החלטות שיפוטיות | שילון צוקרשטיין ושות'

ההחלטה:

בפני רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

יל : 0 בענין בקשות לפטנט מס' 75013 ו-86190

המבקשת: אסזנהכאטסץ אסתהתפמת באמצעות ה"ה ד"ר ריינהולד כהן ושותפיו, עו"פ

ע"י ד"ר אילן כהן, עו"פ וד"ר מיכאל כהן, עו"פ

ה ח ל ט ה 1. הרקע העובדת: 1. בקשת הפטנט מס' 75013 (להלן - הבקשה מס' 75013) הוגשה ביום 2 באפריל 1985 ע"י אסזיפא00 מסתהמפפה זותתוזה א1פא1900ש (להלן המבקש).

2. בקשת הפטנט מס' 86190 (להלן - הבקשה מס' 86190) הוגשה ביום 27 באפריל 1988 ע"י המבקשים והיא מהווה בקשה לפטנט מוסף לבקשה מס' 3 בתתאם להוראות הקבועות בפרק ג' סימן ה' לחוק הפטנטים, התשכ"ז-1967 (להלן - חוק הפטנטים).

3. הבקשה מס' 75013 מתייחסת ל"הכנת 2-קרניטין" בעוד שהבקשה מס' 86190 מתייחסת ל"הכנת 1-קרניטין מתמיסה ראצמית של 1ת-קרניטין על ידי שימוש בחייקט מהסוג ע65008006ם401".

בפירוט הבקשה מס' 75013 מתוארים שני זנים של התייקטים הבאים:

8 8106 08100806%1008 000280002ת201 .₪ 7 10 08100800%1008 ע66008006ת01 .םס

5. בעמוד 2 לפירוט הבקשה מס' 75013 נאמר בפסקה האחרונה כדלהלן:

.1 2 תזםי56 43 2" 08160800%10609 05.... 175 48 66 5 ת6סדתש :לי 700 9ס 1-8 ".*.* . 39688

בעמוד 58 נאמר מתהת הכותרת "1 16סמהאם":

סע" ₪116 6מם ‏ 0% ב5018610ך" 0%0086%62מ4201 ?םס (65-2)

| 08[16080651008 4100 39608"

6. בפירוט הבקשה מס' 86190 מתוארים שנ* זנים של המיקרואורגניזמים הבאים: : 0 206 100221 0600866020ם8.401 9 ₪100 1++100 0%0080502םת461 .םס

7 בעמוד 5 לפירוט הבקשה מס' 86190 נאמר מתחת הכותרת "1 16קמהאםת" כדלקמן :

6 01168 6גםס ‏ 0% תסנסם15018" 2ע600080066ת401 +?ס (40,1-3) ן "39770 4100 88ו08100800%10

8 הבקשות מס' 75013 ומס' 86190 תובעות: 29 6ת00א₪1 806₪10ע 8 מסע+ 6םת1%1תע8ס-1 שת1ט0501ע עס+ 0008868ע2ק - .םב 8 ת01ס ע0 1808ת88ע00ע10ע 56 שת031181ש 6םת161תעהס-ע . 0 ?6+ 6185028568

. 15₪8תמשעססי 1 4 ז811ת181ע0 526 08 01160208 סקנוק . טס םס 00ע82קסככ- עעס286סס1.8 .0

9. התביעות המהוות את נושא הדיון שבפני הן כדלקמן: ן

הבקשה מס' 75013 8 0 600008000ת401 | םת81על5 66 +02 שפ1תה8שעססעס1ם 2 . 39687 700 מפצתהם00ז10ע | 6268 - 0% 8עש10ט0 | 6עטס | צ810811ס1ס1ס 4 שמ1ץ+61ת166 6 שתנטפת 29228 ‎ "‏ 600028070ת261

0% 0808016 אַת061 016126 8816 ,39608 2100 0% 86%502186108ע82ת0 ץע ע0 6מם161תע20-682 02 6ענסא1ם 10מ860ע 8 אתנט6501ע2

.1 28000106 66 ם1 מעס+?-2 81עט86תתט 6ם% שת0082861 4 6181 01 18₪תהשעססעס1ם סגס 02 6ע1%0ס סעטסם 4

,םע0ס+ 00100 260626? ם+ 16 0181 0% 6עטס1טס סמ |

."מעס? 8621060 220020 ת1 17 ש0181 0% 6עט1%טשס 6תך הבקשה מס' 86190 -

ב 6סא1ם 2800106 6ב% ת1 מעס+-2 81קנוסהתתט 6ם6

5פזמהאעססת10ם | 526 | 0% | 6עש0016 | ש6עטק | צץ ,01010816811‏ 2 8 ששת1ץ+01ת160 66 שתנטהת 100221 660086%02ת201 8 שתנט6801ע 0% 0808016 שַת201 6עט16ט6ס 5816 ,39769 0 +ס 16 עש01811ת6+020עק עס 6ם161תעה8ס-ת ?0 6לא1ם 2800010

(סעמסא₪1 800₪16ע בס ת1 מע0ס+-2 81קנ)ה8תתט 6ם6

,םסע] 02100 220020 8 ם1 16 עס 15 6ע6₪1%12 6תך | 900080007ת401 | ש8פ1תהשפססץס1שם | 626 | שתנתנהסתסס גול 1גוס 4 8 שפתנט0801ע2 0% 0808016 6ם061 6עט16ש6 8816 ,08100806%1008 ₪ת1 סה צ61811ת0ע610עק עס 6ם101תע608-ק 0% 6עטסא1ם 28060106

"סעטלא1ם 800010ע2 6ם5 ת1 שעס+-2 [ה8עט6התתט 6םס"

17.

1%.

"15.

16.

17.

0. במהלך בחינת הבקשות הודיע הבוחן לב המבקשים, שהתביעות המוזכרות לעיל מתייחסות לתרבית זכה של זן. פראי של מיקרואורגניזמים שהופקו מהטבע. לפיכך, קבע הבוחן, התביעות הללו נוגדות את הוראות הסעיף 2(7) לחוק הפטנטים הקובע כדלקמן:

"7. על אף האמור בסעיף 2 לא יוענק פטנט על -

(2) זנים חדשים של צמחים או בעלי החיים, זולת אורגניזמים מיקרו-ביולוגיים שלא הופקו מהטבע".

:ז. הטענות בכתב

ביום 30 במרצ 1989 הגישו ב"כ המבקשים בקשה להשמעת טענותיהם בפני הרשם בהתאם להוראות תקנה 46(א) לתקנות הפטנטים (נוהל:י הלשכה, סדרי דין, מסמכים ואגרות), התשכ"ח-1968, במכתב הלוא*י לבקשה זו פורטו עיקרי טענותיהם כדלהלן:

"1. תרב*ות זכות של חייקטים ה*נן מוצר שונה מזה הקיים בטבע ולכן קיימת כאן אנאלוגיה לחומרי טבע זכים שבהתאם לפסיקה ולנוהל הינם כשיר* פטנט. תרביות כאלו נופלות בהגדרה "אורגניזמים מיקרו- ביולוגיים שלא הופקו מן הטבע". אי לכך, דחיית תביעות המת:יחסות לתרביות זכות עפ"י הוראות הסעיף 2(7) לחוק הינה שגויה,

2. את ענין הכשירות לפטנט של תביעות המתייחסות לתרביות זכות של חייקטים יש לבדוק עפ": מבחנים מקובלים של חידוש וצעד אמצאתי.

3. התביעות לתרביות זכות מגדירות חומר חדש.

8. לענין צעד אמצאתי: עצס האמצאה הינה בבחירה של זן אחד של חייקטים ממינים רבים מאוד המופיעים יחד עמו בטבע ובחירה זו אינה יכולה להחשב כמובנת מאליה, כמו כן התרביות הזכות יעילות יותר מאלה המופיעות בטבע.

5. ספציפית למקרה דנן, התרבית הזכות נשואות הבקשה מאפשרות לראשונה לקבל את האיזומר ם-קרניטין מתמיסה ראצמית של עע- קרניטין, דבר שלא היה ניתן לקבלו ללא שימוש בתמיסה זכה".

לקראת הדיון בעל-פה הוגש ביום 30 בנובמבר 1989 עיקר טענות המבקשת בצורה מורחבת יותר מזו שהובאה קודם לכן. שם נטען גם

"1. בעולם התעשייתי היום הכנת תרביות זכות של חייקטים אשר להם היכולת לבצע פעילות מסויימות יש לה חשיבות רבה. תרביות זכות כאלה ניתנות להכנה בשיטות שונות, למשל באמצעות הנדסה גנטית או באמצעות עיבוד של דגימה ביולוגית אשר נלקחה ממקור כלשהו וברירה ממנה של חייקטים בעלי הפעילות המבוקשת. בהתאס לפרקטיקה הנוכתחית נדחות היום תרכבות זכות של חייקטים מת(סג האחרון בהתאם להוראות הסעיף 2(7) לחוק. וטען בדיון שלא היתה בכוונת המחוקק להבחין בין סוגי תרביות זכות שונות אשר כולן התקבלו תוך גילוי כישרון, חשיבה אמצאתית ועבודה מאומצת.

כמו כן נטען:

2.1

2.2

2.3

"תרביות זכותוצר שהופק מן הטבע.

ד. המחוקק, כאשר הוא פסל מכשירות פטנט מיקרואורגניזמים שהופקו מהטבע, לא התכוון לתרביות שהתקבלו מעיבוד של דגימה ביולוגית. תרביות כאלו חייבות להיחשב כמוצר חדש לחלוטין ולא כדבר שהיה קיים בטבע. יש להבדיל בין תרבית זכה לבין דבר שהופק ישירות מן הטבע.

ההלכה בחו"ל לגבי תביעות בשטה הביוטכנולוגיה - המגמה באשר לתרביות זכות (אסמכתאות)

א. המלצות של נציבות השוק המשותף

בכתב עת (1/1989 .סא 20 6מט1ס0) "18% סת18פעקסס | תחת הכותרת |

הודגש כי בהצעה הנ"ל (סעיף 9) מדובר ב "עננסא1שם" (תערובת). על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בתרבית זכה. |

בספרו של ע00006 ,0 עסט1 - אפסצץ שסא ,צ,א (תס1פ1טסת 1988) "שב סת6 תה צ8₪ס1סתת210%66" נאמר בעמוד ו ו- 1-7 כדלקמן:

מ68 2806 ,8םמ18תה8קעסס102ם ₪₪%58566 תה ,סתטצהת 0₪ע? 18018666 1 ססם 6ע82 8ם18תה8שעס0ת16ש ‏ +0 פת1הע 85‏ "64....."01186סם6סהק בס1תשט 8ת 85281‏ עס? 8616058 6עטסה8( .6פט 5%2181ש0ם1 08ס? 8₪1%66 תפש 600001610 ת1 098002068ע2 11₪10960 +02 ספט ‏ 69210106 %6הם 6 160 5ש18ת8ג60ע 60ט80010 שטהת עסם7 .5ש18ת8אעס 62 ?2 ת6610ט6סעק-עטס 6תפט6עק 60 68968ססעם 6 6611'5 ' 6ם+ 8 כקכעסקטפשסבת ,₪102001010818% 181ע6058%2ת1 126 .6%580011%6168ם % 56 תסטל₪1 תסגש 6סט6ספקעסטס 11+ש תסנתש םת1ה8ע8% [ש88569ט ‏ 8 עסץ | 18₪8ת88עס 8ת60ע 502‏ 16 .תפשסעש 202 8םת0ס₪161ת60 16ס8עטסטם? 86 .8מ18ת8ת₪00 עעס18%שקסע 5מ1016?+0 10856 6ב אתצטהת 6פסת%6 4 מס +0 תס1ססט6סעס ב16תש ת1 ת1נהע55 סתהסנות 8 8 סט

, "2000185006 ססת 15 6%580011066ם

מהקטע הנ"ל ניתן ללמוד שבטבע קיימים זנים של מיקרואורגניזמים שמתאימים לטבע אך לא מתאימים לשום דבר אחר, מאידך, זנים של מיקרואורגניזמים הקיימים בטבע אינם מתאימים לשימוש תעשייתי, לפיכך, הזנים שאכן מתאימים לשימוש תעשייתי אינם נמצאים בטבע ואינם כוליס להימצא בטבע משום שאלה שמתאימים לשימוש תעשייתי כבר עברו בחירה.

בעמוד 3-12 ו-3-13 בספר המוזכר לעיל נאמר כדלהלן: מ12108%10עטק 6ם5 ,16סַה5ת56הק 117ע600998ת 0%5ם 18 66ט0סעש 1% מתס%פת8ע62 עמש סעטסהת 0% 606%6סעק 68016ת856קתט מ8 0%

הד ה) "6ת1ו1280ותהם" 8 8 ס6ת1

ד. ה.

.... (81ת1שעס

2 צ100עאט 8 ת681ם 0600‏ ₪111 16קש58 8011 1081קצ5 .... ₪פ1תהקתס 66 ?11 6הגס 61900566תט 18 16 .8ע0ס ?1‏ 00181ע102ם % 0 66ש600ס 165619 6סתת8ס 1% ,0סקתהתסתט 5 8 8%ת% צקע26 ת1 2616 0022 6תס סטם .סתססהק 151110 8 ?ס (18₪תה0ע102?00ם 816ת 51‏ 8 +0 6016026 6תטסם צץ1010₪16811ם"

ב "סתטסס28טמהש" 8 158 ,11100 5011 165 משסע+ 806606ע%6א0

1 121060עטק" 66986 ע0ס+? ם05060%10עק 6ת860ק שת860%1 תך %+תדסע 60 0820401 06 ₪56 ע8םע0ס8%5 %ת2856 6ם 6‏ ,"65סט6סעקם 86 פפתם0ס 086 ,6ע000 6םס 60 עס ,ע6מ1מהאס 626 0 פטס טפאט םה 86210000 6תטסקשסס 6ת6 - 02 עס1עטק 86 ם3 8 005815 60 8081206 00268א6 תשטסת> תספט0 ,אהת6 עס ,2081116 +ס 00ת₪85 | 8 600186 6סם 00016 עַסםתף ‏ ,66ט0סתק ‏ שססטק

".....ע186%6 6ם% שת1צת981ס0

בארה"ב התפתחה מאוד הדוקטרינה המתגלמת בנושא זה ושם מקדמים את כל העולם לאותו כיוון, על כל פנים הקטע הנ"ל משקף את ההלכה האמריקאית הקיימת.

בעמודים 3-21 ו-3-22 בספר המוזכר לעיל המחבר מתייהחס שוב (הפעם בעומק) לענין עצפ (ראה [(002(,)1979] 967 ,952 26ק 596), שם נאמר. כדלהלן : סעטק 0110810811 8 0181₪06 82011086 06 -, צשעסם 2% 2( >7060ע95202002 מ5פ1תהקעס0סע16ם 66 05 6קנס1טס םתף סט 61200006 6תס 895 מ0181 5218 20[60%606 עס6ת1שהא6 6מך + [הטתה8 שת 01%1‏ ,"סעטסהת ‏ 092 ססט6סעק" %58016ת866קתט שתנתס 8" :(706.03)8 ת0ס500%1 ,220080026 שתדת1מהאם 6מס86ק 8 00ע160התט ע%1811ת8₪0508 15 ת16תש ,6תנסאת ת1 שת1עענוססס

. "18066206טתהם" 8 פסת

%) 08856 8-12 ת1ם18ט 626 8ת1שס011+ ,0601608 0024 סגד' בפט 116 ,.0ת00 .6₪בת0 16850ם86 תד01 .ט .0ם 1‏ ,.60 ₪ ע8? 8" פבש 0115026 פתנום צ01010810811 פ'עשעסם פת 6‏ ,(ב8מ 8 ₪026 6ת8 (8ת15%1א66עס ₪ם6%1ספ" מסע? "צעס צקעסת 02% ב106590 6ם7 ."תסטם פ8 0181₪06 בת8 ג0ע08 6ם+ מסע?

8 50 8182008ת8 18 6עטש1%ש0 ש6עטסק צץ10108₪10811 8 פהת% ‏ 15

6 0021805 .0186111806 עס 800ע%2א0 סעטק צ16811מסת0

6 (200 .1928ת8קע0 1901866 0101081565 ; 16001698סם 6 082 68208 0081 66 - 6עטסאת 0% 00605סעקש 60₪%ם86סעסס6ת 0 02665 ם 1‏ - 010108186 6םת6 0% 60250115 686 ,156נשסת0

. "1196201 ₪םת1ת50₪6% ת1ה8ססס

בברג* היה מדובר במוצר דומה מאוד לזה שעליו מדובר בענין שבפנינו, לא היה שם ואין במקרה שלנו קשר כלשהו בין המוצר לבין מה שקדם לו בטבע.

לסיכום - הטענות א. תרביות זכות אינן מהוות חומר טבעי אפילו אם החיידטים הופקו מן הטבע.

לכל הפחות יש ספק רב ביותר אם אותם חייקטים נשואי הדיון שבפנינו היו קיימים בטבע.

המיכל ממנו נלקחה הדגימה הספציפית במקרה הזה מחווה סביבה מעשה ידי אדם ולכן אינו יכול להיחשב כסביבה טבעית.

הטענות העיקריות שנטענו על ידי ב"כ המבקשים (ד"ר מיכאלרגניזמים מעשי ידי בני אדם. כמו כן היה ידוע למחוקק הספרות שלימדה שלא גיתן להפיק ולאפיין אורגניזם מיקרוביולוגי בודד אלא רק בצורת תרבית. על סמך הידע הנ"ל קבע המחוקק את הניסוח של סעיף (7)2 לחוק הפטנטים.

הטענה כי התרביות הזכות נשואות הדיון יכולות להיות תרביות של

מוטנטים ספונטניים שנוצרו כתוצאה של תנאי הפקת התרביות היא טענה הרהרנית בלבד ואין לה בסיס בפירוטי הבקשות לפטנט. כדי להבדיל בין מיקרואורגניזם טבעי לבין מוטנט שלוו יש לאפיין את המיקרואורגניזם המקור ולתאר את התכונות השונות של המוטנט (כפ: שזה נעשה בפירוט לגבי הזנים המוטנטים 39647 2100 - שבבקשת הפטנט מס' 75013 ו-39769 4100 - שבבקשת הפטנט מס' 86190 - אך לא נעשה לגבי הזנים 39688 ו-39770 הנתבעים בתביעות אשר במחלוקת.

בפירוט בבקשת הפטנט מס' 75013 נאמר בעמוד 2:

שסעתע+ 15018680 066 85ם 80008 00 20202200 60ב156בַעסססבעהת0

0080"

בפירוט הנ"ל תוארו השיטות להפרדת הזן האמור ואי שום התייחסות ל-"ת81ע8%2" כאילו הוא לא טבעי, הטענה מטעם ב"כ המבקשים כי בעת הפקת הזן על יד שיטה הידועה יכול הוא לעבור מוטציה הנו ספקולטיבית להלוטין ואין כל הוכהה בפירוט המעידה על כך. כאשר טוענים למוטנט יש להגדיר מהו הזן המקורי ובמה הוא נבדל מהזן המתקבל אחר המוטציה. בענין שבפנינו אין כל הגדרה כזו.

"הפקה" במובן סעיף (7)2 לחוק הפטנטים היה בעצם הדבר שנעשה על ידי התהליך להכנת תרבית זכה, השיטה ידועה. מה שהמבקשים עשו היתה הפקה מן הטבע של תרבית לשימוש מסוים.

פירוש המילה "150185864" (מבודד) הנ"ל הוא "הפרדה" או "הפקה" במובן סעיף (7)2 לחוק הפטנטים.

ה"הפקה" הנ"ל היתה ידועה עוד מלפני חקיקת חוק הפטנטים ואליה התייחס המחוקק בקביעתו בסעיף (7)2 האוסר מתן פטנט על מיקרואורגניזמים שהופקו (קריא "הופרדו") מן הטבע.

אין לפרש את חוק הפטנטים כאילו שהוא כבר תוקן בהתאם להרמוניזציה, ובהתאם לחוק האמריקאי ולאמנה האירופאית, מתן או אי-מתן פטנט הייב להיות על טמך החוק הקיימים כיום בארף. על כל פנים סעיף 53 של האמנה האירופאית המגדיר והמפרט את תחום האמצאות עליו לא ניתן להעניק פטנט מתייחס ל-

מיקרואורגניזמים אלא תהליכים כמ זיווג חיות או שיטות כאלו. לגביהם קיים איסור למתן פטנט.

באמנה האירופאית הדבר היה היחיד שנאמר באשר למיקרואורגניזמים הוא: מזה נובע כי באירופה השאלה היא האם מיקרואורגניזמים טבעיים עומדים בפני ההוראות הקבועות בסעיף 52 של האמנה, דהיינו האם הם מהווים תגלית או לא. בעצם, (נקבע כ: הדבר אינו מהווה תגלית מאחר ובן אדם היה צריך להשקע הרבה עבודה בתהליך לבידוד. לפיכך, יש לתת פטנטים באירופה על אורגניזמים

מיקרוביולוגיים מבלי להבדיל אם הם טבעיים או לא.

לעומת זאת ולהבדיל מהאמנה האירופאית חוק הפטנטים הישראלי אוסר במפורש מתן פטנט על מיקרואורגניזמים שהופקו מהטבע. כיום ועד שהדבר יתוקן אי אפשר להתעלם מהאיסור התחיקת הנ"ל.

בארצות הברית אין בחוק הפטנטים איסור סטטוטורי כפי שתוא נקבע בישראל, השאלה העומדת בפני בית המשפט בארה"ב היתה האם יצור ח: שהתרבה כשיר לפטנט, נקבע שבעצם אין איסור בחוק האמריקאי להעניק פטנט על יצור המתרבה מעצמו, מזה נובע כי בארה"ב לא מתעוררת כל בעיה תחיקתית באשר לשאלה האם הייצור הוא טבעי אם לאו. בארה"ב וכן בארצות אירופה המבתן המכריע הוא קיום או אי קיום חידוש והתקדמות המצאתית.

בסיכום, התביעות 16 ו-18 והתביעות הקשורות אליהן בבקשת הפטנט מס' 75013 והתביעות 15 ו-17 והתביעות הקשורות להן של בקשת פטנט מס' 86190, נוגדות את הוראות סעיף (7)2 לחוק הפטנטים משום שהן תובעות מיקרואורגניזמים טבעיים שבפירוט הוגדרו כ-"ת5%981 4ט". לכן אין לקבלן. כוונת המחוקק הישראלי היתה להבדיל בין מיקרואורגניזמים מוטנטים ומיקרואורגניזמים שהתקבלו מהטבע. הטענה שבעצם המיקרואורגניזמים 39688 81006 שבבקשת הפטנט מס' 75013 או המיקרואורגניזמים 39770 8106 שבבקשת הפטנט מס' 86190 הם

מוטנטים היא ספקולטיבית בלבד. אין כל הוכחה, לא בפירוט ולא בא מקום אחר, שמדובר כאן על מוטנט כלשהו. ההיפך הוא הנכון: המבקשים בעצמם מגדירים את הזן כ-"ם50281 118ש" ז.,א, חומר טבעי.

בתשובה לטיעונים בעל-פה שהוצגו על ידי ד"ר מרגוט גנא נטען מטעס ב"כ המבקשים (ד"ר מיכאל כהן) כדלהלן:

מגמת הפסיקה האירופאית היא משמעותית מאוד וזאת מאתר ואפילו באירופה היה ניתן לפרש את האמנה נוסחית יותר. סעיף 53 לאמנה האירופאית הוא אפילו גורף יותר מאשר סעיף (7)2 לחוק הפטנטים. הפוסק האירופאי בחר בפירוש המצומצם ביותר, כלומר הפירוש המאפשר הגנה פטנטית.

אין מחלוקת שבדיון זה אנו עוסקים בחקיקה הישראלית, לא נטען שעלינו ללכת לפי החוק האמריקאי או החוק האירופאי. עם זאת, יש להסתמך על הפסיקה האמריקאית ועל הפסיקה האירופאית כדי להצביע על המגמה שם - מגמה שהיא משמעותית מאוד

כאשר שיש מתוך דבר משהו יוצא מן הכלל יש לפרש את היוצא מן הכלל בפירוש מצומצם.

קשה מאוד כיום להעריך מה היתה כוונת המחוקק הישראלי ומה היה לנגד עיניו בבואו לחקוק את חוק הפטנטים. אבל דבר לגיטימי הוא להציע פירושים.

בסעיף (7)2 לחוק הפטנטים יש התייחסות למיקרואורגניזמים בלבד אך לא לחיידקים. ישנם כל מינ סוגים של מיקרואורגניזמים. ישנם חיידקים וישנן אצות המגדלות במים, יש גם פטריות (שתט?) קטנות המהוות מיקרואורגניזמים הגדלות בטבע. מתוך כל אלה (וזו הפרשנ ות המוצעת) סעיף (7)2 לתוק הפטנטים מתייחס לאותם מיקרואורגניזמים שהם בדרך כלל לא חיידקים ואשר ניתן למצאס בטבע כפי שהם, וזאת על מנת לתת פתח/ לפירוש מצומצם, לדוגמה, ניתן למצוא אצות במים ולהשתמש בהן כפי שהן למזון, לתעשיה ולכל דבר אחר, על אצות מסוג זה המגדלים במים אין לתת פטנט. הם מהווים אצות 86 עסם (כשלעצמם). יש פטריות שגדלות בטבע וניתן להפיק אותן כפי שהן על מנת שייצרו פניצילין. יש גם שמרים שגדלים בטבע ולגביהם קיימת האפשרות לאסוף אותם כדי לעשות בירה, ולאפות לחם ועוגות, השמרים (התחיקטים) האלה נמצאים בטבע.

בסעיף (7)2 לחוק הפטנטים המחוקק לא התכוון לחיידקים. מה שהוא כן התכוון לומר היה שעל חיידקים אין שום אתיזה מדעית. נניח שרוצים לבודד מהקרקע חיידק המסוגל להשתמש בתומר כימי מסובך, האפשרות למצוא חיידקים כאלה היא מוגבלת מאוד.

על הרשם לנסות, על ידי פרשנות, למצוא פשרה בין לשון החוק לבין המציאות, את הפרשנות המוצעת היא כדלהלן:

"מיקרואורגניזמים הס לא בהכרח מהווים חיידקים. לגבי חיידקים אין שום הוכחה מדעית חותכת המעידה על כך שהדבר מצוי בטבע".

אם לוקחים ומבודדים חומר בצורה זכה מהטבע, אין כל ראיה לכך שחומר שכזה מצוי בטבע. תרבית זכה של חיידקים איננה מוצר טבעי.

הטענות בתשובה מטעם ב"כ המבקשים (ד"ר אילן כהן):

אין ויכוה על האיסור הסטטוטורי אשר בסעיף(7)2 לחוק הפטנטים.

הטענה היא שכוונת המחוקק באשר להוראות החוק אינה מתייחסת למוצרים הנמצאים בדיון היום.

אם חומר כימי שהופק מן הטבע מטוהר, אינו נחשב כתומר טבעי ולכן כשיר הוא לפטנט, על אחת כמה וכמה החיידקים זכים כשירים לפטנט משום שפה לא מדובר רק בבידוד אלא גם על הגברה כמעט אין סופית של דבדשאולי היה קיים בטבע, ההקשר הסיבתי היחידי הוא בכך שנלקח דבר אחד מהטבע ומתקבל דבר אחר. מה שקורה באמצע אינו רלבנטי.

יש סיכוי גדול מאוד שמה שמקבלים בסוף הוא תוצאה של מוטציה שקרתה תוך כדי תהליך הבידוד עצמו אשר על כן לא מדובר בכלל בדבר שהופק

מהטבע.

זה שהשיטות לבידוד ידועות כשלעצמן לא מונע אישור פטנט, בעצם מה

היה ידוע היו השיטות לבידוד אך לא היישום התעשייתי לשם מחקר.

לא מדובר על סתם לקיחת דבר מהטבע אלה על תהליך אשר בו הדגימה עוברת תהליך של בחירה, הפקה אינה לקיחת דגימה, גידול סלקטיב: וטיהור. התהליך הנ"ל הוא מורכב יותר מהפקה שמוגבלת להוצאת המוצר מסביבתו.

בדיון זה מדובר במוצר חדש המיוצר על ידי שיטות לא פשוטות.

בפירוטי הבקטאות לפטנט (עמוד 3,2) נאמר: מעולם, עד להמצאה נשוא הדיון, לא נגראו חיידקים שיכלו לגדול על תת -ת כמקור פחמן. זאת נקודה מהותית.

אשר למונח "ת1נ8ע5% 110ש", אין לתלות בו ענין מהותי.

זאת ועוד השימוש במונח הנ"ל מהווה טעות שניתן לתקנה. הכוונה בשימוש במונח זה היתה שפירוט הבקשה מתייחס לחיידק שהתקבל מעיבוד של דגימה ביולוגית.

הספקולציה שהחיידקים הזכים נשוא הדיון היו קיימים בטבע היא הרבה יותר גדולה מאשר הספקולציה שבטרם הבידוד והטיהור החיידקטים לא היו קיימים

בטבע. לא היה שום סיכוי שהחיידקטים הנ"ל נתקיימו בטבע.

התוצאה שבפנינו הינה קרוב לוודאי תוצאה של מוטציה ספונטנית שקרה תוך כדי תהליך הבידוד עצמו. מוטציה כזו מתבטאת מהר מאוד בגלל אורך הדור הקצר של חיידקים וסופה שתתבטא בתרבית. יש סיכויים טובים שזה מה שקרה בענין זה. אם כך היה הדבר ומקור התרבית הינו במוטציה המוצר שבפנינו אינו מן הטבע.

עד כאן הטיעונים.

הטענה הראשונה והעיקרית מטעם המבקשים היא שהרשם מוסמך, במסגרת הוראות חוק הפטנטים, לאשר כשירות לפטנט לגבי תרבית זכה של מיקרואורגניזמים וזאת על אף שהמיקרואורגניזמים הללו, בטרם הפעלת הברירה הבידוד

והטיהור, הופקו מן הטבע. הבא נבדוק את הטענה הזאת על רקע החקיקה,

הפסיקה והטיעונים שהובאו בפני בענין זה.

להלן הערותי לטענות המבקשים:

נטען כי בעולם התעשייתי, מעבר לסקטור האקדמאי, יש להכנת תרביות זכות של חיידקים והשימוש בהן השיבות רבה, טענה זו נכונה כמובן והיא מקובלת עלי. עם זאת, יש לציין כי דבר החשיבות של מוצר או תהליך אינו יכול כשעלצמו להיות גורם מכריע באשר לכשירות פטנט.

בהמשך נטען כ: תרביות זכות של מיקרואורגניזמים ניתנות להכנה באמצעות שיטות שונות כגון הנדסה גנטית או על ידי עיבוד, ברירה וטיהור של דגימה ביולוגית אשר נלקחה ממקור מסוים. טענה זו אף

היא מקובלת עלי.

לטענת ב"כ המבקשים לא היתה בכוונת המחוקק להבחין בין סוג: תרביות זכות שונות כאשר כולן התקבלו באמצעות כישרון ועבודה מאומצת, לטענה זו ולהשלכות המשפטיות הנובעות ממנה אחזור בהמשך.

כן נטען כי בתרביות זכות אינן קיימות כלל בטבע ואינן מהוות מוצר טבעי שהופק מן הטבע, לדעתי, אין שמ של ספק שמיקרואורגניזמים אינם נמצאים בטבע בצורת תרבית זכה. אולם, לא זאת השאלה, כאשר מדובר במיקרואורגניזם זה או אחר שהופק מהטבע הגורם המכריע הוא האם המיקרואורגניזם ההוא, לאחר ברירה, בידוד, הגברה משמעותית,

וטיהור נשאר אותו מיקרואורגניזם.

נטען שיש ספק גדול או לפחות אי-ודאות אם זן מיוחד המתקבל בעת הבידוד בצורת תרבית זכה קיים בכלל בטבע או אם, לתילופין, תוך כדי תהליך הבידוד והטיהור ומחהמת להצ סלקטיבי ביולוגי חזק הוא נוצר במוטציה ספונטנית בקצב מהיר מאוד. לטענה זו ומשמעויות משפטיות הנובעות ממנה אחזור בהמשך.

צויין על ידי ב"כ המבקשים כי בניגוד לעבר כל השימוש התעשייתי שנעשה כיום בשטת המיקרואורגניזמים נעשה בתרביות זכות של חיידקים, טענה זו מקובלת עלי.

עפ"י טענת ב"כ המבקשים עיבוד דגימה ביולוגית כדי להשיג תרבית זכה מהווה תהליך מסובך המתאפיין בעבודה רבה, מקורית וקשה ונתוף לה כשרון רב. אם כי טענה זו מקובלת עלי, אחזור אליה בהמשך.

בארה"ב ובאירופה תביעה לתרבית זכה מקובלת כאמצאה כשירת פטנט. מובן מאליו כי באופן עובדתי טענה זו מקובלת עלי. באשר להשלכות המשפטיות, אחזור אליהם בהמשך.

החיידקים נשואי דיון זה הופקו במיכל ומערכת תסיסת ביוב שבה יש קרום שמנוני בפני המים של מיכל הקיפוי, שאין לראות אותו כטבע. מדובר פה במערכת טיהור של מ" שפכים אשר ממנה לקחו דגימה ביולוגית, אחזור לטענה זו בהמשך.

אף על אף שבפירוט הבקשות לפטנט המבקשים הגדירו את הזנים האמורים כ-"ם81ע55 ₪116" אין לראות בכך הודאה שהזנים הופקו מן הטבע. טענה זו מקובלת עלי לאור דבר ההסבר שנתנו על ב"כ המבקשים המצביעים על כך שבשימוש המונח הנ"ל הכוונה לא היתה לתאר זן מיקרוביולוגי טבעי אלא להצביע על התהליך הארוך והמסובך שהיה על המבקשים לבצע לגבי הסלקציה, העיבוד והטיהור של דגימה ביולוגית.

על בסיס הסיבה הנ"ל סבורני שדיג* השתק באשר לשימוש במונתים "ת81ת55 114ש" ו-"6סעץ6 110ש" בפירוטי הבקשות לפטנט דנן אינם חלים על הענין שבפנינו. יש תמיד סמכות הניתנת לרשם כדי לפרש מילים ומונחים בפירוט בקשה לפטנט לפי ההגיון ונסיבות הענין ובהתחשב בדברי הסבר הניתנ*ם על *ד* המבקש.

במקרה שבפנינו דברי ההסבר מטעם המבקשים נראים לי כהגיוניים וכדברם המתקבלים על הדעת. לפיכך, אינני מוכן (ואין לכך הצדקה ) להטיל על המבקשים פירוש המילה המקובלת "118ש" כתיאור או הודאה בכך שמדובר בדבר שהופק מן הטבע. מקובל על שבמקרה שבפנינו המונח מציין חיידק שהתקבל על ידי בירור באמצעות תהליך של עיבוד, דגימה, סלקציה וטיהור של דגימה ביולוגית. מלבד הסיבות המוזכרות לעיל יש לציין גם שהשאלה האם מיקרואורגניזמים הופקו מן הטבע אלאו זו שאלה שבגינה הרשם חייב להכריע.

בסעיף ט11 סעיפים משניים א'-יא' ובכלל לההלטת* זו מתואר תהליך הבידוד והטיהור של המיקרואורגניזמים נשוא דיון זה. על יד התיאור הזה המבקשים מצביעים על כך שתהליך עיבוד דגימה ביולוג הוא ארוך ושהבידוד והטיהור מהווים תהליך

ממושך, מסובך וחשוב. התהליך דורש עבודה רבה, מקורית ונחו\

לה כשרון רב ומעל הכל הוא אינו מהווה דבר טריוויאל'. יש

להוסיף לזה שבמידה מסויימת תהליך הבירור, הבידוד והטיהור דורש מומחיות, מאמ ונסיון רב. הטענה הנ"ל מקובלת על: כמובן. עם זאת, עלי לציין מיד שבתהליך 86 ש8פש (כשלעצמו), אפילו אם הוא מתאפיין בכל הקריטריונים הנ"ל, אין כוה כלשהוא להפוך דבר שאין לו כשירות לפטנט לאמצאה שעליה ניתן לתת פטנט, באותה מידה עלומר שחשיבותו של מוצר או תהליך מסוים אף היא אינה מהווה גורם היכול להכריע בהחלטה על כשירות לפטנט.

ברצוני לתת את הדוגמאות הבאות כד* להסביר את דעותי אשר לסוגיה זו:

א. תוכנת מחשב. אין ספק שכיום ישנן תוכנות מחשב רבות שהן חשובות ומסובכות ושדורשות מומחיות, נסיון רב, מאמף והרבה עבודה על יד צוות של אנשים. עם זאת ומאחר שתוכנת מחשב אינה נחשבת כ"אמצאה" כפי שהיא מוגדרת בסעיף 3 לחוק הפטנטים, אין בכל הדברים הנאמרים לעיל כל כוח להחתים על תוכנת מחשב "תעודת כשרות", ולהעניק פטנט עליה וזאת אפילו אם התוכנה ה*א חדשה, מועילה, וניתן להשתמש בה בתעשיה או בחקלאות ויש בת התקדמות המצאתית. תוכנת מחשב אינה מהווה מוצר או תהליך ולפיכך

יש הסימה תחיקתית מוחלטת העומדת בפניה.

ב. תהליך לטיפול רפואי בגוף האדם. גם פה אף על פי שתהליך כזה יכול להיות חשוב מאוד ומסובך ודורש מומחיות ברמה הגבוהה ביותר לשם ישומו, סעיף (7)1 לחוק הפטנטים אינו מאפשר הענקת פטנט עליו.

ג. זנים חדשים של צמחים או בעלי חיים. כידוע היטב סעיף (7)2 לחוק הפטנטים מוציא מכלל כשירות לפטנט את שני הדברים הנ"ל. לפיכך, בעל אמצאה לא רשאי וזה לא היה עוזר לו לטעון ולהוכיח בפני הרשם שיש חשיבות רבה בזנים הדשיסם של צמתים ושהיה צריך להשקיע עבודה רבה, מאמץ גדול, מומחיות ונסיון רב כדי להגיע לאמצאה חדשה. פשוט לא ניתן להתגבר על המכשול הסטטוטורי.

באותה מידה לא ניתן לאשר כשירות פטנט של "אורגניזו עליה.

נטען על יד ד"ר גנף כי בספרות אשר מלפני השנה 1967 שבה נחקק חוק הפטנטים נמצאים כל היסודות הדרושים לשם הבדלה בין זן טבע:

לבין זן מלאכותי. בספר בשם "ע162001010₪א" מאת (1965) (ספר לימוד לסטונדנטים) נאמר בעמוד 105 כדלקמן:

[תוכן מקוצר של ציטוט]

על בסיס הטענות שנטענו בפני נראה לי וכן מקובל גם על המבקשים כי: תרבית זכות של מיקרואורגניזמים מהווה כמות גדולה ושבתעשיה אין כל אפשרות אלא להשתמש בתרבית זכה כנ"ל.

1. כתמיכה לטענתה ששיטות להפיק תרביות זכות היו ידועות עוד לפני השנה 1967 ד"ר גנ הפנתה את תשומת לב: לקטע נוסף בעמוד 105 של הספר שהוזכר לעיל והוא כדלקמן:

[תוכן מקוצר של ציטוט]

ובתימיכה נוספת לטענה הנ"ל הוזכר הקטע הבא אשר בעמוד 107 לספר הנ"ל:

[תוכן מקוצר של ציטוט]

בעמוד 13 לספר שהוזכר לעיל נאמר:

[תוכן מקוצר של ציטוט]

תרביות זכות של החיידקים (286018 שטנעהס) הוכגו בפעם הראשונה בטנת 1878 על ידי 15068 בקי. 1056. זאת ועוד, השימוש התעשייתי בתרביות זכות של חיידקים היה ידוע כבר בסוף המאה הקודמת, כגון התסיסה התעשייתית של חומף (מספר 88), הכנת גבינות (28886%)

והכנת המאה (תת₪618₪08). במשך המחצית הראשונה של מאה זו התפתח

ד. השימוש במיקרואורגניזמים בתחומים נוספים רבים כגון תרופות,

תוספות למזון, שתייה אלכוהולית וחומצה אורגנית.

שיטות שונות לשם הכנת תרביות זכות של מיקרואורגניזמים אף הן היו ידועות בסוף המאה הקודמת או בתחילת המאה ה-20 (ראה לדוגמא ה- "10106תת166 0816026 %ת6מת16עתם" - שיטה שהתפתחה בין השנים 10 ו-1900 על ידי 805%1תשסת01 6ת8 א%סת1ע261[0 - המוזכר בעמוד 107 ו-108 בספר הנ"ל).

מהאמור לעיל נטען על ידי ד"ר גנ כי לפני השנה 1967 היו

ידועים:

א. קיום אורגניזמים מיקרוביולוגיים בטבע, לא כצורים בודדים

אלא ביחד עם מיקרואורגניזמים רבים מזנים שונים. ב. בידוד ושיטות בידוד זן אחד ממשנהו בגידולו בתרבית, זכה.

ג. ייצור תרבית זכה ממקרואורגניזמים הנלקחים מהטבע, כגון מהאויר מהאדמה ומהמים.

ד. איבחון זן של מיקרואורגניזם שנעשה באמצעות תרבית זכה.

ה. השימוש בתרביות זכות של מיקרואורגניזמים טבעיים בתעשייה.

הטענה הנ"ל מקובלת עלי, אולם האם המיקרואורגניזמים הנ"ל נלקחו או הופקו מן הטבע (ראה א',ג' ו-ה' הנ"ל) זו שאלה משפשית שעליה הרשם חייב להתייחס.

למעשה, לא נטענה כל טענה על ידי ב"כ המבקשים כי הדברים המוזכרים לעיל בסעיפים משנה א' עד ה' ובכלל לא היו ידועים לפני השנה 7. מה שב"כ המבקשים כן טענו (בין השאר) היה שניתן להגיע לתרביות זכות של מיקרואורגניזמים רק באמצעות ברירה ביולוגית ותהליך הבידוד העיבוד והטיהור הארוך והמסובך הדורש כישרון ועבודה מאומצת, תרביות זכות של מיקרואורגניזמים אינן צורה שקיימת בטבע ולפיכך הן אינן מהוות מוצר טבעי המופק מן הטבע. לגבי סוגיה זו כבר נאמר על ידי כי באשר לכשירות פטנט של תרבית הזכות הנעשית ממיקרואורגניזמים שאכן הופק מן הטבע, השאלה היא

האם מהות המקרואורגניזם הטבעי נשארת בתרבית הזכה. בסעיפים

ה.

קודמים בהחלטתי זו ציינתי מדוע, לדעתי, אין באלמנטים הדרושים לשם הכנת תרבית זכה כות כדי להפוך מיקרואורגניזם שהופק מן הטבע (אם הוא כן הופק) לאמצאה כשירות פטנט. מלבד הענין הנ"ל שהוזכר על ידי ד"ר גנ (ראה סעיפים משנה א'-ה' דלעיל) מקובל על: ומחזק את דעותי שהבעתי קודם בהחלטתי זו.

[תוכן מקוצר של ציטוט]

1. נטען מטעם ב"כ המבקשים שקיימת אי-ודאות אם הזן הספציפי של התרבית הזכה אשר התקבל לאחר הברירה היה קיים למעשה בסביבה הטבעית או אם הוא נוצר, למשל, ע"י מוטציה ספונטנית תוך כדי תהליך הברירה והטיהור.

2. הטענה הנ"ל נענתה על ידי ד"ר גנף כדלקמן:

א. מהספרות המקצועית נובע כי ידוע הוא שהתכונות המאפיינות אורגניזמים מיקרוביולוגיים נקבעות על ידי הקוד הגנטי שלהם. את הקוד הגנטי הזה ניתן לשנות באמצעות מוטגנים שונים כגון קרני ו וחומרים כימיים. לזן החדש המתקבל כתוצאה מהשפעת המוטגן יש תכונות שונות מאלו אשר בזן המקורי ממנו הוא הופק.

ב. ניתן לכוון את המוטציה לצרכים שונים לדוגמה:

1. השימוש במוטנטים מסויימים לשם הכנת כמויות מוגברות של חומרים אנטיביוטיים המשמשים להכנת תרופות.

2. הפקת זנים מוטנטים מוחלשים של נגיפים מסוכנים היכולים לשמש כתרכיב לחיסון.

ג. טענת ב"כ המבקשים כי התרביות הזכות נשואות הדיון: כולות להיות תרביות של מוטנטים ספונטניים שנוצרו תוך כדי הפקת התרביות הזכות היא טענה הרהרנית ואין לה בסיס בפירוט: הבקשות לפטנט. על מנת להבדיל בין מיקרואורגניזם טבעי לבין מוטנט שלו יש לאפיין את המיקרואורגניזם המקור ולתאר את

התכונות השונות של המוטנט (כפי שזה נעשה אמנם לגבי הזנים

ו.

1. המוטנטים 39647 ו-39769 (בקשת פטנט מס' 75013) ו-39769 (בקשת הפטנט מס' 68190). אולם הדבר לא נעשה באשר לזנים 396% ו- 0 אשר התביעות בגינם הן במחלוקת.

צויין על ידי ד"ר גנ כי בפירוט בקשת הפטנט מס' 75013 נאמר בעמוד 2 -

[תוכן מקוצר של ציטוט]

ד"ר גנ היתה יכולה להוסיף שישנן התייחסויות נוספות ל-"ת81ע8%" (זן) בעמוד 58 לפירוט הנ"ל וכן בעמוד 5 לפירוט בקשת הפטנט מס' 0.

נטען על ידי ד"ר גנ כי בפירוט הבקשה מס' 75013 אין כל התייחסות ל-"ת81ע8%" (זן) כאילו הוא לא טבעי. טענת המבקשים שבעת הפקת הזן באמצעות שיטה ידועה יכול הוא לעבור מוטציה הינה הרהרנית לחלוטין ואין כל הוכחה בפירוט הבקשה המעידה על כך. נטען גם כי כאשר מבקש פטנט תובע מוטנט יש להגדיר מהו הזן המקורי ובמה הוא נבדל מהזן

המתקבל אחרי המוטציה. בענין שבפנינו אין כל הגדרה כזו.

הטענה הנ"ל מטעם ד"ר גנ מקובלת עלי. עם זאת וכפי שנאמר קודם בהחלטתי זו אין לראות בשימוש המונחים "מ81ע50 ₪118" או "116ש 6עס" בפירוטי בקשות הפטנט כעובדה שהזנים והטיפוסים האמורים הופקו מן הטבע. בהתאם לדבר ההסבר שנתנו על ידי ב"כ המבקשים וכפי שפורט קודם לכן בהחלטת: זו המבקשים אינם מנועים מלטעון לכשירות לפטנט לנושאי הבקשות לפטנט אשר במחלוקת, על הבסיס שהם לא הופקו מן הטבע וזאת למרות השימוש במונהים "ת55981 4" או "6קצ6 118ש" בפירוט: הבקשות.

להלן הערותי לטענות בתשובה שנטענו בפני ע"י ב"כ המבקשים (ד"ר מיכאל

כה

א.

1. בארה"ב ובאירופה מקובלות תביעות לתרבית זכה של מיקרואורגניזמים, למרות העובדה שהחקיקה שם שונה מהחוק הישראלי, הנושא כולו הינה רלבנטי באשר לחשיבות הדבר לענין שבפנינו.

2. מגמגת הפסיקה האירופאית היא משמעותית מאוד וזאת מאחר

ואפילו באירופה ניתן לפרש את האמנה הארופאית באופן נוסחי יותר. סעיף 53 לאמנה הוא אפילו גורף יותר מאשר סעיף (7)2 לחוק הפטנטים. מסתבר שהפוסק הארופאי בחר בפירוש המצומצם ביותר, כלומר הפירוש המאפשר הגנה פטנטית.

3. אשר לחשיבות הענין והמצב המשפטי בארה"ב ובאירופה, אין ל: מה להוסיף להערותי הקודמות ולקביעת עמדתי שכבר ניתנה על ידי.

רצוי מאוד שבבואו לדון בענין זה, הרשם יסתמך על הפסיקה האמריקאית והאירופאית וזאת כדי להצביע על המגמה שם - מגמה שהיא משמעותית מאוד.

עלי לציין ולהוסיף להערותי הקודמות שאפילו אם היה לי רצון לעשות כן בענין שבפני, אין לי סמכות במסגרת חוק הפטנטים הישראלי: לבסס את החלטתי על המגמה בחו"ל וזאת כאשר החקיקה באר קובעת במפורט את המצב המשפט, לפיכך מוטל על הרשם לקבוע את עמדתו על הבסיס המשפטי בישראל ולהשאיר את המגמה אשר נפוצה בארצות חוצ בנושא מסוים (זה או אחר) למחוקק בבואו לדון בתיקון התוק.

כאשר יש מתוך דבר משהו היוצא מן הכלל, יש לפרש את היוצא מן הכלל בדרך מצומצמת. בכל הכבוד לב"כ המבקשים עלומר שאינני מכיר כלל משפטי כזה, אני סבור שבעת שיש דבר וצא מן הכלל בתקיקה הישראלית יש על הרשם במקרה מתאים להפעילו כפי שהדבר נהקק. הכל תלוי כמובן באם הנתונים בענין מסוים דורשים הפעלת הוראה תחיקתית, אם כך הדבר, אז מוטל על הרשם להפעיל את ההוראה התחיקתית בשלמותה. המדיניות התחיקתית נקבעת על ידי המחוקק. הביצוע המלא של החוק נמצא בידי הרשם ואין לו כל סמכות להוסיף אליו או לגרוע ממנו.

1. נטען כי כיום קשה מאוד להעריך מה היתה כוונת המחוקק הישראלי ומה היה לנגד עיניו בבואו לחקוק את חוק הפטנטים. עם זאת דבר מוצדק הוא להציע פירושים.

2. אני מסכים, אולם באשר לנושא כבר הבעת את הערות: וקביעת: קודם בהחלטת: זו.

ה.

1. הוצע כי יש לפרש את הסעיף (7)2 לחוק הפטנטים כסעיף המתייחס

למיקרואורגניזמים בלבד אך לא לחיידקים. במילים אחרות הפרשנות המוצעת היא לתת פתח לפירוש מצומצם של הסעיף הנ"ל תוך כדי קביעה שהוא מתייחס אך ורק למיקרואורגניזמים שאינם בדרך כלל חיידקים. כדוגמה אצות הגדלים במים שמשתמשים בהם כמזון ובתעשיה. דברים מסוג זה ואשר נמצאים במסגרת ההצעה הנ"ל הם הם הדברים שסעיף (7)2

לחוק הפטנטים יתול על: הם.

2. ההצעה הנ"ל היא מתוחכמת מאוד אך לצערי לא ניתן לקבל אותה. הפרשנות הפשוטה של סעיף (7)2 לחוק הפטנטים אינה מאפשרת לרשם, לדעתי, לצמצם את ההתייחסות התחיקתית למיקרואורגניזמים לאלה שבדרך כלל אינם מהווים חיידקים. אם זו היתה כוונת המחוקק הוא היה צריך לומר זאת במפורש ובמילים ברורות לחלוטין.

להלן הערותי לטענות בתשובה שנטענו בפני על ידי ב"כ המבקשים (ד"ר

אילן כהן).

ב.

1. כוונת המחוקק אשר להוראות סעיף (7)2 לחוק הפטנטים אינה מתייחסת לסוג המוצרים הנמצא בדיון שבפנינו.

2. אשר לנושא זה קבעתי את עמדתי בהחלטתי זו ואין לי מה להוסיף להערותי הקודמות בעניין.

1. אם (וזה אמנם המצב) חומר כימי מטוהר שהופק מן הטבע אנו נחשב כתומר טבעי ולכן הוא כשיר לפטנט, על אחת כמה וכמה חיידקים זכים כשרים לפטנט וזאת בהתחשב בבידוד והגברה כמעט

אינסופית.

2. טענה זו אינה מקובלת עלי מן הסיבות שכבר העליתי בהחלטתי זו וכן בהתחשב בעובדה שתוק הפטנטים אוסר במפורש כשירות לפטנט של אורגניזמים מיקרוביולוגיים שהופקו מהטבע.

1. יש סיכוי גדול מאוד שמה שמקבלים בסוף הוא תוצאה של מוטציה שקרה תוך כדי תהליך הבידוד.

2. הוסבר על ידי קודם בהחלטתי זו שבהעדר ראיות מדעיות מוחלטות "סיכוי" אפילו אם הוא "גדול מאוד" אינו מספיק כדי לאפשר

לרשם לאשר פטנט על בסיס שמוטציה אמנם קרתה - דבר שאמנם היה

ה.

ח.

מסמיך אותי לקבוע שה"מוצר" לא הופק מן הטבע.

העובדה שהשיטות לבידוד ידועות אינה מונעת אישור פטנט, בכל מקרה המוצר הינו חדש והיישום התעשייתי לא היה דוע.

כפי שנאמר קודם בהחלטתי זו, אם המיקרואורגניזם אחר הבידוד נשאר אותו מיקרואורגניזם שהוא היה לפני הבידוד ולא קיימת ראיה מדעית בו שחל שינוי מהות: עקב הבידוד, הרשם אינו רשאי לתת פטנט. לא משנה אם שיטות הבידוד ידועות ולא משנה מהו היישום.

מדובר בתהליך אשר במהלכו דגימה ביולוגית עוברת ברירה.

התהליך אינו מוגבל ללקיחת דבר מהטבע.

אני מסכים שהתהליך הוא מסובך וארוך הדורש לשם הפעלתו מומחיות ונסיון. אולם וכפי שצויין קודם בהחלטתי זו, כל האלמנטים הנ"ל לאכולים כשלעצמם להפוך מיקרואורגניזם שאינו כשיר לפטנט לדבר שכן כשיר לפטנט.

עד לתאריך הגשת הבקשה לפטנט נשוא הדיון לא הצליחו להראות

שחיידקים כלו לגדול על מיקרואורגניזם.

אינני סבור שהעובדה הנ"ל יכולה להשפיע באופן חיובי על כשירות הפטנט המבוקש.

הטענות אשר לשימוש במונהח "מת81ת562 116א".

כפי שכבר צויין טענות ב"כ המבקשים אשר לעניין הנ"ל מקובלות עלי.

הספקולציה שהחיידקים הזכים נשואי הדיון היו קיימים בטבע היא גדולה יותר בהרבה מאשר הספקולציה שבטרם בידוד וטיהור החיידקים לא היו קיימים בטבע.

ייתכן ויתכן שטענה זו היא נכונה. אולם ספקולציה אפילו אם היא חלושה נשארת ספקולציה ואין לראות אותה כבסיס משפטי לאמצאה כשירת פטנט.

1. התוצאה בעניין זה מהווה קרוב לוודאי מוטציה ספונטנית

שהתרחשה במהלך תהליך הבידוד.

2. בהעדר ראיות מדעיות טענה המבוססת על "קרוב לוודאי" אינה מספיקה, לדעתי, להסמיך את הרשם להעניק פטנט.

כסיכום עד כאן באשר לטענה הראשונה והעיקרית ובהתחשב בכל הנסיבות שפורטו לעיל, אני קובע כדלקמן:

א.

בהעדר ראיות מדעיות נגדיות המעידות על גרימת מוטציה עקב פעולה שנעשתה על ידי מבקשי הפטנט, תרבית זכה של מיקרואורגניזם שהופק מן הטבע, אינה כשירות פטנט במובן סעיף (7)2 לחוק הפטנטים.

המצב המשפטי הנ"ל לא יושפע על ידי כך שהכנת תרבית זכה של חיידקים והשימוש התעשייתי בה מהווים דברים חשובים או שתהליך ברירה, עיבוד, הגברה וטיהור של דגימה ביולוגית הוא דבר מסובך

וממושך הדורש כישרון מומחיות, נסיון רב ועבודה מקורית ומאומצת.

בקביעתי הנ"ל אין רלבנטיות לכך שתרבית זכה של מיקרואורגניזם אינה קיימת בטבע.

אי-וודאות או אפילו ספק גדול האם זן מיוחד של מיקרואורגנזמים המתקבל בצורת תרבית זכה קיימים בטבע אם לאו, אינם גורמים היכולים במסגרת חוק הפטנטים להבטיח כשירות לפטנט. בהעדר ראיה מדעית לא ניתן לקבל טענה שתתליך ברירתי, בידוד וטיהור גורם ליצירת מוטציה ספונטנית או אחר 28 יישמתי את ההגדרה של טבע כדלקמן:

ברצוני גם להתייחס להערותי אשר לטבע בסעיפים קודמים בהחלטת מיום 19 במאי 1988 קבעתי באופן משפט שמערכת לטיהור מי שפכים (182%ת2 ת1110608%10עטק ע088%-0860) אינה מהווה "טבע" במובן ההגדרה המוזכרת לעיל ובמסגרת סעיף (7)2 לחוק הפטנטים. שם נאמר על ידי בעמוד 32 למעלה כדלקמן:

סמ" -ת₪8 826 1868 ת12168%10עטק ותה 806ם פמתסס 6בס תנת%דש 811? טסם 60 ,צ1שת01עסססה "סתנוס הא" 9 "%תסעתסי1טת | 1התטסְהת" עס

. "סם עס 6028%6006תנּ

א.

במקרה שבפנינו הדגימה הביולוגית הראשונית נלקחה ממיכל הקיפו'. לדעתי, הסביבה שקיימת במיכל הינה מלאכותית זאת ועוד, והתנאים שבו עשויים על ידי בני אדם במידה לא פחותה מאלו שב- שהוזכר בהחלטתי מיום 19 במאי 8.

לפיכך ומאחר ומיכל הקיפוי אינו מהווה טבע אני יכול לקבוע כי הדגימה הביולוגית הראשונית שנלקחה ממנו על המבקשים אינה מהווה מיקרואורגניזם שהופק מהטבע במובן סעיף (7)2 לחוק הפטנטים. יש רק להוסיף את טענת ב"כ המבקשים וזאת לשונה:

"האמצאה - של - 20 צ- 010 (החתלטתי מיום 19 במאי \ 1988) והאמצאות הנדונות דומות, המדיום שם הכיל כימיקלים אשר ודאי לא נמצאו בטבע. היה אפשר לטעון אפוא שהסביבה עצמה גרמה לח סלקטיבי ליצירה של חייקטים ועל כן נקבע שסביבה זו אינה טבעית. ידוע שבשפכים נמצאים הרבה חומרים שאינם נמצאים בטבע". טענה זו מקובלת עלי.

מפה הנושא עובר ל"שטח האפור" שאף הוא הוזכר והוסבר בהחלטת מיום 9 במאי 1988. שם נאמר על ידי בסעיף משנה (ו) בעמוד 29:

(לדוגמה מוטציה והנדסה גנטית)

בסעיפים (ם) תס שת01םת0000 צַא8ש תע6םת 816‏ 2811

."6880 תסט1ש 8 מסע+ את861תהםס

עס 0208906א6 עסת1מהאע 6ם5.... (66עטפ6עק) 56 פהפש 1% סהגס ששדטש סט 6ע0ל10₪1818 526 +04 תס61תס%ת1 +06 צ1תס ע1116סַ6ם860ם 6בג> שסו[8 48 8898 ₪1020028821988 80 פת+ על ת10סתסטעסףת1 פ'תהם מסק? 1 תס 08 מב1108%10סקה 3 1תפפעססעסנםת (פטתץ .0685סטק כ צס 8 עס ,10קע8א 0‏ ע0ס? -,שתזדעס6ת1קתס -מ₪8 6ת0סשע66תט 6ַהת 5186 6פסת6 +ס 69%11%ע 8 83 מ₪₪68%10 6₪066ת1 עס 0601081 +0ס םמ1108610סק8 6ם6 %שטסתת 6עסש ,8ע280%0 | [5108עתק

ו 96 9 סכ 60

8 585 800606 פסת 80 1... 28 תס עסתנמהפאת | 526 | עס | 0205800א0 8 0% 6תססת1 8016 6ם6- 60100%ע2 ,תס1ת1+קס צשע 19 6...1%6ע10₪1818002 + ₪86 6ם0 צַם 86ג5 ,6201026תס 4 ססם" ב095910ע2קא0 6תס ₪סע? ("66ת "₪81‏ ,ע6%%0ס ,עס) 6 ספתש +0 858686פת 1‏ , "6עטסהת סנס 8 06 60 6206666 ת66ס פטהת 66 , 6מס 6 א 60 006מ60ת1 6ע2ט16₪151800 4סצס פעטסהא +0 600606 6תס (תשסף | 1816 טפ | 66 86 ,תפתנמהאם 6ת% עס ,6068

,ע9106ת00 1 ,0%029ע828ק

(ת) ו-(0ס) בעמוד 30,29 ו-31 נאמר:

מ צטוקת618%3 0 |

צץ1פטס1טספס 5 , "6עט86א" ן 686 8 שמסע+ יוק

". . . 6ת₪6ת160טת6 1910181סעה

הקטעים הבאים מתוך ההלטתי מיום 19 במאי 1988 אף הם נוגעים לענ:ן שבפנינו:

1. סעיף (6) בעמוד 32: >0םמ1108סק תס 0% +06281 תס 1%%606שסט50 תססס 6הםת 1% ת1 8ת18%1א8 18₪98ת88ע162002ם +0 58ם602641%10 את1ט11 66 68 מסע?+ 6%םת015%1 בשעפש 5ס6ת18ק מ11168%10תטק מס+הט-66פאש "הש 16 ,80 85ש 8%6ם1 .6עטסהא ם1 011 48 תס 66ת%581ת00 ת0089%10 ם1 65ת18ק 526 6080956 שַםצט11 | 8ש158צת88ע000ע810 .0065808ספ5ק [168ש6ת0 פגוס1עפט מסעץ 848 6666ת ,000ת56ת 00‏ פאש 16 ,6עפםת5 שםת60061ע2ס 6תה תע על 0208606 8ת61%610ת60 "61216181ע8" 6ב6 ס6 61068פמסת% 1 ₪ ם1 עס שעטסהא ת1 6186 6עסבחסת 6מתטס+ 64תם 8 06₪ם81 | סבם5 - 18 6ע62ם 65815ת6 126 .%תסמתסע1טתס 86 תאש עס 0208064 ת66ס 86 6תסמתסע1טתס 1 +ס עסתתהש 8 ת1 ,8190 סעסש 0 שת+תענוססס - יי 8 .צ1שת%1+1שתט 81061% ,םהש צם 0026201166 ,שםת01א508% שת601ת1+ ‏ עם ,0850 ע%10018ע2ה8ק 18ת> ת1 ,תשטסתף81 80 06 עפם 8 ת1 6ת680עק %ת616₪0 [העטס8ת-תסת אַת1111הטסעק 6םס סס. פַ8 6 ת1העסע 16טסש %ת18ק ם12108%10עטק ת6ס8טש-00 פ8ש 6 -תפם 89 תתסבסהנ510 6תס ,צ200811 .6ת6ט60 צעתה תד 6 6 56 עסת1מהאם 6ת 6‏ +09 6תסשטשעה 6ג6 תס 1%56266[התט 48 ₪10 ,תס1)תסטעספת1 פ5'תהם >גסת1%ש ,8מ15תהשתססעס+ם תד קת11נהטסעק 8ת01%510ם60 [8>ת6שתסע1טםת6 6ת%> 60 608טש961מסת% ₪ 26 .פסת18ק ת11168610עגם ע8%66ש-566אש '%65םת1108קק2 סםת% % ת0ס610תסטשע562ת1 מתהעטת +0 002266 צע1תס 6ב6 50826 108% 1סת 8 02 0268010 66 66םתע06ת00 60ע00012ע - 5% .60ת0ס+ ₪88 ש15ת8קע00ע₪10 6ת6 מדסשע6בתש >תסמתסע1טתס 8 ת4 211211106 תספק שתנטהב 85 6ע8שסק2 1 ת01%10ת6-60עקם ."6880 סתספסעק

סעיף (2) עמוד 33:

פפפתהקעססעס1ם 526 ,ת0ס1ססטתפתסס עע תס ,6286 280% סהך"

6 ת1תס1ש 6עגסה8ת מסע+ 66ת ₪81‏ תס 8021086 6סם סעססש

61002 ,עסת% 586 7ע01ם1 פסת 80658 (7)2 ב5890510 +0 שמנתפסםת צך108)השס6טה ₪111 ,מע0ס? 6עש0016 6עטסם ם1 תסטפ עס 56 עססם 86 ,םת צ1קש51 5פםת08ם 156 .6ת8ע₪2 8505 8 8562806 שסע] 108ע86 6סם 614 ,5208% 60 50 ,"ת010ס008ס1" תנדסב 0662 6ט8 08586 %ת690עק 6ג5 ם1 1805תהשעססע10שם 6ת6 ( 6עטפפא 0 082 809010068 6ת 8 מסע+ ,16ק1סתנעק | ם1 , ה6טסמס (7)2 800010 מז פטס 5% ץ1110ס5תסס8ס 4 צקץ10181ט6כעק 6טאת 1 85םש ע6סם6 שטסם 5ש15₪צת88ע102002ם 1 80111 60018 15806 606 מ1סעסתט "הסעם קָססם" סת1 88 סט 4 2/8005 ע18ט10סע8ק 6ם5 תס 8ם61ת0ק60 עפש 0"5םת01%

"6856 6ת56סעק 66 +0 - 1 סעיף (3) (8) ו-(ס) עמוד 33 ו-38:

6+ 08 ע₪8500-310[160% 66 שת1עע5?0ת8ע+ ת1 8166006 .70" 8 מתבעש 5מ800ק - 8 60 "8208 צ0עש" סשת מסע? 6896 מספסינ תהמטת 60051%68%65ת 8660 728% .260112600 19 5660 שסםלענת 8'סתטסהא תס 0804קע1עסקט8 ע6ס1ט1ססה8 פ'תהם - תסנ61תסטעססת1 תס שת1א%8%עס6תט 626 עסת>סתש 18 מס1ספסט6 6ם1 ,ע16ט08010ע02 אה שת1ץ+1תטס ,8ם15018%1 םמד פש5ת1168קק2 6גס 02 ס>עהק סםס תסט₪1 | 8 08 6ע160טס שעטק 8500ע5ת00ם 60‏ 8 שת1סט0סלק 0 שם] ס6תס ת1תס1ש ,שת81221010 | פפטש תרעס ס1ם

...תס61תסטעס%ת1 50062 551%1%66תסס

4 8ם1ת09ע80 0185 עסת1םעהא 66 צַל 606םת66ם 60‏ פ8ש 76 8 ת1 תשסם% סבעפש 6ענס1ט0 שעטק 8 שַם1עהקס6עק +ס 6%2065ם 0[68%ע צ61עהת 198 16 6טס 0856 626 06 611ש ₪8 18תך .סעם 6 )4 ,סתבק ע161 ע0ס+ ,05מ8001108 126 .18506 6גס ו 0סס סט 8 26081126 00 602עס ‏ ם 1‏ 26011206 560285 סת6 8 4 שת10 6עסש שפ1תה₪100200?88 ב081ע00 - 8 - 02 6פגס1טס נמ 06ת10ע200א6 8160282016ת00 20001266 6םת8 - 10866ע%5םת1 86 16ש 2+11060ת00 ססת 6008 ת15510ם500 8%ת71 .0156ע6קא9 4% 06 ₪90 165 ,םת8281 6ע6ת ,פטס פש16ט 5'ע6מ1עמאת פס כ ת1 .ת10ע02106 6ע64601810 סתס %סםת 15 ע16א16קשסס 8 8 ,618[1ת65980 תאנוסת%5 ,תס61תפטע6סת1 ,(אתסטסמהע? 6ת656עק -16עסא 0% עס 10808ע%ת1 צַ1ט6תט 06 60 סטפם צץ11ע055ססםת פסת

טפ 1 885 ,ש18 6ת850ק 6םת7 .66םת810%108ת81 שת1עסס+הת5

מטש1תע | עם8 | בש60 +18 ססת 6068 ,60טע50סס 1

1 1 .858208208 %6158%6106ת 008‏ עס 6ט0018115861) מהמטת 8006 ם66ס טהב ₪456 6עסת6 סהת₪ 15 %תסשסס1טטסע מספט+ק 8 0% 1008010 6תס 60 6תסטספסטפ תס1ס6תסטע0>ת1 % 088% ,ם20%80%10קע62סת1 ץש תס ,הת מפ1תהפעססעסדת סססת שה 1 .80026( ש0סע+? 66ת₪81 עס 6021066 8 0ם 85 16טע2 0-2?898%ת826-8ת ‏ 8 תבח60 +18 50 , עסטסטסת 8 010160081ת1 680 06ם81 ת0ס%1תסטע0ם1 בסט8 +02 ס6עטסהת .3 585 ת1 ₪02168 תשס 108 תס 89908880 06 60 סטהם 11דש 7% 5185 ,00ת60166 6ת8 18008 66 תס ,585161106 מם -1

,"0888 6ת656עק 68 ם1 ₪6% תס6ס פפת סי 01 בהסתמך על כל הסיבות שפורטו קודם אני משוכנע מעל כל צל של ספק שהמיקרואורגניזמים נשוא דיון זה לא הופקו מן הטבע ושבדרך השגת תרבית זכה הם עברו את כל השלבים הארוכים והמסובכים כפי שנטען על ידי ב"כ המבקשים. לפיכך, ברור לי שבענין שבפנינו היתה "התערבות אנושית" בהתאם להגדרה המפורטת בהחלטתי מיום 19 במאי 1988.

עם זאת, על לציין ולהדגיש שכל מקרה ומקרה עומד בפני עצמו כך שצריך הוא להוכיח (1) שהמיקרואורגניזם בדיון לא הופק מהטבע ו-(2) שההתערבות על ידי בנ אדם מספיקה היא להעביר את המיקרואורגניזם מהשטח "האפור" לשטח "הלבן". אם אחד מהקריטריונים הנ"ל נעדר פטנט לא יוענק. נשאר רק דבר אחד והוא השימוש בפירוטי הבקשות לפטנט במונהים "מ55:81 0116" ו-"6כע7 118ש". כבר נאמר קודם שדברי ההסבר שנ:תנו על ידי ב"כ המבקשים מקובלים עלי., לזה יש להוסיף את הערות ב"כ המבקשים אשר בסעיף 10.2 בעמוד 8 לסיכום הטענות שנערך בשפה האנגלית, שם נאמר, בבהירות הראויה להערצה, כדלהלן:

ת1 ₪560 "םת50281 110טש" מע6> 6מך" 8 6ת40/1 50 פת1108%10סק8 ספת 8 ססם 80016 ת81ע8% 66ם681סס 8 שמ1תפסת 84 85006ע06תט 3 62ב28% 6טס ם81ע55 | "1[העטסהםת" 4 ת81ע80 - 8 60 שםת1ע6200ע ס6מסשססתטט שתנטהת %וס 1

-עָ180028%0

"....ת0ס61הסטם ב. לאור האמור אני קובע כי השימוש במונחים הנ"ל אינ עומד כמכשול בפני הענקת הפטנטים בענין שבפנינו.

1. סוף דבר ולמען השלמת הענין אני קובע כדלקמן:

א. תרבית זכה של מיקרואורגניזם שהופק מן הטבע אינה כשירת פטנט למרות העובדה שתרבית זכה כזוּו אינה צורה הנמצאת בטבע ולמרות העבודה הנדרשת כדי להשיג תרבית זכה והכשרון, הנסיון, המומחיות והמאמץ הקשורים לתהליך הנ"ל, תרבית של מיקרואורגניזם כנ"ל כן נחשבת כמיקרואורגניזם שהופק מן הטבע במובן סעיף (7)2 לחוק הפטנטים. בהעדר ראיות מדעיות אי-אפשר לומר שתרביות זכות של חייקטים מהוות מוצר חדש ושונה מזה הקיים בטבע.

ב. אף על שכל ענין צריך לעמוד בפני עצמו, ניתן לומר שכעיקרון תרבית זכה של מיקרואורגניזמים שלא הופק מן הטבע מהווה אמצאה כשירות פטנט.

2 לאור כל האמור דלעיל אני קובע כ: במקרה שבפנינו התביעות 6 ו-18 המתייחסות למיקרואורגניזמים 39648 80100 והתביעות הקשורות להן אשר בבקשת הפטנט מס' 75013 והתביעות 15 ו-17 המתייחסות למיקרואורגניזמים 0 41060 והתביעות הקשורות להן אשר בבקשת הפטנט מס' 86190 אינן

3, לאור קביעתי הנ"ל אינני רואה כל צורך לדון בטענה החילופית הנוספת באשר לתיקון התביעות.

ניתן בירושלים היום, ג' בכסלו התשנ"ב 1 בנובמבר 1991 ו מיכאל אופיר רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

סימן מסחר 345678

הצדדים

המבקש

הנגדי

ההחלטה: