⚖️ החלטה שיפוטית

סימן מסחר 345678

החלטות שיפוטיות

ערכאה: בית הדין של רשות הפטנטים

הצדדים

צד א'

בעלת המדגם

  • שם: שרפמן ובניו תעשיות מתכת בע"מ
  • בא כח: עו"ד דניאל שרפמן
צד ב'

מבקש הביטול

  • שם: יהושע קרולפלד
  • בא כח: עו"ד נחמן כהן צדק

ההחלטה:

בפנכי הרשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר בקשה לביטול מדגם מס' 15040 בעלת המדגם: שרפמן ובניו תעשיות מתכת בע"מ

-

באמצעות וע"י עו"ד דניאל שרפמן

מבקש הביטול: יהושע קרולפלד

באמצעות ה"ה כהן צדק ורפפורט, עו"ד ועו"פ ע"י עו"ד נחמן כהן צדק

והי התלטה בגין הוצאות וזאת בעקבות התלטתי מיום 9 במרץ 1993 אשר בה דחיתי את הבקשה לביטול את רישומו של המדגם מס' 15040.

להלן השתלשלות הענינים:

(1). מדגם מס' 15040 (להלן - תמדגם) נרשם בסוג (6)03 לגבי "מתקן מתקפל לשולתן". תוקפו של הרישום הוא מיום 30 במאי 1989.

(2). ביום 20 במרץ 1991 החגיש מר יהושע קרולפלד (להלן - מבקש הביטול) בקשה לביטול רישומו של המדגם ואת עפ"י הוראות סעיף 36 לפקודת הפטנטים והמדגמים.

(3). ביום 21 באפריל 1991 הוגש כתב הטענות שכנגד מטעמם שרפמן ובניו תעשיות מתכת בע"מ (להלן - בעלת המדגם).

ביום 21 ביוני 1991 הגיש מבקש הביטול את ראיותיו וזאת בצורת תצחיר מטעמו ותצהיר מטעמו מר יעקב וינגר המשמש כמנחל יד תפרזול (1984) בע"מ המפעילה חנות למוצרי פרזול שונים ומייבאת מוצרים שונים בתחום זה.

ביום 23 ביולי 1991 הוגשו ראיותיה של בעלת המדגם בצורת תצהיר מטעמו מר חיים שרפמן, שהוא מנהל בעלת המדגם.

ביום 3 בפברואר 1992 התקיים בפני בירור אשר במהלכו לא נחקרו המצחירים הנ"ל על תצהיריהם שהוגשו בעניין זה.

ביום 16 במאי 1993 הגיש ב"כ בעלת המדגם בקשה לפסיקת הוצאות ופורטו ההוצאות המבוקשות ע"י בעלת מדגם. בצירוף לבקשה זו הגיש ב"כ בעלת המדגם תצהיר מטעם מר חיים שרפמן אשר בו הוא מצהיר על נכונות ההוצאות אשר פורטו בבקשה. לפירוט ההוצאות המוזכר לעיל אחזור בחמשך.

סעיף 46 לפקודת המדגמים קובע כדלהלן:

"בכל הליך משפטי המובא לפני הרשם עפ"י פקודה זו תהא לו לרשם הסמכות לצודק לפסוק לא רק את הצדדים במשפט את ההוצאות שימצאו סבירות ולהורות מי מן הצדדים ישלם וכיצד תשולמנה".

הכלל הוא שהצד המפסיד בדינו יהיה לשלם את הוצאות הצד שזכה בדינו. עם זאת, נאמר לא אחת כי הרשם מוסמך לחרוג מכלל זה, כולו או בתקווה, בהתאם למשלוש הנסיבות הללו:

א. אם נערך הסכם פשרה בין המתדיינים אשר בו הוסכם שכל צד ישא בהוצאותיו הוא.

ב. אם הצד שזכה בדינו התרשל בניהול הדיון ובשל דרך ניהול הדיון מטעמו וגרם להוצאות שלא לצורך. במקרח כזה ייקבע ע"י:

הרש שהצד שוכך בדינו ישא בהוצאותיו הוא או חלק מהן שכן אין וחלק מהדין או מן הצדק להטיל את ההוצאות או חלק מהן על הצד שכנגד שאינו אחראי בגינן.

ג. אם קיימת סיבה אחרת המצדיקה שהצד שזכה בדינו ישא בהוצאותיו או חלק מהן.

אינני סבור כי במקרה דנן מתקיימות ההתלופות שבסעיפים הקודמים 1 ו-3 לעיל. לפיכך אין לי אלא לקבוע שעל מבקש ביטול המדגם לשלם את הוצאותיו של בעלת המדגם.

מוטל עלי עתה להתייחס לגובה ההוצאות. כפי שכואר קודם, סעיף 46 לפקודת המדגמים מסמיך את הרשם לצודק על תשלום הוצאות שימצאו "סבירות". אולם, מאתר והמתוקק לא ראה לנכון לפרש את חמילה "סבירות" ואפילו לא כיוון את הרשם באשר למשמעותו, יש להסיק את המסקנה שהמחוקק הותיר את קביעת גובה ההוצאות לשיקול דעתו של הרשם.

הוחלט לא אחת כי על מנת לאפשר לרשם להפעיל את שיקול דעתו תנ"ל רשאי הוא לראות ככלי עזר את כללי לשכת עורכי דין (התעריף המינימלי), התשל"ז-1977 (כפי שהם תוקנו מעת לעת). הביטוי לשימוש בכלי עזר זה הינו השוואת ההליך שבפני הרשם להליך אזרחי המובא בפני שופט בית המשפט.

הכלל המקובל הוא שהוצאות "סבירות" מתייחסות בעיקר להוצאות כיס, שכר התייצבות ושכר טרחה עורך דין, היינו הוצאות שמגמתן למנוע

חיסרון כיס לצד שזכה בדינו.

בעת קביעת גובה ההוצאות המבוקשות, על הרשם גם להביא בתשבון את הנתונים הבאים:

א. טיב ההליכים, מחלות וסיבוכות.

ב. המחקר, עבודת הרקע, העבודה הקשורה להכנת ההליכים ולהכנת מסמכי בגין ולהגשתם.

ג. המצוקה שחוטלה על הצד שזכה בדינו ועל העד או תעדיס שנחקרו במהלך הדיון בפני הרשם.

בעלת המדגם דרשה הוצאות בסכום כולל של 5,050 ש"ח בהתאם לפירוט

לה: א. שכ"ט עו"ד 0 ש"ח ב. מע"מ 0 ש"ח ג. הוצאה עבור פרוטוקול 170 ש"ח ד. הוצאות נסיעות, שליחויות וכיו"ב 0 ש"ח

סך הכל 0 ש"ח.

מבקש הביטול לא הגיב על דרישת ההוצאות המפורטות לעיל.

בהתחשב בטיב ההליכים דנן, ועד כמה שהסכסו היו מסובכים, בכמות הראיות, בעובדה שאף אחד מהעדים לא נחקר בפני, ובכללס שפורטו לעיל וגובה ההוצאות שנקבעו במקריסום דומים, הנני לקבוע שבנסיבות העניין הנמצא בפני הסכסו 3,500 ש"ח (כולל) מהווה סכום סביר בעניין זה.

הנני לקבוע אפוא כי על מבקש הביטול לשלם לבעלת המדגם את הוצאותיה בסך 3,500 ש"ח כולל.

ב. הסכום הנ"ל ישולם תוך שלושים יום מתאריך החלטתי זו שאם לא כן יהיה לשאת ריבית והצמדה כדין להל מיום ההחלטה זו ועד ליום התשלום בפועל.

ניתן בירושלים היום, יג' בתבת התשנ"ד 7 בדצמבר 1993

מיכאל אופיר רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר