סימן מסחר 345678

ההחלטה:

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

בקשה לרישום סימן מסחר 214 "דירה להשכיר"

מבקשת הרישום: הוצאת הקיבוץ המאוחד בע"מ

על ידי פלד הניג, משרד עו"ד

הוצאת הקיבוץ המאוחד (להלן המבקשת) מבקשת לרשום את סימן המסחר "דירה להשכיר". לאחר תיקונים שנערכו ברשימת הטובין, מתבקש הרישום עבור הטובין האלה:

סוג 9:

סרטי וידאו והקלטות וידאו ו הקלטות אנימציה; משחקי מחשב; תוכנות מחשב הניתנות להורדה למטרות לימוד, הוראה ומשחק; תוכנות חינוכיות לילדים; ספרים אלקטרוניים ו/או דיגיטליים; ספרי שמע; סרטי שמע ו/או וידאו; תקליטורים; תוכנות יישומיות לטלפונים ניידים והתקני ניו מדיה אחרים ("אפליקציות") לצרכי לימוד, הוראה ו/או משחק.

סוג 16:

מוצרי נייר וקרטון ודברי דפוס (כגון: חוברות; ספרונים, ספרים, פוסטרים, פליירים, פרוספקטים, פרסומים מודפסים); צורכי כריכת ספרים; צילומים; צורכי כתיבה וצורכי משרד, למעט רהיטים; חומרי לימוד והוראה; יריעות, סרטים ושקיות מפלסטיק לעטיפה ולאריזה;

סוג 28: משחקים וצעצועים;

סוג 35: פרסום למעט בתחומי הנדל"ן;

סוג 41: חינוך, בידור; פעילות ספורט ותרבות;

מחלקת סימני המסחר סירבה לרשום את הסימן משום שרישום סימן מסחר על יצירה המוגנת בזכות יוצרים עבור טובין או שירותים הקשורים ליצירה עצמה, יוביל להארכת זכויות היוצרים עליה.

3

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

בשל סירוב המחלקה עתרה המבקשת להשמיע טענותיה לפניי וכך נעשה בדיון מיוסי. טענות המבקשת

המבקשת טוענת כי אין כל הצדקה לכלל לפיו לא ניתן לרשום שס של יצירה כסימן מסחר. בפרט אין כל חשיבות לעובדה כי שס היצירה מוגן בזכות יוצרים, רגיל מן הסימנים המעוצבים בפנקס ראויים להגנת דיני זכויות יוצרים, ואיש אינו מעלה על דעתו כי".

הדין האירופי

8. בהתאם לסעיף 2.7.2 להוראות הבחינה של משרד הקניין הרוחני האירופי, ניתן לרשום סימני מסחר לגבי שמות יצירות: "2 7 2 11665 0 1 65 ה 56 סק וס 15 000% 8 01 ₪16 116 15 107 160[קקה 516 8 81 1801 שגד" .אזפרת 17806 8 85 ת10₪150:80 107 00518016

9. עס ואת ההוראות ממשיכות וקובעות : [...תוכן נמחק...]

0. על פי ההוראות, במקרה בו נוצרו ליצירה מוכרת גרסאות שונות ושם היצירה אינו מפנה עוד לנוסח אחד ויחיד של היצירה עלול שם היצירה לאבד את כשירותו להירשום כסימן מסחר: [...תוכן נמחק...]

2 -[6תתט)/ט6. 8קסזטס. סק1ט6//: פסוות

בהר 860166 865זהר 61166/0866הכ 30 עש12015/188ת6ת 11/60 1 טר [...תוכן נמחק...]

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

בה שַחס] 50 זס1 6518011560 0606 1806 (₪005 זוז עס) 56017165 ם681 ץש . '6שה 3 116 0זת1 16760ת6' 13/6 16 1181 תאוסתא [[6ע\ 50 6בתסס6ט ץז סע8ת זטפ ,אסספ [התוש1זס 16 בנע צ[5106ט[6א6 118860 ז6שתסן סם סזהּ 6 פסתותס6 פטסותסתסזטה תה [58זסטותט ,תשוסתא [[6עט 60016

6 61176 תה זס 500177 01 6קע1 ם66181 8 6016 10 616551025

5 0008 876 :711506-) ת50ת4001* זס :000% 16שתט 7116 ,6|קרתה8א6 עס צה[נו6זזהּכ ה מה +[צסעו ץזב'11)6 צה[16₪נהק 38 סז 6[ספוטס1ז3 ץ]81תושויוס 5סזסת6 16 0+ 6טכ] .(26106 |16ם128 ;שתת!קוא1 007810) סמוטבּ זו ,6וח1ז 01 שַת551ה 16 עכ 9160ז186111 סתה ,5אסספ 16 01 עזהז!טקסק סז 8 ₪160 7800811 ,ת00ק66עסק 16'5[סטק 116 תו ,6טהת 865 65 6 01 1ה16ת60 [0018 16 0תסע6 05ת16א6 16 ,5111168866 07 5בהץ תס ץ5 85 1386 66/08 0זת1 616760 86 116 .660 תס תס 8ת50666601 5ההותטת שתטסץ .6.6) 16מ₪0 עס 077ז5 01 6קץז ז8[טס1זהכ 8 ,ק1ת8705 ,6ענהת 56ה881 0[6ש50 (655ת11007 116 ת1 תעטס 618

". (6118655תס1 ,תס)הטווק

1. הפסיקה האירופית כוללת החלטות סותרות ביחס לסיווג שמות יצירות ככאלו ש"נכנסו לשפה" (שמות שעברו לנחלת הכלל);

א. בקשות לרישום סימני המסחר "066010חוק" (1856/2013-2 4) ר"00%ב 6[קתט 6חד" ( ג 1 ) נדחו בנימוק שמדובר בשמות של יצירות מפורסמות, שאינס בעלי אופי מבחין משום שהס נתפסים על ידי הצרכן כמתאריס את תוכן היצירות עצמן או תוכן שקשור אליהן, ולא כמזהה מקור היצירות. וכך נקבע בסעיף 29 בהחלטה בעניין " 6[שתט. 6מך [...תוכן נמחק...]

ב. לעומת ואת, סימן מסחר נרשום לגבי הסימן "אח8]] 6חח 07 |החזטס [ 6 |" (2401/2014-4 א) . באותו עניין קבע הפאנל לערעורים לאחר ערעור על החלטת הבוחן כי העובדה שכותר מסויס ידוע ביחס לספר מסויס אחד בלבד, מצדיקה את רישומו של הספר כסימן מסחר. ואין בעובדה שיש מספר עיבודים לכותר בכדי למנוע את הרישום (עם זאת, אותו סימן בדיוק בוטל בשל היעדר שימוש, כפי שיובא להלן) : [...תוכן נמחק...]

בשל אי האחידות בפסיקה האירופית כפי שהודגמה לעיל, הופנה העניין על ידי הפאנל לערעורים של ה-50] (|5 להכרעת ה- [068ק\/ 01 30890 6ת018 של ה-0] 50, שטרס ניתנה נכון למועד מתן החלטה זו.

ההפניה בעניין נעשתה בשתי בקשות לרישום סימני מסחר ביחס ליצירותיו של ג'ורג' אורוול "1984 " "הזג [הותות\/", אשר הוגשו לרישום על ידי עזבונו של אורוול.

בהפניה ציין הפאנל לערעורים כי באירופה ניתנו החלטות סותרות ביחס לשאלה האס שמות יצירות יכולות לשמש כסימני מסחר. בהליכיס מסוימיס נקבע כי שמות של יצירות, גס יצירות מפורסמות, יכוליס לשמש כסימן מסחר המזהה את מקור הטובין, בעוד במקריס אחריס נקבע כי שמות של יצירות מפורסמות נחשבים כמתאריס ביחס למקור הטובין. לכן נתבקש

ה"[63קק\ 01 20820 המהזנ) לקבוע: [...תוכן נמחק...]

"ה0ס1פט[6 60

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

הדין האנגלי

6. הדין האנגלי בעניין וה דומה לדין האירופי. הוראות הבחינה של משרד הקניין הרוחני באנגליה" (86066ז 5\זהח ₪806 01 [הַטם8]/) קובעות כי ככלל ניתן לרשום שמות של סיפוריס או דמויות, אלא אס מדובר בשס שעבר לנחלת הכלל (שמות ש"נכנסו לשפה"): [...תוכן נמחק...]

5 18016 הות1כן 86662160 26 ]11 07165ז6[187866075/5 11600081 01 65בתהת שגד תסותנתסס 0זת1 85560 6ט8 ע116 1181 זת16א6 ₪16 0+ באוסםא [[סער 816 עסו 616 80 1880866

506 18 8550618060 ₪56 [115101108 0תה 186 ,תסם1תק0ס6סז 01 [1676 שד 1 1101680175 85 6061760 06 0ז ע[6א11תט 816 16 1181 5תהסרת 65בתגּת [8ת11600 ת06 85 181 בת 3 15 35 11001 511310006 ,16קנתהאס עס .תושותס ₪806 1 561105 8 0001 06507126 10 01067 ם1 76875 116 שסטס 80075 עתגות עפ 60פט 6 115 01 681001 116 01 2008056 .מ[11076 5זה6קקה 1181 618780107 8 80 5107165 סבתאת 116 ₪ת068 5)סט0סתק 266א6 6סם 6[טסשר 16[סטכ 1ת61608 5'ץ003) .6 תהתס:6) זטר11\/ 01 651816 16 נתסי 816ה161זס סז ' 155 1101 000 זי 6 עה 01 067010 15 68780007 116 01 6בחהת 116 ,5668110 01 6 15ב מז 1 1680176 16 .660 111015 ,0085 עתה 01 06562006 15 80 6318016 30 (3)1()0 50001005 זט מ6א18 26 10761076 0[טסעו 20[66005) .61800 שתו600ע ץס פהתהתה08 107 160[קקה '1101./155 000% 511 זסטסעוס1] .(0) 16טסטט ,6181801מן משמש כמקור המסחרי של הדיסק עצמו. בית הלורדים קבע כי רק המקרה האחרון מהווה הפרה של סימן המסחר:

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

... (text continues) ...

בסעיף (4 ציין בית הלורדיס כי אף שקיימת ציפייה בקרב צרכנים כי דיסק הכולל הקלטה של אומן נעשה באישורו, אין באמור כדי להוביל למסקנה בלעדית כי שימוש בשס האומן נעשה כבסימן מסחר:

בהמשך פירט לורד זא81/ מספר שיקוליס המסייעיס בקביעה העובדתית מתי יש לראות שימוש בסימן כבסימן מסחר (פסקה 87 לפסק הדין) ובהם: התכלית הנראית לעין לשימוש בשס ומידת הבולטות שנעשה בו שימוש ביחס ליתר הרכיביסם; הכללתס של סימני מסחר נוספים על גבי הדיסק; קיומה של הודעת הסתלקות ומידת הבולטות שלה; אינדיקציות נוספות המעידות על כוונת המשתמש בשם:

... (text continues) ...

בסופו של יוס קבעו השופטיס בעניין 1051086 ע₪ (בניגוד לקביעת בית המשפט לערעוריס באותו עניין) כי אין לראות בשימוש שעשה הנאשם כהפרת סימן מסחר. עמדתס הוסברה על ידי ההת7680 66ותוסקק\ (כתוארו | אז) 6!סמז| בפסקה ‏ 62 בענלן

... (text continues) ...

בסוגיס 9 ו - 16 עבור ספרים ודיסקים וביססה את ההתנגדות על דמיון מטעה עס סימנים אלה.

טענת מבקשת הרישוס הייתה כי המתנגדת לא עשתה שימוש בסימניה כסימני מסחר ולכן יש לבטלס. הפוסק במשרד הקניין הרוחני האנגלי קיבל את העמדה העקרונית כי כאשר מדובר ביצירה בודדת, עצס השימוש בשס של היצירה על היצירה עצמה אינו מהווה שימוש בסימן כסימן מסחר (פסקה 46 להחלטה).

... (text continues) ...2.21).

0. לפי העמדה בהוראות האוסטרליות, כאשר מדובר ביצירות שעדיין מוגנות בזכות יוצריס, הציבור יראה בשס היצירה עצמו בדרך כלל גס כמזהה מקור כיוון שהוא יודע שרק בעל זכות היוצריס יכול ליצור תוכן כזה. כאשר היצירה עוברת לנחלת הכלל, יש צורך לבחון האס הציבור רואה בשס היצירה כמזהה מקור או שהוא תופס את שם היצירה כיצירה בלבד.

... (Skipping large blocks of corrupted citation data) ...

מאירופה בעניין 80 .2 שהובאה לעיל, אין לראות בשימוש בשס הסרט עצמו כשימוש בסימן מסחר. כלומר שס הסרט עצמו אינו נחשב כמזהה מקור.

חפיפה בין דיני סימני מסחר לדיני זכות יוצרים

סימן מסחר יכול שיהא מוגן גס באמצעות דיני זכות יוצריס. דוגמה לכך הן דמויות המשמשות כסימני מסחר.

בדרך כלל, שס היצירה, כשלעצמו, לא יהיה מוגן בזכות יוצריס. אלא זאת, רישוס סימן מסחר על שמות של יצירות מעורר גס את שאלת היחס בין דיני זכות יוצריס בהס מוגנת חיצירה עצמה לבין דיני סימני מסחר. בשל תכליתס השונה של דיני הקניין הרוחני השונים, ובפרט בין דיני אכות היוצריס וסימני המסחר, קבע המחוקק תנאי כשירות ותקופות הגנה שונות לכל אחד מהס.

מאחר ותכליתה העיקרית של הגנת זכות יוצריס הנה הרחבה וגיוון יצירת ביטוייס מקורייס, תנאי לקבלתה הוא היותה יצירה מקורית. בעל הזכות מקבל את הזכות הבלעדית ליצור עותקיס של היצירה, לייצר יצירות נגזרות, להפיץ עותקיס של היצירה, להציגה בפומבי ועוד. לזכות יוצריס קיימיס חריגיס אשר עיקרי שבהס הוא חריג השימוש ההוגן.

לפי סעיף 38 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007, בחלוף שבעיס שנה ממות היוצר פוקעת זכות היוצריס ביצירה והיא עוברת לנחלת הכלל, כלומר כל אדם יכול לעשות שימוש ביצירה כרצונו.

תכליתה העיקרית של פקודת סימני המסחר היא מניעת הטעיה. בעל סימן מסחר וכאי לעשות שימוש ייחודי בסימן על הטובין שלגביהס נרשס (ולעיתיס גם על טובין מאותו הגדר). אלא זאת, משעה שזכות ואת ניתנת לזמן בלתי מוגבל (בכפוף לשימוש ולתשלוס אגרת חידוש), על מבקש הזכות להראות כי לסימן "אופי מבחין", שהוא היכולת לבדל את המוצריסם או השירותיס עבורס התבקש הסימן ממוצריסם או שירותיס מתחרים. בהתאם, הגנת סימני מסחר אינה מוגבלת בזמן ובלבד שנעשה שימוש בסימן.

במקריס המתאימים בהס תינתן הגנה לשס של יצירה כסימן מסחר, יש להקפיד שהגנה זו לא תסכל את האיזון הקבוע בדיני אכות יוצריס. איזון וה עלול להיות מופר כאשר יש פעולות שמותרות לפי דין אחד ואסורות לפי דין אחר. לדוגמה, שימוש הוגן בצורת פרודיה על היצירה עשוי להיות מותר על פי זכות יוצרים, אולם פרסוס פרודיה על סימן מסחר עלול להיות פעולה אסורה לפי דיני סימני מסחר. בהתנגשות בין שתי מערכות דיניס יש להחליט איזו מערכת דיניס גוברת.

הבעיה מתעוררת בעוצמה רבה יותר כאשר וכות היוצרים ביצירה פוקעת, ועצס רישוס הסימן עלול להוביל הארכה מלאכותית של הזכות באמצעות דיני סימני מסחר. כך למשל, דמויות קומיקס עשויות להיות מוגנות באמצעות זכות יוצריס וגס באמצעות סימני מסחר. אלא אם לאחר פקיעת זכות היוצריס ניתן יהיה לעשות שימוש חופשי בדמויות? אלא פרסוס חוברת קומיקס עם הדמויות המוכרות תהווה הפרת סימן מסחר?

מסקירת הפסיקה עולה כי בתי המשפט והטריבונליס השוניס היו מודעיס לבעיה זו. בית המשפט העליון בארה"ב התייחס בעניין וח]1ז אס ץזנחת66 הז16ות6עו1 .ץט .קזס6 ז8ז5ה

... (Skipping large blocks of corrupted citation data) ...

כלומר סימני מסחר מגניס על המקור המסחרי של הטובין - באותו המקרה הקלטות הפיויות - להבדיל מתוכן הקלטות עליו מגנים דיני וכות יוצריס. עוד צוין בפסק דין, כי כאשר עסקינן ביצירה מוגנת בזכות יוצריס אף כי קהל הצרכניס מעניק חשיבות לזהות המחבר, המפיק, הבמאי וכיוצ"ב, חשיבות זאת איננה נוגעת לדיני סימני מסחר הבאיס לסמן את המקור המסחרי של המוצר הפיזי בלבד.

בהתאם לאותה הכרעה, כאשר עוסק מייצר באופן עצמאי טובין הכוללים יצירה, הוא לא יכול להטעות ביחס למקור הטובין כל עוד הוא המקור המסחרי של המוצר הפיזי גם אס אינו המקור של היצירה. בית המשפט הוסיף וקבע בעניין ז8518כ :

... (Skipping large blocks of corrupted citation data) ...רק במקרה בו שני תנאיס מתקיימיס יועדפו הזכויות בסימני המסחר על פני חופש הביטוי: (1) האם יש לשם הנבחר רלוונטיות אומנותית; (2) האס השימוש בשס מטעה באופן מפורש. מבחן הרלוונטיות האומנותית הוא פשוט ביותר ולמעשה כל רלוונטיות של השס ליצירה תקייס מבחן וּה. מבחן ההטעיה הוא המרכצי, ובמסגרתו בוחן בית המשפט את מידת ההטעיה כתוצאה מהשימוש בשס, כאשר רק הטעיה מפורשת תקיים אותו.

שימוש במבחן מביא לצמצוס ההגנה הניתנת בארה"ב ביחס לסימני מסחר רשומים (למשל: שמות של סדרות של ספרים ותוכניות טלוויזיה) או לא רשומיס (שמות של יצירות בודדות) אף אס אלה רכשו משמעות שנייה, וההגנה ניתנת לסימניס אלו רק אס הוכח במפורש כי

השימוש בסימן נעשה ללא הצדקה כלשהי והוא 115168018 /11611א6.

ל יוער, כי בתחילה הוחרג השימוש במבחן בכל הנוגע לכותרות של יצירות בהערת שוליים 5 לפסק הדין. עם זאת, ברבות חימים הרחיבה הפסיקה האמריקאית מבחן זה גם לכלל סוגי סימני המסחר, לרבות שמות יצירה. (לסקירה נרחבת אודות השימוש במבחן וה ראה: 06585 07 05 56 הפה דסא גו א .םוב 30 הגס | . ₪ החץן ]פאק םהך הזו ז6 אגתאהן| םהד 65אג|גם 0ז 6אוטאודא0ס6:וס )וה אואס ₪

20 לטעמי כאשר מדובר בשמה של יצירה ספרותית שעיקר ההגנה עליה בדיני זכות יוצרים, בהתנגשות ישירה בין דיני זכות יוצרים לדיני סימני מסחר יש לתת עדיפות לדיני זכות יוצרים.

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

בצורה זו ביקשו בתּי המשפט בארה"ב למנוע העתקת שמות של יצירות שמטרתה להטעות את הציבור ביחס למקור היצירה, אולס אפשרו שימוש בשמות של יצירות וביצירות מוגנות, כאשר יש הצדקה לשימוש ואין מדובר בניסיוו העתקה בוטה שתכליתו להנות מהמוניטין שרכש הסימן. מבחן זה מצמצס את ההתנגשות עס דיני זכות יוצרים.

בעניין %ז8? חואת1.1 התייחס השופט ארנולד לכך שזכויות יוצרים מוגבלות בזמן וציין כי עס פקעתן עוברות זכויות אלו לציבור - ואו שמו של בעל הזכות אינו יכול לשמש כסימן מסחר (פסקה 66);

בה 116015 5ע6בתתס61ק 181 ת0116שזס1 6 זסת זפטגת 16 ,6עסתתסתתט" [קטסזון1 6716 ץ![[הנת6ע6 סת8 תסטאתטם ₪6 8 2806 5זתש1ץקס6 סכ 116 ,681160 1806 1615 זת8 616 116 0006 .6ותנ 01 תסואט61 6 זוסנתסזק ץ0ס 156זסוחטה 10 ז6שוס 16 85 ז6שתס1 סם זסתזטה 116 ץס 56 מ1 .>זסעו 16 07 6108866ק 16 01 תסנט015010 סמה מסט6טהסזקס 4% סותהת 5 ץסטה 16 0% 5 זסותע0]ע6כן 6ו[1 ,11815+8665)ע61 5 3110153108 01 23515 116 ת0 ת606 %עהות 17306 ה 5ה ת6000תט] 6 0 5"ז00]ע6כן 116 6116השט +6ץ .הנפ תו 616[ 1 פסוטה מס 062680 6301 ש[506 >זהוח 17306 3 85 16105 6החזבּת 5'זסו[וטובּ 6 ]0 0015106 עס מננ])1עו 15 8צסעו 116 0 66תהוונס]נסכ 16[ 61[16 ער ץכ 665תהּווזס]זס6כן 0111/6161 51866 ץ[זה1ו16זינהּכ ,16610סיזכ 01 סנס 5 ]11]]66 31 0+66110כן 01 0111 6016 [[1\ "6 יד0]ד6כן 5316 6[

".₪100 66/\ 605 ההּווזס]ז6כן 1116 תע הס ₪ 66

לעומתו בעניין ק00ם 6117 8 התייחס השופט 01155 לכך שהענקת סימן מסחר לדמות 860 קססם (המוגנת גס באמצעות זכות יוצריס) משמעותה הענקת בלעדיות בדמות ללא הגבלת זמן, אך סבר כי זכות את תוענק רק באותס המקריס בהס הבעליס יתמיד במאמציס לתחזק את זיהוי הדמות כמקור מסחרל :

1 שם01ם1 116 01 ]61100 166 16 01 6זהטוה |[6ט\ גתה 1 וי 187" 6 שתו0זטטוה 85 60עהשוסק 06 6[ט0ס6 ]1 .6856 1115 תו זה6ות6שתוחתו 6 .6) 6וח1 תג 1106בתו[תט 15 הסותע ז+תש1זץקס6 01 10 8 5תהות6|31 אתוגז זסת 00 1 ז6ש6עצ110 . (אק ה1את1.1 תג -6?) 6[סם\/ ]ז/\ עס ם5510ט0150 1 שת 166 116 .05016 116 01 מ687861617158110 1817 8 06 0[טסער זו 6 בזע 8550618160 מ810זטק6ז 116 תס ע₪7106811 062605 תסנפט6[1תסס 6ו 6186 תט ₪56 116 01 6זנזהת 106 116 בת0ז1 06171065 העט 1 16תעט אה רת שתו06 מסנזה8זטק16 1081 זטסום1//\ .5665ת1106 זו6ו חמה 5זתהותו613 שו עט 6 01 6110115 600510078216 16 עס 61765260 80 6606 ת6 11 טתםתס6 ".10110 )0 10טסעו מ610510ת60 166 116 ,110005665 10617 תה 5וההוחוה[6

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

בהקשר דומה נאמר על ידי כב' השופט ופט בעניין בש"א (ת"א) 16540/06 6א|[ו!)חוחס א /. 65וחס6! ם 105|ושנ' שריג אלקטריק בע "מ (28.11.2006, פורסס בנבו) :

"משפקע הפטנט שנועד להגן על מכונת הגילוח בעלת הראש המשולש של פיליפס ו/או המדגם של הראש המשולש שרשמה פיליפס, רשאי כל יצרן לייצר ולשווק מכונות גילוח בעלות ראש משולש. במצב דברים זה, שוב אין בתמונה ו/או באיור של מכונת הגילוח בעלת הראש המשולש ו/או בראש המשולש כדי לזהות מוצרים אלה עם פיליפס דווקא. וישום הראש המשולש כסימן מסחר נועד למנוע מיצרני מכונות גילוח לייצר מכונות גילוח בעלות ראש משולש, ולא לשם סימון ו/או זיהוי מכונות הגילוח שמתוצרת פיליפס. רישום כזה אינו מתיישב עם התכלית לשמה הוקנתה ההגנה לבעל סימן המסחר, ועל כן, אין ליתן לסימני המסחר שבבעלות פיליפס, תוקף."

6. כלומר גס אס במועד פקיעת הפטנט היה הראש המשולש מזוהה עם פיליפס (ואפילו עד כדי כך שישמש כמזהה מקור) במועד הפקיעה רשאי יהיה כל אחד לעשות שימוש בצורת הראש המשולש. בהתאם, וכפי שציין בית המשפט העליון בארה"ב, כל אחד יוכל למכור את היצירה תחת שמה המקורי אף אס השס רשוס כסימן מסחר.

7. המבקשת סירבה לקבל עמדה זו בדיון. לטענתה, שס היצירה נפרד ועצמאי מהיצירה עצמה ולפיכך אין ברישומו כסימן מסחר כדי למנוע את העברת היצירה לנחלת הכלל (פרוטוקול: עמוד 2 שורה 24 - עמוד 3 שורה 4; עמוד 7 שורה 25 - עמוד 8 שורה 2; עמוד 11 שורה 21 - עמוד 12 שורה 2):

"עו"ד פלד הניג : תראה, אני לא רוצה לתת פה רעיונות מסחריים איך ניתן לעקוף את הזכויות של ההוצאה, אבל אני יכולה לומר שבוודאי שהם קיימים אם מישהו ירצה לעשות את זה אחרי תקופת הזכויות. אה, יש פה, יש פה דרכים לעקוף, כמו שאנחנו רואים שיש הרבה אה, גורמים מפרסמים שהרבה פעמים עוקפים, משתמשים בעובדה שאין סימן מסחר כדי לנצל את המוניטין שיש, שיש לספר. זאת אומרת הם יכולים לא להשתמש אה, נניח להשתמש בספר אבל לעשות, בשם של הספר ולהשתמש וריאציות, להשתמש בווריאציות אחרות וככה הם עוקפים את הזכויות ביצירה. אז יש פה כל מיני אפשרויות שבעצם, ברגע שחסרה לנו הגנה, זה בעצם פרצה להפרות ואחר כך אנחנו צריכים ללכת ו-, " (פרוטוקול, עמ' 12 ש' 22 עד עמ'' 13 ש' 5)

8. אני סבור כי שס היצירה הוא חלק בלתי נפרד מהיצירה עצמה. אינני רואה כיצד ניתן לעשות שימוש ביצירה מבלי לקרוא לה בשמה, והמבקשת, אף שחזרה מספר פעמים על כך שניתן לעשות זאת, לא פירטה כיצד (פרוטוקול: עמוד 12 שורה 17 - עמוד 13 שורה 10).

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

כאמור באף אחת ממערכות הדיניס שנסקרו לא נמנע לחלוטין רישוס סימני מסחר על כותרות ספרים רק בשל החפיפה עם הגנת דיני זכות יוצרים". חפיפה זו טופלה בדרך כלל באמצעות החלטות של בתי המשפט בתביעות הפרה.

בהקשר זה ראוי לציין שאין מחלוקת שניתן לרשוס סימני מסחר ביחס למוצרי תסחור לגבי יצירות הזכאיות להגנה של זכות יוצרים, למשל דמויות קומיקס. ואת אף שברור שרישום כזה יאפשר לבעל הסימן למנוע את השימוש בדמויות בנסיבות בהן הצרכן יראה בסימן כמזהה מקור של מוצר התסחור, וזאת גס לאחר תקופת זכות היוצרים.

הכרעה

רישום שס של יצירה עבור טובין שהסימן יכול להיחשב כמתאר את תוכנס, כגון ספר, הצגה, משחק מחשב וכיוצב', הוא העומד במוקד הליך זה.

כפי שראינו, משרד הפטנטים וסימני המסחר בארה"ב אינו מאפשר כלל רישום של סימניס כאלה, אך בתי המשפט נותניס הגנה בתביעת הפרה, אס הסימן מזהה יצירה ידועה.

לעומת זאת, לפי הדין האירופי והאנגלי בחלק מן המקריס נרשמו סימניס כאלה על ידי משרדי הקניין הרוחני, אך כמעט בכל המקריס בהס נדון השימוש בסימן (להוציא את עניין קססם) נקבע כי שימוש בסימן ביחס ליצירה עצמה אינו מהווה שימוש בסימן כבסימן מסחר, והרישום בוטל בשל העדר שימוש, אלא אס הוכח שנעשה שימוש בסימן כמזהה מקור. בבסיס עמדה זו עומדת התפיסה כי הצרכן אינו רואה בשס היצירה כמזהה את מקורה המסחרי. לכל יותר הצרכן מזאהה את שס היצירה עס הסופר אולס לא עס המקור המסחרי של המוצר, ההוצאה לאור.

לעמדתי, שסם של יצירה יכול לשמש כסימן מסחר, בין אם היצירה מוגנת בזכות יוצרים ובין אם היצירה מצויה כבר בנחלת הכלל. לכן לו תוקס הוצאת ספרים ששמה "הקמצן" (כשם יצירתו הנודעת של מולייר) וכל ספר היוצא בהוצאת הספרים יסומן בשם זה, יהיה הסימן בעל אופי מבחין ביחס לספריס שההוצאה מוציאה לאור.

אולס, כדבריו של שו3018 שהובאו לעיל, ואת לא ביחס ליצירה עצמה. לגביה, תופס הצרכן את שס היצירה כשס היצירה ותו לא, ולא כמזהה מקור הטובין הנושא את היצירה.

בשונה מהפרקטיקה במשרד הקניין הרוחני האירופי או האנגלי, אני סבור כי במקוס בו מחלקת סימני המסחר סבורה כי הבקשה לרישום היא של שס היצירה ביחס לטובין אשר

ביכולתס לשאת את תוכן היצירה, יש לראות בסימן כמתייחס לתוכן היצירה עצמה, ולכן יש לסרב לרישום הסימן, אלא אס תוכיח המבקשת כי הסימן אכן משמש כמזהה מקור, בדומה לדרישה ביחס לסיימני מסחר תלת-מימדיים".

גישה ו תמנע מראש רישום סימניס שאינס מיועדיס לשמש כסימן מסחר, והיא עדיפה בעיני על הגישה האנגלית והאירופית, של רישוס הסימניס וביטולס לאחר מכן בשל העדר שימוש כאשר השימוש היחיד שנעשה בהס הוא כשס יצירה.

יובהר כי ניתן לרשוס סימן מסחר שהוא שס של יצירה בסוגי טובין לגביהס ניתן להניח כי הצרכן יראה בסימן מזהה מקור, להבדיל משס המתאר את תוכן הטובין. הרישוס לגבי מוצרי התסחור הוא בדרך כלל כזה. שאלת ההפרה ביחס למוצרי תסחור אינה פשוטה, והיא תוכרע בהתאס לשימוש הקונקרטי בסימן בכל מקרה - האס הצרכן יראה בסימן כמזהה מקור או רק קישוט על גבי הסחורה (ראה עניין קססם ע2671 שנזכר לעיל).

לפיכך אני סבור כי השס "דירה להשכיר" נתפס בעיני הצרכן ביחס לטובין המבוקשים בסוגיס 9, 16, 28 כשסם היצירה המפורסמת, ולא כסימן המזהה כי הטובין לגביהס מבוקש הרישוס, (למשל ספריס או משחקים) מגיעיס ממקור כזה או אחר דווקא. במיליס אחרות, הצרכן איננו תופס את השס "דירה להשכיר" כסימן הממלא פונקציה של סימן מסחר כלומר מצביע על מקור הטובין, אלא כמצביע על תוכן הטובין בלבד - היצירה "דירה להשכיר".

לפיכך ביחס לסוגים אלה השס "דירה להשכיר" אינו עונה כלל להגדרת סימן מסחר בפקודת סימני המסחר - "סימן המשמש, או מיועד לשמש, לאדם לענין הטובין שהוא מייצר או סוחר בהם;". איני סבור שיש בכלל הראיות שהביאה המבקשת בכדי ללמד כי הציבור למד לזהות את הספר עס מקור מסחרי אחד (גם אם אינו יודע מהו). הסקר שהביאה המבקשת מלמד כי הספר מוכר היטב בישראל, אולס עובדה זו היא כמעט בגדר ידיעה שיפוטית. הסקר לא הראה שהציבור מזהה שס זה כמקור מסחרי אחד.

הסימן "דירה להשכיר" בכל חומר הראיות שהוגש משמש רק כשס היצירה, ללא כל תפקיד אחר. על הספרים מופיע תמיד שסם ההוצאה, והוא וה שיזהה בעיני הצרכן את ההוצאה, לא שס היצירה.

בהתאס לחוזר רשם 033/2016 ולאור ע"א 11487 /03 +6₪5/ 51068 :66 נ' אלפא אינטואיט מוצרי מזון בע"מ (פורסס בנבו, 2008.3.23) בהיותו של סימן מסחר תלת ממדי חסר אופי מבחין אינהרנטי, ניתן יהיה לשקול את רישומו במקריס בהם יוכח באמצעות חומר ראיות כי התקיימו שלושת התנאים המצטברים כדלהלן:

א. הדמות המבוקשת לרישום ממלאת בפועל תפקיד של סימן מסחר;

ב. הדמות המבוקשת לרישום אינה בעלת תפקיד אסתטי או פונקציונאלי ממשי;

ג. כתובצאה משימוש, רכשה הדמות אופי מבחין.

3. אין בעצס העובדה כי המבקשת מנהלת עסק של מתן רישיונות ביחס ליצירה כדי ללמד, כשלעצמה, כיצד הצרכן תופס את הסימן. אופיים של רישיונות אלה לא הוברר, לא ברור ביחס למה הס ניתניס (לזכות היוצרים או לסימן המסחר) ולא הוברר אילו תנאים נכלליס ברישיונות ביחס לשימוש בסימן. לא הוגשה אפילו דוגמה אחת בה הסימן שימש כסימן מסחר (כגון תווית של מוצר הנושאת את הסימן).

4. גס אס כיוס משווקת היצירה רק על ידי המבקשת הרי שאין משמעות הדבר שהצרכן מזאהה את שס היצירה עס מקור אחד דווקא (גס אס אינו יודע להצביע על זהותו בדיוק).

סוף דבר

5. אני דוחה את הבקשה לרישום הסימן בסוגים 9, 16, 28 ו-41 למעט לגבי רשימת הסחורות הבאה, לגביה ניתן לרשוס את הסימן:

סוג 16 : צורכי כריכת ספרים; צורכי כתיבה וצורכי משרד, למעט רהיטים; יריעות, סרטים ושקיות מפלסטיק לעטיפה ולאריזה;

סוג 35 : פרסומת למעט בתחום הנדל"ן;

אופיר אלון

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

ניתן בירושליס ביוס ח' חשוון, תשפ"ג 2 נובמבר, 2022