⚖️ החלטה שיפוטית

סימן מסחר 345678

החלטות שיפוטיות

ערכאה: בית הדין של רשות הפטנטים

הצדדים

צד א'

בעלות הפטנטים

  • שם: 11₪1666 פעעטסתה8ה ₪ מ4116 2. כנטסע0 018%0
  • בא כח: עו"ד ד"ר ריינהולד כהן ושות', עו"ד ש. הורוביף ושות'
צד ב'

מבקשת רישיון

  • שם: אביק בע"מ
  • בא כח: עו"ד ד"ר יצחק הס, עו"ד אפרתי, גלילי ושות', עו"ד אלון גל:לי

ההחלטה:

בפני רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר בענין פטנטים מס' ו-63968 ובקשה למתן רישיון כפיה

בעלות הפטנטים: 1. 11₪1666 פעעטסתה8ה ₪ מ4116 2. כנטסע0 018%0 | שתיהן באמצעות ה"ה ד"ר ריינהולד כהן ושות', עו"פ ובאמצעות ה"ה ש. הורוביף ושות', עו"ד

על ידי ד"ר אמנון גולדנברג, עו"ד ועל ידי ד"ר יואב בן-דרור, עו"ד

מבקשת רישיון: אביק בע"מ באמצעות ד"ר יצחק הס, עו"ד ובאמצעות אפרתי, גלילי ושות', עו"ד על ידי עו"ד אלון גל:לי ועל ידי ד"ר יצחק הס, עו"פ

1. זהו סיבוב נוסף של דיונים תרומיים בין הצדדים הנ"ל שהתקיים בפני ביום בינואר 1992. א. הדיון נבע מבקשת אביק בע"מ (להלן - המבקשת) להגיש כראיה נוספת את תצהירו של מר אליהו הורבי (להלן - תצהיר הורב:) והתנגדות מטעם 111566 פעעטסתה 86 ת4110 ו-1.1₪1600 קטסץ0) 0א018% (להלן - בעלות הפטנטים) להגשת התצהיר בשלב הנוכחי של הדיונים.

ב. ביום 2 בפברואר 1992 התלטת: כדלקמן: 1. לאחר שמיעת הטענות בעל-פה מטעם ב"כ שני הצדדים להליכים אלה שנטענו במהלך הביקור שהתקיים בפני ביום 30 בינואר 1992 א(ג: מחליט כדלקמן:

יא. בהתאם לסמכות הניתנת לרשם. עפ"י תקנה 63 לתקנות הפטנטים (נוהל: הלשכה, סדר דין, מסמכים ואגרות) התשכ"ח-1968, יש לראות את תצהיר הורבי כתצהיר שהוגש כדין, אך זאת כמובן מבלי לדון בשלב זה בעג*נים העולים בו.

ב. קבלת תצהיר הורבי כאמור כפופה לתנאים הבאים:

1. בעלת הפטנט, באמצעות בא* כוחה, תהיה רשאית להגיש תצהיר או תצהירים בתשובה תוך שלושה חודשים מתאריך החלטת זו.

2. בעלת הפטנט, באמצעות באי כוחה, תהיה רשאית לחקור את המצהיר, מר אליהו הורביף, על תצהירו (תצהיר הורבי).

3. כל המועדים (החל מ-18 בפברואר 1992) שנקבעו לשם חקירת המצהירים אשר תצהיר*הם הוגשו מטעם מבקשת רישיון הכפיה וכן המצהירים אשר תצהיריהם הוגשו מטעם בעלת הפטנט, *עמדו כפ: שהם כבר נקבעו. בקשת ב"כ בעלת הפטנט לבטל את המועדים הנ"ל או חלק מהם, נדחית.

4. לשם הכנת תצהיר או תצהירים בתשובה והקיריתו של מר אליהו הורביץ, ניתן בזה לבעלת הפטנט פסק זמן של שלושה חודשים, החל מיום 1 במרץ 1992. במשך תקופה הזו ייערכו המשך הדיונים בפני בהליכים אלה אך ורק עפ"י הסכמתם של שני הצדדים בהתאם, כמובן, ללוח הזמנים שלי.

5. מבקשת רישיון הכפיה תהיה רשאית לחקור כל מצהיר אשר תצהירו יוגש כתצהיר בתשובה מטעם בעלת הפטנט כאמור.

6. נימוקי העובדתיים והמשפטיים לההלטת* זו יינתנו בנפרד בשלב מאוחר יותר. במידה וצד מן הצדדים *רצה להגיש ערעור על החלטת: זו המועד לעשות זאת יהיה החל מתאריך מתן החלטת: המנומקת הנ"ל.

ג. בראש ובראשונה על לתקן טעות שנפלה בנוספת החלטתי מיום 2 בפברואר, שם קבעתי בסעיף קטן (ב)(1) שבעלות הפטנטים תהי*ינה רשאזיות להגיש תצהיר או תצהירים בתשובה תוך שלושה חודשים מתאריך החלטת: מיום 2 בפברואר. קיימת סתירה בין האמור בסעיף הקטן הנ"ל לבין האמור בסעיף 6 באותה ההלטה משום ששני המועדים המוזכרים בסעיפים הנ"ל היו צר*כים להיות זהים, דהיינו תוך שלושה חודשים החל מיום 1 במרץ 1992. לאור האמור לעיל הנוסח המתוקן של הסעיף 8(ב)(1) הנ"ל הוא כדלקמן: תהיה רשאית להגיש תצהיר או תצהירים בתשובה תוך שלושה חודשים החל מיום 1 במרץ 1992".

ברצוני להודות לב"כ שני הצדדים על כך שהפנו את תשומת לבי לטעות הנ"ל שנפלה בהחלטתי מיום 2 בפברואר 1992.

ד. להלן הנימוקים עליהם מבוססת החלטת* הנ"ל.

באשר לבקשת מבקשת רישיון הכפיה להגיש תצהיר מטעם מר אליהו הורבי (להלן - תצהיר הורב*)

א. ביום 30 בינואר 1992 ב"כ בעלות הפטנטים, ד"ר בן-דרור, טען בעל-פה בפני את טענותיו עליהן הוא ביסס את התנגדות של בעלות הפטנטים להגשת תצהיר הורבי מטעם מבקשת כתצהיר שהוגש כדין, להלן עיקר טענותיו של ד"ר בן-דרור:

1. באמצעות תצהיר הורבי המבקשת מנסה לסמוך על כושר הייצור של קבוצות החברות טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ (להלן - טבע) וזאת כדי להצג את ראיותיה של המבקשת באשר ליכולתה לנצל את האמצאות נשואות הבקשות לרשיון כפיה.

2. מטרתה של המבקשת בהגשת התצהיר הורביף היא. להראות שחברה אחרת, דהיינו טבע, נכנסה לנעלה של המבקשת או שטבע תפעל בעתיד יחד עם המבקשת בכל הנוגע לבקשת רישיון הכפיה וזאת למרות העובדה שטבע אינה צד להליכים הנוכחיים. בעצם המבקשת מבקשת לראות את טבע כחלק מהבקשה הנוכחית לרשיון כפיה ובכך כצד להליכים הנמצאים בפנינו.

3. "תצהיר הורביף אינו נובע מכתב הטענות שהוגשו מטעם המבקשת. באמצעות התצהיר מנסה המבקשת לחרוג או ליצור שינוי חזית ולהרחיב את גדר המחלוקת הנמצאת בדין.

א. אסור למבקשת להסתמך על יכולת צור של חברה שלובה, דהיינו טבע, על מנת לבסס את היכולת שלה לייצר על פי הרשיון, אם הוא מופיע בתצהיר הורבי.

ב. האסמכתא לקיום האיסור הנ"ל שהובאה בפני מתייחסת לענין בקשה למתן רישיון כפיה לניצול פטנטים מס' 13043 ו-15525 ( "אס:א" מעבדות כימיות בע"מ ג.

6 מ ,028608908 ,111008 קטסע)) ם8ב2600 ו-איקאפרם בע"מ - "מבהר החלטות של רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר 1974-1971" כרך ב') שם נאמר על ידי רשם הפטנטים דאז (מר מאיר גבאי) בעמ' 1 כדלקמן:

"בין הצדדים נתגלעה מחלוקת ממשית באשר לאיסור ניצול הרשיון על-יד: חברות שלובות עס המבקשת. טענת המבקשת היא שבבקשתה לרשיון הכפיה הזכירה במפורש כי היא פועלת עם חברות "צרי" ו-"טבע" כיחידה אחת. אינני סבור שאזכור זה דיו להקנות כויות לחברה אחרת פרט לאסיא. נראית לי העמדה כי אם הברה שלובה רוצה לקחת הלק בבקשה לרשיון כפיה עליה לעשות כן במפורש, חד עם זאת, נראה לי שלא יקשה על המבקשת להסדיר את בעיית החברות השלובות באופן שיעלה בקנה אחד עם תנאי: הרשיון. רשיון הכפיה בוודאי שאינו מיועד לפתור את מכלול היחסים והבעיות המשתמע ים מביצועו...".

א. טבע איננה צד או בעל דין בהליכים האלה, היא לא הגישה בקשה כלשה: בענין הזה וממילא המבקשת אינה יכולה לאזכר את טבע על מנת לבסס את יכולתה לייצר את האמצאה נשוא ההליכים האלה על בסיס היכולת של

ב. זאת ועוד, הוא:ל וחברת טבע אינה צד או בעל דין בהליכים אלה היא לא תוכל פעם לייצר את האמצאה נשוא ההליכים אפילו אם נתן רשיון כפיה למבקשת. לכן, כל הטענות אשר בתצהיר הורבי הנוגעים לכושר של טבע אי ן בכלל.

6. עפ"י סעיף 123(ב) לחוק הפטנטים, התשכ"ז-1967 (להלן - חוק הפטנטים) "לא יינתן רישיון לפי פרק זה אלא למי שיש לו היכולת לנצל את האמצאה כאמור בסעיף קטן (א) בהיקף סביר". המשמעות של הסעיף הנ"ל היא 1. שהמבקשת, היא ורק היא, צריכה להוכיח שיש לה היכולת האישית לנצל את האמצאה ורק לה ניתנת הזכות לבקש רישיון כפיה. בנוגע לזה המבקשת א*נה יכולה להסתמך על היכולת של מישהו אחר כמו חברה שלובה או חברה אחרת.

2. הטענה הנכונה הנובעת מתצהיר הורבי אינה שכתוצאה מהאירגון מחדש לא נפגע כושר הייצור של המבקשת אלא ה*א שכתוצאה מהארגון מחדש תאפשר למבקשת, אם ינתן רישיון כפיה, לנצל את האמצאות נשואות ההליכים האלה.

3. עפ"י הוראות הסעיף 12% לחוק הפטנטים חלף המועד שבו היה ניתן לטבע להצטרף כצד להליכים הנוכחיים. מטרת של תצהיר הורביץ היא נסיון כדי לאפשר לטבע להצטרף להליכים הנוכחיים וזאת בניגוד לסעיף 12% הנ"ל.

4. א. הגשת תצהיר הורבי לא נעשתה בתום לב - דבר שניתן לראות בכך שרק כאשר התגלה העניין המתייחס לארגון מחדש במהלך חקירתם הנגדית של שני עדים של המבקשת, החליטה המבקשת להגיש תצהיר בנושא. יש לראות אפוא שהמטרה של הוספת הראיות היא כדי להכשיר פעולה שנעשתה שלא בתום לב.

ב. הנסיון מטעם המבקשת לעקוף את ההוראות של סעיף 124 לחוק הפטנטים אף הוא מעיד על חוטר תום לב.

5. המטרה של הבקשה להגשת תצהיר הורביץ היא לכסות על מחדל של אי-גלוי עובדות לרשם.

6. הבקשה להגיש תצהיר הורבי הוגשה באיחור רב ובלתי מוצדק.

7. אם וחלט להתיר את הגשת התצהיר הורביף הרשם מתבקש: הט הד וה סדר יירו א. לאפשר לבעלות הפטנטים להגיש תצהיר או תצהירים בתשובה מטעמה. ב. להעניק לבעלות הפטנטים "פסק זמן" הדרוש על מנת לקיים את ההליכים המקדמיים שנהוצים. מדובר על כושר הייצור של קבוצת חברות טבע, על הארגון מחדש הכנת חקירת מר הורביף על תצהירו ועדים אתרים

ב 4-. הלזכולים לזרוע אור.על. תוכן. תצהיר הורבי>,. על. משמעותו. נעל- הדבר?ם----------- הנובעים מהתצהיר הזה.

3. א. במסגרת דיני פטנטים כל סוגי רישיונות (כולל רישיון כפיה) הניתנים כדין ואשר הם בתוקף, פועלים כ"חסינות" אישית כנגד טענת הפרת פטנט. הרישיון פועל לטובתו של בעלו בלבד ואינו מקנה אליו הזכות להעביר את הרישיון לאחרים.

ב. כתמיכה לטענה המשפטית הנ"ל הובא בפני העתק של "508עתק 6ת 00268 +04 ע82ת216010 [1061618 ב'6ט0סע56" (המהדורה החמישית (1986) מאת 68מ18 .5 מתס1 שם בעמוד 1160 מוגדר המונחים "רישיון" ו-"בעל רישיון" כדלהלן:

6 06ש8586 8 ת1 ₪806 "06ת1100" 6עסט 6ג% 659ם1? 6תס מתפתח" (1)

צ[סעטם 8 806ת60818 60 600ם650ת1 18 1% 86ג6 18 ת0ס61>קמטפסעק

"110₪0ט1עק [8םתספתסק

4. 10 שת1ת6%עספ 60 60 ע16עסםפט8 מה 18" 06ת1106 ג (2) "80100ע6קסת1 עס 1110881 עס 201שתסעש 06 620186ת0%

ובעמוד 1:61 - טקסת ,12562086 סם ב8886%ק ,ץ1עסקסעק ,596פת1166...ג" (1) תה ₪8%68 צַ[תס סשס ,שַתצת% עָתה8 ם1 ע%ע6קסעק 8ַעס?פת8ע5 עס ",,, [/אה1תט מתססס 80 ,16 סטסםף1ש (ת6ס1תשט ,189201 תסצססם

ובעמוד 146% -

% ב 60 50 ב18810םע2ס6ק פה סתש תספעסק 8 18 9806ת 1100‏ 2" (1)

, "01+שה1[תט 56 10טסש ת18510מעסק תס80 6טסם1%ש מס1תש

ב. בעת הדיון ב"כ בעלות הפטנטים הביאו בפני העתק של עמ' 320 ,33% ו- 8 מתוך ספרוו של ד"ר יואל זוסמן, ז"ל "סדר הדין האזרחי" (מהדורה ששית (1990) בעריכת כב' השופט ד"ר שלמה לוין. מאחר והעמודים הנ"ל מתייחסים לתיקון כתבי טענות אינני חושב שתוכנם נוגעים לעניין בדיון. בפני לא מונחת בקשה מטעם המבקשת לתקן את כתב טענותיה אלא בקשה להגיש את תצהירו של מר הורבי.

להלן עיקר הטענות בתשובה שנטענו על-ידי ב"כ המבקשת

1. א. במהלך חקירתו הנגדית של ד"ר עזרא עוזיאל על תצהירו שהוגש כראיות מטעם המבקשת, הוא נשאל שורה ארוכה של שאלות אודות עניין הארגון מחדש של המבקשת וזאת על אף העובדה שהוא אינו ממלא תפקיד ניהולי או ארגוני בין אם מדובר במבקשת ובין אם בטבע.

ב. הכיוון של החקירה הנגדית הנ"ל היה להצביע על כך שהמבקשת איבדה את כושר הייצור הנדרש ממנה על פי הוראות חוק הפטנטים בדבר מתן רישיון כפיה.

ג. ברגע שנפתח הנושא המוזכר לעיל לא היה ניתן לשלול מהמבקשת להגיש ראיות בצורת תצהיר כדי להבהיר את הנסיבות המתייחסות לארגון מחדש של המבקשת כפי שהן נוגעות לבקשתה למתן רישיון כפיה.

הטענות הנ"ל מקובלות עלי.

א. תצהיר הורבי נתן על ידי אדם העומד בראש ההיררכיה הניהולית שהחליטה על השינוי הארגוני, מופקדת עליו ומנהלת אותו להלכה למעשה.

ב. השינוי הארגוני שארע על השלכותיו - המהווה נושא עובדתי - מתואר בתצהיר הורבי.

3. א. טבע היא חברה ציבורית אשר מניותיה נסתרות במדינת ישראל ובארצות הברית. במסגרת זו נתנה טבע הודעה פומבית על נושא הארגון מחדש.

ב. טענה זו מקובלת עלי אף היא.

א. במידה ומצא שהמבקשת, על ידי א-הבאת נושא הארגון מחדש במועד הקודם, לא פעלה כדין, אז יוחלט על ידי הרשם אשר וחלט בסוף הדיון לגופו של עניין, אולם דבר זה אינו יכול למנוע מהמבקשת להגיש תצהיר.

ב. אני מסכים ברות הדברים הנאמרים לעיל.

26-20-4197 שטחה תומת לבי הופנתה להחלטת קודמי (כב' הטופט :ואל צור) מיום 6 באוקטובר 1987 בעניין בקשת להוספת תצהיר במסגרת - הלכ+-בקשה ה למתן רישיון כפיה - פטנט מס' 5260% (אביק בע"מ נ. מ 4116

אם יתקיימו הכללים הבאים:

1. כאשר הראיה בעניין נוגעת לדיון ויש בה כדי לשפוך אור על סוגיה מרכזית המצויה בין הצדדים.

2. באשר הדיון נמצא בשלב שבו עדיין ניתן לקבל את הראיה הגם שתיגרם אי-נוחות נ והלית כתוצאה מקבלת הראיה.

3. כאשר לא יגרם לצד שכנגד עוול מהות וממש שיפגע בזכות החומרית או מקיפה את הצד שכנגד.

4. הגשת הראיה באיחור נעטתה בתום לב.

ב. ברצוני לאמף את הכללים המפורטים לעיל ככללים המהווים תנאים מקודמים בהפעלת שיקול דעתו של הרשם בעת דיונו בבקשה מטעם צד מן הצדדים להגיש ראיות לאחר תום המועד לעשיית הדבר.

ג. אני מקבל את טענת ב"כ המבקשת באטר למילוי כל ארבעת הכללים הנ"ל ואחזור לעניין זה גם בהמשך.

לתמ כת הטענה מטעם ב"כ המבקשת בדבר הגשת ראיות נוספות הובאו בפני האסמכתאות הבאות וביניהן:

א. 1. סעיף 164 לחוק הפטנטים המסמיך את הרשם "אם ראה טעמים סבירים לכך. להאריך כל מועד הקבוע בחוק...או בתקנות על פי לעשיית דבר בלשכ או לפני הרשם..." (חו\ מהמועדים המפורטים

בסעיף הנ"ל) ו"להתנות את הארכת המועד בתנאים ש*ימצא לנכון".

2. אין ספק, לדעתי, שסעיף 160 אכן מסמיך את הרשם להאריך את " המועד הנקבע בתקנות הפטנטים (נוהלי הלשכה, סדרי דין, מטמכים ואגרות), התשכ"ח-1968 (להלן - תקנות הפטנטים) ושסמכותו במסגרת זו כולל גם הארכת מועד לשם הגשת ראיות וראיות נוספות במהלך הליכי על ריב. בנוסף לזה יש להביא בחשבון את הוראות התקנה ג) לתקנות הפטנטים הקובעת (בגין סדר הדי[ המתחסים להליכי רישיון כפיה) כי- "על המשך ההליכים לפי פרק זה חולו סדר: הדין

הקבועים לעניין בירור התנגדות לפנ הרשם בפרק. -ב* --לתלק---הרב*ע ו

שבתקנות אלה, ויראו לענין. אותם הליכים את מבקש רישיון הכפית במתנגד ואת בעל הפטנט כמבקש". תקנה 66(א) לתקנות הפטנטים (אשר בחלק רביע פרק ב' לתקנות הפטנטים) קובעת כי "בעת השמיעה רשאי צד מן הצדדים להסתמך על חומר שלא הוזכר קודם לכן בכתבי הטענות או בחומר הראיות, ובלבד שהודיע על כן לרשם לפחות עשרה ימים מראש וצירף להודעתו פרטים על אודות החומר האמור". בהקשר לזה אנ* סבור שניתן לפרש המילה "חומר" אשר בתקנה 66(א) לתקנות הפטנטים כחומר כלשהו כולל ראיות נוספות ולקבל את מכתבו של ב"כ המבקשת (ד"ר יצחק הס) כהודעה לרשם למעלה מעשרה ימים מראש ושהזכירה את הפרטים "על אודות החומר האמור". זאת ועוד, על אף טענות ב"כ בעלות הפטנטים (ראה סעיף 3 להחלטת: זו), לא משנה אם התומר הנ"ל נובע מכתבי הטענות אם לאו. כפי שהוזכר לעיל, תקנה 66(א) מצביעה במפורש על "הומר שלא הוזכר קודם לכן בכתבמסתבר, כי הסירוב במקרה דנן להרשות הבאת העדות הנוספת נבע מטעמי יעילות, איש לא יחלוק על הצורך בייעול העבודה בבתי המשפט. בדרך כלל, יש לשבח את הרצון לנהל משפט בכל המהירות האפשרית וביעילות רבה ככל האפשר. אבל דחף היעילות אינו צריך ליהפך לבהילות. לעולם אין לשכוח שסדר הדין אינו אלא אמצעי להשגת המטרה נעלה של עשיית משפט צדק ואין להפוך את האמצעי למטרה בפני עצמה. אין להעלות את האסקופה לדרגת מטרה. העיניים צריכות להישאר נשואות תמיד על המטרה היחידה של כל משפט, והיא - עשיית משפט צדק בין הצדדים על יסוד בירור הוגן והולם של גוף הענינים אמיתיים השנויים במחלוקת ביניהם".

ובהמשך בעמוד 882 מולל, הסתירה את הנושא.

הנושא של הארגון מחדש הוא נושא שאירע באוקטובר 1991. התצהיר הנוסף של המבקשת ניתן במחצית הראשונה של חודש ינואר 1992, טענת המבקשת שהתקופה הנ"ל היא סבירה מקובלת עלי.

לאור כל האמור אני סבור שבאשר להגשת התצהיר הנוסף המבקשת פעלה בתום לב.

ג. בהתחשב בכל המוזכר לעיל ועל בסיס האסמכתאות המפורטות למעלה ומילוי ארבעת התנאים הנ"ל, סבורני כי מן הדין ומן הצדק להרשות למבקשת להגיש ראיות נוספות כמבוקש ולראות אותן כראיות שהוגשו מדין.

9. ביום 8 בפברואר הוגשה על ידי ב"כ בעלות הפטנטים "בקשה לעיון מחדש ושינוי החלטה". להלן הערות: לבקשה:

ב. בעת מתן ההתלטת שקלת היטב בכל הטענות שנטענו בפני שני הצדדים.

ג. החלטתי מיום 2 בפברואר לא ניתנה כהחלטה זמנית או ארעית אלא כהחלטה סופית באשר לענין הטרומי שהועלה בפני ביום 30 בינואר.

ד. לאור האמור אינני יכול לראות את עצמי כמוסמך לדון בבקשה לעיין בהחלטתי הנ"ל מחדש ולשנות אותה מהותית. אני סבור שאך ורק בית המשפט, אך לא הצדדים לדיון רשאי להורות או להציע לרשם בנוגע לעיון מחדש, בקשת ב"כ בעלות הפטנטים נדחית אפוא.

א. נמצא בפני כיום דיון לגופו של ענין באשר לבקשה למתן רשיון כפיה שהוגשה על ידי המבקשת בהתאם להוראות הקבועות בפרק ז' סימן א' לחוק הפטנטים. הצדדים בהליכים אלה הינם אביק בע"מ (המבקשת) בצד אחד ו-1,1121666 (בעלות הפטנטים) בצד שני. בפני לא נמצא אף צד אחר בענין.

ב. הגענו למצב שבו החקירה הנגדית של עד המבקשת עומדת להסתים ובו עומדים להיחקר העדים מטעם בעלות הפטנטים שיבואו מחו"ל. לצורך זה נקבעו מועדים כבר בשנה שעברה.

בעקבותו תוגשנה ראיות בתשובה על ידי בעלות הפטנטים ויחקר מר אליהו הורבי, יש לדחות את מועד חקירתם של עדי בעלות הפטנטים עד שיתברר המעמד המשפט של המבקשת, לא רק שאינני רואה כל צורך לדחות את המועדים הנ"ל אלא גם אינני הושב שזה מוצדק.

ד. לא מוטל עלי להביא בחשבון את מאזן הנוחות של הצדדים. מה שכן מוטל עלי מן היושר הוא לאזך את האינטרסים הנוגדים הצדדים; האינטרס הזה מכתיב אותי להבטיח שהענין לגופו הנמצא בפני יסתיים בהקדם האפשר אך כמובן לא לרעת הצד שכנגד.

ה. בדיון הנוכחי נמצאים עתה שני נושאים נפרדים, דהיינו בקשה למתן רשיון כפיה והמעמד המשפטי של המבקשת. זה לחוד וזה לחוד. אם בסוף יוכח שלמבקשת אין מעמד משפטי עצמאי או לתילופין ווכח שיש לה המעמד המשפט הדרוש אך וחלט על ידי לא להעניק לה רשיון כפיה,

ניתן יהיה לפצות את בעלות הפטנטים באמצעות הוצאות עבור פעולות מיותרות כגון הופעת עדים מחו"ל. לעומת זאת, אם בסיום הדיונים וחלט לתת רשיון כפיה למבקשת, לא ינתן לפצות אותה מחמת הדחייה של המועדים הקבועים. מאחר ודחיית המועדים שנקבעו עלולה לגרום למבקשת נזק כספי שלא ניתן לפיצוי, עדיף בעינה שהדיונים לגופו של ענין יושלמו עד תום ושהנושא השני, המתייחס למעמד המשפט של המבקשת, ידחה וזאת כדי לאפשר לבעלות הפטנטים להגיש ראיות בתשובה ולהתכונן לחקירה הנגדית של מר הורבי.

ו. מבלי להגביל את בעלות הפטנטים בהגשת ראיות בתשובה, אני חייב להוסיף שלדעתי לא נראה סביר כי מצהירי בעלות הפטנטים, הנמצאים בחו"ל, יוכלו לעזור באשר לקביעת המעמד המשפטי של המבקשת וזאת לאור העובדה ששאלה זו מהווה ענין עובדתי ומשפטי הנמצא בגדר החקיקה והפסיקה הישראלית, לא סביר אפוא להניח שעד הנמצא בחו"ל יוכל לשפוך אור על המצב בנקודה זו. בנוסף יש לזכור כי עדים אלו הוזמנו ע"י המבקשת לחקירה נגדית בנוגע לתצהריהם כבעל מקצוע שהוגשו מטעם בעלות הפטנטים ולא בנוגע לעניינים אחרים.

ז. לסוף, עלי לומר שבמקרה שהכרעה על המצב המשפטי של המבקשת תדרוש התמצאות או מומחיות בדני חברות (דבר שלא יהיה ידוע עד לאחר הגשת ראיות בתשובה על ידי בעלות הפטנטים), ייתכן שלא תהיה בפני כל ברירה, בשלב מאוחר יותר, אלא להעביר את הנושא המיוחד הזה להכרעה על ידי בית המשפט, אפשרות כזו גם משמשת כתמיכה לעמדתי

אינני סבור שעמדתי מהווה הריגה מסדר הדין הרגיל, אך במידה ויש חריגה כזו היא מוצדקת בנסיבות העניין. במסגרת זו ברצוני להתיחס שוב לאימרת כב' השופט עציוני שהוזכר לעיל: "לעולם אין לשכוח שסדר הדין אינו אלא אמצעי להשגת המטרה הנעלה של עשיית משפט צדק ואין להפוך את האמצעי למטרה בפני עצמה".

1. ביום 13 בפברואר 1992 הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע של החלטתי מטעם בעלות הפטנטים. מאחר והתוצאה מעיכוב הביצוע המבוקש, אם ינתן, היתה גורמת להשהיית המועדים שנקבעו להמשך הדיון לגופו של ענין (דבר שהחלטתי לא להרשותו) עלי לדחות את בקשה זו.

ניתן בירושלים היום, יב' באדר א', התשנ"ב 6 בפברואר 1992

מיכאל אופיר רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר