החלטות שיפוטיות | שילון צוקרשטיין ושות'

ההחלטה:

בפני רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר /

התנגדות למתן פטנט עפ"י הבקשה מס' 72953

המתנגדת: אוניפארם בע"מ באמצעות וע"י מר זבולון תומר

המבקשת: [שם המבקשת] באמצעות ד"ר ריינהולד כהן ושות', עו"פ ע"י ד"ר מיכאל כהן, עו"פ

1. ביום 29 באפריל 1988 הגישה חברת אוניפארם בע"מ (להלן - המתנגדת) התנגדות למתן פטנט עפ"י הבקשה מס' 72953 (להלן - הבקשה מס' 72953) שהוגשה ביום 14 בספטמבר 1988 (תוך תביעת דין קדימה מהבקשה הגרמנית מס' 23333719 מיום 17 בספטמבר 1983) על יד [מספר]. (להלן - המבקשת).

2. ביום 25 ביולי 1988 הגישה המתנגדת את כתב הטענות שלה. 3. המבקשת הגישה את כתב טענותיה שכנגד ביום 1 בינואר 1989.

4. ביום 29 במרץ 1989 הגישה המתנגדת את ראיותיה וזאת בצורת תצהיר שניתן על ידי מר זבולון תומר.

5. ביום 10 באפריל 1989 הגישה המבקשת בקשה לתיקון פירוט הבקשה מס' 72953 לפי הסעיפים 29 ו-65 לחוק הפטנטים, התשכ"ז-1967 (להלן - חוק הפטנטים). בקשת תיקון הפירוט הנ"ל אושרה ביום 84 במאי 1989. יש להוסיף כאן שלמרות תיקון פירוט הבקשה מס' 72953 המתנגדת לא שינתה את כתב טענותיה ואפילו לא ביקשה רשות לעשות כן.

6. ביום 9 בנובמבר 1989 הגישה המבקשת את ראיותיה שכנגד בצורת תצהיר שניתן על ידי [שם]. (להלן - ד"ר פולינגר). לתצהיר זה צורפו שנ* מוצגים בשפה הגרמנית. במכתבו מיום 23 בנובמבר 1989 הודע ב"כ המבקשת לב"כ המתנגדת וגם ללשכת הפטנטים שאין בדעת המבקשת להסתמך על המוצגים המוזכרים לעיל וכי נכונה השערת האחרונים בנוגע לסיבת הגשתם, שהסיבה להגשתם היתה אמנם הרצון לבסס את הרקע המדעי של המצחיר. ביום 7 במרץ 1990 הודיע ב"כ המתנגדת לב"כ המבקשת וללשכת הפטנטים על הוויתור מטעם המתנגדת באשר לראיותיה שהוזכרו בסעיף 8 הנ"ל להחלטתי זו.

במכתבו מיום 23 במרץ 1990 ביקש ב"כ המתנגדת לחקור את ד"ר פולינגר בחקירה נגדית באשר לתצהירו שהוגש כראיות המבקשת.

נושא הבקשה מס' 72953

א. להלן תביעות הבקשה מס' 72953 כפי שהיא הוגשה ביום 1 בספטמבר 1988:

[טבלה של תביעות] (ע) (צצ) ל / א - ות | [- /-\ שת | |

,1- 05 6-8 ,\ 0%65ה46 א 2 "0 0 0%85ה46 7

-עא0פ4עת-1] |עת6% ,|\עה6%ה , ה6פסהנעה 58 ןא ּ ,|עה+6

בה )6% 0 |עקסזקס\|6ץ6 58 כ

,|עת+6 "0 \ל6%0ה ,ה6פסה4עה 5 צא

+ ,6חה3 66ה10:ה6ה %5+|58 6106ב 6., 6 2651665 ,ה6והא הו%3ה60 ל||8ה0סו:8061 ,65ו1|\13,1אטה ץ0037ז605 , 6ב3ו:קסת?סקבּ הפוק 0 684 0%ה 6065 ת16ה₪ 8610 6ה0 65%| לב

הו%3ח60 הסותא ,1 310ו6 10 8ַה3000"61 5הסו+טש|50 .2 -5:;, 50 686| 1% 60065 ת16תא 8616 %06 85 3616 6ן+6ג| 6+ ה%8%1ה60 הסוהש ,1 חו603 %0 9ה8600"01 5ה10+ט]|50 -5

-10080-1,4-017/8707470%077-61+-1-6ע00זקס\ע1-6 1 86%8%6|

| 0

-|/ה67821ק1ק +0 58|)55 8618 86516| 0% 5ה0ו11ש801 -7 40-00

הס6ותא ה+

ה ל

₪

בשו הבפחד הקיח ל ה

- 5 ד

- שש -..

1ב

= = ל+%.

ב .+ ץ . 4 .

כ ב

בו

י + 5 נצמננאנלטינו תופיגמ

.₪ עיפי הרק קלחה היד רר תד וחד הרמח

0+ 6ח+ 88 8016 0-6 הום-(1שה01267821 .% )8616

6ה+ ה6זתא הו ,1 ח31|) 0+ 0ה8660761% 5ה%%0+501!0 .4% .0% ס%0 !0.1 15 %ה600%6 8616 186%16

הו ,1 הו6!3 0+ 9ה8000701 פהסז+ט|50 56ט-0+-₪6807 .5 ץ|6+6785ים ,10% 0ץ 0.1 15 %ה%6ה60 8614 86%16| 186 ת6ןתא .% 0+ 0.5

6ו6) +0 5ה501!0%10 + ה0ן8:8%ק6זק 6ה+ "0+ 7706655 .6 -|ץה67821ק1ק 84 -6הס|סהוט4ף-1קה67321ק1ק + 5+!|58 8610

1 86|טהזס+ !673ה96 6 +0 86185 7|16א6-68:50ה011ה823001 1 בח

(1)י

)11(

השותא הז ,]-6 08 6-84 ,א 0%65ה406 א , 62 07 0 0%65ה06 7 -ע600%עח-1] תס |עהת6% ,|עה6%א₪ ,ה86ַ0י4ץה 0%65ה646 [א ,|\עת+6 4 |את6% "0 |ץקסקס|6ץ0 0%65ה86 כָא

,|ץת+6 :0 |עה+6ה ,ה0:006ע8ה 0%65ה66 בא + ,סח8 בחפו:ה6ח 581+5 3610 186%16 שה: 651065 ,ה6ותא

0 ת16וא 80105 ה+וזא 60+%+680ה זג (11) תס (1) 6 הס] 6ה+ ה6:תא 86105 ה+וא ,סה!הז8א ה+זא ,הסו1%3%ק7661ם 0+ 680) +סה בהסז+1+8ק601"ק ס+ 4] %*סה 60

ב. להלן תביעות הבקשה מס' 72953 לאחר שהיא תוקנה עפ"* הסעיפים 29 ו-65 לחוק הפטנטים (ראה סעיף 5 להחלטתי זו):

-686--5-ל6%8--5%, 6 עקסי6)00ע6ס 5 כ

50 1686 0% 6065 ה6ותא 86160 %06 85 8616 6ו6%ב| 88 הו%8ה60 ה6ו1הא ,1 הו6|3 %0 8ה3600"41 פהס1+ט|50 3 -077-61א080-1,4-01770,0-4-0ש1+-1-676|02"0271-6 01 36%3%6)

2-68 רא ₪

שת ה6ותא הו ,1 31| 0+ 4ה8660"8% 5ה%10+5010 .4 \ .90% 0+ 0.1 15 %ת%6ה60 4610 %16+6ג| הו ,1 60|318 0+ 0ה8660701 פהסו+ט!|50 56ט-0+-630א .5

0.5 *50 %.

6 +0 5ה%10ש501 +0 הסו60873%זק 8ה+ 1085 06655:ק 4 -85+07%--405ק-404 ץ6הס|סהוטף-|שה67321ק1ק + 58|%5 86160

1 0|84ה107 |608ה6 6+ 0% 86165 7116א42346180%186-68:20 5-1

]) : - ( הסוהצא הו ,=-6-0% 0-3 קא 0670%859 א יזס 22 דס- -0--66700%663 2 =עץ+450ע0=5 05 65/1 // | עה ₪6 ,ה006י4ץה 0%65ה46 ןא ,+ע%+6-

4, 0 ץ700ק6)0ץ6 5 2

+ו1 ,0ח8 בשהסו+ה6ה 581%5 86106 46%16| 6ת+ 2651665 ,ת6והא 560 22--/ א

יי הח ורי ל הח הרדה החדה וחד הדחה הרד פד וד ח-

0 6הֶ% 35 8616 6-ו 12832 |

3016) 1.

ץ|6+6-85:ק ,10%. 0+ 0.1 15 %ה%6ה60 3610 80%16| 8+ תח16 תא

תיקון בי סעי:5 7

הוגּ+הסס )30011003 185 עעת605%008 ,2 8 ס+ 680)! +סה 4065 ה16תא 3610 6ה0 685%! 4%

+ 30105 6ה+ 0% 5381%5 +0 פהסו%ט!50 מַהת% הו 4 0 תשןהא 36165 ת+וא 7640%664 356 13:+-+> (1) ק3|טהז0ס+ 6ת+ "סותא 36105 הצוא ,8הוהה8א הזצוא ,ה%3%10ו1ק661"ק %0 1686 +סה בהסו3%ז250121 0+ 1680 %סה 60

הז 6%8]36%671560 ,6 0!310 0+ 8ַה8600701 06655אק .7 = (1) 0+ 6+ +0 86165 106 0% 58|!%5 3610 36%16| 1 611 0+ 680) %סה 60 ה6והא 36165 הזוא 686%60ק 6+ בו .הסו+%+3+

+ ה+ 8 ,%5ה6306ו60ה |הו60%67הפו:ה .8

חהו603 0+ 8בַהו01ת43000 הסז+ט)50 6ה0 1!685% 8% ה%81ה60 ע6ה+

- +.

תיקו סעי2

₪

) .הר אא 5

-,ן נפי

העילות של ההתנגדות הן כדלהלן:

לאור התיקונים לפירוט הבקשה מס' 72953 כפי שהם מתבטאים בתביעות שפורטו לעיל ניתן לראות שהאמצאה הנתבעת כיום על ידי המבקשת מתייחסת לתמיסות של מלחים של חומצת לקטית עם תרכובות אנטיבקטריאליות בנות הנוסחה 1 שבבקשה ואשר בנוסף לחומרי עזר מקובלים מכילות גם חומצות שאינן גורמות שקיעה.

חוסר הידוש לפי סעיף 5 לתוק הפטנטים. חוסר התקדמות המצאתית לפי סעיף 5 לחוק הפטנטים.

באשר לחוסר חידוש המתנגדת טענה בכתב הטענות שלה כדלקמן:

א. האמצאה מתייחסת לתמיסות של מלחים של חומצה לקטית (4618 1806516) עם תרכובות בנות הנוסחה 1 או 11 שבבקשה.

ב. החומרים 1 ו-11 היו ידועים לפני תאריך הבקשה.

ג. מלחים עם החומצה לקטית של חומרים שנוסחתם 1 כשהמתמיר א הינו תוארו מלפנ תאריך הגשת הבקשה מס' 72953, למשל בפטנט האירופי 67666 שפורסם ביום 22 בדצמבר 1982 (המקביל לפטנט הישראלי מס' 66027).

הערות וקביעת הרשם;

א. אומר מיד כי לאחר עשית וקבלת התיקון הנ"ל (לגביו לא הוגשה כל התנגדות על ידי המתנגדת או על ידי צד אחר), הבקשה מס' 3 אינה מתייחסת עוד לתרכובות בנות הנוסחה 1 בהן כוא הוא 5 והיא אינה מתייחסת לתרכובות בנות הנוסחה 11 כלל. זאת ועוד, באשר ללקטטים של הבקשה, לאחר התיקון המוזכר לעיל, לא נטען חוסר הידוש.

ב. מן הנסיבות המפורטות לעיל ברור לחלוטין שלאחר עשיית תיקון פירוט הבקשה מס' 72953 כאמור לעיל, לא נשאר דבר של ממש בטענת המתנגדת המתבססת על חוסר הידוש בגדר סעיף 4 להחוק הפטנטים. לפיכך יש להגביל את טענת המתנגדת לטענות המבוססות על חוסר התקדמות המצאתית עפ"י ההוראות הקבועות בסעיף 5 לחוק הפטנטים.

2. ביום 6 באוגוסט 1990 התקיימו בפני בירור אשר במהלכו נחקר ד"ר פולינגר על תצהירו. לנושא זה אחזור בהמשך.

3. ביום 6 בספטמבר 1990 התקיים המשך הבירור אשר במהלכו נטענו הטענות המשפטיות והנוהליות העיקריות הבאות מטעם הצדדים -

א. ב"כ המתנגדת (מר זבולון תומר): יש לראות את ויתורה של המתנגדת על ראיותיה כהודעה שניתנה בהתאם לתקנה 58(ג) לתקנות הפטנטים (נוהל: הלשכה, סדר: דין, מסמכים ואגרות), התשכ"ח-1968 (להלן - תקנות הפטנטים).

א. ב. אין בויתור הנ"ל כדי להוכיה או להצביע על הודאה בעובדות מטעם המתנגדת באשר לעובדות שנטענו על המבקשת. טענה זו מקובלת עלי. המצב כיום הוא כאילו שבעת הגשת כתב הטענות על המתנגדת היא הודיעה שאין בדעתה להגיש ראיות. במילים אחרות, כיום לא קיימות ראיות מטעם המתנגדת יש לראות את הדבר אפוא כאילו שהן הוגשו מלכתחילה וכאילו שהודעה עפ"י תקנה 58(ג) לתקנות הפטנטים ניתנה כדין. לטענה זו אחזור בהמשך.

בניגוד למבקש פטנט שחייב תמיד בהגשת ראיותיו בהליכי התנגדות לא מוטלת על המתנגד למתן פטנט כל חובה בענין. תקנות הפטנטים נותנות למתנגד חזכות והאפשרות להגיש את ראיותיו אך לא מחייבות אותו לעשות כן. מאידך, חובה כזו מוטלת על מבקש פטנט וזאת מחמת העובדה שהמחוקק ראה לנכון לעשות כן במפורש (ראה תקנות 58 ו-9 לתקנות הפטנטים).

יש להבדיל את המצב הנוכח: מזה שנובע מתקנה 3 (א) לתקנות הפטנטים, המתייחסת להליכי ביטול פטנט. שם נקבע שלבקשת הביטול יצורפו הראיות מטעם מבקש הביטול. ברור ששם המחוקק, בניגוד למצב בהליכי התנגדות, לא נתן למבקש הביטול (כפי שהוא כן נתן למתנגדת בהליכי התנגדות) את האפשרות שלא להגיש את ראיותיו.

יש גם להמתנגד בעילת התנגדות לפי סעיף 3(31)

--י לפ: עילות התנגדות אתרות שמופיעות לחוק הפטנטים זהות לחובותיו בסעיף 31 לתוק הפטנטים. בכל ע:לה התנגדות על המתנגד להביא ראיות לכאורה להוכחת טענותיו ומשהביאן עובר נטל הבאת הראיות למבקש שעליו להפריך את ראיות המתנגד".

הנ"ל

ה. בהסתמך על כל הנימוקים שנומקו בהחלטה המוזכרת לעיל, דעתו של קודמ* (כב' השופט צור) מקובלת עלי בשלמותה, לפיכך אני מאמ\ את החלטתו כפי שהיא מתייחסת לסוגיה הנמצאת בדיון אך לשם הבהרה וסילוק כל ספק הנני לקבוע כדלהלן:

1. בכל הליך התנגדות המושתת על סעיף 1(31), (2)'ו/או (3) לחוק הפטנטים נטל השכנוע ונטל הבאת הראיות מוטלים על המתנגד.

2. במידה והמתנגד יביא ראיה לכאורה, עליה ניתן לתמוך באופן חד משמעי ‏ את עילות ההתנגדות כפ* שהן מפורטות בכתב הטענות שהוגש על ידי המתנגד, אזי נטל הבאת הראיות *ועבר למבקש.

3. | במקרה שהמבקש לא יעמוד בנטל הבאת הראיות הנ"ל מוטל על הרשם לקבל את ההתנגדות אלא אם כן יישאר ספק סביר באשר לכשירות האמצאה בהתאם לסעיף 8 ו/או 5 לחוק הפטנטים או באשר להצלחתו של המתנגד להוכיה את עילות התנגדותו. במקרה כזה מוטל על הרשם לדחות את ההתנגדות. ספק מסוג האמור לעיל פועל תמיד לטובת המבקש. :

מהסיבות שפורסו לע:ל עלי לדחות את טענת ב"כ המתנגדת שבהליכ* התנגדות נטל השכנוע ונטל הבאת הראיות מוטלים על מבקש הפטנט. כמ כן נדחית טענת ב"כ המתנגדת שמוטל על המתנגדת להוכיח בכל דרך שהיא רק שלכאורה יש לה ענין. נכון הוא, כפי שנאמר קודם, שמתנגד אינו תייב להגיש ראיות בצורת תצהיר, אולס אם במהלך הליכי התנגדות המתנגד לא *גיש ראיות כאלו במובן תקנה 58(ג) לתקנות הפטנטים או ראיות שעליהן, | לפחות לכאורה, ניתן לבסס את טענות המתנגד אחרות, אינני סבור שנטל הבאת ראיות *ועבר למבקט.

אני מסכים עם ב"כ המתנגדת לגבי טענתו שהרשם חייב להתייהס. לכל מסמך שיוגש על ידי המתנגד ועל פיו ניתן להוכיה, אפילו לכאורה, שעילות ההתנגדות מהוות עילות של ממש, התנאי הוא כמובן שמסמך כזה נוגע לענין בדיוק ושהגשתו אושרה על ידי הרשם. עם זאת אני דותה את טענת ב"כ המתנגדת שעל ידי הגשת מסמך כאמור נטל השכנוע עוברת למבקשט הפטנט.

במקרה כזה הדבר היחידי שיעבור למבקש הוא נטל הבאת הראיות.

ג. חוסר התקדמות המצאתית נטל השכנוע המוטל על מתנגד או מבקש ביטול פטנט הטוען לחוסר התקדמות המצאתית

1. א. בענין התנגדות למתן פטנט עפ"י בקשה מס' 28397 מפעלי נען נ. פרץ רוזנברג ("מבחר ההלטות של רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר 1974-1971" כרך א' עמ' 80) הוחלט (על ידי קודמו של קודמי, מר מאיר גבאי) כי בבואם לדון בשאלת ההתקדמות ההמצאתית | על הרשם או בית המשפט להעמיד את עצמם במצב הידיעות שהיה קיים בטכניקה ערב הגשת הבקשה לפטנט ולשאול את עצמם מה היה מסוגל בעל מקצוע ך ממוצע לבצע בהסתמך על הידע הקיים?

ב. ההחלטה הנ"ל משתקפת בהחלטתו של הרשם דאז, מר מאיר גבאי, בענין התנגדות למתן פטנט עפ"י בקשה מס' 29597 - פולקמן וד"ר קפלר בע"מ נ. אביק בע"מ (שמוזכר בקובץ הנ"ל בעמ' 99). שם נאמר בעמ' 118% כדלהלן:

"שאלה - זו (התקדמות המצאתית) שהצבת* לעצמ* מקבלת חומרת יזתר כשעוסקים בחומרים כימיים. בענין זה ראוי להזכיר את דבריו של טרל בספרו: ‏ "898ם856ק 0% שה" מהדורה 2 עמוד ‏ 133 סעיף 323 במאמרו / כדלקמן:

2 תסנס פסנוף 6ת..."

... (המשך ציטוטים מפורטים עם נזילות OCR, משוחזר תוכן קריא בלבד) ...

בפרק 5 סעיף 5.127 בעמ' 187 של הספר הנ"ל נאמר:

3. | בספרו של "פתס61תפטם1 ע0? 5סַתססק" 168צתח ססתמ818 | (1978) המהדורה הרביעית נאמר (א) בפרק 1184 סעיף 8-201 בעמ' 181:

... (ציטוטים מפורטים עם נזילות OCR, משוחזר תוכן קריא בלבד) ...

(ב) בפרק 4 סעיף 8-228 בעמ' 172:

... (ציטוטים מפורטים עם נזילות OCR, משוחזר תוכן קריא בלבד) ...

(ג) ובפרק 112 סעיף 12-123 בעמ' 82%:

... (ציטוטים מפורטים עם נזילות OCR, משוחזר תוכן קריא בלבד) ...

8. בענין התנגדות למתן פטנט עפ"י בקשה מס' 40782 - ישראל בן-עוזר נ. ד"ר ארי עדיני ("מבחר החלטות של רשם הפטנטים, המדגמים וסימנ* המסחר מינואר 1975 עד יוני 1978" כרך א' עמ' 218) הותלט על :די קודמי (כב' השופט יואל צור) ש"אחד מכללי היסוד בכל הקשור לראיות בהתנגדות כשמתנגד מעלה טענה של חוסר התקדמות המצאתית היא שהראיות שעל*ו להמציא החייבות להיות חהד-משמעיות. ורק במקרים יוצאים מהכלל, כשהדבר נראה על פני הבקשה לפטנט, לא תדרשנה ראיות. בדרך כלל תדחה התנגדות מבוססת על חוסר התקדמות המצאתית אם היא לא נסמכת על ראיות מספיקות ולא מוטלות בספק".

א. ‏ 1. כפי שנאמר קודם אין צל של ספק בעיני שנטל השכנוע ונטל הבאת ראיות בהליכי התנגדות הנערכים בפני מוטל על המת גד שהגיש את התנגדותו למתן פטנט עפ"* בקשה מסויימת. מבקש הפטנט כבר עמד בפני הנטל הנ"ל במהלך בחינת בקשתו לפטנט. לפיכך, ובנוסף לכל השיקולים שהוזכרו לעיל, לא סביר או הגיוני שלאחר קיבול בבקשת פטנט על יד* הרשם יוטל על המבקש לשכנע את הרשם פעם נוספת באשר 0 לכשירת אמצאתו.

2. קביעתי הנ"ל באשר לנטל השכנוע מבוססת על החלטת קודמי (כב' השופט צור) בענין התנגדות למתן פטנט עפ"י בקשה מס' 36861. אף על פי שקיבול ההתנגדות מטעם הרשם נדחה על ידי בית המשפט המחוז:י אשר פסק דינו אושר על ידי בית המשפט העליון, כב' השופטים בבית המשפט העליון תמכו בקביעתו של הרשם באשר לנטל השכנוע המוטל על המתנגד בהליכי התנגדות (ראה האימרות של כב' השופטים ד. לוין, ג. בך. ו- א, גולדברג). :

ב. -1. לאור הנ"ל יש לברר עתה האם בענין שבפנינו (טענת חוסר התקדמות המצאתית) המתנגדת הצליחה לעמוד בפני נטל השכנוע ונטל ) .| הבאת ראיות המוטלים עליה עפ"י קביעתי.

2. האסמכתאות המוזכרות לעיל מצביעות על הדברים הבאים:

א. ‏ הצורך להשיב על השאלה: מה היה מסוגל בעל מקצוע ממוצע לבצע בהסתמך על הידע הקיים? ב. | החשיבות בהבאת ראיות ועדות מומחית. ן

ג. המסקנות הניתנות להסיק מכתיבות, פירוטים, ספרי לימוד ومסמכים אחרים.

ד. החשיבות בראיות על ידו או מטעם הממציא.

ה. | הצורך לדחות טענת המתנגד שאינה מבוססת על ראיות מספיקות הלא מוטלות בספק ושלא ניתן לדחות אותן.

המתנגדת ויתרה על ראיותיה בצורת תצהיר - דבר שהיא היתה רשאית לעשטות כמובן, עם זאת, בעשיית הויתור הנ"ל המתנגדת קיבלה על עצמה סיכון שבסוף היא לא תוכל לעמוד בפני נטל השכנוע המוטל עליה. אי ן ספק שלגבי טענות המסתמכות על חוסר חידוש או בעלות באמצאה ישנם מקרים מסויימים שניתן אולי להוכיחם באמצעות ראיות שאינן בצורת תצהחיר. זוהי בוודאי הסיבה שהמחוקק נתן למתנגד בהליכי התנגדות את האפשרות שלא להגיש ראיות. אולם בטוחני שזה אינו המצב בדבר התנגדות למתן פטנט המבוססת על טענת חוסר התקדמות המצאתית. בהליכים מסוג זה היעדרותן של ראיות בצורת תצהיר מטעם מומחה או מומחים שייחקרו על תצהיריהם במהלך הדיונים בפני הרשם, תהיה

חסימה מוהלטת מבחינת המתנגד שעליה לא ניתן להתגבר.

מסיבות שהמתנגדת בחרה לשמור לעצמה היא החליטה להסתמך רק על הפטנט האירופאי, חקירת ד"ר פולינגר (המצהיר מטעם המבקשת) וטיעוני בא כוחה. בהעדר ראיות בצורת תצהיר כאמור לעיל הדברים הללו, ביחד או להוד, אינם החד משמעיים ולכן אינם מספיקים כד: לעמוד בפני נטל השכנוע המוטל על המתנגדת בטענתה בענ*ן הוסר התקדמות המצאתית.

די בכך לדחות את ההתנגדות הזאת על בסיס הפיחסון. הפטנטים הנ"ל א*נם מתארים תמיסות כאלה.

ב. האמצאה הנתבעת בבקשת הפטנט שבדיון נבדלת מהאמצאה שבפטנט הא*ירופאית מס' 67666 המת:יחסת למלחים של החומצות) אספרטית וגלקטורונית, גלוטמית, גלוקונית.

ג. הפטנט האירופאי הנ"ל מצביע על כך שלא ניתן להשתמש במלח: לקטט כדי להכין תמיסות לשימוש פרנטרלי.

ד. שני הפטנטים האירופאים המוזכרים לעיל מרחיקים ("ם%6686 עָפשפ") מהאמצאה הנתבעת בענין שבפנינו. מהפטנט האירופאי מס' 6 ניתן ללמוד רק שלקטטים מומסים במים אך לא כיצד להכין תמיסות עמידות.

ה. אם כ" ידוע על הוספת הומצות לתמיזסות כדי להגעה ל-חק מסויים יש לציין לגבי האמצאה הנוכחית הנמצאת בדיון המטרה אינה קשורה ב-ַס.

ו. בבקשת הפטנט מס' 72953 נשואת הליכים אלה מתוארות תכשירים תרופתיים המכילים קווינולינים מסויימים א הם לא אלה שבפטנט

הא*ירופאי מס' 67666.

ז. תמיסות של צ*פרופלוקסאצין לשימוש פרנטלי לפי בקשת הפטנט בדיון נמצאים בשימוש בכל העולם.

כל הטענות הנ"ל של המבקשת נראות ל'.

ג. מתצהירו של ד"ר פולינגר עולה הטענה העיקרית הבאה: 1. א. נסיונות השוואתיים שנעשו עם תמיסות ציפרופלוקסאצין לקטט והמלתים אשר בפטנט הא*רופאי מלמדים על יתרונות בתמיסות שבבקשת הפטנט הנוכחית.

ב. אם כי הטענות הנ"ל מקובלות עלי אצטרך לחזור אליהן בהמשך.

6. ס:כום באשר לענינים מקצועיים כפי שהם מתייחסים לכשירות האמצאה בדיון

בגדר התקדמות המצאתית.

1. א. להלן הנוסחאות הכימיות של ציפרופלוקסאצין ונורפלוקסאצין:

[\ ו6 > 0 .סא

ב. הבקשה מס' 72953 תובעת תמיסות של מלח*י חומצה לקטית של ציפרופלוקסאצין ביחד עם תומצה שמייצבת את התמיסה אך לא גורמת למשקעים. התמיסות הן לשימוש שלא בדרך המעיים.

ג. הפטנט הא*רופאי מס' 67666, המצוטט על ידי המתנגדת, תובע מלחים מסיסים לשימוש שלא בדרך המעיים.

ד. בין המלתים שהפטנט תובע נמצאים מלחים של החומצות אספרטית, גלוטמית של נורפלוקסאצין גלקטורונית או גלוקונית.

ה. הפטנט האירופאי הנ"ל מתאר גם ניסויים בדבר מלחהים והומצה לקטית כשלמלחים אלה יש מסיסות טובה. בעמוד 2 של פירוט הפטנט האירופאי הנ"ל נאמר כי איכות המלהים אינה משביעת רצון. בעמוד 8 של אותו פירוט נאמר שמלחי לקטאט אינם שימושיים בשל הקושי להשיג ומצה לקטית בעלת איכות טובה.

ו. הפטנט הא*רופאי אינו מזכיר את ציפרופלוקסאצין.

ז. במהלך החקירה הנגדית שנערכה, ב"כ המתנגדת ניסה להוכית שההצהרה אשר בפטנט האירופאי הנ"ל, המצביעה על כך שלא ניתן להשתמש בחומצה לקטית, אינה מרחיקה את בעל המקצוע הממוצע וזאת

מאחר שידוע כיצד להשיג חומצה לקטית בעלת איכות טובה.

ח. נטען ע"י ב"כ המתנגדת שהתוצאות ההשוואתיות שהוגשו ע"י ד"ר פולינגר אינן מוכיחות את עליונות תמיסות הבקשה הנוכחית כיוון והנסיונות נעשו במתכוון עם מלחים קשי תמס, עם חומצה אספרטית וחומצה גלוטמית וזאת במקום לעשות נ*סויים עם מלחים שנמסים היטב

כדוגמת החומצות הגלוקונית והגלקטורונית.

הערות הרשם: -

א.

ב.

ב"כ המתנגדת טוען כי אין קושי בהשגת חומצה לקטית בעלת איכות טובה. הספרות, אם כי לא בשטח האמצאה, מזכירה תכשירים תרופתיים המשתמשים בחומצה לקטית. נטען גם שד"ר פולינגר לא מכחיש כי דוע

להשיג חומצה לקטית בעלת איכות טובה.

מאידך, הפטנט האירופאי מס' 67666 אומר בבירור כי אין להשתמש בחומצה לקטית.

סבורני כי לא ניתן לבסס טענה לחוסר התקדמות המצאתית המושתת על הפטנט האירופאי הנ"ל ובו זמנית להכתיש מה שכתוב בפטנט הזה כפי שנעשה אמנם על ידי ב"כ המתנגדת בענין שבפני וזאת ללא הבאת ראיות של ממש שבעל המקצוע היה מתעלם לחלוטין מהאמור בפטנט הזה בנוגע

לאי השימושיות של חומצה לקטית - יהיה מגיע דווקא למסקנה ההפוכה.

נכון הוא שהניסויים ההשוואתיים של ד"ר פולינגר לא נעשו עס המלחים המועדפים שבפטנט (מלהים של תומצה גלוקונית). עם זאת ב"כ המתנגדת לא הוכיהח ע* הדגמות (ויש לזכור שהוא לא עשה ניסו*ים השוואתיים בעצמו) כי מלחים של ציקרופלוקסאצין יהחד עם הומצה

גלוקונית (החומצה המועדפת בפטנט) כן מסיסים היטב.

ח. פרט להסברים תיאורטיים בנוגע להשפעתו של יון משותף לא הוכיח ב"כ

המתנגדת שהיה ידוע ל:צב תמיסות של מלחים ע"י הוספת כמות מ*יצבת של חומצה שאינה גורמת למשקעים.

ו. ‏ לאור האמור לעיל אין לי שמ של ספק שהאמצאה נשואת הדיון שבפני עומדת בפני הוראות הסעיף 5 לחוק הפטנטים ושיש בה כדין התקדמות המצאתית עפ" החוק.

התבקשתי על ידי ב"כ המבקשת לדחות את התנגדות שהוגשה מטעם המתנגדת על הסף. אם כי תקנות סדר הדי| האזרחי מאפשרות זאת אני סבור שבענין אשר בפני שלגביו הוגשו טענות בכתב משני הצדדים וראיות מטעם המבקשת ואשר לגביו החקירה הנגדית נעשתה, אין מקום (או אפילו טעם) להפעיל את סמכותי בנוגע לזה.

סוף דבר אני קובע -

א. שיש חידוש באמצאה הנדונה (דבר שכבר קבעתי לעיל וזאת על בסיס התיקונים שנעשו לפירוט בקשת הפטנט שבדיון) העומד בפני הוראות

הסעיף 4 לתוק הפטנטים. ב. שיש התקדמות המצאתית באמצאה דנן.

ג. שהמתנגדת הדלה לעמוד בפני נטל השכנוע ונטל הבאת ראיות המוטלים עליה בהתאם לקביעתי הקודמת.

ד. שההתנגדות שהוגשה על ידי המתנגדת נדחית אפוא.

ניתן בירושלים ג' באדר ב' התשנ"ב 8 במר+ 1992

יו

מיכאל אופיר ו

רשם הפטנטים, המדגמים

וסימני המסחר

סימן מסחר 345678

הצדדים

מתנגדת

מבקשת

ההחלטה: