשה לקביעת הוצאות לטובתה.

ביוס 21 באוקטובר 1993 דחה כב' בית המשפט המחוזי את בקשת מבקשת הביטול להיתר להקן את כתב חגנתה על ידי הוספת תביעה שכנגד שעניינה מחיקת רישומו של המדגם בהתאם לסמכותו של ביהמ"ש עפ" סעיף 44 לפקודה.

ביוס 28 באוקטובר 1993 ולאור החלטת כב' בית המשפט המחוזי: המוזכרת לעיל בעלת המדגם שוב פנתה לרשם בהליך דנן. בעלת המדגם ציינה שהחלטתו של כב' בית המשפט המחוזי הנ"ל תומכת בבקשתה לקביעת הוצאותיה.

סעיף 46 לפקודה קובע כדלהלן: "בכל הליך משפטי המובא לפני הרשם עפ"י פקודה ‏ וזו תהא לו לרשום את הסמכות לצוות לפסוק לאחר הצדדים במשפט את ההוצאות שימצאן סבירות

ולחורות מי מן הצדדים ישלם וכיצד תשולםנה".

כולו או בתלקו, ואת משלוש הנסיבות הללו:

א. אס נערך הסכס פשרה בין המתדייניס אשר בו הוסכם שכל צד ‏ ישא בהוצאותיו הוא. ברור הוא שזאת אינו המקרה בעניין שבפנגני.

ב. אס הצד שזכה בדינו התרשל בניהול הדיון ובשל דרך ניהול הדיון מטעמו גרס להוצאות שלא לצורך. במקרה כזה ‏ ייקבע ע"י הרשם שהצד שזכה בדינו ישא בהוצאותיו הוא או הלק מהן שכן אין זכות מן הדין או מן הצדק להטיל את ההוצאות או הלק מחן על הצד שכנגד שאינו אתראי בגינן.

גסם זה אינו המקרה בעניין שבפני.

ג. אם קיימת סיבה אחרת המצדיקה שהצד שזכה בדינו ישא בהוצאותיו הוא או תלק מהן. סבורני, כי אין כאן סיבה כזאת המצדיקה חריגה מהכלל המקובל.

לאור האמור דלעיל אין לי אלא לקבוע שעל מבקשת הביטול לשלם את הוצאותיה של בעלת המדגם.

אני עובר עתה לשאלה המתייחסת לגובה ההוצאות. כפי שהוזכר קובע בסעיף 6 לפקודה מסמך את הרשם לצוות על תשלוס הוצאות שימצאן "סבירות". ולכן מאחר והמקובל לא ראה לנכון לפרש את המילה ‏ "סבירות" ואפילו לא כיוון את הרשם באשר למשמעותה, יש להסיק את המסקנה שהמחוקק הטיל את קביעת גובה ההוצאות לשיקול דעתו של הראשון.

(1) כלי העזר ששימשו עד כה כמכשיר לקביעת הוצאות "סבירות" היו כלל: לשכת ‏ עורכי הדין (התעריף המינימלי) התשל"ז- 1977‏ (כפי שהם תוקנו). הבסיס לשימוש בכלי עזר זה היה השוואת הליך. שבפני הראשון להליך אזרחי אשר לגביו נקבעו נוהל בתקנה 511(א) ו-(ב) לתקנות סדר הדין האזרתי, התשמ"ד-1984.

(2) משמעות המילים "הוצאות סבירות" פורשה בעבר כהוצאות כיס, שכר התייצבות ושכר טרחת עורך דין, היינו הוצאות שמגמתן למנוע תסרון

"+

כיס.

7. בבואי לדון בגובה ההוצאות עלי להביא בחשבון גם עקרונות ‏ ונתונים נוספים וביניהם:

(1)

(2)

(3)

(4)

(5)

טיב ההליכים ועד כמה הס מסובכיס. השלב אליו הגיעו הליכי על ריב.

העבודה, המחקר והטרחה שהוטלו על הצד שזכה בהליכיסם לשם הכנת ההליכים, המסמכים בגינם והגשתם.

כללי לשכת עורכי הדין שהוזכרו לעיל.

ולוקחתי בחשבון את כל האמור דלעיל ואת הכללים והעקרונות המקובלים כפי שפורטו לעיל ובהתחשב ‏ גם בגובה ההוצאות שנקבעו בעבר במקריים דומים, הנני לקבוע כי על מבקשת הביטול לשלם לבעלת הסימן את הוצאותיה בסך 2,000 ש"ח כולל.

הסכום חנ"ל ישולם תוך שלושים (30) יום מתאריך החלטתי זו שאם לא כן, ‏ הוא ישא ריבית כדין והצמדה החל מיום החלטה זו ועד ליום התשלום בפועל.

ניתן בירושלים היום, טז' סיון התשנ"ד

מיכאל אופיר רשם הפטנטים, המדגמים

6 במאי 1994

וסימני המסחר