סימן מסחר 345678

ההחלטה:

בפני רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר בקשה למחיקת סימן מסחר רשום מהפנקס - בענין "וודקה-הבירה"

מבקשי המחיקה: בני תמר בע"מ י.ד. עסקים בע"מ שתחיהן באמצעות ועל ידי עו"ד אלכסגנדר רינון

בעלת הסימן: יקבי תל-ארזה בע"מ באמצעות ועל ידי עו"ד שלמה שרשבסקי

1. זוהי התלטה בגין הבקשה שהוגשה מטעם חברת יקבי תל-ארזה בע"מ (להלן: בעלת הסימן) לבטל את הבקשה למחיקת סימן המסחר הרשום מס' 9 שחהוגשה ע"י י.ד. עסקים בע"מ (להלן: מבקשי המחיקה):

2. להלן השתלשלות הענינים בענין זה:- -א. ביום 29 באפריל 1976 הוגשה בקשה לרישום סימן שהוא תווית הכוללת את המילים "וודקה הבירה" בסוג 33

(משקאות) לגבי "וודקה" (להלן: הסימן)

ב. הסימן התקבל ודבר קבלתו פורסם ברשומות יומן סימני המסחר מס' 12/77 מיום 30 בדצמבר 1977.

ביום 29 במרץ 1978 הוגשה הודעת התנגדות אשר לגביה הוצגו

המתנגדים ע"י ד"ר יצחק הס, עו"פ. התנגדות זו הוגשה עפ"י סעיף 24 לפקודת סימני מסחר (נוסת הדש), התשל"ב-1972 (להלן: הפקודה).

ביום 4 בדצמבר 1980 החליט קודמי (כב' השופט יואל צור) לקבל את הסימן המבוקש לרישום (בצורתו שהופיעה בנספח לתצהיר מסויים שהוגש) בכפוף לשינויים שפורטו בסעיף 19 לההלטה הנ"ל ובמידה זו נדחתה ההתנגדות.

הסימן נרשם בפנקס סימני המסחר ביום 22 באפריל 1982 ותעודת

רישום בהתאם לפקודה נשלחה באותו יום לב"כ בעלת הסימן:

ביום 25 בנובמבר 1986 הוגשה בקשה למחיקת הסימן ע"י מבקשי המחיקה אשר שמותיהם הוזכרו לעיל. נטען ע"י מבקשי המחיקה כי יש למחוק את הסימן מפנקס סימני המסחר, מן הטעמים הבאים:-

1. הסימן לא היה כשר לרישום מלכתחילה

2. הסימן אינו בעל אופי מבחין

3. הסימן שבשימוש ע"י בעלת הסימן הינו בלתי חוקי:

4. השימוש שנעשה בסימן נעשה שלא בתום לב והיגנו בלתי חוקי.

5. הטימן יוצר הטעיית הרוכשים ומעודד תחרות בלתי

הוגנת הגורמת לפגיעה במוניטין מוצר המבקשים ונזקים כספיים כבדים.

ביום 16 בדצמבר 1986 הוגשו באמצעות ב"כ מבקשי המחיקה שתי

בקשות נפרדות, אחת בשם י.ד. עסקים והשניה בשם בני תמר בע"מ. מלבד הפרדת מבקשי המחיקה הנוסה של בקשות המחיקה

הנ"ל היה זהה לנוסת של בקשת המחיקה שהוגשה ביום 25

בנובמבר 1986. עם זאת יש לציין כי לצורך ההליכים המשפטיים התלויים ועומדים בענין זה התאריך 16 בדצמבר 1986 נחשב

כתאריך אשר בו הוגשו בקשות המחיקה הג"ל.

עם המכתבים מיום 18 בדצמבר 1986 מטעם הלשכה נשלחו לב"כ בעלת הסימן שני עותקים של הבקשות למחיקת הסימן. באותם מכתבים נודע לב"כ בעלת הסימן הרשום כי במידה ובעלת הסימן תהליט לטעון נגד מחיקת הסימן הרשום, יהיה עליה להגיש את טענותיה הנגדיות תוך שלושה הודשים מתאריך המכתבים הג"ל,

דהיינו עד ליום 18 במרץ 1987.

ביום 18 במרץ 1987 התקבלה בלשכה הודעה מאת ב"כ בעלת הסימן בה הוא הודיע לרשם כי בהתאם להסכם שנערך בינו לבין ב"כ מבקשי המחיקה הוסכם שארכה בתודש ימים תינתן לבעלת הסימן לשם הגשת טענותיה הנגדיות. הארכה המבוקשת ניתנה אפוא לבעלת הסימן.

שתי ארכות נוספות לשם הגשת טענותיה הנגדיות ניתנו לבעלת הסימן, הראשונה שהסתיימה ב-31 באוקטובר 1987 והשניה שהסתיימה

ביום 3 בדצמבר 1987. לפיכך, עד השלב הזה נתנה לבעלת הסימן

ארכה בת תשעה חדשים בסך הכל: בהתאם לבקשה בנדון שהוגשה ביום 9 ביוני 1987 ברשמה הברת יקבי תל-ארזה (אדומים) (1981) בע"מ כבעלי רשות לשימוש

בסימן.

ביום 30 בנובמבר 1987 הוגשה בקשה לארכה נוספת של שגה אחת

-וזאת לשם הגשת טענות הנגדיות מטעם בעלת הסימן.

ו

ביום 11 בינואר 1988 ניתנה ארכה נוספת לבעלת הסימן להגיש את טענותיה הנגדיות עד ליום 31 בינואר 1988. בהתאם לבקשה מיום 20 באפריל 1988 ניתנה לבעלת הסימן ארכה נוספת עד ליום 1 ביולי 1988 לשם הגשת טענותיה הנגדיות. ארכות נוספות שניתנו לבעלת הסימן הסתיימו ביום 3 בפברואר 1989.

בסיכום היה על בעלת הסימן להגיש את טענותיה הנגדיות עד ליום 18 במרץ 1987, אך מאז ניתנה ארכה כבת שנתיים לבעלת הסימן לשם הגשת טענותיה הנגדיות. עם זאת עלי לציין מיד שכל הארכות המפורטות דלעיל ניתנו לבעלת הסימן בהסכמת מבקשי המחיקה.

ביום 16 בינואר 1989 הוגשה ע"י בעלת הסימן הודעה שכנגד בהתנגדות לבקשת המחיקה.

על מבקשי המחיקה היה להגיש את ראיותיהם עד ליום 16 במרץ 1990.

בהסכמתו של ב"כ בעלת הסימן ניתנו למבקשי המחיקה שלוש ארכות לשם הגשת ראיותיהם אשר האחרונה הסתיימה ביום 15 בספטמבר 1989.

ביום 25 בספטמבר 1989 נשלחה לב"כ מבקשי המחיקה מכתב מטעם הלשכה בו נאמר כי מאחר ולא הוגשו הראיות של מבקשי המחיקה תוך המועד שנקבע (דהיינו עד ליום 15 בספטמבר 1989) תיראה הבקשה למחיקה כאילו ויתרה עליה אלא אם כן תימצאנה הן תוך ודש ימים (דהיינו עד ליום 25 באוקטובר 1989) יחד עם הגמקה

מניחה את הדעת באשר להגשת הראיות לאהר שפג המועד לעשות כן.

במכתבי מיום 17 באוקטובר 1989 הודיע ללשכה ב"כ מבקשי המחיקה כדלהלן:-

1. כי אי הגשת הראיות מטעם מבקשי המחיקה "נובעת מהסיבה

שטרם נחתם הסכם" בין מרשיו לבין בעלת הסימן "לענין הסדר היחסים שביניהם".

2. "העיכוב חל בגלל עומס עבודה למרות שהכיוון הוא להגיע להסכם בתנאים שסוכמו בעל פה".

ת)

מבוקש ליתן ארכה נוספת עד סוף הודש נובמבר.

את הסכמתו של ב"כ בעלת הסימן הרשום לא היה ניתן לקבל מאחר והוא יצא להופשה לרגל חג הסוכות ולא ניתן היה להשיגו במשרדו.

שני הצדדים מעדיפים לסכם את הענין ללא צורך בעימות משפטי. ּ

בהתאם לבקשה בכתב מיום 21 בדצמבר 1989 מטעם הלשכה הוגש

ביום 1 בינואר 1990 מכתב מאת ב"כ בעלת הסימן. במכתב זה

נטען כדלקמן:

אף על פי שהמועד של 15 בספטמבר 1989 תלף (ראה סעיף משנה ז' לעיל) ולא היתה כל אורכה באותה עת, לא הוגשו הראיות מטעם מבקשי המחיקה "ולפיכך מן הדין יה לדחות כבר אז את ההתנגדות". (קרי: בקשת המחיקה)

ביום 17 באוקטובר נתבקשה אורכה נוספת עד סוף נובמבר.

הטענה של ב"כ מבקשי המחיקה היתה כי תנגהל מו"מ. אכן ב"כ בעלת הסימן הרשום האמין כי הצד שכנגד מתכוון בתום לב לנהל מו"מ, אולם על אף שענין המו"מ היה כבר כתוב במכתב באפריל 1989 או סמוך לכך, לא שמע ב"כ בעלת הסימן הרשום דבר מב"כ מבקשי המחיקה משך חדשיים. ב"כ בעלת הסימן הרשום פנה אל ב"כ מבקש' המחיקה פעמים רבות אל ב"כ מבקשי המחיקה ורק כעבור זמן רב ופניות רבות נוצרה פגישה, שבה סוכם כי ב"כ מבקשי המחיקה יעביר לב"כ בעלת הסימן הצעת הסכם. הדבר היה לפני החודשים רבים ומאז שוב לא שמע ב"כ בעלת הסימן דבר מהצד שכנגד.

4. נראה לב"כ בעלת הסימן שכל ענין המו"מ אינו רציני.

5. בקשות האורכה של ב"כ מבקשי המחיקה הן עד סוף נובמבר 1989. עתה נמצאים אנו ב-1990 וב"כ מבקש'י המחיקה לא המציא לב"כ בעלת הסימן כל הצעת הסכם ואף לא יצר קשר כלשהו עם ב"כ בעלת הסימן משך חדשים.:

6. הגיעה העת לסיים את הפרשה ולכן מתבקש הרשם שלא ליתן כל אורכה נוספת.

7. ב"כ בעלת הסימן מתנגד לכל אורכה ומבקש "לדחות את ההתנגדות" (קרי: בקשת מחיקה).

עד כאן השתלשלות הענינים וטענות הצדדים באשר לבקשת הארכה לשם הגשת הראיות מטעם מבקשי המחיקה.

3. בבואי לדון בשאלה אם להעניק למבקשי המחיקה ארכה נוספת לשם הגשת ראיותיהם עלי להביא בחשבון אלמנטים מספר, הן משפטיים והן עובדתיים.

א. באשר למצב העובדתי:-

1. הליכי על ריב הנוכחיים התחילו ביום 16 בדצמבר 1986, דהיינו לפני למעלה משלוש שנים.

2. על בעלת הסימן היה להגיש את טענותיה הנגדיות עד ליום 18 במרץ 1987.

3. טענותיה הנגדיות של בעלת הסימן הוגשו ביום 16 בינואר 1989 וזאת לאחר מתן ארכות בת שנתיים בהסכמתו של ב"כ מבקשי המחיקה.:

4. ית להוסיף כי במכתבו של ב"כ בעלת הסימן מיום

6 בנובמבר 1988 נאמר (בין היתר):-

"הדחיות נובעות מכך שהיתה מחשבה

שיתכן והצדדים יגיעו להסדר שימנע התדיינות, לרבות אפשרות שהמתנגד יחזור בו.

דומג שהסיכוי למנוע התדיינות, תוך מתן ארכות, עדיף על מתן התשובה ועל התדיינות".

אני מסכים לדעות הנ"ל מטעם ב"כ בעלת הסימן. עם זאת עלי לזכור כי עם כל הרצון הטוב שהובע על ידו, ואף בהתחשב בהסכמות לארכות שניתנו על ידי ב"כ מבקשי המחיקה, נשארת העובדה כי הטענות שכנגד של בעלת הסימן הוגשו רק לאחר שחלפו שנתיים מהמועד הקבוע בתקנות סימני המסחר:

על מבקשי המחיקה היה להגיש את ראיותיהם עד ליום 16 במרץ 1990. בהסכמתו של ב"כ בעלת הסימן ניתנה להם ארכה שהסתיימה ביום 15 בספטמבר 1989.

מנסיבות שפורטו בסעיף קטן יט' לסעיף הקודם התבקש הרשם לתת למבקשי המחיקה ארכה נוספת עד לסוף הודש נובמבר 1989 לשם הגשת ראיותיהם. עד עתה בקשה זו לא זכתה לתשובה.

באשר למצב המשפטי:-

1. תקנה 82 לתקנות סימני המסחר, 1940 (להלן - תקנות סימני המסחר) קובעת כ':-

"רשאי הרשם, אם הוא מוצא לנכון, להאריך את המועד הקבוע בתקנות אלו לעשות כל פעולה או להגיש כל

משפט על פיה.

המילים הנ"ל "מוצא לנכון" דומות במובן שלהן למילים "טעמים סבירים" בסעיף 164 לחוק הפטנטים, תשכ"ז-1967 המסמיך את רשם הפטנטים להאריך מועדים מסויימים הקבועים בחוק.

בענין התנגדויות למתן פטנט עפ"י בקשות מס' 38924, 45496 ו-45497 ("מבחר החלטות של רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר מינואר 1975 עד יוני 1978 כרך א') נאמר בעמ' 202 ע"י קודמי (כב' השופט יואל צור):

"(ג) עם זאת, כבר נפסק לא אחת שרשם הפטנטים פועל לא רק כדיין

כי אם גם כפקיד ציבור האחראי לתקינותם של פטנטים; ולפיכך, בדררך כלל יעתר הרשם לבקשות למתן הארכת המועדים בקשר לפעולות

שיש לבצען בתוך הליכי התנגדות, אלא אם כן נגרם לצד שכנגד נזק שאינו ניתן לתיקון (ע"י תשלום הוצאות למשל). בקשות כאלה

תעתרנה, שכן חייבות להיות בפני רשם הפטנטים כל השאלות שבמתלוקת לרבות הראיות התומכות בשאלות אלו, לכן לעיתים נדירות יסרב הרשם לבקשה להארכת מועד הקשורה למילוי פעולות עפ"י דין הנדרשות בתוך הליכי ההתנגדות". (ההדגשה שלי: מ.א.).

א: הדברים הנ"ל, שטהינם מקובלים עלי, נאמרו על ידי קודמי בענין התנגדות למתן פטנט. בהליכי על ריב כאלה וכן בהליכי התנגדות לרישום סימן מסחר תשוב מאוד למבקש לדעת בהקדם האפשרי אם זכויותיו תירשמנה על ידי הרשם אם לאו. זהו, למשל, מצבו של מבקש רישום סימן מסחר שכנגדו עומדים הליכי התנגדות (כפי שאמנם קרה במקרה דנן בין השנים 1978 ו-1980). כל עוד

שהליכי ההתנגדות תלויים ועומדים, המבקש רשאי כמובן להשתמש בסימן המבוקש. עם זאת, הוא לא יודע אם הזכויותיו הבלעדיות בסימן יוענקו לו. אף על פי כן

החליט קודמי בענין הנ"ל לתת את הארכה המבוקשת למרות העובדה שהארכה הוסיפה למשך הזמן של הליכי ההתנגדות.

ב. בענין שבפניו הסימן כבר רשום כך שבידי בעלת הסימן יש הזכויות הבלעדיות שהיא בקשה לעצמה. לפיכך אינני סבור שנזק שלא ניתן לתיקון ייגרם לבעלת הסימן מחמת

ארכה נוספת אם היא תינתן למבקשי המחיקה.

כפי שנאמר קודם הליכי על ריב הנוכחתיים התחילו בשנת 1986, ומאז ניתנו לבעלת הסימן (אם כי בהסכמתו של ב"כ מבקשי המחיקה) ארכה בת כשנתיים לשם הגשת טענותיה הנגדיות. לכן סבורני כי מן הצדק לתת למבקשי המחיקה אף הם פסק זמן נוסף על מנת לאפשר להם להגיש את ראיותיהם. בההלטתי זו הבאתי בחשבון במיוחד כי כפקיד ציבורי אני אתראי (בנוסף לתפקידי השיפוטיים) לתקינותם של סימני מסחר רשומים.

א. לאור השיקול דלעיל ובהתחשב בכל העובדות המוזכרות לעיל ובטענות הצדדים, ההלטתי להעתר לבקשת מבקשי המחיקה ולהעניק להם את הארכת המועד שביקשו לשם הגשת ראיותיהם.

ב. אני ער לעובדה כי תקופת הארכה שהתבקשתי להעניק, למבקשי המחיקה כבר חלפה. לכן אני קובע כדלקמן:-

1. במידה ומבקשי המחיקה יהיו מעוניינים להמשיך בהליכי על ריב אלה, עליהם להגיש בקשה להארכת המועד לשם הגשת ראיותיהם עד ליום 28 בפברואר 1990, תוך שבועיים מתאריך החלטה זו.

2. על מבקשי המחיקה, להגיש אם ירצו בכך, את ראיותיהם עד ליום 28 בפברואר 1990.

כלהוצאות בשלב זה.

בירושלים היום

יש לציין כי מול כל השיקולים שהעליתי לעיל עומד שיקול נוסף של עיגוי דין אפשרי לבעלת הסימן. לאחר ששקלתי בדבר התלטתי הנ"ל להאריך את המועד לשם הגשת הראיות מטעם מבקשי המחיקה, עלי להדגיש ולכן, אני מתהליט כי הארכה הנ"ל תהיה הארכת המועד האחרונה שתינתן למבקשי המחיקה להגשת ראיותיהם.

לפיכך, הנני קובע שהמועד להגשת הראיות מטעם מבקשי המחיקה שיסתיים ביום 28 בפברואר 1990 לא יוארך יותר, אלא אם כן בקשה נוספת להארכת המועד הנ"ל תוגש על ידי מבקשי המחיקה בצירוף הסכמה בכתב מטעם ב"כ בעלת הסימן.

כח' בתבת התש"ן 5 בינואר 100

מיכאל אופיר / ₪

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

משרד המשפטים מסמך זה הינו העתק שנסרק בשלמותו ביום ובשעה המצוינים ,

בסריקה ממוחשבת מהימנה מהמסמך המצוי בתיק, בהתאם לנוהל הבדיקות במשרד המשפטים.

על החתום משרד המשפטים (חתימה מוסדית).